החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: צילו של רודן/ אילן בכר-אבנטור

הוא יגרש הערבים, הוא יפציץ את אסואן,

הוא יבעיר את המשאבות בכווית ובחריין

הוא יאסור את השמאל, וישרוף את ספריו

הוא יהיה לרודן עם אגרוף של ברזל.

קול רעם נורא מהדהד בפרוזדור

ושמאלנים וערבים נמלטים בצרחה

ליברמן בא וזקנו שְחור משחור

וחמש עשרה אצבעות הוא מניף באִבחה

בידו הוא נושא חוק אזרחות

המתנופף בפראות על מאות עמודיו

את ערביי ישראל ילמד נְתינוּת,

ואם לא יישבעו, יגרשם מעליו.

אך בעוד הוא עומד שם, ובידיו ניירות,

מתגלה מקריאה בין מאות עמודים,

שבין הצעות שבכתב ולבין הצהרות,

פולפלו פילפולים והוססו היסוסים.

נאמנות תדרש רק ממתאזרחים חדשים

והשבועה רוכּכה והפכה מתונה

ואם זה לא מספיק כדי להסיר את עוקצו,

אז גם לזה אין לו רוב בין סיעות ממשלה.

ואיווט עוד עומד שם, לבדו בפרוזדור,

משחק בחמש עשרה אצבעותיו במבוכה,

ופתאום בזקנו המפחיד, השחור,

מתגלים סימנים של שיבה מתוחה

 

הוא יגרש הערבים, הוא יפציץ את אסואן,

הוא יבעיר את המשאבות בכווית ובחריין

הוא יאסור את השמאל, וישרוף את ספריו

הוא יהיה לרודן עם אגרוף של ברזל.

קול רעם נורא מהדהד בפרוזדור,

ושמאלנים וערבים נמלטים בצרחה

כמו סטאלין המת ששב מן הכפור

ליברמן בא בהצהרה חדשה.

'השמאל ייחקר,' הוא מכריז מלוא פיו,

'על פשעיו מול מולדת ומול אלוהיו.

ודני דנון ינהיג את החוקרים

ואני אבחר את חבר חוקריו.'

וחמש עשרה אצבעותיו של איווט ירעדו

אם בחשש ואם בגאווה מתוחה

אך כשחברי הליכוד סוף סוף נִוועדו

מלמל שר החינוך במעט מבוכה

'יום בשלטון ויום במדבר,

זו דרכה של ישראל מזה שנים רבות.

ואם היום נאסור, נגלה אז מחר,

שגם אנחנו מובאים לחדרי חקירות'

ואיווט עוד עומד שם, בכפפות של פלדה

והפרוזדור שוב רועש ברחשי לחשושים,

'סתם עוד גבר שמנמן בגיל העמידה,

ואולי אִיוּמיו הם לא כה אַיוּמים.'

הוא יגרש הערבים, הוא יפציץ את אסואן,

הוא יבעיר את המשאבות בכווית ובחריין

הוא יאסור את השמאל, וישרוף את ספריו

הוא יהיה לרודן עם אגרוף של ברזל.

מהפרוזדור ברוממה למסדרונות בניו יורק

ליברמן בא לדבר אל האו"ם

ויועציו של רוה"מ יתאספו ללא צחוק,

ובדממה מתוחה יחכו לנאום.

והם אוחזים ראשיהם כשהם מאזינים לדבריו

באנגלית רצוצה ועילגת הוא מתגרה באומות

והם תולשים שיערם כשהוא מתסיס הקהל

ומול כל בני בריתינו עורך קמפיין של בחירות.

ומי שנשאר באולם עד סוף הנאום

מסתכל סביבו ומגחך במבוכה–

האם ליברמן זה, העילג, העלוב,

הוא איווט האיום ששמו יָצַא למרחק?

מתבוסה פוליטית לבגידה עקרונית –

שישינסקי, חוק טל, או מינוי של שגריר

עם ברית זוגיות המונחת חלל

או מדיניות חוץ מהוססת בלי אופק בהיר–

שמו של איווט עוד נישא לפניו

אך אימה ופחד התנדפו חיש קליל

ומולנו נותר סתם בריון מעונב

שעומד בשדה ומפחיד כדחליל. 

הוא יגרש הערבים, הוא יפציץ את אסואן,

הוא יבעיר את המשאבות בכווית ובחריין

הוא יאסור את השמאל, וישרוף את ספריו

הוא יהיה לרודן עם אגרוף של ברזל.

בארצנו יש נוהג, ותיק ונחוץ,

כשבלון מתנפח לגודל מציק,

לתת לבלון את תפקיד שר החוץ–

ואם לא יועיל שם לפחות לא יזיק.

שלום ולבני, לוי ושרת,

כולם המתינו לשעתם לגדוּלה.

ורק איווט הצליח, בהילוך מגמגם,

להכשל גם מתוך עמדת הַמְתָנַה.

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו

    אופטימי מדי, בבחירות הבאות יש סיכוי שהוא יהיה מנהיג סיעת הרוב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בקדנציה הנוכחית, הימין בטיפשות האופיינית שלו וביוזמות החקיקה הדביליות שלו, מכין את התשתית שבאמצעותה השמאל ירדוף אותו עד חורמה ברגע שיהיה מהפך פוליטי.

    למה? כי הימין פנטזיונר ואימפוטנט. הוא טוב רק בדיבורים והצהרות, אבל לא מסוגל לממש שום מדיניות מהפנטזיות בסגנון נרניה שבפוליטיקה הימנית מכונות בכינוי הכוזב "מצע", בגלל שהמציאות, ארורה שכמותה, סובלת מ"הטייה שמאלנית".

    לשמאל, לעומת זאת, מעולם לא היו עכבות להתעסק עם המציאות במקום לאונן על המהפכה הציונית השנייה בכל מיני "חוגים רעיוניים" בהם פוליטיקאים דמיקולו ועסקני יש"ע בשנקל מפרכסים כל מיני תורמים כהניסטים מאמריקה.

    • דניאל

      חיסול האינתיפדה השניה ושינוי המבנה הכלכלי של ישראל בשנים 2001-2006 הם די מימוש מדיניות.

      • סתם אחד/האחד

        לא רק באחרונה שבהם,גם בתקופת ביבי הראשונה היה שקט לעומת הלחימה שלפניו וכן הסכם של השלום של בגין לעומת המלחמה של גולדה, מה שכן, השמאל עדיף מבחינה כלכלית .

        • עדו

          הסכם השלום של בגין הוא הפעם הראשונה והאחרונה שבה הימין אשכרה עשה פה משהו חיובי במדינה. מעבר לזה אני עדיין מחכה לראות את הטנקים הישראלים שועטים ומוחקים את חרפת הסכם אוסלו ואת ערפאת תלוי בראש המוקטעה אבל כנראה כבר מאוחר מדי לזה. 'מימוש מדיניות' זה לא להסכים שהשמאל בעצם צודק אבל לגדף אותו בקולי קולות אלא לקבוע יעדים משל עצמך ואת זה הימין לא יודע לעשות, אין לו מושג לאן ממשיכים מכאן והוא כבר מבין שלהמשיך ולמלא את השטחים במתנחלים מעיד בעיקר על חוסר שליטה בדחפים ולא על חזון אבל מצד שני לך תדע, אולי כדי להוכיח את ההיפך הימין יגרור אותנו למלחמה עם איראן או משהו אז גם לא לעשות את זה הוא סוג של הישג מצד ביבי.

  • אורן

    סתם סטטיסטיקה יבשה: הרוב המוחלט של ראשי הממשלה של ישראל כיהנו כשרי חוץ בתפקידם האחרון טרם ראשות ממשלה: שרת, גולדה, שמיר (קדנציה ב'), פרס (קדנציה ב'), נתניהו (קדנציה א'), ברק, שרון. מפתיע משהו, לאור ההנחה שהביטחוניזם מעלה אותך לפיסגה.

    ולמרבה ההפתעה או התסכול, אין שום מכנה משותף בין כל אלה בהיותם שרי חוץ: פרס ושרת היו שרי חוץ גבוהי פרופיל, שמיר היה שם מכוח ההסכם הקואליציוני, גולדה ושרון היו has beens פוליטיים שקיבלו הזדמנות שלא ציפו לה, ברק ונתניהו סימנו v במשרד בדרך לפיסגה. אף מסקנה אופרטיבית שהיא.

    ליברמן דומה אולי לשרון- שני אנשים כוחניים עם כוח פוליטי שהתברגו לשלל עמדות מפתח מבלי לחתור להגדלת הלגיטימציה שלהם ע"י "התמרכזות". מהבחינה הזו, יש מקום לדאגה- הסטטיסטיקה יחד עם העדר הקו המקשר עוד תוביל לעוד שר חוץ אחד שהפך לראש ממשלה, ואף שריקה בחושך (כמו הפואמה הנ"ל) לא תעזור.

    • סלבה

      מכאן ועד לבחירות יש עוד זמן, ומהבלוגים האחרים אני שומע שהמפה הפוליטית של הימין משתנה לא מעט. אז נראה מה יהיה. שלא לדבר על זה שגם אם יהיה ראש ממשלה אז הפואמה הנ"ל עוד עשויה לחזור על עצמה רק עם שורות קצת שונות.

      עכשיו שאני חושב על זה, אני קורא את השמאל ויודע הרבה יותר על הימין, אבל בטח גם בשמאל עצמו צפויים שינויים במאזן הכוחות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ראש הממשלה – יאיר לפיד
    שרת המשפטים – ציפי ליבני
    שר הביטחון – גבי אשכנזי

    נתניהו – בכלא תחת חוקי הדה-כהניזציה החדשים.

  • ronen gefen

    מי שתוקף את ליברמן מפחד להתמודד עם האג'נדה שלו שכוללת החלפת שטחים.
    כל אלה מאום אל פאחם ובקע אל גרביה מעדיפים לחיות במדינה גזענית ופשיסטית כמו ישראל במקום בפלסטין.
    אני מאמין שאם ליברמן יהיה ראש ממשלה אז הערבים יכבדו אותו יותר במו"מ בגלל כל האמירות עליו שמוזכרות בפוסט.

    • מני זהבי

      האג'נדה שלו היא משהו בין רמיסת זכויות אזרח (כן, כך קוראים למצב שבו מדינה מתנערת חד-צדדית מאזרחיה) לקישקוש פופוליסטי (כי גם אם יוחלט על מסירת אום אל-פחם למדינה הפלסטינית — שבינתיים בכלל אינה קיימת — שום דבר לא יפריע לתושבי העיר לשכור, לקנות או לבנות בית במקום אחר בארץ, או סתם לשנות כתובת במשרד הפנים).
      לגבי "מדינה גזענית ופשיסטית", אני מניח שהגיון הטיעון הזה הולך בערך כך: "כן, אנחנו מדכאים ערבים, אבל המדינות השכנות מדכאות אותם עוד יותר". איך הגיון כזה מצדיק את ישראל, נשגב מבינתי.
      אה, ואני נאלץ לחזור על כך פעם נוספת: ליברמן לא יהיה ראש ממשלה. לא בגלל הדעות שלו (שהן מבחילות), אלא בגלל המוצא והמבטא. דרך אגב, אני לא חושב שבישראל של ראשית המאה ה-21 יכול להיות ראש ממשלה שעלה אליה אחרי גיל 15, לא משנה מהיכן עלה. ואני חושב שזה מצב נורמלי לחלוטין.

  • ronen gefen

    מדינה גזענית ופשיסטית זו טענה של אנשי שמאל.
    אם לערבים כל כך רע פה אז למה ההתנגדות הרבה להיות אזרחים של מדינה פלסטינית בעתיד?

    ברגע שהדעות של מישהו לא מוצאות חן בעינך אז תגביל את יכולתו להיות ראש ממשלה כי הוא עלה אחרי גיל 15-אכן דמוקרטי למופת.

    • מני זהבי

      אני לא דיברתי על "גזענית ופשיסטית", אני דיברתי על כך שמדינת ישראל מדכאת את אזרחיה הערבים באופן שיטתי. איך לקרוא לזה, תבחר בעצמך.
      "אם לערבים כל כך רע פה…" — ובכן, טיעון דומה יכול היה להשמיע גזען לבן מצוי בארה"ב לפני משהו כמו 60-70 שנה: אם לשחורים כ"כ רע בארצות הברית הלבנה, למה שלא יעברו לאפריקה, בה הוקמה אפילו מדינה שלמה לשכמותם (ליבריה)? אני מריך להמשיך, או שהאנלוגיה ברורה?
      אני לא מגביל אף אחד. אני בסך הכל מציין מה שנראה, בעיני, כעובדה חברתית. באותה מידה אני יכול לומר שלא יהיה בישראל ראש ממשלה שהוא הומוסקסואל מוצהר, למרות שאין לי דבר נגד הומוסקסואלים.

  • ronen gefen

    עדין לא ענית על הנקודה.
    למה הערבים שתמיד יהיו מיעוט בישראל היהודית מעדיפים לחיות תחת שלטון יהודי שתמיד יפלה אותם במקום תחת שלטון פלסטינאי ששם הם לא יופלו.
    איש לא מתכוון להזיז אותם מביתם אלא לא לשלוט יותר עליהם.
    למה הם רוצים תמיד לעשות איחוד משפחות לתוך ישראל?

    • מני זהבי

      למה אתה חושב שרוב יהודי תמיד יפלה את המיעוט הערבי? למה ישראל לא יכולה להיות סתם עוד מדינת לאום שיש בה מיעוט אתני, אשר אנשיו נהנים מזכויות שוות לאלו של בני הרוב האתני?
      לגבי אי-רצונם של ערביי ישראל להפוך לאזרחי פלסטין — אני לא יודע. אפשר לשאול אותם. העניין הוא שזאת אינה הנקודה. כל עוד הם אזרחי ישראל והם רוצים להישאר כאלה, אסור למדינה להפלות אותם לעומת אזרחים אחרים, ומי שמקדם מסר של הפליה כזאת אינו אלא גזען (הנה, אמרתי את זה). דרך אגב, במשטר דמוקרטי, אתה לא אמור לשלוט עליהם יותר משהם שולטים עליך.