החברים של ג'ורג'

אד אבסורדום

בימים האחרונים מתנהלת, מספרים לנו, חקירה אינטנסיבית מאד כנגד ראש ממשלתנו האהוב, הנחקר באדם. הרצים יצאו דחופים מיד הפרקליטות והמשטרה, להודיע ברבים כי החשדות חמורים ביותר, ושנראה כי הפעם נפל השועל במלכודת.

אבל מה? הם מסרבים לומר לנו במה מדובר. הם אף פתחו בחקירה כנגד "ידיעות אחרונות", שפרסם ביום שישי בכותרתו הראשית את תמצית הפרשה. כולם יודעים, אבל אסור לדבר על זה. אתמול פרסם הניו יורק פוסט את תמצית הסיפור, והלינק עבר במהירות בבלוגוספירה. הבוקר התייחס גם הניו יורק טיימס באריכות לסיפור. לי, כמובן, אסור לכתוב מילה ממה שנכתב שם, אז תצטרכו לקרוא בעצמכם.

צו איסור הפרסום הפך לכלי המרכזי לצנזורה בישראל. הוא גורף הרבה יותר מכוחה של הצנזורה הישנה; אז, אם פורסמו הדברים בחו"ל, ניתן היה לצטטם תחת המנטרה "על פי מקורות זרים". חלק ניכר, אגב, מהידע הבטחוני שלנו נשען על אותם מקורות זרים; משעה שלמדו הערלים, למשל, את מה שפרסם ואנונו על הכור, מותר היה גם לישראלים ללמוד זאת.

לא הפעם. הפעם, כל אמריקני יודע מה עשו, לכאורה, אולמרט ואזרח אמריקני מסוים, אבל לאזרחי ישראל – שהם, לדאבונם, מעסיקיו של אולמרט – אסור. גרוע מכך, אולמרט יכול לומר – במידה של צדק – שהדבר מונע ממנו מלהפיץ את גרסתו (היא לא משהו, אגב). וזה מגוחך. וזה מלעיג את החוק.

ובכן, מסתבר שתמונה של הכותרת האסורה ההיא מ"ידיעות" של יום שישי פורסמה בפליקר. אני לא יכול לנקוב בשם התמונה; הוא אסור להפצה בישראל. הנה מה שמותר, בישראל, להראות מכותרתו של העיתון הגדול במדינה, כותרת שמוכרת כבר בכל העולם:

ונקנח ב"שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך".

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

12 תגובות על ”אד אבסורדום“

  1. MuyaMan הגיב:

    אף מלה על הטיעון המטומטם של המשטרה ש"הציבור לא רוצה לשמוע דברים כאלה בערב יום הזכרון"?

  2. ערן רבל הגיב:

    ייתכן שזכרוני מטעני, אבל האין הגרסה של אולמרט (החקירה בגלל המו"מ) זהה למדי לגרסאות של חיים רמון (החקירה על הנשיקה האסורה בגלל רפורמות שהוא חפץ לבצע במערכת המשפט) ושל אביגדור ליברמן (החקירות בגלל רצון לקזז בכוחו הפוליטי)?

  3. ygurvitz הגיב:

    "אף מלה על הטיעון המטומטם של המשטרה ש“הציבור לא רוצה לשמוע דברים כאלה בערב יום הזכרון“?". וואלה. את מלאכת המחשבת הזו של טמטום וציניות פספסתי. תודה על שהחשכת את יומי מעט יותר 🙂

  4. אסף הגיב:

    אין לי את הזמן להתייחסות מלאה כרגע. רק אציין שאני באמת חושב שראוי לסייג משפט כמו "כל אמריקני יודע מה עשו אולמרט ואזרח אמריקני מסוים" באיזה "לכאורה" קטן, או "על פי החשדות".

    בכל זאת, המדובר בחקירה שאת פרטיה איננו יודעים במלואם, וחזקת החפות עדיין עומדת לאיש. קצת מוקדם לקבוע בנחרצות שהדברים אכן קרו, בעיקר כש-"מקורות בפרקליטות" עדיין עומדים על כך שיתכן ולא יוגש כלל כתב אישום.

  5. ygurvitz הגיב:

    אסף – צודק. יתוקן.

  6. ערן, זה פשטני. כל פוליטיקאי שאי פעם נחקר אמר שמדובר ברדיפה פוליטית. לפעמים זה נכון. הפעם לא החקירה מונעת פוליטית אלא ההלשנה.

  7. aYa הגיב:

    במערכות העיתונים והאינטרנט הכל ידוע, פחות או יותר, ומתסכל נורא שאפילו לינק לניו יורק פוסט אסור לתת (!!). מה שכן, רוטר מספק את כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על הפרשה האולמרטית החדשה.
    טעימה:
    http://rotter.net/forum/scoops1/11676.shtml

  8. אילן בכר אבנטור הגיב:

    AYA –
    זה באמת נכון. אגב, אני כבר יודע, מפני שבעוונותיי חיפשתי ניו יורק פוסט בגוגל, נכנסתי לעמוד הבית שלהם לחצתי על חדשות ואז על בינלאומי, ואז הקשתי – בטעות – על הידיעה המתאימה.

    אני שוקל לתבוע את
    HOT,
    ספקית האינטרנט שלי, כי אני לא רציתי לדעת דברים כאלה ערב יום הזיכרון.

    מה – באיראן יודעים להחשיך את האינטרנט ואצלנו, מעצמת ההיי-טק, לא יודעים?

    פשוט רשלנות, זה מה שזה.

  9. אילן בכר אבנטור הגיב:

    אגב – ניו יורק פוסט הייתי צריך להקליד באנגלית

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    HOT מספקים שירותי אינטרנט בבלגיה?

  11. אסף הגיב:

    אני מצטט מכאן:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540962,00.html

    > בדיון מקביל שנערך בבית המשפט בתל-אביב, אמרה נציגת המשטרה, רב פקד איריס ברק, כי אין ספק באשר לחומרת הפרשה, אולם פרסומה דווקא בימים אלה, ערב יום הזכרון, יש בו משום פגיעה באינטרס הציבורי: "אני לא חושבת שמישהו היה רוצה לשמוע דבר כזה בערב יום הזיכרון".

  12. אסף הגיב:

    מערכת התגובות חתכה את התגובה שלי. מה שרציתי לומר (לאור הציטוט שלמעלה) הוא שאני לא יודע על מה לכעוס יותר.

    על כך שאומרים לי מה הייתי רוצה או לא רוצה לשמוע בערב יום הזיכרון, או על כך שמישהו שם חושב שזה באמת טיעון קביל לנושא צו איסור הפירסום.

    מביש, וממחיש היטב את הגישה הפטרנליסטית של המדינה כלפי, האזרח.