הם רוצים כניעה, לא כבוד; צה"ל כצבא רוסי; בזיון פוליטי נדיר; חוסר שפיות קל; ארבע הערות על המצב
טקס פגאני ברחובות פתח תקווה, היום (יצ"ג)
זה לא קשור ל"כבוד": הצווחה החוזרת ונשנית מפי יהודים אורתודוקסים, כשמישהו מעז לומר שאולי, בעצם, חוק ה"חמץ" פוגע בזכויותיו, היא שצריך לכבד את אמונותיהם ואיזה מין ליברלים אתם, שלא מסוגלים לכבד אחרים. 
זו טענה שקל לפטור: היא מבלבלת בין אדם ובין אמונותיו. אנשים, בדרך כלל, ראויים לכבוד בסיסי. לאמונות אין שום הגנה כזו. עובדי האליל שלנו חוגגים כיום את חג השמש, או איך שהם לא רוצים לקרוא לו, שכולו נובע מבורות גאוצנטרית (תודה לרחביה ברמן שהאיר את עיני בנושא). מי שדורש שאני אכבד את אמונתו, כשזו מפגרת ביותר ממאה שנים אפילו אחרי הקתוליות, יצטרך להסתפק בגיחוך. הנלעג אינו ראוי לכבוד.
אבל זו איננה, בעצם, דרישה ל"כבוד" לאמונה האורתודוקסית: זו כפייתה. יהודים אורתודוקסים אינם דורשים מאופים בניו יורק או פראג לסגור את חנויותיהם בפסח, ואינם נוזפים בלועסי פסטה ברומא בשל כך. גם מספר ההתעלפויות של חרדים בפאריס, בראותם את השקצים המקומיים מציעים למכירה בלי שמץ בושה ככרות לחם מפתות במיוחד, נחשב לנמוך מאד. לא, זה לא קשור לכבוד.
סתם בני אדם שאוכלים לחם בפסח לא מפריעים לאורתודוקסים. מי שהם מחשיבים ליהודים – דווקא כן. מה שמפריע להם איננו החמץ המוצג בפרהסיה; מפריעה להם העובדה שיש כאלה הנחשבים יהודים ושטרם נכנעו לדרישות ההלכה. עדיין אין להם את הכוח הנדרש לרצוח אותם – יותר מדי אפיקורסים, פחות מדי בורות – אז הם דורשים שלפחות יכפיפו את הראש לפניהם. והמוני הבורים, כמובן, כופפים.
צחוק צבאי קצר: בדיחה עתיקה מספרת על קצין רוסי, שלאחר מלחמת העולם השניה מסביר את שלל המדליות שעל חזו לידיד מעריץ. 'ומה זו?', שואל הידיד על מדליה גדולה ונוצצת במיוחד. 'זו? אותה קיבלתי על כך שמנעתי אונס נערה פולניה'. 'באמת?', מתלהב הידיד, 'איך?'. 'פשוט מאד, התאפקתי.'
את מי שמכיר את ההיסטוריה של כיבושה של פולין (פעם קראו לזה "שחרור מעול הנאצים") בשנים 1944-1945 ודאי יצחק פחות. כך או כך, מתקבל הרושם שצה"ל מתקנא באותו קצין רוסי.
עד לאחרונה, התהדר צה"ל בכך שהוא דווקא ממעט לחלק מדליות וצל"שים. ואף על פי כן, העניק אלוף פיקוד המרכז צל"שים לארבעה חיילים שהצליחו, שימו לב, לבצע את משימתם מבלי לפגוע באזרחים. באחד המקרים, דווח, פצעו החיילים מבוקש "אבל נמנעו מלפגוע באשתו שהיתה לצידו בדירה".
זה באמת שפל חדש: מעבר לעובדה שהצל"שים הללו מגיעים באופן חשוד בצמוד לפעולות, איך לומר, פחות כירורגיות של צה"ל, הרעיון שצריך לתת צל"ש על ביצוע של המובן מאליו הוא מחפיר. אלא שכמובן שבצה"ל של אסא כשר, כפי שמקפיד להזכיר לנו יוסי דהאן, כבר ביטלו את ההבחנה בין לוחמים ואזרחים, וצה"ל מרשה לעצמו להרוג את האזרחים כדי לחסוך בחיי החיילים.
ממשיך בהתרסקות: ניסיתי לגזור על עצמי שתיקה בקשר לאהוד ברק, אבל אי אפשר. הגאון מפרק השעונים יצא בהבלחה חדשה: מעתה, ייצג זבולון אורלב מהמפז"ל את מפלגת העבודה, וזאת במקום נציג אחר ממפלגת העבודה. ברק חושש שחלק מחברי הכנסת של העבודה לא יצייתו להוראות ממשלת נתניהו-ליברמן, אז הוא העדיף לוותר על מושב ועדה של העבודה עבור מגלגל העיניים המקצועי מהמפלגה היודו-נאצית המתונה. כשאתה מוצא את עצמך מסכים עם אחמד טיבי, באמת שכבר אין מילים. ולחשוב שדווקא דניאל בן סימון הוא זה שחתום על המהלך הזה… מדהים.
האם ישראל מתאבדת? הכנסת ערכה שלשום (שני) דיון על התבטאויותיו של שר החוץ ליברמן. אם למישהו היה ספק היכן עומדת ממשלת ישראל, הספקות התפזרו.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הגיב בשם הממשלה ואמר ש"אובמה לא נותן פקודות לישראל", וש"עם ישראל החליט שהוא לא מצטרף להיות המדינה ה-51 של ארה"ב ובחר בנתניהו". עם זאת, אמר ארדן שארצות הברית היא "בעלת ברית חשובה" של ישראל.
וואלה. חשובה? נסה, אולי, "יחידה"? האם ישראל מוכנה להסתכן בעימות עם הממשל האמריקני בשביל ההתנחלויות? האם מישהו בירושלים באמת חושב שהקונגרס הדמוקרטי יצא להגנת ממשלת נתניהו? רוב המצביעים היהודים לדמוקרטים הם אנשי שמאל, ולחלק ניכר מהם ישראל היא מבוכה. זה נכון יותר ככל שגיל המצביעים נמוך יותר, ובקונגרס יודעים לעשות את החישוב הדמוקרטי. אובאמה שומר על פופולריות עצומה בארה"ב, ואם מישהו בממשלת נתניהו חושב שהדמוקרטים יצאו נגדו, ועוד בשביל ממשלת ימין ישראלית – אז אולי באמת הגיע הזמן ללגליזציה של סמים קלים, לפני שאיזה שוטר סמוי יתפוס את השרים על חם.
אובמה לא צריך לצאת נגד ישראל. הוא פשוט צריך להודיע שהוא מצמצם את הסיוע הבטחוני לישראל באותה מידה שהוא מצמצם את תקציב הבטחון האמריקני, ולרמוז שאם ארה"ב חותכת בבשר החי, אולי גם ישראל צריכה. זה יהיה פופולרי לעילא בארה"ב כרגע, וזה יספיק כדי למוטט את הכלכלה הישראלית, שנשענת על ההנחה של סיוע אמריקני לישראל. השגריר האמריקני פשוט צריך לא להטיל את הווטו הקבוע במועצת הבטחון, והקרקע הדיפלומטית תשמט מתחת לרגלי ישראל.
לפני 30 שנה יכול היה מנחם בגין לומר לשגריר האמריקני שישראל איננה רפובליקת בננות. אז היינו תלויים בה הרבה פחות, והאקלים העולמי היה חיובי הרבה יותר. בזבזנו את עתודות הרצון הטוב שהיו למדינה של פליטים שקמה מן האפר; הן טמונות בחולות הגדה והרצועה, יחד עם עשרות מיליארדי שקלים, זעתם ודמעתם של מיליוני ישראלים. יותר ויותר מתקבל הרושם שכאשר המקום הזה יקרוס, יהיו כמה מאמרי צער בעיתונות העולמית ואנחת רווחה גדולה. וכששר החוץ שלך הוא ליברמן וכשהממשלה שלך נושכת את היד המאכילה אותה – וארדן, יש להזכיר, הוא נציגה של ממשלה קולקטיבית; קולו בכנסת הוא קולה – אתה מתחיל להבין שכל נבואות החורבן מתגשמות, לנגד עיניך, בימי חייך.
ואנחנו רק בשבוע הראשון של ממשלת נתניהו. איזה מזל שחג עכשיו. בבוקר תאמר מי יתן ערב, ובערב תאמר מי יתן בוקר – מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה.
חג חירות שמח ופסח קל.
(יוסי גורביץ)
לא יאומן איך מדינתנו הקטנה משתינה בקשת על כל מי שעשוי אולי לעזור לה.
אבל בעצם, נראה לי שירידה מסוימת בתמיכה של האמריקאים רק תועיל פה. בייחוד הסיוע הכלכלי, שלדעתי רק פוגע בנו. לא הגיע הזמן לקצת עצמאות?
עצמאות סרבית.
בקשר לכבוד, http://blogdebate.org/dubi/archives/343
אין לינק למה שרחביה ברמן אמר וגם לא מצאתי.
זאת משום שהדברים נאמרו בשיחת טלפון…
מה, שיחות הטלפון שלך עדיין לא באינטרנט? מחדל! גוגל חייבים לטפל בזה הקרוב.
אני חושב שאתה קצת מפריז בחשיבותו הכלכלית של של הסיוע האמריקאי. מדובר במספר אחוזים מתוך סך התקציב הישראלי. לא משהו שלא יעורר אי נוחות משמעותית בקרב האזרחים, אבל גם לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו כמדינה.
הסיוע האמריקאי הוא מקרה קלאסי של יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק.
הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל הוא מענק של 1.8 מיליארד דולר בשנה (8 מיליארד שקל).הוצאות ישראל ב 2008 עמדו על 250 מיליארד שקל. הסיוע ניתן כחלק מהסכמי קמפ-דייויד שכשתמורת סיני ארה"ב התחייבה לשמור על "עליונות צבאית" ישראלית. כל הכסף הזה אמור להיות מוצא בארה"ב.
כלומר המשך הסיוע הצבאי האמריקאי הוא אינטרס של תעשיות הנשק האמריקאיות. לדוגמא, בואינג לא סגרה את המפעל שלה במיזורי רק כי ישראל הסכימה לרכוש מטוסי F-15I. הסיוע הזה גם גורם לסגירת מפעלים ישראלים כי לצה"ל לפעמים יותר זול לקנות ציוד מכספי הסיוע.
מה גם שהסיוע הזה נותן גושפנקא לאמריקאים להתערב בסחר הבטחוני הישראלי למרות שלעיתים אין שום הצדקה לכך (עסקת הפלקון עם הודו היא דוגמה בולטת).
בנוסף, ביטול המענק יביא גם לביטול המענק למצרים (2.5 מיליארד בשנה) היות וזה גם חלק מהסכמי קמפ-דיוויד. הכלכלה המצרית זקוקה יותר לסיוע הזה מישראל(עם רמת הוצאות של 244 מיליארד לי"מ' שווה ערך ל 178 מיליארד שקל ואוכלוסית מצרים היא פי 10 מאוכלוסית ישראל) . ארה"ב לא צריכה התערערות שלטונית במצרים על הראש. הקונגרס בטח לא ימשיך להקציב סיוע כזה למצרים אם ישראל לא תקבל גם. מבחינה פוליטית זה Non-Starter.
לכן – הסיוע האמריקאי הצבאי ימשך כי זה יותר אינטרס אמריקאי מאשר ישראלי. ואם חשבת שאייפאק יודעים משהו על שתדלנות – לא ראית לוביסט של תעשיית הנשק האמריקאי בפעולה.
כן, זה מה שהתכוונתי, רק שלא היו לי הפרטים.
ראיתי רק עכשיו. במילה אחת: לא. בהרחבה:
"הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל הוא מענק של 1.8 מיליארד דולר בשנה" – לא נכון. היום כבר מעל 2.5 מיליארד, ובמגמת גידול עד ל-3 מיליארד.
"הסיוע ניתן כחלק מהסכמי קמפ-דייויד שכשתמורת סיני ארה"ב התחייבה לשמור על "עליונות צבאית" ישראלית." – לא נכון. להסכמי קמפ דייויד ניתן סיוע מיוחד, סיוע רמון. הסיוע הנוכחי החל במקור כהלוואות ומוסד כמענק רק ב-84.
"כל הכסף הזה אמור להיות מוצא בארה"ב" – לא נכון. רבע מהסכום מוצא בשקלים ומחליף תקציב שאחרת צריך להוציא מהכיס.
"בואינג לא סגרה את המפעל שלה במיזורי רק כי ישראל הסכימה לרכוש מטוסי F-15I" – בגלל 25 מטוסים בשנות ה-90 היא לא סגרה את המפעל?
"ביטול המענק יביא גם לביטול המענק למצרים (2.5 מיליארד בשנה) היות וזה גם חלק מהסכמי קמפ-דיוויד" – קשקוש אמיתי. מצרים מקבלת חצי מזה (1.3 מיליארד) ובתנאים משמעותית פחות טובים. אין שום קשר חוקי בין הסיוע לישראל ולמצרים – ההסכם על היקף הסיוע הוא בילטרלי בין ישראל וארה"ב. אם הקונגרס יחשוב שצריך לתת סיוע למצרים ולא צריך לתת סיוע לישראל אין שום היבט חוקי שמונע את זה ממנו.
בקיצור, דווקא המלחמה האחרונה הראתה שישראל זקוקה בצורה נואשת לחימוש אמריקאי. 15 מיליארד שקל שווה לקצת פחות משליש מתקציב הבטחון, חצי מתקציב החינוך, וכמעט פי שניים מתקציב המשרד לבטחון פנים. צריך רק לחשוב על הבור בתקציב שייווצר אם הסיוע יבוטל, ואת הקיצוצים במשרדים אחרים.
ועוד דבר:
"נובע מבורות גאוצנטרית"
תמונה גיאוצנטרית של מערכת השמש שקולה לחלוטין מבחינה פיזיקלית, לתמונה הליוצנטרית או יופיטרצנטרית. אין לשמש שום ערך מוסף מבחינת מיקום מרכז הקואורדינטות לעומת כל גורם שמימי אחר. בעצם, אפילו התמונה ההליוצנטרית לא ממש מדויקת, היות ויותר נכון לומר שמשוואות המסלול הן אלגנטיות ביותר כאשר גם השמש וגם כדור הארץ סובבים מסביב לנקודת מרכז המסה המשותפת.
אין שום ערך מוסף? זה בערך כמו להגיד שמרכז הגוף שלך זה הירך הימנית. הרי, טכנית, אפשר להגיע ממנה לכל מקום בגוף, ולבנות מערכת קואורדינטות בהתאם..
כדאי לציין שמרכז המאסה המשותפת של השמש וכדור הארץ נמצאת 450 ק"מ ממרכזה של השמש (כשהקוטר הממוצע של השמש הוא יותר ממליון ק"מ, והקוטר הממוצע של המערכת הוא 150 מליון ק"מ). לכל דיון מעשי, אפשר להגיד שהשמש היא מרכזה של המערכת, או לפחות אחד מהמרכזים (כי, הרי, מדובר על אליפסה). ועל אחת כמה וכמה שמוסיפים את כל שאר הרכיבים של מערכת השמש.
מרכז מסה יש רק אחד והשמש היא אכן בקירוב טוב מרכז המסה של מערכת השמש.
" לכל דיון מעשי, אפשר להגיד שהשמש היא מרכזה של המערכת"
אכן פיזיקה היא אומנות הקירובים, אבל כיום אפשר למדוד בשגיאות של 10 בחזקת מינוס 15, ולכן חוסר דיוק של 3 מיליוניות יכול להחשב חוסר דיוק די גדול. היום מסוגלים לזהות פלנטות במרחקי שנות אור בדיוק בגלל התנודות האלה מסביב למרכז המסה.
"לכל דיון מעשי, אפשר להגיד שהשמש היא מרכזה של המערכת, או לפחות אחד מהמרכזים (כי, הרי, מדובר על אליפסה). ועל אחת כמה וכמה שמוסיפים את כל שאר הרכיבים של מערכת השמש."
זה אם אתה רוצה לתאר את מערכת השמש כמסלולים אליפטיים יפים. אבל אין שום בעיה לתאר את המערכת כשכדור הארץ נמצא במרכז וכל שאר הכוכבים חגים מסביבו (הפוטנציאל האפקטיבי מסריח אבל איו בעיה מתודית לחשב אותו). למשוואות אוילר-לגרנז' לא אכפת בדיוק את מי אתה שם במרכז. פשוט מבחינה חישובית הפורמליזם ההליוצנטרי יותר נח.
וזה מוביל אותנו לציטוט הבא: "אין שום ערך מוסף? זה בערך כמו להגיד שמרכז הגוף שלך זה הירך הימנית. הרי, טכנית, אפשר להגיע ממנה לכל מקום בגוף, ולבנות מערכת קואורדינטות בהתאם.."
זה בדיוק מה שעושים. למשל בהנדסה ביו-רפואית מחשבים הרבה פעמים מומנטים ביחס לכל מני צירי סיבוב (מפרקים) כדי לבנות התקנים שונים. לאף אחד אין בעיה עם זה.
את הוויכוח הזה קל ליישב : צופה שיעמוד במרכז הגלקסיה יראה את הפלנטות מסתובבות סביב השמש בעוד השמש סובבת את מרכז הגלקסיה, כלומר, צופה מחוץ למערכת השמש יבחין שהשמש היא מרכזה.
בלי קשר למשחקי קורדינאטות , עקרונות היחסות הכללית סותרים סיבוב של השמש סביב כדה"א או כל גורם שמיימי אחר במערכת השמש.
לא הם לא.
ניכר שאתה יודע על מה אתה מדבר.
אכן
יש לי הרגשה שאתה הולך לטעון שזה מה שהרבנים בעצם התכוונו אליו. בכל מקרה, למערכת השמש עדיין יש "מרכז מסה" כמו שלגוף יש מרכז מומנטים.
בוודאי, זה בדיוק מה שהרבנים התכוונו אליו….
לפני כמה שנים ראיתי ראיון בטלוויזיה עם "אינטלקטואל" מאוניברסיטת בגדד, איסלמיסט שמאמין וגם מלמד שהעולם הוא שטוח (מכיוון שיש לטענה הזאת מקורות איסלאמיים).
ברור שהעולם שטוח. בכל נקודה עליו יש מישור משיק , כאשר מאוד קרוב לנקודה המישור מאוד דומה למשטח. מכיוון שבכל נקודה יש מישור משיק, ברור כי בכל נקודה העולם שטוח.
נכון. בגלל זה אמרתי שפיזיקה זה אמנות הקירובים.
בגלל זה כשאתה בונה בית, הפלס שאתה משתמש בו לא מפצה על עקימות כדור הארץ והבניין לא נופל.
כשאתה טס לארה"ב המטוס משתמש במסלול גיאודזי אבל בחישובי הקו-רוחב קו-אורך לא מתייחסים לעובדה שכדור הארץ הוא לא כדור (הוא יותר אליפסואיד).
הבעיה היא לא בכך שהמר-בחור מבגדד אומר שהעולם שטוח (לפחות לא בעיה שלי). מצידי שיגיד שהעולם נראה כמו טבעת מוביוס ואנחנו הנמלים. מה גם שהסתמכות על טקסטים דתיים חשוכים כדי "להוכיח" תיאוריה מדעית זה אבסורד מפחיד.
הבעיה הכללית היא שאנשים מצהירים על קירובים פיזיקליים בלי להצהיר תחת איזה תנאים הקירוב נכון.
רק להבהרה: הרבנים מעניינים לי את התחת, וזה עוד במקרה שרוחי טובה עלי.
ברור שלמערכת השמש יש מרכז מסה. אף אחד לא טוען אחרת. היתרון הגדול הוא שטנזור האינרציה במערכת כזו (שבה אחד הצירים עוברים כולם דרך מרכז המסה) הוא מלוכסן, ולכן המשוואות פשוטות יותר. נו אז?
כאשר נאס"א או כל סוכנות חלל אחרת מבצעת חישובים לגבי תצפיות ולווינים – באיזה מערכת אתם חושבים שהם עושים את זה?
עוד דוגמא: כל סטודנט שנה ראשונה נאבק בכח קוריוליס. כל הקטע של כח קוריוליס זה שמתייחסים לכדור הארץ כמערכת נייחת (לא מסתובב מסביב לצירו) וצריכים להוסיף כוחות פיקטיביים כדי שמשוואות התנועה אכן יתארו את המצב.
הנושא הזה של שקילות מערכות לא חדש. איזה פיזיקאי נשכח בשם אינשטיין עשה מזה קריירה.
יש משהו ספציפי שניסית להגיד?
תקרא את כל השרשור ותבין (את התגובות של גלעד ובוב גה"ז).
כן, אבל עדיין לא הבנתי מה הפואנטה.
בסדר, אפשר להתייחס למערכת צירים שקולה שבה השמש נראית כחגה סביב כדור הארץ, וזה בעצם מה שאנחנו רואים בשמים ובגלל זה שמש בגבעון דום, לא? אבל גם ברור שכובין השאר, קיום השמש יותר משמעותי מקיום כדה"א עבור הכוכבים אחרים.
אז למה אנחנו משחקים בעצם במינוס מינוס שווה פלוס?
אגב פסח, התעמקתם פעם בהגדה עצמה? מעל לכל מדובר בסיפורים מטופשים שלא יאמנו, אף פעם לא ממש חשבתי על זה אבל בחור אחד עשה ראשי תיבות מעשרת המכות וזה נחשב לשוס רציני שם, רבי אליהו או משהו כזה קרא לזה פזאצט"א או משהו כזה. והעניין המטופש הזה זהו הטקסט המקודש, או כמה חברה שנשארו לדבר עד הבוקר וזה כבר ממש מהותי לעניין הסיפור ההסטורי.
כלומר לא מדברים על הסיפור ההסטורי, שזה טענת ה"הגדת לבנך" אלא מדקלמים כל מיני פכים קטנים הקשורים לאנשים שעשו סדר וקרו להם כל מיני דברים מלהיבים.
הידעתם ש 5 כפול 40 שווה למאתיים? ומה עם 5 כפול חמישים? כל זאת ועוד בסדר הקרוב לביתכם!
רצו שהסיפור יהיה מענין לילדים, כדי שישארו ערים וילמדו על יציאת מצרים. אז עשו אותו מענין לחרדים קטנים בבבל במאה התשיעית או מתי שזה לא נכתב.
מה כל כך נורא בלהסכים עם אחמד טיבי?
גם הוא חלק מצמאי הדם הפלסטינים?
או שזה נכתב סתם לתפארת השנינה?
מה זה כאן, הלוחות של XKCD? אני זוכר את הימים הטובים, כשאנשים השתדלו להיות און-טופיק, והתנצלו אם הם אוף-טופיק ועברו לויכוח במייל.
לא שמפריע לי, תמשיכו.
לא יוסי דהאן, מייקל וולצר ואבישי מרגלית (שאותם דהאן מצטט).