החברים של ג'ורג'

האם בן דרור ימיני תומך בטרור יהודי?

איש המרכז הרדיקלי ממשיך לשקר ולהפיץ את משנתו של ארגון פאשיסטי – אלא שלשיטתו-שלו, הוא תומך בטרור

האם בן דרור ימיני תומך בטרור יהודי? אמהר ואומר שלדעתי שלי, לא; הוא עוסק בחרחור מדנים ובהפצת שטנה כלפי לא-ציונים, לעתים קרובות תוך כדי שקרים. אלא שלשיטתו של ימיני, התשובה עשויה להיות חיובית. המטרה של הפוסט הזה, כמובן, היא לא לדרוש את העמדתו לדין של התועמלן ימיני בחשד של עבירה על הפקודה למניעת טרור; הוא מיועד להראות, בשיטת אד אבסורדום, עד כמה אווילי הקישור האוטומטי לטרור שמבצעים ימיני והחוגים הקרובים אליו.

אבל, קודם כל, למה בכלל להתעסק כל כך הרבה בימיני? נשאלתי מספר פעמים את השאלה הזו ולדעתי צריך לענות עליה אחת ולתמיד. הסיבה פשוטה למדי. כשאנחנו נתקלים באתר כמו “הקול היהודי,” אתר הבית של גזעני ישיבת יצהר, אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק. כשאנחנו נתקלים באתר להב”ה של גופשטיין, כנ”ל. אלה הם זאב בלבוש זאב.

ימיני מקדם אידיאולוגיה דומה להפליא. גם הוא מתנגד נחרצות לקליטת פליטים (ונאלם דום כאשר, כתוצאה מהשיסוי נגדם, דקר יהודי – מרדכי מיכאל זרצקי – פעוטה אריתראית וכמעט הביא למותה). גם הוא, כמו “אם תרצו” ורוב הימין הקיצוני הממוסד, תוקף את ארגוני זכויות האדם. גם הוא מסביר לנו השכם והערב איך ההתנערות מהאידיאולוגיה הציונית והמשטר הציוני הם סוג של אנטישמיות. אבל, בניגוד אליהם, ימיני הוא זאב בעור של כבש. הוא לא ימני, חס וחלילה; הוא “מרכז ציוני.” כדי לשמור על סיפור הכיסוי הזה, הוא מדי פעם כותב כמה מילים חריפות על ההתנחלויות, תמיד תוך הסברה שסיפוח “גושי ההתנחלויות” הוא כבר עובדה מוגמרת שהפלסטינים צריכים להשלים עמה. כמו הימין הקיצוני, יש לו אובססיה בנושא hasbara שהופכת לעתים למגוחכת. בשבוע שעבר, למשל, פטר ימיני את הפרת ההסכם עם הפלסטינים מצד ישראל כ”הבל”; השבוע, אחרי שהערת ה”פוף” של ג’ון קרי הפכה את הפרת ההסכם הזה להסברופוקליפסה, כבר תקף ימיני את נתניהו על כך ש…איננו משקיע מספיק ב-hasbara. ספק אם יש משהו שנתניהו משקיע בו יותר (להוציא, כמובן, גלידות פיסטוק ונרות ריחניים); אבל לימיני שום השקעה לא תספיק. אחרי הכל, לשיטתו אין בעיה במציאות, יש רק בעיה ב-hasbara.

ימיני, בקצרה, הוא הסוכן האולטימטיבי של הימין הקיצוני. הוא עושה את מה שניסתה לעשות “אם תרצו”: להפיץ עמדות ימין קיצוני במסווה של “מרכז.” ואם מישהו היה צריך הוכחות לכך, אז בשבועיים האחרונים קיבלנו שתיים.

נתחיל מהמקרה המובהק יותר. השבוע האשים ימיני את “השמאל” בכך שהזמין להרצאה באוניברסיטת תל אביב מוחמד כנעאנה, אותו הוא מכנה “מחבל שהורשע בסיוע לחיזבאללה.” מכאן מפליג ימיני על כנפי הדמיון, ומכריז שמאחר והחיזבאללה הוא ארגון אנטישמי, הרי שחד”ש אומרת “אין לנו עניין בשוויון. יש לנו עניין בקידום האג’נדה האנטישמית והאנטי-ציונית.” מכאן הוא עובר להאשמת האוניברסיטה עצמה בתמיכה באנטישמיות.

יש בעיה אחת קטנה: כל בניין הקלפים הזה מבוסס על הטענה שכנעאנה הורשע בסיוע לחיזבאללה. הוא לא. כפי שאפשר לראות מפסק הדין הזה, שממש לא היה מסובך למצוא ברשת, הוא הורשע בסיוע – עקיף למדי – לפלג אבו מוסא של הפת”ח.

אופס! פוף, התפוגגה האנטישמיות. למה טען ימיני שכנעאנה הוא איש חיזבאללה? כי קצת קשה להפחיד ישראלים היום במילה “פת”ח”; “חיזבאללה” עדיין עובד. מאיפה שלף ימיני את הטעיית הציבור הזו? מהתעמולה של “אם תרצו”, כמובן. עיתונים רציניים ציינו שכנעאנה הוא פעיל פתח, לא חיזבאללה. לגמרי במקרה, העיתון הרציני הוא זה שימיני מנהל נגדו מלחמת חורמה כבר שנים.

השקר השני היה אגבי יותר. בטור מוקדם יותר, הוא חוזר על העלילה של “אם תרצו”, על פיה לכאורה יש “שיתוף פעולה” בין הסדנאות של אוניברסיטת חיפה ובין ארגון זכויות האדם עדאלה. מבחינת ימיני, כמובן, אין שום צורך להסביר מה לא בסדר בעדאלה: זה ארגון של פלסטינים ועל כן הוא פסול. כזכור, הטענה של “אם תרצו” על כך שראש הקליניקה לזכויות האסירים באוניברסיטת חיפה, עו”ד עביר בכר, היא בכירה בעדאלה היתה שקרית -אבל זה לא מפריע לימיני לפזר אי-אמת, כדי לטעון (על סמך דו”ח מפוברק מהרגיל) שהאקדמיה הישראלית היא… מה, בעצם? לא ימנית מספיק, כנראה. חשוב לציין שעדאלה כלל לא מתנערים מהקשר ביניהם ובין הקליניקה, להיפך; והם אמרו לי שמבחינתם אין שום דבר שהם צריכים להסביר או להתנצל עליו. הם ארגון זכויות אדם פלסטיני שמתגאה בכך שהוא פעיל גם באקדמיה.

יש לציין שכשימיני מיילל על “הנטיה האקדמית” לתמיכה בארגוני זכויות אדם, הוא שוכח כמה פרטים לא נוחים. למשל, שאוניברסיטת חיפה מפעילה תכנית hasbara, שעבורה מקבלים סטודנטים קרדיט אקדמי (במימון ממשלתי) כדי שיוכלו לשנן את המסרים של הממשלה; ושתכנית דומה קיימת – גם היא במימון ממשלתי – באוניברסיטת תל אביב. התכנית של אונ’ תל אביב, אגב, מביאה כ”מומחה” את חביבו של ימיני, איתמר מרכוס, שבית משפט קרע את טענות ה”מומחיות” שלו כדג.

אז בואו נראה. בשני מאמרים שונים בשבועיים, ימיני מאמץ את השקרים של “אם תרצו” ומפיץ אותם כאמת. אפשר לומר, על כן, שהוא לפחות סוכן השפעה של “אם תרצו.” הארגון הזה כבר הוגדר על ידי בית המשפט כארגון פאשיסטי, אבל נעזוב את זה כרגע.

“אם תרצו” מקבלת הרבה מהכסף שלה מארגון בשם ה-Central Fund for Israel. הלז הוא צינור כסף של שורה של ארגוני ימין; אחד מהם הוא “חננו,” העמותה להגנה על טרוריסטים יהודים. ארגון אחר שזוכה לתמיכה ניכרת של CFI הוא ישיבת “עוד יוסף חי” מיצהר (אני רוצה להודות לגלינה ווקס על שהסבה את תשומת לבי לכך), הישיבה שעומדת מאחורי חלק ניכר מתופעת “תג מחיר” וששניים מרבניה – יצחק שפירא ויוסף אליצור – הם הכותבים של הספר הידוע לשמצה “תורת המלך.” הספר, נזכיר, הוא המדריך ההלכתי לרצח לא-יהודים, והוא קובע שמותר ליהודי לרצוח ילדים בכוונה תחילה “אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך פגיעה בגדולים.” וזה לא הכל: המקור החביב על ימיני לתקשורת הפלסטינית, איתמר מרכוס שהוזכר למעלה, היה בעבר אחד ממנהלי CFI.

כלומר, ימיני הקיף את עצמו בתומכי טרור יהודי. הוא מקדם את התעמולה של ארגון שנהנה מכספי ה-CFI, מיודד עם אחד מבכירי ה-CFI בעבר ומקדם גם את התעמולה שלו. אם נסתמך על שיטת האשמה בשל קרבה (guilt by association) שחביבה כל כך על ימיני ועל “אם תרצו,” כל אדם סביר יצטרך להגיע למסקנה שימיני הוא תומך טרור יהודי: קו ישיר מחבר בינו ובין “תג מחיר” ו”תורת המלך.” הקישור הזה הרבה יותר ישיר מהקישורים שימיני ו”אם תרצו” נוטים להביא.

אלא שזה לא המצב. נראה שימיני סולד מטרור יהודי, ולו משום שזה ממש נראה רע ומפריע למטרה העליונה שלו, קרי hasbara. ימיני איננו תומך טרור; הוא רק אידיוט מועיל של טרוריסטים יהודים, ומי שמלבין את העמדות שלהם.

אולי כדאי לו לשקול את הדברים האלה לפני שהוא הולך לטפול את העלילה הבאה שלו. אבל אני בספק אם זה יעזור.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות, אחת מהן גדולה מאד, בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • ליברטריאן

    אחד מסימני ההיכר של כתיבה צהובה הוא ניסוח הכותרת בצורת שאלה מקוממת, שהתשובה אליה ברורה ושלילית.

    • אריק סגל

      לכול מי שסבורים שאין להרשות לכנענה ה"טרוריסט" לשאת בדברים באוניברסיטת תל-אביב: האם התקוממתם על כך שהטרוריסט מנחם בגין נאם באוניברסיטת תל-אביב? או כשהטרוריסט יצחק שמיר – רוצחו של מתווך האו"מ הרוזן פולקה ברנדוט, שהציל יהודים בתקופת השואה – נאם באוניברסיטה? או שרק ל"טרוריסטים" ערבים אסור להופיע לפני עם הסגולה הצבוע?

      • נדב

        אז בוא נזמין להרצאה גם את הניאו נאצי שטבח אתמול במרכזים היהודיים, מה אתה אומר? ומכיוון שע״פ דעתך העקומה כולנו רוצחים ובה בעת כולנו קורבנות, אז בוא נארגן לרוצח הניאונאצי כמה יהודים טובים לשחיטה, הרי כולנו בני אדם

  • ובכל הפוסט הזה, איכשהו השתכחה העובדה שכנעאנה אכן הורשע בסיוע לטרור.

    • ygurvitz

      "כפי שאפשר לראות מפסק הדין הזה, שממש לא היה מסובך למצוא ברשת, הוא הורשע בסיוע – עקיף למדי – לפלג אבו מוסא של הפת”ח." במקור יש גם קישור. לא נמאס לך להוציא את עצמך טמבל?

      • יוני

        במקרה הזה הוא דווקא ממש לא מוציא את עצמו טמבל.

        1. פסק הדין שהבאת הוא ערעור על גזר הדין, ולא פסק הדין המקורי – שככל הנאה היה מפורט יותר. זה הגיוני, בהתחשב שפסקי דין מהמחוזי מאותה תקופה לא מועלים אוטומטית לאינטרנט. אבל הסתמכות על מקור אחד אחד היא מאוד לא אחראית. חיפוש קצר באינטרנט מעלה גם מקורות אחרים.

        2. כפי שניתן לקרוא ממקורות אחרים, חזבאללה לא השתרבבו לעניין הזה סתם, אלא עמדו בבסיס הקנוניה הזו. מפנה אותך להודעת הממשלה בנושא (מבטיח לך שחיפוש בגוגל יעלה גם מקורות אחרים):
        http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Archive/Spokesman/2004/%D7%9E%D7%A8%D7%A5/Spokesman9221.htm

        3. והחשוב מכל – גם לפי המקור שאתה עצמך מביא. כנעאנה ***ידע*** שמדובר בארגון טרור, ושהוא מסייע להעברת חומר אסור לפתח. הוא בגד במדינתו, ולכן הואשם – ובצדק. אין פה לא עקיף ולא נעליים.

        אגב – מחמד גם קיבל לא מעט כסף על המעשים האלה ככה שקשה לי לראות שמדובר באיזה אידאולוג מושבע. ככה שאני לא מבין למה אנשים מתלהבים מהבן אדם בלי קשר…

        • ygurvitz

          אה, לא. הודעה של השב"כ לצרכי יח"צ לא מתקרבת להיות שוות ערך לפסק דין של בית משפט. האיש שהשב"כ טוען שהוא איש חיזבאללה, עווג'ה, מתואר בפסק הדין כאיש פלג אבו מוסה. המסקנה שלי היא שהפרקליטות ירדה מהעץ הזה כי ידעה שהיא לא יכולה להוכיח משהו כזה. אנשים חפים מפשע בסעיפים שבהם הם לא הורשעו. ככה זה וכן, סביר מאד שהוא ידע במה הוא משתתף. אז? הסיוע שלו עדיין בעיקר ברמת הידיעה.

          ו-וואלה. בגד במדינתו? לא מופיע בכתב האישום. ויש הרבה מאד צביעות בהזכרות באזרחות של ערביי ישראל כשפתאום הם נדרשים לנאמנות. כשהאזרחות שלהם תהיה שוות ערך לזו של יהודי, נדבר על זה שוב.

          • הרי אנשי חיזבאללה בשטחים הם לא לבנונים, אלא פלסטינים (לרוב מפלגים של הפת"ח) שמקבלים כסף ומימון מחיזבאללה.

            • ygurvitz

              יש אנשי חיזבאללה בשטחים?

              • אנשי חיזבאללה במובן של לבנונים שיעים חברי הארגון? לא ידוע לי, וקשה לי להאמין. פלסטינים שמקבלים כספים, תמיכה, סיוע והוראות מחיזבאללה? כיום מספרם התמעט, אבל כל מי שמכיר את השטח יודע שבתקופה הנדונה היו בשפע, ודווקא מכל מיני פלגים של הפת"ח.

              • יונתן בוקסמן

                אתה מודע לכך של"פלג אבו-מוסא" של הפתח אין שום קשר לפת"ח למעט השם וההיסטוריה?

                מאז 1983, שבו אבו-מוסא ניסה, בסיועו של אסד, להפיל את עראפאת ה"פלג" הוא למעשה בובה של המודיעין הסורי ואין לו קיום, או מימון, עצמאי.

                בפועל, חיזבאללה משתמש (או השתמש. היחסים קצת בעייתיים מאז מלחמת האזרחים הסורית) בו, כמו גם בארגונים פלסטינאים קיקיונים יותר ופחות לקידום האינטרסטים שלו במחנות הפליטים בלבנון וגם מול ישראל.

                אז אפשר אולי להאשים את בן דרור בחוסר דיוק אפיסטמיולוגי, אבל התיאור של "הארץ" ושלך לא מדוייק ברמה המהותית. "סוכן חיזבאללה" היא אולי סיסמה מקצרת ולא מדוייקת במאה אחוז (כמו כל סיסמה) אבל היא הרבה יותר מדוייקת מ"קיים קשר עם פת"ח"." (מה עוד שבתקופה הזו פת"ח אכן ביצע שלל פיגועים, כולל פיגועי התאבדות, בישראל).

          • יוני

            אתה תוקף סתם, הטענות שלך לא לעניין.

            הרי בית משפט בדרך כלל מחמיר יותר מהאדם הסביר ביחס לבירור האמת אצלו, ויש המון סיבות למה לא תופיע כל השתלשלות האירועים: בטחון מקורות, עסקאות טיעון וכו'. להגיד שפסק הדין הוא המקור היחיד זו התממות במקרה הטוב. בכל מקרה, זה לא עקרוני – הטענה שהוא גויס על ידי ארגון טרור תקפה. "המותג" חזבאללה הוא לא מה שחשוב פה.

            לגבי בגידה – הבן אדם הואשם במגע עם סוכן זר, תוך שהוא מארגן העברה של דברים שהוא ידע שהם לא חוקיים, ועבור "משהו בטחוני". זו לא פרשנות מרחיקת לכת לומר שהוא הבין שאלה דברים שפוגעים בבטחון המדינה ובתושביה. אין דבר כזה "סיוע ברמת ידיעה" – הבן אדם ארגן פעולות שחתרו נגד המדינה, קיבל עליהן כסף והוא אחראי עליהן. בית משפט לא משית מאסר על אנשים סתם.

            לא יודע אם התייחסת לבסיס החוקתי של בגידה, וגם לא כ"כ מעניין אותי (קיים כזה בכלל? לענ"ד בסקאלה הזאת לאישום היותר חמור קוראםי ריגול). אבל באופן מוסרי זה קולע להגדרה, הגם שהמילה עצמה לא הופיע באיזה ערעור של גזר דין.

            ולגבי ההערה שלך על אזרחות ערביי ישראל, מעבר לכשל הלוגי של "משתי עוולות יוצא צדק" – אני מאוד מקווה שאתה אומר את זה כפרובוקציה. אני האחרוון שאומר שמצב ערביי ישראל צודק במדינה. אני מכיר את הסיטואציה מקרוב.
            אבל זה ממש לא נותן להם לגיטימציה מוסרית להיות סוכנים כנגד מדינתם.

            • ygurvitz

              הרי בית משפט בדרך כלל מחמיר יותר מהאדם הסביר ביחס לבירור האמת אצלו, ויש המון סיבות למה לא תופיע כל השתלשלות האירועים: בטחון מקורות, עסקאות טיעון וכו'. להגיד שפסק הדין הוא המקור היחיד זו התממות במקרה הטוב.

              זו לא התממות. הפרקליטות מנפחת דרך קבע כתבי אישום (לא רק נגד פלסטינים) כדי להפחיד את הקורבן ולשכנע אותו שכדאי לו להגיע לעסקת טיעון. וכן, אם יש בנאדם שנטען שהוא סוכן חיזבאללה והסתבר שהוא העלים עין מכך שאחיו העביר "משהו בטחוני" עבור פלג אבו מוסא, זה חתיכת הבדל.

              בכל מקרה, זה לא עקרוני – הטענה שהוא גויס על ידי ארגון טרור תקפה. "המותג" חזבאללה הוא לא מה שחשוב פה.

              לא חלקתי על כך שהוא גויס על ידי ארגון טרור. וחיזבאללה כן חשוב פה, כי זו היתה הסיסמה של הימין – פתח לא מפחיד כל כך. יתר על כן, ימיני – וזו הנקודה של הפוסט – תלה תזה שלמה של "השלמה עם אנטישמיות" בכך שכנעאן היה איש חיזבאללה.

              הוא לא היה. לכל היותר נטען שהאיש שהוא הכיר כאיש פלג אבו מוסא היה *גם* איש חיזבאללה, ולא נקבע שהוא ידע את זה.

              • יוני

                אין בסיס לטענות שהפרקליטות מנפחת כתבי אישום, ובטח שלא במצב הזה.
                בן דרור לא בדה את הדבר מליבו, אלא השתמש במקורות מידע שלפי דעתי סבירים.
                הבן אדם סייע לארגון טרור שפעל יחד עם חזבאללה. אין להקל בכך ראש. הבן אדם קיבל כסף כדי לארגן העברה של אמצעי הדרכה לטרור לפי הודאתו שלו, תוך שהוא יודע שמדובר במשהו לא חוקי. כנעאנה פעל נגד מדינתו.

                אתה רוצה לציין שימיני מגזים או קופץ מעובדות למסקנות מופרכות – בבקשה. אבל אתה מעוות את המציאות לא פחות, ובוחר לפרש דברים בצורה מאוד לא אובייקטיבית שמתנגשת עם המציאות.

                • ygurvitz

                  "אין בסיס"? אני מציע שתעבור על כמה עשרות כתבי אישום, ואחר כך תשווה אותם להסדרי הטיעון.

                  קרא את התגובה שלי שוב. לא טענתי שכנעאנה לא סייע לארגון טרור. טענתי שהיה כאן ניפוח ומטעה במכוון, שעליו בנה ימיני גם קונסטרוקט שלם של "אנטישמיות," שהיה לו קשה יותר לטפול על פלג אבו מוסא.

                  • יוני

                    שטויות. הפרקליטות לא האשימה אותו סתם. בית משפט יכול להרשיע רק אם דבר מוכח מעל לכל ספק סביר, אבל הפרקליטות נדרשת לרף אחר של ראיות. מסכים שככה צריך לפעול בית משפט, אבל אין צורך להתייחס לפסק דין של ערעור כמקור יחיד לסיפור.
                    קראתי את התגובה שלך שוב, אתה מנסה להקטין את חשיבות מעשה הסיוע שלו לארגון טרור ע"י התייחסות לפרטים לא חשובים – אבל במקרה הזה הטיעונים כנגד האיש שרירים וקיימים.

                    • ygurvitz

                      שטויות. הפרקליטות לא האשימה אותו סתם.

                      באמת? אתה יכול להוכיח את זה?

                      בוא נראה את המקרה של ראאד סלאח. הוא הואשם, במקור, בהיותו סוכן של איראן. בניגוד למקובל, הוא לא הסכים לעסקת טיעון, הלך למשפט ראיות וזה נגמר בכך שהוא סייע לאיזו עמותה איסלמית. לפרקליטות יש אינטרס מובנה לנפח תיקים – רוב מוחלט של התיקים לא מגיע לדיון ראיות (91% נגמרים בהסדר טיעון), כך שמצד אחד היא לא נחשפת במערומיה ומצד שני מסוגלת להפעיל לחץ כבד על נאשמים להסכים לעסקת טיעון.

                      מאחר ועסקאות טיעון הן הרשעה, כל הזיכויים הם במקרה שבהם מישהו מערער על כתב האישום ועל הראיות של הפרקליטות. הפרקליטות לא אוהבת משפטי ראיות – היא מעדיפה לנצח באמצעות עסקת טיעון. אז היא מנפחת את כתב האישום. והיא, כאמור, עושה את זה לא רק לפלסטינים. כתב אישום הוא בדרך כלל רק הצהרת כוונות של הפרקליטות בדרך להסכם טיעון; ככזה יש להתייחס אליו.

                    • יוני

                      (משום מה אין לי כפתור תגובה אליך אז אני מגיב לעצמי).

                      קודם כל – אני לא חושב שהבאת ראיות לכך שהפרקליטות כן האשימה אותו סתם (מצטער, אני לא מחשיב האשמות חסרות בסיס על פרשיה שקרתה כמעט 10 שנים אח"כ בתור ראיה). אם יש בידך כתב אישום – ושבו יש האשמות מופרכות (לאו דווקא שלא נכללו בהרשעה – אלא שאין ספק שחומר הראיות לא מצביע עליהן) – זו למשל עשויה להיות ראיה לטענתך.

                      השיטה של הפרקליטות (בדומה לפרקליטות בארה"ב, ולפי דעתי גם במערב אירופה) היא להביא את ההאשמות החמורות ביותר שעליהן מצביעות הראיות, ולתת לבית המשפט את האפשרות להחליט מה ניתן להרשעה מעל לספק סביר. לא ניתן לצפות שהפרקליטות תהיה גם סנגוריה, או שופט – וזה מבטיח אי תלות בין הגורמים.

                      חוץ מזה, כשאתה חותם על עסקת טיעון, אתה עושה זאת בעצת עו"ד, שמסביר לך את ההשלכות לכך. אם יש סיכוי מספיק טוב שתצא זכאי כנראה שלא תחתום על עסקת הטיעון. זה מבטיח שמישהו מנוסה, שעובד לטובתך, אבל יכול להעריך אובייקטיבית את סיכויי ההרשעה שלך – יגיד לך מה הכי כדאי לך באותו מצב. בית המשפט, כאמור, ירשיע על סמך הראיות כך או כך.

                    • אמת מארץ

                      1. השיטה של האשמה בסעיף החמור ביותר פסולה – היא בלי צל של ספק מולכיה להדואות שווא בעסקאות טיעון. היא גם מנוגדת לחוק, משום שמותר להאשים רק במה שמאמינים באשמתו

                      2. ההנחה שהפרקליטות פועלת כשורה – כחזקה – בהקשרים בטחוניים פשוט מופרכת עובדתית

                      3. הסעיפים הבטחוניים בחוק שלנו כה רחבים, עד שניתן להאשים כמעט כל אחד בעבירות חמורות ביותר. זהו מצב לא תקין שחושף אנשים לשרירות הלב וליאומים של גופי האכיפה

                      4. האמירה "לא האשימה אותו סתם" דו-משמעית. אנשים הואשמו מטעמים פוליטיים, והסעיפים בהם הואשמו נקבעו בין השאר כעונש על כך שיסרבו לשתף פעולה. רצוי לא לדבר גבוהה-גבוהה בטון צדקני בהקשרים הללו, אלא בזהירות ובהנחה שבהרבה מאד מקרים אנשים גם מאושמים "סתם,, ובעבירות חמורות בהרבה ממה שעשו אם עשו, ומורשעים שלא כדין מבלי שניתן להם להתגונן

  • בטטה

    יוסי לא חבל על האנרגיות שאתה שופך על הזבל המעליבי? מי בכלל קורא את בדי?

    • ygurvitz

      את הפרינט? כמעט אף אחד. את הגרסה המקוונת שלו? המון אנשים.

  • אריק סגל

    אני רוצה לצאת להגנתו של ד. בן יאמאני. האיש פשוט טיפש. יתר על כן, הוא שייך לזן הטיפשים המסוכן ביותר — הטיפשים המשוכנעים שהם חכמים. בקיצור, בן יאמאני לא אשם; ככה הוא — פגם בייצור.

    • חיים

      ויש סיבה מיוחדת שאתה משבש את שמו?

      • אריק סגל

        כן.

        • אמיר

          להדגיש את המוצא התימני. השאלה אם יש לזה סיבה, או שאתה בדיוק מאותו סוג של אנשים

          • אריק סגל

            אם לבן יאמאני מותר לשבש ולסלף את האמת, אני רשאי לשבש את שמו, ובחרתי לעשות זאת באופן שיצביע על כך ששורשיו של בן יאמאני נטועים עמוק בחצי האי ערב – דווקא משום שינאתו היוקדת לערבים.

        • I'm imrepssed you should think of something like that

  • Nik

    לא יח"צ ולא נעליים- הינה ציטוט מפסק הדין המלא, שלא טרחת למצוא:
    "
    21. אין חולק כי ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין (החז"ע) אליו השתייכו אחמד סעדאת וג'ורג' חבש הינו ארגון מחבלים כמוגדר בסעיף 91 לחוק העונשין. אין גם חולק כי פלג אבו מוסא של הפת"ח אליו השתייך מר עג'ווה הינו ארגון מחבלים על פי ההגדרה הנ"ל (ראה ביחס לתפקידו של עג'ווה את חוות הדעת של שירות הבטחון הכללי ממנו עולה כי עג'ווה שימש כאחראי הזירה הירדנית של הארגון וכמאתר פעילים מקרב ערביי השטחים עבור ארגון החיזבאללה). "

    סוף ציטוט.

    http://www.lawyer-lawyer.co.il/lawyer102888.html

    • ygurvitz

      אני מציע שתקרא שוב. אתה מחזק את הנקודה שלי.

      • יוסי, לא פשוט יותר להודות בטעות? הרי כאן בית המשפט מקבל במפורש את חוות הדעת של השב"כ בנוגע לקשר לחיזבאללה.

    • אריק סגל

      להגדרה המשפטית אין ולא כלום עם המציאות. כך, למשל, ענת קם הואשמה בסעיף "ריגול", בעוד שלמעשה שעשתה לא היה ולא כלום עם ריגול.

  • Nik

    איפה בדיוק אתה רואה חיזוק?

  • Nik

    כנעאנה גוייס ע"י עג'ווה, לא?
    עג'ווה, סוכן של חיזבאללה.
    אז מה טני מפספס פה?

    • ygurvitz

      הכל.

      "אין חולק" שעג'ווה היה שייך לפלג אבו מוסא, "אין חולק" שזה ארגון מחבלים. הטענה שהוא היה גם איש חיזבאללה היא, מצד שני, רק חוות דעת של השב"כ.

      • sard

        אה, היא רק חוות דעת של השב"כ! אז ברור שהיא לא איזה משהו נכון שאפשר להתייחס אליו. לא כמו, נניח, עדות של שני פלסטינים שקשורים להרוג, שהיא כמובן אמת אובייקטיבית בולתי ניתנת לערעור.

        תהיה בריא, גורביץ'.

        • ygurvitz

          שתשמור אותנו האלה ממצב שבו חוות דעת של השב"כ, שאי אפשר לערער עליה, תוכל לשמש כראיה.

        • אריק סגל

          מר SARD היקר, השב"כ הוא אירגון עם היסטוריה של שקרנות שקיבלה גושפנקה משפטית (ועדת לנדוי, פרשת נאפסו, פרשת קו 300, פסה"ד של העליון בנושא העינויים ב-1999, ועוד ועוד). איך נאמר באחד ממערכוני הגשש החיוור? כשהשב"כ אומר לך "בוקר טוב" — בחוץ כבר ערב.

          • sard

            בעוד טרם נולד הפלסטיני שהוציא דבר שקר מפיו. ולכן, באינדוקציה, כל מילה שמוציא פלסטיני נגד ישראל היא אמת יצוקה בסלע, בעוד כל אמירה של גורם רשמי ישראלי היא שקר מוחלט א-פריורית.

            אח, לוגיקה.

  • Nik

    לפחות, הציבור שקורא את הפוסט הזה יוכל לראות, עד לאן אתה מוכן לרדת, רק כדי שלא להודות בטעויות.
    שלום!

    • ygurvitz

      סע לשלום, המפתחות בפנים.

    • יש לו נקודה מצויינת.

      • Holy shiinzt, this is so cool thank you.

  • מני ל

    לא ברור לי הציון שהוא "טרוריסט" כאילו זה דבר שלילי. הפלסטינים נמצאים תחת כיבוש, וזכותם ואף חובתם להיאבק נגדו, וזכותם לבחור את אופי המאבק שלהם. לכל המיתממים אני ממליץ להיזכר ב"טרוריסט" אחר, נלסון מנדלה, ולזכור איך זה הסתיים.

    • חיים

      רוב ראשי המדינות בעולם אחרי התמוטטות האימפריה הבריטית והצרפתית נכלאו על ידי השלטונות, החל בגנדי, דרך נהרו, מקאריוס ורבים ממנהיגי אפריקה ועד בן גוריון ומשה שרת. יצחק שמיר ומנחם בגין היו מבוקשים על ידי הבריטים, הראשון כחבר בכנופית שטרן והשני כראש הארגון (ההגדרות של השלטון הבריטי) אבל מעולם לא נתפסו.

      • יאיר ט.

        יצחק שמיר נתפס, ישב במחנות באפריקה וברח בריחה נועזת.

      • ygurvitz

        שמיר נתפס, הוגלה וברח.

    • נתן

      הדוגמה הקלאסית למה שאתה כותב הוא מאיר שמגר שהיה לא פחות ולא יותר מאשר נשיא בית המשפט העליון של מדינת ישראל וישב אצל הבריטים במעצר על תקן של "טרוריסט".

  • עדו

    רק הערה. גם שמאלני קיצוני כמו עידן לנדו סבור שגושי ההתנחלויות הם עובדה מוגמרת. כלומר הדעה של בן דרור ימיני כאן לא קשורה להיותו 'סוכן של הימין הקיצוני' אלא להנחה שאי אפשר יהיה לפנות מאות אלפים מבתיהם וזאת ממש לא הנחה מופרכת.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בן-דרור ימיני הוא שופרו המרכזי של מחנה האפרטהייד הסמוי בישראל. זה אשר מצד אחד תומך בהקמת מדינה פלסטינית, ומצד שני טוען ש"אין פרטנר ולכן מותר להרחיב את בניית ההתנחלויות", ומגדיר כל החלוק על עמדה זו כ"אנטי-ציוני" או "אנטישמי".
    ביקורתו המתמשכת של גורביץ' על ימיני היא, לפיכך, מלאכת קודש. קולו של ימיני הוא תמצית המניפולציה הישראלית – הצגת החתירה להקמת פלסטין כאי-הכרה בלאומיות היהודית.

    • Unellalaerpd accuracy, unequivocal clarity, and undeniable importance!

  • צבי

    לא קראתי (וגם לא מעוניין לקרוא) את הגיגיו של בן ימיני, אבל לגוף הידיעה עצמה: מה רע בכך שמוחמד כנעאנה הוזמן להרצות באוניברסיטת תל-אביב? האיש הואשם בעבירה בטחונית, הורשע, ריצה את עונשו, ושוחרר. העונש שלו לא כולל איסור על מתן הרצאות.
    לנו כישראלים יש – או צריך להיות – עניין רב לשמוע את אלה שנאבקים בנו. מה הם חושבים? מה הם מרגישים? מה קורה אצלם ואיך הם רואים את זה?
    הבעיה שלנו – שימיני מבטא אותה בדרכו הבזויה – שאחנו לא רוצים לשמוע את הצד שכנגד. אנחנו רוצים לשמוע רק את עצמנו ולשכנע את עצמנו במה שאנחנו כבר משוכנעים בו, ולהמשיך לעשות דמוניזציה של האחרים. וכאשר מישהו – ארגון סטודנטים באוניברסיטה – רוצה כן לשמוע מפיו של אדם שנאבק בנו, מאשימים אותו בבגידה, סיוע לאויב, ושאר מרעין בישין.
    יש להבדיל בין הצורך להאבק ברמה הפלילית והבטחונית במי שמנסים לפוצץ אותנו, לבין הצורך להתדיין עם אלה שנלחמים בנו. תזכורת: עד הסכמי אוסלו גם לדבר עם איש'פתח', שלא לדבר על ללכת עם חולצה או דגל של פתח, נחשבו עבירה. הסירוב לדבר, או אפילו לשמוע, מי שיש להם דעות, אינטרסים, והתנהגויות ששונות משלנו, הוא לא רק טפשי ולא יעיל – הוא מרושע. איך אפשר לעשות שלום – או אפילו להגיע לאיזה שהוא עמק שווה מתון – אם לא שומעים את האויב ולא מדברים איתו?
    אה, הפטנט של ימיני ומרעיו: לבחור את אלה שהם מוכנים לדבר איתם, ולעשות דה-לגיטימציה של השאר.

    • זו דווקא נקודה מצויינת. אני חושב שאדם שהורשע בטרור, או בכל עבירה אחרת, וריצה את עונשו, רשאי לדבר כטוב בעיניו כל עוד אין בדברים עצמם עבירה פלילית.

  • שאול סלע

    איפה היה הטייח ימאני במלחמת אוקטובר ובמלחמת לבנון הראשונה ?
    האם הטייח הימאני יודע מהו ריח של אבק שריפה ?

    אולי זה יישמע מוזר הטייח הימאני כנראה היה ג'ובניק במלחמת אוקטובר כאשר היה סדיר, והיה גם ג'ובניק במילואים.הטייח הימאני תקף את פעילי הקשת המזרחית וביניהם יוסי יונה. יוסי יונה נפצע בשרותו הסדיר בגלל חור שנפער בקרום הריאה. ב 6 לאוקטובר 73 יוסי יונה היה משובץ להגא, ולמרות זאת הצטרף לצוות טנק והשתתף בצליחת התעלה. הטייח הימאני הפטריוט דאג לתקוף את דפני ליף במאמרו אויבי המחאה.

    מלחמת אוקטובר 73 "נפלה במשמרת" של בן דרור ימיני,לא מוזכר בשום מקום איפה בן דרור ימיני היה אז. יש כאלה שבאים לאחרים בטענות על שירותם הצבאי בזמן שהם עצמם לא הריחו מימיהם בצבא ולא הוצבו למקומות מהם מגיעים לבתי קברות צבאיים.

    לשאלה מה זה משנה איפה הוא היה ???

    אם יש סבירות (לא מופיע בויקיפדיה) שימיני לא הריח ריח של אבק שריפה ולא היה במקומות מהם מגיעים לבתי עלמין צבאיים,אז הדברים שהוא כתב על דפני ליף הופכים אותו לחלאת המין האנושי

    • עדו

      תחליטו. או ש'ריח אבק השריפה' הוא לא מדד לכלום ואסור להאליל אדם רק בגלל שירות צבאי קרבי או מעשה נועז או שהוא כן.

      • שאול סלע

        ריח אבק שריפה הוא בהחלט מדד לצביעות כאשר מדובר בחרדים שאינם משרתים בצבא . ריח אבק שריפה כן רלוואנטי למי ששולח אחרים לשמור על שלום ההתנחלויות ולהיהרג בשל כך. ריח אבק שריפה רלוואנטי למי שחושב שהמוכנות למלחמה תלויה בדפני ליף. מי שדיבר על כך שהמוכנות למלחמה תלויה בדפני ליף הוא בן דרור ימיני בפוסט "אויבי המחאה".

        לא תעמוד על דם רעך

        [..]בשבועות האחרונים מלאה העיתונות החרדית בתחרות פנימית מוזרה: מי יהיה הלאומן והמסית הקיצוני יותר למיליטריזם הציוני, או להסתה אנטי-ערבית. הדברים אינם חדשים ולצערי הרב גם אינם מתמיהים. החרדים הציונים חושבים ורוצים שהפרוסה הפוליטית שלהם תהיה מרוחה בשלמונים רבים מימין למפה הציונית. אך גם לכל תעלול יש גבול. פיקוח נפש היא ההלכה העומדת ביהדות מעל כל שאר ההלכות (להוציא, חס ושלום, את עניין השמד). לתחרות הלאומנית הזאת נגררים כיום גם עיתונים ושבועונים חרדים שרק לפני מספר שנים היו בגדר שפויים ודיברו על "פשרה טריטוריאלית", בין השאר. העיתונות החרדית עוקפת בימים אלה מימין גם עיתונים דתיים-לאומניים כ"שבע" ו"מקור ראשון". בשבוע שעבר, לקראת העימות ברצועת עזה, הגדיל לעשות זאת עיתונאי חרדי ותיק שאף יעץ פוליטית לאהוד ברק לתקוף את עזה ואת החאמס מיידית, ולאו דווקא מסיבות "ביטחוניות", אלא "כדי לחזור למרכז הרייטינג הפוליטי ולחפות על מחדליו בעבר".[..]

        http://hagada.org.il/2011/04/01/%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%9D-%D7%A8%D7%A2%D7%9A/

        • I reockn you are quite dead on with that.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      למה לא תכתוב התימני ימיני במקום כל ההתפתלויות, חצאי הרמיזות ושאר הקשקשת. לפחות תהיה גזען גאה ולא גזען פחדן.

      • Now I know who the brainy one is, I'll keep loiknog for your posts.

  • צבי

    לשאול סלע – הגזמת (טוב, לא בפעם הראשונה). זכותו של אדם לתת ביקורת אינה תלויה בעברו הצבאי.
    כמו כן היא אינה תלויה במוצאו העדתי.
    לעומת זאת כדאי לכל האנשים – כן, גם אתה – לשמור על תרבות דיבור יותר אדיבה. הדרך שבה אתה מתבטא אומרת עליך לא פחות מאשר על מושאי הדיבור שלך.

    • שאול סלע

      פוליטיקלי קורקט לא נמצא בסדר היום שלי וזה כלל לא מעניין אותי איך אני נראה בעיני הזולת

  • 0מולני1

    בתור אחד שקורא רבות את הטור של ימיני, קשה לי להסכים עם הביקורת הלעגנית וחלקה מופרכת שנשמעה כאן.
    אף שני בהחלט לא מסכים עם כל דבריו, הרי שהוא יוצא בעיקר נגד ארגונים אנטי ציוניים מובהקים, שלדידם הציונות היא האסון הגדול ביותר מאז מות הדינוזאורים.
    לגבי מוחמד כנעאנה – אף שאין לי עניין בזכויותיו של סייען מורשע בטרור, השאלה היא האם אין טעם לפגם להזמנתו להרצאה מטעם תנועה שיש לה מפלגה בכנסת.
    לדוגמא, ורק כדוגמא, האם יגאל עמיר רשאי לשאת דברים, נומר וישתחרר, מטעם מפלגת כוח לישראל, ונומר ותזכה במספר חברי כנסת?

    • צבי

      לקודמי (סמולני1? יש כאן הרבה סמולנים בוריאציות שונות): כן, אני חושב שזה אינטרס ציבורי להזמין את כנעאנה – לצורך הטיעון, סייען מורשע בטרור – להרצות בפני הציבור: ואם יגאל עמיר ישוחרר – מה שאני מקווה שלא יקרה – אז גם הוא. אני מדבר על הערך היותר בסיסי של "שוק הדעות", שבו הציבור נחשף לדעות שונות, אלה משכנעים לכאן ואלה לכאן. האלטרנטיבה היותר גרועה היא זו שבה יש צנזורה – אדם או רשות שמחליטים מה מותר לנו לשמוע.
      אפשר להביא לכך דוגמאות בלי סוף, אבל אציע אחת רלבנטית: עד הסכמי אוסלו כל קשר עם ארגונים פלשתינים היה אסור בחוק. אבל רבים בשמאל הישראלי ניסו לשכנע שזה שגוי, שצריך לדבר איתם, ש"שלום עושים עם אויבים" וכדומה. סוף סוף, בשנות התשעים, ישראל שינתה את מדיניותה והכירה באש"פ כנציג הלגיטימי של העם הפלשתיני. אבל זה לא היה קורה אם מלכתחילה היו אוסרים על כל הבעה פומבית של דעה שמצדדת בכך, בטיעון שהיא "מסייעת לטרור". בפועל, היו רבים שטענו כך (שצריך לאסור על השמעת דעות שתומכות באש"פ), אבל בגלל המסורת הדמוקרטית של ישראל (אמנם לא אידיאלית, אבל בכל זאת לא משטר טוטליטרי) ניתן היה להשמיע ולשמוע גם דעות שתומכות בהכרה בפלסתינים, דעות אשר בסופו של דבר הובילו לשינוי במדיניות של ישראל.
      אנחנו איננו יודעים מה תהיינה הדעות של העתיד. אבל לא נוכל להגיע אליהן אם לא נאפשר כבר היום השמעה של דעות שחורגות מהמקובל, שאיננו מסכימים להן.
      מה האדון כנעאטנה יכול להגיד לנו? שהפלסתינים צודקים? שהטרור היא דרך לגיטימית למאבק? מי שלא מסכים איתו יכול להתווכח איתו. אינני רואה כל נזק בהשמעה של דעות כאלה.. נזק הרבה יותר חמור יגרם ממצב שבו מחליטים בשבילנו איזה דעות מותר לנו לשמוע ולמי מותר להגיד מה.