אין שום בעיה שיתאזרח הגוי ויחיה כאן, אני גוי ואזרח ובאמת שהמוטיבים היהודים או לאומיים לא מדברים אליי. אבל המדינה צריכה להיות יכולה להחליט אם היא מעונינת לתת לגוי ההוא להתאזרח או לא.
ומבקרה של עובדים זרים, בדרך כלל מדובר באנשים שיש להם מעט להציע למדינות אחרות ולכן מדינות אחרות לא מעונינות במיוחד לקלוט אותם בתור אזרחים חדשים, אלה רק עובדים זרים וזמניים.

אם אני למשל רוצה לעבור לניו-זילנד ולא רק כדי לעבוד שם כמה חודשים בקיץ, אז אני צריך להראות להם שאני צעיר, רוצה להשתקע שם, שיש לי מקצוע כזה או אחר שהם מחפשים, אולי אפילו ניסיון פרקטי במקצוע ובן/בת זוג שהם בעלי מקצוע שחסר בשוק העבודה שלהם גם כן. המדינה מציבה תנאים ברורים.
לגזום כבשים חודשיים – אין בעיה.
להגר ולהיות אזרח – בוא נראה מה יש לך להציע.

אני מצטער, אבל מה שאתה מדבר עליו זו הגירה פרוצה שלדעתי פוגעת במדינה הקולטת באופן אוביקטיבי ע"י יצירה של שכבות חלשות שהן נטל על המדינה. יותר גרוע מזה, במקרים שבהן המדינה והאוכלוסיה המקומית גם מפלים נגד המהגרים החדשים (או שהמהגרים החדשים לא רוצים להשתלב, וזה עשוי לקרות כשיש הרבה מהם) זה יכול ליצור מצב שבו השכבה הזאת לא רוכשת ניידות סוציו-חברתית ופשוט נשארת למטה. מה שאתה מבקש להכשיר כאן זה לא רק הגירה של בודדים אלא הכשרה דה-פקטו של משפחות (רק מעצם היותן משפחות) של מהגרים שאין להם לא כסף ולא כישורים ראויים כדי להתפרנס במדינה ששכר המינימום שלה בהרבה מקרים לא מספיק כדי להחזיק משפחה (שלא לדבר על שכר עבדים שמקבלים מהגרים שלא יודעים לקרוא חוזה עבודה או שיש דבר כזה בכלל). וגם אז נשאלת השאלה כמה זמן יכולה מדינה לשאוב ממעמד הביניים כדי ל"תחזק" דרך קצבאות מעמד נמוך-כלכלית של מהגרים שהולך וגדל בגלל שעבורם זה עדיין שיפור על המצב הקיים במדינת עולם השלישית שממנה הם היגרו.

יש אנשים, שגם מעלים את הטענה שכל עוד הגירה כזאת מתאפשרת אז התמריץ של אנשי העולם השלישי הוא לא לבניה של המדינה שלהם עצמה אלא רק לנסיונות להגר למדינות אחרות שבהן יותר טוב, כך שהגירה פרוצה פוגעת בשתי מדינות בכל פעם שאדם כשיר לעבודה עוזב מדינה אחת והולך להקים משפחה שהוא לא יכול לממן לבד כראוי במדינה אחרת. זאת טענה קצת בעיתית, אבל לא מוטעת לחלוטין – לדעתי.

ולשאלה שלך, ת'אכלס, אם יש כאן פגיעה בזכויות:
לדעתי אין כאן פגיעה בזכויות של המהגר הבוגר אם הוא מגורש חזרה לארץ המוצא שלו (כל עוד הוא לא נרדף או נמצא בתוך מסגרת של מכסה שהוצבה עבור פליטים).
אם יש פגיעה בזכויות של הילד? ואללה אני לא משפטן אז אני לא יודע אך זה נופל בחוק – מה שכן יש כאן פגיעה ב*פועל* בילד שזה מה שמשנה לדעתי. אתה לא יכול להפריד את הילד מההורים שלו כדי לעשות מה שטוב לדעתך לילד (ניסו את זה באוסטרליה) ואתה לא יכול על סמך הילדים האלה לקבל את כולם למדינה שלך בטענה ש"תחשבו על הילדים!!" כי לכל אדם במדינת עולם שלישית עשויים להיות ילדים יום אחד ואנחנו צריכים להציל את כולם מלחיות באפריקה. אנשים חד-משמעית יולידו ילדים כדי להשאר במדינה אחרת. אז כן, חלה כאן פגיעה קרת דם, בפועל, בילדים שנולדו להמגרי עבודה וזה מסריח אבל לא מספיק נורא, לדעתי, כדי להצדיק את הפגיעה במדינה שהגירה פרוצה גוררת. אני מוכן לקבל את זה כתנאי לדיון פרטני בבית משפט, או כהקלה מסוימת כלפי המשפחה שלא תגורש אבל לא ככלל אצבע שילד נשכב על הגדר בשביל ההורים שלו כדי שיוכלו להגר.