החברים של ג'ורג'

16 תגובות על ”תמונה: אירינה, בשעות העבודה“

1. עדו הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 13:07

   אני מנסה לנחש מה היא אומרת לצלם וזה לא יוצא מחמיא..

   • ygurvitz הגיב:

     10 ביוני 2010 בשעה 13:15

     היא רצתה לדעת כמה עלתה המצלמה… הפרסום באישור, כמובן.

2. צביץ הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 13:10

   היי יוסי
   איזה תענוג לראות עד כמה התקדם הצילום שלך. תענוג לראות שהתחלת לעבוד על פורטרטים ולעשות זאת בעין רגישה.
   אהבתי גם את הפורטרט העצמי שלך עם הבייבי החדשה :).

   בכל מקרה רציתי שתדע שאני עודני מבקר קבוע, קורא כל פוסט ופוסט (למעשה אתה נותרת הבלוג היחיד שאני פוקד בקביעות). אני על פי רוב לא מגיב, כי יש מי שמתנסחים ומתפלפלים היטב ממני, אבל על תמונה כמו זו לא רציתי שתחשוב שאני אדיש 🙂

   יום טוב
   צביץ

   אגב, אני עדיין חייב לך את הספר "האוליגרכים". איך נתאם חילופי שבויים? 

   • ygurvitz הגיב:

     10 ביוני 2010 בשעה 13:15

     תודה!

     אשר לאוליגרכים – נו, הוא לא יחסר לי. האם יש ספר שלך אצלי?

     • צביץ הגיב:

       11 ביוני 2010 בשעה 9:10

       השבויים היו מטאפוריים בלבד. אני לא חושב שיש אצלך ספר שלי 🙂

3. גרינשטיין הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 16:13

   יתכן שחברים יחשבו שאני טועה כשאני מעביר לכאן תוצאות ראשוניות מעבודת חקר המגלה שבבתי הספר לפעילויות יופי מלמדים את המקצוענים, גם להתאמץ ולחשוב, וגם לא לקמט את המצח.
   הואיל ובעקבות כל חשיבה נדרשים שרירי הפנים למאמץ כיווצי, מופנים מאמצים אלה, לחלק המשופע בכלי דם, המשפיעים לטובה על הקמטוטים ובכך מונעים אותם יותר.

4. גרינשטיין הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 16:15

   עיקר התגובה המהירה:

   תמונה שווה
   שווה תמונה

5. גרינשטיין הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 16:35

   סיפור שאבא שלי היה מספר כשהוא רצה להדגיש שהוא עלה לארץ ב 1936 והתיישב בנווה צדק.

   השוטר הערבי הראשון שהעולים פגשו היה שואל את העולים את השם הפרטי, שם המשפחה והמקצוע שלהם, והיה מתרגם התשובות מעברית לאנגלית כדי שהשוטר הבריטי יכתוב את פרטי הזהות.

   לכן, כך סיפר אבי, כשהוא אמר שקוראים לו כגן,
   הערבי אמר לבריטי, אוכתוב כהן

   והוא מספר שהוא שמע את השוטר הערבי שואל מישהי:
   מה המקצוע?
   היא ענתה: קוסמטיקאית
   והערבי אמר לבריטי: אוכתוב שרמוטה.

   הכל אמת.

   • סמולן הגיב:

     10 ביוני 2010 בשעה 18:11

     אני מבין שאחר כך עברתתם מכהן לגרינשטיין

     • גוגול הגיב:

       10 ביוני 2010 בשעה 18:41

       צ'מע, אתה ניג'ס.

       בהתחשב בדייקנות הצייקנית שלך הייתי מצפה שתשים לב לעובדה שאתה כל פעם טועה באיות וכותב שמאלן עם ס' במקום ש' רפה ועם ו' במקום א'.

       לתשומת ליבך
       ניקולאי

       • ג הגיב:

         10 ביוני 2010 בשעה 22:59

         ליוסי יש הסברים על סמול מול שמאל באיזה פוסט ישן, זו לא טעות, זו הדרך שלהם לקרוא לנו עמלק וזו הדרך של סמולן, כך נראה לי, להפוך את כל העניין לאירוני.

         • גוגול הגיב:

           11 ביוני 2010 בשעה 10:53

           לא בא לי להסביר את הבדיחה.

6. גרינשטיין הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 18:37

   בנווה צדק, ליד שלוש ושבזי, אפשר היה לעשות חוב במכולת עם השם כהן.

   בינתיים המשפחה התקדמה, יצאו מנווה צדק, עברו למעוז אביב, משם עברנו לרמת אביב ואני כבר ברמת אביב ג.

   אפשר לחזור למקורות, אפשר להרגיש בבית.

7. רותם הגיב:

   10 ביוני 2010 בשעה 23:32

   אהבתי את התמונה, אבל חבל לי שצילמת מהגובה שלך ולא מהגובה שלה. אמנם זה מה שהביא את המבט הזה אבל אני מנחש שצילום מגובה העיניים היה מביא משהו יותר טוב. בכל זאת זה פורטרט פרולטריון קלאסי, כמו שההולנדים אוהבים.

   • ש.ב הגיב:

     11 ביוני 2010 בשעה 1:01

     הגובה לא בעיה כשלעצמו, לדעתי. אבל זה כן נראה כמו צילום מהמקום שנעמדת בו, ולאו דווקא מהמקום שיתן לך להגיד את מה שאתה רוצה להגיד. מקווה שלא אכפת לך שאני מבקר את הצילומים, הכל מתיסכול על זה שאני לא מצלם, תאמין לי.

8. צרי הגיב:

   11 ביוני 2010 בשעה 2:16

   סנטר במקרה?