החברים של ג'ורג'

הנחש בנעליים הגבוהות

בוגי "משה" יעלון, האיש והתולעים, הוא אחד האנשים המאוסים והמסוכנים ביותר שנמצאים היום בהנהגת ישראל. מזה שנים, מאז ששימש כסגן רמטכ"ל ורמטכ"ל שהיה הכושל ביותר בהגנה על ישראלים – מספר שיא של ישראלים נהרג כתוצאה מפעולות טרור בזמן שהחזיק בשני תפקידים אלה – הוא מטפח ארשת כפולה של אדם ישר במאורת נחשים. הבעיה היא שיעלון, שהתפרסם כשאמר לאחר שכהונתו כרמטכ"ל לא הוארכה שהוא הולך בקריה עם נעליים גבוהות "בגלל הנחשים", הוא מגדולי הנחשים שפעלו כאן אי פעם.

כשהיה רמטכ"ל, נזכיר, הוא חתר תחת הממשלה שלה היה כפוף. שר הבטחון בן אליעזר הורה על הסרת מאחזים, ובדיוק אז הודיע בוגי שהתנחלויות חיוניות לבטחון ישראל. התוצאה היתה פארסה, סירוב פקודה שקט של הצבא. ראש הממשלה שרון הורה על ההתנתקות – והיה צריך להתמודד עם הרמטכ"ל שלו, שטען שהסרת התנחלויות היא "רוח גבית לאויב". בוגי, כמובן, טען שמדובר בעצה מקצועית ולא בחריגה בוטה לתחום הפוליטי. הוא מעדיף שנשכח שאת העצה הזו הוא השמיע לא בפורום מטכ"ל אלא בפורום של רבנים, כשכבר חשב על הקריירה הפוליטית שלו. ואם זה לא היה מספיק, יעלון ניסה לסחוט משרון שנה רביעית ואיים להתפטר תוך כדי ההתנתקות אם לא יקבל אותה. למותר לציין שיעלון, שכיום מיילל מעל כל גג שההתנתקות היתה אסון, ידע היטב שאם יקבל את השנה הרביעית, הוא גם יידרש לבצע אותה. כנראה שזה לא הפריע לו כל כך אז.

עם ההודעה על הפסקת תפקידו, תקף יעלון את הממשלה בוועדת החוץ והבטחון, ואחר כך – עדיין במדים! – אמר ש"נזק נגרם לצבא על ידי פוליטיקאים, שרואים בי איום". כלומר, האשים את הדרג הפוליטי הממונה עליו בפגיעה בבטחון המדינה, כי לא רצה להמשיך את כהונתו. למה הוא לא הודח מיד, לשרון ומופז הפתרונים.

אבל הוא לא הודח, והמשיך להפיץ ארס. בעקבות מלחמת לבנון השניה, שהוא היה אחראי מרכזי לכשלון בה בשל הפיכתו את צה"ל לצבא בט"ש, הוא תקף את הרמטכ"ל שהחליף אותו בתפקידו, דן חלוץ, האשים אותו בשחיתות, ואמר שאם רק היו נותנים לו, או הו מה היה קורה לחיזבאללה. היו בישראל מלחמות גנרלים, אבל כזה דבר עוד לא היה. הנחש, יודע שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, הכיש קודם – וצבע בהתאם את דעת הקהל.

היום הכיש יעלון שוב. הוא אמר שבביצוע ההשתלטות על המרמרה "היו תקלות". אין ספק. אבל, הוא אומר לנו, "אני התרעתי על כך כבר לפני האירוע." לעצור את המדפסות!

בוגי יעלון היה ראש הממשלה בפועל במהלך הקרב על המרמרה; הוא החליף את נתניהו, שהיה בקנדה. בוגי קיבל כל עדכון. אם הוא חשב מלכתחילה ש"יש תקלות" בנוהל הקרב המיועד, ולא עשה שום דבר בנידון אלא הורה להמשיך בו, הוא אשם מרכזי בכל מה שקרה. אבל הוא יודע שאף אחד לא ירחיק ללכת ויזכור את זה: הוא, בהתכוננו לוועדת חקירה, מכין לעצמו את האליבי כבר עכשיו – וכמו במלחמת לבנון, על ידי תקיפת אנשים אחרים. עכשיו הוא יוצר את האווירה הציבורית שהוא רגיל אליה: הגיבור הצדקן, זה שהזהיר אבל לא הקשיבו לו, והוא עצמו – מה הוא כבר הוא יכול לעשות? הוא רק רמטכ"ל, רק ראש ממשלה בפועל, לא נותר לו אלא לשחק – בדיעבד! – את תפקיד קסנדרה. בזמן אמת, ידיו כבולות. הוא לא יכול לעשות כלום.

ככה זה. ככה מתכוון יעלון לשרוד עוד ועדת חקירה. והאנשים שהוא משאיר אחריו, מוכשים בצד הדרך? הם היו צריכים לנעול נעליים גבוהות.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • מבריק. כהרגלך.

    • עדו

      הבעיה היא שזה לא מבריק אלא פשוט עד כדי גיחוך.
      כאיש שמאל הייתי בטוח הרבה שנים שהימני הממוצע הוא טיפש מטופש, מה , הוא לא מבין שהוא דווקא עוזר למי שרוצה לבצע פה פיגועים ? שכל עוד אין גבול בינינו ובין השטחים קל יותר למחבלים לחדור לכאן? הרי האפשרות השניה היא שהימני כן מבין את זה ואז הוא פשוט בוגד, וזה כבר לא הגיוני. מה, יכול להיות שהם בכוונה..?
      בוגי יעלון מודה בכך שנתן ללוחמי השייטת להיכנס למלכודת בעיניים פקוחות ולא עשה דבר למנוע את זה, בדיוק בגלל שזה כל כך ברור אף אחד לא מוכן להסיק את המסקנה המתבקשת כי היא פשוט קשה מדי לעיכול.
      גם לי לקח שנים להפנים שאנשי הימין הם בכלל לא טיפשים ויודעים בדיוק לאן מובילה הדרך שלהם..

    • שלומי

      יוסי כתב: בוגי "משה" יעלון, האיש והתולעים, הוא אחד האנשים המאוסים והמסוכנים ביותר שנמצאים היום בהנהגת ישראל.

      למה לזלזל בנחשים האחרים, הוא לא המאוס היחיד.

      למשל אהוד ברק.

      Valete, inquit Shlomi

  • הירנוט

    מסכים עם כל מילה.

  • Pingback: Tweets that mention ª. צביעותו חסרת החקר של בוגי "משה" יעלון. -- Topsy.com()

  • יגאל כהן, רחובות

    הפרות ברפת ניכשלו. הן לא הצליחו להכניס לבוגי שכל לראש.

  • דודי

    "מאז ששימש כסגן רמטכ"ל ורמטכ"ל שהיה הכושל ביותר בהגנה על ישראלים – מספר שיא של ישראלים נהרג כתוצאה מפעולות טרור בזמן שהחזיק בשני תפקידים אלה" – בתקופתו של יעלון כרמטכ"ל נרשמה הירידה החדה במספר הנפגעים בפעולות טרור, מהשיא של 2002. אם אתה זוקף לגנותו את מעשי הטבח של 2002, מן הראוי לזקוף לזכותו את ההתגברות הישראלית על הטרור בשנים שלאחר מכן.

    • ש.ב

      על זה נאמר: פיקח יוצא מצרות שחכם לא נכנס אליהן.

      • מני זהבי

        ואכן כדאי מאוד להבהיר מי נכנס לצרות — ראה "מיליון קליעים באוקטובר". יעלון לא היה שם לבד, אבל נראה שהוא בין האשמים העיקריים לכך שמאורעות אוקטובר 2000 לא הסתיימו כמו אלה של ספטמבר 1996. ולאור זאת, הדיון במה שקרה בהמשך הוא די מיותר.

  • רגע, בכל זאת יש לך כשל לוגי כאן. אפשר להאשים את בוגי בכישלון של המבצע בו הוא היה ראש הממשלה בפועל וגם בכישלון של המלחמה שקרתה אחרי שעזב את תפקיד הרמטכ"ל? אני מניח שלבוגי יש חלק מסויים בכישלון הטקטי בלבנון (מבחינה אסטרטגית זוהי מלחמה מוצלחת בהרבה מהמבצע שבא אחריה בעזה), אבל בסופו של דבר האחריות הראשית תמיד צריכה ליפול על מי שמקבל את ההחלטות בזמן אמת.

    ומצד שני – אני לא בטוח כמה אוטונומיה הייתה לבוגי כראש ממשלה בפועל במקרה הנ"ל – אין לי מושג מה הייתה דעתו בנושא, אבל אני משוכנע שהצמד ברק-נתניהו יחד עם בכירי הצבא עדיין הגיעו להחלטות הסופיות. ועדיין, בתור חבר בכיר בממשלה הוא צריך לשתוק ומקסימום לתמוך בשקט בוועדת בדיקה.

    • בוודאי שאפשר. תהליכים מבשילים כעבור זמן. בוגי היה ההוגה והמבצע של אסטרטגיית ה"תנו לטילים של חיזבאללה להחליד במחסנים".

  • דודי

    ושוב, בפעם האחרונה, אעלה את תמיהתי: את כל מטחי האש שלו יורה החבר ג'ורג' אל עבר הצד הישראלי, בתדירות מעוררת קנאה של פוסט ביומיים.

    על ה-IHH והאידיוטים המועילים שעל המשט – יוק.

    בדיוק פסקה אחת של שמץ גינוי נכתבה בבלוג הזה: "ש הרבה מה להגיד על המשט עוד לפני הפארסה שראינו הבוקר. יש מה להגיד על אידיוטים מועילים, הומניטרים נעלים בעיני עצמם שחולקים ספינות ופורשים כנף על כמה מהגרועים שבפונדמנטליסטים. שום דבר לא מנע מהם לארגן משט בלי שום ראאד סלאח ותומכי חמאס, ולהצהיר בפה מלא שעם אלה הם לא רוצים שום עסק, הם בעד אזרחי עזה, לא בעד ממשלת הטרור שלהם. אבל הם לא עשו זאת. ". אכן, יש מה להגיד, אבל חבריו של ג'ורג' עלולים לא לאהוב זאת.

    • יחיא

      יעשה לך נעים בגב לקרוא ביקורת על משתתפי המשט? היה בזה טעם אם זה היה בלוג בטורקית, או לפחות באנגלית. אבל לכתוב את זה לקהל ישראלי? לביקורת פוליטית וחברתית פנימית יש תפקיד אמיתי. אם אתה רוצה ישראלים שמספרים אחד לשני כמה שהטורקים האלה הם קקה ואנחנו בעצם צודקים, תפתח "ישראל היום".

      • דודי

        בהחלט. ביקורת היא "פנימית" במידה שהיא מערערת, ולא מחזקת, את המוסכמות בסביבה החברתית שלנו. הדוגמה המובהקת ביותר היא אורוול, שכתב בשנות הארבעים נגד ברית המועצות יותר מאשר נגד האימפריה הבריטית. טכנית זו ביקורת חיצונית, כי הוא היה בריטי; מהותית זו יציאה אמיצה נגד החוגים הסוציאליסטים שסבבו אותו.

    • ש.ב

      ואני מעלה תמיהה על התמיהה.

      לי דווקא נראה מאוד הגיוני שהאידיוטים שעל הגה המדינה שלנו יעסיקו אותנו הרבה יותר מהאידיוטים על הגה המרמרה.

      • דודי

        כמה יותר. חמישה או שישה פוסטים למול פסקה אחת? למען האמת, לא ניתן בכלל להעריך את המהלך הישראלי לאשורו בלי להבין מיהו בעצם הצד השני, מהן תוכניותיו וכוונותיו, מה הוא מייצג ומי בעלי-בריתו.

        • ארז הוכמן

          לא, חמישה או שישה פוסטים מול למול כל גוף תקשורתי אחר במדינה, בכל מדיום שהוא.
          אז נכון, יוסי כותב הרבה וכותב יפה, אבל עדיין המאזניים נוטות ולא לצד שלו.

          • דודי

            כל גוף תקשורתי?

            קראתי במקרה את מוסף סוף השבוע של "מעריב" בסוף השבוע אחרי המשט. היה שם ראיון עם זועבי, שבו ניתנה לה הזדמנות הוגנת לפרוש את משנתה ואת זווית הראייה שלה על האירועים, והיו שם שני עמודים מאת אורי אבנרי שהשווה את פעולת צה"ל להשתלטות הבריטים על ספינות המעפילים לפני קום המדינה. כמו כן היה שם ניתוח של עופר שלח, שמתח ביקורת חריפה מאד על פעולת הקומנדו. וזה עוד "מעריב" הפופוליסטי והנוטה ימינה, ולא "הארץ".

    • יונתן

      אני אתה ויוסי לא בוחרים את הנהגת ה-IHH או את מארגני המשט.
      את בוגי כן.
      זה ההבדל.

    • ygurvitz

      אני לא משתתף בריקודי ההסברה הישראלים. אתה רוצה "ביקורת" על ה-IHH – התקשורת הישראלית הממוסדת תשמח לספק לך כמה שרק תרצה.

      • גרייף

        האמת שלא. התקשורת הישראלית הממוסדת לא מספקת ביקורת על ה-IHH, וזו אחת הבעיות. הייתי שמח לקרוא ביקורת כזו, אבל "ישראל היום" בעיקר מדבר על איך ארדואן רוצה בהשמדת ישראל; לא בדיוק ביקורת.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        מהמרכאות סביב המילה ביקורת אני מבין שלדעתך הארגון הזה הוא סבבה, ואין באמת מה לבקר אותו, את תומכיו או את תומכיהם. אם כך, אין טענות.

        אם לא, פקח עיניים: לא אתפלא אם בין קוראי הבלוג, חנין זועבי היא אופציה סבירה יותר בקלפי מאשר בוגי.

        • ygurvitz

          אני מניח שיש ביקורת שראוי להעביר על ה-IHH. הפרסומים בתקשורת הישראלית לא הגיעו לכדי ביקורת. לכל היותר, לכדי סטנוגרפיה של מערכת ההסברה ומערכת המודיעין.

          שאר לזועבי – לא הייתי מצביע לה, אבל בניגוד לבוגי היא עדיין לא פושעת מלחמה.

          • דודי

            (זה הייתי אני קודם). ידוע לך, למשל, שמייסד הארגון ומארגן המשט, בולנט יילדירים, הוא תומך של חמאס? הרי וידאו שלו נואם בעצרת של הארגון

            http://www.youtube.com/watch?v=SCR1-jRf5HY&feature=player_embedded

            • ygurvitz

              לא הבנתי מה הנקודה שלך. נניח שמייסד ה-IHH תומך חמאס. אז מה?

              • מארק

                הפוסט על בוגי יעלון מעולה וחשוב. אבל בנוגע לדיון שהתפתח פה, אני ממש לא מבין למה צריך לתת יד למין הפרדה מפוקפקת ולפיה "ביקורת על התורכים/חמאס יש כבר במיינסטרים. אנחנו מתמקדים בביקורת על הצד הישראלי".
                למה בעצם? ממתי דיון רציני אמור לבצע איזו חלוקת עבודה שבה הימין מבקר את הערבים (ושותפיהם), והשמאל מבקר את הישראלים (ושותפיהם)? במקרה של המשט, זה ממש לא מדויק שכל מה שנאמר בעיתונות הישראלית על התורכים הוא תעמולה היסטרית. ולראיה אפשר להפנות לכמה ממאמרי הפרשנות של אמיר אורן, צבי בראל, ואחרים. (סתם דוגמא להמחשה: אמיר אורן הצביע בפירוט על התרחישים לבלימת הספינה ללא השתלטות עליה, והסכנות הגלומות בהן).

                אם קוראים קצת פרטים על כמה מהאנשים שהיו על האונייה, על מדיניות הפנים והחוץ של תורכיה בשנתיים האחרונות, על היחס של ישראל לחמאס, ועל מדיניותה של החמאס, מקבלים תמונה קצת יותר מורכבת מהנהגה ישראלית רצחנית ששלחה חיילי קומנדו מהשמיים להרוג כמה מפגינים. קצת קשה לקבל את העובדה הזו (במיוחד לנוכח גל הלאומנות ששוטף את הדיון הציבורי בארץ בימים האחרונים), אבל מערכת השיקולים של השלטון הישראלי, אומללה ככל שתהיה, ראוייה להתמודדות יותר עניינית. המצור הישראלי לא נובע רק מאדישות לסבלם של תושבי עזה (אם כי זה בהחלט מהווה חלק מרכזי ממנו); השאיפה למנוע את הגעתן של האוניות לעזה מבוססת על חששות לא בלתי-סבירים לגבי ההשלכות האפשריות של תסריט כזה (גם אם ההשלכות של תכנית הפעולה שנבחרה בסוף היו אולי גרועות יותר); לא ראיתי לצערי כותבי שמאל מתמודדים עם הפרט ולפיו כמה מאנשי המשט הביעו את שאיפתם למות כשהידים במסגרת המבצע. וגם לא עם העובדה שהארגון התורכי הודיע בריש גלי לפני המבצע (ראיתי בעצמי באתר האינטרנט שלהם, יום לפני הפיאסקו) שאין להם כל כוונה לנקוט באלימות כלשהי ושאין להם שום אמצעי תקיפה על הספינה.

                המאמרים שקטלו את מדיניות ישראל משכנעים מאוד, אבל עם חלק מהעובדות הם מעדיפים פשוט לא להתמודד, ואת טענות הנגד הם אך בקושי מנסים להפריך. כותבי השמאל לא צריכים להשאיר סוגיות שונות מהדיון למונופול של הימין ושל מנגנוני ההסברה. אם כותבים על נושא בדיון הציבורי, מן הראוי להתעמת גם עם הצדדים שלא עומדים בקנה אחד עם נקודת המוצא של הכותב. נדמה לי שזה גם הולם את מורשתו של ג'ורג' אורוול.

  • חוני קבלו

    מר גורביץ'
    אני מוצא את עצמי, לאט לאט, הופך לגרופי שלך ושל הבלוג שלך
    ישר כח, מבריק וקולע

  • א.ה.

    אני חושב שיעלון מתועב. אבל…

    במקרה הזה, הביקורת נשענת על כרעי תרנגולת. הייתה ישיבת שביעייה, היא עברה על תוכניות הצבא והחליטה מה שהחליטה. בוגי אומר שהוא התריעעל בעיות בתוכנית. אין לנו הוכחה שלא כך הדבר כרגע.

    זה שנתניהו היה בקנדה בעת המבצע עדיין לא אומר שבוגי יכל פשוט להחליט שהוא מבטל את התוכנית כשראש הממשלה באוויר, לאחר שיש החלטת שביעייה והנחיות מראש הממשלה בנושא. אז מה בדיוק הציפייה ממנו?

    שיכנס לעימות ציבורי מול ראש הממשלה בנושא? שיתפטר רק בגלל שהתריע על בעיות בתוכנית? אם בכל פעם שמישהו היה חושב שהחלטת קבינט (לדוגמא) היא בעייתית הוא היה יוצא לתקשורת או מתפטר, לא היה קבינט וראש הממשלה היה שולט לבד. האם זה מה שאנחנו מעדיפים? מטבעם של גופים כאלו לעיתים לא מסכימים, ואי ההסכמות אינן יוצאות לציבור לפני המבצע.

    • אוטו פוקוס

      בתור התחלה, הציפייה ממנו היא שבניגוד לנחשים עליהם בכה בעבר, ידע לשמור על לויאליות מינימאלית כלפי הגוף בו הוא חבר, ושבמסגרתו הוא נושא באחריות משותפת להחלטות. שלא ירוץ שבוע אחרי הפעולה לתקשורת ליילל על כך ש"אני התרעתי על בעיות בנוהל קרב!", כאילו כולם מטומטמים ורשעים חוץ ממנו, הקדוש המעונה.

      אגב, אם הוא באמת היה מתריע באופן נחרץ על כשל מהותי בתכנון המבצעי, כרמטכ"ל לשעבר סביר מאוד להניח שחברי השביעיה היו מתחשבים בדעתו. לאור זה, אם אכן היתה הסתייגות מצד בוגי, ניתן להמר על כך שהיא הייתה בחצי פה, רק למען הפרוטוקול, על מנת שזה ישמש לכיסוי תחת עתידי במקרה של השתבשות הפעולה. בקיצור, נחש נשאר נחש.

      • למען האמת – או לפחות רשת ב' – יש הוכחות שבוגי שלח מכתב שבו הוא מתריע על כשלים בהכנות לקראת הגעת המשט כמה ימים לפני הגעתו.

        • ygurvitz

          זה עדיין נשמע כמו טריק לפרוטוקול. הוא היה ראש הממשלה בפועל והוא שר בכיר. הוא לא חבר כנסת. בשביעיה, אגב, הוא הצביע בעד.

          • יש הבדל בין טריק לפרוטוקול לפני מעשה לבין לשקר במצח נחושה לאחר מעשה, מתוך תקווה שזה יספק לך את הכסת"ח הנדרש.
            אני לא מנסה להגן על בוגי באופן כללי, אבל באופן ספציפי לגמרי, האיש כנראה באמת התריע מראש בצורה כזו או אחרת.

            • ש.ב

              "להתריע" זה משהו שעושה חפ"ש, קצין זוטר או עובד מדינה נמוך.

              שר בכיר משתתף בקבלת ההחלטות.ואם הוא הצביע בעד ולא ראה לנכון להפוך שולחן, שיעמוד מאחורי הפאקינג החלטה שלו.

              מדהים אותי איך אנחנו מוכנים לאכול מנבחרי הציבור שלנו התנהלות שבעל פיצריה לא היה מקבל ממנהל משמרת בן 17.

              • "אנחנו" לא מוכנים לאכול כלום. "אנחנו" רק מעמידים דברים על דיוקם – דבר חשוב גם כאשר מעבירים ביקורת, ואף אם מדובר בביקורת מוצדקת.

                והנה, תראה, דווקא ניתן להגיב.

              • ש.ב

                אז גם אני אעמיד דברים על דיוקם.

                תאר לך שאתה נוסע לך במכונית, ואז הנהג אומר: "אה, הנה קיר", בדיוק לפני שהוא נותן גז ומתנגש בו. מה אתה רוצה ממנו? הוא התריע.

                מדוייק, נכון?

              • לא. אתה מניח שבגלל שאמרתי שבוגי לא שיקר לאחר מעשה אלא ניסה לכסות על עצמו לפני, אני אומר שבוגי לא אשם.
                ההנחה היא שלך.

    • אני קראתי ש*לא* היתה ישיבת שביעייה, לפחות לא כזו שעסקה בפרטים, אלא שביבי וברק סיכמו הכל לבד.

      • ygurvitz

        עד כמה שהבנתי, זה הלך כך: נתניהו וברק סיכמו את הדברים ביניהם, קיבלו את חותמת הגומי של השביעיה – כולל את זו של בוגי – אבל לא העבירו את הנושא לקבינט, שאכן לא התכנס.

  • ארז הוכמן

    את הקטע הנהדר של יוסי ביילין ברזי ברקאי יצא לך לשמוע ?
    זה הלך (בערך) ככה:
    ביילין : אני לא מבין, יש לנו בעיית הסברה ענקית ואנחנו שולחים את סגן שר החוץ ? נכון שראש הממשלה בחו"ל אבל יש לו ממלא מקום שאיני זוכר כרגע מיהו..
    רזי ברקאי: ממלא מקום ראש הממשלה הוא בוגי יעלון
    ביילין: אם ככה שכח מה שאמרתי, סגן שר החוץ הוא האיש המתאים ביותר.

    • אלכס ז.

      מצחיק. אבל עוד יותר מצחיק שגם ביילין חושב שהבעיה היא בהסברה. "שמאל קיצוני" אמרנו?

      • רות

        ברור שבעיה אמיתית יוצרת גם, טכנית, בעית הסברה… נראה שביילין מעדיף פשוט שאנחנו נלקה את עצמנו מאשר שמישהו אחר ילקה אותנו, מה שממילא קורה. עניין של מזעור נזקים.

  • חנוך

    נראה שלמישהו נמאס מההכשות
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3902383,00.html

  • סמולן

    איזו באעסה, פוסט מעולה.

    (לה לה לה לאיזון… אני חושב שבוגי יעלון הוביל את צה"ל לנצחון במלחמה קשה ומורכבת מאין כמוה, האינתיפדה השניה. שהניצחון בה נאמד בין היתר בכך שמתיחסים אליה היום פה בבלוג בתור חארטה קלת-ערך. שהנצחון הזה היה קשור בשינויים מרחיקי לכת בצה"ל ובמערכת הבטחון, שפעלו טוב בהקשרי האינתיפדה ופחות טוב בהקשרים אחרים כמו לבנון. ושבוגי לא כזה נחש. אבל הוא טמבל בכל מה שלא קשור ללחימה במובן הצר ביותר של המילה. טמבל, כמו בשיר של ויסוצקי)

    • עדו

      או במילים אחרות, מי שמכין את הצבא לפעילות בט"ש גורם לזה שהוא יהיה פחות מוכן למלחמה. אז בוגי יעלון פגע בכשירות הצבא, נגיד שלא היתה לו ברירה, האם כאיש מקצועי הוא לא מבין שהמסקנה היחידה היא שצריך להפסיק לשלוט בשטחים? שהשליטה שלנו בשטחים ופעילות הבט"ש שמתחייבת ממנה פוגעים במוכנותו של צה"ל למלחמה ? או שכפי שכתבתי בהתחלה הוא כן מבין ובכל זאת דופק את החיילים ביודעין.

  • בוגימן

    מי שרוצה הוכחות לכמה שהאיש אידיוט, שיקרא את האוטוביוגרפיה שלו. זה עינוי רציני, אבל לטעויות העובדתיות(או שהעורך או מי שזה לא יהיה לא טרח לסנן, או שהוא מנסה להראות את בוגי במערומיו) יש ערך הומוריסטי בפני עצמן. אני זוכר רק איך התגלגלתי מצחוק כשקראתי שמבצע ברברוסה התחיל ב9 ליולי 1941. ויש עוד מלא.

  • בוגימן

    ושכחתי : יעלון באמת פורש, יותר מכל קצין אחר(אפילו אריק שרון שעשה זאת בעילום שם ב'ההלם'), את משנת ה-Dolchstoßlegende שלו, או אם תרצו, אגדת הלאטמה בעורף. ההאשמות שלו כלפי ברית הון-שלטון-עיתון של פוסט-ציונים בוגדניים וכלפי הנוער המפונק מזכירות את אריך לודנדורף אחרי המלחמה הראשונה. רק שללודנדורף היה לפחות כובע שפיץ מגניב, ואני לא חושב שבוגי היה מסרב לדרגת פלדמרשל.