החברים של ג'ורג'

מדינה יהודית ופיראטית

ראש הממשלה ושר החוץ של ישראל הבהיר היום שהוא חושב כמו rogue state, ואף אחד לא מצמץ

מועצת הבטחון של האו”ם לקחה היום (ב’) מבנימין נתניהו את הדחליל החביב עליו, ההשוואה של הסכם עם איראן להסכם מינכן, וזרקה אותו לערימת האשפה של ההיסטוריה: היא אימצה את ההסכם והורתה על הסרה של חלק מהסנקציות על איראן. מעבר לפרכות האחרות של ההשוואה עם מינכן (איראן כמעצמה האזורית גרמניה הנאצית, שארה”ב, בריטניה, רוסיה, צרפת, גרמניה ואחרות משקשקות ממנה? באמת?) מגיעה עכשיו פרכה סופית: הסכם מינכן היה הסכם בין מעצמות, בעוד שמועצת הבטחון העניקה להסכם עם איראן את הגושפנקא הגבוהה ביותר של הקהילה הבינלאומית.

ומה עושה ראש הממשלה של ישראל, שמכהן גם כשר החוץ שלה? הוא פונה בקריאה לקונגרס (מה קרה, לא יכול היה לקושש הזמנה לנאום? או שהוא נואם שם רק בעת בחירות) שלא להפסיק את הסנקציות על איראן. “החלטת מועצת הבטחון איננה סוף פסוק,” אמר שר החוץ בקול בריטון עמוק, “כל עוד הסנקציות של הקונגרס האמריקאי בתוקף, איראן תצטרך לעשות ויתורים ולא רק לקבל אותם.”

כלומר, שר החוץ הישראלי קורא לקונגרס האמריקאי להתייחס אל החלטת מועצת הבטחון של האו”ם, הגוף העליון של הסדר הבינלאומי הקיים, כאל המלצה לא מחייבת. ארה”ב יכולה, הוא אומר, פשוט להתעלם מהן.

מדינה שמתעלמת מהחלטות של גופים בינלאומיים נקראת rogue state, מדינה סוררת בתרגום צולע. ישראל מתנהלת כמו מדינה סוררת כבר די הרבה זמן. עכשיו אומר שר החוץ הישראלי שכך צריכה להתנהל גם ארה”ב. או, ליתר דיוק, כך צריך להתנהג הקונגרס.

הרעיון של סדר בינלאומי והמשמעות שלו מעולם לא תפס בישראל. מבחינתה, האו”ם תמיד היה או”ם-שמום. אין ספק שהאו”ם הוא מוסד פגום מאד ואין ספק שלמדינות לא דמוקרטיות יש בו משקל ניכר. אבל מה לעשות, העולם מכיל לא מעט מדינות דיקטטוריות והוא צריך סדר.

ישראל עברה מהאו”ם-שמום של בן גוריון להפרת החוק המסיבית של הכיבוש בגדה המערבית. היום אנחנו כבר יודעים שתיאודור מירון, היועץ המשפטי של משרד החוץ בשנות השישים, כתב חוות דעת שהוגדרו כסודיות ביותר שמסבירות למה מדיניות הריסת הבתים של ישראל מנוגדת לחוק הבינלאומי ולמה עצם מדיניות ההתנחלות עצמה מנוגדת לו. בשני המקרים האלה, למילים “מנוגדת לחוק” יש שם מדויק ומכוער יותר: פשעי מלחמה. (מירון הוא מומחה בעל שם למשפט, שאף שימש כנשיא בית המשפט הפלילי ליוגוסלביה לשעבר.)

כלומר, ממשלת ישראל ידעה – כי היועץ המשפטי שלה אמר לה את זה – מראשית ימי הכיבוש ששני נדבכים מרכזיים שלו הם פשעי מלחמה; שהיא מפירה בשיטתיות את המשפט הבינלאומי. אז הממשלה עשתה כמה דברים: קודם כל, סיווגה את חוות הדעת של מירון כ”סודיות ביותר,” כדי למנוע מהציבור לדעת עליהן; אחר כך, הפרה ביודעין את החוק הבינלאומי; ואחר כך, התחילה לטפח את התזה המסוכנת של “מדינה משוגעת.”

התפיסה הזו, שהגיעה לצורתה המלוטשת אצל אריאל שרון, אמרה שמאחר וישראל היא מדינה פורעת חוק, כדאי שתהיה מדינת פורעת חוק בריונית; שהיא תפעיל כמה שיותר אלימות וכמה שיותר כוח, כדי ליצור הרתעה. לכדי סחיטה גרעינית המדיניות הזו עוד לא הגיעה – אחרי הכל, יש לנו כלי נשק גרעיניים רק על פי מקורות זרים – אבל קשה להניח שממשלה שנפתלי בנט הוא מרכיב מרכזי שלה תירתע מכך עוד הרבה מאד זמן.

בקצה המסלול של המדינה המשוגעת ניצבת המדינה המשוגעת המקורית, צפון קוריאה, שכנראה רק מתוך בוז לקונספט הקפיטליסטי של זכויות יוצרים עוד לא תבעה את ישראל על הפרה בוטה שלהן. קצת אחריה, פקיסטן. איראן ככל הנראה שומרת על החוק הבינלאומי יותר מישראל. והיום שר החוץ שלנו אמר, כמשיח לפי תומו, שנורמת ההתנהלות שלו (ושל המדינה שהוא מייצג) היא של מדינה סוררת.

קשה להסביר לישראלים אפילו מה לא בסדר פה. האתוס הישראלי, אחרי הכל, הוא שחוקים זה לחלשים שלא מסוגלים לעקוף אותם, נימוסים זה ללפלפים צבועים, שהעולם הוא ג’ונגל ושאם לא תטרוף, יטרפו אותך; שאם יש חוק, הרי שהוא חוק הברזל שעל פיו אסור לך לצאת פראייר. מי שיכול, טורף; מי שאיננו יכול, צריך לשאת את הטרף. זו הנורמה שמערכת החינוך מטמיעה בתושביה של ישראל, עד שבכל פעם הם מופתעים לשמוע שיש גם נורמות אחרות.

מכאן גם הבוז המוחלט של הישראלים לדיפלומטיה, ששיאו בכך שאחרי שש שנים של אביגדור ליברמן כשר חוץ ובשעה שיש הסכמה כללית שהמדינה במשבר בינלאומי, אין לישראל שר חוץ במשרה מלאה. מהמשפט המצוטט לזרא של פון קלאוזוביץ על היותה של המלחמה המשכה של המדיניות באמצעים אחרים, שמרו הישראלים רק על המלחמה; המדיניות היא מבחינתם סרח עודף. מלחמה וכוח הן חזות הכל; לכן פעם אחר פעם מופתעים הישראלים, ומתפלאים זעם, כאשר עוד הפגנה של כוחם הצבאי העודף נכשלת מבחינה מדינית – משום שמלכתחילה לא היתה לה כל תכלית מדינית.

העולם לא מושלם. פה לא עולם האידיאות של אפלטון. אבל 120 השנים האחרונות ראו, למרות ואולי בגלל פראות ברברית חסרת תקדים של שימוש בכוח צבאי, גם את העליה של הנסיון לרסן את הכוח הזה. במאזן הזה, בין הנסיון לרסן את הכוח ובין הנסיון להסיר מעליו כל רסן, ישראל מתייצבת פעם אחר פעם בצד הברברי. ראש ממשלתה קרא היום בפועל לפרק את הסדר הבינלאומי הקיים – וסביר להניח שלא הוא ולא שומעיו הבינו מה אמר, ומה משמעות דבריו.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • טלי

    מסכימה עם הכל, פרט לעניין איראן ששומרת על החוק הבינלאומי יותר מישראל??
    אני מבינה קצת, אבל מספיק בשביל לדעת שאיראן מממנת את רצח העם בסוריה, ומעורבותה בהרג ערבים בעולם גדולה מאוד.
    זה באמת פחות גרוע מישראל??

    • נ.ב.

      באיזה מקור אמין קראת שאיראן "מממנת רצח עם" בסוריה?

      • טלי

        האמת שזה לפחות ממש ידוע, אני לא עד כדי כך לא מבינה… חוץ מזה שהמורדים בסוריה פרסמו מספיק פרסומים שההסכם עם איראן זה גזר דין מוות עלהם כי זה עלול להסיר את הסנקציות מאיראן, יש כל כך הרבה פרסומים על זה , זה דווקא ידוע ולא חדש
        https://en.wikipedia.org/wiki/Iranian_support_for_Syria_in_the_Syrian_Civil_War

        http://www.reuters.com/article/2014/02/21/us-syria-crisis-iran-idUSBREA1K09U20140221

        http://www.reuters.com/article/2015/05/19/us-mideast-crisis-syria-iran-idUSKBN0O417V20150519

        http://www.middleeasteye.net/news/syrias-assad-depending-iran-financial-aid-392275455

        http://www.npr.org/sections/parallels/2013/08/28/216385513/who-are-syrias-friends-and-why-are-they-supporting-assad

        http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/palestinianauthority/10091629/Iran-cuts-Hamas-funding-over-Syria.html

        http://www.bloomberg.com/news/articles/2014-09-16/iran-affirms-support-for-syria-s-assad-as-foes-to-get-u-s-funds

        גם בעיתון הארץ באנגלית http://www.haaretz.com/opinion/1.665989

        תקרא כאן גם http://www.dailystar.com.lb/News/Middle-East/2015/Jul-14/306620-syrias-assad-congratulates-iran-on-nuclear-deal-state-agency.ashx

        האמת שיש כל כך הרבה מקורות על הנושא הזה, ממש לא חסר

        בקיצור אני חוזרת על שאלתי,
        בהבנה שבסוריה יש מעל 200,000 הרוגים וכ 9 מיליון פליטים, ואיראן מסייעת למצב זה כמה שנים באופן אקטיבי, למעשה היא מאפשרת אותו, כי אסד היה גמור בלעדיה ורוסיה, האם אתה בטוח שאיראן פחות גרועה מישראל מבחינת החוק הבינלאומי???

        • גיל

          זו כבר פינה שלא מומלץ להיכנס אליה. במלחמת איראן-עיראק היו יותר הרוגים, והמדינה ש״אפשרה״ את זה לפי אותו ההגיון היתה ארצות הברית (כמובן, סוחרי נשק ישראלים לא טמנו ידם בצלחת, וגזרו קופונים שמנים על כך שאפשרו את הקטל הזה לאורך השנים). את משטר האפרטהייד של דרום אפריקה כנראה שישראל צ׳יפרה בנשק גרעיני, ועשרים שנה לאחר רצח העם ברואנדה ישראלים צריכים לתבוע את המדינה שלהם כדי שתגלה האם אבירי השלום פרס ורבין מכרו נשק שאפשר את רצח העם הזה ממש בזמן שהוא התבצע. איראן לא בדיוק מככבת בבדידות מזהירה בתחום הזה של לעשות כסף על חשבון הדם של מסכנים בצד השני של העולם.

          • טלי

            טוב על ארצות הברית באמת אין מה לדבר… אף אחד לא יכול עלהם , הם הרוצחים הגדולים
            אבל בנינו לבינם, באמת אפשר לומר שאיראן לא כל כך נוראית מבחינת החוק הבינלאומי?

            • גיל

              אם משווים בחישה בענייני אומות אחרות ועשיית רווח על חשבון סבל של אחרים? לא ערכתי השוואה מסודרת, אבל יש לי תחושה שישראל לוקחת את איראן בקלות. בתור התחלה, אם מסתכלים על איראן וישראל לבדן, הרי שרק אחת מהמדינות שיתפה פעולה עם הפיכה כנגד השלטון של האחרת (במימון והובלה אמריקאית כמובן, הם אכן לוקחים את המקום הראשון). ישראל למשל אימנה את המשטרה החשאית של איראן, הסאוואק, אשר עינתה ורצחה אלפים מבני העם האיראני אשר התנגדו למשטר הבובות האמריקאי אשר רדה בהם. לא נראה לי שאיראן אי פעם התערבה בענייני ישראל בצורה בוטה ואכזרית כל כך.

              • סמולן

                לא הבנתי: יש לך מקור אמין על שותפות של ישראל בהפיכה של 1953, או שהכוונה למשהו אחר?

                כללית, כמדומני שידוע שאיראן מממנת ומשלחת את חיזבאללה ואת החמאס. כלומר, היא אחראית באופן ישיר למדי לכך שביתי הופגז בטילים. כמובן, אין לשכוח לעולם את השמאל העולמי ושלוחותיו הישראליות, אבל נראה לי שגם בעל הברית המזרחי שווה התייחסות. אתם לא לבד.

            • אלכס ז.

              ישראל היא השביעית בעולם מבחינת ייצוא נשק, כך שכנראה שגם לפי המדד של מימון מלחמות איראן נמצאת מאחור:
              https://en.wikipedia.org/wiki/Arms_industry#World.27s_largest_arms_exporters

              קחי בחשבון שבעוד שמלחמת האזרחים בסוריה היא זוועתית, מספר ההרוגים שם מחוויר לעומת המלחמות באפריקה, למשל.
              חוץ מזה, המלחמה בסוריה מורכבת. איראן מספקת נשק ו"מומחים" למשטר אסד, אבל המורדים מתחלקים לפחות לשלושה מחנות – אופוזיציה, כורדים ודאע"ש. האחרונים הם לא בדיוק מלאכים, כך שגם ללא איראן (שמציידת רק את אסד) הם כנראה היו טובחים בסורים.

              • מני זהבי

                זה לא רק עניין של מימון. איראן שולחת יחידות צבא כדי להילחם למען אסד.
                גרוע יותר, היא עשתה זאת כבר ב-2011, כאשר המלחמה רק התחילה ודאע"ש לא הייתה קיימת.
                מלחמה היא תמיד מורכבת, וככל שהיא נמשכת, היא מעלה כוחות זוועתיים יותר. זאת בדיוק הסיבה שאת מלחמת האזרחים בסוריה היה רצוי להפסיק זמן קצר מאוד לאחר שהתחילה. מה שיכול היה לעשות את זה הוא שיתוף פעולה בין מדינות נאט"ו לרוסיה ולאיראן, אבל מדינות נאט"ו חיסלו את האפשרות הזאת עם תגובתן למלחמת האזרחים בלוב. (לא שיש הרבה מילים טובות לומר על משטרו של פוטין.)
                כל העניין הזה קשור לאחת הבעיות המרכזיות במבנה מועצת הבטחון של האו"ם — לא שיש בה מדינות לא-דמוטקרטיות, אלא שיש בה חמש מדינות שכל אחת מהן יכולה למנוע כל החלטה בגלל תרומתה למלחמה שנגמרה לפני 70 שנה.

              • תום אלקיים

                קישקוש. ניגריה הייתה המדינה האפריקאית עם הכי הרבה הרוגים באפריקה סביב הפעילות של בוקו חראם, עם מעט יותר מאחד עשר אלף הרוגים בנוסף על כך נהרגו קצת מעל שלושה עשר אלפי בני אדם ברפובליקה המרכז אפריקאית, קונגו ודרום סודאן יחד.

                מלחמת האזרחים בסוריה היא הארוע הקטלני ביותר בשנים האחרונות בעולם לצד עיראק ואפגניסטן. מחוויר זו מילה מצויינת אגב לתאר את מה שקורה שם.

                זהירות, עובדות.
                https://projects21.files.wordpress.com/2015/03/death-toll-in-2014-62415-update-1.pdf

    • יואב

      יש כאן שתי שאלות שונות:
      האם זה באמת פחות גרוע?
      האם זה עבירה על החוק הבין לאומי?

      אני לא יופתע אם יתברר שהתשובה לשאלה השניה לא קשורה לתשובה לשאלה הראשונה.

  • יוני

    דוקא השבועות האחרונים מספקים הסבר לזלול בדיפלומטיה. מדינה יחסית חלשה (יחסית למעצמות) אחרי עיצומים ומשא ומתן ארוך מצליחה לקבל את אישור העולם להיות מדינת סף גרעינית. כשאתה שומע את הדיפולמטים מדברים על גרעין למטרות אזרחיות (זה כמו לשמוע את המתנחלים מסבירים על איזה גבעה שהם השתלטו מטעמי ביטחון) או על מנגנוני פיקוח מסורבלים אתה מבין שגופים בינלאומיים לא רוצים או לא יכולים לגרום למדינה לותר על משהו.

    לעניינו של דבר אין בסמכותה של מועצת הביטחון של האום לקבוע האם ארה"ב (או כל מדינה אחרת) חייבת להסיר סנקציות מעל איראן.

  • נצר

    הבעיה מאד פשוטה. ישראל הולכת על חבל דק בגובה 100 מטר בלי רשת. אם יש סיכוי של 1% שטהרן תזרוק עלינו פצצת אטום שזה נזק של מינוס אינסוף אז שווה להשקיע עד אינסוף כפוליסת ביטוח נגד הסיכון

    • יואב

      לא הבנתי את החשבון. אני נוסע באוטו בכביש. יש סיכוי של 0.01% שתקרה לי תאונה קטלנית שתהרוג אותי, שזה נזק של מינוס אינסוף. שווה להשקיע עד אינסוף כפוליסת ביטוח?! אני לא חושב שאני היחיד שלא עושה את זה.

    • ג׳וני

      דוגמא לא רעה, אבל אתה מתעלם מן הסיבה למצב הזה. העלמת רשת הביטחון וכל המנגנונים האחרים שיכלו להגן על ישראל במצב הזה, רובה באחריות הממשלה.

    • אריק1

      זה לא נזק של מינוס אינסוף, מספר ההרוגים והפצועים סופי

  • אמציה ברם

    טענת שקרניהו שהחלטת מועצת הביטחון אינה תקפה כול עוד הסנקציות של הקונגרס האמריקאי תקפות היא אידיוטית ומחוצפת בראש ובראשונה משום שהחלטת מועצת הביטחון התקבלה פה אחד – כלומר, ארצות הברית הצביעה בעדה. במלים אחרות, ביטול הסנקציות מבטא את מדיניות ארה"ב.

  • מני זהבי

    דרך אגב, מה הבעיה עם פקיסטאן?
    כלומר, יש בה סוג של משטר דתי, וכוחות דתיים חמושים שלא ממש סרים למרות המשטר, והיא גם כובשת חלק של ארץ שכנה (הודו, למרות שספק אם תושבי אזאד קשמיר רוצים להסתפח להודו).
    אבל לפחות בנוגע לנשק הגרעיני, פקיסטאן נוהגת באחריות מופתית. היא אינה משתמשת ביכולותיה הגרעיניות ככלי לסחיטה מדינית, והיא מקיימת עם הודו מנגנון פיקוח בי-לטרלי.

  • תום אלקיים

    איזה מאמר עצוב. זה מה שנותר לנו מהשמאל העקבי?
    אני אתמודד עם זה במעט פירוט ומעט להט, כי מדובר בכל מה שרע ברטוריקה של השמאל.

    ראשית, מועצת הבטחון מורכבת *בדיוק* מהמעצמות של מלחמת העולם השניה, הן החברות הקבועות ולהן בלבד זכות וטו, הן גם אלו שנשאו ונתנו ואלו שהגיעו אל ההסכם. שאר החברות המתחלפות במועצה חסרות שיניים וידיים, מדוע לכל הרוחות יש צורך לבלף יוקרה או ערך להחלטות מועצת המעצמות הקבועות?

    ״הגוף העליון של הסדר הבינלאומי״, זו בדיחה?
    על איזה סדר בינלאומי מדובר כאן? האו״ם הוא מוסד כושל, מועצת הבטחון היא מוסד מביך במידת כשלונו, זו אותה מועצה שאישרה את הפלישה לעיראק וההתקפה על קוסובו ולוב. מדוע צריך למכור את נפשותינו ולקלס את המועצה הרקובה הזאת ועד למען ההסכם הרע הזה עם איראן. שמאל עקבי זו לא קללה, אבל זו בהחלט דרישה.

    לקונגרס האמריקאי יש את כל היכולת, הזכות, המעמד החוקי והכח לדחות את ההסכם שחתמה הממשלה שלהם. דמוקרטיה זה לא עניין שממש תפס בשמאל הישראלי, ביזור סמכויות, איזונים ובלמים. הרי זו מטרתו של הקונגרס לכל הרוחות והשדים, לבקר את מהלכי הממשלה ולשים סייג עליהם. שליברל משווה את האפשרות הזו של מערכת שלטונית דמוקרטית להיותה של המדינה ״מדינה סוררת״ אומר משהו על הליברל, לא על המדינה.

    ולסיום, איראן.
    השוואת איראן לישראל היא פשוט הגכחה של כל מה שליברליזם ודמוקרטיה מייצגים. החוק הבינלאומי הוא חלש, עלוב וחסר שיניים, תחת חסותו חזינו ברואנדה, בסרביה, בקוסובו, בעיראק, בסוריה, בקוריאה הצפונית ובועדת האו״ם לזכויות אדם, כולן שוחטות וכולן מהללות ומזמרות את שבחו של ה״חוק הבינלאומי״. לעומת השקר המוסכם הקרוי החוק הבינלאומי עומד תמיד יחס מדינה לאזרחיה והוא סמן ברור ואינדיקטיבי לרמת הפשיעה וההפרה של זכויות אדם של משטר, כל משטר.

    שהשמאל מקדש את ״החוק הבינלאומי״ ומזלזל בבוטות בחוקי המדינה, ביחסה לאזרחיה, בחופש הפרט, העיתונות, המגדר, הנטיה המינית, בחופש הדיבור, בחופש העיתונות, בחופש המחשבה. זהו בדיוק כשלונו של השמאל כתנועה וכשלונם האישי של השמאלנים כבני אדם. שבלוגר שכותב בחופשיות במדינה אחת משווה אותה למדינה בה היו תולים אותו, את חבריו ואת כל כל חוג מכריו על רבע ממה שאלו מרשים לעצמם בחייהם האישיים והציבוריים זה ביזוי כל מה שהוא השמאל, של מהותו של הליברליזם. וכל זה למען מה? הגנה על איראן, תיאוקרטיה חשוכה ופושעת? בשביל עד 500 מילה בגנות ביבי? עד שיר למקהלה?

    מאכזב עד אימה.

    • עמית

      כל מילה. אפשר רק להוסיף שקיטונות השנאה והשטנה שגורביץ שופך במאמר – לא על ממשלת ישראל, מדינת ישראל או מדיניות ישראל, אלא על הישראלים – עוברת כל גבול של שפיות. אם המילה ישראלים הייתה מוחלפת ביהודים היה קונצנזוס שהבן אדם שכתב את המאמר הוא ניאו-נאצי, אם הייתה מוחלפת במוסלמים היה נקרא בפה אחד אסלאמופוב וכהניסט ואם הייתה מוחלפת בשחורים היה נקרא גזען נאלח.

      • אמציה ברם

        1. ראשית דבר, בּוּר יקר, "קיתונות", לא "קיטונות".
        2. דברי יוסי גורביץ על הישראלים – מעודנים ומרוככים בהתחשב בפני הדברים כמות שהם: הבהמיות הישראלית הקולקטבית, על גסות הרוח, הצעקנות וחוסר ההתחשבות בזולת שמאפיינים אותה; הרוח הפאשיסטית שסוחפת אותם יותר ויותר ומכלה כול חלקיה שפויה טובה; הגזענות ורדיפת הזרים; האלימות הגוברת לממדים מפחידים; הנבערות המתפשטת והולכת.
        ע"ע: לה פמיליה; בית"ר ירושלים; טיסת השוקולד (רשימה חלקית מאוד-מאוד).

        • תום אלקיים

          אחד הסימנים הברורים ביותר לבורות אגב היא ההשלכה מהפרט אל הכלל ומהאנקדוטה אל המציאות הכללית.
          אמציה, הצלחת להדגים זאת באורח מופלא כמעט. כל הכבוד.

          אגב נימוסים והליכות, זה נחשב מאד לא תרבותי ומנומס להעיר על טעויות הקלדה של אנשים באינטרנט. אתה יודע, חבל שתחשב כחובב שוקולד.

          • אזרח הארץ

            ואחד הסימנים הבוררים ביותר להיעדר טיעוני נגד היא היתממות. עם כל הכבוד, עשרות שנות הניסיון של המגיבים כאן בחיים בישראל ומחוץ לה אינם "אנקדוטה". אם יש לך ויכוח עובדתי – אתה מוזמן להביא נתונים התומכים בטיעונך שהישראלים מנומסים ומתחשבים בזולת. מצ"ב סקר (לא מקיף מדי, ואפילו מחמיא במומבנים מסוימים) לטובת התחלת הדיון: (http://www.jims-israel.org/Documents/35.pdf)

            אין שום בעיית נימוסים בהערה על שגיאות כתיב. תקן את שגיאותיך, והודה למי שטורח ומקדיש מזמנו כדי ללמד אותך. חוסר היכולת לקבל ביקורת וללמוד גם הוא מאפיין של חלקים שאני נחשף אליהם בחברה הישראלית (אם כי הבעיה בהחלט לא מוגבלת לישראל).

            • תום אלקיים

              יקירי, לא אותי תקנו, בבקשה פוקוס. מעבר לכך, אנא פנה לכל פורום המדבר על אטיקט אינטרנטי והשכל קמעה, כנראה שלא יזיק לך.

              אני לא צריך להוכיח שהישראלים מנומסים ולו משום שאין דבר כזה ״הישראלים״ יש כאן מיליוני אנשים שונים ומשונים מחרדים נטורי קרתא ועד בדואים בג׳סר אל זרקא. אם מישהו מסוגל לחשוב לרגע שהוא מסוגל להכליל אותם לקבוצה אחת אז או שהוא טיפש, או שהוא נבל, בחר לך את דמותך כרצונך.

              סטטיסטיקה מהסוג שהצגת היא הגרוע שבשקרים והסקר שהצגת גרוע אפילו ביחס לאחרים שכן הוא כולל רק יהודים, השאלות לא ברורות, קבוצת היחוס היא סקר אחר שנעשה בארה״ב. מופת מתודולוגי.

              אני מבין שזה נח לך לחשוב שאתה טוב מאחרים, שאתה מנומס ותרבותי וצודק ויפה וחכם. אתה לא. אתה אדם רגיל לגמרי, עם הטיות רגילות לגמרי שספרים שלמים נכתבו אודותיהם.

              עכשיו משום שאתה כלכך מעריך אנשים שתורמים מזמנם על מנת להשכיל אחרים, אז קבל רשימת קריאה קצרה שתתן לך מושג קל על ההטיות שלך.

              כדאי להתחיל ב״מתמטיקאי קורא עיתון״ ספרו הנפלא של פאולוס על חוסר היכולת של האדם הממוצע להבין סטטיסטיקה ואחר כך מייד ״אינומרסי״ של אותו כותב. המשך ב״שיפוט במצבי אי-ודאות״ של כהנמן ואחר כך ״בחירות ערכים ומסגרות״ של טברסקי וכהנמן, אם תרצה דוגמה לשימוש ראוי בסטטיסטיקה קרא את ״פריקונומיקס״ של לויט ועל נימוסי רשת מומלץ ״נטיקט״ של סטרוברידג׳. זה יספיק להתחלה, אין צורך להודות לי.

            • עמית

              שמת לב שאפילו בסקר שאתה הבאת, שיעור הנסקרים הישראלים שחוו "גסות רוח" בתחומים שונים של החיים היה דומה או נמוך יותר מאשר בארה"ב, למעט בתחום אחד (מפקידי בירוקרטיה ממשלתית)?

            • א

              אחד הסימנים להיעדר טיעוני נגד? נו באמת. מי שטוען שעם מסוים הוא גס רוח, צעקני ושאר דברי שטנה הוא זה שצריך להוכיח את טענתו ולא לדרוש מיריביו שיוכיחו אחרת ויפריכו את טענותיו. תום לא אמור להוכיח שאין לו אחות.

        • תום אלקיים

          טוב מצטער, לא יכול להתאפק. חוק סקיט בפעולה.
          חלקה ולא חלקיה.
          כל ולא כול, כתיב חסר כאשר ״כל״ נסמכת.

          • שחר כ.

            תום, נהוג לכתוב הגחכה ולא הגכחה. וגם, אם אתה שולח מגיבים לפורמים של נימוסי רשת, הריני להציע שתגשו לשם ביחד
            ובעיקר, מרוב ויכוחים על זוטות שכחת כנראה שקיבלת תשובה יפה (לטעמי) מזהבי מני, על המסה הקצרה שלך "השמאל לאן?" ולא ענית עליה כלל. אני סקרן לקרוא את תגובתך

            • תום אלקיים

              אתה צודק, בשתי הנקודות. הגבתי. תודה.

        • עמית

          הי אמציה,
          רשימת התכונות שמנית בהחלט מאפיינת חלק מהישראלים (ע"ע: לה פמיליה; בית"ר ירושלים; טיסת השוקולד; אמציה ברם – רשימה חלקית ביותר..). אבל כפי שכל תלמיד יסודי במערכת החינוך הישראלית יכול להגיד לך (כי סובלנות והבנת השונה היא, ולא אחרת, הנורמה שמערכת החינוך הישראלית מנסה הטמיע בתלמידיה, במידות שונות של הצלחה) הכללה של מאפיינים שליליים על קולקטיב שלם מגזענות זולה, שמספר רב של קבוצות חוו\וחווים על בשרם. לצערנו, מוחם של בני האדם, בעיקר של הפחות-מפותחים שבהם (ע"ע: תגובתך), נוטה להכללות סטריאוטפיות מעין אלה, בשל יכולתו הלקויה להכלת מורכבויות – על אחת כמה וכמה להבנת קולקטיבים המורכבים ממיליוני אינדבידואלים.

      • א

        גורוביץ ותום מאוד דומים. שניהם כותבים בשנאה מבחילה הראשון על הישראלים והשני על השמאל.
        יופי שיש לאנשים כדוגמתם על מי להתנשא ולהוציא תיסכולים.

    • מני זהבי

      מועה"ב לא אישרה את הפלישה לעיראק (אלא אם אתה מתכוון למלחמת 1991 שבכלל נועדה לגרש את הצבא העיראקי מכוויית). היא גם לא אישרה את ההתקפות על סרביה במלחמת קוסובו ב-1999. בנוגע ללוב ב-2011, מועה"ב הכריזה על שמי לוב כעל אזור ללא טיסה, אבל היא לא הסמיכה את כוחות נאט"ו להתערבות שהם נקטו בסופו של דבר. היקף התערבות של נאט"ו הוא שעורר את הכעס של רוסיה וסתם את הגולל על כל אפשרות של פעולה בינ"ל מוסכמת נגד משטר אסד בסוריה. כך שזוועות מלחמת האזרחים הסורית הן, במידה מסוימת, תוצאה של השגיאות הדיפלומטיות בעניין לוב.
      טכנית, לסנאט של הקונגרס האמריקאי יש סמכות לא לאשר את ההסכם עם איראן. מעשית, הפעם האחרונה שהסנאט לא אישר הסכם בינ"ל אותו קידם הנשיא הייתה ב-1919, כאשר הסנאט מנע את ההצטרפות של ארה"ב לחבר הלאומים. כתוצאה מכך חבר הלאומים שבין מלחמות העולם היה גוף מסורס עוד יותר מהאו"ם, וארה"ב נוטרלה מעמדות השפעה חשובות בפוליטיקה הבינ"ל – מה שניתן לראות כאחד הגורמים לנסיבות שבהן חבר הלאומים חדל מלהתקיים. כדי שלסנאט תהיה הצדקה לנקוט עכשיו מהלך דומה, מדיניות החוץ של הנשיא צריכה להיות כישלון בסדר גודל כמעט אפוקליפטי, וההסכם עם איראן בפירוש אינו כזה. מעבר לכך, התערבות של מנהיג מדינה זרה בפוליטיקה הפנים-אמריקאית על-מנת לגרום לסנאט לטרפד את מדיניות החוץ של הנשיא היא דבר שפשוט לא ייעשה.
      כן, איראן היא דיקטטורה די חשוכה, לא רק כלפי בעלי תפיסה דתית או נטייה מינית חריגה. איראן היא, למשל, שיאנית ההוצאות להורג ביחס לגודל האוכלוסייה. אבל אי-חתימה על ההסכם לא הייתה משנה את המשטר האיראני, וגם לא הייתה מונעת ממנו להתקדם לפיתוח של נשק גרעיני. הסנקציות האלה היו נחוצות בעיקר לשם ליטוף האגו של ישראל. ואין סיבה שהדבר הזה יהיה בראש מעייני מעצמות העולם.

      • תום אלקיים

        צודק לגבי קוסובו, בלבלתי בין כח קוסובו להתקפה על קוסובו. עירק 91 הייתה תחת חסות מועצת הבטחון והובילה במישרין לעירק 2.

        אני חושב שזו תמימות לחשוב שלוב הייתה הגורם לאי המעורבות של מועה״ב בסוריה, לרוסיה אינטרסים רבים מאד בסוריה כולל בסיסי צבא ושיתוף פעולה רב שנים. זה תירוץ, אבל לא הסיבה. בכל מקרה גם זה מלמד כמה המועצה לא מסוגלת לפעול גם במקרים ברורים בהם ישנם פשעים חריפים בקנה מידה תנכ״י כמעט, כאשר מעורבים אינטרסים של החברות הקבועות.

        ראשית, הסנאט לא אישר ב1999 את הצטרפות ארה״ב הסכם לאי הפצת נשק גרעיני של הנשיא קלינטון. הסכם חשוב לא פחות, הכשלון של קלינטון לא היה אפוקליפטי, להיפך זה היה חוזה חיובי מאד. השמיים לא נפלו.

        שנית, הטענה כאילו הקונגרס האמריקאי מחכה לביבי על מנת לטרפד את ההסכם הזה היא די מצחיקה. הרפובליקנים בסנאט מתנגדים להסכם לא פחות מביבי. זכותו של ביבי לאמר את דעתו לסנאט ולציבור האמריקאי, זה הסכם שהשפעתו על ישראל היא קריטית. לא מבין את הגישה הזאת.

        אם אתה טוען שהסנקציות הושגו רק על מנת לרצות את ישראל, הרי עלינו לשבח, לקלס ולהלל את ביבי על יכולתו העל אינושית להניע את העולם לפעולות בסדר גודל שכזה ולכפות על המעצמות מו״מ עם איראן תחת סנקסציות, אם אתה חושב שההסכם הוא טוב, אז ביבי ראוי כנראה לפרס נובל לשלום. איכשהו לא נראה לי, אנא הסבר.

        בנוגע לאיראן, אני התייחסתי להשוואה בין איראן לישראל, השוואה נואלת והרסנית.

        • מני זהבי

          עיראק 1991 (שהייתה בכלל כוויית) הובילה במישרין לעיראק 2003? בערך כמו שמלחמת העצמאות של ישראל הובילה במישרין למבצע קדש. כלומר, העוינות הייתה שם (במקרה האמריקאי, התפיסה המשונה שמשטר סדאם חוסיין אחראי לכל זוועה שמקורה במזרח התיכון, ותפיסה הפוכה אצל סדאם). אבל היו צריכים לקרות כל מיני אירועים לא-טריוויאליים (במקרה של מלחמת עיראק 2003, פיגוע מגדלי התאומים) כדי שהאירוע המאוחר בשרשרת יתרחש.

          לוב לא בהכרח הייתה גורם לאי-מעורבות של מועה"ב בסוריה. היא כאן הייתה גורם לכך שפתרון מוקדם דרך מועה"ב למשבר הסורי הפך לבלתי-אפשרי. אילו מדינות המערב ורוסיה הגיעו לפתרון מוסכם לגבי לוב, אפשר היה לנסות להשיג פתרון דומה לגבי סוריה, עוד ב-2011. סביר להניח שבמסגרת פתרון כזה, רוסיה הייתה שומרת על עמדות מפתח בסוריה, כולל בסיסי צבא – כמו שסוריה עצמה שמרה על עמדות מפתח בלבנון אחרי הסכם טאיף ב-1989. כן, מועה"ב היא גוף די מסורס. עדיין, רצוי להפעיל אותו כשאפשר. גם הקזת דם ברפואה הקדם-מודרנית הייתה אמצעי בעל תועלת מפוקפקת, אבל ככל הנראה, השימוש בה היה עדיף על העדר שימוש בשום אמצעי.

          מה שהסנאט לא אישר ב-1999 הוא לא הסכם לאי-הפצת נשק גרעיני אלא הסכם כולל לאיסור ניסויים גרעיניים (CNTBT). אחת הבעיות של ההסכם הזה הייתה בכך שבין מועד חתימתו (1996) למועד ההצבעה עליו בסנאט (1999), בוצעו ניסויים גרעיניים בידי שתי מדינות, הודו ופקיסטאן, שלא חתמו על ההסכם ולא התכוונו לחתום. עבור הסכם בעל יומרה גלובלית כזאת, מדובר בכישלון צורם. ההסכם גם לא היה יכול להיכנס לתוקף ללא חתימה ואישור מצד הודו ופקיסטאן. אני בטוח שאם איראן תערוך ניסוי גרעיני לפני מועד אישור ההסכם בסנאט, הסכם בכלל לא יעלה להצבעה, וודאי שלא יאושר.

          זכותו של ביבי לומר את דעתו. הוא אמר אותה חזור ואמור, ואפילו השתמש בסוגיה האיראנית כדי לדפוק נאום בחירות בקונגרס. די. אי-אפשר להשתין על נשיא ארה"ב מהמקפצה.

          לקלס את ביבי על הסנקציות נגד איראן? אתה רציני? קודם כל, הסנקציות הוסדרו במספר החלטות של מועה"ב, שרובן התקבלו בשנים 2008-2006, כאשר ראש הממשלה בישראל היה אהוד אולמרט ושרת החוץ הייתה ציפי לבני. אבל כשהסנקציות הונהגו, היה בהן צורך גם בלי קשר לישראל. בכל זאת, אם מדינה שחתומה על ההסכם לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) מפתחת נשק כזה ולא ננקטים נגדה שום צעדים, ההסכם הזה אינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב. בינתיים האיראנים מקדמים את תוכנית הגרעין שלהם בסגנון של "צעד קדימה שני צעדים אחורה" (או להפך, תלוי בנסיבות). ההסכם נועד להסיג אותם אחורה באופן משמעותי מהבחינה הזאת. כל עוד הם מסכימים לכך ויקיימו את ההסכם, מעולה. אם לא יקיימו, הסנקציות יוחזרו (באופן מלא או חלקי). ממילא אין עכשיו אפשרות לעשות משהו דראסטי יותר נגד איראן. נתניהו צריך אותם בעיקר בתור רקע כדי להציג את עצמו כצ'רצ'יל השני וגם בתור דחליל לכל מיני מדינות אחרות ("תראו איך העולם מתייחס למי ששולל את זכותה של ישראל להתקיים"). אבל הדברים האלה לכשעצמם אינם מצדיקים סנקציות.

          • תום אלקיים

            הקזת דם יכולה להזיק יותר מלהועיל, או לעתים להציל חיים, הבעיה עם תרופות כאלו זה שהתוצאה אקראית כמעט. עדיף היה להמשיך את הסנקציות, הסיבה היחידה להסרתן ולהסכם הרע הזה הוא אינטרסים כלכליים של חברות מסויימות במועצת הביטחון ואי התאמתו יוצאת הדופן של הנשיא הנוכחי לתפקידו. לא צריך לצפות דומן בשוקולד.

            מני במחילה, אתה טענת שהקונגרס לא ביטל אמנה שהנשיא חתם עליה מאז הסכמי וורסאי, זה עובדתית לא נכון, סיבות למדוע לא לאשר אמנה תמיד יש, לא רוצה את ההסכם למניעת ניסויים גרעיניים, סבבה. יש עד אמנות שלא אושרו למשל הסכם חוקי הים מ1960 גם זה לא ממש כשלון אפוקליפטי, או פרוטוקול התעופה של מונטריאול מ1983 גם כן לא אפוקליפסה עכשיו. בקיצור, העובדה הפשוטה היא שהטענה הראשונית שלך לגבי החריפות יוצאת הדופן של אי אשרור אמנה אינה תקפה ואינה נתמכת בעובדות. אפשר להסכים על זה?

            כמו כן, אתה כתבת, ״הסנקציות האלה היו נחוצות בעיקר לשם ליטוף האגו של ישראל״, אני השבתי שאם זה המצב אז המדיניות הישראלית שלטוב או לרע ביבי מוביל כאן כבר עשוריים בנושא איראן ראויה לשבח, כמו כן כתבתי שלא נראה לי שאתה משבח את המדיניות הישראלית אז אנא הבהר את כוונתך. אתה לא יכול להפוך את זה עלי ולטעון שאני משבח את ביבי. אנא הבהר למה התכוונת ב״הסנקציות האלה היו נחוצות בעיקר לשם ליטוף האגו של ישראל״.

            • מני זהבי

              אתה לא משבח את ביבי, אני לא משבח את ביבי, סבבה. הסנקציות היו נחוצות לשעתן (העשור הראשון של המאה הנוכחית, בערך). כעת יש בהן יותר נזק מתועלת — לרוב העולם, להוציא ישראל ורודנויות המפרץ הפרסי. לפי איך שהדברים התפתחו עד עכשיו, הסנקציות לא באמת מנעו את האפשרות של איראן לפתח נשק גרעיני, אבל הן הפכו את המהלך הזה לבלתי-כדאי (הן פוליטית והן כלכלית) עבור המשטר האיראני. ההסכם פשוט ממשיך את אותו מצב תוך שהוא מסיג את יכולת הפיתוח האיראנית לאחור ויוצר עבורה תמריצים נוספים להימנע מהמהלך. האם זה מונע את האפשרות שאיראן תפתח נשק גרעיני לעולם ועד? לא. האם הסנקציות מנעו את האפשרות הזאת? גם לא. אז למה הסנקציות היו עדיפות?

              אי-התאמה של נשיא ארה"ב הנוכחי לתפקידו? למה, בעצם? מה שאובמה עושה במישור הבינ"ל זה בעיקר לכבות שריפות. הוא לא תמיד עושה זאת בהצלחה, אבל הוא לפחות לא מצית אותן, להבדיל מקודמו בתפקיד. דרך אגב, בשנות ה-90 נתניהו ותומכיו בארה"ב ניסו לשסע את המעצמה הזאת בעיראק, לא באיראן. זה דווקא הצליח, וראינו לאן זה הוביל (אם כי אני חוזר ואומר שה"הצלחה" הזאת לא הייתה ברורה מאליה).

              ההסכם עם איראן נובע מאינטרסים כלכליים? בין היתר. לדעתי יש גם גורמים אסטרטגיים חשובים יותר. לאור מרחץ הדמים המשתולל כעת במזרח התיכון, הן ארה"ב והן שאר המעצמות זקוקות לכל גורם מקומי שעל יציבותו אפשר לסמוך, שיכול לעזור להן לרסן את התופת. איראן היא גורם כזה, עם כל הזוועתיות של המשטר שלה. דרך אגב, המשטר הסעודי הוא אולי זוועתי פחות, אבל לא בהרבה. איכשהו, נתניהו ותומכיו לא יוצאים מגדרם כדי לשסות את ארה"ב בסעודיה.

              • תום אלקיים

                ההסכם מבטל את הסנקציות ומנגנון השבתן מסורבל מאד ונאיבי, כתבתי על כך בפוסט הקודם על איראן. לא נלאה, כולנו נצפה יחדיו באיראן גוררת רגליים דרך ההסכם הזה ונדבר על כך שוב.

                עידן אובמה במובנים רבים הוא טרגדיה, הדרך שלו לגיהנום הייתה רצופה כוונות טובות. למרבה הצער הוא נותר שבוי בקונספציות הקונספירטיביות מהקצה המעט פסיכי של המחנה הדמוקרטי איתן הוא הגיע לבית הלבן.

                התנהלותו מול בריונים כמו פוטין, ארדוגן, מול איראן, מול הסינים מביכה בחולשתה. התנהלותו לנוכח האביב הערבי היא לא פחות מקטסטרופלית, לוב, סוריה, מצרים, התפרקות עיראק הוא נכשל בכולן.

                ״לאור מרחץ הדמים המשתולל כעת במזרח התיכון, הן ארה"ב והן שאר המעצמות זקוקות לכל גורם מקומי שעל יציבותו אפשר לסמוך, שיכול לעזור להן לרסן את התופת״
                אמת ויציב.

                ספר את זה למובארק ולסיסי, ספר את זה לסעודים, לקאדפי זצ״ל, אם בשם היציבות עובדים עם פושעים מהסוג האיראני מדוע קדאפי לא לגיטימי? אני מסכים שאיראן יכולה להיות גורם מסייע, שהיא מדינה חשובה, אבל התעלמות מהיריקות החוזרות ונשנות בפרצוף האמריקאי מצד המשטר האיראני כולל היום, התעלמות מהמדיניות הפושעת והמגלומנית של איראן במזרח התיכון שאחראית ללא מעט מהאש היא אוולת, לא סתם אוולת, אלא מהסוג של טוכמן.

                • מני זהבי

                  קדאפי? זצ"ל? אני מקווה שאתה מתלוצץ. האיש היה דיקטטור מצוי מהעולם השלישי, עם היסטוריה של הפעלת טרור נגד מדינות המערב שאינה נופלת ממעשי המשטר האיראני. הוא התרסן, בערך, בתחילת שנות ה-2000, אבל עדיין הפעיל את החמושים שלו (כולל שכירי חרב מחו"ל) נגד תנועת המחאה כשזו עוד הייתה בלתי-אלימה ביסודה. כשתנועת המחאה נהייתה אלימה קצת יותר, קדאפי הפסיד את השליטה בכל החלק המזרחי של לוב ופתח במלחמה כדי להשיב לו את השליטה הזאת. במצבים דומים, בשנות ה-90, מדינות נאט"ו עצרו את הפעילות הצבאית של מילושביץ'. היו להן כל הסיבות שבעולם לעצור פעילות דומה מצד קדאפי. הדרך שבה זה נעשה הייתה מלאה בטעויות מדיניות (כבר כתבתי על כך). אפשר היה לעשות את זה טוב יותר. הרוסים, למשל, קיימו קשרים עם האופוזיציה לקדאפי כחצי שנה לפני קריסת משטרו. אבל בכל הנוגע לקדאפי עצמו, האיש די קיבל את מה שהגיע לו.
                  בנוגע למובארכ, לא ברור מה בדיוק הממשל האמריקאי יכול היה לעשות. לתת לו אישור לטבוח במפגינים? במציאות הפוליטית של היום זה בלתי-אפשרי. שנות ה-70 נגמרו מזמן, וטוב שכך. מי שהדיח את מובארכ בסופו של דבר היה הצבא. הצבא הבטיח לקיים בחירות, וסביר להניח שממשל אובמה דאג לכך שהוא יקיים את הבטחתו. מה הבעיה עם זה?
                  הסעודים מקבלים ים של נשק אמריקאי ותמיכה מדינית. למשל, ממשל אובמה נתן להם יד חופשית להתערב בבחריין ב-2011 ובתימן ב-2015. אם כבר, היחס של אובמה למשטר הסעודי הוא הרבה יותר מדי סלחני, אבל זה אינו שונה ממה שהיה תחת כל הממשלים האמריקאיים הקודמים.
                  ארדואן, למרות נאומים בומבסטיים מדי פעם, הוא מנהיג של מדינה החברה בנאט"ו, משקל נגד חשוב ליריבה היסטורית של ארה"ב (רמז: המדינה היחידה, מלבד טורקיה, שמחזיקה צי גדול בים השחור), ומשטרו הוא בין החופשיים ביותר במזרח התיכון. נכון, לא מחמאה גדולה, אבל האיש עדיין הפסיד בבחירות ונאלץ לחיות עם זה. לפוטין זה לא היה קורה.
                  לגבי ההסכם עם איראן, אכן נחיה ונראה. אני לא חושב שהוא יוצר מצב רע יותר, עבור מישהו, מהמצב הקיים. אם הוא גם יצליח ליצור שיתוף פעולה הכרחי בין ארה"ב לאיראן, דיינו. אם כתוצאה משיתוף הפעולה הזה האיראנים ייזכרו בכל מיני דברים – למשל, באפשרות הממשית מאוד של טבח בשיעים אם דאע"ש ישתלט על דרום עיראק, או בתוקפנות ההיסטורית של רוסיה כלפי מדינתם – עוד יותר טוב. איראן היא מדינה בעלת חשיבות אזורית גדולה גם בלי נשק גרעיני, מנהיגיה מבינים את זה, וזוהי אחת הסיבות לכך שהם לא ימהרו להמשיך בפיתוח גרעיני (אבל יעדיפו לשמור לעצמם את האופציה, לכל צרה שלא תבוא).
                  קונספציות קונספירטיביות של המחנה הדמוקרטי? אה. . . על מה אתה מדבר? הפוליטיקאים בארה"ב, כמו גם הציבור הכללי, לא ממש מתעניינים במדיניות בינ"ל, ובהעדר איום מוחשי עליהם אישית יקבלו בשוויון נפש כל הסתבכות במקום אחר בעולם אם היא תיתן להם הנחה של דולר לגלון דלק. ישראל הצליחה, כמה פעמים, לחרוג מהכלל הזה, חלקית בגלל הלובי היהודי וחלקית בגלל נסיבות אחרות (המלחמה הקרה לפני 1991, התגובה הציבורית החריפה נגד הטרור האסלאמי בראשית שנות ה-2000). אבל לא הייתי רוצה להמר על כך שזה יקרה גם בפעם הבאה.

                  • תום אלקיים

                    אם איראן לגיטימית כגורם מייצב, גם קדאפי לגיטימי, על אחת כמה וכמה מובראכ שאובאמה השליך מהחלון בצורה מחפירה שהחרידה את כל בנות הברית שלה באזור. ראה איך רוסיה עומדת מאחרי בנות בריתה, איך סין עומדת מאחרי בנות בריתה.

                    ממשל של אובמה נתפס בקרב בנות הברית של ארה״ב כמשענת קנה רצוץ.

                    הרי פוטין בנה את הקרדיט שלו על יריקה בפרצופו של אובאמה, אוקראינה היא לקח נוסף לבעלות הברית של המערב.

                    חכה עם ארדוגן, עד אין ממשלה, הוא רק מחכה לתירוץ, והתירוץ בוא יבוא בדמותו של דובי הכורדי.

                    בנתיים יש טבח שיעי בסונים וטיהור אתני מושתק, המליציות האיראניות הן הקטליזטור העוצמתי ביותר לדעאש. לא תשמע על זה בסי אן אן, או בבי בי סי. קשר של שתיקה.

                    זכור את מילותי, איראן תרוץ לפצצה במהירות הגדולה ביותר האפשרית, בדיוק כמו צפון קוריאה והמערב יביט בכך בשתיקה, ישראל לא, סעודיה לא, מלחמה בוא תבוא. העתק ושמור.

                    במחילה, אתה לא מכיר את הפוליטיקה האמריקאית, חייתי בארה״ב חלק משמעותי של חיי הבוגרים, יחסי חוץ הם חלק משמעותי מהפוליטיקה האמריקאית, בוודאי בעשורים האחרונים. המחנה הדמוקרטי הולך בדרכו של השמאל הישראלי להשמדה עצמית מטורללת בחסות פוליטיקל קורקטנס שיצאה משליטה והפכה לצביעות חולנית. דונלד טראמפ ילך רחוק יותר ממה שמגיע לו רק משום שהוא נתפס כאנטי תזה לפוליטיקל קורקנס, הציבור מאס בכך. השבוע מועמד דמוקרטי למירוץ הנשיאותי התנצל על האמירה ״כל החיים חשובים״ משום שהותקף על כך שלא דיקלם ״חיי שחורים חשובים״ הטירוף חוצה כל גבול אפשרי.

                    המערכת האמריקאית היא אחרת, השמאל פשוט יבעט מהמחנה הדמוקרטי וזה חבל כי היו השגים משמעותיים כמו למשל אובמהקייר.

                    • מני זהבי

                      איראן לגיטימית, אבל אם יתחילו שם הפגנות בסדר גודל של מצרים 2011, ארה"ב לא תיתן אישור לחמנאי או לרוחאני לדכא אותן (לא שהם יזדקקו לאישור כזה, אבל זה כבר עניין אחר). אם המשטר האיראני יאבד שליטה על חלק משטח המדינה וייצא למבצע צבאי להשבת השליטה הזאת, סביר להניח שהממשל האמריקאי – כל ממשל שיהיה – לפחות יבחן ברצינות את האפשרות למנוע מבצע כזה.
                      רוסיה עומדת מאחורי בנות בריתה? באמת? אוקראינה מעולם לא הייתה בעלת ברית של ארה"ב או של מדינה מערבית אחרת. סה"כ האיחוד האירופי הציע לה לחתום על הסכם שיתוף פעולה לא מאוד מחייב (הסכמים כאלה יש לו, למשל, עם אלבניה ועם שורה של מדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון). אילו פוטין היה מאפשר לינוקוביץ' לחתום על ההסכם הזה, שום דבר מיוחד לא היה קורה, ינוקוביץ' עדיין היה נשיא אוקראינה, עם המשטר הפרו-רוסי שלו, ואנשים הרחוקים מענייני המרחב הפוסט-סובייטי היו מתקשים להבדיל בין רוסים לאוקראינים. כל זה נגוז, כמובן. רוסיה קיבלה את קרים, שמבחינה אסטרטגית גם קודם יכלה לעשות בו מה שהיא רצתה, וכאילו-מדינה בחלק מהמחוזות הדרום-מזרחיים של אוקראינה, שהתועלת היחידה שלה היא היכולת לעשות צרות למשטר האוקראיני. לעומת זאת, רוב אוכלוסיית אוקראינה, שקודם ראתה ברוסיה סוג של אחות גדולה, מתייחסת אליה כעת באיבה מובנת. והאיבה הזאת אינה הולכת להיעלם בעתיד הנראה לעין.
                      לישראלים יש נטייה מעצבנת לראות מדיניות בינלאומית במונחים צבאיים. זה אולי מתאים לאזורנו (תענוג קטן מאוד, כי זה הופך לנבואה שמגשימה את עצמה). אבל יש חלקים בעולם שבהם הדברים עובדים אחרת, וככל שניתן להרחיב את תחומם, כן ייטב. אם את המחלוקות עם איראן האמריקאים והאירופים ינהלו באמצעים דיפלומטיים וכלכליים, זה רק יועיל לכולם. האיראנים אינם צריכים את הפצצה עכשיו, היא תזיק להם יותר מאשר תועיל. אבל גם אם תהיה להם פצצה, זה אינו אומר שהם ילכו למלחמה, כמו שהודו ופקיסטאן אינן יוצאות למלחמה זו נגד זו.
                      דונלד טראמפ הוא ליצן, אבל כזה שמעורר גיחוך ולא צחוק. פעילי זכויות השחורים דווקא מעוררים אהדה (אצלי לפחות), אבל אין להם השפעה מעבר למלחמות האשטגים מטופשות. ואין דבר כזה "מחנה דמוקרטי" (בתור מגזר פוליטי בעל דעות ודפוסי הצבעה מגובשים). שתי המפלגות הגדולות בארה"ב הן קואליציות ענק של כל מיני קבוצות, המתגבשות כמעט לגמרי סביב בעיות פנים: מיסוי, הגירה, הפלות, היחס לזכות ההחזקה בנשק, מערכת הבריאות, וכו'. אם ההשפעה הפוליטית של קבוצה מסוימת תרד, יהיה מי שימלא את החלל, בכל מפלגה לכשעצמה.

    • נתן

      אתה טועה.

      הפשעים שאתה מציין לא נעשו "תחת חסותו" של החוק הבינלאומי (כפי שכתבת) אלה בניגוד לחוק הבינלאומי .

      באופן כללי ,אני מתפלא שעל מנת להגן על שמה הטוב של ישראל אתה משווה אותה למדינות כמו רואנדה, סרביה, קוסובו, עיראק, סוריה וקוריאה הצפונית .

      ישראל אכן מבצעת לא מעט פשעים אבל אל תיסחף.

      • תום אלקיים

        ובכן, אם הם נעשו בניגוד לחוק הבינלאומי מדוע איש לא נענש על ההפרות? מהם השיניים של החוק הבינלאומי? מי כופה אותו? מה עזר החוק הבינלאומי בנוגע לסוריה? איך החוק הבינלאומי וכוחות האו״ם מנעו את סרברניצה? או רואנדה? החוק הבינלאומי הוא מהשפה לחוץ, בודדים נשפטים על פשעים עצומים, עשרות שנים לאחר המעשה ולמעשה אין לחוק הבינלאומי שום משמעות פרקטית באם אינטרסים של חברה קבועה במועה״ב מעורבים. אני לא קורא לפרק את האו״ם, אני רק מציע להביט בו בעניים מפוכחות.

        אם תראה לי היכן השוויתי אני אשמח לענות על כך. אבל כנראה שהמצאת את זה. לא נורא, נסיון חביב.

        • מני זהבי

          באפריקה דרומית לסהרה, מעורבות של גורמים האחראים לאכיפת החוק הבינ"ל הצליחה כנראה לרסן את המלחמות. נכון, חלק ניכר מההתערבות הזאת הוא כל מיני טריבונלים שהוקמו לאחר המעשה (בנוגע לרואנדה, ליבריה, סיירה ליאון, ועוד). אבל, ראשית, קשה לשפוט מישהו לפני או אפילו תוך כדי מעשיו, ושנית, נראה שהטריבונלים האלה בכל זאת יצרו סוג של הרתעה. בוקו חראם או לא בוקו חראם, זוועות בסדר הגודל של שתי מלחמות קונגו, שתי מלחמות ליבריה ורצח העם ברואנדה נשארו נחלת שני העשורים הקודמים. כמובן, אנחנו רק באמצע של העשור הנוכחי, ומוקדם מדי להגיד, אבל דווקא בהיבט הזה יש סיבות טובות לאופטימיות.

          • תום אלקיים

            לא הצליחה לרסן בשום צורה ואופן. מלחמות בסופו של דבר נגמרות, אחרות מתחילות. מלחמות קונגו היו מדממות במיוחד ולמוסדות האו״םלא הייתה השפעה עליהן ואין להן ולו השפעה מינורית על המתרחש כעת בניגריה וסומליה מלבד אולי סיוע הומניטרי, אל-שבאב ובוקו חראם לא ממש מתענינים במועצת הביטחון, אין שום מקום לאופטימיות, מלחמות הדת באפריקה רק החלו.

            • מני זהבי

              מלחמות נגמרות, אחרות מתחילות, אבל עד אמצע העשור הקודם, המלחמות שהתחילו באפריקה (דרומית לסהרה) היו קטלניות באותה מידה כמו המלחמות שנגמרו, או אף קטלניות יותר – למשל, מלחמת קונגו השנייה. הסיפור הזה נגמר, בערך לפני עשר שנים. סביר להניח שלטריבונלים הבינ"ל למיניהם, שנועדו לשפוט את פושעי המלחמות הקודמות, יש תרומה לכך.
              מלחמות דת לא היו בעיה של אפריקה, לפחות לא עד עכשיו, ולאור הרקורד של היבשת האומללה הזאת, קשה לראות שמלחמות נגד ארגונים אסלאמיים למיניהם יעברו במידת הנזק שלהן את מלחמות העשורים הקודמים.

  • אמציה ברם

    בלוטות הפטריוטיזם מפרישות כמויות מוגברות של נוזל צהבהב כאשר בעליהן מזדעזעים ממה שנחשב בעיניהם פגיעה בקולקטיב הבהמי. תגובותיהם מתפלגות לשלוש גישות. האחת, "יש מידה מסויימת של אמת בדבריך, על זה רק מיעוט / לא כולם כאלה." השניה, "אתה בהמה בעצמך." והשלישית, גרפומניה שקריאתה היא למעלה מכוחות אנוש (כן, אלקיים, הכוונה אליך). עם זאת, אני מודה שלא הכול (כן, "כול" ולא "כל"!) לה פמיליה או כוכבי טיסת השוקולד, ועדיין הרוב המכריע של הישראלים מצטיין בגסות רוח, באי התחשבות בזולת, באגואיזם קיצוני (מחאת 2011 הייתה ביטוי של האגואיזם הזה – המחאה לא הייתה על כיבוש ונישול וגזענות ורדיפת זרים ואפליה וברוטליות של לובשי מדים, אלא על גובה שכר הדירה ומחיר גבינת קוטז'), ובחזירות קולנית (או שמא קולניות חזירית?). מי שאינו מוכן להודות בכך, שיבושם לו. אך מומלץ שבביקורו הבא בחו"ל – באירופה למשל – ישים לב שהליכותיהם של בני תרבות "קצת" שונות מאלו של הנמנים עם שבט הפראים הקרוי "הישראלים." בתור התחלה, הסתובבו בלונדון וראו איך אנשים ממתינים בתור לאוטובוס. (אני משער שהמלה "תור" אינה מוכרת לרוב המכריע של הישראלים, אבל חפשו אותה במילון – היא שם). בהצלחה

    • תום אלקיים

      אני מתנצל, בעולם שלי 200 מילה נחשבים טקסט קצר וקל לעיכול. אני אשתדל להבא לכתוב לך תגובות המתאימות למערכת העיכול המקוצרת שלך.

      אנגלים המתינו בנימוס בתור בעודם טובחים בהודים ואפריקאים, גרמנים שמעו מוסיקה קלאסית בשקט מופתי באושוויץ, דרום אפריקאים אכלו בסכין ומזלג במסעדות ללבנים בלבד, לא קונה את הסחורה המשומשת הזו ואת האירופוצנטריות העבשה שלך.

      אדם שמרשה לעצמו לכנות אנשים שהוא לא מכיר בכינויי גנאי בשל טייפו, אדם המרשה לעצמו לזלזל בציבורים שלמים בנונשלנטיות של אפריקנר טיפוסי, אינו ״בן תרבות״, יש שמות לאנשים כאלו, אני אמנע מהם מחמת הנימוס.

      • אמציה ברם

        תהיתי כמה זמן יחלוף עד שתגיב, אלקיים. 44 דקות! You're getting sloppy! לגופו של עניין, תגובתך היא בלי ספק תגובת מחץ מנצחת: פושעי המלחמה האנגלים המתינו בנימוס, הגרמנים שמעו מוסיקה קלאסית, והדרום אפריקאים אכלו בסכין ומזלג.
        רגע, ומה עם הישראלים? הבה נראה: כדרכם, הם לא המתינו בתור; במקום מוסיקה קלאסית הם שמעו "אינני-יכול-יותר-לסבול" או זבל מזרחי מאותו זן נחות; והם אכלו בידיים – בעודם טובחים בפלסטינים, הורסים את בתיהם, גוזלים את אדמותיהם, ומתעללים בהם יום יום ושעה שעה במחסומים, בכבישים, ובכול מקום. הבה מסכם: גם בהשוואה לאחיהם פושעי המלחמה הזרים מתבלטים הישראלים בבהמיותם.
        בכך אני חותם את חלקי בדיון. אין לי ספק שתגובתך הארכנית לא תבושש להגיע, אך לא אגיב עליה, וספק אם אקרא אותה. לילה טוב

        • אמציה ברם

          בגלל שיבושים שמעבר לשליטתי, הנה תגובתי בגירסה מתוקנת:
          תהיתי כמה זמן יחלוף עד שתגיב, אלקיים. 44 דקות!
          You're getting sloppy!
          לגופו של עניין, תגובתך היא בלי ספק תגובת מחץ מנצחת: פושעי המלחמה האנגלים המתינו בנימוס, הגרמנים שמעו מוסיקה קלאסית, והדרום אפריקאים אכלו בסכין ומזלג.
          רגע, ומה עם הישראלים? הבה נראה: כדרכם, הם לא המתינו בתור; במקום מוסיקה קלאסית הם שמעו "אינני-יכול-יותר-לסבול" או זבל מזרחי אחר מאותו זן נחות; והם אכלו בידיים – בעודם טובחים בפלסטינים, הורסים את בתיהם, גוזלים את אדמותיהם, ומתעללים בהם יום יום ושעה שעה במחסומים, בכבישים, ובכול מקום. הבה נסכם: גם בהשוואה לאחיהם פושעי המלחמה הזרים מתבלטים הישראלים בבהמיותם.
          בכך אני חותם את חלקי בדיון. אין לי ספק שתגובתך הארכנית לא תבושש להגיע, אך לא אגיב עליה, וספק אם אקרא אותה. לילה טוב

        • תום אלקיים

          אני קראתי ואני אגיב. אתה תעשה כרצונך.

          זה תמיד מדהים לראות איך מתחת לפטינה הדקה מסתתר לו תמיד אותו אדם, זקן בדעותיו אם לא בגילו, שונא, חד ממדי וחד גוני, בן דמותו של ארצ׳י באנקר שגם לו השחורים גנבו את המדינה. סהדי במרומים איני מבין מדוע הם טורחים לכנות עצמם שמאלנים, האם זה ההון החברתי? קבוצת שיוך? תחושת ערך?

          אתה לא איש שמאל אמציה, כנראה שמעולם לא היית. למה אתה הורס לנו? אחר כך חושבים שכל השמאלנים כמוך, אנחנו לא. איש שמאל לא כותב ״זבל מזרחי״, לא משתמש בביטוי ״זן נחות״ בהתייחסו לבני אדם.

          אם לא די בכך שאתה גזען, אתה גם טועה, מי שגרש את הפלסטינים מאדמתם היו יהודים אירופאים שחלקו אתך את אותו מטען תרבותי, או את העדרו. גנדי בתשובה לשאלה ענה פעם ״ציוויליזציה מערבית, זה יהיה רעיון מצויין״, עליך הוא דיבר.

          בנוסף על כך בהשוואה לעמים אחרים ישראל ישראל נמצאת בצד הטוב של הטבלה, כמעט כל האחרים גרועים מאתנו פי כמה, לא שזה עוזר למישהו, אבל עובדות אתה יודע, או שלא.

          נחשפך אמציה ולבנוניתך בחוץ, לך לשון ואל תגיב. השתיקה יפה לך.

    • עמית

      אמציה, המצחיק הוא שאתה ניחנת ברוב התכונות שאתה מייחס לקולקטיב הישראלי. בראשם – פרובציאליות.

      כל פעם שאני שומע ישראלי כמוך (וזה קורה הרבה – כי אין דבר יותר ישראלי מאשר לקונן שהישראלים חסרי תרבות) אני פשוט נזכר בדימוי העצמי של כמה מעמי אירופה והמערב, שהישראלי המצוי כמוך רואה כ"מתורבתים ונאורים". לרוב, מדובר במהלך של המרכז מוכל הפריפריה – ברוב הארצות, ממש כמו כאן, תכונות כגון "גסות רוח", "בהמיות", "וולגריות" מיוחסות בראש ובראשונה לאנשי הפריפריה, כחלק מראייתם כפרימיטיבים. אבל לא רק. פעמים רבות זה חלק מהדימוי העצמי הכללי. "גסות רוח" זה שמו השני של הצרפתי, והרי "הישראלי המכוער" זו לא יותר מהעתקה וחיקוי של הביטוי והדימוי "האמריקאי המכוער".

  • סמולן

    עברית שפה מורכבת. כמעט לכל צורת איות אפשר למצוא מקור לגיטימי וסמכותי. למשל, בסבבה שלכם, מליבתו הפועמת של השמאל העברי, תיאוריה וביקורת 24 (2004). השמאל באמת עברי, ותיאוריה וביקורת מקיימים לא רק מאבק חסר פשרות בזכויות היהודים לפוליטיקה, אלא גם סטנדרט גבוה, לפחות לטעמי, של כתיבה אקדמית בעברית.

    וכך, כותב עמית גיש על מוזיאון האצ"ל והאתוס הרוויזיוניסטי. ואי שם במאמר שלו, בעמוד 121, נשפכים קיטונות של לעג. הוא ממש לא יוצא דופן, גוגל ספרים מביא מאות אחרים. אני בספק אם אפשר לטעון ברצינות ש"קיטונות" היא צורת כתיבה לא עברית. מה שכן, עצם הטיעון מזמן סמכות והיררכיה הגמונית (מה שאגב מופיע גם בטענת הבורות). ואפרופו עיוותים במצלול דומה, אמציה: גבינת קוטז'?

    • סמולן
    • סמדר

      גיש עמית ולא עמית גיש. כדאי, אגב, לקרוא את הספר בהשתתפותו "הקול השותק — מבט אח רעל ילדים בבית הספר" בתשובה למגיב עמית הטוען שהמערכת מנסה להטמיע נורמה של קבלת השונה.
      ובאשר לקיתונות, הרי לך:
      https://www.safa-ivrit.org/spelling/kiton.php

      • עמית

        אני אתנחם בזה שאת השגיאה שלי ביצעתי בטוקבק ששירבטתי במשך 30 שניות, בעוד השגיאה של גיש עמית מופיעה במאמר ארכני ל-peer reviewed journal, השופר של השמאל האינטלקטואלי בישראל.. אני מקווה שאפשר לסמוך יותר על הדיוק בפרטים בספר שהמלצת עליו.

        • סמדר

          בספר שהמלצתי עליו הוא כותב ספרות ולא מוסר "פרטים". שותפיו, גדי אבידן וחן למפרט, עושים ניתוחי מקרה על הסיפורים. כל השלושה כותבים מתוך ניסיון ארוך ורב בנושא שעליו הם כותבים (מערכת החינוך הציבורית בישראל). שווה להקשיב להם. אבל כל זה אוף טופיק עצבני. אני חוזרת ליציע.

  • סמולן

    התלבטי בעניין גיש עמית. בהעוקץ הוא מכונה עמית גיש. מצד שני, אם הוא עורכי ספינת האם של הכתיבה העברית צודקים בעניין הקיטונות, הם מן הסתם גם קובעים הלכה בעניין השם שלו.

    העברית לא מחויבת בציות למקורות גניאולוגיים. אם גוגל ספרים יודע להביא מאות שימושי לשון ב"קיטונות", זה יכול להיות תקף לגמרי, בלי קשר למקור היווני.

    • שחר כ.

      בלי ללכת לקרוא (סתם עצלנות) נדמה לי שקיטון פירושו תא קטן, חדרון. אבל אני לא בטוח.

      • אכן, גם אני מאשר(בלי לבדוק, מידע אישי).

    • סמדר

      מול אלוהי גוגל, שיודע להביא לא מעט דוגמאות לשימוש בלא מעט דברי פיגול (חפש "כנסו כנסו") — קטונתי.
      אישית אני לא חושבת שכל שגיאה חדלה להיות שגיאה אם מספיק אנשים שוגים בה והיא מונצחת אצל האדמו"ר גוגל נ"י, אבל מאחר שמיותר להתווכח על העקרון הזה, אני רק מבקשת טובה אישית. "קיטונות של רותחין" עושה לי בזזז מעצבן כזה בכל הגוף. אנא.

      • סמולן

        חביירים, בעברית שמאלנית, כלומר עברית שמתפקדת כחלק ממנגנוני הכח של השמאל, קיטון הוא חדרון וקיתון הוא דלי. קישורים למקורות היווניים שמהם למדו חז"ל יש בתגובה של סמדר, אי שם למעלה.

        לעניינים האלו אין ערך. היום אנחנו אומרים "לפרוס מפה", והכווה היא לא לחתוך אותה בסכין. פעם היו אומרים "לפרוש מפה", ומדי פעם היו מדברים גם על חיתוך בשכין.

        זה נראה כמו רגע מעניין להעלות באוב את חומסקי. מחד הוא שמאל לגיטימי, ומאידך הוא בעד זכות הדוברים לעצב את שפתם. השמאל הישראלי, ובוודאי לא רק הישראלי, מצטיין בדיבור על עמלים מודרים ומושתקים, אבל פועל באופן שיטתי להבניה של גדרות לשוניות שיאפשרו סינון. בנוסף, מי שעבר את הסינון אוחז על פי הגדרה במערכת לשונית קוהרנטית. זו מאפשרת לו הבהרה של עליונות כמעט מולדת, כמעט גנטית. כלומר, השמאלן לעולם אינו עילג, או "בור" (אמציה, למעלה), וגם אינו צריך בדיוק לדעת איך הוא יודע (שחר כ., אסףר). כמעט גזע עליון. כמקובל בשמאל, האפשרות האחרת אינה לגיטימית אלא דברי פיגול (סמדר), ולאנשים אין אפשרות לבחור אפילו את שפתם באופן דמוקרטי ומבלי לציית לאלו שהמילה טבועה בבזזז מעצבן בבשרם (סמדר).

        • Z

          בלי קשר לנימוסי השולחן והעדפותיו התרבותיות והלשוניות של "השמאל", לפחות "השמאל", הכמעט לא קיים הזה (נראה לי שמי שהיה יכול, כלומר, מי שמוחו בראשו; ליבו פועם בחזהו; וכספו בכיסו; כבר עזב מזמן, ראו תוצאות הבחירות האחרנות) נאבק על שוויון זכויות, ומוצא חיים במדינת אפרטהייד המפלה ורוצחת על בסיס אתני באופן קבוע דבר בלתי נסבל. לכן גם אם חלק מחברי השמאל עילגים או מעדיפים לשמוע מוסיקה קלסית ולא אייל גולן, הם עדיין יותר טובים מצללי אנוש כגון סמולן או עמית שמנסים להסית את עניין האפרטהייד לפילוג עדתי והפחדה מהשכנים הערבים רק כדי לשמור על הסטטוס קוו של מדינת אדונים ועבדים.
          ואגב, ככל שרמת ההשכלה עולה כך עולה גם אחוז המחזיקים בדיעות שמאל. כך בכל סקר בארץ ובעולם. לנסות ולהוכיח שהימין מתוחכם אינטלקטואלית או רהוט יותר מהשמאל זו מלחמה עבודה מראש של ליצן חסר דעת.

          • סמולן

            השמאל אכן לא משמעותי אלקטורלית, אבל כל עוד מוחו בראשו, ליבו פועם וכספו בכיסו, הוא ימשיך להשפיע. בפארפרזה לא מאד רחוקה, עולה מדבריך שלא צריך הרבה מכם כדי לדכא את שאר ה 99%: השמאל פשוט מתוחכם ורהוט יותר. על זה אנחנו יכולים להסכים מיד. לא התכוונתי להוכיח אחרת, וגם לא לרמוז. חלילה לי.

            מאידך, Z, אפשר בכל זאת לציין את העברית הרהוטה והמתוחכמת ככלי הדרה וריבוד. צללי אנוש, ליצנים חסרי דעת, מסיתים לפילוג עדתי והפחדה מהשכנים הערבים ככל שנהיה – טוב, אהיה – העברית הנחותה שלי תבדל אותי אל מול הזדים הרהוטים.

            לבסוף, תשמע, יש כמה שגיאות בטקסט הרהוט והמתוחכם שלך. אל תדאג ואל תבוש, אנחנו פה בשבילך. אתה משלנו, זד. אחינו אתה.

        • שחר כ.

          אבל סמולי, הרי הסגנון שלך הוא מופת של התנשאות וצחות, שילוב מרענן של מילים נמוכות וגבוהות כדי לרמוז בנונשלנטיות על עליונותך. אתה שולט בכל הרקיעים, אבא, תרגיע, אנחנו מתים עליך

  • Z

    זו לא העברית שמבדלת אותנו, זהו תוכן הדברים וסדר העדיפויות בחיים. אף אחד לא מבקש לדכא ולהביס אתכם, פשוט לא נעים לחיות בחברת פלגנים גזענים ופרנואידים. לא נעים לגדל ילדים כמוך בחברה פשיסטית, לא נעים לשלם מיסים למדינת אפרטהייד. הבסתם את "השמאל", ניצחתם, עכשיו עלו והצליחו. רק בלעדינו, תודה. שיהיה בהצלחה עם חוטובלי, רגב בנט ושאר הכהנסיטים שמנהלים את המדינה. אין ספק שזו אליטה המגינה כפלדה יצוקה על החזון הציוני מפני בריחת המוחות הבלתי נמנעת במדינת +80% ימין ומפני אובמה המרושע. ואם הם יכזיבו הרי תמיד יש ליברמן, בוזי(יון) ומנגבת הקקי המיומנת ליבני. סליחה על העברית הקלוקלת. אני מנסה לשכוח אותה ואותכם.