החברים של ג'ורג'

בשנים האחרונות התמעט מספרם של תומכי, או שמא ראוי לומר מתרצי, עזמי בשארה בשמאל הישראלי. עם כל התבטאות חדשה, הרחיק עצמו בעל הדוקטורט ממזרח גרמניה ממה שעוד ניתן לכנות התנגדות לגיטימית למשטר הציוני השורר בישראל, וחצה צעד אחר צעד את גבול הבגידה.

המסע הארוך של בשארה הושלם היום, כאשר הכריז כי הוא וחברי מפלגתו – ואולי גם כל ערביי ישראל – הינם "בעלי ברית של סוריה". רצוי לזכור זאת בפעם הבאה שהנאצריסט הזה, המתחזה לאדם נאור, ימחה שוב על האפליה של ערביי ישראל – שקיימת ללא ספק, והיא בזיון וחרפה למדינת ישראל, והיא מקשה על אדם להיות יהודי בישראל וגם אדם הגון.

אבל במערכה הזו, למען שוויון וצדק לאזרחינו שאינם בני דת משה, אין מקום לבשארה. מי שהכריז שהוא "בעל ברית" של מדינה המתחרה על תואר המדינה המפגרת ביותר באזור (ומפסידה לסעודיה, אבל בנקודות); של מדינה שלשירותים החשאיים שלה יצא שם רע אפילו בצרפת; של מדינה שטבחה בכמה שבועות קצרים בחמה, ב-1982, יותר מאזרחיה ממספר הפלסטינים שהרגה ישראל בכל שנות קיומה; של מדינה שניהלה עד לפני שנה כיבוש אכזרי בלבנון, ועדיין היא חותרת לכבוש אותה מחדש, תוך רצח של מתנגדיה הדמוקרטים; מי שהוא בעל בריתה של סוריה, איננו יכול עוד לטעון שהוא תומך בזכויות אדם ואזרח. הכל יחשדו, ובמקרה של בשארה בצדק גמור, שבאמצעות דרישה לשוויון הוא רוצה למעשה לחתור תחת המדינה.

אפשר להבין את בשארה, שאדי הפאן–ערביות עדיין מעשנים במוחו. מצרים ויתרה על תפקיד ערש הערביות בשנות השבעים. במשך שנות השמונים, סדאם חוסיין שיחק בתפקיד "החרב הסונית" וסחף המונים, אבל המשחק ×”×–×” נגמר. ערב הסעודית היא תועבה שאפילו בשארה – שכמו רבים מן הפאן–ערבים, הוא נוצרי – לא יתמוך בה, ובכל מקרה אין לה יומרות להנהגה. את קדאפי קשה לקחת ברצינות. נותרה רק סוריה של האסדים, מדינה שבה עדיין שולטת מפלגת הבעת' הנציונל–סוציאליסטית, מדינה של מיעוט דתי הנשען על כידונים לצורך קיומו. אבל ×–×” מה שיש, ובזה בחר בשארה.

ראוי שישלם את מחיר הבחירה. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, גירשו אנשי הצפון את מנהיג ה-copperheads, צפוניים שצידדו באויב הדרומי, אל מעבר לקווי הקונפדרציה. מדינה איננה יכולה לשאת חבר בפרלמנט שלה המביע בגלוי את "בריתו" עם מדינת אויב, שלא לדבר על הפרת השבועה של בשארה, אשר כחבר כנסת התחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. מן הראוי ששר הפנים ישלול את אזרחותו של בשארה, ושיסרב להניח לו לחזור לישראל. ישאר נא בסוריה, ויווכח ביופי שבחיים שבמדינה ערבית אותנטית.