כולם "אנטישמים"
נהוג לומר שאם מישהו אומר לך שאתה שיכור, אתה יכול להתעלם ממנו. אם כולם אומרים לך שאתה שיכור, כדאי ללכת הביתה לישון. דו"ח גולדסטין, שקבע שישראל ביצע הפשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות ברצועת עזה – וקבע, כפי שמקפידים לשכוח, שהחמאס ביצע אותו דבר – בא אחרי דו"ח של "בצלם", שבעצמו בא אחרי דו"ח של "שוברים שתיקה". כולם אמרו אותו הדבר עצמו: צה"ל הפעיל כוח אש עצום בשטח עירוני בנוי, יצא לקרב כשהמטרה שלו היא מניעת אבידות בכל מחיר – וה"כל מחיר" הזה התממש בגופותיהם של מאות חפים מפשע.
זה לא יכול היה להיות אחרת. צה"ל המזועזע מיהר לטעון שזה לא פייר, כי החמאס הסתיר את לוחמיו בין האזרחים. כנראה שזה נכון – אף אחד מהצדדים לא מהסס לשקר – אבל צה"ל מתעלם מהמשמעות של דבריו: שמאחר והוא לא ידע להבחין בין אזרחים ולוחמים, הוא ירה על האזרחים וקיווה שחלק מהם הם גם לוחמי אויב. מספרי הנפגעים נוטים לאושש את התפיסה הזו: צה"ל איבד רק חמישה אנשים לאש החמאס – ואיבד מספר זהה לאש ידידותית. כאשר אחוז הנפגעים שלך מאש ידידותית גבוה כל כך, המשמעות היא שאתה מבצע ירי ללא אבחנה. ומה שקרה לאותם חיילי צה"ל היה דוגמית למה שקרה לאזרחי עזה.
על הפחדנות של צה"ל ועל היפוך הפירמידה – התפיסה שכולם, אזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד, צריכים לשלם עבור בטחונם של חיילי צה"ל – כבר כתבתי. הנושא המעניין הפעם הוא אחר.
* * * * *
עם יציאת הדו"ח, התגובה הישראלית הרשמית – לפני שהיה לה זמן סביר לקרוא את הדו"ח – היתה שמדובר באנטישמיות לשמה. הבעיה הפעם היא שבניגוד לתקריות בחזיתות שוודיה ונורווגיה, הפעם עמד בראש הוועדה לא איזה גוי גדול, אלא יהודי. הפתרון לא היה מסובך: גולדסטין הוגדר מיד כ"יהודי שונא עצמו" וכ"עלה תאנה".
בכך חזר המשטר על עמדתו בשני אירועים דומים שקרו לאחרונה. דו"ח "בצלם" על המתקפה בעזה פורסם, וצלל כאבן במים אדירים. התפיסה של המשטר – מפרס וימינה – היא שאין טעם להתייחס לדו"חות בצלם, שכן מדובר בבוגדים ויהודים שונאי עצמם. היה קצת קשה יותר לעשות את זה ללוחמים של "שוברים שתיקה", אבל תוך כמה זמן גם הם הפכו לאנטישמים לא מודעים, וכל מיני בדרנים זולים שיסו בהם בריונים חרדים.
השיטה פשוטה. אם אתה לא יהודי, וכותב נגד צה"ל, אתה אנטישמי מלכתחילה. אם גם אפשר להדביק לך איזו אספנות לא סימפטית, בכלל טוב: אפשר לכתוב שאתה נאצי בלי לטרוח להביא הוכחות, ואם תלבש חולצה עם סמל צבאי היסטורי של גרמניה, שמשמש גם את הצבא הנוכחי שלה, אפשר יהיה לכתוב שמדובר ב"סמל נאצי". אפשר יהיה לעשות מספיק רעש, ולייצר מספיק הסחה, עד שהארגון שלך יוציא אותך לחופשה עד שהבלגאן יירגע.
הבעיה האמיתית של ציידי "האנטישמיות" היא שחלק ניכר מהאנשים שמותחים ביקורת על צה"ל הם יהודים – כאן ובעולם. מה לעשות: בישראל פעילותו של צה"ל שנויה במחלוקת פחות או יותר מאז 1967, ובחו"ל יהודים ממלאים תפקידים נכבדים בשורה של ארגונים ליברליים. אז האנשים האלה הופכים ל"שונאי עצמם".
יצוין שעצם התפיסה של "יהודים שונאי עצמם" היא במהותה תפיסה אנטישמית: היא אומרת שמדובר באנשים תלושים, מעוותים, שמשהו דפוק בהם (משהו גנטי?), ועל כן, בניגוד לכל יצור חי אחר, הם "שונאים את עצמם". ולא משנה אם הם יגידו לך שהם שונאים את ישראל, לא את עצמם; מדינת ישראל כבר הגדירה אותם.
כך או כך, יהודי או ערל, ישראל לא מוכנה לשמוע שום ביקורת על כוחותיה המזוינים. צה"ל, במיתולוגיה הציונית החדשה, הפך למקבילה של היהודי באשר הוא: תמיד מתנכלים לו על לא עוול בכפו.
לתנועה הצנטריפוגית הזו יש מחיר. אנשים שמותחים ביקורת מתונה על ישראל, מוצאים את עצמם לפתע תקועים באותה קטגוריה עם לואיס פארחן. ההלם גורם להם, ברוב המקרים, לעוינות-יתר למערכת הפרופוגנדה הישראלית שקיטלגה אותם ככאלה, ובהתאם גם לכל מה שקשור לישראל. בקצרה, השיטה הזו גורמת לרדיקליזציה בקרב מבקרי ישראל – וזו, כמובן, נבואה שמגשימה את עצמה. באיזשהו שלב הם יאמרו משהו על הלובי היהודי – ומשם אף אחד עוד לא חזר.
(משונה, אגב, הנושא הזה: עד לפני כמה שנים התהדר AIPAC, באתר שלו, בכך שהוא "הלובי המשפיע ביותר בארה"ב". פקידים בכירים שלו התהדרו בכך שהם יכולים לארגן חתימות של 70 סנאטורים על מפית, והוכיחו את זה. אחר כך אף אחד לא הבין מאיפה באה השמועה על ארגון פרו-ליכודניקי שמסוגל לכופף את הקונגרס, וכולם נורא נעלבו כשמישהו העז לומר שללובי היהודי יש השפעה יתרה על המדיניות המזרח תיכונית של ארה"ב).
מערכת ה-Hasbara הישראלית (היא לא דומה לשום דבר אחר בעולם) מבלבלת בכישרון ובמכוון בין אנטישמיות ובין אנטי-ציוניות או סתם התנגדות לכיבוש הישראלי. הטענה הקבועה שלה היא שאין הבדל בין אנטי ציוניות ואנטישמיות, ושהאחת מהווה כסות לשניה. כלומר, אם מישהו אומר שישראל הפעילה כוח בלתי מרוסן בעזה, זה נובע מכך שהוא סבור שיהודים הם נחותים מאחרים.
זה מטורף. והמערכות הישראליות מספרות לעצמן את הסיפור הזה שוב ושוב, ומנהלות אינדוקטרינציה כלפי אזרחיהן, עד שזו הופכת לאמת האפשרית היחידה. לפעמים האינסטינקט הזה מפעיל גם גורמים לא צפויים: איגוד הסחר הבריטי הכריז הערב על החרמת תוצרת ההתנחלויות, אבל הכותרת של "הארץ" (!) אמרה "איגוד הסחר הבריטי: להחרים מוצרים מישראל בעקבות פעולת צה"ל בעזה". ההתנחלויות אינן נמצאות בישראל. סביר להניח שב"הארץ" יודעים את זה. מה קרה? קרה המם של "כולם אנטישמים", והחלטה שהיא החלטה נגד התנחלויות הפכה להחלטה נגד ישראל.
* * * * *
טענה נוספת של פרקליטי הבהמה היא ש"כולם עושים את זה", ונוצרת השוואה נפוצה לפעולות כוחות נאט"ו באפגניסטן עם הפעולות הישראליות. ההבדל הוא פשוט אבל קריטי: באפגניסטן, המדיניות היא "לזכות בלבבות ומוחות", והמטרה היא לצמצם ככל האפשר קורבנות אזרחיים. תקלות קורות בכל מלחמה. אבל אצל ישראל אין מדובר בתקלות: מדובר בשיטה ארוכת שנים.
בכל פעם שצה"ל נתקל בהתנגדות רצופה, הוא הפעיל אש כנגד אזרחי האויב. זה התחיל בהפצצת ערי התעלה במהלך מלחמת ההתשה, המשיך במבצעי "דין וחשבון" ו"ענבי זעם" – שכל הרציונל שלהם היה ירי לעבר אוכלוסיה, כדי שזו תפעיל לחץ על הממשלה בביירות, שתפעיל לחץ על הממשלה הסורית, שתפעיל לחץ על החיזבאללה – והופעל כנגד רצועת עזה הרבה לפני "עופרת יצוקה". מאז הנסיגה מהרצועה, צה"ל מפעיל כנגדה אש ארטילרית – אולי האמצעי הפחות יעיל כנגד טרור שאפשר להעלות על הדעת. צה"ל הודיע שהוא "מצמצם את טווחי הבטחון", כלומר מסכן את האזרחים באחד השטחים הצפופים ביותר בעולם. כשיורים פגזים לאזור כזה, אי אפשר לספוק כפיים אחר כך ולומר שלא זו היתה הכוונה. זו איננה תקיפה של מטרה שלא זוהתה כהלכה, כמו באפגניסטן.
הטענה הזו הופיעה במלוא צדקנותה הבוקר אצל ארי שביט, אלא מי. "כל עוד השופט ריצ'רד גולדסטון אינו חוקר את ארצות הברית, רוסיה, סין, סעודיה, סרי לנקה וטורקיה בדיוק כפי שחקר את ישראל, הוא אינו אישיות מוסרית", קובע שביט נחרצות. וואלה. על פי אותו הגיון, החוקרים של פשעי המלחמה ברואנדה, ליבריה וסרביה הם אנשים לא מוסריים, כי הם לא תפסו את ולדימיר פוטין. אמור מעתה: לירות פגזי 155 מילימטר לתוך ריכוז אוכלוסיה צפוף – מוסרי; לדרוש קבלת אחריות לכך, מבלי שיצאת למלחמת עולם שלישית ברוסיה וסין – לא מוסרי.
וכל הצווחנות הזו, כל ההיזון החוזר מכל כלי התקשורת, מתחיל להיראות יותר ויותר כמו דרום אפריקה של האפרטהייד בימי שקיעתה. (וכן, ההשוואה במקומה: בישראל גופא, אולי, אין משטר אפרטהייד – אפשר להתווכח על כך – אבל ודאי שבשטחים הכבושים הוא הוא קיים. מתנחלי חברון, במרחק יריקה מתושבי חברון, כפופים למערכת חוק אחרת, משלמים מיסים לגוף אחר, נוסעים בכבישים אחרים, ומחזיקים בזכות הצבעה בישראל.) ככל שהחרם העולמי גבר, כך טען המשטר ביתר עוז שהוא צודק, צודק, צודק – ושכנע את רוב התושבים.
לא היה בכך כדי לשמר את דרום אפריקה הלבנה. היא העדיפה להמשיך ולהלחם גם אחרי קריסת רודזיה, ולא להגיע לפשרה כלשהי, כשעוד אפשר היה להגיע לכזו. בעלת בריתה הבולטת אז היתה ישראל. עשרים שנה לאחר מעשה, אנחנו שועטים לקראת בחירה בין אפרטהייד רשמי ובין הענקת זכויות אזרח לתושבי הגדה והרצועה.
ותוך כדי ההתרסקות הזו, אנחנו מספרים לעצמנו כמה אנחנו צודקים ועד כמה כולם אנטישמים. זה לא ירכך את ההתרסקות, אבל אולי ינעים את הנסיעה.
(יוסי גורביץ)
You have an amazing talent to put in words exactly what a lot of people think
Brilliant, well said – the gods sure blessed you. It is always a continues pleasure, please don’t stop.
"ה"ל איבד רק חמישה אנשים לאש החמאס – ואיבד מספר זהה לאש ידידותית. כאשר אחוז הנפגעים שלך מאש ידידותית גבוה כל כך, המשמעות היא שאתה מבצע ירי ללא אבחנה"
לפחות אתה לא מתיימר להיות סטטיסטיקאי. אבל גם לוגיקאי דגול אתה לא.
חמישה חיילים שנפגעו מ"אש ידידותית" זה אחוז גבוה?
אחוז גבוה יחסית למה? יחסית לנפגעים מאש עוינת? הרי אתה בעצמך מתלונן השכם והערב שצה"ל מפחד לסכן את חייליו – אז מה פה מפתיע שיש מעט נפגעים מאש עויינת?
חמישה חיילים מתוך אוגדה שלמה מראה שצה"ל ירה ללא אבחנה? זה מראה שבטעות אחת פגז אחד פגע בבית אחד שהיתה בו מחלקת חי"ר אחת. אכן – ריסוס ללא אבחנה.
אחוז גבוה יחסית למלחמות ולמבצעים צבאיים.
מספר הנפגעים לא רלוונטי לגובה האחוז.
למיטב זכרוני היו 3 תקריות של אש ידידותית, אבל תקן אותי אם אני טועה.
לפי ויקיפדיה היו שתיים. באחת זכור לי שנהרגו שלושה חיילים. לא צריך להיות מומחה לסטטיסטיקה כדי להבין שאי אפשר להסיק כלום ממספרים קטנים כל כך.
אני איש שמאל בהשקפתי, מתנגד לפגיעה בחפים מפשע גם אם קוראים להם אחמד ומחכה ליום שבו נצא כבר מהשטחים באמת.
עדיין יש לי בעיה, הבעיה היא שאינני גנרל ולא פרשן צבאי מדופלם ואם מחר בבוקר נוחת קסאם על שדרות אין לי מושג מה צריך לעשות חוץ מאשר לירות בחזרה. אני אגב אשמח אם יש לבעיה פיתרון שהוא לא צבאי אבל מי אמר שיש כזה ? בכל זאת המדינה הזאת הוקמה על ידי עם שאיזה 2000 שנים טובות לא רצה מלחמות וזה לא בדיוק עזר לו.
בקיצור הייתי רוצה להצטרף למקהלת המגנים של צה"ל ולהרגיש נורא טוב וצודק אבל מה לעשות שאני פשוט לא יודע מה כן היה צריך לעשות חוץ מהפעלת כוח צבאי. ברגע שנכנסים לעניינים של 'מידתיות' כמה כוח מותר להפעיל כבר צריך להיות מומחה צבאי כדי לדבר לעניין .
ותמיד תיהיה לנגד עינינו אותה סימטת מוות בג'נין שעלתה בחייהם של עשרה לוחמים מה שלא היה קורה אילו פשוט הרסו את הבתים בסמטה עם דחפורים.
עדו, יש אבחנה בין מלחמה שיצאת אליה בצדק, לבין התנהגות צודקת בתוך המלחמה. גם אם יצאת למלחמה הכי צודקת בעולם, זה לא לגיטימי לירות באזרחים כי אולי יש איזשהו סיכוי שיש ביניהם לוחם.
נו באמת, עוד פעם האגדה האורבנית המטופשת הזאת על ג'נין?
החיילים לא מתו בגלל שמרוב שאנחנו יפי נפש שלחנו אותם פנימה ולא מחקנו את הבתים מהאוויר, עם בולדוזרים, וואט-אבר. זה סיפור שנולד בטוקבקים של YNET.
לא צריך להיות מומחה צבאי כדי לדעת שלפעמים צריך, כמה מוזר, לשלוח חיילים פנימה כדי להשלים כל מני משימות. בגלל זה לצבאות יש גם חי"רניקים ולא רק מטוסים ובולדוזרים.
הכי מצחיק זה איך במהלך הודעה אחת הפכת מ"לא יודע-לא מומחה צבאי" למומחה צבאי יותר גדול מהקצינים שניהלו את "חומת מגן" בג'נין. תענוג.
אתה בונה חלק גדול במאמר על הקביעה ש"עם יציאת הדו"ח, התגובה הישראלית הרשמית […] היתה שמדובר באנטישמיות לשמה" – האבא של אנשי הקש. איפה בדיוק היתה תגובה רשמית כזו? ראיתי תגובות שמדברות על סילוף, הטיה, כאלו שמטילות ספק במניעים של מועצת זכויות האדם של האו"ם (לא בלי סיבה: http://en.wikipedia.org/wiki/United_Nations_Human_Rights_Council#Accusations_of_bias_against_Israel)
"באפגניסטן, המדיניות היא "לזכות בלבבות ומוחות", והמטרה היא לצמצם ככל האפשר קורבנות אזרחיים. תקלות קורות בכל מלחמה." – אני מתקשה להאמין שאני קורא את זה כאן. נותר רק לתהות אם עישנת משהו כשכתבת את זה. מכל מקום, לקורא הערני: http://en.wikipedia.org/wiki/Civilian_casualties_of_the_War_in_Afghanistan_%282001%E2%80%93present%29#Major_casualties_and_accidental_strikes_by_coalition_forces
השלם את המשפט: "בכל פעם שצה"ל נתקל בהתנגדות רצופה, הוא הפעיל אש כנגד אזרחי האויב" בניגוד לצבאות אחרים, כמו למשל _____.
"אם מישהו אומר שישראל הפעילה כוח בלתי מרוסן בעזה, זה נובע מכך שהוא סבור שיהודים הם נחותים מאחרים" – עם כל הדחיה מהסגנון של שולפי ה"אנטישמיות", זה לא הטעון שלהם. בד"כ הטענה היא שישראל נשפטת בסטנדרטים שמדינות אחרות לא נשפטות בהם – שזה נכון, עובדה שאין ועדות חקירה דומות על מקומות אחרים – ושזה נובע מיהדותם של רוב הישראלים – שזה לא נכון, לדעתי. דוקא באגפים האנטי-ישראלים היותר הזויים נפוץ הטעון שהיהודים מרשים לעצמם לטבוח בפלשתינאים כי הם "העם הנבחר", תפיסה שדומני שכבר הבעת את הסכמתך העקרונית אליה.
ואם בהזויים עסקינן, איך בלי "מערכת ה-Hasbara הישראלית (היא לא דומה לשום דבר אחר בעולם)" – מקסים איך אתה אשכרה משתמש ב Hasbara, ממש כמו אצל הסהרורים, כאילו זו איזו מערכת קורים עלומים שמחברים בין ירושלים לבעלי הניו יורק טיימס למפיקי הוליווד, ולא גרסה מסורבלת ודלת אמצעים של אותו מנגנון תעמולה שכל מדינה מחזיקה. אם כבר אתה במחוזות בהם השמאל הקיצוני העולמי והימין הקיצוני הערבי הוזים יחד אותן קונספירציות, אל תשכח את ה Megaphone הציוני רב האון, וכמובן את הליברטי.
כל הכבוד לעשרות האנשים שקראו את מעל חמש מאות העמודים של הדו"ח והחליטו שהוא לא מטיל אחריות על חמאס.
הטענה בנוגע לקריאה אנטישמיות נכונה לפי מה שגוגל מלמד. זה לא קרה.
מה?
א. בראיון לחג ביבי אמר היום שיש קשר בין התגברות האנטישמיות בעולם, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשערוריית העיתון השוודי, לוועדת החקירה של האו"ם. לדעתי מדובר ברמז עבה מאוד לכך ש"הם" נגדו כי "הם" אנטישמים.
ב. זה שכולם עושים משהו לא הופך את זה למוצדק.
ג. אתה צודק שיש מצבים בלתי אפשריים שבהם יבוצעו פעולות לא מוסריות. דווקא בגלל זה מדינות אחרות לא רוצות להכנס למצבים כאלו מלתחילה. במערכות הבטחון האמריקאיות, לדוגמא, יש התנגדות עצומה לשיטת העינויים שהנהיג בוש (רוב המידע שיש לנו לגבי הנושא הזה בא מכוחות הביטחון) ויש רצון לצאת מעירק ואפגניסטן, בין היתר כדי שלא להמשיך להרוג אזרחים.
א. יש הבדל גדול בין תגובה רשמית (לפי הטענה של יוסי, שכל המאמר בנוי עליה) למה שנשמע לך כרמז עבה. אגב, מועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף שחלק מהמדינות המשפיעות בו מצהירות בגלוי על אנטי-יהודיות. יש סיבה לזה שהגוף הזה עוסק בישראל באופן בלעדי.
ב. לא, זה לא עושה את זה מוצדק, אבל אם אף מדינה בעולם לא מצליחה לנצח מלחמה בלי שיפגעו אזרחים, יש מקום לחשוב שאולי זה בלתי אפשרי. כדי לשפוט אם נזק מסוים הוא בתחום פשע מלחמה צריך להשוות את זה למקובל במלחמות. אם אתה משווה את זה לאוטופיה שבה לא נהרג אף אזרח ברור שתמיד תצא פושע מלחמה.
הכוון, אגב, הוא להשוות לאוטופיה בה לא נהרג אף אחד בכלל – ראה התבססות השמוש במספר ההרוגים הכללי ולא במספר ההרוגים האזרחים. ישראל בתודעה העולמית הרגה 1300 (נקח ממוצע) פלשתינים, העובדה שרובם לוחמי חמאס לא רלוונטית כלל.
ג. איך לדעתך "מדינות אחרות" היו לא נכנסות למצב הזה? אני כשלעצמי מתקשה לדמיין מדינה שהייתה מקבלת רקטות על עריה לתקופה כ"כ ארוכה. "מערכות הבטחון האמריקאיות" – יחד עם מערכות הממשל, העתונות, המשפט – זרקו לרוח את כל עקרונותיהן אחרי התקפה אחת על ארה"ב ומלקטות אותם מחדש רק בימים אלו (ומיום ליום נדמה שההבדל בין אובמה לבוש יהיה קטן בהרבה מהציפיות).
א. יש הבדל במישור התגובה הרשמית: ראש הממשלה, נציגנו באו"ם ובוושינגטון ירמזו לאנטישמיות בעוד ששר החוץ ונציגנו בכנסת ידברו על כך בגלוי.
ושוב, אתה צודק שיש מדינות אנטישמיות שמחפשות את ישראל (גם כאן כדאי להזכיר את דרום אפריקה שהרגה פחות שחורים מהרבה מדינות אפריקאיות עצמיות ולא הצליחה להבין למה כולם נטפלים דווקא אליה) אבל האם זה הופך את גולדסטין או את הדו"ח שלו לאנטישמי?
ב. לא ראיתי "1300 הרוגים" לא בדו"ח גולדסטין ולא באף פרסום רציני אחר. נראה לי שאתה מבלבל בין העמדה הפלשתינית ל"תודעה עולמית".
התודעה הולמית, אגב, דווקא מתירה לפגוע בחמאסניקים ולכן בשלושת הימים הראשונים של המצבע, כשעיקר (שים לב – "עיקר" – העולם, בניגוד למה שאתה חושב, לא מטומטם ומודע לכך שנפגעים אזרחים) בעזה ישראל זכתה לתמיכה מסויגת (מסויגת לא בגלל אנטישמיות אלא בגלל שמלחמת לבנון 2 עוד היתה טריה בזכרונם). רק כשלישראל נגמרו המטרות הקלות והיא החליטה לעבור לשלב של כתישת אזרחים , רק אז העולם התחיל לדרוש שהמבצע יסתיים.
ג. ההיסטוריה האנושית לא מתחילה ב-16 באפריל 2001, קסאם ראשון. היינו יכולים ועודנו יכולים לעשות הרבה מאוד במישור הפוליטי, בד בבד עם פגיעה פיזית במשגרי הקסאמים. יכולנו, לדוגמא, לתאם את ההתנתקות עם אבו-מאזן ולהציג אותה כנצחון פתחאווי במקום המבצע החד-צדדי שחיזק רק את חמאס. אנחנו גם יכולים לפנות את כל ההתנחלויות ולהקים מדינה פלשתינאית שלא תהיה תאוקרטיה חמאסניקית מטורפת ובכך תעזור לנו מול החמאס.
היו בעולם שני סכסוכים אלימים שהגיעו (שוב) לידי פיצוץ בתחילת 2009. הראשון בעזה, השני בסרי לנקה. לראשון האו"ם ראה לנכון למנות ועדת חקירה, לשני לא. למעשה, הוא ניקה את סרי לנקה מכל אחריות להרג אלפי אזרחים.
http://www.guardian.co.uk/world/2009/may/28/sri-lanka-un-war-crimes-investigation
Sri Lanka last night scored a major propaganda coup when the UN human rights council praised its victory over the Tamil Tigers and refused calls to investigate allegations of war crimes by both sides in the final chapter of a bloody 25-year conflict.
אני לא יודעת אם מדובר באנטישמיות, או ששליטי סרי לנקה מוצלחים יותר בלוביזם, אבל נראה לי מוזר שאפשר לנקות מדינה מפשעי מלחמה בלי לחקור קודם האם התבצעו כאלה.
אוקיי, לפי מה שכתוב בכתבה סרי לנקה פשוט הצליחה לגייס מספיק בעלות ברית כדי לסכל את ההצעה. אבל עוד כתוב, שארגונים כמו אמנסטי לדוגמא יצאו נגד ההחלטה הזאת. אז גם אם פסלת את האו"ם כגוף אינטרסנטי מדי לשפוט, מה הטיעון נגד אגוני זכויות אדם לא ממשלתיים שטענו לפשעי מלחמה של צה"ל בעזה?
יכול להיות שנעשו פשעי מלחמה – לא הייתי שם, אני לא יודעת. אבל ממה שהבנתי, רוב ארגוני זכויות האדם, אם לא כולם, מתבססים על עדויות של פלסטינים. עדי ראיה הם לא תמיד מהימנים, גם כשהם רוצים להיות, ובמקרה הזה יש להם אג'נדה. בסופו של דבר, כל מלחמה היא פשע – להרוג אנשים זה לא חוקי.
ועדויות שוברים שתיקה?
חוץ מזה, האם הבנתי נכון, הבעת התנגדות לכניסה לעזה באופן כללי?
לא, לא הבעתי התנגדות לכניסה לעזה באופן כללי. הצבעתי על כך שבמלחמה נהרגים אנשים, גם אם עושים את כל המאמצים. את עדויות שוברים שתיקה צריך לחקור ולהסיק אם יש בהן אמת וכמה אמת.
אני הראשונה שארצה למנוע פגיעה בחפים מפשע, אבל אני לא הולכת לצרוח, בתגובה פבלובית, על כל פגיעה כזו "פשעי מלחמה!" ולהכריח חיילים להסתובב עם עו"ד צמוד.
סרי לנקה לא מתיימרת להיות חברה של כבוד בעולם המערבי. אולי אם נפסיק להידחף למועדון הזה לא נמשוך את אור הזרקורים ונוכל בשקט להיוח חור עולם שלישי מטורלל כמו שהרבה אנשים כאן רוצים. אבל אנחנו רוצים להתנהג כמו סרי לנקה, אבל שיתנהגו אלינו כאילו אנחנו ליכטנשטיין.
שמעו שמעו. רק שבמקום "חור עולם שלישי מטורלל" אתה יכול להיות מדוייק ולכתוב "מדינת מזרח תיכון טיפוסית".
600 אזרחים, לפי האמדן הממעיט ביותר, נהרגו מהפצצות נאט"ו במלחמת קוסובו. מטוסי נאט"ו הפציצו מגובה רב, כדי לא להסתכן באש הנ.מ הסרבית (לא שהיא מתקדמת במיוחד) במשך שלושה חודשים, מטרות תשתית ומטרות שנראו להם צבאיות אבל במקרים רבים התגלו כאזרחיות. כולל שיירות פליטים, בית חולים, שגרירות.
האם נפתחה חקירה ולו במקרה אחד של הרג אזרחים באותה מלחמה – שלא לדבר על הגישה הכללית של הפצצות אינטנסיביות מהאוויר?
בעיראק, בנסיבות די דומות למבצע בעזה, נהרגו עשרות אזרחים על כל חמוש עיראקי.
יוסי, יש לך נתונים על שיעורי אזרחים שנפגעו במלחמות בעירק ובאפגניסטן? זה שהמטרה המוצהרת היא לזכות ב"לבבות ושכלים" זה יפה, אבל הקריטריון החשוב הוא מה נעשה בשטח.
מזכיר לי מאמר של חומסקי, שאחרי שהוא כתב על כמה הרס והרג ארה"ב זרעה בוייטנאם ולאוס תוך כדי הצהרות על הגנה על חירות הוייטנאמים, הוא הביא כטיעון לכך שהוייטנאמים והסיניים רוצים להמנע מאלימות (סין של שנות ה60!) באיזו הצהרה של מאו שאלימות לא צריכה להיות האופציה הראשונה אף פעם.
חומסקי הוא פסאודו אינטלקטואל וככזה אין לקחת אותו ברצינות.
כל מי שאני לא מסכים איתו הוא פסאודו-אינטלקטואל.
לא בהכרח דורוש יש אנשים שיש לי אי הסכמה למופת איתם אבל זה לא המקרה אם חומסקי הדמגוג השרלטן אבל יכול להיות שזה כבד עליך להבין את השרלטנות של חומסקי אז תחזור לרדודים ילדון.
כל מי שאני לא מסכים איתו הוא ילדון.
האהא זינג!
כל מי שאני לא מסכים איתו הוא זינג (אין לי באמת נקודה, סתם אהבתי את השבלונה P: )
אולי אני לא מבין את הנקודה של אילן מלמעלה, אבל נדמה לי שבזה שהוא משווה את יוסי לחומסקי הוא לא מתכוון למחמאה אלא לזה שיוסי דמגוגי כמו חומסקי, כך שאתם צודקים.
יוסי שלום
אפשר להתווכח עם האמירה שכוחות נאט"ו או האמריקאים באפגניסטאן פועלים לשם עשיית נפשות ולבבות. אני מסכים עם הכתבה שלך וחושב שזו צביעות של חמסנים לצווח שגם האחרים פועלים כמונו ולכן מותר לנו,אלא שהאמריקאים בעיראק או אפגניסטן אינם פועלים לשם דמוקרטיזציה אלא כבעיקר לשם התרחבות והשתלטות מתמשכת של העסקים והתאגידים חובקי העולם. הרס עיראק הוא עסק כלכלי מעולה לאותם אלו שיודעים לבנות תשתיות.
אכן יש צבעיות בכך שאת ארה"ב ורוסיה לא שופטים באותה אמת מידה אבל אני כישראלי מעונין קודם כל בשיפוט עצמי ושיפור של מה שקורה לנו וזו הסיבה שצריך לברך על הדו"ח ושכמותו.
שנה טובה
איתן
האם אפשר להילחם בטרור בלי לבצע פשעי מלחמה? גם אם נניח שלישראל לא היה אכפת מביצוע פשעים כאלה בזמן עופרת יצוקה, הרי שכוחות נאט"ו באפגניסטן מבצעים פעולות, שאם היו נבחנות באותו קנה מידה בו בוחנים את ישראל, גם הן היו נחשבות כפשעי מלחמה. נניח עוד הנחה: מטרתם של כוחות נאט"ו היא, בכנות, "לזכות בלבבות ומוחות" – כלומר, הם אינם מעוניינים בביצוע פשעי מלחמה. אז, אם כוחות נאט"ו מבצעים פשעי מלחמה למרות שאינם מעוניינים בכך, האם יתכן שאין להם ברירה?
האם אפשר? כן, בהחלט, כפי שאפשר להילחם בפשע בלי להטיל עוצר על כל השכונות בהן מתגוררים מי שמוכרים למשטרה כחשודים בפשיעה ובלי לשלוח כוחות של ימ"מ להשתלט על בתיהם של אותם חשודים. נכון, מאבק בפשע בכלים העומדים לרשותה של מדינה דמוקרטית לעולם לא יניב הצלחה מלאה. מצד שני, האם המאבק בטרור לפי שיטת "צרוב את תודעת הפלסטינים בכמות אש מסיבית; אם אינך מצליח, הכפל את כמות האש וחזור לשלב הקודם" הביא הצלחה מלאה?
כשאתה עולה על אוטובוס בת"א, אתה פוחד שהוא יתפוצץ? אם התשובה שלילית, הייתי אומר שהמאבק בטרור הביא להצלחה.
תל אביב? לא מקום שהייתי רוצה להיות בו בקיץ.
תשמע, אני ירושלמי. אני זוכר את שנות הפיגועים, ואני לא חושב שפחדתי אי-פעם להיפגע אישית כשעליתי לאוטובוס או ישבתי בבית קפה. זה לא שאני גיבור גדול, זה פשוט עניין של סטטיסטיקה פשוטה. אישית, תאונות דרכים מפחידות אותי יותר.
ניר אתה מגיב פה למני , איש שכתב פה פעם שלא אכפת לו לשלם בכך שאוטובוס יתפוצץ לו מפעם לפעם העיקר שכוחות הביטחון לא יבצעו מעשים שלא נראים לו.
ולך, כך אני מניח, לא אכפת שמדי שבוע כמה אנשים נהרגים כאן בתאונות דרכים. שכן, אילו היה לך אכפת מזה, היית דורש שכוחות מיוחדים של המשטרה יישלחו לעצור את כל מי שביצע אי-פעם עבירת תנועה. מה, לא?
אתה מתעקש על האנלוגיה הזאת, מה היא באמת כזאת חכמה בעינך?!
לשאלת: כן! כל מי שאי פעם ביצע עבירת תנועה בכוונה תחילה על מנת לפגוע בחיי אדם יש לעצור תיכף ומייד! גם כל חולה איידס ידוע שמקיים יחסי מין לא בטוחים!
אתה חושב שרוב הרוגי תאונות הדרכים נהרגו ע"י מי שביצע עבירת תנועה על-מנת לפגוע בחיי אדם?
ולגבי חולי איידס, איך בדיוק אתה מתכוון לבדוק עם מי הם קיימו יחסי מין ובאיזו דרך? זה משהו עם החדרת שבבים אלקטרוניים? אולי פשוט יותר לחרוט בבשרם קעקוע או משהו כדי שהציבור יידע וייזהר?
תענה את התשובה הזאת לעצמך , אתה העלת את האנלוגיה הטיפשית בין פעיל מיליציה לבין עבריין תנועה.
מה לא ברור ? יש למנוע משור מועד לנגוח. ההשוואה לתאונות אינה במקומה.
את העניין של חולי איידס אתה העלית. אז מה עם מניעת קיום יחסי מין?
לגבי עברייני תנועה, אני בסה"כ ציינתי שמבחינה סטטיסטית, הם מהווים סכנה חמורה יותר לשלומם של אזרחי ישראל מפעילי טרור למיניהם. בהקשר הזה, לא ממש מעניין אותי מה רוצים עברייני תנועה ומה רוצים פעילי טרור. אני לא חושב שאני צריך לחנך פעילי טרור או פלסטינים/ערבים/מוסלמים באופן כללי. אם פעילי טרור מהווים איום על שלומם של אזרחי ישראל, צריך להילחם באיום הזה, אבל בשום שכל, תוך כיבוד זכויותיהם של בני אדם באשר הם (כן, גם לפעילי טרור יש זכויות, שלא לדבר על האוכלוסייה הסובבת אותם), ותוך הבנה שניצחון מלא במאבק הזה הנו בלתי-אפשרי. אם תאונות דרכים מהוות איום על שלומם של אזרחי ישראל, יש להילחם גם באיום הזה — שוב, בשום שכל, תוך כיבוד זכויות והבנה כנ"ל. מה כאן לא ברור?
ועדיין, כוחות נאט"ו אינם מסוגלים לעשות זאת, למרות שהם אינם מעוניינים לפגוע בחפים מפשע.
לגבי כוחות נאט"ו, אני לא חושב שהם צריכים בכלל להיות באפגניסטאן (אם זה מה שאת מתכוונת). אבל אני לא רואה איך זה קשור לצדקתה או אי-צדקתה של ישראל במבצע "הכה את עזה כפי יכולתך".
העובדה שכוחות נאט"ו הורגים אזרחים – והרבה – באפגניסטן, למרות מאמציהם הכנים שלא לעשות זאת, אומרת שאי אפשר להילחם בארגוני טרור מהסוג שלא מתקשר קודם בלי להרוג אזרחים.
אולי הם אינם צריכים להילחם בטרור באפגניסטן? אולי עדיף להגביר את הפיקוח על מעשיהם של חשודים בטרור בארצות המערב? מה שבטוח הוא שכך יהיו הרבה פחות הרוגים. אבל זו, בסופו של דבר, בעיה של מדינות נאט"ו, לא שלנו.
ההחלטה של איגוד הסחר הבריטי אמנם מחרימה מוצרים מההתנחלויות, אבל הבלבול בין "התנחלויות" ו-"ישראל" הוא עניין נפוץ בחוגי השמאל הבריטי דווקא – או ליתר דיוק, זה לא בלבול, כי מבחינתם כל ישראל היא התנחלות (ואין לי ספק שאם הם היו מסוגלים לזה, החרם שלהם היה מקיף את ישראל באופן כללי – אבל צעד כזה הוא כנראה עדיין יותר מדי מרחיק-לכת, בשלב הנוכחי). אתה מוזמן לבדוק, למשל, את האורגזמה שחווה ריצ'ארד סימור עם ההכרזה של האיגוד:
http://leninology.blogspot.com/2009/09/unions-vote-for-israel-boycott.html
כך שהסיבה לכותרת השגויה של "הארץ" יכולה להיות במקור אותו הם בחרו לצטט – שאולי אף הגיע מאיגוד הסחר עצמו.
למען האמת החרמת כל התוצרת הישראלית הייתה על השולחן אבל ההחלטה בסוף כן התמקדה בהתנחלויות. כנראה שיש שם איזושהיא הבחנה כזו.
הקביעה שהכותרת של "הארץ" שגויה מתאימה למאמר התמוה הזה. מספיק להסתכל על תת-הכותרת: "האיגוד קרא לאסור ייבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות, להפסקת הסחר בנשק עם ישראל ולהסרת התמיכה הכלכלית במספר חברות ישראליות" – כלומר מוצרים ישראלים (לא התנחלותיים) כמו מניות של חברות ישראליות, נאמר אלביט, נכללים בקריאה לחרם.
מי שרוצה לשחק בעתונאי (כי לעתונאים האמיתיים כבר מזמן לא מתחשק) יכול גם לראות את ההצהרה של הארגון עצמו כאן: http://www.tuc.org.uk/congress/tuc-16991-f0.cfm
ולהווכח שהיא גם מדברת על פעולה נגד המעמד של ישראל כשותפה למסחר עם האחוד האירופי, עניין שישפיע על כל החברות הישראליות, ושהיא מדברת על חרם לפי קוי Palestine Solidarity Campaign שכשלעצמו משתתף קמפיין BDS – אותו קמפיין שניב גורדון המליץ עליו לאחרונה לקוראי הלוס אנג'לס טיימס, ושמכוון נגד ישראל כולה ולמעשה לא עושה שום אבחנה בין השטחים לישראל, לא בחרם ולא בהגדרת ה"אפרטהייד".
לדעתם, הדרך הטובה ביותר להילחם בטרור היא להיות באפגניסטן (אחרת אני מניחה שהם לא היו שם).
בהנחה הפרועה שהצהרותיהם תואמות למעשיהם, אם זה נכון אז הם פלשו לעיראק בגלל הנשק להשמדה המונית, גם בזה את מאמינה?
נו, אז אולי הם לא צודקים?
ואולי השהייה באפגניסטן גורמת להם לבצע פשעי מלחמה? (זו סוגיה בפני עצמה, שאינה קשורה לשאלה אם ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה.)