פרוייקט 300: מוסר הכנופיה של הימין היהודי
הנסיונות לשבש את האירוע של “שוברים שתיקה” מעידים על הפחד של הימין היהודי מחשיפת האמת – ומשבירת קוד השתיקה של הכנופיה
השתתפתי אתמול (ו’) באירוע לציון עשור לקיומו של ארגון “שוברים שתיקה,” אירוע שבמהלכו הקריאו כ-300 אנשים קטעים מהעדויות שאסף הארגון לאורך השנים. האירוע היה פשוט: אנשים עלו לבמה והקריאו את העדות שהם קיבלו מראש. דרגה, יחידה, גזרה, שנים, ואחר כך העדות עצמה.
במקום היתה הפגנת נגד קטנה, של כשלושה עד חמישה משתתפים. הם הניפו שלט שאומר שהעדויות שמוקראות הן שקרים. גלינה, שלא מוותרת על הזדמנות להטרלה טובה, ניגשה אליהם, פעמיים, עם הספר של “שוברים שתיקה,” פתחה אותו וביקשה מהם להצביע על השקרים. הם לא ידעו מה לומר. אחד הודה שהוא כלל לא קרא את העדויות. גלינה הציעה את הספר למפגין שני. הוא אמר שהוא אפילו לא מוכן לגעת בו. משלא נותר להם מה לומר, אחד מהם התחיל בתרגיל הישן – נראה לכם שהיו יכולות להיות הפגנות כאלה ברמאללה ועזה? במילים אחרות, “לכו לעזה” הישן והרע. כנראה שלא עדכנו אותו שזה שודרג ל”לכו לסוריה.”
במהלך ההקראה שלפני וזו שלי, עלוב נפש כלשהו, עטוף בדגל ישראל, התייצב מול הבמה והתחיל לצעוק ולנסות לשבש את ההקראה. זו לא טקטיקה חדשה. “אם תרצו” נקטו בה שורה של פעמים. ככה זה בימין היהודי: הוא לא מוכן לתת למי שלא חושב כמוהו לדבר. אחר כך בא שוטר ולקח אותו הצידה.
אבל הבעיה היא לא הנסיון הכושל לסתימת פיות: הבעיה היא הדרישה לעצימת העיניים. הימין היהודי יודע היטב שמה שהוקרא על הבמה אינו שקר. הוא יודע היטב שיש עשרות ומאות תקריות, על בסיס יומי, של התעמרות של חמושים בפלסטינים. הוא יודע את זה – אבל הוא לא מוכן שידברו על כך.
הקוד שלו, כפי שאמר אחד המפגינים לגלינה, הוא “למה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ?” זה קוד השתיקה של המאפיה. זה הקוד שכופים אנסי ילדים על קורבנותיהם: אל תדבר, אחרת יהיה רע לכולנו. סותמי הפיות ועוצמי העיניים רואים בשוברי השתיקה בוגדים בדיוק בגלל שהם העזו לשבור את האומרטה. הזעם כלפי מי שהיה פעם חלק מהקבוצה ויצא מהשורה, תמיד גדול מהזעם כלפי מי שאף פעם לא השתייך לכנופיה.
הזעם הוא על חשיפת האמת, כי הימין היהודי רוצה שנחיה בשקר. הוא לא רוצה שנדע מה המחיר של הכיבוש. הוא רוצה שנמשיך לחשוב שזה משהו זמני כזה, לא נעים אבל יעבור, ושלא קורה שם משהו יוצא דופן. כשמאות אנשים שוברים את קוד השתיקה ומספרים מה עבר עליהם ומה הם עשו, נהיה קשה הרבה יותר להעמיד פנים שלכיבוש אין מחיר ושהנכבשים בעצם רוצים להיות כאלה (דוגמא לטמטום מהסוג הזה נרשמה לאחרונה בטמקא – “אתה תופס את הראש ומבין שאיכשהו אנחנו גם צבא ההגנה לפלסטין, ואיך זה שאנחנו כל כך גרועים בלשווק את זה?”.)
לכיבוש הבלתי פוסק יש מחיר. משלמים אותו, קודם כל ובשיעור בלתי נתפס על פני כל השאר, הפלסטינים; אחר כך, מגויסי הכפיה שנאלצים לשבור את נפשם כדי לדכא אותם; אחר כך, המתנחלים; ובסופו של דבר, שאר החברה הישראלית. מה שכופי השתיקה רוצים הוא את המשך ההדחקה. הם יודעים היטב שיש מה להדחיק. הם יודעים שיציאתו של המודחק תאלץ את החברה הישראלית להתמודד עם שתי שאלות מרכזיות לזהות שלה: מה עשינו לאחרים ולעצמנו ב-47 השנים האחרונות; ומה דמותו המוסרית של הצבא שלנו.
אלו שתי השאלות שהחברה הישראלית ברובה לא רוצה לראות. לכן היא מתעקשת לנפץ את המראות, לכנות את חושפי האמת, “חיילי החורף” שלנו, בוגדים. לכן המשטרה הצבאית פשטה על התערוכה הראשונה של “שוברים שתיקה.” לכן השנאה, הגידופים, האשמות השווא.
קשה להגדיר רבים משוברי השתיקה כגיבורים. הם מדברים על פשעים או מעשי עוול שהם היו עדים להם, לעתים שותפים להם; במקרים רבים, בזמן אמת הם הגיבו בשתיקה. אבל צריך לזכור את טיבו המצמית של השירות הצבאי: את הדרישה הבלתי פוסקת לציות, את ה”רעות” הרעילה, שהיא בפועל קשר שתיקה. כדי לשבור אותו אדם נדרש, אם לא לגבורה, אז לפחות לאומץ לב אזרחי חריג.
ומול הפחדנות המוסרית הכללית, אומץ הלב הזה בוהק למרחקים. יום יבוא וישראל החופשית עוד תודה לכם.
ועוד דבר אחד: הפרשן המדיני שמעון שיפר כינה היום בתכנית רדיו את שלי יחימוביץ’ “שלי חרמנוביץ’.” הוא צריך להיות מפוטר, ושלשום. מעבר לשובניזם הדוחה, שיפר מסגיר גם את חוסר היכולת שלו לשמש ברצינות כפרשן מדיני. מי שממשיך לשתף עם שיפר פעולה, צריך לדעת שהצרעת של שיפר תדבק גם בו ושמהכתם הזה הוא לא יינקה בקלות.
(יוסי גורביץ)
אתה לא חושב שקצת מוגזם לכנות חמישה אנשים בתור "ניסיון השתקה"?
אני מבין את הפיתוי להשתלח ככה בימין הישראלי, אבל הבסיס פה קצת קלוש.
מה כוונתך ב"פיתוי להשתלח"?
אתה מתכוון שיוסי נוטר טינה בגלל הניסיונות הפרלמנטריים להקשות כלכלית על אירגונים כמו "שוברים שתיקה"?
אולי דווקא בגלל איומי הרצח?
אולי בגלל ההטרדות הבלתי פוסקות ממערכת הביטחון, למשל הפשיטה של המשטרה הצבאית המאוזכרת?
או סתם כי פיזית לא שמעו אותו למרות המיקרופון, והספיק לכך רק אחד מהחמישה?
כן, אין בעולם ניסיונות השתקה.
איומי רצח? התקשרת למשטרה?
יוסי נוטר טינה מסיבות אישיות לגמרי, לא בגלל משהו שקשור לדברים שהוא מדבר עליהם, שהקשר בינם לבינו הוא מקרי.
הימין היהודי רוצה שנחיה בשקר. אתה (יוסי) רוצה שנחיה בשקר. אתה לא מאמין שיכול להיות פה שום דבר טוב. אתה צופה ממרחקים על קריסתה של ישראל. אתה מחכה שיפלו פה טילים ותגיד אמרתי לכם. כי לעצמך אמרת כבר מזמן, אמרת חוסר אמון, אמרת ניכור. אמרת להתעטף בזרים לא לך. משחק אותה אינטליגנט.
"מהמשטרה נמסר כי טרם נעצרו חשודים".
כבר נפלו פה טילים. פספסת את זה?
ההודעה שלך היא באמת גיבוב של שטויות במיץ. מה זה "ממרחקים"? עוד מעט תכתוב "קול הרעם מרמאללה"
גלינה.
אם את אותה גלינה שביקשה מהמפגינים ש"יצביעו לך על השקרים שבספר" , קבלי סחתיין גדול.
עשית לי את היום.
תודה 🙂
והחוברת אפילו הייתה חינם 🙂
שכחת להזכיר את הדוברים מטעם (היום) בגל"צ שמנסים לומר שהעדויות הן שקרים וחצאי אמת שכל מטרתן פוליטית, לסיים את הכיבוש.
הם לא רוצים להקשיב ומנסים לסלף ולהשתיק.
יכול להיות שמה שהמפגינים עשו שם היה לא בסדר. עקרונית מותר להם להביע מחאה, כי זה שטח ציבורי. איומים ברצח זה, מן הסתם, מעבר לגבולות חופש הביטוי שלהם.
ועדיין, כל הטענות של יוסי עומדות פה על לכל היותר 5 אנשים (אולי פחות). עשו אשר עשו, הם עדיין 5 – וזה ממש לא משהו שאפשר לבסס עליו את "הדעה הימנית הרווחת".
לגבי, מה שקראת לו "ההטרדות הבלתי פוסקות ממערכת הבטחון", הפשיטה הנ"ל קרתה בערך לפני עשור. בפוסט דווקא נשמע שהשוטר סייע לשמור על הסדר במקום. אם היו הטרדות שווא נוספות מאז, הן צריכות להיות מטופלות במלוא החומרה. אבל גם אם זה נכון (ובכנות – זאת נשמעת הגזמה), לא הייתי מייחס את זה דווקא לימין/שמאל, אלא לנטייה המצערת של המשטרה הצבאית להגן על הדרגים הגבוהים, גם כאשר זה לא נדרש (כן, גם בתוך גבולות הקו הירוק…)
ברור לי שהכתיבה פה נעשית מתוך אג'נדה מאוד מסוימת, ובכל זאת, בתור קורא ביקורתי, קשה לי לקבל הרבה מהטענות כאן – בדיוק בגלל דברים בסגנון הזה: הגדמה, תיאור לא מאוזן של המציאות וכיו"ב. אם המטרה היא להחניף לקוראים שכבר משוכנעים בצדקת הדרך שלהם גם ככה, אז יופי.
אם לא, אז באמת חבל, כי זה מוריד מהאמינות של הבלוג גם כשהוא מעלה נושאים אמיתיים וחשובים.
שוגרקיוב, אם זו לא היתה הדעה הרווחת בימין היית נתקל בדרישה למצות את הדין עם כל חיל פורע חוק שפוגע בשמו הטוב של צה"ל. בדיוק ההפך קורה.
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=224289754341853
אני לא שוגרקיוב.
אני יכול להגיד מהסביבה שאני נמצא בה, שיש בה גם לא מעט אנשי ימין, שכשעולה סיפור על חייל שעובר על החוק בצורה כזאת שפוגעת בבני אדם, בד"כ התגובה של אנשים היא שאכן יש למצות איתו את הדין.
אני לא עיוור. יש גם אנשים נלהמים בימין (כמו שיש גם בשמאל, אגב). והאנשים האלה כנראה יצעקו "בוגדים בוגדים". להגיד שזו דעת הימין על סמך חמישה אנשים שהלכו להטריל אירוע של שוברים שתיקה זה לדבר על איש קש.
אבל זה לא על סמך חמישה אנשים.
לא בטוח שקראת בכלל את מה שיוסי כתב.
או שזה על סמך ניסיון קודם, רצוף הפגנות נגד והשתלחות.
חמישה אנשים פעם אחת זה לא כזה נורא.
ניטפוק: *מיזוגניה, לא ”שוביניזם”. שוביניזם זה לאומנות מוקצנת, מיזוגניה זה שנאת נשים.
פספסת את זה שנושא השלט על התמודדות החברה עם בוגדים, חבש לראשו כובע עם סיסמאת תמיכה בשחרור פולארד
למגיב 3: עיוורון וצביעות הימין לא מפסיקים להדהים אותי בכל פעם מחדש.
אתה יודע שפולארד יושב בכלא כבר 20 שנה? האם לדעתך רק עונש מוות מספק את הסחורה בענייני בגידה? או שלחילופין אתה מציע שנכלא את חברי שוברים שתיקה?
לא לדעתי, אבל בהחלט לדעת הימין הישראלי. מבחינתם רוצח או אפילו מסייע לרצח שישב בכלא יותר מ-30 שנה לא יכול להשתחרר. הם אפילו מעבירים חוק שיאסור זאת. איכשהו, לא נראה לי שדעתם תהיה שונה במקרה של בגידה. האמת, לא צריך לנחש, אפשר קרוא את מה שנאמר על "פושעי אוסלו". מבחינת אנשי ימין רבים, העונש על בגידה צריך להיות עונש מוות וזה כולל מבחינתם גם את שמעון פרס או יוסי ביילין.
ו״אנשי ימין״ זה הקוד שלך לאנשים כאלה? חבל, יכלת באותה מידה לכנות אותם ״שמגוצים״ בלי לאבד דיוק בהכללה וזאת מילה יותר מגניבה וגם מקורית.
החוק המדובר מאפשר לשופטים לתת מאסר ללא אפשרות חנינה, גם החוק הזה לא מקורי במיוחד ואף הוא מטופש באותה מידה.
היסטורית ממשלות ימין ישראליות שיחררו לא מעט מרגלים, רוצחים ושאר ירקות כאשר העסקה השתלמה. אנשי ימין גם עשו שלום. לך על שמגוצים אני אומר לך, בשבילך, כחבר.
אני לא רואה מה הבעיה בשם "אנשי ימין". הם מגדירים את עצמם כך. אם הם היו קוראים לעצמם "שמגוצים" הייתי משתמש בשם הזה.
מה ממשלות ישראל עשו ממש לא רלוונטי כאן. השאלה פה הייתה בנוגע לצביעות של מי שקורא לשחרור פולארד בעודו מחזיק כרזה נגד בוגדים. בעוד אני לא יוכל לומר שום דבר על האדם הספציפי הזה, אני כן יכול לומר על אנשי ימין רבים שכן פגשתי והם אכן תומכים בשחרור פולארד ובאותו זמן חושבים שבוגדים (בעיניהם) צריכים לקבל לפחות מאסר עולם ללא שחרור מוקדם או להתלות.
מצד אחד השאלה היותר מעניינת בהקשר של שוברים שתיקה היא לא אם הם משקרים, אלא ״זה כל מה שיש?״
מקריאת כמה עשרות עדויות בשבת האחרונה, רובן המכריע אינן משהו שקרוב אפילו להגדרה של ״פשע מלחמה״, אני מכיר מקרים של גובי הוצאה לפועל שנהגו ביותר בהמיות שלא לדבר על חיפושים משטרתיים אלימים ומשפילים לא פחות.
מצד שני זה קטלני לגמרי שהעדויות מוסוות ואנונימיות, ביחוד שמדובר בעדות קשה, מה שמוביל לתחושה מאד לא נוחה של חוסר אמינות. אומץ ציבורי פרושו להזדהות ולקחת אחריות על המעשים שעשית, לספר בעילום שם על ״פשע מלחמה״ ש״הם״ עשו זו לא שבירת שתיקה, יותר דומה לגומרים ומספרים לחבר׳ה.
ולסיום, שווה לשאול את גלינה, איך היא יודעת שהם לא משקרים?
לימדונו רבנן, טענות חזקות דורשות תימוכין חזקים. טענות חזקות יש למכביר, תימוכין אין. אז מדוע גלינה סומכת עליהם? היכרות אישית? נדמה לה שזה נכון? או אולי רק משום שזה מתאים לאג׳נדה וכמאמר העם, סוס הניתן במתנה, לא בודקים את שיניו.
אולי שוברים שתיקה אומרים יותר על השמאלן הישראלי והרף הנמוך שהוא מציב לעצמו ולשכמותו, ביחוד כשרף זה מעומת עם הרף הגבוה לאין שיעור שהוא מציב לאחרים.
א) שאלתי אילו מהעדויות שקרים. לא קיבלתי תשובה
ב) מילואימניקים בעבודה מספרים לי דברים דומים.
ג) יש הבדל בין אומץ לב לטיפשות.
א-השאלה שלי הייתה הפוכה. מדוע שהעדויות יהיו אמת?
ב-מה הם מספרים לך? מילואימניקים מספרים לך שהם מוודאים הריגה עם כדור בין השיניים או שהם הוליכו זקנה לאמבולנס? כי הראשון היא עדות משמעותית לפשע מלחמה, השניה אינה. מרבית העדויות עושה רושם הן מהסוג השני.
ג-אמירה ריקה. אין שום משמעות לעדות אנונימית נטולת אשמים ומאשימים. כך שלא מדובר על אומץ או טיפשות אלא על משמעות המעשה לכשעצמו. מעבר לכך האם את מכנה גם עדי מדינה טיפשים? סנודן הוא טיפש? ענת קם טיפשה? מרדכי וענונו טיפש?
א – כי מישהו אמר אותן. איני רואה טעם להסתובב בהכרזה שכל דבר שאינך ראית לו הוכחה, הינו שקר. מזה מגיעים מהר מאוד להכחשת תורת האבולוציה.
ב – פירוק טמפון (תוך כדי חיוך ממתיק סוד וציון שזה מנוגד לאמנת ז'נבה) ובילגון בית של פלסטיני כבדיחה.
ג – לא, יש להם הגנה. יותר בר מזל שלא כלאו אותו כששלח את המיילים ההם. וול, היא מצטערת על מה שעשתה, אבל תכלס הבעייה באורי בלאו. אלוהים אדירים, כן.
בקיצור, הדגש הוא לא להיות היראו וייראו. לא להענש יותר מכולם.
א- מישהו אמר? כמעט, מישהו אמר משהו שמתאים לך, זה בדיוק.
א2- לאבולוציה יש תימוכין עוצמתיים ביותר, ממאובנים ועד הגנום. השיטה המדעית אגב דורשת יכולת הפרכה כעקרון בסיסי. בדיוק ההיפך ממה שאת עושה.
ב- למה לא דיווחת עליהם למשטרה הצבאית? משתפ״ית.
ג- לא שאלתי אם סנודן בר מזל, שאלתי אם הוא טיפש בענייך על החשיפה. למה וענונו טיפש?
א – מישהו שיש לי בו אמון כי הם מסתכנים וכבר פשטו להם על תערוכה
א2 – הכל ניתן להפרכה. צה"ל מעולם לא אמר שזה לא קרה. צה"ל מתעלם.
ב – נכון. צריכה לשמור על מקום העבודה. גבורה לא קונה אוכל לחתולים.
ג – וענונו טיפש כי הוא נתפס. סנודן טיפש כי לולא המזל, היה נתפס. הבהרתי שצריך לא להענש יותר מכולם, אחרת רק פגעת בעצמך.
תודה על הכנות.
א- טוב, זה לא ממש חומר לפרקליטות. יותר בכוון של רכילות.
א2- מה ניתן להפרכה, האבולוציה? כי לא לא ניתן. העדויות של ״שוברים״ לא מספקות מאומה מלבד סיפור, אין שמות, זמנים או פרטים מזהים, איך הופכים את זה לקייס? צה״ל יכול להתעלם זאת הנקודה שלי בדיוק, אין שום אתגר לצה״ל כאן.
ב-צודקת, עכשיו רק תנסי להתייחס באותה סלחנות לאלו שחמישים אלף פליטים פלשו לחייהם, שביתם הפך למחנה פליטים, ושגינות המשחקים שלהם הפכו לבתי תמחוי. גם להם יש חתולים.
ג- אם טיפש הוא זה שנתפס, אז טיעוניי הסתתמו. גם מנדלה נתפס, גם ברגותי נתפס. אם לסכן את חרותך למען עקרונותיך היא טפשות, הרי שההסטוריה שרה את שירי הטיפשים, אלו שאורם באמת בוהק למרחוק.
אתה מיתמם.
באמת צריך את העדויות של "שוברים שתיקה" בשביל לדעת מה קורה כאשר צבא שולט על אזרחים כבר 40 שנה שליטה שהמניע היחידי שלה הוא הרצון לשלוט על השטח לטובת היהודים שעוברים לגור שם אבל בלי לתת זכויות לערבים?
האם יש בן אדם אחד ששרת בשטחים שחושב באמת ובתמים שמדובר בשקרים?
את מי אתה מנסה לרמות, את עצמך?
מה זה נותן לך?
אוי נו, נתן. כלכך הרבה הנחות מוקדמות בפסקה אחת שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
כן, צריך עדויות לפשעים אם יש כאלו.
לא, אתה לא יודע מה קורה שצבא שולט על אזרחים
לא, המניע של הכיבוש אינו רק שלטון על השטח לטובת מתנחלים, יש עד סיבות, אם אתה לא מכיר, צא ולמד.
כן, יש רבים מאד ששירתו בשטחים וחושבים שאלו שקרים, הגזמות פראיות, אנקדוטות וצדקנות מעופשת.
אתה הרי בוודאי לא מרמה את עצמך, למרבה הצער אני העלוב הנדרש לחיות את חייו בקרב אנשים כמותך עליונים , יודעי ח״ן ומלאי חן, כאלו שתודעתם לא כזבה ואשכולותים כבדים כספחת, אני אכן נאלץ לרמות את עצמי לעיתים קרובות רק כדי לחיות עם עצמי. או בקצרה, יש לך את זה ביותר מתנשא ונפוח?
אולי תתן איזה נימוק יותר משכנע מלא-נכון ולא-נכון?
תן אולי דוגמא לשקר של שוברים שתיקה, הוא הגזמה פראית.. פשוט שנלמד מאחד שיודע.
נו, זה קל, הכל שקר. עכשיו תן אתה דוגמה לאמת של שוברים שתיקה ודוק, אמת שאפשר לברר.
כשאקבל טענה משכנעת יותר מ״כולם יודעים״ אני אטרח לתת נימוקים שכנגד.
קשקשן. תן דוגמא לסיפור שקרי. אנשים מעידים באופן אישי על מה שראו ועשו. אתה סבור שמשהו לא נכון – תצביע עליו.
(מיותר להסביר, אבל לא מדובר בעדויות משפטיות ולא בכתב תביעה. יתכן שבחלק מהמקרים לא מדובר כלל בעבירות על החוק. כמובן שאתה יכול לבחור לא להאמין לשיתופים האישיים, אבל בשביל לטעון שהכל שקרים אתה צריך לעבוד קצת יותר קשה)
מעניין, פרענסיס, איך זה שמצד אחד "רובן המכריע (של העדויות) אינן משהו שקרוב אפילו להגדרה של ״פשע מלחמה״, ומצד שני מדובר ב"עדות קשה"? מה קשה בה אם כן? האם העדויות מעידות על סתם מעשי נבלה של קלגסים רעי לב, שאינם מגיעים כדי פשע מלחמה, בניגוד למעשי נבלה של קלגסים רעי לב שאכן עוברים את הסף של פשעי מלחמה?
לא ברור מה הסתירה.
לא ממש מעניין, סתם אי הבנת הנקרא, אני אשם כנראה.
מרבית(קרי רוב, לא כל) העדויות הם קלגסות קלה, כלומר פעילות שלא חורגת מהאלימות של המשטרה האזרחית או הוצל״פ. מיעוט מהעדויות הן קשות מאד ומתארות פשעי מלחמה לכאורה. ההתחכמות על קלגסים רעי לב ילדותית, אם בעשור של פעילות כל מה שהארגון שחרט על דגלו חשיפת מוראות הכיבוש מצליח לחשוף כמה עשרות מקרים של קלגסות רעת לב, אז אולי כדאי שגורביץ יחדול מהשימוש בכינוי החביב עליו, קרי ״חמושים״ ויחל לקרוא לחיילי צה״ל, הממ… חיילים.
או אולי קל-גסים כיאה לעוסקים ב"קלגסות קלה"
סנודן, ענת קם ווענונו שילמו מחיר יקר על מה שעשו (מוצדק או לא).
עכשיו נניח שאתה רובאי בפלוגה בשטחים ותספר כיצד אתה וחבריך עשיתם פשע כלשהו, האם אין סיכוי סביר שבפלוגה יתייחסו אליך כבוגד? מילואימניק שהכרתי סיפר כיצד הוא וחבריו קמו ויצאו מבית כשהקצין השתולל שם ושבר רהיטים. הם קיבלו שטיפה מהמג"ד על זה לנרות שלא נשפטו (כי אז היה צריך להעמיד לדין את המפקד) אבל זה היה כשכל החיילים פעלו יחד.
שאורך יהה ״בוהק למרחקים״ לא בא בחינם.
אחרונת דאגותי בבואי לספר על פשעים שבצעו חברי ליחידה תהה כנראה תגובת חבריי ליחידה, יש להניח שהרבה הערכה לפועלם אין לי. יתכן וההודאה תהה הפללה עצמית, אבל לשם כך הומצאה עדות המדינה, באם איני סומך על הפרקליטות הרי התקשורת האלקטרונית פתוחה לפני לספר את סיפורי על גלי האתר או חבילות האינטרנט. זה, פחות או יותר מה שאני רוצה להאמין שאני הייתי עושה, למזלי לא הוצרכתי לעמוד בנסיון.
מה שלא הייתי עושה לעומת זאת, די ברור לי. לא הייתי מפרסם עדות שאינה ברת הפרכה או אישוש , אך כאמור, זה רק אני.
אתה מעיד על עצמך עדות שאינה ברת הפרכה או אישוש
אני לא מעיד, אני בפירוש מסייג את זה, נא לקרוא.
אמרת שלא היית עושה משהו. איך תוכל לאשש את זה עבורי?
אם את מעידה על עצמך ועל אופייך ודעותייך, אין צורך באישוש, רק על עצמך סיפרת. למשל אם תאמרי לי שאת לעולם לא תהרגי חתול, אני מן הסתם אאמין לך. מאידך אם את מעידה על מה שעשו אחרים אז ספק סביר היא הגישה ההוגנת ונדרשות הוכחות. אני לא אאשים אחר בפשע בלי גיבוי עובדתי בר הפרכה. יש הבדל גדול, אני מקווה שאת רואה אותו.
עדות מדינה זו פריבילגיה של המדינה. אתה לא יכול להכריז על עצמך כעד מדינה, אלא רק לקוות שיכירו בך כחושף פשעים. ע"פ הנסיון עד כה, זה לא יקרה.
איזה נסיון?
פשששש שיחקתם אותה עם התמונה שדפקתם לי כאן…
פששש איזה נאום ציוני גאה. ממש סתימת פיות מה שעשו לחבר שלך.
האמת שהציטוט הזה אינו ציוני בעליל. הוא נאמר על-ידי קיקרו לפני למעלה מאלפיים שנה.
אבל מי אני שאפריע לעלילות הדם שלכם…
לא קשה לנחש שהכוונה היתה כמובן לנאום, המופתי והמרגש, אשר מופיע בקישור שלך.