החברים של ג'ורג'

הפירומנים מדליקים עוד מדורה

כאילו לא היה די לנו בהתלקחות היחסים עם מצרים וטורקיה, החליטה ממשלת נתניהו להצית עוד חזית, הפעם עם הבדואים הישראלים.

הממשלה קיבלה היום גרסה של דו"ח פראוור, שהוא דו"ח היישום של מה שהיה דו"ח השופט גולדברג, לשאלת הישובים הבדואים בנגב. דו"ח פראוור, שהוצג לממשלה במאי, עורר זעקה בקרב ארגוני זכויות האדם (אני רוצה להודות לאנשי האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, שפוסט זה לא היה נכתב בלי עזרתם), משום שהוא פגע משמעותית בזכויותיהם של הבדואים בהשוואה לדו"ח גולדברג.

השופט גולדברג השתמש לראשונה במונח המפורש "הכפרים הבלתי מוכרים", ולא בשלל הביטויים המכובסים המקובלים על הזרועות הציוניות השונות. הוא גם הכיר, שוב לראשונה, בכך שמדובר באזרחים ישראלים שווי זכויות, שסבלו עוול ארוך שנים מצד הרשויות. הגרסה הרשמית של הרשויות היא שהבדואים הם פולשים. זה, בחלק גדול מהמקרים, רחוק מלהיות המצב.

הבדואים מחזיקים באדמותיהם מתוקף החוק הנוהג העות'מני, שהוכר גם על ידי הבריטים, ללא רישום בטאבו. אני רוצה לצטט מכתב שנשלח ב-20.10.1952 מטעם "הוועדה המצומצמת לעניין ברור שאלת קרקעות הבדואים בנגב", שסיווגו סודי ושיועד אל שר המשפטים:

ידועה העובדה שעוד בזמן שלטון התורכים נמנעו שבטי הבדואים, ובמקרים רבים גם התנגדו, לרשום קרקעותיהם בספרי האחוזה הממשלתיים, ונמוקם היה שרשום קרקעות יביא במוקדם או במאוחר, לכך שהם יתפשו לשרות צבאי, דבר שלו התנגדו הבדואים בתוקף.

עם כבוש הארץ על ידי הבריטים, נמצאו – מלבד מקרים בודדים – כל אדמות הבדואים בלתי רשומות בספרי האחוזה. אף על פי כן, ראו הבדואים את כל השטחים המעובדים על ידם כשטחים שבבעלותם. למרות שלא היו בידם תעודות רשום, השלטונות, הן התורכים והן הבריטים, הכירו בעובדה זו. […] הרי ידועה העובדה שבתקופת שלטון המנדט, נרשמו שטחים נכרים מאד בשמם של הבדואים, על יסוד הוכחות ששטחים אלה היו נעבדים על ידם במשך תקופת התישנות, וחלק חשוב של אדמות אלה העברו, לאחר רשומן, לקרן קימת, לחברות יהודיות אחרות, וכן ליהודים פרטיים. כך שבענין זה ישנם מאות תקדימים, ואנו סבורים שממשלת ישראל לא תוכל, ואינה צריכה, להתעלם מהם. [ההדגשה שלי – יצ"ג]

המושל הצבאי של הנגב ב-1966 (השנה האחרונה של המשטר הצבאי), ששון בר צבי, כתב אל המפכ"ל בנושא "בעיית הקרקע של בדואיי הנגב" כך:

הקרקע בנגב, שלא כבשאר חלקי הארץ, לא נרשמה ע"י ממשלת המנדט בספרי האחוזה (טאבו). הבדואים, שנמנעו מלרשום את קרקעותיהם לא סבלו במיוחד מאי רישום הקרקעות כי השלטונות הכירו בבדואים ובזכויותיהם לקרקע, דבר שבא לידי ביטוי ברישום כל הקרקעות בספרי תשלום מסים (דפתר חבאל) והסכמת השלטון להכיר בהעברת קרקע מבדואי לבדואי או אחר כבחכירה חוקית, ובהסכמה לרשום את הקרקע בספרי האחוזה על שמו של הקונה (בדרך זו רכשה הקרן הקיימת אלפי דונמים ורשמה אותם על שמה). [ושוב, ההדגשה שלי – יצ"ג]

מה שאנחנו רואים פה הוא המשך שיטת ה"שלי שלי, שלך שלי" של התנועה הציונית. ברצותה, החוקים העות'מניים משמשים אותה לרכישת אדמות, או, בגדה המערבית, אף לגזל אדמות; ברצותה, הם בטלים ומבוטלים.

בהחלטת הממשלה יש לשים לב לשני סעיפים משונים בולטים: שהמדינה לא תעניק קרקעות ממערב לכביש 40, והיא לא תתכנן שם התיישבות בדואית; ושההסכם לא יחול על מי שהגיש מזכר תביעה אחרי אוקטובר 1979. הסעיף הראשון ביזארי במיוחד: מישהו מעלה על הדעת שבמדינה היהודית והדמוקרטית, ששומרת על שוויון בין כל תושביה, הממשלה יכולה לומר שיש ציבור שאסור לו לגור במקום מסוים? ודאי נפלה שגגה בפני הממשלה, שתתוקן במהרה, בעגלא ובזמן קריב.

ואחרי שצחקנו, ד"ר תבאת אבו ראס, איש עדאלה ומומחה לגיאוגרפיה פוליטית, מסביר את זה בשיחת טלפון בפשטות: האדמות ממערב לכביש 40 חשובות לממשלה משתי סיבות. קודם כל, אלה האדמות הטובות, הפוריות באמת. דבר שני, כל המהלך הממשלתי – שנווט על ידי המומחה הידוע לזכויות אדם ותכנון אורבני, תת אלוף יעקב "כדור בראש" עמידרור – מיועד ליצור חיץ בין האוכלוסיה הבדואית בנגב ובין האוכלוסיה הפלסטינית.

ישראל, בקיצור, חוששת מאינתיפאדה בדואית, נושא שמלחשים עליו כבר שנים ארוכות. מה משונה, אם כן, שהיא נוקטת במדיניות שמקדמת אותה. על פי הערכותיו של ד"ר אבו ראס, התכנית הממשלתית תביא לפינוים של 40,000 בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים; הממשלה מדברת על 30,000 אנשים שבכוונתה לפנות. הפער, אומר אבו ראס, נובע מכך שבכפרים הבלתי מוכרים חיים עוד כ-10,000 בדואים שרשמית רשומים כמתגוררים בשבעת העיירות שלהם, וזאת משום העדפתם של הבדואים לצורת חיים כפרית. עד כמה שאפשר לברר ברגע זה – וזה בהחלט עשוי להשתנות – התכנית הממשלתית לא תקים ישוב בדואי חדש, אלא תצופף את הבדואים.

והסעיף ההוא של אוקטובר 1979? אז התבקשו הבדואים לציין את האדמות שבחזקתם. הם תבעו חזקה על כ-991,000 דונם. הממשלה דחתה, כבר אז, חלק ניכר מהתביעות, וההחלטה החדשה קובעת שעל ההחלטות שהתקבלו ב-1979 לא תהיה אפשרות לערער. היישום של דו"ח פראוור, קובעת האגודה לזכויות האזרח, פגום משורה של בחינות: הוא (בניגוד לדו"ח גולדברג) לא מתחשב בדעת הבדואים ולא מתייעץ איתם; הוא מציב עקרונות תכנון עמומים, שהחשד – הכנראה מוצדק – הוא שהם ישמשו את המשטר הציוני כדי להתחמק מחובותיו כלפי המפונים; והוא מתנה את תכנון הישוב מחדש של המפונים בהסכמה מצדם לפינוי. דו"ח גולדברג קבע שאין להרוס מבנים של בדואים עד שיימצא פתרון מוסכם; מתווה פראוור-עמידרור מתעלם מההחלטה הזו.

אבו ראס אומר שהבדואים בסך הכל רוצים את מה שניתן לכל ישוב יהודי על פי תכנית התמ"א: הכרה בכל ישוב שיש בו יותר מ-50 משפחות. ישראל, הרי, מוכנה להכיר גם בחוות בודדים כישוב. אבל לא בכפרים הבלתי מוכרים, שחלקם נמצאים בשטח לפני מדינת ישראל וחלקם הוקם על ידי פינוי הבדואים מאדמותיהם על ידי הרשויות. מה שמדהים כאן הוא קלות הראש, האגביות, שבה מתייחסת הממשלה – ועמה כמעט כל הציבור היהודי – לפינויים של עשרות אלפי אנשים. אבל, כמובן, הם לא אנשים; הם לא יהודים.

כשהחליטה הממשלה לפנות את גוש קטיף, אדמה גזולה מחוץ לגבולות ישראל, היא פינתה בסך הכל 8,000 איש, והיא העניקה להם תנאים מפליגים – הרבה יותר ממה שהיא מוכנה להעלות אפילו על הדעת להעניק לבדואים. אף על פי כן, ישראל הגיעה אל סף מרד. אבו ראס רואה בהחלטת הממשלה היום הכרזת מלחמה על הבדואים בנגב. ח"כ טאלב א-סנע אומר שזו הזמנה לאינתיפאדה בדואית. כשהיא תבוא, ובהתחשב ביחסו של המשטר אין שום סיבה לחשוב שהיא לא תבוא, גם אם תתמהמה, היהודי הממוצע יקונן את קינתו של העושק המוכרת מימי דיקנס והלאה: נתנו להם כל כך הרבה, והם כפויי טובה כל כך.

ועוד דבר אחד: האופוזיציה בטורקיה לא עושה חיים קלים לממשלת ארדואן שם, ושר החוץ הטורקי הציע לאופוזיציה לקחת דוגמא מזו הישראלית: ציפי לבני עושה חיים קלים מאד לבנימין נתניהו בפרשה. דבוטאולו, כמסתבר, רוצה אופוזיציה מסורסת כמו שלנו. אוי לבושה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • חמיס

    הבדוים חיבים להתעורר
    בצפון ובמגזר היהודי השמולני דואגים לנו יותר ממה שאנחנו דואגים לעצמנו
    לך תדע מה המניע שיוביל את הבדוים
    לחשוב לעומק הדברים?

  • אליזבט

    פוסט חשוב ביותר. לדעתי חשוב ביותר שנחבר את הנושא של גזילת האדמות של הבדואים למאבק הנוכחי. בסופו של דבר, הגרעין הקשה של הפעילים (זה שנותר עכשיו אחרי נטישת איציק שמולי והאופורטוניסטים שלו) מורכב בעיקר מהשמאל הרדקלי שצריך להיות קשוב לדברים האלו. אם לא מדברים על הכיבוש, לפחות צריך לדבר על מה שמתרחש בתוך ישראל.

    • אזרח

      "גזילה". מדובר באדמות מרעה עונתיות (שלא כל שנה הגיעו אליהן, אם בכלל), שמעולם לא היו בהן כפרי וילות על מגרשי ענק כפי שהם דורשים.

      • תגובה לאזרח

        זה משנה איזה שימוש הם עשו בשטח?

        אם השטח שייך להם זה זכותם המלאה להחליט שהוא יעמוד שומם… אם לממשלה כזה חשוב השטח הזה עליהם לפצותם בצורה הולמת.

        • גלעד ב.

          הם לא רוצים שיעמוד שומם, הם רוצים להשתמש בו למגורים בסגנון הערבי (בניה נמוכה, מרווחת, וחמולתית).

          מה לעשות שהארץ קטנה ובניה רוויה בה זה כורח המציאות.

          וזה שהשטח שלך בהחלט לא אומר שאתה יכול להחליט מה יקרה בו. על יעוד קרקע שמעת? אם זה לא היה כל חקלאי היה פה מליונר.

          ואגב, המדינה לא דופקת בקטעים האלה בדואים בלבד. גגל "בג"ץ הקשת המזרחית" ותראה מה קרה לחקלאים יהודים אשכנזים (וזכרים! לא סתם) ואיך המדינה לקחה קרקע חקלאית שלהם כמעט ללא פיצוי.

          בדואים (וערבים) צריכים לקבל את המודרנה, ולהבין שכל עוד הם מתעקשים להמשיך לגור ולהתפשט בסגנון שלהם ושלהם בלבד, כי זה מה ש"מגיע" להם, אז הם לא שונים מכל מיני דפניות ליפים שבטוחות שהציבור צריך לממן להן מגורים בת"א.

          לא רק המדינה מעוולת כאן. הסכסוך הזה בהחלט דו"צ.

          • אילן

            נו, די, אתה באמת חושב שאם אלו היו יהודים אז הדו"ח היה אותו דבר? איך זה מתיישב עם חוות הבודדים בנגב? אפשר לחשוב שבכל שאר הנגב המדינה מעודדת בניית גורדי שחקים.

          • אורן

            סבתא שלי גרה בחדרה בשכונה ענקית, כמעט חצי-עיר, שנבנתה לפני 15 שנה, ומהווה כולה בתים צמודי קרקע בריווח יפה מאוד. ברוך השם, הממשלות עוד לא עברו (לצערי) לגישה של בנייה רוויה בשטחים חקלאיים מופשרים. שלא לדבר על יישובים קהילתיים שעדיין מוקמים גם בגליל, שכידוע צפוף יותר מהנגב, כולל צפון הנגב.

            • גלעד ב.

              הנקודה המרכזית היא שמדובר על שטח רעיה עונתית, לא על שטח מיועד למגורים, וזה שהם היו שם קודם זה לא תרוץ גם כשזה מגיע לחקלאים אשכנזים שהקימו ישובים כחלוצים לפני קום המדינה.
              גם הם (הצאצאים שלהם) מקבלים פיצוי שהוא חלק קטן מאד משווי הקרקע, פלוס פיצוי על הנטיעות אם יש, אבל באדמות רעיה זה לא רלוונטי.

              • אילן

                היו בדואים שוכני קבע גם לפני קום המדינה. צא מהסרט שכולם היו נוודים.

                • גלעד ב.

                  אני אומר שדופקים גם שוכני קבע אשכנזים שהתיישבו לפני קום המדינה, ובתגובה אתה אומר שהיו גם בדואים שוכני קבע.

                  בדרך כלל בבלוג הזה מקבלים תגובות יותר איכותיות אני חייב לומר.

                  • פשוט מאוד

                    אז מה שאתה אומר שזה בסדר שדופקים אותם כי לא דופקים רק אותם?

                    טיפול שגוי לא מכשיר את השרץ, אם כבר הוא צריך לשמש אזהרה לעתיד.

                    • גלעד ב.

                      אז קודם כל כן – אם דופקים את כולם אז זה לא טיפול מפלה (כשאגב הטיפול בבדואים בהחלט מפלה, אבל לא מהסיבות שאוהבים בבלוג הזה).

                      דבר שני שאני רוצה להראות הוא שקרקעות זה לא עניין פשוט של בעלות כמו במטלטלין, ושלטענה שמישהו בכלל (ושיהיה בדואי או חלוץ אשכנזי) הוא "בעלים" של קרקע זו טענה מורכבת ורב מימדית.

                      למה בעצם שמישהו יהיה בעלים של קרקע? רק כי הוא היה פה קודם? זה פר? אני נדפק כי נולדתי אחר כך? גם קרקע זה לא טובין שאפשר לייצר כמות בלתי מוגבלת ממנו, אלא משאב טבע, וחלוקה של משאבי טבע משותפים זה עניין של כלל הציבור. יותר מזה, בשביל לסבך, כל קרקע היא יחודית בפני עצמה ולא דומה בהכרח לקרקע אחרת.

                      בקיצור – שאלה מורכבת למי שייכת האדמה ואיך מחליטים על השימושים בה. הרבה הרבה יותר מורכבת מהתפיסה הפשטנית של רבים ממגיבי בלוג זה.

          • I'd believe the "We're too small, we need to build densely" line a lot more if Israel wasn't busy building buildings with enormous amounts of open space in the middle of North Tel Aviv, and low-density American-style sprawl in Modi'in. Fix your own house first before complaining to others.

            • פשוט מאוד

              אם דופקים את כולם זה נכון שזה לא טיפול מפלה אבל זה עדיין טיפול שגוי שיש להאבק בו

  • עידו

    גוש קטיף: לא משנה אם אתה מסכים או לא מסכים עם הפינוי, מה שקרה אח"כ זה בושה.
    עד היום גרים שם בקרוואנים.
    גם אם באותו הזמן הייתי בעד הפינוי, היום אני מבין שמשהו שם לא בוצע כהלכה אח"כ.

    • עדו

      א. כותבים 'עדו' בלי 'י'
      ב. כל ההתנתקות נועדה לטרפד אפשרות של פינוי ישובים בגדה, הטיפול במפונים הוא רק חלק מהעניין.

    • שימי

      הם בקראווילות כי הם משכו את ההתמקחות על פיצויים לגובה סטרטוספרי
      והציבו דרישות מופרכות, מצידי שיגורו בשיכון ד' בב"ש חבורת סחטנים טפילים מוצצי דם.

      • עמית

        אני כבר מתחיל להתגעגע ל"קלות הראש, האגביות, שבה מתייחסת הממשלה – ועמה כמעט כל הציבור היהודי – לפינויים של עשרות אלפי אנשים."

    • ג'וני הפרד

      המפונים היו ועדיין הינם כלי משחק בידי אינטרסנטים שמעוניינים למנוע פינוי התנחלויות נוסף. בעלי הסמכות בגוש קטיף (רבנים ואחרים) שכנעו את הציבור שלא תהיה התנתקות, ובמקום שהאנשים יכינו לעצמם אלטרנטיבות למגורים ותעסוקה הם התעסקו במלחמה אבודה מראש. אחר כך הם נכנסו למאבק שני על גובה הפיצויים על מנת להתיש את השלטונות ולייצר תקדים בו מפונים לא צריכים לעבוד עד קץ ימיהם, כך שעלויות פינויים עתידיים יהיו אסטרונומיות. חבל שהאנשים הללו משלמים בעתידם על טקטיקות ציניות של אחרים.

  • אלי

    בעיני זה בעיקר עצוב
    במי שהעיד בפני ועדת גלודברג
    באמת היא הייתה יכולה להיות התחלה לפתרון לאוכלוסיה הבדואית בנגב.
    כתושב הנגב- אינני חושש מאינטיפאדה, או מיישום של ועדת פרוואר. הדוח של פראוור לא ייושם, כי הוא לא מעשי.
    זה פשוט דרך לגנוז את המסקנות, של ועדת גולדברג.

  • כן, בדיוק מה שרציתי להגיד.

    אה, ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלת נתניהו.

  • אזרח

    וואלה, גם אני מעדיף לגור במגרש של 10 דונם, לא לשלם עליו מיסים, לא להתגייס לצבא, לטעון שכל זה מגיע לי בגלל איזה ייחוד תרבותי שלי, ועדיין לדרוש שירותי בריאות וחינוך שלא ממש משקפים את המציאות שבה חיו אבותי. אתה מדבר על שלי-שלי ושלך-שלי? הם מתחמקים מקבלת עול שלטון כבר יותר מ- 100 שנה, ועדיין דורשים את כל ההטבות שמגיעות להם בזכות היותם אזרחי המדינה.

    • מגרש של 10 דונם ברהט? איפה? ליד הביוב הזורם והמפעלים המזהמים?
      הבדואים אינם *מגויסים* לצבא. כפי שגורביץ טוען, אין השתמטות בישראל, יש קבוצות שהצבא והמדינה בוחרת לא לגייס אותן. הם אינם טוענים כי המגרשים מגיעים להם מתוקף ייחוד תרבותי, אלא פשוט משום שהם היו שם עוד לפני 48, והמדינה בחרה שלא לרשום אותם בטאבו, אלא לצמצם את שטחיהם באופן שרירותי לטובת הבנייה בעומר. זהו, כמובן, אותו טריק של שייח ג'ראח וסילוואן. במשך שנים המדינה בוחרת לא לכלול את הקבוצות בחוק, ולפתע מתלוננת שהשטח אינו חוקי.

      לגבי מסים: תן לי לשאול אותך. האם היית משלם ארנונה אם העירייה לא זו בלבד שלא הייתה דואגת לתשתיות, תחבורה, או אפילו מים זורמים באופן סדיר, אלא גם פוגעת בתשתיות הקיימות ומנצלת אותן להשלכת הפסולת התעשייתית של המפעלים בה?

      אדרבה, נשמח אם הבדואים יהיו חלק מן החוק הישראלי. אם תהיה אכיפה של תשלומים, אכיפה משטרתית, שירותים עירוניים, ורישום קרקעות. זהו מתווה גולדברג. כעת מדובר בהפקעה שרירותית שאינה דואגת לשום דבר מהללו.

      • אזרח

        עוד אחד שאין לי מושג ועדיין מחליט להגיב. עומר הרבה יותר קרובה לרמת חובב מאשר רהט (נמצאת בצד השני של באר שבע, תסתכל במפה).מתווה גולדברג שכולם מדברים עליו מעולם לא הוסכם ע"י הבדואים, פשוט בגלל העובדה שאין מי שיסכים: אין נציגות רשמית, יש ערב רב של שבטים וחמולות, וגם כשהמדינה מנסה ליישם פתרונות מקומיים בשטח, הם מכשילים אחד את השני, או מסכמים משהו ואחרי ההסכם מחליט פלג כלשהו שהוא בעצם לא חלק מההבנות… כל מה שתיתן שם – יקחו ויתבעו עוד.

        • נירה

          "כל מה שתיתן שם – יקחו ויתבעו עוד". אתה קובע את זה על סמך כל מה שכבר נתנו להם? או על סמך כל ההצעות הנדיבות שהציעו להם והם דחו?
          ובעצם, למה צריך בכלל "נציגות רשמית"? אם המדינה חושקת באדמה ספציפית של אדם (או משפחה מורחבת) ספציפיים, שתנהל איתם מו"מ ישירות על אותה אדמה.
          או הנה רעיון אחר ברוח ההפרטה ומצוקת הדיור: שישאירו את האדמה בידי אותו "ערב רב של שבטים וחמולות", יאשרו את הקרקע לפיתוח, ויתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. אני בטוחה שיהיה איזה שבט או חמולה שישמחו למכור את הקרקע שלהם תמורת סכום נאה לקבלן שיבנה עליה כמה גורדי שחקים שהוא רוצה. ואז גם לחברי השבט או החמולה יהיה כסף לקנות לעצמם בית לגדל בו את הילדים שלהם. בהנחה שהם ימצאו יישוב שוועדת הקבלה שלו תאשר אותם, כמובן.

          • אזרח

            השבט הוא הבעייה. למשל, בלקייה יש מאות מגרשים מפותחים שמחכים לאנשים שיבואו לגור בהם, עם חיבור לחשמל, ביוב, וכו'. אבל מי שלא בשבט, לא יכול לגור שם. בכלל, השבט החזק דוחק את השבט החלש. בתוך השבט, המשפחות החזקות דוחקות את החלשות. ההתנהלות השבטית היא הבעייה כאן. כוחות השוק? כוחות האם 16. רק לאחרונה נעלמה עוד אישה באזור מצפה רמון, בשם כבוד המשפחה והשבט… מנגנון של דמוקרטיה מערבית לא ערוך להתמודד עם חמולות, רק עם יחידים.

            אגב, ההצעות נדיבות מאוד. הנוהל הוא שעל ויתור תביעה על קרקע (שבלאו הכי לא באמת בחזקת התובע), בלי שום הוכחת בעלות, מקבלים פיצוי כספי תלוי בשטח הנתבע, אדמות בשיעור 20% מהשטח הנתבע במקום אחר (רשומות בטאבו), וכמובן מגרש מפותח חינם באחת העיירות. בדואים מקבלים מגרשים בחינם בטאבו, בלי מכרז או קשר למצבם הכלכלי. אין לזה אח ורע בארץ. אפילו מתנחלים חוכרים בעצם אדמות מהמנהל. ומי שידבר על חוות בודדים, רובן באמבקים משפטיים נגד צווי פינוי שהוצאו בדיוק כיוון שאושרו ללא מכרז (שכלל לא היה נהוג בתקופה שאושרו). מני מזוז ממש לא פופולרי בצפון הנגב, בלשון המעטה.

        • מה עניין שמיטה להר סיני?
          רהט אינה עומדת על סדר היום. היא הוזכרה כדוגמה לאופן בו המדינה מבצעת אורבניזציה בכפייה ולתוצאותיה של אותה אורבניזציה, וכמו כן לעובדה כי אין בדואים בעלי 10 דונמים כפי שאתה טוען. בכפרים הלא מוכרים יש "שטחים פתוחים" שצומצמו באחוזים גבוהים במסגרת אותה אורבניזציה.

          גם טענת המרחק הגאוגרפי של עומר אינה ברורה. היכן טענתי שרהט קרובה יותר לרמת חובב? האם אתה חולק על כך שהמפעלים המזהמים ברמת חובב פוגעים ישירות בכפרים הבדואים הלא מוכרים באופן מפגיע? אבל אל תשאל אותי, שאל את ויקיפדיה לגבי ואדי אל נעם, למשל.

          • דרור

            תשאל את תושבי ואדי אל נעם מדוע הם מסרבים להצעה לעבור לישוב חקלאי מוכר חדש במערבהנגב, באזור מגוריהם המקורי, רק כי לא אושר מלוא השטח שדרשו.
            הם אלו שבוחרים להקריב את ילדיהם ולהמשיך לגור ליד רמת חובב.
            והמידע הזה אינו מויקיפדיה אלא מתושב הכפר, במהלך ביקור שם.

    • עדו

      "לא להתגייס לצבא"
      אתה בטוח שאתה עשית צבא?
      פשוט כי כל מי שסייר על קו הגבול של מדינת ישראל יודע שגבולותינו נשמרים יום ולילה על ידי הגששים הבדואים שהעיניים שלהם הן נכס חשוב מאין כמוהו וכמה מהם גם שילמו בחייהם על הנאמנות הזאת. (אחד נשרף למוות על ידי מחבלים כעונש בזמן שהתגבורת השתפנה ותפסה מרחק).
      זה לא רק עניין של חוסר צדק כלפי אנשים שמסייעים לבטחון המדינה. היכולת של בדואי לזהות עקבות היא משהו שאי אפשר ללמד. למדינה יש אינטרס שהם ימשיכו לגור באוהלים וללכת בגיל חמש אחרי הצאן. בלי זה פשוט לא יצאו גששים כמו שצריך.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        אתה יכול להרחיב על איזה מקרה אתה מדבר?
        ומה זאת השטות הזאת שאי אפשר ללמד את היכולת לזהות עקבות?
        גשש זה מקצוע וכמו כל מקצוע (בצבא ובכלל) ככל שאתה מתעסק בו יותר וצובר נסיון אז ככה תהיה יותר טוב ומקצועי לכן הרמה שלהם גבוהה אבל להגיד שאי אפשר ללמד?
        אני מכיר הרבה אנשי צבא שלא נופלים ברמתם מהגששים הבדואים.

        • עדו

          המקרה שעליו אני מדבר קרה בבקעה לפני כעשר שנים, הייתה התקלות, המ"פ בדיוק יצא להקפיץ את הסמ"פ לצומת ולא היה בסביבה. הסיור נכנס למובלעת לבדו ונתקל שם באש והתגבורת משום מה לקחה את הזמן שלה עד שהגיעה ליעד. היה שם דווקא איזה דתי שתיפקד מצויין והציל חלקית את המצב (טוב הוא היה שמו"צניק שחזר בתשובה)ובינתיים המחבלים הספיקו לפרק את המאגים מהבט"שית, לשפוך נפט על הגשש הפצוע ולהצית אותו ולברוח בשלום.
          לגבי 'גשש הוא מקצוע כמו כל מקצוע אחר' – נו, אז אחד מאיתנו לא יודע על מה הוא מדבר. אתה חושב שאם אפשר היה להכשיר כל אחד להיות גשש המקצוע הזה היה נשאר נחלתם הבלעדית של אנשי קבע בדואים? (או שמשהו השתנה מאז ששיחררו אותי ממילואים והיום יש גששים בשם בוריס, אם כך אז באמת טעיתי).

        • נירה

          זה כמו להגיד שרקדן בלט או נגן כינור זה מקצוע כמו כל מקצוע אחר שאפשר ללמד. ובכל זאת, יש הבדל בין רקדנים ומוזיקאים שהתחילו בגיל 5 לעומת כאלה שהתחילו בגיל 25.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            לפי ההשוואה שלך יהיה נכון אם תקחי שני אנשים בגיל 25 אחד למד מגיל 5 לנגן על כינור ותלמדי את שניהם לנגן על פסנתר. לראשון יהיה יתרון כי הוא מכיר את עולם המוסיקה אבל זה לא אומר שהוא יהיה נגן פסנתר טוב יותר.

      • אזרח

        רק חלק משבט אחד, אל-עזאזמה, מתגייסים לצבא, והמספרים הולכים ומצטמצמים.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          נכון שאחוז המתגייסים נמוך, במיוחד בקרב הבדואים בדרום אבל אני לא בטוח שהמתגייסים הם רק משבט, אלא אם הבדואים בדרום ובצפון הם מאותו שבט.

          לא מצאתי שום דבר על המקרה בבקעת הירדן תוכל לתת עוד קצת פרטים אם אתה זוכר כדי שאוכל למצוא?

          אני מצטער אבל נראה לי שאתה "לא יודע על מה אתה מדבר" (אני הייתי מעדיף את המונח טועה…) כי היו גששים לא בדואים (אני לא יודע אם כיום בסדיר יש).
          סיכוי ההצלחה הגבוה ביותר לחייל בדואי הוא כגשש או בגדוד הסיור הבדואי לכן יש העדפה לגייסם ליחידות האלו.
          כל הידע שהם מקבלים הוא מהקורס בצבא.
          מרעיית צאן לא מכירים את השיטות של המחבלים והמבריחים לטשטוש עקבות. העובדה שהם חיים בשטח אמנם עוזרת להם להבין את הנושא אבל היא לא מקנה להם שום יכולות על.

  • Alex

    991 אלף דונם?????
    שנים לימדו אותנו שהבדווים הינם נוודים ורועי צאן,פתאום מסתבר שיש להם אדמות שלהם.
    פתאום מסתבר שהם חקלאים שזקוקים לאדמה ….יפה יפה

    בקיצור אמריקה

    • מני ל

      לא "פתאום". הם תמיד עסקו בחקלאות. תקרא על זה. כנראה שלימדו אותך את זה שנים כדי לעשות דה-לגיטימציה לציבור שלם. צא ולמד.

      "אז בבית הספר, על הקיר תמונה… והאיכר חורש בה, את האדמה…"
      http://www.magnumphotos.com/image/NYC54195.html

      • Alex

        המסורת הבדווית לועגת ובזה לפלאחים הערבים בבדיחות ופתגמים.
        במפות העותומניות רואים את החוקה השיבטית בנגב…משום מה לא רואים יותר מידי כפרים או ישובי קבע במפות.

        • Alex

          חוקה=חלוקה

    • עדו

      בהחלט אמריקה, כשהבדואים בתפקיד האינדיאנים:
      http://eyalniv.wordpress.com/2010/07/27/thieves/

    • אזרח

      אין נוודים אמיתיים באזורנו כבר הרבה מאוד זמן. רוב הבדואים בדרום היו נוודים למחצה (semi nomads), שבחלק מהשנה עיבדו חלקות, או השכירו קרקעות מסויימות לחקלאות. ממש ממש ממש לא בהיקפים של 991 אלף דונם. רוב האדמה המדוברת הייתה אדמת מרעה, שגם גם ברור שנוצלה באמת ולא סתם הייתה תחת שליטתו של שבט כזה או אחר.

      בכל מקרה, בדואים הם לא איכרים (פלאחים), והיסטורית הם בזים לעובדי האדמה. לכן הם גם לא יאמרו שהם גרים בכפר (בלד). "כפר" בדואי הוא בדרך כלל "מכאן [מקום] אל-[שבט/משפחה]"

      • אזרח

        תיקון: וגם **לא** ברור שנוצלה באמת וגו'.

  • Mr. Kate

    דרך אגב, מענייני הפוסט הקודם על צאר החוץ-
    ההחלטה של רוסיה להכיר במדינה הפלסטינאית היא עוד מסמר בארון המתים של מדיניות החוץ של ליברמן ורעיון ההתקרבות שלו אל מוסקבה. מה שנקרא, "יצאנו" קרחים מכאן ומכאן.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      מצד שני, מה טוב יותר למדיניות של הקרמלין ממישהו שמספק פלאסבו לאומני לציבור הפוסט-סובייטי בישראל?