הדמגוג והדיקטטור: בין בנט ופייסיסטראטוס
נפתלי בנט נקט השבוע בתרגיל מסריח אפילו ביחס למגזר שהוא בא ממנו, והיה מעדיף מאד שהוא ייעלם. אסור לשתף פעולה עם ההונאה שלו
מותר להניח שנפתלי בנט מעולם לא שמע על פייסיסטראטוס האתונאי. זו חוכמה יוונית, אחרי הכל, וארור האיש המלמד בנו חוכמה יוונית. ואף על פי שבנט לא שמע את שמו, הוא נקט באותו תרגיל מסריח כמו הטיראן הראשון של אתונה.
פייסיסטראטוס בן היפוקרטס הגיע לרודנות הראשונה שלו – היו לו שלוש תקופות רודנות – אחרי שפצע את עצמו וטען בפני העם שהוא הותקף על ידי יריביו. כתוצאה מכך, הוענקו לו שומרי ראש. הוא השתמש בהם כדי להשתלט על האקרופוליס ולתפוס את השלטון.
נפתלי בנט, דמגוג יהודי שעלה לגדולה לאחר שהעניק למועצת יש”ע זרוע למבצעי hasbara מלוכלכים, “ישראל שלי,” ניסה השבוע לנקוט בתרגיל דומה. שלשום (ג’) הופיע בנט בכנס השלום של עיתון “הארץ.” הוא התגרה במכוון בקהל וזכה לקריאות גנאי. בזה אין שום דבר רע בדמוקרטיה תקינה: פוליטיקאי צריך לדעת שאם יש נגדו מורת רוח, יש זכות מלאה להביע אותה, גם בקול וצעקות. בנט ותומכיו גילו פתאום שהם שייכים לסיעת חנה בבלי בפוליטיקה הישראלית – תגלית שוודאי היתה מפתיעה את מי שקיבלו מבנט ואנשיו תמונות של ילדי משפחת פוגל השחוטים, או מי שהקשיב לבנט אומר לאחמד טיבי שהערבים גרו על עצים – ושפכו דמעות תנין על כך שהפריעו לו להאשים את הסססססמולנים באונס של המציאות.
העובדה שחברי המגזר של בנט הם בחלקם הגדול צבועים היא לא בדיוק חדשות, כך שמה שחשוב כאן הוא מה שקרה אחר כך. בנט טען שכאשר הוא עזב את הכנס, הוא הותקף בגבו וחטף אגרוף. הדובר שלו מיהר להפיץ את הידיעה לכל כלי התקשורת, וכרגיל, השקר הקיף את כדור הארץ בעוד האמת מחפשת חיבור רשת מאובטח. כשעה לאחר השקר של בנט, העידו אנשים אחרים שהיו במקום שלהד”מ.
מה שהתרחש שם, על פי מספר עדויות, היה כך: קשיש כלשהו התקרב במהירות לבנט, ואו דחף אותו בכתפו (לטענת תומכי בנט) או נגע בכתפו. בנט הסתובב, לפי חלק מהטענות כדי להכות את הקשיש, ואז שומרי הראש שלו התערבו וסילקו אותו מהמקום. חשוב לציין שהם לא עצרו את הקשיש – מה שהם היו עושים אם הוא היה חשוד באיזשהו סוג של תקיפה של שר.
אם אכן תקפו את בנט, אז זה חמור מאד. אבל אם בנט שיקר, והפיץ שמועת שווא על כך שהוא הותקף בכנס של יריביו הפוליטיים, אז זה חמור עוד יותר. בנט מגיע ממגזר שמנסה כבר שנים לנקות את הדם ששפך מעל ידיו, שלא בהצלחה. כדי לנקות את הדם, מגזר הכיפות הסרוגות ממציא שורה של מיתוסים ומתחפר בהדחקה. מחתרת יהודית? בואו לא נדבר על זה. ההתקפות היומיומיות של קוזאקים חובשי כיפה על חקלאים פלסטינים ורכושם? בואו נעמיד פנים שמדובר רק בגרפיטי. רצח ראש ממשלה? נמציא קונספירציות על השב”כ. נסיון לפיגוע המוני בזמן ההתנתקות? נעלים את זה. אילוץ ילד לשתות דלק ואחר כך הצתתו? נספר לכל העולם ואשתו שהוא היה הומו ושזה היה רצח על רקע כבוד המשפחה.
עכשיו מנסה בנט להעמיד לרשות מגזר איש-הרגתי-לפצעי-וילד-לחבורתי שלו אגדה פוליטית חדשה, כביכול הוא הותקף על ידי יריביו. משיח הפח הקודם של המפד”ל, אפי איתם, ניסה לעשות גם הוא את אותו התרגיל: הוא טען שהותקף בעמונה על ידי שוטרים והצטלם עם תחבושת פוטוגנית. אחר כך הסתבר שהוא חטף אבנים מנערי הגבעות רעולי הפנים שלו. למנהיגי הבית היהודי יש משהו עם פיברוק אלימות נגדם, כמסתבר.
העניין הוא שאגדות כאלה רעילות לדמוקרטיה. התומכים של בנט מיהרו להוריד פרופיל ברגע שעלו טענות הנגד. אסור לתת לבנט להתחמק מהנושא: המקום היה מצולם למשעי וודאי היו שם גם מצלמות אבטחה. יש לפתוח בחקירת משטרה: או בחשד לתקיפה של שר, או בחשד להונאה. יש לבחון את כל המצלמות, ובמידה והיתה תקיפה – להעמיד לדין את התוקף. אבל אם לא היתה תקיפה, יש לגרש את השקרן והמסית מהחיים הפוליטיים בזפת ונוצות.
כך או כך, אסור לאפשר לנפתלי בנט ללכת בדרכו של פייסיסטראטוס ולקשור נגד הדמוקרטיה הישראלית, ואסור לאפשר לשקר שלו להתפוגג לתוך עננת ההונאה הרגילה שלו ושל תומכיו. בנט עדיין דמגוג, לא טיראן; ראוי לעצור אותו בשלב הזה.
ועוד דבר אחד: לפני כשמונה שנים כתבתי מאמר בנענע שהפך לאקטואלי מאד בימים האחרונים: “הטרוריסטים בירוק,” שדן בעובדה שצה”ל מתנהל ברצועת עזה כארגון טרור. כרגע, עומד מניין ההרוגים ברצועה על 81, מתוכם 22 ילדים ותינוקות. מספר ההרוגים בישראל, הקורבן לכאורה: אפס.
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
