החברים של ג'ורג'

צה"ל כארגון ימני, רשימת חשודים נוספים בריגול חמור, והאיומים על בלאו: עוד שלוש הערות בפרשת קם-נווה

גט סופי לשמאל? במהלך מסיבת העיתונאים של יובל דיסקין, הוא נשאל מדוע שיבץ צה"ל את ענת קם בלשכת עלוב הפיקוד. דיסקין השיב שהיא עברה את התחקירים הנדרשים, והוסיף שמאז חשיפת הפרשה, הורה הרמטכ"ל על שינוי הנהלים.

צה"ל, נזכיר, כבר ביקש מהשב"כ להעביר לו מידע על פעילי שמאל מציקים – עובדה שאנחנו מודעים לה בזכות ענת קם ואורי בלאו. עכשיו, אנשי השמאל שבכל זאת ירצו להגיע לצבא, למרות כל העובדות, ימצאו את עצמם צריכים להסביר את חייהם שקודם לשירות. הלכת להפגנות נגד הכיבוש? אתה רשמית סיכון בטחוני.

מצד שני, צה"ל עוד לא הדיח משורותיו קצינים מהתנחלויות שדיווחו לחבריהם על הכוונה לפנות מאחזים ואחר כך התרברבו על כך בכלי התקשורת. הוא גם לא ערך חקירה מקיפה כדי לגלות מי הדליף מסמך מסווג על תכניותיו לפינוי התנחלויות לערוץ 7. למעשה, כשאני חושב על זה, לא נראה לי שנפתחה חקירה כנגד ערוץ 7 בחשד לריגול חמור, ועל כך מיד. גם העובדה שמרד ביחידות הסדר הפך למשהו כה שכיח עד שהוא כבר לא תופס כותרת ראשית לא גורמת לגבי אשכנזי להורות על נהלים חדשים לחובשי כיפות סרוגות.

המסקנה מרירה וברורה למדי: צה"ל לא רוצה חיילים שעשויים שלא לטייח את הפשעים שלו.

אנשים שדיסקין טרם האשים בריגול חמור: מאחר ודיסקין והפרקליטות – מישהו יצטרך להסביר פעם איך יצא למערכת המשפט בישראל שם כה ליברלי, בזמן שהיא סמרטוט של מערכת הבטחון – החליטו להתחיל לצוד כל מי שאי פעם שם ידו על מסמך סודי שלא על פי חוק, הנה רשימת נחקרים ראשונית:

א. בנימין נתניהו. בשנת 1995 הקריא בנימין נתניהו מעל דוכן הכנסת את "מסמך שטאובר", המסמך הסודי מכל סודי שבו נקבעו העמדות הישראליות למשא ומתן עם סוריה. קשה לחשוב על מסמך שארגוני מודיעין מוכנים למות בשבילו יותר מאשר זה: פירוט עמדותיה הסודיות של מדינה במשא ומתן. נתניהו לא הועמד לדין, ולא בלתי סביר להניח שהבוגד המסוכן שהעביר לו את המסמך עדיין מכהן בתפקיד רשמי במערכת הבטחון. מאחר ונתניהו הקריא את המסמך כדי למנוע הסכם שלום בין ישראל וסוריה, ומאחר ועל פי תקדים ואנונו הוא "מסר אותו לכל הסוכנים כולם", יש להעמיד אותו לדין ולדרוש עונש של מאסר עולם, בשל כוונה לפגוע בבטחון המדינה.

ב. אלי "סבירות נמוכה" זעירא: הלז שימש, למרבה חוסר המזל, כראש אמ"ן במהלך מלחמת יום הכיפורים, נבעט על ידי ועדת אגרנט, ומאז הוא מנסה להוכיח שהכלב אכל לו את שיעורי הבית ושהוא לא אשם. ניתן להתייחס באהדה מסוימת ליסורי המצפון של זעירא, שבכל בוקר שבו הוא מביט במראה קולות הזעקות בקשר ממוצבי התעלה שבים אליו, ושמנסה להתלות בכל קש כדי לומר, ולו לעצמו, שלא הוא אחראי. למרבה הצער, כחלק ממאמציו הוא חשף את זהותו של סוכן מוסד במצרים באותה תקופה, אשרף מרוואן. הלה נרצח בנסיבות מסתוריות בלונדון. השב"כ חוקר את האירוע בעצלתיים מזה כשנתיים. החקירה, ראוי לציין, באה זמן רב לאחר שזעירא חשף את שמו של מרוואן, מה שקרה ב-2004. כנראה שאין מה למהר: אחרי הכל, מדובר בסך הכל בראש שירות מודיעין שחושף את שמו של סוכן של שירות אחר, ובסבירות גבוהה מביא למותו. שום דבר רציני.

ג. דני יתום: ראש המוסד בדימוס, שעליו אפשר לומר בהערכה שהוא יותר אינטליגנטי מאחיו, אהוד "מפצפץ הגולגלות" יתום, לקח איתו הביתה, כמסתבר, לפחות מסמך סודי אחד מימיו כראש לשכת ראש הממשלה, והוא השתמש בו בספרו. אולי הגיע הזמן שבחורינו המצוינים יפרצו לבית שלו ויגלו בדיוק מה הוא מחזיק שם, ומאחר ונראה שהוא ניסה להחזיק במסמכים שלא בסמכות, אבל ככל הנראה בלי כוונה לפגוע בבטחון המדינה, ידרשו לזרוק אותו ל-15 שנים בכלא.

לא, אה?

החליפה של האיומים: יצא לי לנהל שיחה קצרה עם אבא שלי אתמול בהקשר לפרשת בלאו. היא היתה קצרה, בעיקר משום שהוא פינטז ללא הרף על חוליית מוסד שמביאה למותו של בלאו. מעיון בטוקבקים, גם ב"הארץ", מתקבל הרושם שהפנטזיה הזו – מוסווית, ברוח הזמנים, כ"חוליית טניס" – נפוצה למדי. במהלך מסיבת העיתונאים של דיסקין, הוא הרשה לעצמו לפזר איומים לא לגמרי מרומזים כלפי בלאו, שלדבריו נמצא על הכוונת של ארגוני טרור. על איומים דומים חזר סא"ל (מיל') יונתן דחוח-הלוי בטור בוויינט.

מאחר וזה נשמע כמו נסיון להכשיר את הקרקע לקראת הגשמת הפנטזיות של עם ישראל, צריך להבהיר לבחורים המצוינים עם האוזניות והמשקפיים שספק אם יש שטיק אחר שיגרום נזק חמור יותר לישראל – התנקשות באובמה, אולי. אם בלאו ימות בצורה משונה בלונדון, הנחת היסוד של פחות או יותר כל העולם תהיה שהמוסד/השב"כ היו אחראים לכך, וזו צריכה להיות גם המסקנה של אזרחי ישראל. רוב היהודים הגאים העילגים, יש להניח, ישמחו על כך; הם ממילא חיים בהכלאה רוחנית של ספארטה וגרמניה הנאצית.

אבל מבחינת אנשים שפויים, ורוב העולם, זו תהיה ההוכחה הסופית שישראל הפסיקה להיות מדינה דמוקרטית. לידיעת דיסקין ושאר אנשי השו-שו: הזעם הזה יגיע גם אם בלאו אכן יידרס באופן טבעי, או ייחלה ממשהו. במקומכם, הייתי מצמיד לו רופא ומאבטחים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

56 תגובות על ”צה"ל כארגון ימני, רשימת חשודים נוספים בריגול חמור, והאיומים על בלאו: עוד שלוש הערות בפרשת קם-נווה“

  1. ג'ו הגיב:

    רק חסר פה הציטוט המדהים:

    אחד החיילים – אחיה עובדיה – שהשתתף בהנפת שלטי הסרבנות בגדוד שמשון והודח מיחידתו, נוהג כך כבר כמה חודשים. הוא מגיע לבסיס רק כדי להסתגר בבית הכנסת וללמוד תורה במשך כל היום. חבריו טוענים כי החייל אינו נשפט ומפרשים זאת ככבוד והערכה שרוחשים מפקדיו הישירים – עד למח"ט – לבחירתו.

  2. ג'ו הגיב:

    אופטימסט כהרגלך, להערכתי גם אם יזרקו את קם ל10 שנים בכלא ואת בלאו יחסלו בזריקת אורניום יקח לסיפור חודש להרגע.

    • אילן בכר אבנטור הגיב:

      כן, בארץ…
      אבל בעולם שבו אנחנו מתנדנדים על הסף שבין מדינה דמוקרטית שהיא בשר מבשרו של המערב לבין מדינת אופל סובייטית, ניפול סופית אל מעבר לסף.

  3. דובי הגיב:

    (דחוח-*ה*לוי, אגב. אפשר להשמיד אחרי השימוש)

  4. טל ר הגיב:

    הפסקתי לקרוא בשורה השניה.
    סקירה רצינית ככל שתהיה, לא תיקרא ברצינות אם מופיע בה הביטוי "עלוב הפיקוד". נו באמת. זה ילדותי. בוא ונשאיר התבטאויות כאלו לאופירה אסייג.

    • ygurvitz הגיב:

      אני חושב שהמקור הוא דווקא סילבי קשת, אבל זכותך.

      • MuyaMan הגיב:

        כן, זכותך לכתוב כך, זכותו להעיר, וזכותך להתעלם, אשרינו שזכינו לחיות בתקופה עם כל כך הרבה זכויות…

        אבל לעניין עצמו, אני גם חושב שהנקודה שאתה מנסה להעביר יוצאת נשכרת מכתיבה עניינית יותר (ולאו דווקא חריפה פחות!) ונטולת ביטויים מהסוג הזה. לא כי "אי אפשר לכתוב דבר כזה על האלוף", אלא כי מי שנדרש לסוג כזה של התקפה לרוב פשוט אינו יכול להציג ביקורת עניינית רצינית, וזה לא המקרה כאן. (ובנוסף, קצת פחות קשה לשנות את דעתו של מישהו כאשר הוא לא תחת הרושם שאתה מנסה להרגיז אותו לשם ההרגזה בלבד.)

        • ygurvitz הגיב:

          פעם שניה בשבוע שאני מקבל מסר כזה. לקחתי לתשומת ליבי.

          • איציק. הגיב:

            אני מניח שזה בגלל כל סיפור ענת קם שמביא קוראים חדשים.
            גם אני, אם לא הייתי מכיר את הסגנון שלך עוד מקודם הייתי מוריד את הרישום לרסס כבר בקריאה הראשונה בגלל הסגנון המזעזע הזה.

          • Quercus הגיב:

            אני אישית נורא נהנה מביטויים כמו "עלוב הפיקוד" ו"חמושי צה"ל".
            חבל להוציא הומור בגלל מתחסדים שתקוע להם צנון בישבן.

        • תומר הגיב:

          אבל ככה אתה מוציא לו את כל הכייף

        • הדס הגיב:

          צודק. כינויים מסוג זה מסיטים את תשומת הלב מהביקורת לכינוי.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          אני דווקא אוהב את "עלוב הפיקוד", ודומיו, זה חלק מהכיף בלקרא כאן.

  5. מני זהבי הגיב:

    למען האמת, לא נראה לי שמנגנוני החושך של מדינת ישראל ירצו להתנקש בבלאו, כל עוד הלה שוהה בבריטניה וכל עוד ההתנקשות תותיר אחריה סימנים המובילים אל המבצעים (דרכונים מזויפים של אזרחי ישראל, מישהו?). יחזיק בלאו ברשותו מה שיחזיק, קשה להניח שקודקודי השו-שו ירצו לחרב את היחסים עם בריטניה בשל כך. עובדה שהם לא עשו זאת במקרה של ואנונו. מצד שני, ב-20 השנים האחרונות מפלס השתן בראש של צמרת הבטחון הישראלית עלה באופן ניכר.

    • ygurvitz הגיב:

      את ואנונו הם פיתו להגיע לאיטליה, וכמעט חירבו את היחסים איתה. יש לקוות שבלאו יהיה חשדן יותר כלפי בלונדיניות מסתוריות שמופיעות לפתע בסביבתו עם הצעה לנופש.

      • מני זהבי הגיב:

        זהו, שיש הבדל מסוים בין חשיבות היחסים עם איטליה לחשיבות היחסים עם בריטניה (רמז: מידת המעורבות של שתי המדינות במזרח התיכון והיקף שיתוף הפעולה הבטחוני והמודיעיני שלהן עם ישראל). אבל כן, במצבים מסוימים כדאי להיזהר מבלונדיניות מפתות.

      • איציק הגיב:

        זאת הסיבה העקרית שלא נותנים לואנונו לצאת מהמדינה. הוא עלול לספר- להעיד- לאיטלקים איך חטפו אותו .

      • אורן הגיב:

        לא סביר שהוא יהיה חשדן יותר. דווקא סביר שהוא ינסה לפתות אותן, בדרך ישאל אותן איפה הן שרתו ומה הן יכולות למסור לו ובסוף אחרי עוד כתבה הוא יקריב אותן למולך. יש כאן כבר תבנית של דפוק וזרוק.

        וגם אני עם החושבים שהסיגנון פוגע בתוכן (הילדתי גם הוא). התנקשות בבלאו?! נו באמת.

      • ג'חנון הגיב:

        חבורת אהבלים שכמותכם: כמו שאתם כותבים התנקשות באורי בלאו בלונדון תפנה את כל האשמה אל המודיעין הישראלי לשלוחותיו, וגם הטמבלים אצלנו מבינים שייגרם מכך נזק חמור לישראל. מכאן שכל שונאי ישראל
        (שודאי קוראים בשקיקה את הבלוג ההזוי הזה) יבינו מיד מה עליהם לעשות : יתנקשו הם באורי בלאו והאשמה כדבריכם תוטל על ישראל. מכאן: אתם נתתם להם את הרעיון ודמו של אורי בלאו בראשכם.

  6. עמיש הגיב:

    כתיבה רדודה ודלוחה.
    "עלוב הפיקוד"?
    עוד מעט תתחיל לכתוב "תשקורת" ו"טמבלויזיה" ואז יקבלו אותך לעבודה בערוץ שבע.
    בנוסף, כל הספקולציה על חיסולו של אורי בלאו אולי מתאימה לאבא שלך ולטוקבקיסטים אבל לא למי שמתיימר להיות עתונאי רציני.

    • ygurvitz הגיב:

      זכותך לא לקרוא את מה שנכתב פה, אבל זכותי לא לקבל השמצות מאלמונים. לידיעתך/טיפולך.

  7. עמיש הגיב:

    העניין הוא שאני מאד אוהב לקרא אותך רק שאתה מדי פעם מקלקל את השורה.
    ואתה כמובן רשאי לחסום אותי, למחוק אותי ולנהוג כמו כל בולשביק מצוי.

  8. עדו הגיב:

    נראה לך? אם בשביל לצאת מהצבא כל מה שצריך לעשות הוא ללכת ולהפגין בבילעין , מחר תראה שם את חצי הנוער במדינה ולא משנה מה דעותיו. לא , אני מצטער להודיע לך שפעילי שמאל (יותר רציניים ממני) היו נחקרים על ידי כל מיני 'גורמים ביטחוניים' ואחר כך מקבלים צווי מילואים כמו כולם במשך שנים , בשביל בשר תותחים אתה מספיק טוב כל עוד הבריאות שלך מאפשרת .

    • TIBERIVS GRACCVS הגיב:

      אני לא יודע כמה באמת ממה שמכונה "השמאל הרדיקלי" מתגייס לצה"ל כך שהטרוניה שלך לא כל כך רלוונטית.

      ואני משער שהכוונה היא לתפקידים שיש בהם אחריות כלשהיא או סיכוי להיחשף לחומרים מסווגים. ד"א זה לא חדש, אם תכנס לאתר של יוסף אלגזי תוכל לקרוא איך צה"ל עיכב את הקידום של אחיו רק בגלל הקשר המשפחתי לפעיל רק"ח.

    • עדו הגיב:

      ברוך אתה בכלל לא קונספירטיבי, אם אתה שואל אותי זה אפילו לגיטימי לגמרי. הצבא הוא לא גוף לגילוי כשרונות צעירים ומותר לו להחליט שהוא רוצה אנשים מרובעים בתפקידים מסויימים. השאלה היא אם אנשים בעלי אידאולוגיות – נקרא להן 'חריגות' – לצד השני גם כן עוברים סינון כזה. האם מתנחל שרוצה להקים את בית המקדש בימינו ותורם ממשכורתו לעמותת 'עטרת כהנים' גם כן ייפסל מתפקיד רגיש, בינתיים מסתבר שקצין שחושב שמותר לו לבצע רצח יכול להגיע לעמדה מאד בכירה (מי שמכיר את סיפורי הוותיקים מפעם יודע שאין על מה להתפלא)

  9. שפוי הגיב:

    אין הבדל בין חיילת שאוגרת 2200 מסמכים סודיים במהלך השירות הצבאי שלה לבין התרעה טלפונית על פינוי יישובים או חשיפת מסמך בודד בכנסת?
    מאיפה הביטחון והחוצפה לטעון שמערכת הביטחון לא פתחה בחקירה לגבי הכתבה של ערוץ 7?
    גם אם יש משהו בדבריך, הם כולם צריכים להישפט.
    בכל מקרה אותה חיילת צריכה להירקב בכלא ויש לקחת בחשבון הסתננות של בוגדים כמוה למקומות רגישים למדינה.

    • עדו הגיב:

      אתה כמובן צודק. טלפון על פינוי מאחז הוא עבירה אבל העתקת אלפי מסמכים מסווגים והוצאתם מרשות הצבא היא עבירה חמורה יותר.
      כמובן ששני הדברים מתגמדים לעומת הנחיה לרצח שבאה מקצין בכיר.
      קצת פרופורציות לא מזיקות אף פעם.

      • חרטא ברטא הגיב:

        היועמ"ש לא מסכים אתך לגבי

        הנחיה לרצח שבאה מקצין בכיר

        הנה דיווח מרשת ב' היום:

        http://www.iba.org.il/bet/?type=1&entity=635146

        היועץ המשפטי לממשלה לשעבר קבע כבר בינואר בשנה שעברה כי הסיכולים הממוקדים שעשו כוחות צה"ל בג'נין ובשכם נעשו על פי החוק, בסתירה לפרסומים של אורי בלאו

        היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, קבע כבר בינואר בשנה שעברה כי הסיכולים הממוקדים שעשו כוחות צה"ל בג'נין ובשכם לא חרגו מפסיקת בג"צ ונעשו על פי החוק, בסתירה לפרסומים של עיתונאי הארץ אורי בלאו. עוזרו הבכיר של היועץ, עורך הדין רז ניזרי, הבהיר אז כי בעקבות בחינת הטענות שצה"ל עשה סיכולים ממוקדים במסווה של מעצרים, ולאחר קבלת תגובת הפרקליט הצבאי הראשי, אין מקום לפתוח בחקירה. הוא כתב את הדברים במכתב תשובה שנשלח לפני יותר משנה לעורכי הדין אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד

        הדגשה שלי.

        אז כל החרטא הזה על פוטש ומהפיכה והשמיים נופלים… נו, א-שוין.
        כמובן שאפשר להאשים את היועץ המשפטי לממשלה בטיוח והגנה על צה"ל, אבל שאביגדור פלדמן ומיכאל ספרד ישתקו על כך במשך שנה? אפילו לא בגצו"ן קטן על "חוסר שיקול דעת" של היוע"מש? איזה הודעה לעיתונות, משהו? ושים לב מי הסנגור של גברת קם.
        כנראה שגם הם מכרו את נשמתם לסטרא אחרא.

        לפחות אני מסכים אתך ש

        הקצת פרופורציות לא מזיקות אף פעם.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אכן חרטא, לא כתבתי כלום על מה שעשו חיילי צה"ל בפועל, רק על ההנחיה שקיבלו. האם אלוף הפיקוד אישר להם לירות כדי להרוג גם אם אפשר לתפוס את החשוד חי ? אם כן זו הנחיה שפרושה רצח גם אם בסוף החיילים לא ביצעו אותה (או שהחשוד היה חמוש וירה עליהם כך שהם הרגו אותו אבל בנסיבות מוצדקות). כדי לקבל פרופורציות תחשוב על נתן זאדה בדרכו לבצע את הפיגוע בשפרעם. נניח שלשב"כ יש מידע על המתרחש, נניח שנתן זאדה יירה בדרך לפיגוע (לא היה כזה מזל) מה לדעתך היה קורה ? איזו סערה היתה קמה בימין על הרצח הפוליטי? היה צריך להוכיח שהוא סיכן את החיילים שירו בו בפועל, שקראו לו לעצור, שהנשק היה בידיו ומכוון אליהם וכדאי גם שהוא יירה כמה קליעים לכיוון הכללי שלהם כדי שלא יהיה ספק ואם אחרי כל זה היה נחשף מסמך שמורה לירות בזאדה גם אם ניתן לעצור אותו חי הרי שהמדליף היה הופך לגיבור המחנה הימני שפעל לפי מצפונו (כמו בהתנתקות או בעמונה) ולא כחלק ממנגנון החושך של השמאל וזאת למרות שמדובר במחבל שהתכוון לבצע פיגוע נגד אזרחים ישראלים, אגב, אחרי שהוא הצליח בפיגוע לא ראיתי אנשי ימין מסבירים שמותר להשתמש בעינויים נגד מתנחלים כשחוששים מפיגוע גם זה עובד רק לכיוון אחד.

        • חרטא ברטא הגיב:

          קודם כל, לגבי מוסריות ההוראה- זה כבר דיון אחר לחלוטין שיוצא מהתחום החוקי הצר.

          אנשים פה פשוט התלוננו שהנה הנה – הצבא ואלופיו זורקים זרגים על מערכת המשפט, מתעלמים מהנחיות בג"ץ ועושים דין לעצמם. בקיצור – פוטש, מהפכה!!! וחטיבה 7 כבר מקיפה את הכנסת, חיילי גולני מטהרים את קיני ההתנגדות האחרונים בקרית הממשלה וכל שופטי בג"צ מובלים אחר כבוד לכלא 4.

          אז הנה. לא פוטש ולא נעליים. היוע"מ בדק ומצא שכל פעולת צה"ל (שמתחילה כמובן בהנחית האלוף – הרי בסופו של דבר אכן חוסלו החשודים) היתה במסגרת הכללים שקבע בג"ץ.

          כלומר כל הטיעון שעל פי המסמכים שהודלפו מוכח שהצבא עושה דין לעצמו ומתעלם מרשויות החוק קורס כמגדל קלפים.

          עכשיו – אם תקרא את ההוראות למבצע תראה שהמטרה הוגדרה כמעצר אך יש אפשרות לבצע חיסול לפי הנסיבות בשטח לפי שיקול דעת מפקד הכח. שים לב שגם שם נאמר שאם יזוהו אנשים אחרים (חפים מפשע) במכונית אז השיטה היא מעצר בלבד.

          איפה האנלוגיה עם נתן זאדה נופלת? נתן זאדה היה נעלם לא ידוע מבחינת דרך פעולתו. הוא לעולם לא הצהיר על כוונותיו להתנגד לכל מעצר עד טיפת דמו האחרונה, הוא לא איים לקחת איתו את מי שינסה לעוצרו (יכול להיות שהוא התכוון לכך – אבל לא היה מידע כזה).אם היה מידע לגבי דרך פעולתו הפוטנציאלית במקרה של נסיון מעצר – אז התמונה משתנה.
          לכן רמת הסיכון שנשקפה לחיי אלה המנסים לעצור את נתן-זאדה היא בוודאות קטנה יותר מהסיכון לחיי אלה המנסים לעצור את חברי החמאס שהתפארו השכם והערב בדיוק כפי שתיארתי למעלה. היות והסכנה לחיי הכח קטנה יותר כך גם דרך הפעולה שונה.

          לגבי הדו-פרצופיות של המתנחלים ושל השמאל – נו. זה נבלה וזה טרפה ואין הגמל רואה את דבשתו וזה שהם (מתנחלים/מחבלים/סמולנים עוכרי ישראל/יהודונאצים/ישראלים/פלסטינאים – מחק את המיותר) עושים את זה לא אומר שלנו מותר והקומקום קורא לסיר שחור…
          אתה רוצה עוד קלישאות?

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

            אממ… המסמך שפורסם אכן עשוי להתפרש באופנים שונים (בכ"ז, קציני המטכ"ל אינם טמבלים כדי לכתוב שהם רוצים להרוג את מלאישה — או מישהו אחר — גם אם זה מה שהם רוצים בפועל). השאלה הקריטית היא, מה נאמר בתדרוכים שלפני המבצע. משום מה נראה לי שהיועץ לא בדק את זה. מה שהייתי רוצה לראות, כראיה האידיאלית שיש בכוחה להכריע בסוגיה, הוא הקלטות של התדרוכים הרלוונטיים. אבל אם אין כאלה, אפשר להסתפק בבירור הרגיל: זימון עדים, חקירתם, וכו'. בכל מקרה, נראה שיש כאן מספיק חשדות כדי לחקור את מדיניות החיסולים אחרי 2006. דרך אגב, יהיה מעניין אם משפחתו של מלאישה, או האדם הנוסף שנהרג יחד אתו (מצטער, שכחתי את השם), תגיש תביעת פיצויים נגד מדינת ישראל (ככל הזכור לי, החלטת הבג"ץ מ-2006 מאפשרת זאת).

            • מני זהבי הגיב:

              זה הייתי אני.

            • חרטא ברטא הגיב:

              לפי טון הכתבות בבלוג הזה מצטיירת דווקא תמונה של קציני מטכ"ל שמצד אחד יותר מטומטמים משק של פטישים ומצד שני מספיק חכמים כדי לבצע הפיכות צבאיות בזמן שנותר להם בין חיסול מחבלים להתכופפות בפני המתנחלים.

              אבל לגבי "בכל מקרה, נראה שיש כאן מספיק חשדות כדי לחקור את מדיניות החיסולים אחרי 2006"

              אבל כן חקרו, כן הגישו בג"ץ, עוד פעם חקרו ומן הסתם עוד פעם יגישו בג"ץ וחוזר חלילה.
              באיזשהו שלב הגלגל הזה הופך לפארסה שבו כל החשודים הרגילים מכל הכיוונים משננים שוב ושוב את אותן שורות שחוקות רק בגלל שהם לא יודעים לעשות משהו אחר….

              • מני זהבי הגיב:

                לא הבנתי. הוגש בג"ץ לגבי מדיניות החיסולים אחרי 2006? ע"י מי ומתי?
                דרך אגב, אני לא הייתי הולך ישר על בג"ץ. בשביל ההתחלה תספיק תביעת נזיקין של נפגעי החיסולים — במיוחד החיסולים שאליהם מתייחסים "מסמכי קם".

      • אילן הגיב:

        מהמסמך לגבי מלאישה והראיון עם יאיר נווה נראה שלא הייתה חריגה בוטה מההוראות של בג"ץ. זה היה משהו כמו "מן הסתם הוא יהיה חמוש, אז אם לא עושה בדיוק מה שאנחנו אומרים ומרים ידיים ישיר לירות בו".
        נשמע כמו פרשנות סבירה לפסיקה של בג"ץ, מקסימום קצת נרחבת.. אבל זה בטח לא נשמע כמו פוטש כמו שחלק מהמגיבים טוענים. 

    • עכשיו זה כבר 2200… האח הידד. זה יעני היפוך של הבדיחה על השופט המצרי וההוא שכל הזמן הוריד את הגיל?

  10. אבי הגיב:

    אתה מתכוון הסתננות של בוגדים כמו ביבי, שחשף מסמך סודי בכנסת. אכן, כיצד ביבי הבוגד הסתנן לראשות הממשלה?

  11. ygurvitz הגיב:

    "חמושי צה"ל" זה עניין עקרוני. "עלוב הפיקוד" זה קישוט.

  12. אבי הגיב:

    הנה הכתבה של בלאו על העסקים המפוקפקים של אשכנזי (האב והבן)
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091023_1123026

  13. קורינה הגיב:

    כמה מסמכים צריך כדי להפוך מדינה לשפוייה? 22000 זה בהחלט לא מספיק. אחזור לתפילת מעריב.

  14. נעם הגיב:

    שתי תגובות… ראשית, לי עניין עלוב הפיקוד הפריע כבר מזמן, למרות שאני מאוד אוהב את הניתוח שנעשה כאן. זה באמת לא מוסיף.

    שנית, לגבי פגיעה בבלאו, הציטוט האלמותי מה"סנדק" רלוונטי כאן:

    I'm a superstitious man, and if some unlucky accident should befall him, if he should get shot in the head by a police officer, or if he should hang himself in his jail cell, or if he's struck by a bolt of lightning, then I'm going to blame some of the people in this room.

  15. דניאל בן-ארי הגיב:

    מקומם של ביטויים כגון עלוב-הפיקוד וחמושי צה"ל בהחלט במקומם. ומעתה אמור גם סרח-חוץ (במקום שר החוץ).

  16. עמית הגיב:

    אני חושב שבן דרור ימיני הוכיח שכל החשיפה היתה עורבא פרח, שום הוראות בג"צ לא הופרו.
    מה יש לך להגיד על זה, יוסי.
    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1131#after_maavaron

    • אילן הגיב:

      וואו, 30 חפים מפשע בשביל מבוקש?!

      גם אני תוהה איך זה שגולדסטון מביא את התנהגות ארה"ב במלחמות שלה כדוגמא לשמירה על דיני המלחמה מתיישב עם שיעור האזרחים העצום שנהרגים שם ודיווחים על הוראות פתיחה באש.

      אגב, אני לא מצליח למצוא הערכה של כמות האזרחים שנהרגו מידי כוחות הקואליציה לעומת אלו שנהרגו ממורדים עירקיים. אם מישהו מוצא אני אשמח ללינק.

  17. יעקב הגיב:

    אתה עוד מתלונן על צביעות???
    תלונות על תחקירים פוליטיים למתגייסים (אפילו בלי קשר לסיווג בטחוני) בימין, מסתובבות כבר הרבה זמן.
    למשל:
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/156967

  18. אסף רזון הגיב:

    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא: זכרתי שקראתי את הסיפור הזה אבל עכשיו הוא גם נמצא ברשת: לכל מי שמאמין בצורה עיוורת לדיווחי השב"כ, הנה סיבה למה להזהר:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%95%D7%9F