החברים של ג'ורג'

מעוף מעל קן הקוק

בעקבות הפינוי האלים של המאחז חוות גלעד – שגם בו, כרגיל בעת האחרונה, הגיעו השוטרים האלימים ללא תגים וכשהם רעולי פנים – פרסמו מארבעה מחברי ה"סנהדרין החדשה" פסק הלכה (זהירות, PDF) שהוא למעשה קריאה למרד במדינת ישראל.

הארבעה הם פרופ' הלל וייס, שהתפרסם כאשר ייחל למותו של מח"ט חברון ובשורה של קללות אחרות; ישראל אריאל, ראש מכון המקדש ומי שהיה מס' 2 ברשימת כ"ך לכנסת; שלום דובער הלוי וולפא, מהקיצוניים שבאנשי חב"ד, מי שיצר את החיבור הישיר בין התנועה ובין פלג אנשי כהנא בהנהגת ברוך מרזל, ושהוא הרב של נציג כ"ך בכנסת, מיכאל בן ארי; ודב שטיין. שטיין ואריאל נעצרו בעבר, לא ברור על שום מה – הניסוח מעורפל במכוון – אבל בהחלט יתכן משום שהוציאו דין מוסר על פקידי ממשל; אריאל עשה זאת בעבר. הארבעה מהווים את "בית הדין לענייני עם ומדינה" של "הסנהדרין החדשה", מוסד שאיננו מוכר על ידי רבני הממסד אבל זוכה ללגיטימציה על ידי עדין שטיינזלץ, המחבר של הפירוש הפופולרי לתלמוד, וזוכה ליותר ויותר אהדה בקרב המתנחלים הקיצונים.

פסק ההלכה שלהם, ששווה לקרוא אותו במלואו ולו כדי להבין את העולם הסהרורי שבו הם חיים – הם טוענים שצה"ל והמשטרה הביאו עמם "ערבים שכירי חרב" – קובע כמה פסיקות חשובות. נתחיל מהמופרכת והמתלהמת: ש"ראש הממשלה יצא למלחמת חורמה, כדי לעקור את המתיישבים ביהודה ושומרון".

מילא הקשקוש הזה, אבל מה שבא אחר כך מדאיג משמעותית הרבה יותר: תוך שימוש בשורה של תרגילים הלכתיים זולים במיוחד (המוכר שבהם הוא ההשענות על הרמב"ן לצרכי הטענה שיש מצווה של ישוב ארץ ישראל, נסיון עקום לתרץ את שתיקת הרמב"ם בנושא, והתעלמות מוחלטת מכך שהתלמוד מורה, למשל, שיש לעזוב את ארץ ישראל לשם פרנסה), מרחיבים הארבעה את המושג של "מסירות נפש". יש שלוש עבירות שעליהם מצווה יהודי למסור את הנפש ולא לציית: עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות. עכשיו הם מצווים על יהודים לגלות "מסירות נפש" גם כדי למנוע פינוי מאחז: "אך מי שבא לעקור יהודים בכפיה מאדמת הארץ, ולכפות עליהם בכוח הזרוע לעזוב את הבית ולפנות את הישוב, חובה מן התורה על כל אדם מישראל לדבוק בארץ ישראל, ולהתנגד לעקירה במסירות נפש, ובכל מחיר, כפי שמוסרים את הנפש מול גוי".

במילים אחרות, הארבעה רומזים בגסות שפינוי ישובים הוא מצב של שמד, שבו יש מצווה למסור את נפש כדי שלא לעבור על מצוות שוליות יחסית. כלומר, הרחקתו של אדם מאדמת ארץ ישראל הפכה בעיניהם לשוות ערך לאילוצו לעבוד עבודה זרה, לשפוך את דמו של אדם אחר, או לבוא על העריות. הארבעה נזהרים מאד שלא לומר כיצד צריך המתנחל למסור את נפשו, כי אם כאשר אומרים לאדם שעליו למות למען אמונתו, ושהאדם שבא מולו הוא גוי – או, כפי שהם כותבים בהמשך, גרוע מגוי – אז מאליה עולה השאלה אם מותר לנהוג בו כבגוי, על פי כל הלכות "תורת המלך" (ספר שאריאל כתב לו "הסכמה" נלהבת, תוך קריאה חוזרת ונשנית לרצוח ילדים פלסטינים). ללולאת החנק הזו אין הארבעה מוכנים לתחוב את צווארם; הם מעדיפים לקרוץ, ובקריצתם לדחוף אליה את צוואר תלמידיהם, כמנהגם של רבנים מימים ימימה.

כלומר, הארבעה לקחו מצווה מוטלת מאד בספק – ישוב הארץ – שכלל איננה מופיעה ברשימת המצוות של הרמב"ם, ושכבר כותבי התלמוד סייגו אותה משמעותית בכך שהתירו לצאת מן הארץ, והפכו אותה לעיקר כל העיקרים. מכיוון שהגיעו לכך, ומאחר ויש פקידים ממשלתיים שאף על פי כן מורים על פינוי מתנחלים, הם ממשיכים אל המסקנה המתבקשת: תפקידם של פקידי שלטון יהודים, לשיטתם, הוא ליישב את כל ארץ ישראל; אבל משעה שאין הם עושים זאת, "משעה ששליחים אלה מפנים עורף לתפקידם ופותחים במלחמה במתיישבים יהודים, בכך הפכו לזרוע של האויב. בין אם עשו זאת מדעת, ובין אם עשו מטיפשות, הרי הם מועלים בשליחותם, והם פסולי שלטון".

כלומר, פקיד או שר שאיננו עושה את רצונם של המתנחלים הוא "זרוע של האויב" ו"פסול שלטון". קשה לחשוב על הגדרה אחרת למילים הללו פרט למרד ולהמרדה. הנה כי כן, מדינת יהודה קמה במדינת ישראל, בת קמה באמה, הסרטן קם על הגוף להכריתו.

אלא שמדינת ישראל, אפעס, עסוקה ב"אח הגדול", וזה כתוב בשפה רבנית, חצי בקוד, למי יש כוח וראש לכבדות הזו, עזוב אותנו באמא'שך. המרד, עד כה, הולך לגמרי לא רע: האינתיפאדה היהודית איננה פוסקת, נהנית מעצימת עין של השלטון – שלא מבין, או אם הוא מבין רופס מכדי להגיב, שמטרתה היא בראש ובראשונה חיסולו, והעמדתו של משטר מלוכני במקומו. ואיך לומר, למרות ששרה נתניהו משחקת היטב בתפקיד מארי אנטואנט, לא סביר שהם יבחרו בבנימין נתניהו לתפקיד. ואף על פי כן הוא, כמו המשטר כולו – אבי ההתנחלויות שמעון פרס ניסה להפוך את אריאל, לפני שנים רבות-רבות, לראש ישיבת הסדר בהר סיני (!) – מעדיף להתעלם, לקוות שזה יחלוף.

סביר שמה שיחלוף תהיה דווקא הרפובליקה הישראלית השלישית.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: לפני כמה שבועות חזה בן כספית את היום שבו נתגעגע לאסד. היום הזה מתקרב מאד, ובקרוב – כך החשש – נשמע את ישראל מביעה געגועים לאיש שעד שלשום הקפידה לגנות כרודן אכזר וכאויב השלום. ישראל: התומכת האחרונה של הגרועים שבמשטרים, מדרום אפריקה של האפרטהייד (בעלת ברית אסטרטגית) ועד משטר מובארק.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • מאיר

    שוב מתנחלים=סרטן? אתה חולה על זה, הא יוסי? צר לי עליך שנשתבשה עליך דעתך ככה….

    • עדו

      המתנחלים הם עישון כבד הסרטן הוא התופעות שיוסי מצביע עליהם.
      כשאדם מעשן בידיעה ברורה שהוא עושה משהו רע לגוף שלו לא ממש מפתיע שהוא חוטף סרטן אחר כך. משום מה אנשים ממשיכים לעשן בכל העולם ובמדינה שלנו ממשיכים ליישב אזרחים מחוץ לגבולות המוכרזים של המדינה ואז להתפלא כשכל מיני תופעות מכוערות צצות פתאום. המדינה מתייחסת לחוקיה שלה כאל בדיחה ואז מתפלאת שמישהו לקח את הבדיחה עוד צעד אחד קדימה, אגב 'מתפלאת' זה לא נכון, כפי שכתב גורביץ כולם אדישים לגמרי לגידול שמתפשט והולך בקרבנו.

    • יובל

      סרטן בגב האומה

      • מאיר

        דווקא סרטן המעי הגס הרבה יותר קשה. לא אומר שאני מאחל לך כזה, אבל כדאי שתבדק מדי פעם.

    • סליחה, אבל איפה מדובר כאן על "המתנחלים"?

      • מאיר

        כלומר, פקיד או שר שאיננו עושה את רצונם של המתנחלים הוא "זרוע של האויב" ו"פסול שלטון". קשה לחשוב על הגדרה אחרת למילים הללו פרט למרד ולהמרדה. הנה כי כן, מדינת יהודה קמה במדינת ישראל, בת קמה באמה, הסרטן קם על הגוף להכריתו.

  • פסק-ההלכה הזה הוא אכן שירות חשוב מעין כמוהו לאומה הפלסטינית.

    אין כמו הקביעה הנחרצת בפסק-ההלכה
    שהמתנחלים פועלים מכוחו של אברהם אבינו, אשר קיבל את "הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", לאשר את הטענה המיתולוגית של ערפאת על שאיפותיה האמיתיות של מדינת ישראל.

    אבל לדעתי יוסי גורביץ טועה כשהוא סבור שהפוסקים מקדמים את הקמת מדינת יהודה (דה-פקטו).

    לדעתי הם חותרים למשטר דמוי תקופת השופטים.

    הקביעה ש-"יהודי המתיישב‬ ‫בכל הר וגבעה בארץ ישראל בא מכוחו של אברהם אבינו"
    יחד עם "אם נבחר אדם לתפקיד‬ ‫ממשלתי, אינו אלא שליח לקיים את מצוות ה'. .. לקיים את מצוות ה'; לכבוש את הארץ, ליישב‬ ‫אותה, ולגרש ממנה כל אדם נכרי …משעה ששליחים אלה מפנים עורף לתפקידם ופותחים‬ ‫במלחמה במתיישבים יהודים, בכך הפכו לזרוע ארוכה של האויב. בין אם עשו‬ ‫זאת מדעת, ובין אם עשו מטיפשות, הרי הם מועלים בשליחותם, והם פסולי‬ ‫שלטון .‬"
    נראית לי כתפיסה שהתשתית המחשבתית מאחוריה היא אנרכיסטית
    (כנראה מתוך ההנחה שכל משתתפי המשטר יקבלו על עצמם את ההלכה, ויפרשו אותה בדומה לדרכם של הפוסקים… )

    הבעיה היא שאין מנוס מפינויים מהתוואי שמיועד להסדר הקבע. האפשרות החביבה של לחתוך הסדר קבע, עם השפויים מהצד הפלסטיני, לסגת, ולהשאיר את המשוגעים שלנו שם פשוט לא מוסרית. לא ברור לי כלפי היא פחות מוסרית – כלפיהם או כלפי הפלסטינים שיוותרו עמם.

  • לא חבר של ג'ורג'

    הערה מנהלתית:
    אין פה רפובליקה ישראלית שלישית, מקסימום ראשונה. לפני כן היו שתי שושלות מלכות שעברו בירושה בדרך כלל (שושלת דוד ושושלת החשמונאים).

  • ראסול יהוה

    ממלכת ישראל השלישית? אני מציע Third Temple Reich

    יותר מטאל 🙂

  • דויד

    תגיד, לא שכחת איזה אירוע שקרה לאחרונה והוא בהחלט עונה להגדרה של עיניינים חמים של היום? הפגיע בירושלים? יש המון מה לכתוב על הנושא, החל מהעובדה שה"עם" מתעלם באופן גס מהעובדה שהיה חודש של חגיגות תג מחיר, וכלה בעובדה שבסופו של דבר זה לא עשה כזה רעש בגלל שמי שמת היה, ובכן, תיירת מבריטניה. מאכזב קצת יוסי! זה לא כאילו הנושא והסיקור החדשותי שלו נטול מצביעות, סילוף, והסתה מהולה בטישטוש העבר הקרוב, שהבלוג שלך כה מיטיב לזהות ולסמן.

  • לא ידעתי על שטיינזלץתודה יוסי. ותוספת:

    וייס וחבורתי (כדאי לשבת) מתארגנים להקים את ארצות הברית של ההתנחלויות אחרי נסיגת המשטר האימפריאליסטי הישראלי, עפ"י המודל של 13 המושבות ב-1776.

    אז הדיבורים על יצירת אומה נפרדת אינם עורבא פרח.

    • אורי דויד

      מעניין!

      תוכל לכתוב פוסט על זה?
      משום מה אני שומע הרבה בזמן האחרון דווקא מאנשי שמאל על מעבר למבנה מדיני פדרטיבי. ודאי לא באופן בו (לטענתך) חושבים אנשי ימין על חלוקה פדרטיבית שכזו.

      • אולי יהיה פוסט גם על זה. בכל אופן, זה לא דומה לחשיבה פדרטיבית (שבה אני נוטה לתמוך וצופה שתהיה הדבר הבא בפוליטיקה). הם חושבים שאחרי שישראל תיסוג, ההתנחלויות יתאגדו בברית, יכריזו על עצמאות וידרשו הכרה מהעולם. הפלסטינים מיועדים, אני מניח, למלא את תפקיד האינדיאנים.

  • ביחס לטענה האחרונה על בן כספית:
    האירוניה המשעשעת ביותר היא כי אותם פרשנים אשר תלו בעבר את חוסר הרצון הישראלי להסכמי שלום במזה"ת בשרירות וחוסר היציבות של המשטרים הדיקטטוריים, הפכו לתומכים נלהבים של המשטרים הללו מפני סכנת המהפכות האזרחיות.

    כלומר, לא הגיוני היה לחתום הסכם עם אסד הכולל החזרת הגולן, משום שאסד הוא מנוול ששולט על עמו בכוח ומנצל את הסכסוך עם ישראל לתועלתו.

    מאידך, טוב הדבר שאסד בשלטון, מאחר ואם אסד נופל, הרי שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה.

    כך שבאופן עקרוני ומוחלט, לא משנה מה תהיה המציאות, בכל עולם אפשרי, ישראל לא תהיה מעוניינת בשלום.

    • מאיר

      נא לדייק: ישראל מעוניינת בשלום, ואינה מעוניינת להחזיר את רמת הגולן. זה שאסד החליט שרק החזרת הגולן תביא להסכם שלום זה סבבה – חבל שאתה רוקד לפי החליל שלו. כיוון שמדינת ישראל רוקדת לפי החליל של העולם, ככה גם מתייחסים אליה – כאל הפרייר של הכיתה. אני לא אומר שהייתם כאלו, אבל אתם בטח מבינים על מה מדובר.
      מי שלא מכבד את עצמו, שלא יבקש מאחרים שיכבדו אותו.

      • אור

        "מעל במה חשובה זו אני מפנה קריאה נרגשת לבני דודנו באשר הם שם. פנינו מועדות לשלום. השלום הוא כל שאיפתנו. הביאו לנו את השלום. אנו רוצים בשלום. כל מעייננו בשלום. תנו לנו שלום. אנו מבקשים את השלום. הבו לנו שלום."
        – מתוך "מלכת אמבטיה", חנוך לוין

        ישראל מעוניינת לומר שהיא מעוניינת בשלום – בפועל, היא לא מוכנה לנקוף למענו אצבע, במגוון רחב של תירוצים ותואנות, כחול אשר על שפת הים. אם כך היא לטענתך "רוקדת לחליל של העולם", אז כנראה שהטענה הבאה ברצף שלך תהיה שהחליל מזייף או שהרצפה עקומה.

        • מאיר

          נראה שגם אסד לא בדיוק נוקף אצבע, אנא ספר לי על מאמציו להשגת השלום. אשמח שתאיר את עיניי העיוורות בחוכמתך המאירה, המטהרת.

      • מני זהבי

        כן, הבנתי.
        אינדונזיה מה זה מעוניינת בשלום, אבל אין לא חשק לסגת ממזרח טימור. דרום אפריקה מאוד מעוניינת בשלום, אבל לא בראש שלה לסגת מנמיביה ולהפקיר אותה לשליטת חסידיה של בריה"מ.
        לעזאזל, למה ישראלים רבים כל כך חושבים שאנחנו כאלה מיוחדים שנצליח לשמר משטר כיבוש בתנאים שבהם משטרים דומים בחלקים אחרים של העולם קרסו. מצד שני, אנו עדיין יכולים למצוא שיתפים לדרך במרוקו (כיבוש מערב סהרה) ופקיסטאן (כיבוש של חלק מקשמיר)…

        • מאיר

          אני מניח שמאותה סיבה שאתה מאמין שבאמת הניר שיחתום עליו אסד שווה יותר מנייר טואלט. זכותך להאמין, גם הדתיים מאמינים באלוהים, ויש כאן חופש להאמין במה שרוצים.

          • מני זהבי

            לא יודע על מה אסד יכול לחתום במצבו הנוכחי, וכמה זמן הוא עוד יהיה במעמד שיאפשר לו לחתום. מצד שני, הנייר שחתם עליו סאדאת עובד לא רע, גם בחלוף 32 שנה.

  • עוזי קקון

    חשוב להדגיש שהרב ישראל אריאל שהוא ראש מכון המקדש(וחלק מ'חידוש הסנהדרין'), הוא לא ישראל אריאל מיצהר, שנתן את ההסכמה לספר 'תורת המלך'. אמנם שניהם קיצוניים, אבל חשוב לא לעשות את הטעות הזאת בזיהוי, כפי שאתה עשית. אנא תקן.

    • ygurvitz

      אוי! תודה על התיקון, בוצע.

  • ויראג בלום

    "לא איכפת לי לסגת עד בניין הבורסה עם דגל ישראל מעליו, אם יהיה שלום."
    את המשפט הזה אמר שטיינזלץ.
    ככלל, נראה לי מהיכרות איתו שהוא לא סובל טיפוסים כדוגמת ד"ר וייס ודומיו. לישיבה שלו בסנהדרין המתחדשת אין ליחס משמעות של מתן לגיטימציה או הערכה מצידו למטורללים.

  • ממתי רבנים שיושבים ב"סנהדרין" חותמים על פסק הלכה עם פרופסור שכל חכמתו היא חוכמה יוונית?