החברים של ג'ורג'

ללכת עם הכיבוש ולהרגיש בלי

מישהו, ככל הנראה חמוש פלסטיני, הרג אמש (א') חמוש ישראלי בחברון, והחברה הישראלית נכנסה מיד למצב החביב עליה, קרי התנוחה העוברית. חיות האדם האלה, נשמעו הקינות מכל עבר, איך הם העזו. "מעריב," שמנהל פייט יפה עם "ישראל היום" על תואר מדמנת התקשורת הישראלית, הודיע בכותרתו הראשית ש"צה"ל מכתר את חברון," ובכותרת הגג שלו שהחיסול בוצע "בעיצומן של חגיגות חול המועד עם עשרות אלפי מבקרים."

hebron encircled

אני לא יודע איפה למד עורך "מעליב" (כפי שנהגו עובדיו לקרוא לו בחשאי ולא לגמרי בחשאי) עברית; אני יודע שכיתור הוא לא מהלך שמבוצע כלפי עיר. הוא מהלך שמבוצע כלפי כוח לוחם אחר. על ערים אתה צר, אתה מביא אותן במצור, אתה מטיל עליהן מצור. כש"מעריב" מדבר על "כיתור" – מהלך מגוחך במיוחד לאור העובדה שצה"ל יושב בתוך חברון – יש לכך סיבה: הוא מנסה לתת לפעולות של ענישה קולקטיבית (מעצר של מאות, פגיעה קשה עוד יותר מהרגיל ביכולת התנועה של עשרות אלפים, שיבוש אורחות החיים) נופך צבאי. אנחנו לא מבצעים פשעי מלחמה; אנחנו לא צרים על עיר ובה עשרות אלפי אזרחים כבושים גם כך; אנחנו "מכתרים."

ראוי לשים גם לכותרת הגג ההיא, על "חגיגות חול המועד." אולי כדאי שהעורך יוציא, במחילה, את הראש מפי הטבעת, ואז אולי יקלוט שמבחינת הרוב המכריע של תושבי חברון, הם לא חווים "חגיגות חול המועד": הם חווים את הכיבוש בצורתו הבהמית ביותר. אבל אם הוא היה כותב כותרת בהתאם – נניח, "בעיצומו של כיבוש משפיל בן יותר מ-46 שנים" – הוא היה מאבד את הקהל המועט שנשאר לו, כי הציבור הישראלי לא מוכן יותר לשמוע על התנגדות פלסטינית לכיבוש. בשום צורה שהיא. הוא גם לא רוצה לשמוע על הכיבוש.

שגרה יומיומית בחברון, 2009

הציבור הישראלי מתנגד להרג חיילים ישראלים, למעשה עוד יותר מכפי שהוא מתנגד להרג אזרחים ישראלים – זו מחלה נפשית שכבר כתבתי עליה לא מעט ולא כאן המקום להרחיב. אבל הוא מתנגד לא רק למחאה אלימה, אלא גם למחאה לא אלימה: הוא תומך בהתלהבות בפיזור אלים של הפגנות לא אלימות ורעיון כמו חרם, מחאה שאין שלווה ממנה, מוציא ממנו צווחות 'אנטישמיות!" ואין אחות שתתקע לו זריקת הרגעה בווריד. אין, בעצם, שום צורה של התנגדות פלסטינית שהיא לגיטימית מבחינת הציבור הישראלי.

בשבועות האחרונים עבר הציבור הישראלי בשתיקה על היורצייט להסכמי אוסלו, שציינו 20 שנה לחתימתם. ויש לומר שהסירוב הזה להכיר בלגיטימיות של התנגדות פלסטינית ובעצם בלגיטימיות של קיום פלסטיני היא, בסופו של דבר, התוצאה העיקרית של הסכמי אוסלו. בזמן האינתיפאדה הראשונה, התנגדות פלסטינית, גם הרג חמושים, זכתה אמנם להתנגדות ניכרת אבל גם להכרה בלגיטימיות שלה. היתה הבנה רחבה שאם אתה שם על עצמך מדים ולוקח נשק, הכנסת את עצמך למשחק שבו פגיעה בך היא לגיטימית. התפיסה שהנחיל אהוד ברק – השקר של "ניסינו שלום, הם פתחו במלחמה" – אפשרה, מבחינת הישראלי הממוצע, פשוט למחוק את הפלסטינים מהתודעה אלא כ"רסיס בישבן", שמכאיב מדי פעם.

הכיבוש מעולם לא פסק, ולמעשה רוב הפלסטינים חיים היום רע יותר מכפי שחיו קודם להסכמי אוסלו. בגין ייסר אותם בשוטים ונתניהו מייסר אותם בעקרבים. הציבור הישראלי מעדיף לא לדעת. חמושינו העוקצניים הרגו 18 פלסטינים השנה, שאף אחד מהם לא היווה סכנה למישהו – לכל היותר פוטנציאל לסכנה – וזה בסדר. מה הם רוצים. ומה זה משנה שמספר המתנחלים הוכפל ושישראל נוקטת בטרור שיטתי אך שקט של בניית מאחזים. קודם כל אנחנו לא נפנה שום דבר וחוץ מזה, יש משא ומתן, לא? אז מה הם רוצים?

אבל דיכוי פראי להתנגדות לא אלימה רק מעודד את ההתנגדות האלימה – וזה, בסופו של דבר, בדיוק מה שצה"ל רוצה, ולכן בדיוק את זה אסור לתת לו. מצד שני, הפלסטינים צריכים להבהיר לישראלים שאין כיבוש בלי מחיר ושהם ישלמו את המחיר על בסיס יומי.

הפתרון המתבקש הוא לבטל רשמית את הסכמי אוסלו, שכזכור היו הסכמי מסגרת שאמורים היו לפקוע במאי 1999, להודיע על פירוק הרשות הפלסטינית ולהבהיר לישראל שאין עוד יותר כיבוש נוח. רוצים כיבוש? תצטרכו לעשות אותו בעצמכם, בלי קבלני משנה. אין טעם עוד בממשלת-סרק שאין לה שמץ של ריבונות ושאנשים המתקראים שריה זקוקים לאישורו של הכובש כדי לנוע בתוך הטריטוריה שלכאורה היא שלהם ואל מחוצה לה.

רוב הישראלים סבורים שהסכמי אוסלו היו שגיאה. אז הנה, הבה נבטל אותם, הבה נאלץ ממשלה ימנית לאמץ, סוף סוף, סוג כלשהו של מדיניות.

הערה מנהלתית: אני רוצה להודות לאנשים שבאו לבקר בדוכן שלנו בפסטיבל אייקון אמש (א'), לאלו מהם שניהלו ויכוחים ערים ובמיוחד לאלו מהם שתרמו לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • ירון סנדר

    יש לוותר על השטחים לטובת ירדן, מדינה ירדנו פלסטינאית גדולה תהיה צעד בכיוון הנכון.

    • עדו

      רק שהירדנים לא טיפשים והם כבר ויתרו על השטחים לפנינו. הם לא צריכים את כאב הראש הזה והבינו כבר מזמן שעשינו להם טובה ענקית ב67

      • ירון סנדר

        והפרחים לשמיר שהיה דחוף לו משום מה לגנוז את הסכם לונדון.

      • דודי

        80 מהירדנים הם פלסטינים, בשבילם איחוד עם הגדה לא יהיה כאב ראש אלא מהלך מתבקש וטוב, מדוע שיחצוץ גבול בין שני חלקי עם אחד?

        לשלטון הבדואי זה לא יבשר טובות, נכון.

        • דודי

          80%, כמובן…

  • ג'וני הפרד

    הפלסטינים לא יפרקו את הרשות הפלסטינית כמו שמצביעי המפד"ל לא יפרקו את הרבנות הראשית. יש יותר מדי בעלי תפקידים, אנשי עסקים ומקבלי פינוקים אחרים המתפרנסים ממנה. התועלת לכלל הציבור שולית.

    • קובי

      בדיוק. אבל גם בעלי התפקידים יצטרכו מתישהו להביא קבלות כי חלק ניכר מהציבור שלהם רואה בהם משת"פים אמריקאים

  • ירון סנדר

    אז הנמשל שלך הוא שכול הפלסטינאים הם מפד"לניקים? זה לא מצביע טובות.

  • אהלן יוסי,

    1. תיקון קטן: מספר המתנחלים לא הוכפל מאז 93, הוא שולש.

    2. לעניות דעתי, אין זה מתפקידו של השמאל הישראלי להשיא עצות להנהגה הפלסטינית. זה לא משרת לא אותם, ובטח לא את השמאל. (אפילו אם זו עצה טובה)

    • סתם אחד/האחד

      שלום
      רוב המתנחלים – לא נחשבים מתנחלים בעיני הישראלים , תוריד את גושי ההתיישבות ואת הישובים החרדים ונשארת עם כמה כמות קטנה של אזרחים .

      • תוריד את הגושים ואתה נשאר עם חצי מהמתנחלים. אריאל ומעלה אדומים הן אולי נחשבות לגושים במכבסה הישראלית, אבל הן עמוק בשטח פלסטיני ופלסטין שלא כוללת אותן היא אוסף בנטוסטנים. (מה שלא נכון לגבי בית"ר עילית, רמות אלון, גילה, וכו'.)

  • Gig_op

    אכן, אין שום צורת התנגדות פלסטינית שנתפסת כלגיטימית בציבור הישראלי. חרם? טרור כלכלי !
    מהלכים באו"ם? טרור דיפלומטי !

  • קובי

    מעריב אכן קורץ למתנחלים ונהיה סניף של בנט ואורי אריאל לאחר שהשתלט עליו בן צבי במימון חותנו קונרד מוריסץ עסק כלכלי אין פה אבל אגו נפוח בהחלט יש

  • שאול סלע

    בישראל התקיים ומתקיים טרור תרבותי של המנגנון השלטוני של מדינת ישראל נגד אזרחים ישראלים

    עד תחילת שנות התשעים לפני שהיה רדיו אזורי היה נסיון של הממסד להכתיב את התכנים התרבותים שהוא חשב שאזרחי ישראל צריכים להתוודע אליהם.בעריצות הזאת מצאו לא יכלו יוצרים מזרחים לבטא את עצמם ברדיו הממלכתי אלא בקסטות בלבד.

    כיום הבעיה היא צנזורה על ספרי לימוד באזרחות שהתכנים שלהם לא מוצאים חן בעיני המימסד שלא מסוגל להפנים שהנרטיב הפלסטיני מצוי ברשת

    • שאול סלע

      התגובה היא לחיליק

  • זליג

    חשוב ומדוייק.

    בעיקר מרגיז ומעליב את האינטליגנציה הוא הצורך להגדיר כל פעולה של הצד השני כטרור. כלכלי, תרבותי, חברתי, הסברתי (!), הפלסטינאים לא מסוגלים לעשות דבר שאיננו טרור. ישראל רוצחת מדענים שעובדים בשירותן של מדינות עוינות על אדמתן? מגננה לגיטימית.

    ואי אפשר בלי נטפוק קל: יאָרצייט, לא יורצייט. ועדיף עם קמץ מתחת ל-א'.

    • זליג

      אה, יצא לי באמת עם קמץ.

  • אולג

    ככה למחוק תגובות יוסי
    מה עם חופש הביטוי מה עם דמוקרטיה ?

    • אלכס ז.

      שיעורי בית:
      למד מה זאת "דמוקרטיה", מה זה "חופש הביטוי" ומה הקשר שלהם לבלוג של גורביץ?

      • ירון סנדר

        חשבתי שהבלוג הזה פרו דמוקרטיה, מה עם דוגמא אישית?

        • ygurvitz

          תברר מה זה דמוקרטיה, מה זה חופש הביטוי (מי אמור להעניק את החופש הזה), מה זו במה, מהם טרולים, ואחרי זה תחזור אלי.

          • אולג

            עדין נפש נהיית יוסי.
            לקרוא לחיילינו חמושים, לגלות זלזול
            ועדישות למותם זה בסדר.
            אבל לקבל תגובה לגבי בעייתיות מסוימת
            בהתנהגות זאת בזה כבר לא עמדת.

            טרולים עלייך יא יוסי.

            • יבגני

              אולג – בוא נסגור על זה שאתה פרימיטיב סובייטי, ושאתה מעולם לא תוכל להבין או להזדהות עם בלוג זה.
              מקובל עליך?

              • ירון סנדר

                צודק אולג: תתחיל לשנן אני באתי מתרבות סובייטית ולכן אין סיכוי שאוכל להשתלב בבלוג הדמוקרטי ביותר במדינת ישראל.

                נכון שאתה עכשיו מרגיש הרבה יותר טוב?

                • אולג

                  תודה ירון באמת תהיתי שנים על שנים למה אני לא מזדהה עם כל מה שכתוב בבלוגים של השמאל הראדיקלי הנאור.והנה בא יבגני ובאבחה אחת פתר לי את הבעיה.
                  אני גם פרימיטיב וגם סובייטי.
                  סטאלין וודקה בללאיקה זהו כל עולמי.
                  (מפזר עפר על ראשי תוך שירת ההמנון,
                  הסובייטי כמובן)

                  • אלכס ז.

                    זאת לא הבעיה שלך. אם עדיין לא הבנת אז איית לך אותה:
                    אתה עצלן, חוצפן וטיפש. לא בגלל שאתה ימני, או בגלל שאתה לא מסכים עם גורביץ – אתה סתם עצלן, חוצפן וטיפש.

                    אני וגורביץ אמרנו לך שאתה לא מבין את המילים שאתה כותב. אמרנו לך שלמילים יש משמעות אחרת ממה שנדמה לך. האם טרחת לברר מה משמעותן? האם השקעת את חמש או עשר הדקות הדרושות כדי לעשות את המינימום שבמינימום וקראת על המושגים האלו בויקיפדיה? לא, כי אתה עצלן.
                    האם הבנת שאם לא בא לך לקרוא קצת, אז לפחות עדיף להפסיק לחפור? לא, כי אתה גם חוצפן.
                    ואם זה לא היה מספיק אתה מנסה להשוות בין האמרות של גורביץ במאמר שלו למה שאומרים המגיבים כאן למרות ששנינו רמזנו שאין מה להשוות בלי קשר לתוכן המאמר או תוכן התגובה. למה? כי אתה גם טיפש.

                    • ירון סנדר

                      דמוקרטיה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם[1], (δήμος דמוס עם , κράτος קרטוס שלטון)) היא שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד. הם יכולים לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו: הזכות לחירות, חופש דיבור, חופש התאגדות, זכות קניין, וחופש התנועה.

                      חופש ביטוי הוא חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירת סרט קולנוע וכל שאר דרכי התקשורת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.
                      חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אך לעתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה. גבולותיו של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד. דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות או תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה מגבילים את חופש הביטוי. דיני לשון הרע מגבילים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב.

                      אחרי שביארנו את 2 המושגים הכול כך חשובים הללו נשארה עדיין הסוגיה האחרונה: מה הקשר שלהן לבלוג של גורביץ? לעונה נכונה מובטחת תגובה לא מצונזרת.

                    • אולג

                      ובקיצור יוסי אוהב לכתוב מה שבא לו בבלוג הפרטי שלו (שזה בסדר גמור) אבל לקבל קצת ביקורת על מה שהוא כותב לא תמיד בא לו ולכן לפעמים הוא מוחק תגובות.
                      שזה גם בסדר ונאור ואפילו אולי דמוקרטי ואין פה שום בעיה עם חופש ביטוי (של יוסי)
                      רק בבקשה בבקשה אלכס ז. על תקרא לי יותר בשמות כי אני לא אעמוד בזה.

                    • א

                      "אני וגורביץ'" – אתה מועסק כעוזר שלו או משהו? נראה לי שבתגובות שלך אתה רק עושה לו שירות דוב.

                      תן לו לדברר את עצמו ולך תעיין בויקי בינתיים.

              • אולג

                כשבחור בשם יבגני קורא לאדם איתו לא שוחח מעולם פרימיטיב ועוד סובייטי אינו מגלה חוכמה רבה וגם לא חוש אירוניה מינימלי.

                לגבי הבנה, אינני פסיכולוג ולכן אין בכוונתי להבין מה גורם לכותב הבלוג לכתוב את מה שהוא כותב אותי מעניין התוכן והתוכן הוא בעייתי וראוי לתגובה ולקריאת תיגר ( נראה לי הכנסתי קצת יותר מידי פאתוס, נו מילא).
                ולגבי הזדהות, וואללה לא ידעתי שהבלוג הוא למזדהים בלבד.או אתה יבגני נוהג לקרוא רק בלוגים איתם אתה מזדהה, כי חבל comrade.
                כדי להרחיב את היריעה.

                • יבגני

                  אולג – יש לי הבנה דקה לגבי הווי סובייטי, ומספיק לי משפט אחד כדי לדעת זאת על מישהו.

                  ועצה, שמאל רדיקלי זו רק מילה – אם תנסה לחרוג ממנה ולחשוב מעט על מוסר ולא רק על קסנופוביה, אולי ישתנה אצלך משהו.

                  • אולג

                    תגיד ג'ניה בקפה אתה גם יודע לקרוא
                    או שרק בכף יד?

                    קסנופוביה?
                    איפה הזית קסנופוביה במה שאי פעם כתבתי בבלוג זה או אחר ?
                    או שפשוט למדת מילה חדשה ונורא רצית להשתמש בא?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    רק כדי להבין את הטיעון האפולוגטי שמתרוצץ כאן
    משום שישראל מגדירה פעולות מחאה פלסטיניות לא אלימות כטרור. אז רצח של חייל הוא לא טרור. זה חדש ומרתק

    זה כמעט נוגע ללב כשזה מגיע מאנשים שהיפרבולה היא אופן הביטוי היחידי בארסנל שלהם

    • גיל ב'

      הרג חייל הוא בכל מקרה לא טרור בלי קשר להגדרת פעולות המחאה. יש הבדל וחשוב לכולנו לשמור עליו בין חייל נושא נשק בתפקיד פעיל לבין אזרח. פגיעה בחיילים, כואבת ככל שתהיה, היא לא פעולת טרור אלא לוחמת גרילה. וזה לא ממש חדש או מרתק, כבר לפני קום המדינה היו ויכוחים בין המחתרות, כשההגנה טוענת שאין לפגוע במי שאינם חיילים. בהתאם הבריטים התייחסו אחרת להגנה מצד אחד ולאצ"ל ולח"י מצד אחר.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        אני מבין שאתה מקטלג את הבחור שערף את ראשו של חייל בלונדון כלוחם גרילה. נו מתקדמים.

  • דני

    ההנהגה הפלסטינית עושה בשכל כשהיא נאחזת בציפורניים במוסדות שהיא בנתה בגדה המערבית. טעותם ההיסטורית המרכזית של הפלסטינים בימי המנדט הייתה בכך שהם עסקו בעיקר במניעת הקמתו של בית לאומי יהודי ולא בהקמת בית לאומי פלסטיני.

    בית לאומי כזה אינו נבנה רק על בסיס התנגדות לכיבוש – הוא נבנה באמצעות מוסדות חינוך, בריאות, סניטציה, ארגון קהילתי וניהול חיים. הוא נבנה באמצעות זה שלקהילה הלאומית יש אמצעים מוסדיים לנהל את חייה ולקבל הכרעות באופן קולקטיבי.

    הפלסטינים זכו, למרות הכיבוש ולמרות ההתנגדות הישראלית, להשיג יצור-כלאיים שכזה – מעין מדינה שבדרך שמאפשרת להם להמשיך לנהל את המאבק בישראל ובמקביל לבנות את מדינתם שלהם היכן שהם יכולים. גורביץ, שמתעניין יותר בשלילת הלגיטימיות של הכיבוש ושל הלאום היהודי כלאומיות פוליטיות מאשר בפתרון הסוגיה הפלסטינית, לא מבין איזו עצת חושי איומה הוא נותן להם.

    לימין הישראלי מהלך שכזה יהיה מתנה. הוא אולי ימרח קצת ביצה על פרצופם של אנשי ההסברה, אבל הוא בעיקר יעורר ייאוש בקהילה הבינלאומית מעיסוק בסכסוך ויאפשר לו לקדם במרץ את תכנית א"י השלמה, ואולי אף לגרש את הפלסטינים (זה לא שיש להם מדינה לעבור אליה…). אבל מה אכפת לגורביץ – הוא יוכל להמשיך לכתוב מאמרים מנומקים על הזוועה הישראלית ולשמור על מעמדו וזכויותיו בישראל.

  • נתן

    מאמר מדויק ונכון.

    באופן מוזר כל פיגוע פלשתיני מעורר מיד תגובות בימין כאילו מדובר באיזה הוכחה ניצחת לצידקת דרכם בבחינת "הנה אמרנו לכם". ונשאלת השאלה מה בדיוק זה מוכיח, שהכיבוש הוא טוב? ששליטה על עם אחר היא מעשה חכם? שדיכוי ואפרטהייד של בני אדם מביאים שלום וביטחון? על מה הם קופצים כמוצאי שלל רב.
    אם כבר אז כל פיגוע מוכיח בדיוק את ההיפך.

  • בטח אצונזר

    הערה כללית:
    אני מוצא טעם לפגם בבלוג שמתיימר לבקר תהליכים במדינת ישראל, אבל נכתב ע"י אדם שמתנגד קטגורית לקיום של מדינת ישראל או כל סוג אחר של עצמאות תרבותית ליהודים, שאותם הוא מגדיר כ"לא באמת עם אלא דת".

    זה כמו, להבדיל שצמחוני יבקר את מנגנוניה העסקיים של מקדונלדס.
    הרי ברור שלאיש יש אג'נדה מוסווית למוטט את הגוף אותו הוא מבקר וזה גם מה ששווה אמינותו.

    זו הערה לאנשי השמאל הציוני שקוראים את הבלוג של גורביץ'.
    יורקים עליכם, זה לא גשם.