היום (שלישי) מצביעות עוד שתי מדינות בפריימריז הדמוקרטיים: הוואי (מדינת הבית השניה של אובאמה – הראשונה היא אילינוי – בה הוא צפוי לנצח), ו-וויסקונסין, שבה התחרות בין השניים צמודה. בהנחה שאובאמה יקח את הוואי וקלינטון תקח את וויסקונסין, לא יהיה שינוי ניכר בתחרות ביניהם; היא תוכרע, אם תוכרע, בטקסס ואוהיו, בתחילת מרץ. אם ינצח אובאמה בשתי המדינות, הוא יצבור עשרה נצחונות ברצף, ולכך עשויה להיות השפעה מוראלית.

השבוע האחרון היה גרוע מאד לקמפיין של קלינטון, רצוף חבלות עצמיות. הרועץ האסטרטגי שלה, מארק פן, יצא בהצהרה אומללה, על פיה לא כל מי שמנצח בפריימריז הדמוקרטיים גם נבחר לנשיאות. הוא הזכיר את קרי ואת גור, והשתמע מדבריו שאובאמה מנצח בפריימריז – לא בדיוק המסר המתאים. בלוגרים זריזים מיהרו לציין שאמנם, נצחון בפריימריז לא מבטיח נצחון בבחירות – אבל הוא תנאי מקדים להשתתפות בהן.

פן לא הסתפק בכך, והנפיק הודעה רשמית, על פיה "השינוי מתחיל בארבעה במרץ… הילארי מובילה בשלוש המדינות הגדולות הנותרות", ושיש בהן די והותר נציגים כדי לתת לה את הנצחון. הפעם הטענה עוררה גיחוך כללי, ובלוגרים הזכירו לפן שהחישוב שלו נכון – בתנאי שקלינטון תנצח בשלוש המדינות ביחס של 100-0. פן, אגב, הוא אחראי הסקרים של קלינטון.

עוד זה מדבר וזה בא: קמפיין קלינטון יצא בתרועה רמה, והאשים את אובאמה בפלגיאריזם. ואכן, אובמאה השתמש בכמה שורות שהשמיע ידידו, מושל מסצ'וסטס דבאל פטריק. דא עקא, שבדצמבר, כשהשתמש בשורות הללו בפעם הראשונה, אמר אובאמה: "אני גונב את השורה הזו מידידי, דבאל פטריק, שגנב ערימה שלמה של שורות ממני כשרץ לתפקיד המושל…"

אנשים שגרים בבתי זכוכית, ייטיבו אם לא יפעילו קטפולטות. תוך זמן קצר, העירו שורה של כתבים ובלוגרים על מנהגה של קלינטון לגנוב שורות מיריביה – היא אפילו שאלה את הקריאה הקבועה שלו, כשהיא הופכת את "Yes, we can" ל-"Yes, she can". אז למה, לעזאזל, הקמפיין של קלינטון ירד בדרך הספציפית הזו לגיהנום?

נקודת השפל, עד כה, היתה בהתייחסות של מחנה קלינטון להתקפת הנגד של אובאמה. הוא אמר "Senator Clinton, periodically when she is feeling down, launches an attack". הקלינטונים האשימו אותו ברמיזה סקסיסטית, כביכול התכוון לומר שקלינטון סובלת מ-PMS.

ליאוש של מחנה קלינטון יש סיבה טובה. שוב ושוב הקימה קלינטון "חומות אש" – מדינות שבהן צריך אובאמה להבלם – ושוב ושוב הוא ממשיך. חומת האש האחרונה, זו שמוזכרת שוב ושוב מאז "יום שלישי הגדול", היא טקסאס. אובאמה היה אמור להמעך שם.

אבל הסקרים האחרונים מראים שההפרש בין אובאמה וקלינטון בטקסאס עומד על שני אחוזים בלבד – ולאובאמה יש עוד כשבועיים לתקן את המצב. המצב בטקסאס מסובך מכפי שהוא נראה: המדינה מקיימת גם פריימריז וגם התוועדות. בהתוועדויות, ניצח עד כה אובאמה ביחס של 1-9. קלינטון נשענה על ההיספאנים של טקסאס – אבל הם חיים באזורים הכפריים של המדינה, והפריימריז בטקסאס מוטים לטובת אזורים עירוניים, שם לאובאמה (המנצח בעקביות בקרב בני המעמד הבינוני והעליון ובקרב בעלי השכלה גבוהה) יש יתרון.

בכיר בקמפיין קלינטון אמר שלשום, באומללות יש להניח, שהקמפיין הבחין בכך רק במהלך החודש הנוכחי. הוא גם התייחס לכך כ"מכשול חדש" – אבל החוקים בטקסאס נכתבו באוגוסט 2007, שנות נצח בקמפיין. ההודאה לוותה בלגלוג מכל עבר; דימוי "מכונת הקמפיין המשומנת" של קלינטון חטף עוד מכה.

זו לא היתה המכה האחרונה: היום התברר שקלינטון לא הצליחה למצוא מספיק מועמדים לנציגים בפנסילבניה, וזאת למרות שהמושל – שהוא מתומכיה המוצהרים, ואף אמר ש"ארה"ב לא מוכנה לנשיא שחור" – העניק לה תוספת זמן לשם כך. החשיבות המעשית של כך היא זניחה; תהיה לכך חשיבות אך ורק אם קלינטון תזכה ב-91% מהקולות בפנסילבניה, מה שלא צפוי לקרות. אבל זה מוסיף לרושם של קמפיין מקרטע; אובאמה רשם את מספר המועמדים הנדרש.

ומעל לכל מרחף סיוט: סכנת מלחמת אזרחים במפלגה הדמוקרטית. רבים מהדמוקרטים הופתעו לשמוע במהלך הקמפיין שיש כ-800 "נציגי על" – superdelegates – במפלגה, שתפקידם הוא, בין השאר, להכריע במקרה שאין הכרעה ברורה. נציגי העל הם אנשי הממסד: כל חברי הקונגרס הדמוקרטיים, נשיאים לשעבר, ופעילים בולטים. רבים מהם הודיעו בתחילת הקמפיין על תמיכתם בקלינטון – אם כי רבים מהם זולגים בכיוון אובאמה.

החשש הוא שאם תפסיד קלינטון בקרב הנציגים הנבחרים בפריימריז, היא תשען על התמיכה שלה בקרב נציגי-העל כדי להטות את הכף. ואף שהנצחון הזה יהיה חוקי למהדרין, הוא יתפס כגניבה של הנצחון, כבגידה של הממסד בצעירים שיצאו בהמוניהם להצביע. מהלך כזה יביא כמעט בוודאות לתבוסה מהדהדת של קלינטון למק'קיין, ועשוי לשבור את המפלגה הדמוקרטית לדורות. העובדה שההנחה הרווחת היא שהאמביציה של קלינטון תגבור על טובת המפלגה והמדינה איננה מבשרת טובות, אבל יש לה על מה להשען.

כשהתחיל הקמפיין, גזרה המפלגה הדמוקרטית על נציגי מישיגן ופלורידה, שהקדימו את הפריימריז שלהם, לחדול מכך או שלא יגיעו לוועידה. שתי המדינות התעלמו מהנהגת המפלגה, וזו הכריזה על הפריימריז במדינות הסוררות כחסרות תוקף, וביקשה מכל המתמודדים שלא לנהל בהן קמפיין. כולם הסכימו לכך, קלינטון בכלל זה – ואז הלכה קלינטון, ניהלה קמפיין, ומאחר ואיש לא התמודד מולה, "ניצחה". מאז היא מנסה לשנות את ההחלטה, ולהכניס את הנציגים הללו לוועידה.

על כן מנסים שני הצדדים להשיג כמה שיותר נציגים: ההנחה היא שאם יראה אחד מן הצדדים נצחון בולט – יתרון של 100 או יותר נציגים – נציגי העל ילכו בעקבותיו, וימנע משבר העשוי לקרוע את המפלגה.

והיום אירע משהו מוזר: המגזין Politico פרסם כתבה, ממנה עולה כי בכיר במחנה קלינטון אמר כי הוחלט על מדיניות רשמית, במסגרתה ינסו אנשי קלינטון לשכנע צירים שנשלחו לוועידה מטעם מחנה אובאמה להצביע עבור קלינטון. זו כבר היתה גניבת בחירות – וקמפיין קלינטון הכחיש את הידיעה בתוך שעות, תוך שהוא דורש שקמפיין אובאמה יודיע שגם הוא לא ישתמש בטקטיקה הנלוזה והספק-חוקית הזו. הודעה כזו יצאה ממחנה אובאמה תוך דקות.

מה זה היה? יכול להיות שהבכיר הקלינטוני הטעה את הכתב, רוג'ר סיימון. יכול להיות, מצד שני, שזה היה בלון ניסוי שמטרתו היתה למדוד את תגובת הציבור. התגובה היתה סופת-אש – והבלון יורט.

קלינטון, על פי כל הסימנים, נואשת, והקמפיין הזה צפוי להפוך למלוכלך יותר ויותר ככל שיתרבו תבוסותיה. חסד, חינניות ויכולת הודאה בתבוסה מעולם לא היו הצד החזק שלה.

עדכון: אובאמה ניצח בוויסקונסין, 58:41, והניו יורק טיימס מייחס לו נצחון גם בקרב נשים, בקרב מצביעים מבוגרים, ובקרב חברי איגודים.

עדכון נוסף: אובאמה ניצח, כצפוי, בהתוועדות של הוואי – ביחס של 73.8% לעומת 25.4% לקלינטון.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)