החברים של ג'ורג'

מדברים בשני קולות

כתבתי כאן בקצרה בעבר על העובדה שחד"ש שבה לתחביב הישן שלה, דיבור בשני קולות. הפעם הנושא היה סוריה. מוחמד נפאע, מזכ"ל מק"י – מרכיב מרכזי של חד"ש – יצא להגנת משטר אסד. התעוררה שערוריה קלה, ודב חנין הדגיש באוזני בשעתו שהעמדה הרשמית של חד"ש היא התנגדות למשטר אסד ולטבח שהוא מבצע.

זה היה לפני שלושה חודשים ויותר. מאז עלה מספר הנרצחים על ידי משטר אסד משמעותית, ויוסף אלגזי – שפרש מהמפלגה אחרי שנים ארוכות של פעילות ב-1990, ומתעד מאז בשקדנות את סטיותיה – המשיך לעקוב אחרי הנושא. הוא מצא שנפאע המשיך להביע תמיכה במשטר אסד ולהאשים את מתנגדיו בכך שהם סוכנים של האימפריאליזם האמריקני. אתר מק"י בערבית פרסם שורה של מאמרים התומכים באסד, ומאמר אחד אפילו הביע תמיכה בקדאפי. שזו כבר גלישה לתחום הביזאר.

הממצא המעניין ביותר של אלגזי הוא שהפגנה שקטה – שקטה מאד, כי התקשורת הישראלית לא עלתה עליה – נערכה באמצע חודש ספטמבר בחיפה, מול הקונסוליה הצרפתית בעיר. ההפגנה דווחה בתקשורת הערבית, ובין המשתתפים בה היו נפאע, הח"כ לשעבר עסאם מח'ול, ח"כ סעיד נפאע (שסולק מבל"ד), ואפרטצ'יקים בכירים אחרים של מק"י. ההפגנה היתה מיועדת, על פי המודעה שהדפיסו מארגניה, "לקיים הפגנת הזדהות עם סוריה והנהגתה הלאומית נגד מזימות האימפריאליזם, הציונות והריאקציה הערבית." בתיאור באתר חד"ש בערבית של ההפגנה, צוטט נפאע כאומר ש"כוחות ריאקציוניים ערביים, ובמיוחד הממלכה הערבית הסעודית ונסיכות קטאר, תומכים בכל פעולה המכוונת לחיסול כל דבר מתקדם בעולם הערבי, בין אם מדובר בתנועת ההתנגדות הלבנונית האמיצה, תנועת ההתנגדות הפלסטינית, העמידה האיתנה של איראן, העמידה האיתנה של סוריה נגד תוכניותיה האימפריאליסטיות של ארה"ב למען יצירת מזרח תיכון חדש." נו. למותר לציין ששמץ מזה לא הופיע באתרים ובפרסומים העבריים של חד"ש. אולי זה היה מביך מדי.

אז מי מייצג את עמדתה הרשמית של חד"ש-מק"י? ההצהרות שלה, או אלו של המזכ"ל שלה? מפלגות קומוניסטיות ידועות בטוהר האידיאולוגי הקפדני שלהן, שבשלו הן התפצלו לעיתים כמו אמבות על ספידים; האגדה מספרת על קומוניסט אמריקני שפרש מהמפלגה כדי להקים פלג טרוקציסטי, פרש מהפלג הטרוצקיסטי כדי לייסד פלג טהרני יותר, וסופו שלקה בפיצול אישיות ופרש מעצמו. אם מק"י רוצה שניקח אותה ברצינות ביום הבחירות – ובינינו, המבחר בעייתי מאד – היא לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק את נפאע כמזכ"ל ולהשאיר את הפלג שלו כחלק מהמפלגה. היא לא יכולה לכתוב שוב ושוב דבר אחד בערבית ודבר אחר בעברית.

כלומר, היא יכולה, אבל אז היא צריכה לקחת בחשבון שמה שקרה למפלגות הקומוניסטיות באירופה אחרי הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה יקרה לה ב-2013. שום ישראלי מצפוני לא יכול לתמוך במפלגה שיש מקום לחשוד שנטיית ליבה היא תמיכה במשטר אסד. אחרי הכל, אם נפאע היה מופיע בהפגנת תמיכה לא באסד אלא, נניח, בתאצ'ר או – חס וחלילה – בנתניהו, הוא היה עף מתפקידו לפני שהיה מספיק לומר "תודעה כוזבת." אם חד"ש רוצה שיקחו אותה ברצינות, שלא יחשדו בה שהיא משמשת כסוכנת השפעה של משטר אסד או – תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל – משטר קדאפי, היא צריכה לעבור טיהור.

ואם היא לא יכולה, או לא רוצה, אז יש לנו בעיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

80 תגובות על ”מדברים בשני קולות“

  1. איליה הגיב:

    המבחר באמת בעייתי. העבודה תעלה בבחירות הקרובות, כל הזועקים של המחאה "הא- פוליטית" יצביעו לה (סוציאל דמוקרטיה אבל רק ליהודים, כי ככה יותר נח) אולי באמת צריך לסתום את האף ולהיכנס לפוליטיקה, לתפוס את הגורל בידינו? כי להצביע לאותם מפלגות במשך 60 שנה לא עשה לנו טוב.

    • מני זהבי הגיב:

      ליהודים בלבד? לא בטוח.
      ב-2006 הייתה נדיה ח'ילו, שהגיעה למקום 9 בפריימריז, ורק הטיפשות והיוהרה של עמיר פרץ מנעו ממנו לתת לה את התיק המיניסטריאלי המתבקש. ודרך אגב, ח'ילו לא הביעה מעולם עמדות לאומניות פלסטיניות.
      אני לא רואה שום מניעה להישנות של מצב כזה תחת יחימוביץ' (לא בהכרח עם ח'ילו; לא חסרים פעילים ופעילות ערביות אחרות בעבודה). ואני מקווה שאם וכאשר העניין יגיע לחלוקת תפקידים, יחימוביץ' תהיה חכמה יותר.

      • גרייף הגיב:

        יחימוביץ? שלי "התנחלויות זה מצוין, מנהיגי המחאה שלא עשו צבא לא ילמדו אותי מה זו ציונית" יחימוביץ תתן לערבי תפקיד משמעותי בקבינט שלה?

        טוב, אני מניח שכשאתה גווע בצמא, עדיף לשתות חול ולהגיד שזה מים…

        • אסףר הגיב:

          האם שלי אמרה שהתנחלויות זה מצויין?

          • מני זהבי הגיב:

            האמירה שלה בעניין התנחלויות הייתה טריק רטורי מחושב. זה בסדר, הגם שלא גורם לי לחבב אותה במיוחד.
            הבעיה היא שבאותו רעיון היא אמרה גם כמה דברים גרועים יותר (גרועים יותר, בין היתר, משום שקשה להסביר אותם ע"י צורכי תעמולה).
            גם ההתחברות שלה לרון חולדאי מעוררת אצלי תגובה שלילית למדי.
            אבל היחס שלה לפלסטינים (במיוחד לאלה שבתחומי ישראל) נותר בינתיים בגדר תעלומה. נחיה ונראה.

            • אלכס ז. הגיב:

              אל תשכח את התמיכה שלה בברק שאותו היא הציגה כסוציאל-דמוקרט. ליחימוביץ' יש נטייה לתמוך תמיד במועמד הימני ביותר.

              • מני זהבי הגיב:

                היא תמכה בברק ב-2007 נגד עמי איילון, או מאוחר יותר? כי מאוחר יותר לא ממש הייתה אלטרטניבה.
                אם כבר, השמועות על טיב הקשרים שלה עם גדעון סער מדאיגות יותר.

                • מישהו הגיב:

                  מה זאת אומרת "טיב הקשרים שלה"?
                  נגיד שהם מיודדים, או אף מקדמים ביחד יוזמות שונות. אז מה?

                  גם אחמד טיבי מיודד עם גדעון סער והשניים אף שיתפו פעולה בדברים שונים. האם זה הופך את טיבי לליכודניק? את סער לקומוניסט?

                  אני מקווה ומצפה מנציגי בפוליטיקה שידעו לדבר ולעבוד גם עם מי שלא חושב בדיוק כמותם. ההטפלות לכל קשר כזה רק מטשטשת את המקרים הקיצוניים והבעייתיים (כגון קשרי הון-שלטון עם ניגוד אינטרסים, או הקשר המתואר במאמר של גורביץ').

                  • מני זהבי הגיב:

                    השמועות הן על קשרים הדוקים מדי (וד"ל).
                    ההגנה המטופשת שלה, באותו רעיון ל"הארץ" שכולם זוכרים ממנו רק את עניין ההתנחלויות, על החלטת משרד החינוך לחייב שירת הימנון בגני ילדים אינה מבשרת טובות בעניין הזה (הגם שאינה מהווה ראיה לטיב הקשרים).

                • דודי הגיב:

                  כן, היא תמכה בברק נגד איילון.

            • רוזנברג הגיב:

              גם האמירה על ההתנחלויות אינה "תעמולה". בכלל, כדאי להתייחס ברצינות לפוליטיקאים לא כי הם רציניים בהכרח, אלא כי הם יוצרים את המחויבויות שלהם והקואליציות שלהם תוך כדי תנועה. ויחימוביץ' עשתה בראיון הזה את שלה.

            • רוזנברג הגיב:

              האמירה שאין להדיר את ערביי ישראל "יתר על המידה" היא אחת האמירות המדהימות בהן נתקלתי אי-פעם. זה נשמע כמו בדיחה, ובכ"ז היא אמרה זאת ברצינות. לקרוא ולבכות.

            • איתי הגיב:

              לא תמכה בעוסיות, לא תמכה בחרם הקוטג' שהקדים את כל החרמות הצרכניות (מהסיבה המפגרת לגמרי — אני מרגיש כמו אהבל גם כשאני רק חוזר על דבריה — שבני אדם הם בראש ובראשונה עובדים ורק אחר כך צרכנים!)…
              היא סוציאל-דמוקרטיה כל כך מוגבלת, כל כך תלוי בימין (חולדאי, כבר אמרו), שזה ממש מגוחך.
              סוציאל-דמוקרטים יכולים להיות מאוד כנועים. זה הדימוי שלהם: סוציאליסטים מובסים. אבל אצל יחימוביץ העסק פשוט נעשה ליצני.

              • מני זהבי הגיב:

                לרוזנברג: מה זה "יתר על המידה"? בוא נאמר שאם לא יהיו עובדים ערבים בשב"כ, אני לא אראה בכך פגיעה בשוויון.
                לאיתי: חוסר התמיכה שלה בעו"סים אכן מרגיז. לגבי מחאת הקוטג' — ובכן, גם לדעתי היא לא הייתה שווה הרבה (אלא כקדימון למה שבא אחריה).
                וכן, זכויות העובדים חשובות יותר מזכויות הצרכנים. אם לא נאמץ את הגישה הזאת, נגיע מהר מדי לרמת המשכורות ולתנאי העבודה של סין.

                • ראסול הגיב:

                  מני, הטיעון על סין קצת תועמלני.

                  תנאי העבודה בסין הוא תוצר של קפיטליזם אימפריאליסטי, כשמדברים על סין אז אפשר לעשות הפרדה בין העובדים לצרכנים, בישראל אי אפשר, בטח לא כשמדובר על מוצר כמו קוטג'.

                  לא תוכל לשחוק את תנאי העובדים בישראל תוך כדי שאתה מעצמים את המעמד הצרכני כי הם לא נפרדים.

                  • מני זהבי הגיב:

                    למה אי-אפשר? אם תנובה מורידה מחירים לצרכן (עד כמה שהבנתי, הם עשו את זה), מה ימנע ממנה להרע את תנאי ההעסקה של עובדיה? אם מדינת ישראל תאפשר ייבוא זול של חלב ומוצרי חלב, האם זה לא יפגע בתנאי העבודה של הרפתנים בישראל?
                    במחאת הקוטג' יש אלמנט בעייתי, כי מצד אחד, היא יכולה להשיג חיסכון לא-משמעותי במיוחד עבור רוב משקי הבית בישראל (וכנראה השיגה), ומצד שני היא יכולה להרוס את תנאי העבודה בענף שלם במשק. אם מתייחסים אליה כאל אירוע לוקאלי — והיא הייתה כזאת במשך חודש בערך, בתחילתה — גם אני לא ממש מזדהה אתה (אם מתייחסים אליה כאל סנונית ראשונה של מחאה חברתית רחבה יותר, זה כבר סיפור אחר).

                    • ראסול הגיב:

                      אם יש ענף בלתי רווחי שקיים באמצעות סובסידיה ממשלתית וקרטל מונופוליסטי אז אולי אני לא צריכים לכלכל את העובדים? אולי עצם מעמדם של העובדים קיים רק באמצעות ניצול המעמד הצרכני הרחב יותר?

                      זכותם של צרכנים להחרים, לא מתפקידה של הממשלה או של איזשהו גורם פרטי אחר לגונן על מותגים גם אם תנאי התעסוקה של העובדים שם משובחים במיוחד.

                      בכל מקרה, מה שטענתי הוא שהמעמד הצרכני והמעמד העובד בישראל חופפים בערך ב90%, הקלות על הצרכנים כמעט תמיד יתורגמו לשיפור באיכות החיים של העובד. בניגוד לסין ששם אין כמעט שום קשר בין מעמד העובדים היצרני למעמד הצרכני שנהנה מהתפוקה וברובו נמצא בארה"ב ובאירופה.

                    • ראסול הגיב:

                      excuse the grammar…

                    • מני זהבי הגיב:

                      נו טוב…
                      רוב ענפי הייצור במערב היום הם בלתי-רווחיים, כי בסין (או בהודו) ניתן לייצר בעלות נמוכה בהרבה, ועלויות התובלה הן זניחות. מי שאינו מוכן לשים חסמים בפני ייבוא מתחרה, ימצא עת עצמו עם אבטלה גואה. תשאל את האמריקאים עד כמה זה טוב לחברה.
                      זכותם של צרכנים להחרים, וזכותו של כל אדם — כולל שרים, חברי פרלמנט ופקידי ממשלה — לומר שהחרם גורם יותר נזק מתועלת.
                      לגבי הקלות על צרכנים ותרומתם לשיפור חיי המעמד העובד — זה כמו בלוטו, אבל להפך. בלוטו, מיליון אנשים משלמים עשרה שקלים כדי שמעטים ירוויחו כמה אלפים. אתה מציע שמיליוני אנשים ירוויחו כמה שקלים, אבל בתמורה כמה אלפי עובדים ידרדרו לעוני. לא, תודה, אני מעדיף לוותר על כמה שקלים.

                    • Alon Levy הגיב:

                      Don't blame China and India for this. The first world has a problem of unemployment because and only because it's in a major recession and the response is austerity instead of stimulus. The few first world countries that weren't affected much by the recession, including Israel, as well as those that responded with aggressive stimulus, such as South Korea (or Germany, once you properly regard the overvalued currency of peripheral Europe as a net stimulus to Germany), do not have very high unemployment.

                      Now, what you say about importing food is not the position of most social democrats. It's the position of right-wing parties that get votes from farmers by supporting agricultural subsidies and opposing all other kinds of welfare. Urban social democrats – i.e. social democrats in countries where the national mythology of the farmer is not as socialistic as in Israel – tend to be all for agricultural liberalization, and for allowing imports from foreign companies, especially from other first-world countries, rather than giving a local corporation a monopoly.

                    • ראסול הגיב:

                      מני לא זה לא, תפסיק להגיב עם אנשי-קש.

                      אני טוען שכעקרון כל מקרה לגופו אבל ההפרדה בישראל בין ה"עובדים" ל"צורכים" היא לחלוטין מלאכותית. עד כאן יש?

                      סבבה, זה טיעון אחד, עכשיו הטיעון השני נוגע לסוגיית חלב ומוצריו, לדעתי אם קיים מקרה של "עושר מלאכותי" שנוצר כתוצאה ממדיניות בלתי שוויונית שפוגעת במיליוני צרכנים אז הרי מוטב שהצרכנים יקבלו את אשר להם מאשר שהעובדים יתעשרו על חשבונם. הרי העושר בתעשיית החלב קיים כתוצאה מרגולציה, לא להפך.

                    • מני זהבי הגיב:

                      למה את ה מתכוון כשאתה מדבר על תמריץ? על סובסידיות ממשלתיות לענפים מסוימים ע"מ לגרום להם למכור את תוצרתם במחיר שיכול לעמוד בתחרות עם ייבוא זול מהעולם השלישי? אני לא חושב שזה פתרון כ"כ טוב, לפחות לא בישראל: א) כי את הסובסידיות צריך לממן ממשהו, ויש לנו גם ככה מספיק דברים שהממשלה צריכה לממן ואינה מממנת, אז שתממן קודם אותם; ב) כי סובסידיות ממשלתיות לענף או מגזר מסוים הן הדבר הראשון שמועד לקיצוצים במקרה שהממשלה נקלעת למחסור בכסף, ואני לא רוצה להפוך ענפים שלמים במשק, הנשלטים בידי גורמים שנמצאים בעלות פרטית, לבני ערובה של הצלחת הממשלה בגיוס כספים.
                      (דרך אגב, לגבי גרמניה, אתה מדבר על העלאה מלאכותית של שער החליפין של היורו, או של המטבעות של מדינות אירופה שההילך החוקי בהן הוא אחר – בעיקר ארצות הבלקן ומזרח אירופה?)
                      לגבי הגישות של שמאל/ימין לשאלת ההגנה על יצרני מזון מקומיים – תלוי בהקשר. במערב, החקלאים מזוהים מסיבות היסטוריות עם הצד הימני של המפה הפוליטית. עד כמה הזיהוי הזה מוצדק כעת – תלוי בנסיבות הקיימות בכל מקום לגופו. אני גם לא בטוח שבישראל צריך להגן על החקלאות המקומית בכל מחיר (הגם שאני רואה גם צידוקים בלתי-כלכליים בעליל לעשות זאת). אבל כאשר כמה תנועה שהדבר היחיד אותו היא דורשת זה להוזיל את המחירים של מוצרי חלב, ולא אכפת לה איך זה ייעשה – דחילכום, לכו תעשו משהו חשוב יותר עם הזמן שלכם.

                    • מני זהבי הגיב:

                      ראסול,
                      מה פירוש הפרדה מלאכותית? זה כמו לומר שההפרדה בין הקונים של כרטיסי הגרלה לזוכים בהגרלה היא מלאכותית – עובדה, גם הזוכים קנו כרטיסים.
                      העניין הוא שזה לא עובד ככה. הגישה שאתה מאמץ יכולה להיות מוצדקת אם מדברים על שינוי כולל במשק. אבל אני דיברתי על מחאה שהתרכזה במחיר הקוטג' (טוב, נניח, במחיר של מוצרי החלב). זה לא אותו דבר.
                      אני לא רואה "עושר מלאכותי" בין העובדים בשום ענף בישראל. העושר המלאכותי קיים אצל הבעלים והדירקטורים של תנובה. לא טוב, וכדאי להפחית את הפער בינם לבין העובד והצרכן הממוצע, אבל אני לא חושב שהורדת מחירי השיווק הקמעונאי היא הדרך הנכונה לכך.

                      נ.ב. התגובה הקודמת הייתה לאלון לוי

                    • Alon Levy הגיב:

                      Stimulus just means engaging in fiscal stimulus (i.e. deficit spending) when the economy is in a deep recession and interest rates are down to zero so it's impossible to use monetary policy. The term is used to describe Obama's stimulus from early 2009, which unfortunately was too small given the size of the recession and therefore didn't do much to reduce unemployment. What it did do was convince everyone that stimulus programs don't work.

                      The German policy I'm talking about is the European Central Bank's decision to go for austerity, and avoid any inflation at all costs. Because the European periphery has overvalued currency right now thanks to the mid-2000s' bubble, the only possibilities for it to get out of its huge unemployment situation are,

                      1. Leave the Euro and devalue. This is the Argentina solution, and is guaranteed to have a bank run. In Argentina it happened only when a bank run was inevitable either way. This may end up happening in Greece, but not elsewhere.

                      2. Endure years of deflation, which means high unemployment. This is what's actually happening right now in Ireland, Spain, Latvia, and the rest of the periphery.

                      3. Have zero or low inflation, but have higher inflation in the European core, say 4-5%. This is the least painful solution for everyone except Germans who can't distinguish between 4% inflation and 400% inflation. Thus it's only proposed by annoying Keynesians like Paul Krugman.

                    • מני זהבי הגיב:

                      אם כספי התמריץ אינם מחולקים בצורת סובסידיות לענפים שסובלים הפסדים בעקבות ייבוא מתחרה, איף הם עוזרים להפחית את האבטלה?
                      לגבי שער החליפין של היורו – עד כמה שאני מבין, הוא נקבע באופן אחיד ביחס למטבעות אחרים. כלומר, אותו שער חליפין קיים בסלובקיה, ביוון, בגרמניה ובספרד. אם השער גבוה מכוח הקנייה הריאלי של המטבע (נאמר, נקבע שער של יורו אחד תמורת 11 דינרים של מרוקו, אבל בספרד גביע גבינה לבנה עולה למשווק קמעונאי יורו, ואילו במרוקו ניתן לקנות אותו ב-7 דינרים), סביר להניח שבפריפריה האירופית יעדיפו לקנות תוצרת של ארצות שכנות שהיורו אינו משמש בהן הילך חוקי (בדוגמא לעיל, סוחר קמעונאי בספרד יעדיף להביא גבינה לבנה ממרוקו). איך זה יעזור ליצרנים בגרמניה?

                    • Alon Levy הגיב:

                      Stimulus doesn't have to be subsidies to industry. It mostly consists of social spending (especially unemployment benefits), new infrastructure projects, and tax cuts, in descending order of effectiveness. If a country has a strong welfare state paid by progressive income taxes, then it'll have automatic stimulus – when people are poorer, more people can collect welfare, and fewer people can pay taxes. But in a very deep recession, some discretionary stimulus is needed, i.e. a law authorizing deficit spending on whatever the government fancies. The US paid aid to state and local governments so that they wouldn't lay off teachers and other public-sector employees, extended unemployment benefits, and cut taxes. China built massive infrastructure.

                      You're right that all Eurozone countries use the same currency, but the relative values of money can still change. In the bubble, the periphery got huge capital inflows, leading to inflation. Nothing big – maybe 3 or 4 percent a year – but it added up. More precisely, nominal wages in those countries rose, without a corresponding increase in productivity. In Germany and the rest of the core, the economy was weak, so inflation was much lower. The result is that both wages and prices are too high in Spain and Ireland relative to Germany and the Netherlands.

                      Something similar is happening internally to the US. Declining Northern manufacturing states are doing better than Southern and Western states that had very fast growth earlier in the decade (except Texas, which is still doing okay). But because Americans have a common language, it's usually very easy to move (though slightly harder now since it's hard to sell without taking a loss, because housing prices have come down so much). So since 2007 people have stopped moving from New York to Florida in huge numbers, and this somewhat reduces the difference in suffering. The highest unemployment rate in the US is in Nevada, 14%. But in Spain the unemployment rate is 20%: it's much harder to move to Germany.

                  • מני זהבי הגיב:

                    קצבאות אבטלה שניתן לחיות מהן זה דבר טוב, אבל הכסף בשבילן צריך לבוא מאיפשהו. כמו"כ, אבטלה נשארת בעיה חברתית גם אם המובטלים אינם רעבים או הופכים לחסרי-בית.
                    מימון של פרוייקטים ציבוריים בקנה-מידה חריג יכול לספק פתרונות תעסוקה לטווח קצר, אבל לטווח ארוך מדובר במדיניות בעייתית – שוב, כי היא זוללת כסף מתקציב המדינה, שלא תמיד יש מאיפה לקחת אותו.
                    הגדלת התעסוקה בשירות הציבורי יכולה להיות מדיניות מועילה לכשעצמה, אבל גם איכותו של השירות הציבורי היא דבר שצריך להילקח בחשבון, ולא כדאי להפוך אותו למקלט עבור אנשים שלא הצליחו למצוא לעצמם שום תעסוקה אחרת.
                    כמובן, שני הצעדים הנ"ל לא ממש מתיישבים עם קיצוץ מסים.
                    זה לא שאני נגד הגדלת ההוצאה הממשלתית, אבל כל עוד ניתן להגן על ענפי משק שמייצרים משהו מפני ייבוא מתחרה, בתנאי שעלות ההגנה הזאת, המגולגלת על כלל הציבור, אינה גבוהה מדי, זה נראה לי עדיף.

                    לגבי הפריפריה של אזור היורו – ובכן, לתת לממשלות לנהל את הכלכלה שלהן אבל ליטול מידיהן את השליטה על מדיניות המונטרית זה רעיון גרוע. תודה על הפרטים, בכל אופן.

        • דני הגיב:

          לשים דברי הבל בין מרכאות לא הופך אותם לציטוט.
          שלי מעולם לא התבטאה כפי שאתה "מצטט" אותה.

          • יובל הגיב:

            תידהם לשמוע שלמרכאות יש מספר תפקידים. אחד מהם, למשל, הוא לתת כינויים. מאפיין של כינוי הוא שהוא בא בין השם הפרטי לשם המשפחה. ואין הכרח שיהיה ציטוט. למשל: דני "לא מבין מהחיים שלו" מגיבי.

      • סתם אחד/האחד הגיב:

        +השר הערבי הראשון , עמיר ראה בערבים שותפים מלאים לדרך.

        • מני זהבי הגיב:

          השר הערבי הראשון היה תגובה לצירוף ליברמן לממשלה, וגם מונה לתפקיד חסר סמכויות.
          דברים כאלה, אם כבר עושים, צריך לעשות מראש ומעמדה של כיבוד המגזר, לא של שימוש בו בתור פיון במשחקים קואליציוניים.

  2. אור ב הגיב:

    אין מנוס – מרצ, עכשיו כשהקישוא ג'ומס פרש לו לביתו – חזרה להיות ההצבעה השפויה היחידה.

    • רוזנברג הגיב:

      מר"צ? זה לא המפלגה שישבה בממשלה מרחיבת ההתנחלויות ומבטלת-אוסלו של ברק, המשיכה לתמוך בה מבחוץ תוך כדי הברוטליות העצומה של אוקטובר 2000 (שערו בנפשכם איזה נאומים היו נשמעים ממר"צ אילו שרון רוה"מ ונגבי שר המשטרה ולא הברברק ובן-עמי שהם בסה"כ "משלנו"), ומאז תמכה בכל הפצצה ומעשה נבלה תחת השמש, לא התנגדה לכלום, סירבה להצטרף להפגנות בשייח ג'ראח ושאר מקומות בהם המשטרה והצבא הפליאו לעשות. מר"צ??? כדי שתתמוך בהפצצת אירן או ירי על מפגינים? למה בדיוק הם טובים?

      • עמנואל הגיב:

        מרצ סירבה להצטרף להפגנות בשייח' ג'ראח?!
        יש לך עיניים בראשך? אתה היית בשייח' ג'ראח?
        אין פעם שלא היתה שם איזושהי נציגות של מרצ, כולל כל הח"כים (אפילו ניצן הורוביץ), שלא לדבר על מוסי רז ויפעת סולל שהיו שם באופן קבוע

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אסד הרג הרבה יותר ערבים בשנה האחרונה ממה שישראל עשתה בשתי אינתיפאדות.

        מצד שני, אסד נגד ישראל.

        מסקנה – למי איכפת שכמה ערבושים מתים, העיקר להלחם בציונות.

      • אילן הגיב:

        אוי, לא! הם לא התנגדו אוטומטית לפעילות צבאית להפחתת הרקטות מעזה! ברור שצריך מהשעה הראשונה לצעוק פשעי מלחמה. צודק, עדיף להצביע למפלגה שתומכת ברודן שכבר במשך כמה חודשים טובח באזרחים שלו.

  3. נעם הגיב:

    אולי במקום להסביר למה לא להצביע למפלגה אנכרוניסטית וקומוניסטית – מה שדי מובן מאליו, תסביר למה כן?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      למה להצביע למפלגה קומוניסטית? כי היא נגד הישות הציונית. זכויות אדם? פחחח. זכויות עובדים? הצחקת את פפו.

      העיקר הוא שנאת הישות הציונית, כי ציונים הם דמונים או משהו כזה.

  4. עדו הגיב:

    די מגוחך לא? לעשות הפגנה ולהשתדל ככל האפשר שאף אחד לא ישמע עליה. די מסכם את העניין.

  5. Seth הגיב:

    אני שמח שאתה כותב על הנושא הזה,
    זו אחת הסיבות שפרשתי ממפלגת חד"ש, כלאמר, זו אחת מהסיבות…
    השמאל אכן לקה- לוקה וילקה במכת הפיצול, משום מה השמאל בארץ וגם בעולם היה חולה במחלת הטהרנות וחבל.

  6. Alon Levy הגיב:

    So, Balad? Or are they pro-Assad as well?

  7. איתי הגיב:

    אי אפשר לפתור את העניין כמחשבה מחודשת על חד'ש כחזית של כוחות דמוקרטיים בחברה הישראלית?
    יענו, לאו דווקא כמק'י בתחפושת.

    אני אצביע לחד'ש אם תראבוט, שהם בסך הכל 'החבר'ה שלי' (נאמר במרכאות כי אני מפסיד ישיבות כבר שנה), יהיו רשימה בתוך חד'ש. האלטרנטיבה, דע'ם, אומנם סוציאליסטית, והולכת בכיוון טוב, אבל אני הרבה יותר מסתדר עם הכיוון האידאולוגי של אנשים בחד'ש באופן כללי. אולי אני סתם נדבק למה שמוכר. הבעיה שגורביץ מעלה היא אמתית מאוד ואחד מהבעיות העתיקות של חד'ש.

  8. א.ו הגיב:

    ההפגנה לא זכתה כמעט לסיקור מכיוון שלא מדובר בכלל בהפגנה של מק"י וחד"ש.

    מדובר בהפגנה שאורגנה בידי ועד פעולה לסולידריות עם סוריה, שהוקם על-ידי קומץ חברים ממק"י (וגם כמה פעילים ממפלגות ערביות אחרות, למשל "אבנאא אלבלד"), שעשו זאת מכיוון שהעמדה המאוזנת שמופיעה בגילויי הדעת הרשמיים של מק"י, לא מצאה חן בעיניהם.

    העמדה הרשמית של המפלגה – זו המגנה את משטר אסד על הרג המפגינים והפגיעה בזכויות האזרח, בצד אזהרה מפני הניסיונות של האימפריאליזם לעשות בפשעים אלו שימוש כדי לשפר את עמדותיו באזור – היא עמדה שהיא, לדעתם של חברי ועד הפעולה, ביקורתית יתר על המידה כלפי המשטר הסורי.

    בין מי שמדברים רק על פשעי משטר אסד (ומסכימים בשתיקה להתערבות אמריקאית), לבין מי שמדברים רק על סכנת ההתערבות האמריקאית (ומקלים ראש בהרג אזרחים), נמצאת העמדה האחראית של מק"י, שמסרבת לספק תשובות פשטניות למציאות מורכבת.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      ועל הקיר בכלל לא היה כתוב "חיות לא ישנו במיטה" אלא "חיות לא ישנו במיטה עם מצעים" ואת זה החזירים באמת לא עושים.

    • Alon Levy הגיב:

      No. This isn't balance. By analogy, take a fascist regime – Pinochet's Chile is a popular example. The responsible thing to do was to condemn Pinochet, first and only. Now, a bunch of libertarians and neo-libs, instead of doing that, twisted themselves into pretzels warning about the dangers of communism in Chile instead. That's where you get Hayek's reaction that he prefers a liberal dictatorship to a non-liberal democracy.

      There are enough places in the world where a communist party can condemn American imperialism. Try the country next door to Syria, the one where in the first 4 or so years of occupation the US and its allies managed to kill more people than Saddam had killed in the previous 35 (and that's without counting insurgents). The responsible position is to condemn the people doing the killing first and to involve international geopolitics later.

  9. אחת הגיב:

    אם דב חנין יודע מה טוב לו, שייקח כמה אנשים טובים מחד"ש ויפרוש. הצביון הקומוניסטי והערבי-לאומני שנותנים לה כמה נסחרים לא מועיל לה. חנין יקבל יותר מנדטים בלי חדש מאשר איתה, ואולי סוף סוף יצליח להרים מפלגת שמאל שאפשר לעמוד מאחורי מסריה בשלום.

    • סתם אחד/האחד הגיב:

      חנין פשוט צריך להצטרף למר"צ .

      • איתי הגיב:

        זה דבר קצת מבאס לחשוב עליו. מרצ לא היו חצויים ב'עופרת יצוקה'?
        לא הייתי רוצה לראות את חנין מתבלגן עם עצמו במתקפה הבאה.

      • פלג ספיר הגיב:

        אנשים עושים כאן איזושהי אידיאליזציה לדב חנין לעמדות שנראה להם שהוא מחזיק כי זה נחמד להם לחשוב ככה – אבל צר לי לבבשר לכם, דב חנין (ומשפחת חנין כולה) היתה ונשארה מרקסיסטית-לניסניטית, וחלק בלתי נפרד ממק"י. מרצ הליברלית – גם אם יש לה כמה נקודות לחיוב – אינה קרובה לדעותיו של חנין, אז בבקשה – די עם פנטזיות האיחוד המגוחכות האלה.

        אגב, למה זה תמיד דב חנין ולא אנשים אחרים ממק"י/חד"ש שעמדותיהם דומות לשל חנין? מה עם עיידה תומא סאלימאן, עיסאם מח'ול? תמיד חנין, כאילו אין מלבדו אחרים (במיוחד לו ערבים, חלילה) במק"י/חד"ש.

        (גילוי נאות – הח"מ הינו חבר אישי של משפחת חנין וחבר בחד"ש)

        • פלג ספיר הגיב:

          *במיוחד לו ==> במיוחד לא, כמובן.

          • בלונדה הגיב:

            פלג,
            אנשים לא נוברים בתוך המפלגות השונות. בטח שלא המתנדנדים.
            אתה יודע שאני תומך חד"ש (אני לא מגדיר עצמי כחבר חד"ש, לפחות עדיין לא), אבל גם בעיני המפלגה הזאת עדיין לפעמים יוצרת סוג של אנטיגוניזם ולא שאיפה להתקרב ולחקור.
            יתכן שזה תוצר של זה שבכל זאת מדובר במפלגה פוליטית, שמטבעה משחקת את המשחק הפוליטי, שהוא משחק מלוכלך, אך זה המצב.

            בגלל הריחוק הזה, הדמות המוכרת העיקרית כלפי הציבור היהודי הרחב זה דב חנין ותו לא.
            בין השאר בגלל התנהלות של המפלגה עצמה (תכנס לאתר חד"ש בעיברית, הח"כ היחיד שמוזכר שם באורח קבע זה חנין).

            לא אתייחס להאם זו התנהגות שגויה, אלא רק לכך שמדובר בתוצר.
            אפשר לקבל ולאמץ את זה, ואפשר לפעול לשנות את זה.
            אבל אי אפשר לבוא בטענות לציבור על זה שהם מכירים אך ורק את חנין.

            • פלג ספיר הגיב:

              קודם כל, אין לי מושג מי אתה. לא משהו אישי, פשוט יש רק כינוי "בלונדה", אז זה לא ממש עוזר לי.

              בכל מקרה, אנשים שקוראים ומגיבים כאן בבלוג – מניסיון רב שנים – הם לא בדיוק אנשים שלא מכירים דמויות פוליטיות. זה שחד"ש מציגה בעיקר את דב חנין לציבור היהודי (וזו לא הפתעה גדולה, הוא בהחלט פרלמנטר מוצלח במיוחד – וגם יהודי, מה לעשות), זה משהו אחד. אבל אנשים כאן כבר הראו לא פעם שהם מכירים אנשים שאינם ה"ביג-שוט'ס" בפוליטיקה, שמות שבקושי שומעים עליהם, דמויות מוצללות. אז בחייאת, לא נראה לי כאן שאנשים חושבים שמוחמד ברכה הוא ההוא מבל"ד, או שעיסאם מח'ול זה ראש התנועה האיסלאמית.

        • איתי הגיב:

          לפעמים אני מתלבט אם מרצ באמת ליברלית. הם בעיקר נראים לי לא סגורים על עצמם בעניין הזה.

    • אלכס ז. הגיב:

      רק אני נגעל מהמיזוגניה העקבית של הטרול הזה?

    • רוזנברג הגיב:

      כי חייבים יהודי בראש?

      • אמיר הגיב:

        בינתיים למפלגות שבראשן עומד יהודי יש הישגים טובים יותר בבחירות ובפוליטיקה הישראלית, ממפלגות שבראשן עומד לא-יהודי. זה אולי לא "צודק" אבל זה ריאלי.

        • רוזנברג הגיב:

          איזה הישגים? לתמוך ב"עופרת יצוקה"? שיאו. הרסת אותי…
          ואולי צריך לא לשחק את המשחק הזה? אולי הדרך להילחם בגזענות היא לא להיכנע ולהדיר פלסטינים? אתה יודע, גם שוויון פוליטי הוא אופציה.

  10. מני זהבי הגיב:

    אוף-טופיק, אבל מדהים.
    ידעתי שיש דברים שדוחים שבת, אבל עכשיו מסתבר שחג הסוכות דוחה את הסכנה הבטחונית-לכאורה שבייצוא מעזה:

    Israel lifts Gaza export ban to avert holiday 'crisis'

    http://www.maannews.net/ENG/ViewDetails.aspx?ID=426506

  11. י.ר. הגיב:

    נחמד שאנשים שקראו ושיבחו את "דוקטורינת ההלם" לא מבינים שהעמדה של חד"ש/מק"י היא שאנחנו לא רוצים שאותו דבר יקרה לסוריה.

    • Alon Levy הגיב:

      Yours is a nice reminder that Naomi Klein isn't exactly the world's greatest human rights advocate, either.

    • אזרח הגיב:

      הלו?! דוקטרינת ההלם זה בדיוק מה שקורה בסוריה. הדוקטרינה המקורית, לא ההמצאות הסכיזופרניות של נעמי קליין. דוקטרינת ההלם סטייל הרוסים בפראג והסינים בטיאננמן. אל תדאג חמוד, סטלין יגיע בלילה כשתישן וישאיר לך הפתעה מתחת לכרית.

      • Alon Levy הגיב:

        I don't think she's schizophrenic. Just romantic for the 1950s, when Americans worked in factories, people in the third world were subsistence farmers on the edge of starvation, and nobody worried much about international development. And if to justify this mentality we need to portray a few dictators as great humanitarians, then so be it.

  12. זהר הגיב:

    עצוב ומקומם, כמו גם ההבנה שאין לך מפלגה בכל הסקאלה, בכל הכנסת.

    איך מסלקים את תומכי אסד העבשים מהמפלגה? יש איזה מצב להתפקדות מסיבית שתעשה שינוי, כמו ביוזמת המתפקדים?

  13. מני זהבי הגיב:

    וסתם בתור דוגמא לוועדה ממשלתית שנוצרה על-מנת לשפר את חיי האזרחים ובמקום זה הביאה נאחס טהור בגלל קמצנות וקוצר רואי — סוג של מיני-טרכטנברג:
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1519667

  14. יעל לוי הגיב:

    לכן כנראה והתשובה היחידה היא דע"ם.

  15. יעל לוי הגיב:

    כנראה שהפתרון לכך הוא דע"ם.

טראקבקים/פינגבקים

  1. יוצרי המפלצות | החברים של ג'ורג'