החברים של ג'ורג'

10 תגובות על ”תמונה: התרסה“

1. אזרח הגיב:

   10 בינואר 2011 בשעה 12:44

   ההפגנות הן, כמובן, לא אלימות לחלוטין.

   • פלג ספיר הגיב:

     10 בינואר 2011 בשעה 17:20

     המיגון והנשק החם, שלא לדבר על החומה – הם, כמובן, מידתיים מאד ביחס לאיום הילדים הפלסטינים.

     • אריאל הגיב:

       10 בינואר 2011 בשעה 18:11

       בוא נשחק אותה טמבל ונטען שהחומה, המיגון והנשק חם הם על מנת להתגונן מפני ילדים פלסטינאים.

       • י.א הגיב:

         10 בינואר 2011 בשעה 18:24

         לא. הם על מנת לספח שטחים. אחרת הם היו במקום אחר. דה.

       • פלג ספיר הגיב:

         10 בינואר 2011 בשעה 21:27

         בוא נשחק אותה טמבל ונטען שאפשר לצפצץ על החלטות בג"ץ במשך שנים, ואפילו לא להיות מועמד לדין כשבג"ץ קובע שביצעת בזיון בית משפט.

         אה, רגע, זו ישראל. הצבא כאן יכול לעשות את זה. סליחה.

         אגב, כל שבוע יש תיעוד של המתרחש בבלעין, אני עצמי הייתי שם לא מעט – אני מודה, יש אבנים (בדר"כ בנפרד מההפגנה הבאמת לא אלימה), אבל מה יש יותר מזה? נשק חם? ירי מרגמות? פצמ"רים?
         נו באמת.

         • אריאל הגיב:

           11 בינואר 2011 בשעה 12:38

           אתה צודק.
           זה נכון שאין שם נשק חם. אין מרגמות. אפילו לא פצמ"רים.
           מן הראוי שהצבא ישנה את נהליו וחיילים היוצאים לפעילות בבלעין ישאירו את הנשק החם והמיגון על המיטות שלהם ויתייצבו בשטח בבגדי ים.

           מה שנקרא לשחק את משחק הטמבל עד הסוף.

           • י.א הגיב:

             11 בינואר 2011 בשעה 14:11

             זו לא פעילות צבאית. להגיד בטון מלא חשיבות "הצבא ישנה את נהליו וחייליו היוצאים לפעילות בבילעין…"
             חח
             מעבר לאי החוקיות של הפעילות, אולי באמת שיבואו עם שני פרשים, מגינים כאלה מפלסטיק נגד אבנים, קסדות, אולי אלות למקרה של צורך בהגנה עצמית?
             נראה לך שכמות הפנגעים בכלל, ובקרב החיילים בפרט, תגדל?

           • פלג ספיר הגיב:

             11 בינואר 2011 בשעה 16:14

             כן, כי ההבדל בין מיגון מלא ונשק חם (וזה עוד לפני משאיות זרנוקי המים, בג'יפ שיורה עשרים או יותר רימוני גז במכ האחת ועוד ועוד) – הם ממש צעד קטן בלבד לפני בגדי ים.

             מה שנקרא לשחק את משחק הטמבל עד הסוף.

             • אריאל הגיב:

               12 בינואר 2011 בשעה 9:33

               תוציא את הראש מהמשחק שלך לרגע.
               מדובר בצבא. מדובר בחיילים. מבחינתו להוציא לשטח חיילים ללא מיגון ונשק זה בדיוק, אבל בדיוק, כמו להוציא אותם בבגדי ים.

               וזה לא ישתנה כל עוד משתמשים בצבא במקום במשטרה לטיפול בארועים כאלה.

               (עכשיו זו הנקודה שבה אתה מספר לי על הראש האטום והלא גמיש של הצבא או משנה נושא ועובר לבג"צ)

               • פלג ספיר הגיב:

                 12 בינואר 2011 בשעה 23:04

                 אני לא מצפה אחרת מהצבא – ברמת דרגי הביניים – ואין לי שום כוונה שיופיעו חיילים לבלעין ללא מיגון, אם אם כבר שם.

                 אבל הם בהחלט לא צריכים להיות שם (כאן הבעיה שלי עם הדרגים הגבוהים יותר של הצבא, וכמובן מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי), וכן – אפילו בג"ץ פסק את זה, ועוד אח"כ פסק שהצבא מבזה אותו (ומאז לא עשה כלום בנידון).

                 התגובה הראשונה והעיקרית שלי היתה לתגובה שטענה שההפגנות אלימות (כי ילדים מיידים שם אבנים), ואני סה"כ ניסיתי להדגיש את האבסורד שבדבר, כי ביחס לאלימות הצבא, האלימות הפלסטינית בבלעין בטלה בשישים*. וזו גם בדיוק מהות התמונה: ילד פלסטיני בלתי ממוגן, זורק אבר על חייל ממוגן לגמרי, מאחורי חומה, עם נשק. זה מראה בדיוק על היחס בין המאבק הפלסטיני לשליטה הישראלית, לפחות באספקט הזה.

                 אז אתה יכול להאשים אותי בהסטה של הנושא, לדעתי ההסטה החלה כשלגלגו על אי-האלימות של ההפגנות (ואח"כ כשכינו אותי "טמבל", פעמיים").

                 *אגב, כמי שהשתתף באין ספור הפגנות כאלה, ההפגנה לא קשורה לידוי האבנים, אלה מתרחשים לרוב ע"י ילדים שמוציעים את הזעם שלהם – עם או בלי קשר להפגנה (ולפחות ברוב המקרים אני ראיתי מבוגרים מהכפר מנסים להפסיק אותם). תגובת הצבא היא אקראי, כך נראה: לפעמים מפזרים את ההפגנה הלא אלימה, לפעמים מתמקדים בילדים, לפעמים יורים לכל עבר. לפעמים נכנסים לכפר עוד לפני ההפגנה – יורים או לא לכל עבר – לפעמים נכנסים לכפר עוד בלילה שלפני ומרעידים את הכפר. או בלילה שאחרי. לפעמים מתמקדים בהפגנה הלא אלימה עצמה, בעוד הילדים זורקי האבנים זוכים להתעלמות. קביצור, בהחלט ראנדומליות בלתי מוסברת, לפחות מנקודת מבט של מפגין.