החברים של ג'ורג'

כשהפרקליטות היא כלי לרדיפה פוליטית

בסוף חודש נובמבר נערכה ההפגנה הגדולה בחורה שבדרום כנגד תכנית פראוור, שהפכה – כמיטב המסורת של שירותי הבטחון הישראלים, מיום האדמה והלאה – להתפרעות משטרה. במהלך ההפגנה נעצרו מפגינים רבים, ביניהם איש שמאל יהודי, אלדד ציון.

באופן חריג – ביחס למפגינים יהודים, על כל פנים; למפגינים פלסטינים, גם אלה המחזיקים בקליפה המכונה אזרחות ישראלית, זה קורה הרבה יותר – הפרקליטות דורשת את המשך מעצרו של ציון עד תום ההליכים. למה?

המשטרה טוענת – יצוין כי הנכתב כאן מתבסס על שיחה עם מספר פעילים, כמו גם עם עורכת דינו של ציון, מיכל פומרנץ – כי במהלך ההפגנה, ציון אמנם לא השתתף במה שהיא טוענת שהיה התפרעות, אך טוענת שניסה למנוע את מעצרו של אחד המתפרעים. ציון מכחיש זאת; הוא טוען שהוא ניסה למנוע אלימות כלפי עצור. אחר כך, טוענת המשטרה, הובא ציון לתחנת משטרה, שם הפריע לחקירה וקרא לעצורים לא לשתף פעולה עם החוקרים; ציון, מצידו, אומר שהוא בסך הכל הזכיר לעצורים את זכות השתיקה שלהם. כאן, טוענת המשטרה, תקף ציון שוטר. זה מה שיש לציון עצמו לומר על הטענה הזו:

"האם תקפת שוטר בתחנת העיירות? נכנסתי לחדר העצורים בתחנת המשטרה, חדר שאת קירותיו מעטרות כתובות בכתב-יד "כהנא צדק" ו"משה ציווה להרוג כל ערבי", עם סמלי מג"ב. ראיתי שוטר נותן סטירה לעצור. אז הרמתי את קולי. בתגובה לכך שניים-שלושה שוטרים תקפו אותי כשגבי מופנה לעברם, הוציאו אותי מן החדר, כאשר הם מכשילים ומפילים אותי לרצפת מסדרון תחנת המשטרה, בועטים בי ושוברים את משקפיי (דבר שמאוד הקשה על תפקודי בשלושת ימי המעצר הראשונים, בהם לא הצלחתי לזהות פנים או לקרוא דבר). לבסוף אזקו אותי כשידיי מאחורי גבי. עשיתי את חובתי האזרחית מול אלימות שרירותית של שוטר."

אלדד ציון (צילום: התחברות-תראבוט)

אם יש למשטרה הקלטות או צילומים שיחזקו את טענתה, היא לא הציגה אותן עד כה. בשלב זה, זו המילה של שוטרים מול המילה של ציון. בהתחשב בכך שאנחנו יודעים שהמנהג המקובל של שוטרים הוא להגיש תלונה אוטומטית על תקיפת שוטר כלפי אנשים שהם תקפו, כדי שיהיה להם מה לנפנף מול הכלב המנומנם של מח"ש, ובהתחשב בכך שמח"ש עצמה כבר הודתה שבמשטרה פושה תרבות שקר (עמדה שנקטה גם ועדת אור, עמדה שנוקט כל אדם שלרוע מזלו היה לו מגע עם משטרת ישראל), צריך לומר בקול ברור: כל עוד אין המשטרה מציגה ראיות לכך שמישהו תקף שוטר, חזקה שהיא משקרת. על אחת כמה וכמה אם הדבר מתרחש בתוך תחנת משטרה.

עד כמה אפשר לסמוך על טענות המשטרה באופן כללי? לא משהו. עורך הדין איתמר בן גביר תפס חוקר של משטרת אריאל בשקר: הלז טען בבית המשפט שהוא הודיע להוריו של קטין שחקר על מעצרו בשעה 23:00, כשהוא טוען שקיבל את מספר הטלפון שלהם מהעצור, ושהמספר מופיע בראש מסמך העדות שכתב. אלא שהחוקר לא תיאם בין השקרים שלו, ובן גביר הציג בפני בית המשפט את מסמך העדות – כשהשעה עליו 04:14. למותר לציין שהחוקר לא יועמד לדין בשל עדות שקר. זו רמת האמינות של המשטרה במקרים פשוטים ביחס; מה רמת האמינות שלה באשר לטענה שמישהו תקף שוטר?

אשר לטענת שיבוש החקירה – היא משונה למדי. איזה סוג של שוטר עורך חקירה בנוכחות עצורים אחרים? יתר על כן, הודעה לעצורים על כך שיש להם זכות שתיקה, היא לא שיבוש חקירה, היא אזרחות טובה. האזהרה המשטרתית אומרת שכל מה שתאמר ישמש נגדך; היא בכוונה לא אומרת שכל מה שתאמר ישמש לטובתך. המשטרה בהחלט רשאית לא להציג דברים שאמרת בחקירה ושיחזקו את עמדתך. אם אתם עצורים, במיוחד לאור העובדה שבישראל אין לכם זכות לעורך דין במהלך החקירה, סתמו את הפה. שום דבר שתאמרו לא יעזור לכם, לכל היותר אתם קוברים את עצמכם או את חבריכם. זו זכותכם החוקית להמנע מהפללה עצמית. שימו לב: זה חשוב גם, ולמעשה במיוחד, אם השוטר טוען שיש לו ראיות חד משמעיות נגדכם, ולמה לכם וכדאי שתודו. אם יש לו ראיות, הוא לא צריך הודאה. הוא רוצה הודאה כי הודאה, בישראל, היא מלכת הראיות והיא תחסל אתכם. נחקרתם? אל תגידו כלום. הנה, משטרת ישראל מוזמנת עכשיו להעמיד אותי לדין על שיבוש כל החקירות העתידיות שלה.

עד כאן, שום דבר יוצא דופן: בריונות ושקרים שהורגלנו להם מהמשטרה. אבל אז התערבה הפרקליטות. זו, כאמור, דורשת את מעצרו של ציון עד תום ההליכים. עורכי דינו של ציון הציעו חלופת מעצר, מעצר בית. במאמר מוסגר, זו חלופה רעה מאד: השופט יואב עטר מבית המשפט השלום בבאר שבע רוצה את ציון במעצר בית עד תום ההליכים, כשלאחר 30 יום, תבחן האפשרות לתת לו לצאת לעבודה או לימודים – כל זה, כמו גם הפקדה כספית של ציון בסך 10,000 ₪ והפקדה דומה מצד הערבות לציון. עטר אוסר על ציון לצאת לעבודה או ללימודים במשך חודש; צריך כנראה להיות שופט כדי לחשוב שאחרי חודש במעצר בית, שמגיע אחרי יותר משבועיים של מעצר, תהיה לציון עבודה או שיישאר משהו מהלימודים שלו. מעצר הבית של השופט עטר דן, בסבירות גבוהה, את ציון לפיטורין. לזה קוראים להרוס למישהו את החיים לפני שהורשע.

אבל זה לא הספיק לפרקליטות. היא התנגדה למעצר הבית ודרשה להשאיר את ציון עד תום ההליכים. היא פסלה את הערבות לציון בנימוק המדהים שהן תומכות בו אידיאולוגית: "כל הערבות המוצעות היו ביחד עם המשיב באותה הפגנה מדוברת, ובהתחשב בכך שהעבירות התבצעו על רקע אידיאולוגי, בהמצאות המשיב והערבות במקום ההפגנה על רקע זה, אני חושבת שיש בערבות המוצעת מרמת הציניות […] אני סבורה שאין מקום שהחלופה תהא אצל ערבות אשר היו במקום של הפגנה שהפכה להיות לא חוקית, בעצם הערבות חולקות את הרעיון האידיאולוגי של המשיב שהוא הרקע לביצוע העבירות." ההדגשות שלי.

hura2

אף אחד לא טען שהערבות שהציעו את עצמן ביצעו עבירה כלשהי. גם הפרקליטות לא טענה זאת. הטענה שלה היתה מסוכנת הרבה יותר: אם אתה תומך אידיאולוגי בחשוד, אתה פסול מלשמש לו כערב. המילים שריחפו אם גם לא נאמרו בחלל בית המשפט היתה "הן שמאלניות." אם אתה שמאלני, אתה אוטומטית שקרן, אתה אוטומטית לא אמין, אתה אוטומטית פסול לשמש כערב.

לזכותו של השופט עטר ייאמר שהוא דחה את התפיסה הזו של הפרקליטות, אבל זה פחות או יותר הדבר היחיד שאפשר לומר בזכותו. בהחלטה שלו, הוא ציטט את שופט המחוזי ואגו: "אותה התפרעות אלימה והמונית, בכניסה לחורה, נדמה, כי לא ניתן לחלוק על כך שמדובר באחד האירועים הקשים מסוג זה, ובעלי פוטנציאל נפיץ שהיו בעשרות השנים האחרונות בתחומי המדינה. כאשר מדובר במסוכנות של משתתף באירוע כזה, אין הרבה משמעות לשאלה מה חלקו המדויק והספציפי. […] אמנם, [כותב השופט עטר] בניגוד לעניינו של אותו קטין, המשיב דנן לא אחז באבן בידו, אך כאמור, אבחנה זו אינה משמעותית בשים לב לעובדה שהמשיב דנן הינו בגיר, ולאור אותו רצף נמשך של התנהלות שפורט." כל ההדגשות שלי. ה"רצף" שעליו מדבר עטר הוא ההפרעה לכאורה למעצר של ציון, האזהרה שלו את העצירים האחרים, והתקיפה לכאורה שלו של השוטר.

hura

כמה הערות. קודם כל, כשהשופט ואגו כותב חגיגית על "אותה התפרעות אלימה והמונית" ש"לא ניתן לחלוק על כך" ש"מדובר באחד האירועים הקשים," הוא, במחילה, מחרטט. האירוע לא נחקר. שום בית משפט עוד לא הגיש פסק דין בנושא. במונחים משפטיים, זהו "אירוע קשה לכאורה." ודאי שאפשר לחלוק על כך; רבים מן המשתתפים אכן חולקים. הבעיה האמיתית מגיע במשפט המזעזע "אין הרבה משמעות לשאלה מה חלקו המדויק והספציפי" של חשוד מסוים.

הלו, ואגו! אתה אמור להיות שופט! אתה לא אמור להיות חותמת גומי להיסטריה מוסרית מלובה של המשטרה! כל מה שיש לך הוא המקרה שלפניך – מה עשה אדם ספציפי, במקום ספציפי, בשעה ספציפית. אם לכל אלה "אין הרבה משמעות", אז מה שיש לנו הוא לא משפט, הוא שיפוט צבאי בעת מצב חירום. אם אתה חושב שלעובדות הנוגעות לחשוד מסוים "אין הרבה משמעות," שהוא אמור להישפט כחלק מהמון אמורפי שלדעתך ביצע או לא ביצע משהו באירוע שלא נחקר לעומק אבל זה לא באמת משנה, אתה צריך להוריד את הגלימה וללכת הביתה. אתה לא ראוי לתפקידך. אתה בעליל לא מבין אותו.

קשה לומר משהו טוב יותר על עטר. "אמנם המשיב דנן לא אחז באבן בידו, אך אבחנה זו איננה משמעותית"? וואלה, טוב לדעת שהעובדות לא משחקות תפקיד מי יודע מה חשוב בבית המשפט שלך. אם הוא לא החזיק באבן, למה כרכת את שמו בהחזקת אבן?

ההתנהלות הזו צריכה להטריד כל ישראלי. אדם מוחזק במשך יותר מ-14 יום – שני הצדדים הגישו ערעור, המחוזי בבאר שבע אמור להחליט מחר על מועד קיום הדיון – משום שהשתתף בהפגנה. הפרקליטות מוציאה את תומכיו של החשוד מכלל אלה שרשאים לסייע לו – כנראה שהיא מצפה שהוא יישען על חסדיהם של זרים גמורים. השופטים אומרים שהעובדות הספציפיות לא משנות, מה שמשנה הוא נראטיב גבוה יותר. חייהם של אנשים קטנים נדרסים בגלגל הגדול.

כך נראית רדיפה פוליטית כשמערכת המשפט הופכת לחלק ממנה. בניגוד לכמה מעמיתי בשמאל – אנשים שאני מעריך ומכבד – אני יודע שהרדיפה הזו לגמרי לא מוגבלת לשמאל. כשההיסטריה הציבורית גדולה מספיק, הגלגל מסתובב גם ימינה. ראיתי את זה בתקופת ההתנתקות, כשבתי המשפט שלחו ילדות בנות 12 שסירבו להזדהות למעצר של שבועות ארוכים; ראיתי את זה כששופטת איבדה את בינתה בהתקף חימה על ילדה חצופה, שהעזה לא להכיר בסמכותה, וקבעה שהסביבה האידיאולוגית שלה משפיעה עליה לרעה ועל כן יש להוציא אותה ממשפחתה הדתית ולהעביר אותה לקיבוץ חילוני. למרבה השמחה, הזוועה הזו – המקבילה המודרנית של החוק האנגלי הישן, שהורה למעוך אדם באבנים, עד שיכיר בבית המשפט – נבלמה בערכאה עליונה יותר.

אבל הדוגמא ההיא צריכה להבהיר: כשהממשלה מתחילה לתופף בתופי הטם-טם ואומרת לנו שהאויבים מתקבצים, יהיו פרקליטים שיאמצו את הנראטיב שלהם ויציגו אותו לבתי המשפט, ויהיו שופטים שימהרו לשרת את המשטר. המטרה של הפרקליטות כיום ברורה, כפי שהיא היתה ברורה בימי ההתנתקות: להשתמש בכלים משפטיים כדי לשבור התנגדות פוליטית. להשתמש בכלים משפטיים כדי לשבור אנשים קטנים, כדי להטיל אימה בשם המשטר על אחרים. רוצה לצאת להפגנה? לא כדאי לך. גם אם לא תפעיל אלימות, זה לא ישנה. אם תהיה במקום, אתה עשוי להיעצר. אם תהיה במקום, הפרקליטות תאמר לבית המשפט שאתה אדם לא אמין ולא ישר.

למה לך? הורד ראש. שב בבית. הם בסך הכל באו לקחת את הבדואים. תורך עוד לא הגיע; אם תהיה כלב טוב, אנחנו מבטיחים שהוא גם לא יגיע. שב מול המסך, שחק במשהו, הבט בחתולול. אל תסתכל מה קורה לאחיך בני האדם בדרום. למה לך? מה, אין לך צרות? מה, בא לך לאבד את מקום העבודה שלך בלי פיצויים? אין לך חובות? אין לך ילדים? אהובים? בעלי חיים? אתה באמת רוצה לראות מה אנחנו יכולים לעשות לחיים שלך? למה, מישהו יעזור לך לשקם אותם אחר כך? היה נתין טוב,

ככה ראש הממשלה אוהב אותך. ואתה, בבוא הזמן, תאהב אותו. או, על כל פנים, תתרגל.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

37 תגובות על ”כשהפרקליטות היא כלי לרדיפה פוליטית“

  1. בטטה הגיב:

    ישראל דצמבר 2013= גרמניה ינואר 1933 = דרום אפריקה 1988
    תנועת החרם תופסת תאוצה ואפילו בקנדה וארצות הברית התקבלו באחרונה כמה החלטות חרם חשובות של גופים כבדי משקל.
    אנחנו מתחילים להימאס גם על החסידים השוטים

  2. מרטין הגיב:

    ועוד דבר אחד?
    אין הפעם?!

  3. ליברטריאן הגיב:

    יש לבטל את הדין הפלילי, לסגור את הפרקליטות ולפרק את המשטרה.

    אגב, ציינת שהמשטרה לא חייבת להשתמש במשהו שאמרת לטובתך. המצב אפילו יותר קיצוני. למשטרה *אסור* להשתמש במשהו שאמרת לטובתך. מבחינת בית המשפט זוהי עדות שמיעה והיא אינה קבילה (או שהיא מקבלת משקל נמוך). בקיצור, מי שמדבר יכול רק להזיק לעצמו.

    • משפטן הגיב:

      הפסקה השניה שלך היא שטות מוחלטת.
      אם *אתה* תגיד ששמעת משהו, זו עדות שמיעה (שאגב, קבילה בתנאים ומקרים מסוימים). אם אתה טוען במשטרה דברים מסוימים הידועים לך מידיעה אישית, והמשטרה היא "השומעת", זו אינה עדות שמיעה.

  4. גיא הגיב:

    פוסט מפחיד. והינה ניסוי מחשבתי לקוראים. תשאלו את ההורים שלכם מה הם חושבים עליו, ועל המצב של מדינת המשטרה שלנו, כפי שאני שאלתי את אבא שלי.
    תשובות קשות לשמיעה, אבל אבא שלי כבר לא יוצא להפגנות כי הוא בעיקרון חי לו במקום קטן, ומנסה למצוא הגשמה ואושר במהלך חייו, בלי להתערב במהלכים של אחרים. גם בדמוקרטיה הוא כבר לא מאמין יותר, הבחירות לא חשובות בעיניו, ואני מבין אותו. זה ממש קשה לראות את הכוח שלך כאדם אחד, במערכת כול כך גדולה.
    אבל זה הכי חשוב בעולם, להפגין אי ציות אזרחי, מול משטר שרומס זכויות של בני אדם, ויהיו בני האדם האלו מי שיהיו. היום זה הם, מחר זה אני, מחרתיים זה אתם. תראו את הפוסט הזה לקרובים אליכם, לכול מי שאתם יכולים. שיהיו מוכנים, בקרוב מאוד אנו נידרש להילחם על זכויותינו ועל החופש שלנו, מול משטר שמאמין שאזרחים הם בעצם נתינים. חשבנו שכבר נפטרנו מכך מאה שעברה, אבל אם יהיה צורך, נזכיר להם שוב. אנחנו לא נתינים, ויש לנו כלי נשק, מוסר ושכל.

  5. מפחד להזדהות הגיב:

    רק טעות אחת- השופט מבין היטב את תפקידו. תפקידו לשמש חותמת גומי והוא מבצע זאת כהלכה.

    • בטטה הגיב:

      את ה"שופטים" ממנים פוליטיקאים ועסקני הגילדה המשפטית באישור מנגנון החושך שצריך לאשר כל מינוי .
      את הג'וב הם חייבים למי שמינה אותם לא למי שמשלם את משכורתם השמנה .

  6. עמית הגיב:

    " המשטרה טוענת שניסה למנוע את מעצרו של אחד המתפרעים. ציון מכחיש זאת; הוא טוען שהוא ניסה למנוע אלימות כלפי עצור שהכיר."

    נו, הנוהל הרגיל. שוטרים מנסים לעצור מתפרע, המתפרע מתנגד למעצר, השוטרים מפעילים כוח, אחד המפגינים האחרים מתנפל בדחיפות וצעקות ומנסה לשחרר את הבחור שהשוטרים בדרך לעצור. הסיפור הרגיל, שאפשר לראות בסירטונים מכל הפגנת שמאל רדיקלי סטנדרטית. עד כמה שפעילי השמאל היו רוצים לראות בהתנהגות שלהם בתקריות האלה כנורמטיבית – היא לא. אם אתה רואה שוטרים עוצרים מפגין שמתנגד למעצר ומפעילים כוח לשם זה, אתה צריך To go the fuck away. אם אתה מתנפל עליהם ומתערב בסיטואציה יש להם כל זכות שבעולם לעצור אותך, ואם עצבנת אותם מספיק כנראה שהם גם יבקשו את הארכת המעצר שלך עד תום ההליכים נגדך.

    "אחר כך, טוענת המשטרה, הובא ציון לתחנת משטרה, שם הפריע לחקירה וקרא לעצורים לא לשתף פעולה עם החוקרים; ציון, מצידו, אומר שהוא בסך הכל הזכיר לעצורים את זכות השתיקה שלהם."

    או בקיצור: הוא המשיך להתלהם גם בתחנת המשטרה וצעק לעצירים האחרים לא לדבר עם השוטרים. יחי ההבדל הקטן בין לאזכר לעצורים את זכות השתיקה לבין זה שעציר אחר יקרא להם להשתמש בה ולא לשתף פעולה עם החקירה. המעשה השני הוא שיבוש חקירה ברור, ועוד עילה מוצדקת לבקש את הארכת המעצר שלו.

    המרחק בין הטענה השלישית כנגד הפעיל ובין הטענה של הפעיל עצמו לא מאפשר להכריע בה ללא חקירה. הטענה של גורביץ שאומרת פחות או יותר "המשטרה מורשעת עד שיוכח אחרת" יושבת על יסודות רעועים, שכן הגרסאות של הפעילים כנגד המשטרה לא יותר אמינות מאלו של המשטרה עצמה. לא פעם "התנגדות לא-אלימה" או מול "אלימות שוטרים" מתבררת כאלימה למדי בסירטונים שהם עצמם מפרסמים.

    לגבי הטענה המפגרת של הפרקליט שהערבות הן פעילות מאותה קבוצה של העציר ולכן אין לקבל אותה – היא מפגרת לא פחות מאשר זה מפגר להתמקד בה כדי לנגח את הפרקליטות או את המשטרה. הפרקליט בא לבית המשפט כדי לטעון בעד השארת החשוד במעצר עד תום ההליכים, ולשם כך הוא נהג כמו כל עורך דין אחר והעלה כל טיעון שהוא הצליח לחשוב עליו למען התיק שלו. להתמקד דווקא בטיעון הזה כדי לנגח את הפרקליטות זה מטופש למדי. אפשר להקדיש בלוג רק כדי לספר על הטענות המפגרות שעורכי דין מעלים למען התיקים שלהם, בפרקליטות כמו גם בסניגוריה. אין כאן שום דבר יוצא דופן, זה חלק מהשיטה (המשפטית. לא רק כאן).

    בניגוד לדברי גורביץ, השופט עטר אכן שופט את ציון על "מה עשה ציון ספציפית, במקום ספציפי, בשעה ספציפית." הוא פסק מה שפסק על פי פעולותיו של ציון עצמו, והוא מציין זאת בבירור בקטע המצולם מפסק הדין שמופיע במאמר: "ולאור אותו רצף נמשך של התנהלות [של ציון] שפורט, כאמור לעיל בהחלטתי".

    • עדו הגיב:

      ונניח שאתה רואה שוטר מכה בלי סיבה אחד המפגינים, מה אתה עושה? go the fuck away?

      • אסף הגיב:

        הבחור הזה עמית, מספק לנו את מ.ש.ל.

        מדינת ישראל היא נס היסטורי: באמצעים של המאה ה-21 היא הצליחה להשתיל ברוב האזרחים תפיסות של יחס בין אזרח לרשות, השייכות לראשית המאה ה-20.

        על-פי הרוב הדומם בישראל, המדינה היא בעלת הזיכיון והזכויות, והאזרחים הם נתינים ותו לא. הרוב הדומם מתנחם בכך שהוא מורכב מנתינים עם פריבילגיות למכביר (כנתינים יהודים "נורמטיביים").

        ועקב כך הרוב הדומם הזה מזכיר יום-יום לעצמו ולאחרים, שהתגובה הנכונה במקרה שמתעללים באיזשהו מיעוט היא במקרה הטוב go the fuck away
        ובמקרה הרע למחוא כפיים ולדרוש עוד (ע"ע הפארסה הטראגית של הפליטים).

      • David הגיב:

        look the other way

        • קורא הגיב:

          מי שצריך to go the fuck away הם:

          1. המשטרה
          2. עמית.

          באמת, go the fuck away ואל תבואו בכלל.

      • יותם הגיב:

        יש פה כשל לוגי בשאלה. השאלה צריכה להיות, "נניח שאתה רואה שוטר מכה את אחד המפגינים, ולדעתך זה ללא סיבה טובה, מה אתה עושה?" הרי בהפגנות קל מאוד לא לראות את כל השתלשלות האירועים, ויכול להיות שגם אם לא ראית את הסיבה, היא הייתה שם, ולשוטר אמור להיות מרחב שיקול דעת לגבי זה.
        אם הוא משתמש בו לרעה, מותר לך לצלם את זה, להתלונן וכו', ולוודא שימצו את הדין עם השוטר.

        אם לדעתך המערכת לא מטפלת בזה כמו שצריך, וששוטרים באמת מנצלים את זה לרעה – זה דבר אחד. אפשר לפנות לרשויות אחרות כדי שיפעלו לעצור את זה, לערוך מחאה, לדאוג לצלם, וכו' וכו'.

        מפה ועד לתקוף שוטר באותו אירוע נקודתי, זה כבר עניין אחר.

        גם מבחינה פרקטית זה מטופש (כשאתה משתין על המערכת היא נרטבת, כשהיא משתינה עליך אתה טובע), וגם מבחינת זה שבפועל אם למשטרה לא היה שיקול דעת לגבי הפעלה מרוסנת של אלימות, אז האזרח הפשוט יכול להיות אלים כרצונו בלי שיהיה כוח מרסן במדינה.

    • עמוס הגיב:

      אין בעיה. כשיעצרו אותך, אם אני בטעות אקלע למקום, אני לא רק אקח צעד אחורה כמו שאתה ממליץ – אני אמחא כפיים לשוטרים. אבל זה רק עבורך, באופן ספציפי.

      זה לא שאני חושב שהדברים הם שחור ולבן אבל אני רוצה משטרה הרבה יותר מרוסנת. פחות אלימה, פחות שקרנית. אני גם מאמין שמשטרה כזו תעשה את כל תפקידיה טוב יותר.

      אני גם לא רואה מה האינטרס של המשטרה או הפרקליטות שאדם ישאר במעצר אם אין בזה צורך, כלומר – פרט לאינטרס לא לגיטימי שהוא הטלת אימה על אזרחים. ואני לא רואה שום סיבה להמציא טיעונים מגוכחים. אני ממש לא רואה איך זה משרת במשהו את הצדק, האזרחים או התנהגות חברתית תקינה. מילא במשפט אזרחי שבו כל צד רוצה להוציא יותר – אבל בפלילי? אולי זה כי לא למדתי משפטים.

      • עמית הגיב:

        אם יעצרו אותי – כמו כל אזרח ממוצע אחר – אני לא אתנגד בכוח למעצר, והוא יסתיים בזה שאני מובל לניידת ללא כל תקרית. פלא שכזה.

        לעומת זאת בהפגנות כמו זאת בחורה, ציות לחוק זה לא מה שעומד בראש מעיניהם המפגינים. אין מעצר שעובר מבלי שהעצור מנסה להתנגד בכוח ודחיפות למעצר, ומבלי שאחרים מתנפלים על השוטרים בדחיפות וצעקות כדי לעזור לו. יש לשוטרים כל זכות במצבים האלה להפעיל כוח כדי להשלים את המעצר וגם לעצור את מי שהתערבו בניסיון לשבש אותו, ומי שלא מבין את זה יש לו בעיה.

        אין ספק שמשטרה מרוסנת ופחות אלימה הייתה מטיבה עם כולם, אבל בין אם מדובר במפגיני ימין רדיקלי או מפגיני שמאל רדיקלי – המפגינים לא שמים על המשטרה או הוראותיה, מתנגדים בכוח למעצרים, תוקפים שוטרים וזורקים עליהםאבנים (השמאלנים משאירים את זה לפלסטינים, הימנים עושים זאת בעצמם). גם עבור אלה וגם עבור אלה להצטלם מתעמתים עם המשטרה מביא "יוקרה". אין פלא שהמשטרה והפרקליטות נוקטות בצעדים קשים יותר עם הזמן.

        • AP הגיב:

          "אם יעצרו אותי – כמו כל אזרח ממוצע אחר – אני לא אתנגד בכוח למעצר, והוא יסתיים בזה שאני מובל לניידת ללא כל תקרית. פלא שכזה."

          אני מאחל לך שלעולם לא תצטרך להעמיד במבחן את ההצהרה הזו. וב"לעולם לא" אני כמובן מתכוון ל"עוד היום".

    • יורם הגיב:

      השתתפתי, כמו אלדד ועוד אלפי אזרחים שומרי חוק בהגנה המדוברת בחורה. לאחר הסתערות המשטרה על המפגינים כאשר, כמו מאות אנשים סביבי פשוט התהלכתי בתוך כאוס של רימוני הלם וגז וסילוני מים שהומטרו בכיוונים אקראיים ראיתי אנשים נעצרים סביבי ללא כל סיבה נראית לעין ומוכנסים לניידות. אדגיש : אין מדובר ב"מתפרעים" אלא באנשים שעמדו ליד ניידות המשטרה וחיכו לשוך המהומה. עדות ראיה מטווח של פחות ממטר: ממש לידי בחר שוטר לעצור אדם מקרי מתוך המפגינים שעמד כמוני ללא כל הפעלת שרירי זרועות או רגליים או השמעת קול רם. אילו היה לי אומץ לשאול את השוטר לפשר המעצר או לבקש ממנו להזדהות הייתי נחשב עכשיו ע"י הפרקליטות לבעל "מסוכנות" המחייבת מעצרי עד תום ההליכים. לפי הקריטריונים שלך (כל הרעדה של מיתרי הקול היא "התלהמות"ואני אכן משמיע צלילי דיבור לפעמים) הם היו צודקים.

    • ארז הוכמן הגיב:

      "לא פעם "התנגדות לא-אלימה" או מול "אלימות שוטרים" מתבררת כאלימה למדי בסירטונים שהם עצמם מפרסמים."
      תן דוגמא או GTFO

      • קורא הגיב:

        אפילו נניח שאתה צודק. נגיד ששוטרים פועלים באופן בלתי-חוקי ואלים; למשל, מנסים לפזר הפגנה של אנשים נגד פינוי בתיהם באמצעות חומרים כימיים פוגעניים, מכות, רימוני עשן וכוולי. מדוע שאנשים לא יגיבו באלימות כדי לסכל את פעולתם הפסולה של השוטרים? זה אך-צודק לדעתי.

        propter et decorum est contra patria protestari

        • ארז הוכמן הגיב:

          אז אני מבין שאין לך דוגמא וסתם זרקת רעל לחלל האוויר בתקווה שאף אחד לא יבקש ממך אסמכתאות. אני לא רואה סיבה להמשיך את הדיון או להתייחס אליך.

      • אמת מארץ הגיב:

        "לא פעם"? וואללה? כי בדרך כלל מתברר שהמשטרה נהגה באלימות יתר, בעיקר עצרה אנשים סתם, ושוטרים שיקרו ותאמו עדויות. לא פעם, ולא פעמיים

    • ygurvitz הגיב:

      נו, הנוהל הרגיל. שוטרים מנסים לעצור מתפרע, המתפרע מתנגד למעצר, השוטרים מפעילים כוח, אחד המפגינים האחרים מתנפל בדחיפות וצעקות ומנסה לשחרר את הבחור שהשוטרים בדרך לעצור.

      הוכחות? ולא, בהתחשב בכך שהן ועדת חקירה ממלכתית – ועדת אור – והן ראש מח"ש לשעבר קבעו שבמשטרה יש תרבות שקר, עדות של שוטר לא יכולה להיחשב לראיה אלא אם היא נתמכת בראיה חיצונית. המשטרה לא העלתה כאלה. איפה ההוכחות שלך?

      אם אתה רואה שוטרים עוצרים מפגין שמתנגד למעצר ומפעילים כוח לשם זה, אתה צריך To go the fuck away

      מ.ש.ל.

      יחי ההבדל הקטן בין לאזכר לעצורים את זכות השתיקה לבין זה שעציר אחר יקרא להם להשתמש בה ולא לשתף פעולה עם החקירה. המעשה השני הוא שיבוש חקירה ברור

      כלומר, יש לך זכויות אבל אם מישהו מודיע לך עליהן וממריץ אותך להשתמש בהן, כי יכול להיות שאתה לא מודע להן, זה "שיבוש חקירה"? זו תפיסה… מעניינת. ושוב: איזו מין חקירה זו, שמתנהלת בנוכחות שורה של עצירים?

      הפרקליט בא לבית המשפט כדי לטעון בעד השארת החשוד במעצר עד תום ההליכים, ולשם כך הוא נהג כמו כל עורך דין אחר והעלה כל טיעון שהוא הצליח לחשוב עליו למען התיק שלו

      הפרקליט הזה מקבל ממני משכורת. הוא אמור לייצג את הציבור. ככזה, ובמיוחד בהתחשב בכך שהוא נציג התביעה שדורש את שלילת חירותו של אדם, הוא לגמרי לא יכול להשתמש בכל השטיקים הרגילים. הוא מייצג את הציבור, גם אם הוא לא מבין מה זה אומר.

    • ארן הגיב:

      אתה טועה ומטעה.

      ראשית, יש לך חוסר הבנה בסיסי של מה זה (מבחינה משפטית, וזו הבחינה הרלונטית היחידה) מה זה שיבוש חקירה.

      שיבוש חקירה, זה או שאתה מתאם עדויות, או משמיד ראיות, או שאתה מאיים על עדים שלא יעידו. ודוק "מאיים על עדים" לא על חשודים.

      הטענה של השוטרים שעצור התנפל על שוטרים ב*תחנת המשטרה* היא טענה כל כך פנטסטית, שעצם העלאתה מותחת עד לשבירה את האמון בטענות המשטרה. הרי אדם צריך להיות מטומטם לגמרי, או תחת השפעת חומרים משני תודעה או משוגע כדי להתקיף שוטרים בתחנת המשטרה כשאר הוא עצור. בנוסף הוא היה אמור להיות אזוק, אז איך בדיוק הוא התקיף שוטרים? ירק עליהם?

      לגבי זה שפרקליט מהיא טענות מן הגורן ומן היקב, זה שוב חוסר הבנה מה תפקידו של עו"ד מטעם המדינה. תפקידו הוא לסייע לבית המשפט. וראה מקרה ג'ון דמניוק בו הפרקליטות השקיעה משאבים רבים והביאה ראיות שערערו את ההרשעה של דמניוק.

      בדרך כלל אתה שומר על רמת טעון גבוהה יותר עמית.

  7. אורית הגיב:

    אחד הפוסטים שהשאירו אותי יותר המומה. ואני קוראת את כולם.

  8. צבי הגיב:

    עוד תוספת קטנה: הכרתי באופן אישי בחורה שראתה שוטרים עוצרים אזרחים ברחוב (זה נוהל שכיח שכבר דובר בו לא מעט, ששוטרים עוצרים עוברי אורח בשכונות מתאימות, בודקים את הזהות שלהם ומפשפשים בכיסיהם – אולי ימצאו שם סמים) וצעקה להם שהם לא חייבים לשתף פעולה (כלומר, לא חייבים לתת לשוטרים לפשפש בכיסיהם ולא חייבים לענות לשאלותיהם כמו מה אתם עושים פה ולאן אתם הולכים) – נקודה שכבר הודגשה לא מעט על ידי האגודה לזכויות האזרח; השוטרים פשוט מנצלים את חוסר הידיעה של רוב האזרחים לגבי זכויותיהם. השוטרים עצרו מיד את הבחורה הזו ובהמשך גם התנהגו אליה באלימות. הטיעון הרגיל – כמו במקרה שגורביץ מביא – שהיא הפריעה לשוטרים במילוי תפקידה. ובמלים אחרות: כל אזרח שאומר לאזרחים או לשוטר משהו הופך בעצמו לעבריין. אני חושב שזו נקודה מהותית שאי אפשר להגזים בערכה – ששוטרים אינם חסינים ושהערה או ביקורת שנעשית במהלך פעולתם אינה עבירה לכשעצמה. ביקורת על אלימות משטרתית, על מעצר לא חוקי, או העמדת הנעצרים על זכויותיהם אינה יכולה להחשב לעבירה, ומעצר של מי שמעיר כך צריך להיות עבירה בפני עצמו.

  9. nachum הגיב:

    הפרקליטות דורשת את המשך מעצרו של ציון עד תום ההליכים it dosnt matter. the judge will decide, and if you want to say that the judge is not a democrat – say it.

  10. בטטה הגיב:

    האלימות הנוראה של המשטרעה כבר גרמה לכך שהמשטרעה סולקה ממגרשי הספורט ובמקומם שמו סדרנים וראה זה פלא האלימות במתקני הספורט ירדה פלאים
    מ.ש.ל

  11. אייל הגיב:

    השופט ה"פטריוט" ואגו הבחין כי הפרקליטות שכחה להגיש עיקרי טיעון בתיק בו הוגש כנגדה ערעור. או אז אץ רץ, ירד לזירת המחלוקת, וכתב החלטה אשר הזכירה לנ"ל את מחדלה ובכך הצילה מכך שהערעור יתקבל. כל זאת בניגוד לעקרון היסוד של השיטה האדוורסרית. אולם, כזה הוא הרוב המכריע של שופטי מחוזי ב"ש. ראו , למשל, ע"פ פרפרה נ' מ"י, שם נקבעו דברים המנוגדים למושכלות יסוד. ככלל, המדיניות באותו בימ"ש הינה "לדפוק" את הערבים והשחורים וזאת גם למניעת "הצפה" בתביעות רבות בגין מעצרי שווא הנפוצים מאוד בקירבם.

טראקבקים/פינגבקים

  1. הימין הישראלי: צה"ל הוא, במשתמע, פושע מלחמה | החברים של ג'ורג'
  2. סאקסוניה | פוטבולוגרפיה
  3. המשטר הציוני נגד אלדד ציון (ואחרים) | החברים של ג'ורג'