משוחרר מכבלי האמת
יום אחד התעורר אהוד ברק, וגילה שהפך לשרץ ענק. לבן דמותו של שמעון פרס, אם לדייק.
אתה בוהה במה שמתרחש עכשיו במפלגת העבודה, ונקרע בין "לא יכול להיות" ובין "מפלגת העבודה, למה אתה מצפה". מצד אחד, באמת לא מפתיע שאושיות האומה פואד, בוז'י ושמחון זוחלים לממשלה. הם היו יושבים בממשלה גם עם אסד. הם לא מסוגלים אחרת. מישהו זוכר מתי בפעם האחרונה פואד לא היה באיזושהי ממשלה? היתה הפוגה קצרה, בממשלת שרון השניה, ועוד אחת בסיבוב הקודם של נתניהו. אלה אנשים חלולים, תאבי-שררה, שאף אחד לא ציפה מהם לכלום.
גם הציפיות מאהוד "הזגזגן" ברק לא היו גבוהות, אבל לעזאזל – האיש מתגולל בביבים. לפני כחודש הוא דיבר על "בניית העבודה מהאופוזיציה". מיד לאחר מכן הוא התחיל לחתור לכניסה באיזושהי צורה לממשלת נתניהו. ביום שישי הוא ירה בעורפה של האמינות שלו: הוא אמר לנחום ברנע שהוא "לא עבד למילים". כלומר, בניסוח מנומס פחות, למילה שלו אין שום ערך. אז למה שמישהו יאמין לברק כשהוא אומר שהוא לא יפרוש ממפלגת העבודה אם יפסיד בהצבעה?
בדרך הוא משתמש בכל טריק שפל, ומגוחך, אפשרי. שאול אמסטרדמסקי חושף כיצד ניסה ברק להפיץ ידיעה "בשם הכתב" שמכפישה את יריביו – שיצאה ממשרד הבטחון דווקא, ואיך כמה וכמה כלי תקשורת בלעו את הפתיון. רביב דרוקר מסביר מדוע דווקא ההסכם הקואליציוני בין העבודה לליכוד לא פורסם: רצונם של תומכי ההסכם (מהמגוחכים שנכתבו בישראל) לעשות עוד כמה ספינים לפני ההצבעה הערב. התנהלותו בהקמת "צוות משא ומתן" – הוא עבד קשה, הצוות; הוא השלים את מלאכתו תוך 24 שעות – בשעה שמרכז המפלגה טרם הצביע בנושא היא נסיון בוטה, צורם, להפעיל לחץ על מרכז המפלגה. בדרך הוא משתמש בביטויים שלא נשמעו כמוהם במערכת הפוליטית בישראל: ראש הממשלה המכהן, לשיטתו של ברק, מפעיל "נסיונות פאתטיים, אותם מתקשה אולמרט להסתיר, [כדי] לפגוע בשר הבטחון".
העניין שהוא שלולמרט דווקא צדק. הוא לוקה בקללה משונה: הוא מסוגל לומר את כל הדברים הנכונים, תוך שהוא נטול כל יכולת לבצע אותם ונטול כל סמכות מוסרית להשמיעם. לממשלה בראשות נתניהו, שלא מסוגל לומר "שתי מדינות לשני עמים", שלא יהיה מסוגל להגיע להסכם שלום אפילו עם סוריה – הסכסוך הפשוט יותר – יש אפס יכולת ליצור מאמץ בינלאומי נגד איראן.
הכל יודעים מדוע כלה נכנסת לחופתה. לכולם ברור מדוע נתניהו זקוק לברק: הוא יעשה בו מעשה שרון בפרס, וישתמש בו כעלה תאנה לעולם בעוד הוא מבצע את מדיניות הימין. אילו אכן רצה נתניהו להקים ממשלה רצינית, שמסוגלת לקדם משהו, הוא היה מזמין הן את העבודה והן את קדימה. הוא סירב לעשות זאת. הוא יודע למה. הוא רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי.
ברק ואסופת העלובים שתומכת בכניסה לממשלה, לכל ממשלה, מגיעים עם כל התירוצים הישנים. אין לנו מדינה ספייר, אומר ברק, אולי המשפט האומלל ביותר בפוליטיקה הישראלית. לאיזה עם יש מדינה חלופית? הוא מנופף בדחליל המרוט, איראן. כמו כל שנה בעשר השנים האחרונות, גם 2009 מגוייסת, בניגוד לרצונה, לשמש כשנה גורלית בחזית האיראנית. כאילו יש הבדל ניכר מבחינת יכולותיו של צה"ל אם ברק ישמש כשר בטחון או בוגי. גם בתחום שיקול הדעת, אין שום סיבה להניח הבדלים, ואם ישנם כאלה, הם לרעת ברק. הוא מנופף בבובת הוודו של המשבר הכלכלי: הוא חייב להיות בממשלה בגלל המשבר. וואלה. אז למה לא לקח את תיק האוצר? ואיפה הוא היה בחצי השנה האחרונה? עזבו, זה עוד סתם שקר פאתטי בזחילה אל כסא עור הצבי.
ברק שיקר כשאמר שייצא מהממשלה אם ועדת וינוגרד תמצא את אולמרט אחראי לכשלי מלחמת לבנון. הוא שיקר לפני חודש כשאמר שפניו לאופוזיציה. הוא משקר עכשיו, כשהוא אומר שהוא נכנס לממשלה בגלל איראן והמשבר הכלכלי – מה, הוא קיבל מידע שלא היה לו על שני אלה בחודש האחרון – ויפה כתב הבוקר עקיבא אלדר שאין שום סיבה להאמין לו במיתוס "הצעתי הכל, הפלסטינים פתחו במלחמה": גם זה היה כסת"ח שהיה מיועד להציל את עורו בבחירות 2001. בסופו של דבר צדק לולמרט: ברק עצמו לא מאמין בשטויות שהוא אומר. מדובר בנוכל – ובנוכל כל כך גרוע, שהכל מזהים מיד את תרגיליו.
הערה: ביום חמישי הקרוב אעביר שוב את הרצאת מלחמת האזרחים האמריקנית. ההרצאה תיערך בביתה של נועה דרור, ברח' מסילת ישרים 7 שבירושלים, בשעה 20:30. המעוניינים להגיע מתבקשים להודיע על כך במייל לנועה עד בוקר יום חמישי כדי לוודא שיש די מקום. הכתובת היא dror.noa בשירות הדואר של גוגל. ההרצאה כרוכה בתשלום של חמישה שקלים, לכיסוי הוצאות הכיבוד והבלגאן.
(יוסי גורביץ)
איפה כל אלו שהשמיצו את קדימה לפני הבחירות? שטענו שהיא תרוץ לקואליציה לאחר הבחירות? שהיא תתפצל? איפה יחימוביץ? איפה פינס? איפה הם?
בינתיים, מבין המפלגות שמתיימרות להיות מפלגות שלטון בישראל, דווקא קדימה היא זאת שלא נכנסה לקואליציה. לא בגלל תיקים, לא בגלל רוטציה (שביבי כבר הסכים לה), אלא בגלל אידיאולוגיה. בגלל אמינות, בגלל שהבטחה לבוחרים מקיימים.
יש כיום מפלגה אחת שמהווה אלטרנטיבה מדינית לליכוד. ולמרבה ההפתעה, זאת *לא* מפלגת העבודה. מעולם לא התאים הכינוי "מפלגת האבודה" יותר.
מרכז מפלגת העבודה, אגב, אישר את ההצטרפות לממשלה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3691689,00.html
כשאפילו פרשנים פוליטיים המומים, אתה יודע שבאמת הגיעו לשפל המדרגה.
איפה ומתי ביבי הסכים לרוטציה?
כתבו על זה כבר לא מעט. ראה לדוגמא כאן (ורביב דרוקר, בכל זאת, יודע דבר או שניים):
http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=394281&blogcode=10647492
אה, זה. "רוטציה לא שוויונית", עאלק. בעברית פשוטה מדובר ב-3 שנות כהונתו של נתניהו כרה"מ ושנה אחת של כהונת לבני בתפקיד, בסדר הזה. עכשיו, תזכיר לי איזו ממשלה בישראל ב-20 השנים האחרונות החזיקה מעמד יותר מ-3 שנים (תנאי הכרחי למימוש הרוטציה במתווה שהוצע). אני לא יודע כמה ח"כים מהעבודה יתמכו עכשיו בפועל בהחלטותיה של ממשלת נתניהו וכמה זמן זה יימשך, אבל אני בטוח לחלוטין שהבחירות הבאות ייערכו לפני הקיץ של 2012.
האמת שלא. מדובר על 3 שנים ושנתיים. הכנסת הנוכחית, אם תחזיק, תכהן כמעט 5 שנים (בשל הקדמת הבחירות הנוכחיות).
ממשלה שהייתה מורכבת מקדימה, העבודה, הליכוד וש"ס הייתה ממשלה יציבה. לבני הייתה מקבלת כמעט שנתיים של ראשות הממשלה. והיא סרבה לזה.
לא. גג שלוש שנים ושנה וחצי (הבחירות הבאות אמורות להתקיים, באופן רשמי, באוקטובר 2013). אבל כל זה היה מלכתחיהל תיאורטי לגמרי, היות וממשלה כלשהי המחזיקה מעמד מעבר לשלוש שנים במציאות הפוליטית הנוכחית של ישראל היא בגדר נס גלוי.
מי מהווה אלטרנטיווה מדינית לליכוד? קדימה???
איזו קדימה? זו של שאול "גבר גבר" מופז? של צחי "שרשרת האופנוע" הנגבי? גדעון "רק בדואים יכולים לזהות מחבלים" עזרא? זו של עתניאל "90634" שנלר?
או אולי קדימה של רוחמה "יבוא יצוא בעמ" אברהם או אלי "אגרסקו" אפללו? רונית "גברת חינוך" תירוש?
נו באמת.
בקיצור – קדימה זו מפלגה פיקטיווית שמודבקת ברוק. רבים מחבריה ידעו לדקלם את המסרים מלמעלה כדי לקבל מינויים.
חכה ותראה איך הסכינים ישלפו לכיוון ציפי שנכשלה פעמיים ("שלום שמחון שר ואני פה מתבחבש במשרד ליד השירותים?") וחלק מהקדימאים האלה יזלגו לאט לאט ל"כור מחצבתם ההיסטורי – הליכוד". אם מרידור יכול – למה לא הם.
עוד דברים מבית המדרש של אלו שסיפרו לנו, לדוגמא, שיום לאחר הבחירות קדימה תצטרף לקואליציה.
או לאלה שסיפרו לנו שברגע שלבני תנסה להוביל לאופוזיציה, יקומו כל אותם אלו שהזכרת למעלה ויזלגו לליכוד.
מעניין כמה פעמים תטעה עוד לפני שתודה שאולי בכל זאת צומח לך משהו אחר מתחת לאף.
שום דבר לא נסגר עד שהגברת השמנה לא שרה. הרי כולם חשבו עד אתמול שהעבודה בטוח בחוץ והשרים של קדימה עדיין מגיעים ללשכותיהם – כך שהמשמעות של להיות סתם חכי"ם עוד לא ממש נפלה עליהם.
כל עוד ממשלת נתניהו נראתה כנשענת על האיחוד הלאומי כולם (כולל חברי קדימה) התחילו לחשב את קיצה המתקרב. אז למה לשחק כינור שני כשעוד פחות משנה אפשר לכבוש את ההר שכנעו את עצמם? כל עוד הם ידעו שמפלגת העבודה בחוץ יחד איתם היאוש יותר נוח (צרת רבים נחמת שוטים וכו')
אבל מה? אהוד ברק עשה להם תרגיל שפרס רק יכול לחלום עליו ונכנס לממשלה בדקה ה90 (הרדים את המתחרים מקדימה וקיבל אחלה תמורה מבחינת תיקים). ציפי לא ראתה את זה מגיע (עוד כשל) והחלום של קריסה מהירה של ממשלת ימין צרה נגוז. אפילו אם לא כל סיעת העבודה תצטרף (למרות שיחימוביץ כבר הודיע על כיבוד החלטת הועידה), מספיקים 5 מחברי הסיעה כדי להוות פוליסת ביטוח לביבי.
לא פלא שחברי סיעת קדימה מרגישים נבגדים. פתאום הם ומר"צ היחידים שנשארים מחוץ למשחק. כמה זמן יקח לשאול "בית לא מחליפים" מופז להצהיר שהוא בהתחלה חשב להיות חלק מאופוזיציה רחבה ואפקטיבית אבל להיות חלק מגוש מדולדל של 31 חכי"ם (הרי מי סופר את הערבים – בטח לא שאול) זה לא זה. בקושי על סוג התה בקפיטריה תהיה להם השפעה וגם הוא ואלה הנוהים אחריו כמו אהוד לא יכולים לעמוד מנגד ב"שעה קריטית" זו,לדלל את ליברמן וכל הבבל"ת הזה…
בקיצור, מראש גוש אופוזיציוני יחסית גדול קדימה מוצאת את עצמה כמפלגת אופוזיציה יחידה. וקר, קר שם בחוץ… אז לא מחר וגם לא מחרתיים, אבל בואו נראה איפה תהיה קדימה עוד שישה חדשים.
ונגיד שקדימה נשארת באופוזיציה עד הבחירות הבאות, אז מה? תודה שטעית? הרי אז נשמע ממך סיפור אחר, על הפעם הדמיונית הבאה שבה התזה שלך תוכח.
הנגבי נשאר הנגבי גם באופוזיציה.
גם דליה איציק. (נשארת דליה איציק, לא נשארת צחי הנגבי). גם אפללו וח.רמון.
זבל שבזבל.
אז בסדר, ציפי לבני ממש בסדר. באמת. אבל קדימה זה לא רק ציפי לבני.
ייתכן מאד שהם ייקלעו לאופוזיציה מתוקף הנסיבות – לבני התעקשה, ועד שישכילו לערוק כבר לא יישאר מקום סביב שולחן הממשלה.
זה לא הופך את קדימה למפלגה ראוייה או למפלגה בכלל.
איזה "לדלל את ליברמן" בראשך. מה כבר יש לקדימה נגד ליברמן.
ח. רמון, נמהר וטמבל כדרכו, כבר הכריז פומבית, שבין קדימה לישראל ביתנו יש 90 אחוז הסכמה. זה היה מייד אחרי הבחירות כשליברמן עשה תרגיל פשוט, לא הכריז מייד על תמיכה בביבי וסחט מקדימה הצהרות אהבה בחינם.
שים לב – כתבתי שם "לדלל את ליברמן וכל *הבבל"ת* הזה…"
זה יהיה התרוץ שלהם לזחול בחזרה. כמו שדדי צוקר בשעתו אמר מיד אחרי בחירות 92 שש"ס היא השותפה הטבעית של מר"צ……
ולגבי א.ה – ברור שאודה שהתזה שלי נכשלה אם עוד ארבע שנים קדימה תרוץ בבחירות במתכונתה הנכחית מתוך האופוזיציה שאול וציפי BFF- למרות שעמוד השדרה של הפוליטיקאי הישראלי הממוצע הוא החומר הגמיש ביותר הידוע למדע.
אנא ספר לכולנו מהי האידיאולוגיה של קדימה?
לא שאני לא מסכים עם שאר התגובה
ביום שהעבודה זוחלת לממשלה, להגיד שלמפלגה *שבחרה* להישאר בחוץ אין אידיאולוגיה זה פשוט לא רציני.
אני בטוח שאתה (וגם אני) מעדיפים אידיאולוגיה אחרת, "שמאלית" יותר. אבל – כרגע, מבין מפלגות השלטון, זאת המפלגה היחידה שנותרה לנו.
אלא אם לדעתך למר"צ או לחד"ש יש פוטנציאל לסחוף את המוני ישראל ולהרכיב ממשלה. קצת ריאל פוליטיק, בכל זאת.
אולי כדאי, על חשבון קצת זעם קדוש, דווקא להתפקד לקדימה כדי שתוכל לחזק את הכוחות המתונים בה (לבני?) לקראת הבחירות הבאות. אלא אם עוד 4 שנות ימין זה מה שאתה רוצה, כמובן.
את תקנון קדימה יצק שרון באופן כזה, שהשפעת מנגנוני המפלגה על ההנהגה היא אפסית. זה היה לקח שלו ממרכז הליכוד.
היכולת שלך להשפיע כחבר קדימה נמוכה ביותר.
מה זאת הבדיחה הזאת? יש לך את הזכות לבחור את מועמד המפלגה לראשות הממשלה, ואת מועמדי המפלגה לכנסת. זאת בדיוק ההשפעה שאני מדבר עליה.
לקדימה אין מרכז, וטוב שכך. ראה את מרכז העבודה והליכוד, לדוגמא.
אני מקווה שאתה נהנה מהנבחרת המעולה שבחרו מצביעי קדימה. ברמה האישית היא הגרועה ביותר בכנסת, ותמשיך את המסורת שהחלו בה מייסדי המפלגה עמרי שרון וחיים רמון, והמשיכו בה (עד כה) אולמרט, הירשזון והנגבי – חקירות, כתבי אישום והרשעות; חקירות-אישום-הרשעות, חקשום-שעות, חקשעות… הישגי קדימה, תוך זמן קצר מאד, בתחומים אלה ללא מתחרים, גם לא בש"ס.
בהיעדר מנגנון מפלגתי כלשהו, מהלכים כמו הצטרפות לממשלה או פרישה ממנה נחתכים על-ידי המנהיג בלבד. מרכז הליכוד הוא בהחלט לא אידאל, אבל גם המבנה של קדימה (שנתפר, כאמור ב"בדיחה", לצרכי שרון) גרוע.
בגלל אידיאולוגיה?! איזה אידיאולוגיה? איך ציפי ליבני, חברה באופוזיציה שהפילה את ברק בגלל שתי מדינות לשני עמים, חברה בקואליציה של שרון שדחתה את ג'נווה, שדחתה את ההצעה הסעודית, שהפסיקה לדבר עם אבו מאזן, שהטילה מצור על ערפאת, שפעלה באופן חד צדדי, חברה בקואליציה של אולמרט שלא עשתה כלום למען "שתי מדינות לשני עמים" איך היא פתאום הופכת את "שתי מדינות לשני עמים" למבחן? בעברית קוראים לזה צביעות.
אנשים משנים את דעתם עם השנים. אני מכיר לא מעט כאלו (לרבות אני) באופן אישי.
כשפוליטיקאי משנה את דעתו מינימום הנדרש ממנו הוא להודיע על זה לבוחריו ולהעמיד את הצמו לבחירות מחדש….
אני מבין שהחמצת את זה שהיא אכן העמידה את עצמה לבחירות, ממש לפני שבועות ספורים. זה דווח אפילו בתקשורת בבריטניה, אגב.
היא היתה, עדיין, שרה בממשלת אולמרט. לא זכור לי שהיא התפטרה מהממשלה שלא לדבר על הכנסת.
היא גם לא עשתה חרקירי רק בשביל לרצות את יואב מלונדון.
בעברית של היום קוראים לזה ברענדינג, שלא לומר מיתוג. זה גם מה שהיה לעופר עייני אתמול. הוא הבטיח לצירי הועידה שיהיה ניתן למתג את העבודה גם בקואליציה.
רק רציתי להעיר שלפחות בדבר אחד ברק דווקא יצא אמין: בזמן מערכת הבחירות המנטרה העקרית של העבודה הייתה שישראל חייבת את ברק בתור שר בטחון. אז הנה, דווקא מי שהצביע למפלגת העבודה בגלל המנטרה הזו (בין אם בצדק ובין אם לא) דווקא קיבל את מבוקשו.
גם שעון מקולקל וגו'
אתה לא פייר. להרצאה בירושליים נותן התראה של יומיים ולזו בת"א של כמה שעות.
ומה שמפתיע, זה שמשום מה עצוב לי לקרוא טקסטים כאלה. שמשום מה עוד עצוב לי או מפתיע אותי (כפי שכתבת – שוב ושוב ושוב בעשור האחרון) כשהעבודה עושה שטויות כאלה.
איך באמת חשבנו אפילו לרגע אחד לצפות שהחלטה כזו לא תאושר במרכז של המפלגה המאוסה הזו?
אם המהלך הזה יוביל לפילוג העבודה, אולי מעז יצא מתוק.
באשר ל, היא בהחלט מתמצבת המפה הפוליטית כגורם שמייצג באופן אמיתי חלקים מהחברה הישראלית. מבחינה פוליטית,
אין ספק שמפלגות הימין בישראל הן בעלות יצרים בריאים יותר מבחינה שלטונית, בעוד מפלגת העבודה היא, אם להשתמש בציטוט של מאיר אריאל: "אבוד כל-כך כמו תינוק שלא נגמל"
*באשר לקדימה
"שלא מסוגל לומר "שתי מדינות לשני עמים"," נו, באמת…
"שלא יהיה מסוגל להגיע להסכם שלום אפילו עם סוריה" להזכירך, נתניהו הציע לסוריה הסכם שלום בקדנציה הראשונה שלו, להזכירך, אף ראש ממשלה לא הצליח במשימה הזאת (וחמישה, רבין, נתניהו, פרס, ברק ואולמרט הסכימו לרדת מרמת הגולן). כנראה שזאת לא משימה כל כך פשוטה.
"אילו אכן רצה נתניהו להקים ממשלה רצינית, שמסוגלת לקדם משהו, הוא היה מזמין הן את העבודה והן את קדימה. הוא סירב לעשות זאת" סירב? חוץ מלהציע לליבני את ראשות הממשלה הוא עשה ככל יכולתו.
"יפה כתב הבוקר עקיבא אלדר שאין שום סיבה להאמין לו במיתוס "הצעתי הכל, הפלסטינים פתחו במלחמה"" זה לא מיתוס של ברק, זה העובדות לפי העדויות של כל הנוכחים במקום, הישראלים, הפלשתינאים ואמריקאים. מה שאלדר אומר זה ש"הזהירו מראש את ברק, שאין שום סיכוי שערפאת יסתפק ב"הצעה הנדיבה" שלו" שזה, בעברית, אומר שהוא אכן הציע את ההצעה הנדיבה, בדיוק לפי ה"מיתוס".
לך תראה את "מליון קליעים באוקטובר" (זה באינטרטנט) ודבר איתנו אז.
אלוהים, איזה סרט מדכא. לא מחדש למי שקורא את הבלוג הזה, לדוגמא, אבל חזק ביותר.
מה מדכא, אחרי שראיתי רציתי להצביע ליואל חסון, הוא בלי ספק עדיף על ברק.
ראיתי. כבר חמש פעמים שלחתי אותי לראות את הסרט הזה… הסרט הזה לא מביא עובדות חדשות, ולא סותר את מה שכתבתי למעלה.
אני חושב שהחמצת את המרכאות סביב המילים "ההצעה הנדיבה". הצעתו של ברק, בזמנו, לא הייתה נדיבה. מה לעשות.
זה לא נכון, אבל מה שיותר חשוב – הצעה נגדית לא הייתה כלל.
אין יותר דוחה מברק פשוט אין.
לפחות יש גם רגע מבדח היום.
הבית היהודי הצטרפה לממשלה ותקבל את תיק… המדע!
זה כל כך עצוב שזה מצחיק
לא שהם יחליפו איזה שר מדע מצטיין עם יכולת אינטלקטואלית נדירה במחוזותינו…….
היה קודם שר מדע?
אגב בקנדה הייתה שערורייה סביב שר המדע שלא הבין מה זה אבולוציה, לא ממש התנגד אלא תיאר זאת בצורה למארקית
http://www.hayadan.org.il/wp/scientists-still-wary-after-science-minister-confirms-belief-in-evolution-1903099/
ראלב מג'אדלה – שר המדע התרבות והספורט
מצטער לקלקל את החגיגה, אבל מס' 1 ברשימת הבית היהודי, דניאל הרשקוביץ, דווקא מבין דבר או שניים במדע.
אגב, מתוך ההסכמים הקואליציוניים, הנה השינויים בשיטת הממשל שמתכננת לנו הקואליציה:
23. הצדדים יתמכו בתיקון מיידי של חוק יסוד: משק המדינה, באופן שייקבע בו, שעל מנת להעביר הצעת חוק תקציבית פרטית כהגדרתה בחוק האמור, יידרש רוב של 55 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות במקום 50 כקבוע כיום בחוק.
24. הצדדים יתמכו בתיקוני החקיקה הנדרשים, לרבות תיקונו של סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, כך שייקבע בחוק היסוד האמור כי אם הביעה הכנסת אי אמון בממשלה, וחבר הכנסת עליו הוטלה הרכבת הממשלה בהתאם להוראת סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, לא הצליח להרכיבה או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את בקשתה להביע בה אמון, אזי לא תפוזר הכנסת ואילו הממשלה המכהנת תמשיך בכהונתה ולא תיחשב כמתפטרת.
25. הצדדים יתמכו בתיקוני החקיקה הדרושים להביא לידי כך שחוק לפיזור הכנסת לפני תום הקדנציה הקבועה בחוק, יעבור רק אם יתמכו בו 65 חברי כנסת בקריאה השלישית.
26. תוקם ועדה מתמדת לבחינת רפורמות ממשליות שבה תיוצג כל אחת מסיעות הקואליציה. הוועדה תבחן באופן שוטף הצעות לרפורמות בשיטת הממשל, בשיטת הבחירות, בדיני הבחירות, במערכות היחסים בין דרג הפקידות לבין הדרג הנבחר. הוועדה תגבש הצעות נוספות לתיקוני חקיקה כאמור, אך ורק בהסכמת כל הסיעות החברות בקואליציה.
27. בין השינויים שייבחנו על ידי הועדה האמורה בסעיף 26 לעיל יהיה מעבר לשיטה של תקציב דו-שנתי.
28. הצדדים מתחייבים לתמוך בחקיקה כהוראת שעה, לפיה יתאפשר לממשלה להעביר את תקציב המדינה בתוך 90 ימים מיום כינון הממשלה וכמו כן תהיה רשאית להעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2009-2010 והכל על פי החלטת ראש הממשלה.
29. הצדדים מסכימים כי חוקי יסוד חדשים או שינוי בחוקי יסוד הקיימים, יוגשו ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל אחת מסיעות הקואליציה שתוקם. תובא הצעה להצבעה בניגוד לאמור, יצביעו סיעות הקואליציה כנגדה.
30. הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה. הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה.
31. הממשלה תפעל לתקן את ההחלטות הנדרשות, כך שוועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה יציעו שלושה מועמדים לפחות להחלטתו של הגורם המחליט, ותהיינה רשאיות לדרג את המלצתן.
32. הצדדים יפעלו לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים כך שחברי כנסת, המהווים שליש מחברי סיעה קיימת או מונים שבעה חברים לפחות, לפי הנמוך מבין השניים, יהיו רשאים להתפלג מסיעה קיימת.
33. הצדדים יפעלו ללא דיחוי לביצוע תיקוני החקיקה הנדרשים (להלן בסעיף זה: "התיקון לחוק"), כך ששר אחד לכל היותר מקרב חברי הכנסת של כל סיעה בכנסת המיוצגת בממשלה, יהיה רשאי להתפטר מחברותו בכנסת בהתאם לתיקון לחוק, ובמקומו ייכנס המועמד הבא ברשימה לכנסת ("החוק הנורבגי"). לשר תהיה אפשרות חזרה לכהונה בכנסת עם סיום כהונתו כשר או עם סיום כהונת הממשלה.
כל מי שצריך עוד הוכחה לגבי תרבות השקר במדינה-ובצבא, ההתנהגות של ברק, והדו"ח לגבי ניסוי האטרקס הם הוכחה ניצחת.
בישראל היום מספר חיל איך החתימו אותו על טופס סודיות ושכנעו אותו להסכים להשתתף בניסוי -"עשו לנו שיחת מוטיבציה ואמרו לנו שזה יעזור למדינה"
שטיפת המוח הפטריוטיות מגוייסת שוב.
וכאן לא מדובר באבק האדם הפלשתיני שאולי כן או לא משתמש באמבולנסים למטרות צבאיות.
לא פאליווד ולא עמירע הסססס –
והנה דורון רוזנבלום על ביבי וברק – "מקס ומוריץ" של הפוליטיקה הישראלית:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1074350.html
המיתון הזה פוגע גם פוגע, אבל בסופו של דבר זוהי עוד מילה ועוד נושא לכתוב עליו ולהזכיר כשרוצים להיות ציניים. המיתון לא כל כך הגיע לאוכלוסיה הנמוכה, אני רואה את זה יום יום בחנות בה אני עובדת.