החברים של ג'ורג'

צה”ל משקר לך, מותק (והוא ממש גרוע בזה)

כל מה שרציתם לדעת על מה שקרה בחומש ולא שמעתם מכתבי הצבא וההתנחלויות

אם לשפוט על פי התקשורת הישראלית, הרי שאמש (ד’), במפתיע, הודיע צה”ל למתנחלים שבניגוד למנהגו בשנים האחרונות, הוא לא יאשר ולא יאבטח את העליה לשרידי ההתנחלות חומש במהלך חול המועד, זאת למרות שהמועצה המקומית שומרון – זו שהביאה לכם את “תג מחיר” – כבר פרסמה מודעות שבהן מובטח בדיוק סיוע צבאי כזה. מדוע נקט הצבא בצעד הזה? ובכן, אם תשאלו את התקשורת הממסדית הישראלית, זו שניזונה מדוברי הצבא, התשובה שתקבלו תהיה פשוטה למדי: זו פעולת תגמול על פשיטת המתנחלים על מוצב צה”ל ביצהר. לא, לא, אומרים אחרים: זו פעולת תגמול על פעולות המתנחלים בחומש עצמה, והתמיכה שלה זכו פעולות אלה מגרשון מסיקה, המוח שמאחורי יוזמת “תג מחיר.”

או שלא. ארגון “יש דין” (גילוי נאות: אני כותב עבורו בלוג. הפוסט הזה איננו נכתב מטעם “יש דין”) הבחין במודעה של המועצה המקומית שומרון, והתריע בפני הצבא שאבטחה של העליה לחומש היא עבירה על החוק. כשהצבא לא הגיב, שלחנו להם איום בפניה לבג”צ. אז הם התקפלו במהירות – ורצו לעשות ספין. ספין מטומטם, ואל זה נגיע מיד, אבל ספין.

ממה היה לצבא לפחד? לשם כך אנחנו זקוקים לכרונולוגיה קצרה של ההתנחלות חומש. השארו איתנו: זה יתן לכם מבט לא שגרתי על ההיסטוריה של ההתנחלויות.

* * *

השנה היא 1978. הממשל הצבאי מוציא צווי תפיסה, צו ת/78/4, כדי להחרים חלק מאדמותיו של הכפר הפלסטיני בורקה. מאחר והחרמת קרקע לצרכים שאינם צרכים צבאיים דוחקים אסורה באמנת ז’נבה הרביעית – במילים מנומסות פחות, היא פשע מלחמה – שיקר הצבא, כמקובל באותן שנים (הימים שלפני פסיקת בג”צ אלון מורה), וטען שהוא זקוק לקרקע המוחרמת לצרכים צבאיים.

כדי לשמור על העמדת הפנים הצבאית, הוקמה במקום היאחזות נח”ל, שנקראה בשם היצירתי “מעלה נח”ל”. שנתיים לאחר מכן, אחרי שכולם – חוץ מהפלסטינים – שכחו מהתירוץ הבטחוני, “מעלה נח”ל” הפכה לישוב אזרחי בשם חומש. והצורך הצבאי? זה שבשמו הופקעו האדמות? הוא התפוגג אל האוויר הריק שממנו בא.

ב-26 באוקטובר 2004, העבירה הכנסת את חוק ההתנתקות. הוא קבע שישראל נסוגה מחומש, ושהחל מביצוע תהליך ההתנתקות, כניסת ישראלים למקום אסורה. קבוצה של מתנחלים, לא מתושבי המקום, פלשה אליו אחרי שהתושבים אספו את הפיצויים שלהם ונסעו. הם ניהלו התנגדות בלתי אפקטיבית מול כוחות צה”ל והמשטרה.

ההתנתקות הפכה את הגישה להתנחלויות לשעבר ברצועת עזה לבלתי אפשרית לפטישיסטים של רגבי אדמה שחיים בגדה. במקומן, הם הפכו את חומש לסמל להתנגדות. הם הקימו במקום ישיבה בלתי חוקית, וצה”ל לא עשה יותר מדי כדי לפנות אותה. מדי שנה, בפסח, הפטישיסטים ארגנו צעדה גדולה למקום. היא אובטחה על ידי צה”ל. היא נערכה לעתים קרובות בנוכחות פוליטיקאים בכירים. לפני ארבע שנים, למשל, נכח במקום אחד בוגי “משה” יעלון. האבטחה הזו, למותר לציין, היתה בניגוד לא רק לפקודות הצבא עצמו, אלא גם בניגוד לחוק ההתנתקות, כלומר לחקיקה ראשית של הכנסת. בבחירה בין המתנחלים ובין שמירה על החוק בחר הצבא, כמו תמיד, במתנחלים.

בשנת 2011, היינו שש שנים אחרי ההתנתקות, פנו עורכי הדין של “יש דין” – מיכאל ספרד, שלומי זכריה, מוחמד שקיר, ואנו לוסקי – בשם הבעלים המקוריים של אדמת חומש, ודרשו שהמדינה תבטל את צו התפיסה ההוא מ-1978. הנימוק היה פשוט: התפיסה התבצעה לצרכים צבאיים. צורך צבאי הוא זמני. הצורך הזמני חלף מזמן. הדיונים התנהלו בקצב המקובל בבג”צ, כי בסך הכל אנחנו מדברים על אדמות של כמה פלסטינים, ושנתיים אחר כך, במאי 2013, הודיעה המדינה במפתיע שהיא מבטלת את צו ת/78/4. זו היתה הפעם הראשונה ב-30 שנים ויותר, שבה אולצה ממשלת ישראל לירוק את טרפה. היא העדיפה לוותר עליו מרצונה כביכול, מאשר שבג”צ ייאלץ אותה לוותר עליו.

אבל הסיפור לא נגמר שם. העובדה שממשלת ישראל נאלצה להחזיר לחקלאים הפלסטינים את אדמתם הגזולה בתואנות שווא, אין משמעה שמותר להם להכנס אליה. המדינה ויתרה על צו התפיסה, אבל הצו שסוגר את תחומי חומש – תחומי התנחלות הרפאים חומש, שלא עמדה על תילה כבר שמונה שנים – נותר בתוקפו גם אחרי החלטת המדינה במאי 2013. היה צורך בעוד חמישה חודשים מייגעים ובאיום נוסף בבג”צ, לפני שהמדינה נסוגה מהעמדה האבסורדית – משמעה היה שהקרקע חוזרת לבעליה אבל נאסר עליהם לגשת אליה – והסירה גם את צו הסגירה. בשלישי באוקטובר 2013, עלו עובדי “יש דין” עם חקלאי חומש אל האדמות האבודות, וצפינו כאשר הם גאלו אותן.

אדמת חומש נגאלת, 3.10.2013

* * *

ההיסטוריה הקצרה הזו מבהירה את פשר ההודעות המשונות של צה”ל. מה שקרה פשוט למדי: צה”ל התרגל לתת את האישורים לעלייה לחומש אוטומטית מדי שנה (כזכור, בניגוד לחוק ובניגוד לפקודותיו), והלמך שהיה אחראי למתן האישורים הללו לא ידע, או שכח, שבניגוד לשנה שעברה, השנה האדמה כבר הוחזרה לבעליה.

משהוחזרה האדמה לבעליה, לצה”ל אין שום סמכות ללוות אליה אף אחד. הוא לא מוסמך לאבטח פלישה של מתנחלים לאדמה פלסטינית פרטית יותר משהוא מוסמך לפלוש לגינה הפרטית שלכם. כש”יש דין” איים בבג”צ דחוף בנושא, התוצאה היתה ברורה לצבא מראש.

אבל הוא בחר שלא לומר את האמת. הוא בחר לצאת לספין. במקום לומר “האדמה פרטית, אתם לא יכולים לעלות עליה, המשחק נגמר,” הוא ניסה לצאת גבר-גבר ולומר שהוא דווקא היה מאשר למתנחלים לצאת לחינגה השנתית שלהם, אבל הם התנהגו לא יפה אז הוא מקרקע אותם בבית.

זו היתה החלטה אומללה מבחינת יחסי ציבור. צה”ל נתפס כעת כשווה ערך לאנשי “תג מחיר”: הוא ביצע פעולת תגמול כנגד מבצעי פעולות התגמול. הוא נתן להם קובלנה לגיטימית נגדו.

צריך לזכור: המריבה בין הצבא למתנחלים, כפי שמראה ההיסטוריה של חומש, היא בסך הכל מריבה בין שותפים לפשע. אין כאן אידיאולוגיה. הצבא דיבר אתמול גבוהה-גבוהה על חשיבות השמירה על החוק, אבל כפי שמעידה ההיסטוריה של חומש, הוא רימה את החוק בתהליך הקמתה והיה אדיש להפרת החוק בשנים שלאחר הסרתה. שני חלקי הכנופיה זקוקים זה לזה: בלי המתנחלים, הצבא היה נותר ללא רוב המשימות שלו, ובלי הצבא, טרור המתנחלים לא היה יכול להמשך. אלמלא החשש מתגובת נגד פראית של צה”ל, הפוגרומצ’יקים חובשי הכיפות היו חוטפים מכות רצח או מחוסלים בעת הפוגרום. הם גיבורים גדולים, כי מאחוריהם ניצבים חמושי המיליציה החזקה ביותר במזרח התיכון. מה הם שווים בלי חיפוי צבאי, ראינו בקוסרא. (הצעת שיפור צנועה לצה”ל: נראה שתושבי קוסרא יודעים להתמודד עם המתנחלים. אולי תשכרו אותם ככוח שמירה על בסיסים מפניהם?)

הספין של צה”ל, בקצרה, הוציא אותו טיפש. כנראה שזה המצב העדיף מבחינת הצבא: אחרת, הוא היה צריך לצייר את עצמו כעבריין וכחלש, כמי שמצד אחד עובר על החוק ומצד שני מפחד לעבור עליו כשהשופטים מסתכלים.

לתפארת מדינת ישראל.

ועוד דבר אחד: ארגון “גישה” מחזיק בתפקיד כפוי טובה במיוחד: להסביר לישראלים מה דפוק במדיניות של ממשלתם כלפי רצועת עזה, זאת בזמן שרוב הישראלים היו מעדיפים, בלשון הזהב של יצחק “לשבור להם את הידיים ואת הרגליים” רבין, שעזה תטבע בים. הסרטון הקצר והמרטיט הזה מדגים את משמעות “מדיניות הבידול” היטב. מי שמעוניין בעוד פרטים בנושא, יוכל לקבל אותם כאן.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יובל

    2004 ולא 94

    • ygurvitz

      תוקן, תודה.

    • Posts like this make the ineenrtt such a treasure trove

  • עדו

    מוזר. כמעט שום תגובות על פוסט שמאשים את צה"ל בשקר. או שלכולם נמאס לקרוא את גורביץ או, כך אני חושש, שצירוף המילים 'צה"ל משקר' לא מפתיע או מרגיז אף אחד. מי ששירת בצבא יכול להבין למה.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      פוסט מביך קצת האמת.
      בעיקר אחרי שצה״ל הפך ישיבה לבסיס זמני.

      הסיפור המפותל על חומש וישדין הוא עוד מאותו ליגאליזם נוקדני מפולפל מהסוג שבו השמאל הישראלי בכלל ויש דין בפרט מתחמחים, אפשר להפריד את הליטאים מהתלמוד אבל אי אפשר להוציא את התלמוד מהליטאים. ליטא ארעא.

      אתה יודע מה, אפילו והיה והאיום ה7827 של יש דין בבג״צ אכן מנע מחיילי צה״ל לשמש כנערי ליווי לאורגיה בחומש, אז מה? הראה לי על מה גאוותך ואומר לך מי אתה. עד שיהוק בריב האוליבר סוויפטי בין הפולנים והליטאים. כידוע אין פולין לאור הנר.

      אז כנראה עדו, שאתה שוב טועה. ושלאנשים באמת קצת נמאס לקרוא את גורביץ, ואללא עדי שלי קצת נמאס ואני לא פספסתי פוסט בשנתיים האחרונות. בין כה וכה הוא ואתר כיפות דנים באותם רבנים, עמותות, רונצקים שמונצקים ושאר מריעין בישין. ראשומון משעמם כמו פרוקטוקול של עד דיון של ישדין בבג״צ, שגיאת הכתיב במקור.

      אני אפילו לא אתחיל עם ״גישה״, אפילו אם הייתי צריך להמציא עמותה שתשניא ארגוני זכויות אדם על ציבור כלשהו, לא הייתי מעלה על דעתי את ״גישה״. כפוי טובה קרא גורביץ לתפקיד הזה, כפוי שד יותר מתאים.

      • נטליה

        לא מפותל, ולא שמפותל, לא נוקדני ולא ליטאי. אולי בסטנדרטים שלך זה רשומון סבוך שקשה לעקוב אחריו, אבל הסיפור הוא די פשוט – צה"ל שיקר: כדי להיראות כנקמן, כגבר-גבר, הוא מכר לכולם סיפור לפיו הוא דפק את המתנחלים.

        וזה עבד! כל כתבה שדיווחה על זה זכתה בהרבה טוקבקים צוהלים על גבורתו של צה"ל נגד המתנחלים.

        וזה עבד2: קלמן ליבסקינד, שכותב טור אינטרנטי נקרא יחסית, התייחס לזה כהתנהגות פוגרומצ'יקית-קטנונית של צה"ל שמתאימה אולי לנערי יצהר, אבל לא לצבא החזק במזרח התיכון. צה"ל צריך להיות "מעל" זה, לטענתו.

        מה שאפשר ללמוד מזה, לדעתי, הוא שצה"ל, כלומר, דובר צה"ל, הוא שקרן. אי אפשר להאמין לכלום. לא שלא ידענו, אבל הנה עוד הוכחה. פעם פעם אולי חשבנו שאפשר לסמוך על מה שיוצא לחבר'ה עם הכומתות מהפה, והיום אנחנו יודעים שהם פשוט עובדים עלינו בלי בושה. אז הנה, עוד הוכחה מעל ומעבר לכל ספק לזה, מה רע?

        לקראת המבצע הבא, שבו ישראל עומדת לטבוח בפלסטינים, ולשקר מעל כל במה, צריך לזכור טוב טוב – צה"ל שקרן. לא להאמין לאף מילה. לחפש הוכחות מפריכות. הן שם. הושט ידך וגע בן.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          דובר צה״ל שקרן? די. באמת? ודוברת שטראוס? ודובר בנק ישראל? ודובר קוסאשווילי? היש דובר שלא ישקר? ולמה שלא ישקר? ואם שיקר אז מה?

          אתה חושב שלפלסטיני שאיבד את בנותיו אכפת אם דובר צה״ל שיקר? לישראלי שאיבד את בנו יחידו זה משנה אם ארבעה חובשי כיפה זקופים ועשרה נערות אולפנה סמוקות ירכיים יתרגלו סובלימציה קבוצתית בחומש או שליש או רביע? זה מעניין רק את האספקלריה בקליניקה משפטית רווית הורמונים, צדקנות ושיער במקומות הלא נכונים.

          לקראת הטבח הבא אולי כדאי שבמקום תחרות המדידות ״מי מעצבן את צה״ל יותר, מתנחבלים או סמולנים?״ תוצע אלטרנטיבה שחלק משמעותי מהציבור יכול לעמוד מאחריה. מה אני מדבר, הציבור מטומטם, נבער וליבו גס שכן הם איבדו את הנשמה היהודית האמיתית, עדיף לדבר ללמפא.

          יאללה לפוסט הבא, על הרב שלופען מנהל עמותת ״יד לדדים״ שפסק בתשעים ושש שגיגית כהר נכפית ולכן הוא חשוך ומיזוגן ועכשיו לא תאמינו הוא ימונה לראש המנהלת לזימבוש לאומי, זעקי ארץ.

          הושט אתה ידך וגע בן, לי הן לא עושות את זה.

          • נתן

            מעניין.
            לא מרגיז אותך שדובר צה"ל משקר, אבל מרגיז אותך שיוסי חושף את העובדה שדובר צה"ל משקר.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              לא מרגיז אותי, גורביץ לא ״חושף״ כלום ולא מדובר בעובדות אלא בסברות. חוץ מזה הכל נכון.

              • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                אם הוא לא חושף כלום והכל סברות ולא עובדות למה אתה קורא את הבלוג?

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                  אני מחפש מי שירגיז אותי.

                  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                    בהצלחה.

          • נטליה

            לפלסטינים שאדמות חומש-לשעבר הן אדמותיהן דווקא מאוד אכפת האם מתנחלים "יתרגלו סובלימציה קבוצתית בחומש או שליש או רביעי". אלו האדמות שלהם, ו"יש דין" מאוד עזרו להם כאן, מה לעשות. אולי זה נראה לך כמו פעילות צדקנית, אבל יש לה תוצאות.

            אני שמה לב שהסכסוך משעמם אותך, כי הוא חוזר על עצמו. יש בזה משהו, ואשמח לשמוע את האלטרנטיבה שהציבור – שלבו אכן גס דווקא בשמאלנים צדקנים או לא צדקנים, במקום במעשי הרצח של מיטב הנוער שלו – יוכל לעמוד מאחוריה.

            באמת, אשמח לשמוע, בלי ציניות.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              יש דין לא סייעו להם במאום, הם נפנפו בבג״צ וגורביץ מעלה השערה שהנפנוף מנע את ליווי המתנחלים לחינגה. אולי דווקא מהומה פלסטינית אותנטית בחומש היתה יותר אפקטיבית, או לפחות קתרתית יותר, שכן בתחושות ורגשות עסקינן ולא במהות.

              ובקשר לעמידה הציבורית, אני חושב שאם תתחילי בלא להכליל על ה״ציבור״ הגס, לא תפליגי היפרבולית על ״מיטב הנוער״ שרוצח. ותרגיעי עם הציניות. אולי יש סיכוי לשיח כלשהו.

              • נטליה

                אני מבינה שמודעות עצמית זה לא הצד החזק שלך. הרי אתה כתבת – "תוצע אלטרנטיבה שחלק משמעותי מ***הציבור*** יכול לעמוד מאחריה." השימוש שלי במילה ציבור מתכתב אתך, ועכשיו אתה בא אליי בטענות שזו הכללה? מה נסגר, בן אדם?

                לגבי טענות הציניות – אני מניחה שלא יוצא לעצמך לקרוא את עצמך הרבה. כפי שכתבו כאן, אתה נראה כמו תוצאה של תרגיל בכתיבה הומוריסטית/אירונית/צינית/פוסט-מודרנית, ואגב, זה לא מצחיק, מה שיצא, אז אולי כדאי לך להתחיל לכתוב נהיר.

                לגבי מיטב הנוער הרוצח – אתה ממדור השמאל המפוכח אני מבינה. זה חמוד, ואני מעריכה זאת.

                ולסיום, לגבי יצירת השיח – תשובות כמובן לא קיבלתי, כי התקוטטת עם עצמך (אזכיר זאת שוב, למקרה ששכחת – האשמתי הנרעשת בשימוש במילה "ציבור" בעוד שאתה העלית אותה). היות שאתה לא זוכר מה אתה כותב, אני מניחה שיהיה לך שיח נחמד עם עצמך.

            • You've imsespred us all with that posting!

          • ד

            התגובה הזאת היא תרגיל בבכתיבה ספרותית פוסט מודרנית, או לחילופין סטטוס של רני רהב?

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              והתגובה הזאת מהי? נסיון ללעג? הדחקה? ביטול? התחכמות מתנשאת? עד מאותו נוזל צמיג ודביקי שדולף מבלוטת המרה השחורה שלך? מה אתה רוצה בדיוק?

  • How could any of this be better stated? It con'ludt.