שקיפות? זה לאנשים אחרים
יש ארגון משונה בשם החטיבה להתיישבות של הההסתדרות הציונית. הוא נודד בעקביות בין משרדים. עד 2009, היא פעלה תחת משרד החקלאות, כנראה בהנחה ששם אף אחד לא ישאל יותר מדי שאלות. ב-2011, היא עברה לניהול משרד ראש הממשלה. מדובר בפועל בצינור כספים מרכזי להתנחלויות. באמצע השנה שעברה, הגיש האוצר בקשה לקצץ את תקציב החטיבה, בנימוק משונה במיוחד: “בסיס תקציב החטיבה להתיישבות עומד על 60 מיליון שקל. במהלך השנה מקבלת החטיבה מאות מיליוני שקלים נוספים היות שמדובר בזרוע ביצוע איכותית של הממשלה. מוצע לפיכך להקטין את תקציב הפרויקטים של החטיבה ב־30 מיליון שקל “ כלומר, אפילו לדברי האוצר, לתקציב שהוא מגיש לכנסת אין שום קשר למציאות.
כפי שמצא תחקיר כלכליסט המקושר למעלה, תקציב החטיבה להתיישבות חורג מדי שנה במאות אחוזים מתקציבו המקורי, כשהשיא הוא ב-2012, עם חריגה של 430%. אבל גם זה לא כל הסיפור: כשמסתכלים בתוך תקציב החטיבה, זה של “מחוז מרכז” – הסעיף שתחתיו מסתירים את הסיוע הכספי להתנחלויות – צמח באותה השנה ב-1000% בהשוואה לתקציב המקורי שלו.
החטיבה להתיישבות נמצאת בעצם ללא פיקוח, ואף אחד לא יודע מה קורה עם הכספים שמועברים אליה. עד כמה שאנחנו יודעים, הם מועברים למועצת יש”ע כדי לממן לוחמה פסיכולוגית כנגד הציבור הישראלי – הם כבר עשו את זה בעבר, אחרי הכל. לאחר כמה נסיונות לקבל מידע על מה עושה החטיבה עם הכסף, ולאחר שבית משפט קבע שהחטיבה להתיישבות היא רשות ציבורית לנושא חופש המידע (כתוצאה מעתירה שהגישה עמותת “יש דין”, שהח”מ – גילוי נאות – מספק לה שירותי בלוגינג בתשלום), הגישה שרת המשפטים ציפי לבני בקשה להחיל את חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות. ההנחה היתה שמדובר במשהו פרוצדורלי ובכל מקרה, רוב חברי ועדת חוק, חוקה ומשפט – שאמורה היתה לדון בנושא – היו בעד.
רק שזה לא קרה. כשהנושא הגיע להצבעה, יו”ר הוועדה דוד רותם (הליכוד ביתנו) שלף תרגיל מסריח. הוא ניהל את ההצבעה לפני שחברי הכנסת הספיקו להגיע לדיון. היו באולם רק שני חברי כנסת – רותם עצמו ושולי מועלם-רפאלי (האחים היהודים), שניהם מתנחלים. הם הפילו את ההצעה, כך שעד שלא יהיה דיון בערעור שהגישה על התרגיל חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ), לא נוכל לדעת מה עושים המתנחלים עם הכסף שלנו. וכדי להוסיף חטא על פשע, שעות ספורות אחר כך אישרה ועדת הכספים העברה של 177 מיליוני ש”ח לחטיבה להתיישבות. גלאון ציינה כי מדובר בחריגה של 318% מתקציבה של החטיבה להתיישבות.
אתם עשויים לזכור את רותם מתרגיל מסריח אחר, זה של גניבת אדמות ג’בל ארטיס (”גבעת האולפנה”.) המתנחלים ניסו לזייף את המסמכים, בנוהל, אבל שם המצב היה מסובך משהו. רותם, שהיה היועץ המשפטי של מועצת יש”ע, מצא בפניו אדם שבעליל לא היה הבעלים של הקרקע ולא יכול היה להיות. על כן, הוא הכניס לחוזה הרכישה סעיף שאומר שאלא אם האיש יתייצב בתוך שבוע עם מסמכים שמעידים על כך שהוא הבעלים החוקי, הרכישה בטלה. האיש לא הגיע, כמובן, ועל כן הרכישה אמורה היתה להתבטל; אלא שהנוכלים של קרית הישיבה בבית אל התעלמו מזוטות כאלו. מה אפשר לומר על עורך דין שמכניס סעיף כזה לחוזה? שיש למנות אותו ליושב ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט בממשלת האחים היהודים, כמובן.
וכמו במקרים אחרים רבים, הכלל הוותיק שאומר שלא העכבר גנב, החור גנב, תקף גם כאן. אחרי הכל, האוצר לא חייב להעביר את הכספים האלה לחטיבה להתיישבות. האוצר יודע מצוין איך לא להעביר כספים. יש לנו שר אוצר שמעמיד פנים שהוא מנהל את משרדו ושהוא מתנגד להתנחלויות, שמשתבח בכך שמחיר השמנת ירד – בלי שום קשר אליו, אבל עזבו את זה עכשיו – ובכך שהוא יכול לעצור בזריזות העברות כספים לישיבות חרדיות, כי זה מתקבל מצוין בקרב הקהל שלו. למנוע את חינגת השחיתות הזו, שנאסר עלינו אפילו לדעת למה היא משמשת? עד כאן. זה יכול להביא לסכסוך של ממש עם האח בנט. המגזר המקומבן מכולם, זה של הכיפות הסרוגות, חייב להמשיך ולקבל את ליטרת הבשר שלו.
בפעם הבאה ששר האוצר יניד לכם “אין לי,” בפעם הבאה ששר התעשיה והמסח… אה, סליחה, שר הכלכלה, יאמר לכם שהוא היה נורא רוצה אבל אין לו שלושה מיליונים להצלת מפעל, בפעם הבאה שהממשלה תטען שאין לה כסף להעניק פטור מארנונה לנשים מוכות – זכרו את מאות המיליונים הללו, שנשפכים ללא הכרה או בקרה על גבעות הגדה המערבית. זה הכסף שלכם, זה העתיד שלכם; ואף שמחובשי הכיפות שמתומכי האחים היהודים אין למה לצפות – ודאי לא ליושר או ליושרה – זכרו מי יושב במשרד האוצר ומי מכר את העתיד שלכם.
(יוסי גורביץ)
נדיר באמת, אבל הפעם אני מסכים עם הטענה העיקרית של המאמר. ראוי לציין גם שח"כ סתיו שפיר עושה עבודת קודש בחשיפת הנוכלויות האלה. לדעתי, בכל הרכב ממשלתי נורמלי יותר, אחת התביעות המרכזיות של מפלגות השמאל חייבת להיות ביטול מוחלט של החטיבה להתיישבות.
ועם כל הכבוד לסתיו שפיר, מה צריך לקרות כדי שחגיגת השחיתות תיפסק/תצומצם? בתי משפט יעזרו? הכנסת? יש עתיד? לבני? או רק התערבות הקב"ה בכבודו ובעצמו?
צריכה לקום ממשלה שהלובי של המתנחלים לא יכנס אליה. בשביל זה צריך שיהיה לממשלה כזו רוב בכנסת, בשביל זה צריך שהציבור יצביע למפלגות שלא ישבו עם המתנחלים.
מסכים, אבל אין טעם להתרגש. תקציב המדינה הוא בערך 430 מיליארד שקל, כך שמדובר בשליש פרומיל.
שליש פרומיל: אני מוכן לחתום שבכל תקציב יש בעיה לשלוט על שלישי פרומיל. שתמיד יש שם משהו מביך. אנשים שמרוויחים עשרת אלפים בחודש, סביר שלא ידעו מה קורה לשלושה וחצי שקלים.
קלה כחמורה, בטח. אבל המקרה הנוכחי נראה כמו קומבינה שלטונית מסוג די נפוץ. בוודאי נפוצה באגודות השמאל לדורותיהם. לפי עתונות זרה, גם "יש דין" עשויים להיות מובכים מחשיפה של כלל שלישי הפרומיל מהוצאותיהם. מה שמותר ליופיטר אמנם אסור לבהמה הירוקה, ובכל זאת. נוע תנוע.
"בוודאי נפוצה באגודות השמאל לדורותיהם"…
א. אפשר ולו בדל של הוכחה?
ב. אתה באמת משווה את תנועה פוליטית כלשהי לגוף שלטוני מבחינת הצורך בשקיפות?
ג. תרגיל מצחין כמו זה של חובש הכיפה רותם באמת נראה לך "קומבינה שלטונית מסוג די נפוץ"? אלה הסטנדרטים שלך?
מתחת לאיזו בלטה הוצאת את התירוץ הדבילי הזה? תקציב המדינה לא מנוהל על ידי בנאדם אחד, יש שם מספיק אנשים שעובדים במשרה מלאה כדי לנהל את הכסף הזה והם בהחלט אמורים לדעת מה קורה גם ברזולוציה ״זניחה״ של 100 מיליון שקל.
זה בסה"כ עוד קצה קרחון של השיטה – "מפעל" ההתנחלויות מלא רמייה והעברות כספי צביור בדרכים שונות ומשונות, תצהירים בחשכת לילה, קריצות והבנות, שקרים לבתי משפט, וכיו"ב
"החטיבה להתיישבות נמצאת בעצם ללא פיקוח, ואף אחד לא יודע מה קורה עם הכספים שמועברים אליה" – קשקוש גמור.
ייתכן שעל תקציב הבסיס של החטיבה, ה-60 מיליון, היא לא נדרשת לפרסם דיווחים סדירים לציבור (למרות שכפי שניתן לראות באתר היא עושה זאת בעצמה – http://www.hityashvut.org.il/ProjectsCat.asp), אך כל שאר הכספים מועברים לה – בלשון האוצר – היות שמדובר בזרוע ביצוע איכותית של הממשלה. כדי להוציא לפועל פרויקטים שכולנו שומעים עליהם וכולכם זועקים כנגדם. החלטות ממשלה והחלטות תקציביות רשמיות.
כל לשון המאמר היא מגוחכת. כל הכסף שהחטיבה להתיישבות מקבלת מעבר לאותו תקציב בסיס של 60 מיליון ש"ח, היא משמשת על תקן הקבלן ביצוע של הממשלה. זה לא "חריגה מהתקציב" שלה, אלא ישום סעיפי תקציב אחרים שעליהם החליטה הממשלה והיא נבחרה להוציא אותם לפועל.
די, כמה אפשר… הממשלה צריכה להודיע לציבור (או למצער לנציגיו בכנסת) כיצד היא מכניסה ומוציאה כסף, קוראים לזה ״תקציב המדינה״. ה״חטיבה״ הזו היא חלק מהממשלה (כמו, נגיד, רשות השידור) ולכן הם לא עושים לאף אחד טובה שהם מדווחים לציבור, זה חלק ממהות הקיום שלהם.
סתיו שפיר טוענת (ואת זאת לא טרחת לסתור) שההעברות הללו לא נעשות מתקציב של אחד המשרדים על מנת לבצע פרויקט ספציפי, כפי שאתה מבקש להציג, אלא מכל מיני סעיפי עודפים ו״שונות״ וללא הגדרת היעד או הפרויקט לביצוע.
אני חושב שהיא רומזת שעיקר התקציב מיועד לכל מיני פרויקטי ״דונם פה, עז שם״ בשטחים שהממשלה מתביישת לבצע בגלוי. אז כותבים בתקציב ״שונות״, או ״עודפים״ (ברור שצריך עודפים, נכון?), ואז מלבינים את הכסף בחאווה דרך החטיבה להתיישבות, כשהתירוץ הוא שיש איזה פרויקט עלום שצריך לבצע. משם הכסף נוזל לעמותת ״נצח צאן יהודה המתחדשת״ שקיבלה קריצה מאיזה פונקציונר שהוא כבר יסדר להם כסף לשים את העיזים שלהם איפה שהן אמורות להיות.
לא הבנתי. למה יש 'תקציב בסיס' ו'תקציבים שמועברים' ?
למה בעצם יש מין מושג בשם 'החטיבה להתיישבות' שמקבל תקציב בסיס ואז כל מיני כספים לכל מיני מטרות? למה שלא יהיה לה תקציב אחד ברור ושקוף? אתה לא מבין שבעצם ההתנהלות הזאת כבר יש הוכחה למשהו מושחת ?
יש תקציב בסיס – התקציב שמועבר לארגון כחלק מהחלטת הממשלה לתמוך בו כארגון שמקדם את מטרותיה, ככל ארגון אחר שנתמך ממשלתית. עם התקציב הזה הארגון יכול ליזום פרויקטים ומיזמים עצמאיים כראות עיניו (אם הם לא לרוחה של הממשלה – היא יכולה פשוט להפסיק לתמוך בו).
מלבד זה יש תקציבים שמגיעים לארגון מתוקף בחירתו כזרוע מבצעת עבור פרויקטים ממשלתיים. פרויקטים מוגדרים שהממשלה החליטה עליהם והיא מעבירה את התקציב לביצועם לחטיבת ההתיישבות בתפקידה כזרועה ביצועית. פרויקטים מסוג ״400 דירות דיור בישוב x", שההחלטה עליהם עושה כותרות בתקשורת ואתם זועקים לגביה. בתקציב בתחילת השנה לא מאזכרים את הכספים האלה כתמיכה בחטיבת ההתיישבות – כי הם במת לא תמיכה – וכי הם כבר נספרים כהוצאה באיזה תת סעיף של פרויקטים של משרד השיכון. אף אחד לא עושה זאת מתחת לשולחן – אם תחזור קצת אחורה בבלוג הנוכחי תראה שבעת פרסום תקציב המדינה 2014 גורביץ הזדעק על כך שבסעיף של תקציב חטיבת ההתיישבות הייתה הערה שציינה משהו בסגנון ״מלבד תקציב זה, יועבר לחטיבה סכום הנאמד בx מיליון שקלים בתפקידה בתור זרוע ביצועית של הממשלה״.
עד כאן אין משהו לא תקין מבחינה מנהלית. ככה זה אמור לעבוד, לפחות. האם בפועל זה עובד כך או שיש ליקויים? מהפוסט הזה אין לנו דרך לדעת. במקום להתייחס לשאלה הזאת גורביץ בחר פשוט לערבב בין התקציבים מהסוגים השונים, לטעון שהשני הוא חריגה מהראשון, ולנסות להציג את הכל כמזימה אחת גדולה.
אם אין מזימה גדולה, למה להתנגד לשקיפות שחלה על כל ארגון ציבורי אחר במקום לסמוך על טוב הלב שלהם בפרסום?
ההתפתלות נמשכת. אז מדובר בגוף שהוא חלק מהממשלה (״זרוע ביצוע״) כמו רשות השידור, או שבעצם זה ארגון עצמאי שיכול לעשות מה שהוא רוצה, והממשלה משתמשת בשירותיו כשמתחשק לה כמו המאפייה שמספקת בורקסים לישיבות הממשלה? אתה מתמם ומנסה לרקוד על שתי החתונות (תוך אחיזת החבל בשתי קצותיו ואכילת העוגה והשארתה שלמה).
אם הם היו פשוט עושים פרויקטים בשביל הממשלה, היו משלמים להם כמו לכל ספק, מה הבעיה?
נכנסתי ללינק שצרפת, הוא עודכן לאחרונה בשנת 2008.
ההתנחלויות ניזונו משחיתות ציבורית מופגלת לאורך שנים. וכי משהו נעשה בעקבות דו"ח קלוגמן למשל? הגילויים על בנייה ופלישה לאדמות פרטיוטת וציבוריות? נאדה
זה יפה שיש "זרוע ביצועית איכותית" . מזה ניתן ללמוד שיש זרועות ביצוע לא איכותיות נגיד (סתם דגמאות)המשטרה,הפרקליטות…