החברים של ג'ורג'

תיקון טעות ומאה קולפה (קצר)

כתבתי בפוסט של אמש ש"אין לי שום טרוניה כלפי החמוש הישראלי שהרג אמש שני חמושים פלסטינים שניסו להשליך לעברו בקבוקי תבערה." הייתי צריך לדעת טוב יותר.

בינתיים, קיבלנו יותר פרטים על התקרית ההיא. התמונה עגומה למדי. צה"ל כבר התחיל לחקור אותה. צה"ל הרג שני פלסטינים. לטענת הצבא – נזכיר שזו רק טענת הצבא – אחד מהם נהרג לאחר שהשליך בקבוק תבערה. תחילה דווח רק על הרוג אחד. גופת ההרוג השני, נאג'י בילביסי, נמצאה רק שעות רבות אחרי התקרית. הצעיר נמצא כשהוא ירוי בגבו. חמוש צה"ל שהיה אחראי ככל הנראה לירי ירה בו תוך כדי מרדף – ועכשיו הוא טוען שהוא "חש בסכנה." צריך לציין שמאחר ויש הרוג שנודע עליו רק שעות ארוכות לאחר מותו, צריך ראשית קודם כל לסלק את החשד שהוא נרצח לאחר שנתפס והחמושים ניסו להסתיר את הרצח הזה ולא דיווחו על ההרג.

אבל נניח שלא זה המצב, אם החמוש חש בסכנה, מדוע הוא יצא למרדף מהעמדה המבוצרת שלו? ג'ון בראון העלה עוד שתי שאלות ראויות: אם החמוש ראה שפצע את בילביסי, מדוע הפקיר אותו לדמם למוות? אם בילביסי היה מרוחק כל כך שהחמוש לא ראה שפגע בו, כיצד "חש מאוים"?

לחמושי צה"ל יש היסטוריה עגומה של "תחושת איום." המקרה היותר ידוע לשמצה הוא זה שבו חמושים ירו למוות בשני פלסטינים לאחר שלטענתם הם תקפו אותם בקלשון. מאוחר יותר, כשנחקרה התקרית, החמושים שינו את גרסתם וטענו שהם הותקפו במזרק. למיטב ידיעתי, איש מהחמושים לא הועמד לדין.

בתקרית הנוכחית, כבר טענו החמושים שהיה ירי לעברם. לא היה. אחר כך הם דיברו על כך ששני פלסטינים השליכו לעברם בקבוק תבערה. הגרסה הנוכחית היא שאחד השליך בקבוק תבערה ונורה, והשני נורה בעת מרדף אחר כך. אני מצטער, והייתי צריך לומר זאת מראש: לא מאמין לכם בלי ראיות. שיקרתם מספיק. אם צה"ל טוען שהופעלו בקבוק תבערה נגד אנשיו, אני רוצה ראיות לכך. הפלסטינים, אגב, שמשקרים לא יותר מצה"ל, טוענים שפתחו עליהם באש לאחר ידוי אבנים, לא ידוי בקבוקי תבערה. בצה"ל אומרים שכל האירוע תועד במצלמות אבטחה. אם לא תשמעו על התקרית הזו יותר, ואין להניח שהתקשורת הישראלית תחזור אליה – כולה פלסטינים, למה לעצבן את הקורא היהודי – סימן שמה שהן תיעדו היה די מביך. אולי זה ייגמר במזרק.

אני רוצה להתנצל על כך שקיבלתי את עמדת צה"ל ללא עוררין בפוסט של אמש. אשתדל להזכיר לעצמי לא לחזור על הטעות הזו.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט של אמש התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה, ביניהן תרומה גדולה מאד. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • לפעמים אנו נאלצים לקבל את עמדה שלהם רק בשל העדר עמדה סותרת. חלק מהאפיסטמולוגיה המודרנית.

  • עידית

    כמה אתה מקבל על פוסט כזה מארגון יש דין ?
    אחלה עבודה.

    • ygurvitz

      אף לא שקל אחד. שני בלוגים נפרדים. את הבלוג של יש דין את יכולה לקרוא כאן: http://blog.yesh-din.org/he/

      ואם כבר אנחנו באד הומינם, האם את מקבלת תשלום פר טוקבק או פר שעה?

    • נועם א"ס

      אני מבקש להוסיף את תודתי הגדולה לכל מי שעוזרת ע"י תמיכה כספית בעבודה החשובה והקשה שיוסי גורביץ עושה בהתנדבות לטובת כל יהודי ויהודיות מדינת ישראל ויהודי ויהודיות העולם. לצערי אני מנוע מכך.

  • עידית

    פר כייף לגמרי.

  • אטינזון

    אני מכיר את עידית. פר שעה.

  • עמית

    לא ברור למה אתה מניח שהיה שינוי בגרסת החיילים, ולא מה שהרבה יותר סביר בקשר לכל המקרים שציינת; ההודעה הראשונית של דובר צה״ל מבוססת על מידע ראשוני ומשובש, ובהתאם יום- יומיים לאחר מכן צה״ל מפרסם את הפרטים לאחר שהתבררו?

    • ygurvitz

      כי אדם מת שמתגלה אחרי יממה אומר שהגרסה הראשונה היתה שקרית.

      • עמית

        כדאי שתבדוק שוב את העובדות שלך.

        לפי אלג'זירה, התקרית התרחשה ביום רביעי "לאחר החשיכה".
        לפי מען, הגופה של ההרוג השני נמסרה לפלסטינים בשעה 4 בבוקר, "אחרי שהיא עוכבה בידי ישראל מספר שעות".

        כלומר, במקרה הרע, הגופה של ההרוג השני לא התגלתה במשך מספר שעות – בזמן חשיכה – לאחר האירוע. שום יממה ושום בטיח.

        • פנחס

          עמית, סתם שתדע, אני קורא קבוע את גורביץ כי אני מעריך את העבודה שהוא עושה וחושב שהיא חשובה. האואבר, למדתי במשך השנים שגורביץ מכופף את האמת לא פחות מאלה שהוא מבקר. מה עושים? טכניקת הקריאה שלי מאז שהגעת אתה לכאן היא לחפש את התגובה שלך איך שאני מסיים לקרוא את הפוסט.עובד כמו שעון. תודה.

  • רועי

    התכוונת משקרים לא פחות? בהקשר הזה 'לא יותר' נשמע קצת חסר משמעות.

    • עדו

      לא. דווקא הכוונה היא שהאמינות הרעועה של הפלסטינים איננה רעועה יותר מזו של צה"ל.

  • מנחם

    "אבל נניח שלא זה המצב, אם החמוש חש בסכנה, מדוע הוא יצא למרדף מהעמדה המבוצרת שלו?"
    אינני בעל כוחות נבואיים אז אני לא יודע מה באמת התרחש אבל השאלה הזאת די מטומטמת מבחינת הנחת היסוד שלה. תפקידו של חייל מחייב אותו לסכן את עצמו. תפקידו של חייל הוא להגיב להתקפה קטלנית עליו. העובדה שבמקרה זה החייל הפרטי אינו בסכנה אינה רלוונטית כפי שמצופה מחייל הנמצא בתוך טנק שלא להתעלם מאדם היורה עליו בM16 מפני שזה איננו עלול לחדור את השריון. מדובר בתגובה מקצועית פשוטה, ברורה וסבירה לחלוטין מבחינת הפעלת הכוח.
    עכשיו, מישהו פה עלול לקום ולטעון ש"החייל לא בחר להסתכן, גייסו אותו" או שהריגה במקרה כזה היא בלתי מוסרית מפני שעצם הנוכחות של צה"ל היא פסולה ולפלסטינים זכות להתנגד לה. הכל טוב ויפה ותלוי בעמדות מוסריות ופוליטיות. אבל שטרה התחתונה היא שיוסי מנסה לסמן את התגובה של החייל כפסולה ולטעון שמדובר בהפעלת כוח מוגזמת ובלתי הכרחית גם במידה וגרסת צהל נכונה ואני אומר שמדובר בתגובה שקולה, מקוצועית ואחראית לחלוטין

    • עדו

      אז מה הבעיה? שיגיד החייל 'העמדה שלי הותקפה בבקבוקי תבערה, יריתי בתוקף הראשון, יצאתי (תוך כדי גילוי אומץ לב ראוי לשבח) מהעמדה ורדפתי אחרי השני שברח ויריתי בו'.
      אדם שנמצא בתוך טנק ומגלה שיורים עליו ברובה סער צריך להיות די טמבל כדי לצאת מהטנק ולהחזיר אש בנשקו האישי במקום להישאר בטנק ולירות משם באחד מכלי הנשק המסיביים שמותקנים על הטנק.

  • מנחם

    אלא שזה לכאורה בדיוק מה שנטען. יוסי במשפט שציטטתי מרחיק לא בכך שהוא מפקפק בגרסה להתרחשות האירועים אלא בכך שהוא טוען שאפילו אם כך היה הדבר יש בכך טעם לפגם. שוב: " צריך ראשית קודם כל לסלק את החשד שהוא נרצח לאחר שנתפס והחמושים ניסו להסתיר את הרצח הזה ולא דיווחו על ההרג.
    אבל נניח שלא זה המצב, אם החמוש חש בסכנה, מדוע הוא יצא למרדף מהעמדה המבוצרת שלו?"
    מה לא ברור בביקורת שלי? האם אתה קורא את יוסי אחרת? יוסי בעצם מניח שחייל שמנסים להרוג אותו אבל במקרה הוא מוגן לא צריך לנסות להרוג את התוקף שלו ושאם כן הוא בעצם אשם בהריגה לא מוצדקת. אשמח אם תסביר את הדברים אחרת. ובנוגע לטנק- ההבדל בין טנק לעמדה מבוצרת היא שהוא נייד. די אלמנטרי. זו הסיבה היחידה לכך שלא צריך לצאת ממנו. אבל כן מצופה מהטנק לרדוף אחר התוקף במידת האפשר. מכיוון שלפילבוקס אין גלגלים בכל זאת צריך לעזוב אותו כדי לבצע מרדף.

    • עדו

      וכאן בדיוק הבעייתיות של השהות של צה"ל בשטחים. במצב מלחמה עם צבא אויב, חייל שרודף אחרי האויבים ויורה בהם הוא גיבור. מצד שני אם אני אזרוק אבנים על ניידת משטרה ואברח לשוטר אסור לירות לי בגב. מותר לו לירות רק אם באותו רגע הוא נמצא בסכנה ובזה הוא בדיוק כמו אזרח שהותקף.
      במצב שבו אנחנו נמצאים בשטחים אם החייל היה בסכנה היה מותר לו להגן על עצמו באותו רגע. כשהפלסטיני נמלט מהמקום אסור לו לירות. לא מוצא חן בעיניך? זה מסר מבלבל לחיילים? אני מסכים לגמרי, לא צריך להעמיד חייל במצב כזה מלכתחילה אלא להוציא אותו מהשטחים ולהציב אותו על גדר המערכת.

      • י. א

        לגבי אדם שמותקף – סכנה אינה תנאי מספיק לירי לשם הגנה עצמית. זה צריך להיות הכרחי כלומר שאין דרך אחרת.

  • רועי

    1. כל הכבוד על התיקון
    2. בלי קשר לארוע המסוים שאתה מתיחס אליו, הטענה שלך בפוסט הקודם תקפה למדי לטעמי. לא התרגזתי כשקראתי אותה אלא רק חשתי עצב שכך הם הדברים
    3. נהנה ולומד רבות מהבלוג. תודה! ברגע שאפסיק להיות פרילאנסר עני אתרום תרומה גדולה בשמחה רבה. המשך כך!

  • a.c

    למרבה הצער אני מכיר את הרקע למקרה והוא מצער עוד יותר ממה שהבאת. בכל אופן אני נמנע מלהביאו כאן.
    אני רוצה לציין נקודה. צה"ל מחולק ליחידות כשבכל יחידה צביון התנהלות שונה. ספציפית אני יכול לומר שהיחידה שהרגה את הפלסטינים – נצח יהודה – מתנהלת עם הרבה פחות מעצורים או מוסר מהאחרות. ביחידה בה שירתי אני מקרים מצערים דומים כמעט ולא היו קורים ובוודאי שלא היו מקבלים גושפנקה מהמפקדים. זה לא הפך אותנו לפחות מקצועיים.
    ובקיצור, אם לא בשם המוסר אז למען שמירה על הרוגע והאינטרסים הפוליטיים, כדאי לצה"ל לתת דגש על יחידות מסוימות ולוודא שהפקודות מתבצעות בהן.

    • מני זהבי

      שר האוצר החדש שלנו רוצה כנראה להקים עוד כמה יחידות במודל של "נצח יהודה". שוויון בנטל, מישהו?