החברים של ג'ורג'

לנטרל את השפעת הממונה על השכר

אילן לוין, הממונה על השכר במשרד האוצר, יצא אמש (ג') בכמה הצהרות חריפות, שהבולטת שבהן היא בדבר הצורך "לנטרל את זכות השביתה". אני חושב שצעד הרבה יותר סביר יהיה לנטרל את השפעתו של אילן לוין: לשלוח אותו אל רחמיה של כלכלת השוק, ולוודא שהאיש הזה לא יחזיק לעולם בשום תפקיד ציבורי.

זכות השביתה היא זכות מקודשת, שנקנתה בדם. השביתה היא הכלי היחיד שמאפשר לעובדים להתמודד עם דורסנותם של המעסיקים, שתמיד ינסו לסחוט מהם כמה שיותר עבור כמה שפחות. ככזו, זכות השביתה קשורה קשר הדוק בזכות להתאגדות, שגם עליה נשפך לא מעט דם. לצד המעבידים עומד פחות או יותר הכל: הממון, הקשרים, היותם חלק מהממסד והגישה שלהם לבעלי הסמכות, וכמובן מה שכינה מרקס "צבא המילואים של המובטלים": הידיעה שעקב שיעור אבטלה גבוה יחסית, קל יהיה למלא את מקומם של מפוטרים באנשים שיעשו את העבודה בשכר נמוך יותר. כמעט לכל שביתה היו שוברי שביתה – התנועה הרוויזיוניסטית, אמו-הורתו של הימין הכלכלי הישראלי, העמידה שוברי שביתה לרשות המעסיקים בשנות העשרים והשלושים – ושובר השביתה, ה-Scab באנגלית, הבוגד מבית שמונע על ידי כוחות שאין לו שליטה בהם, הפך לאחת הדמויות השנואות בתרבות העובדים האנגלית. ג'ק לונדון כתב עליו כמה דברים הראויים להזכר.

אבל את שובר השביתה, בסופו של דבר, אפשר להבין. הוא צריך לפרנס את עצמו ואת משפחתו. הוא עושה זאת על חשבונה של משפחתו של עובד אחר, אבל אי אפשר להאשים אותו כשהוא שומע את בכי ילדיו חסרי המזון. לא באמת. את המעסיק קל יותר להאשים, אבל גם הוא בסופו של דבר פשוט פועל למען האינטרס שלו ושל משפחתו.

יצורים כמו אילן לוין הם דבר אפל יותר. לוין מקבל משכורת מהציבור – משכורת לא רעה, אגב; 32,140 ₪, או בערך כמו חמישה עובדים סוציאליים; – אבל הוא לא משרת את הציבור. הוא משרת את "המשק", יצור מיתולוגי שהוא שם הסוואה ל-18 המשפחות. הוא מתיימר לשמור על האינטרסים של העובדים, אבל באותה נשימה אומר ל"כלכליסט" שחוק שכר המינימום הזיק למשק, וש"יכול להיות שיש לחשוב מחדש על הנושא באשר לאופן יישום החוק".

ביטול חוק שכר המינימום הוא החלום הרטוב של המעסיקים בארץ, ונראה שלוין היה שמח לתת להם את מבוקשם. כלומר, מצד אחד הוא רוצה לשלול את זכות השביתה, ומצד שני הוא רוצה לשלול את ההגנה היחידה-כמעט שיש לעובדים – חוק שכר המינימום. הכל, כמובן, בשם השגשוג. קל לדבר על שגשוג כשאתה מרוויח פי שמונה משכר המינימום.

אז מה מציע לוין? הוא רוצה שכל ארגון שדורש תוספת שכר, יסביר איך זה מסתדר עם התקציב – למשל, על ידי פיטורי עובדים. הוא רוצה לבטל את זכות השביתה בחוק, ולהחליף אותה ב"מנגנון אובייקטיבי לעדכון רמת השכר". מהו מנגנון אובייקטיבי? כזה שיישא חן בעיני פקידי האוצר, שמעולם לא אמרו על שביתה כלשהי שהיא מוצדקת. בקיצור, העובדים צריכים, לדעת לוין, לוותר על שרידי עמדות הכוח שלהם ולתת לו לדאוג להם. הוא הרי כל כך בעדם.

יש גם אופציה אחרת, סבירה יותר לרוב תושבי ישראל: פיטוריו המיידיים של לוין, יחד עם שאר כל הפקידים הבכירים של משרד האוצר. זה יהיה שלב ראשון בהלאמה של המשרד, כלומר החזרתו למצב שבו הוא פועל עבור האינטרסים של כלל האזרחים, לא של מספר קטן של אוליגרכים. כמובן, זה מצריך התגייסות של העובדים, ובישראל המפורקת לאטומיה לוין יכול לסמוך על כך שזה לא יקרה. אחרת, ספק אם היה מעז להעלות את בלון הניסוי של נטרול זכות השביתה.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: היום הוא יום האדמה, ולרגל היום מומלץ לקרוא את מאמרו של עזריאל קרליבך על גזל האדמות הפלסטיניות. הוא נכתב ב-1953 – והוא לא היסס לכתוב דברים נוקבים במיוחד: "את צברית, ובכגון אלה הורגלת, ובשבילך טבעי הוא, שהעולם מחולק לשניים: מנצחים ומנוצחים, אדם עליון ואדם תחתון. ואילו אני – אני יהודי. אני רואה שם לבלר של הגרמנים כותב, יושב ורושם על הקלף "ורכושם מוחרם לטובת המדינה" בעוון מה שאבותי לא האמינו באלוהי הצדק הצלוב של המלכה איזאבלה, אני רואה שם לבלר של הגרמנים כותב וחותם "וכל הנכסים של היהודי הופקעו כדת וכדין בתוקף חוק הרכישה מידי בלתי-אריים"… סלחי לי, בתי, עיניים כאלו לי – והן מסתחררות. והן אינן רוצות לראות את מדינת היהודים באור הזה, בכל מאודן אינן רוצות. הן מתגוננות בכל כוחן, בכאב צורב, בפני המחזה הזה, בפני ההשוואות הללו…" היום ודאי היה מואשם בדה-לגיטימציה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יובל

    יוסי, למיטב ידיעתי, אדון לוין הוא גם גימלאי של צה"ל, כך שהשכר שנקבת בו הוא רק השכר השוטף…חוץ מזה, יש לו גם גימלה.

    • איציק

      סגן אלוף אילן לוין.

  • ב.ז

    כבר היום "זכות השביתה" הינה זכות מוגבלת על ידי בית המשפט ונתונה לחסדם של שופטים על האידאולוגיה המנחה אותה. דוגמא מצויינת היא שביתת העובדים הסוציאליים בה בית הדין הפעיל לחץ על העובדים לקבל את ההסכם המביש תחת איום הוצאת צווי מניעה וזאת לאחר פחות מ4 שבועות שביתה.

  • אור

    אם אני זוכר נכון, הייתה לו לא מזמן, בזמן שביתת הפרקליטים המתוקשרת, מין כתבת יח"צ מוזרה כזו בערוץ 10.
    ממש הוצג שם כעובד הציבור מספר אחד שהעובדים וההתנהלות התקינה בראש מעייניו, אל מול הפרקליטים ששובתים "בחוסר אחריות".
    על זה נאמר – אפחחחחחחחחחחחח.

    אני בספק אם משרד האוצר בארץ אי פעם היה "של העם עבור העם", ועוד יותר בספק שזה ישתנה אלא אם כל מי שסובל מנחת זרועו ירים איזה קלשון או לפיד בוער וידרוש שינוי.

  • זכות השביתה היא מיתולוגיה המתקיימת בישראל דה-יורה בלבד.
    במגזר הפרטי גם כך לא ניתן לשבות,
    שכן, כפי שלמד עובד סניף ארומה, העונש האינדיבידואלי של פיטורים ישמש כנגד השובת.
    על מה ולמה תתלונן? יגיד אלוהי השוק. מצא לך עבודה אחרת בתנאים טובים יותר. אין כאלו? מצא עבודה במגזר הציבורי, ותוכל לעמוד על דעתך.

    למזלך, במגזר הציבורי יעמוד לשירותך עופר עיני, שתמיד ידאג לשכרו של העובד הפשוט, גם אם פה ושם יוותר על האינטרסים שלו למען רווח פוליטי וקידום העובדים המקצועיים. אה, אך את יחימוביץ' שכחנו. יחימוביץ' תדע להגן עליך אם אתה עובד סוציאלי, למשל, כך שעל 3000 השקלים שאתה מרוויח תקבל עוד 25%, שהם 750 ש"ח נוספים. כך שמה לך להתלונן? זה הטוב ביותר שיכולת להשיג. אז מה אם מדובר בחצי מן השכר הממוצע במשק. אז מה אם בקושי תוכל לשלם שכר דירה, ברוסיה היו עומדים בתור בשביל לחם, ואתה מתלונן?

    גם לא כדאי שתעצבן את בתי המשפט, כי המציאו דבר שנקרא "צו מניעה", כך שבקלות יוכלו לבטל את השביתה שלך.

    בכלל, איראן מאיימת עלינו, ואתה דואג לזוטות כמו פרנסת הבית? התבייש לך.

  • איתי

    להצעות אלה יש קונטקס גלובלי – הראה שאחד מיעדי האידאולוגים השמרנים לתקופתנו הוא שבירת איגודים ע"י חקיקה. בויסקונסין ניסו לקחת את זה צעד אחד קדימה ולבטל את זכותם של איגודים לשאת ולתת על תנאי שכר.

    • יריב

      למיטב ידיעתי הם מבטלים את זכותם של האיגודים לדון על תנאי ההעסקה, פרט לשכר. וזה עובר, ככל הנראה (עבר בבתי המחוקקים, מעוכב לביקורת שיפוטית, כמדומני).

      • איתי

        אתה צודק כמובן אבל צריך להבין שמבנה השכר של עובדי מדינה בארה"ב (כולל מרכיבים הכרחים כמו פנסיה \ ביטוח בריאות) הם חלק אינטגרלי מתנאי השכר.

        הקמפיין נגד איגודי העובדים במגזר הציבורי נמשך כבר שנים, וזכות השביתה בפעל אינה קיימת דה-פקטו במקומות רבים – למשל במדינת ניו יורק בה עובדי מדינה שובתים מחויבים אוטומטית בשכר שני ימי עבודה כנגד כל יום שביתה.

        תודה על התיקון

  • אורי דויד

    תיקון קל. המאמר נכתב בשנת 53'. בשנת 57' קרליבך כבר לא היה בין החיים.
    חוץ מזה, פוסט מוצלח.

    • ygurvitz

      תוקן. לא ברור מאיפה הגיע ה-1957 הזה… תודה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        התודה שמורה לערן.

  • אזרח

    אני חושב שמנגנון בוררות חובה הוא מצויין – כי הוא ינטרל את הכח העודף שיש לועדים מסויימים. הרי המצב היום הוא כל דאלים גבר, וההסתדרות היא מגינת הועדים החזקים. עובדי הנמלים, חברת החשמל ותע"א צוחקים על העובדים הסוציאלים, שיכולים לשבות חודש ולא להשיג עשירית מהתנאים שלהם. בוררות חובה תביא להסכמי עבודה צודקים יותר.

    • יריב

      למה צודקים יותר? ברור שאחידים יותר (אם הבוררות היא אותה בוררות), אבל צודקים יותר?

      • אזרח

        http://www.ashdodnews.co.il/economic_p2.asp?page_id=107&page_id_2=13055
        אתה שמעת על השביתה הזאת? כנראה שלא, כי היא נגמרה תוך חצי יום בערך, לטובת עובדי הנמלים, כשהעובדים הסוציאליים שובתים ועושים כותרות חסרות תועלת ברקע. מנגנון בוררות חובה ימנע את הבדלי הכח שיש בין הועדים שהשתלטו על מונופולי המדינה (נמלים, רש"ת, חברת החשמל, רכבת) לבין ועדים פחות מקומבנים כמו עובדים סוציאליים, קלדניות בבתי המשפט, ועוד. ההסתדרות היא בפירוש נציגת הראשונים, וכשהיא מנהלת את סכסוכי העבודה במשק, מן הסתם היא מתפשרת במאבקים של האחרונים כדי לקבל הישגים אצל החזקים. שיטה של בוררות (כמובן אם זו אותה בוררות) נשמעת לי יותר צודקת – כי אנשים שהתמזל מזלם להוולד במשפחות הנכונות לא יזכו עוד בעודף כח כשהם מתמקחים על תנאי השכר שלהם.

        • אור שחר

          תוכל להרחיב על רעיון של "בוררות חובה"? אני לא מכיר את המונח.
          מה זה אומר, שהאוצר יהיה מחויב לערוך דיון בוררות עם העוס"ים? ולאילו תנאים הוא יהיה מחויב?

          אני מסכים עם הטענה שהוועדים מייצגים בעיקר את המונופולים הגדולים, מעניין אותי לדעת כיצד ניתן לייצר פתרון חלופי.

          • אזרח

            סכסוך עבודה מגיע לבוררות, במקום ברירת המחדל של שביתה בהתרעה של שבועיים. הבורר בוחן את הטענות של כל הצדדים, ומחליט. החלטתו מכובדת על ידי כל הצדדים, וזה סוף סכסוך העבודה. כמובן שתנאי הבוררות, זהות הבורר, וכל המעטפת ישפיעו על התוצאות.

  • איתמר

    הפוסט הזה כמעט ולא מתחיס להצעה עצמה של אילן לוין, שרואה לנגד עיניו את החוב הלאומי והגרעון התופחים של המדינה(שליש מתקציב המדינה מופנה להחזר חובות וריביות), ושואף לצמצם את הוצאותיה שמורכבות בעיקר מהוצאות שכר מופרזות.
    נטרול זכות השביתה(שדרך אחת להסתכל עליה היא כזכות מקודשת, ודרך שניה להסתכל עליה היא כהתערבות ברוטלית של השלטון ביחסים בין מעסיק למועסק המבוססים על בחירה חופשית) היא בעיניו של לוין דרך לעצור את העליה המופרזת בשכר עובדי המדינה, שנמצא תמיד בעלייה ללא שום קשר למצב השוק ולמה שקורה לעובדי המגזר הפרטי.
    במקום זאת, יש שימוש בדה המוניזציה("יצורים כמו אילן לוין הם דבר אפל יותר") משום שהכותב מחזיק בדעה שונה משל לוין, ובעיקר פסילת הצעתו של לוין מתוך תקיפת מניעיו ונאמנותו במקום התחיסות עניינית לבעיה שאותה לוין מנסה לפתור.
    ישנה כמובן גם ההשוואה הסתמית ביותר של שכרו של אילן לוין לשכרו של עובד סוציאלי.
    משום מה לא נראה לי שלוין צריך לחשוש מההצעה "לשלוח אותו אל רחמיה של כלכלת השוק" שכן שם הוא כנראה יזכה לתנאים טובים פי כמה מתנאיו כשכיר במשרד האוצר. זו גם נראית לי השוואה יותר רלוונטית מאשר השוואת תנאיו לתנאים של עובד סוציאלי

    • עדו

      כן, עובדות סוציאליות עם תואר שני שמרוויחות 3000 שקל לחודש זה באמת מופרז לגמרי וצריך לעצור את השערוריה הזאת ולמנוע מהן לשבות.

      • איתמר

        אתה אומר עובדת סוציאלית שמרויחה 3000 שקל, אני אומר נתב בנמל אשדוד שמרויח 60000 שקל.
        שכרם של עובדים סוציאלים וכן של עובדי נמלים כמו גם שאר עובדי המדינה, נקבע בעיקר ע"י הכוח שיש לועד העובדים, כוח שמקורו באיומי שביתה.
        כך נוצר מצב שעובדים סוציאלים מרויחים שכר מחפיר שלא מייצג נאמנה את ערך עבודתם, ועובדים המשתייכים לועדים חזקים נהנים משכר מופרז ומוגזם.
        עיוותי השכר האלו נוצרים כי לא נעשה שימוש ב"מנגנון אובייקטיבי לעדכון רמת השכר", אלא בשביתות.

        • רוזנברג

          יש יותר פקידי אוצר מהנתב המיתולוגי
          שלא לדבר על זכר מנהלים.

        • איציק

          באופן כללי לימדו אותך יותר להתעצבן על הנתב מאשר על הלנת שכר או שכר העובדים הסוציאליים. אם היו עושים סיעור מוחות בין מדגם אקראי של אזרחים וכותבים את המילה "עובדי ציבור", היו אנשים רבים זורקים: "האיש השמן שרוכב על האיש הרזה". העובד הסוציאלי השמן שרוכב על אלי יונאס הרזה, טוב, נתפשר: על אילן לוין הרזה.

    • ygurvitz

      (שדרך אחת להסתכל עליה היא כזכות מקודשת, ודרך שניה להסתכל עליה היא כהתערבות ברוטלית של השלטון ביחסים בין מעסיק למועסק המבוססים על בחירה חופשית)

      וואלה? ממתי שביתה היא התערבות ממשלתית? ומי קבע שהתערבות ממשלתית היא דבר שלילי? הממשלה, בין השאר, אוסרת על המעסיק לדרוש טובות הנאה מיניות מהמועסקת שלו – התערבות ברוטלית לא פחות ביחסי בחירה חופשית.

    • אזרח

      אני מסתייג מכמה מהדברים של איתמר, אבל בהחלט כן – איל לוין הוא פקיד במשרד האוצר, והוא עושה את מה שהאוצר צריך לעשות: לשמור על מסגרת התקציב שקבעה הכנסת. אני ממש לא מאשים אותו על הגישה הזאת, לאור גל השביתות שהגיע. לא שחלק מהשביתות לא מוצדקות, אבל הוא מבחינתו רואה בזה איום על מסגרת התקציב.

      • אלכס ז.

        אם הוא היה סתם פקיד הוא לא היה מעז להגג על ביטול חוקי הכנסת (ועוד חוקים חשובים כמו זכות השביתה), אלא מציע קיצוץ במשרד אחר, או קיצוץ בסעיף אחר באותו משרד או פשוט נמנע מלהתבטא בנושא פוליטי.
        אלא מה, פקידי האוצר הם מזמן לא פקידים (ע"ע הזובור שהם עושים לועדת הכספים כל שנה) ומהווים סוג של פוליטיקאים, רק בלי האחריות ועם המון כוח.

    • הו, דמגוגיה קדושה. תמיד נכשלת כבר במשפט הראשון. 'החוב הלאומי והגרעון התופחים של המדינה' – אלא שהחוב הלאומי של ישראל לא 'תופח' כבר כמה שנים.

    • ערן

      איזו בחירה חופשית יש ביחסים בין עובד למעביד? בלי הגנה של חקיקה ושל התאגדות יהיה לרוב המכריע של העובדים חופש לבחור מי ינצל אותו ומי יעיסק אותו בשכר זעום.
      לגבי החוב הלאומי הוא דווקא ירד בשנים האחרונות כאחוז תוצר.
      בכל מקרה, אם באמת רוצים להפחית את ההוצאות, יש לצמצם דרסטית את תקציב הביטחון הפסיכי שמטרתו היא כמובן למנוע ביטחון

  • אה, כן, ול'אזרח': השטות הזו שאומרת שתפקידו של האוצר הוא לשמור על הקופה הולכת ומשתרשת. תפקידו הוא לנהל את הקופה, לא 'לשמור' עליה.

    • אזרח

      אני מבין שתפיסת הניהול שלך כוללת פיזור כספים לכל מי שצועק מספיק חזק. נו טוב, אתה לא היחידי. כל הועדים החזקים והח"כים הפופוליסטים חושבים כמוך.

      • עדו

        אני לא הפרשן של נדב אבל קראתי את התגובה שלו ולא ראיתי שהוא טוען את מה שאמרת. בהחלט המושג שפקיד צריך 'לשמור' על התקציב הוא רעה חולה, הכספים בהגדרה צריכים 'להתפזר' ולא לשבת להם בקופה, למי וכמה זו שאלה אחרת.

  • ג'ו

    חבל שלא כתבת משהו על ההתנהלות של עיני. עוד דוגמא לצורך בארגון עובדים עצמאי ודמוקרטי.

  • ברשותך יוסי, אזכיר את הציוץ שלי מדצמבר שנה שעברה, שנכתב בהקשר אחר אבל הגיע למסקנה דומה:
    "למרות הזעם על ישי, האשמים העיקריים באסון בכרמל הם "נערי האוצר". הגיע הזמן לתת להם שם ופרצוף: נתחיל עם אודי ניסן http://j.mp/gysYtD"

    http://twitter.com/#!/TikunOlam/status/12133354832928768

  • Average real per capita GDP growth in Israel, 2000-10: 0.9%

    Average real per capita GDP growth in Sweden, 2000-10: 1.2%

    However, I'll buy that in Israel, the incomes of the super-rich grew faster, which is why the finance people think it's doing better than the Scandinavian socialists.

  • יונתן ברזילי

    רק להוסיף, הנתונים שלך מ 2008. אילן לוין הרוויח ב 2009 35,486 ש"ח בחודש.

    http://www.scribd.com/2009-3/d/51843307

    עמ' 71 שורה 570 למתעניינים.

  • מני זהבי

    יהיה פוסט על האשמה מגוחכת של דיראר אבו סיסי ב"חברות בארגון טרור" (האשמה שכמוה ניתן להטיל על כמה עשרות אלפי עזתים, משהו כמו מיליון איראנים, ועוד כמה מיליוני בני אדם על פני הגלובוס)?

  • מ

    מסכים איתך בכל מילה (של הפוסט, לא של הסיפא). רק חבל שלא כתבת גם על ההתנהלות השערורייתית של עופר עייני ("מגן העובדים", עאלק) ושל בית הדין הארצי לעבודה, שבאופן עקבי עומד לצד המעסיקים ונגד העובדים.

  • אבנר

    בסוף היום אין ספק ששביתה היא דרך גרועה ללבן סכסוכים, חוץ מהנזק שהיא גורמת לכל המעורבים (לשובתים ולאזרחי המדינה) היא מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. בסוף היום המשמעות של הסטטוס קוו הוא שהוועדים החזקים, אלו שהשביתות שלהם יכולות לגרום נזק נרחב בצורה מהירה, זוכים לתנאים מדהימים והוועדים החלשים, אלו שלשביתות שלהם אין הרבה השפעה בטווח הקצר, נגררים מאחור. המשמעות של משא ומתן באמצעות שביתות היא שחזק תמיד מנצח והחלש תמיד מפסיד

  • יוסי,

    מה אתה רוצה מלוין המסכן. בסך הכל הוא מנסה לבצע את ההוראות של שולחיו, ולייבא לישראל את הפטנט החדש של "מפלגת התה" (זה השם של מריונטות המילארדרים בארה"ב) לחסל את האיגודים המקצועיים – שהרי, כידוע, רק באשמת הזכויות הסוציאליות של המורים והאחיות נפל העולם לתוך המשבר הכלכלי הנוכחי.

    בארה"ב זה עובד יופי: המושל שהחליט להיות חוד החנית של היוזמה הזו הפך את בירתו מאדיסון לתחריר אמריקנית, וחברי הפרלמנט המקומי הרפובליקנים המטומטמים שנגררו אחריו מוצאים עצמם עומדים מחדש לבחירות-בזק, חודשים ספורים לאחר שנבחרו.

    איך זה יעבוד בישראל? לא יודע, בינתיים זה נשמע כמו בלון ניסוי.

  • Pingback: משכורתו של הממונה על השכר באוצר | ShayElk.in()

  • עמית

    מה שצריך לעשות הוא לדאוג לסולידריות בתוך ההסתדרות, כך שהכח של הועדים החזקים יופנה (גם) להגנה על הועדים החלשים. כך – עובדי הנמלים ישבתו במקום העובדים הסוציאליים וכן הלאה.
    זה כמובן דורש סולידריות של הועדים עם ההסדתרות, והסדתרות שלא רוקדת לפי החליל של המעסיקים…
    בנוסף, צריך לשקול מעבר של כל המקצועות המוחלשים למודל דומה לזה של הרופאים/עורכי הדין של איגוד מקצועי שגם מרשה את חבריו לעסוק במקצוע, ובלעדי החברות באיגוד (הר"י, לשכת עורכי הדין) לא יהיה אפשר לעסוק במקצוע כלל. כך יהיה אפשר לפקח על העובדים ולמנוע שבית שביתה.

  • עמית

    בנוסף, צריך לדעתי לקרוא להפרטה של משרד האוצר. זה יחסוך המון כסף, וכך יהיה אפשר שארגון עובדים יזכה במכרז על ניהול כספי המדינה…