אחת הטענות הקבועות של מערכת ה-Hasbara היא שאסור למתוח ביקורת על תכניות הבניה של הממשלה במזרח ירושלים, כי הרי לערבים מותר לחיות איפה שהם רוצים בירושלים, ומי שמתיר זאת לערבים ואוסר ליהודים הוא אנטישמי או אפילו, רחמנא ליצלן, תומך בדה לגיטימציה של ישראל.

האם הנחת היסוד הזו – שערבים יכולים לגור בכל ירושלים – נכונה? ודאי שלא. בתור התחלה, הם לא אזרחים ישראלים. הם בקושי תושבי ירושלים, ומשרד הפנים משלבים ידיים בנסיון לשלול את תושבותם של כמה שיותר מהם. הם כל כך לא אזרחים, שלמרות הקשקוש הרשמי של "אוחדה לה יחדיו", צה"ל מדי פעם מטיל עוצר על שכונות במזרח העיר, מה שהוא עושה רק בשטחים הכבושים.

אבל זו טענה מסובכת, שדורשת הרבה זמן ומאמץ לזר המבולבל, שנמצא תחת הפגזת Hasbara. כמה טוב, אם כן, שקיבלנו הדגמה מוחצת השבוע לשקריותה של טענת "ערבים יכולים לגור בכל מקום בירושלים". החברה לפיתוח הרובע היהודי בירושלים – חברה ממשלתית, לא חברה פרטית – עושה כמיטב יכולתה להביא לגירושו של נוצרי המתגורר ברובע היהודי. החברה שלחה לבעלת הבית שלו מכתב הדורש את פינויו של הדייר, משום שהוא "אינו עונה לקריטריונים לאכלוס של החברה". מנכ"ל החברה, שלמה אטיאס – לשעבר סגן ראש העיר מטעם ש"ס – אישר באוזני כתב "הארץ" שהסיבה לדרישה היא שמדובר בנוצרי. נוצרים, הוא אומר, יכולים לגור ברובע הנוצרי. הוא אומר שהתקבלו תלונות על דתו של הדייר.

אירונית, הדייר המדובר הוא פונדמנטליסט חובב ישראל, ששיתף פעולה עם השר לשעבר בני אלון, וסייע לו בנסיונותיו להשיג את תמיכתה של הקהילה האוונגליסטית בישראל, תמיכה שכללה ללא ספק גם הגנה על מעשיה של ישראל. עכשיו הוא מגלה את פניה האמיתיות של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". מעניין מה הוא יכתוב על זה הביתה.

התפיסה של החברה לפיתוח הרובע היהודי לגבי הרובע היא מיקרוקוסמוס של התפיסה היהודית לגבי ישראל: כולה שייכת ליהודים, ובכולה נוכחותם של לא יהודים פוגעת ב"צביון הייחודי" של המדינה היהודית. אירונית – שוב – רובע עירוני שבו גרים רק יהודים נקרא בדרך כלל גטו, ויהודים חיו בגטאות מרצונם הרבה לפני שהם נכפו עליהם. עכשיו מסתבר שבגטו היהודי לא רק ערבים טמאים לא יכולים לחיות, אלא גם נוצרים בעלי ברית. והיה מחנך קדוש, מסריח וחם.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: "צריך לזרוק אותו לזבל. מי צריך את הקדאפי הזה? לפי דעתי הוא היה צריך לעבוד בדיור. כל יום הוא מחליף את האופנה שלו. משקיע אלפי דולרים בכובעים מוזרים ובשמלות". לא, זה לא עובדיה יוסף, זה שמעון פרס. געגועי לעזר ויצמן.

הערה מנהלתית: הבוקר התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורם ולאחל לו שלא יזדקק להמלצות מתושבי הרובע היהודי.

(יוסי גורביץ)