החברים של ג'ורג'

אל תקרא לי אחי ואל ת***ן את אחותי

הפתגם הגס הזה, שנפוץ בחטיבת גולני, צריך היה להלמד לעומק על ידי יאיר לפיד קודם שהפך את האח הלאומי, נפתלי בנט, לבעל הברית העיקרי שלו. מקווי ההסכם הקואליציוני נראה שבנט הצליח לגרום ללפיד לבלוע כמה צפרדעים דוחות במיוחד – צפרדעים שיידחפו, בשל הטירונות הפוליטית והנרקיסיזם של הדוגמגיש שהפך לכוכב הבחירות, גם לגרון של כולנו.

נתחיל מהצרה הקטנה יותר. סעיף 37 בהסכם הקואליציוני בין הבית היהודי ובין הליכוד קובע ש"שינויי חקיקה בנושאי דת יהיו בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה." כלומר, אם לפיד חושב שהוא יוכל לשנות את הסטטוס קוו ולהקל, למשל, על אנשים להתחתן שלא ברבנות – הוא עצמו נהג לחתן כך אנשים – אז שישכח מזה, כי לבנט יש זכות וטו בנושא. ובנט מקדם את דוד סתיו, מראשי רבני "העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס," או בכינוי המוכר יותר שלהם, רבני צהר, לתפקיד הרב הראשי החדש. כן, עוד מעט בוחרים כזה. ולסתיו יש עמדות מוצקות מאד באשר לנישואים אזרחיים, קרי שזה יקרה על גופתו. בכלל, לאורך ההיסטוריה של המפד"ל שהתגלגלה לבית היהודי, היא התנגדה בעקשנות לנישואים אזרחיים בטענה שהדבר "יקרע את העם." העובדה שהעם כבר קרוע בנושא, ושמספרים גדולים והולכים של יהודים עושים הכל כדי לא לראות את הרבנות מבפנים, לא רלוונטית; העובדה שלאורך ההיסטוריה כלל לא היה צורך ברבנים כדי להתחתן – די היה בחתן, כלה, טבעת ושני עדים – גם היא לא רלוונטית; גם לא העובדה שלרבנים בישראל יש מנהג נסתר למחצה של פסילת הקידושין, בדרך כלל על ידי בחירת עדים לא כשירים הלכתית, כדי שבמידת הצורך אפשר יהיה אחר כך לבטל את הנישואים ולא להפוך את האשה לשבויה של אישה; השילוב בין הצורך בפרנסה לאנ"ש ובין החשש המוצדק ממה שיקרה כשלהמוני היהודים תהיה בחירה, עושה את שלו. פעם לפיד היה עם רגל אחת בצד הנכון; הוא התנגד, עם זאת, להפרדת דת ומדינה, כי הוא הבין שמשמעות הצעד הזה היא חוסר היכולת מצד הממשלה למנוע נישואים בין יהודים ובין לא יהודים בישראל, ולפיד הוא בסופו של דבר יהודי.

פעם אמרו שהוא יהודי רפורמי והוא תיאר את עצמו ככזה. כל הנושא ירד למחתרת מהרגע שהוא הפך למועמד פוליטי. עכשיו, כמו דורות של פוליטיקאים חילונים לפניו, הוא צפוי להשתתף – באופן פסיבי, אמנם – ברדיפה של הקהילות הרפורמיות בישראל.

ויש עוד סעיפים מעניינים בהסכם הקואליציוני, שנראה כאילו עורכי הדין של בנט שניסחו אותו ידעו היטב שיש להם עסק עם לקוח נכלולי במיוחד שלמילה שלו יש פחות ערך מלזו של בנקאי שמציע לך "הטבה" בדמות הלוואה: סעיף 52 קובע ש"ישמר מעמדם הכלכלי של מוסדות הציונות הדתית, ויותקנו תקנות ונהלים לצורך הסדרת התשלומים", וסעיף 53 קובע ש" תקצוב החינוך הציוני דתי והקלה בנטל תשלומי הורים: הממשלה, תפעל לשינוי מנגנון התקצוב של החינוך הממלכתי דתי בתוך 90 ימים באופן שיאפשר חלוקה הוגנת יותר של התקציב בין קבוצות האוכלוסייה השונות המתוקצבות מסעיף זה. שינוי מנגנון התקצוב כאמור יחל ממועד אישור התקציב לשנת 2013 בכנסת. עד ליישום השינוי האמור לעיל תפעל הממשלה להקים, בכפוף לכל דין, קרן מלגות ייעודית." איך אמר בנט לאחרונה? " המבחן שלנו הוא האם נקום כל בוקר ונחשוב על כלל עם ישראל או רק איך דואגים למגזר הדתי." זאת, למרות שהחינוך הממלכתי-דתי מתוקצב משמעותית יותר מהחינוך הממלכתי גם כך. איפה הכסף לחינוך, יאיר? נסה לחפש אותו במערכת החינוך שבה יש בממוצע 24.8 ילדים בכיתה.

אבל אלה רק הכופתאות. הבשר האמיתי נמצא בסעיפים אחרים. סעיף 51 קובע כי "הצדדים יפעלו לקיום חוק להסדרת התיישבות בנגב, התשע"ב-2012. היה ותהיה ועדת שרים ליישום החוק, שר מהבית היהודי יהיה שותף בה." כלומר, היה מאד חשוב לבנט לדחוף קדימה את החוק שמטרתו לנשל את הבדואים מאדמותיהם בנגב, מספיק חשוב כדי להפוך את זה לחלק מההסכם הקואליציוני. הנושא, נזכיר, היה גם חלק מהמצע של בנט, ושם דובר כמעט במפורש על נישול הבדואים ועל טיפול ב"בניה הבלתי חוקית" שלהם. בקיצור, בנט מתעקש שהמוקש הזה יהיה על סדר היום של הממשלה הבאה.

סעיף 50 בהסכם בין שתי המפלגות קובע ש"הצדדים יפעלו לקידום חוק יסוד: מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי." לחוק הזה התייחסתי בעבר בהרחבה: מדובר בהצעת חוק שתפקידה לחסל את הסיומת "ודמוקרטית" בפתגם שטוען שישראל היא מדינה יהודית ו. הצעת החוק מחסלת את מעמדה של הערבית כשפה רשמית; קובעת שסמלי הלאום בלתי ניתנים לשינוי; המדינה תהיה "רשאית", אבל לא חייבת, לבנות ישובים גם לבני דתות אחרות, שהם בסך הכל כ-20% מתושביה; המדינה תפעל באופן אקס-טריטוריאלי להגנה על יהודים מחוץ לישראל; ומקבעת את החוק ההלכתי, אולי קודקס החוקים המפלצתי ביותר על פני כדור הארץ – השריעה נותנת פייט קשה – כתקדים שבו צריכים להשתמש בתי המשפט בהיעדר תקדים אחר. בקיצור, זה חוק שמחסל את שאריות העמדת הפנים שישראל היא מדינה דמוקרטית.

ברור למה בנט רוצה את החוק הזה, קצת פחות ברור למה נתניהו רוצה בו – נתניהו יודע שהוא צריך את צרור עלי התאנה שעדיין מאפשרים לטעון בפני העולם שעוד לא השתלבנו לגמרי במרחב ואנחנו עוד לא סופית תיאוקרטיה צבאית – ובכלל לא ברור מה ללפיד ולתועבה הזו. עד שנזכרים שלפיד תמך בהעלאת אחוז החסימה לארבעה אחוזים, מה שצפוי לפגוע משמעותית ביכולת של המפלגות הערביות בישראל לייצג את הבוחרים שלהן, ועד שנזכרים שוב בהערה על ה"זועביז." הצעת החוק הזו, אחרי הכל, לא משנה משהו מהותי: היא רק מקבעת את המצב הקיים ומוודאת שאי אפשר יהיה לשנות אותו. הצעת החוק הזו דורשת שישנו אותה ברוב של 61 חברי כנסת, אבל אין לה בעיה עם זה שיעבירו אותה-עצמה באיזה רוב אקראי. לפיד הקדיש כל כך הרבה זמן ומרחב לדבר על כך שהוא ציוני ויהודי, וכל כך מעט תשומת לב לפן הדמוקרטי של ישראל, שהוא משתלב בהצעת החוק הזו נהדר. מה, האיש שסיפר לנו כמה התלמוד נפלא יתנגד להפיכת החוק התלמודי לתקדימי? האיש שהדגיש שוב ושוב עד כמה הציונות צודקת, יוכל להתנגד לקיבוע סמלי המדינה כמייצגים רק את היהודים? מי שהגדיר את החרדים ואת הערבים כטפילים, יתנגד לכך שהמדינה תהיה רשאית אבל לא חייבת – כלומר לא תבנה – לבנות ערים למי שלא יכולים להיות ציונים? מי שדיבר שוב ושוב על הגורל היהודי, יוכל להתנגד לכך שהמדינה תחרוג מגבולותיה כדי להגן על יהודים ברחבי העולם? אולי, אולי. אבל בכלל לא בטוח.

והנה, 12 מנדטים של אידיאולוגיה נחושה מצליחים להשפיט 19 מנדטים של מרכז רדיקלי נבוב, שלא מסוגל להסביר מה בעצם ההבדל בינו ובין "האח" בנט.

ועוד דבר אחד: שגרירנו בוושינגטון, מייקל אורן, קרא לישראלים בעמדות בכירות שלא למתוח ביקורת על הממשלה, אלא אם הם טורחים לאזן את הביקורת הזו בעמדות Hasbara קלאסיות. קצפו של אורן יצא על הסרט "שומרי הסף," שלדבריו "חסר לחלוטין את הניסיונות של ישראל להציע תוכנית שלום – ברק בקמפ דייויד ואחר כך אולמרט, מהנסיגה החד-צדדית מעזה ואת ירי הטילים עלינו. מי שצופה בסרט ולא מכיר את הרקע, יכול לצאת בתחושה שישראל אשמה ולא עשתה כלום." כלומר, אם אתה לא חוזר על המנטרה של "הצענו להם את הכל והם בחרו במלחמה," השגריר בוושינגטון חושב שראוי שתסתום את הפה. עד כמה מנותק אורן מהמציאות? הוא מתאונן על כך ש"אחד מהם (כרמי גילון) אומר שישראל גורמת סבל יום-יומי למיליוני פלסטינים." כאילו שיש דרך כלשהי שבה אפשר לחלוק על האמירה הזו. אמור מעתה, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל כזו שבה התושבים מתבקשים שלא לחלוק על הממשלה כי זה לא נעים לה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יובל א

    חוק היסוד הוא למעשה חוק יסוד האפרטהייד, ואין זה מפתיע שבנט – נביא הבנטוסטנים – מבקש לחוקק אותו.

    החוק מונע פעילות או התארגנות למען שוויון זכויות פוליטי במדינה האחת. זהו נדבך חיוני בקיבועו למעשה של משטר אפרטהייד שמשלים את הניסיון להקים מדינות-חסות. להרחבה:

    http://www.haokets.org/2011/09/01/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94%D7%99%D7%99%D7%93/

  • אור ברקת

    בנט נביא הבנטוסטנים? העלת אותו בדרכה, הוא לא חידש דבר בתכניתו ה"חדשה"

    • יובל א

      הוא אכן לא חידש דבר, אבל הוא הפך לנושא הדגל של הגישה לפיה המצב הקיים המוצהר אינו מועיל ואף מזיק לתומכי ההאפרטהייד, ועדיפה תכנית של מובלעות ע"פ המשך הסטטוס-קוו.

      בכך הוא גרסת ביניים בין הגורסים שצריך להמשיך את הכיבוש ולעשות כאילו הוא זמני, לבין התומכים בסיפוח מפורש של השטחים אבל בלא זכויות לפלסטינים (לגרש בהזדמנות, או משטר אפרטהייד, או לא יודע מה)

  • Pingback: הפרדוקס האנטיתאיסטי-סוציאליסטי בישראל | Atheisms()

  • א.ה.

    " 12 מנדטים של אידיאולוגיה נחושה מצליחים להשפיט 19 מנדטים של מרכז רדיקלי נבוב, שלא מסוגל להסביר מה בעצם ההבדל בינו ובין "האח" בנט "

    נו באמת. יאיר לפיד בחר להוציא את ההון הפוליטי שלו על מהות (החל מ-"שוויון בנטל" וכלה בממשלה קטנה ותוספת תקציב משמעותית לניצולי שואה), וזה ראוי לשבח בין אם אני מסכים עמו ובין אם לאו.

    וכן, גם לבנט יש הישגים מאחר שאין ממשלה בלעדיו (בהיעדרה של שלי יחימוביץ, המסרבת להיכנס). מה לעשות, זה המצב.

    במו"מ כל הצדדים מתפשרים. אבל לדבר על "השפטה"? יאיר לפיד לא מייצג את העמדות של מר"צ או חד"ש, מה לעשות. ואתה לא מצביע יאיר לפיד טיפוסי (או מצביע יאיר לפיד בכלל).

    מעבר לכך, אתה לא מדייק בחלק מהדברים. לדוגמא:

    " מקבעת את החוק ההלכתי, אולי קודקס החוקים המפלצתי ביותר על פני כדור הארץ – השריעה נותנת פייט קשה – כתקדים שבו צריכים להשתמש בתי המשפט בהיעדר תקדים אחר"

    כפי שכבר העירו כשכתבת על זה בפעם שעברה, מדובר בחוק שכבר קיים משנת 1980 (חוק יסודות המשפט), ובכלל מדבר על "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ולא על ההלכה. ב-33 השנים מאז שחוקק נעשו בו שימוש מועט ביותר, ובכל מקרה לא שימוש הלכתי.

    • א.ה.

      לאחר ו-"תוספת תקציב משמעותית לניצולי שואה" צריכה לבוא המילה "לדוגמא", כמובן. ההסכם הקואליציוני עם "יש עתיד" עמוס בדוגמאות נוספות.

      אני לא מצביע לפיד אבל חושב שגם בביקורת עליו מותר להיות הוגן בלי שזה יפגע בהיותי איש שמאל. כך עשה, לדוגמא, דובי:
      http://dubikan.com/archives/2765

    • ליברטריאן

      אני מסכים.

      מי שמתאר מנדט מסויים כאידיאולוגיה ומנדט אחר כנבוב פשוט לא מבין דמוקרטיה, ומתסכל בבוז והתנשאות על האחר. הוא הכל חוץ מ-"שמאל ליברלי". במיוחד לא ליברלי.

      לפיד-בנט-נתניהו ניצחו את הבחירות, והם מקימים ממשלה בצלמם. לפי ההסכם הקואליציוני נראה שכל צד הצליח לעמוד יפה על העקרונות שלו (בין אם מסכימים איתם ובין אם לא), וכל צד הצליח להשיג את מרבית הדברים החשובים לו.

      אם יש משהו מפתיע בהסכם הוא שאין בו הפתעות. הצדדים נצליחו למלא אותו במהות, בתוכן ובאופי המפלגות שלהם.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        שמאל-ליבראלי זה בערך אותו דבר כמו יהודית-דמוקרטית, ככל שאתה יותר אחד אתה פחות השני.

      • מני זהבי

        אם הם ניצחו את הבחירות, אז הבחירות הובסו, לא? (סליחה על הניטפוק, אבל התחביר המחודש הזה מרגיז אותי.)
        מעבר לכך, אחד הדברים הטובים במערכת הפוליטית הישראלית הוא שבבחירות לכנסת כמעט אף פעם אין מי שמנצח (לפחות לא במידה כזאת שתאפשר לו לשלוט כאוות נפשו).
        הפעם, נתניהו היה צריך את לפיד ואת בנט בממשלה כמו קדחת, והוא עשה כל מאמץ ע"מ ליהמנע מלכלול אותם בקואליציה. זה שהוא לא הצליח זה טוב, אבל לפיד ובנט, ברוב חוכמתם, עומדים לכרסם עכשיו באותו מנגנון יסודי שמאפשר את ריבוי הדעות בכנסת ואת ההשפעה שהשיגו הם-עצמם. לפיד, במיוחד, כנראה שלא למד מאומה מהניסיון הפוליטי של אביו. בעיני, הניסיון של לפיד את בנט להדיר מיעוטים מהמערכת הפוליטית (לאו דווקא מיעוטים אתניים או דתיים אלא גם מיעוטים אידאולוגיים) חמור יותר מהתנהלותם בסוגיות דת ומדינה או התנחלויות. אבל נחיה ונראה.

        • ליברטריאן

          הרוגז שלך במקום, אין לי בעיה איתו.

          אף פעם אין מי שמנצח באופן מוחלט (לפחות לא ב-20,30 שנה אחרונות). הנקודה שלי היתה שהטריו לפיד-בנט-נתניהו משך את מחצית המצביעים במדינה. זה אחוז מרשים. במיוחד בבחירות שעוררו עיניין, עם אחוז הצבעה סביר, וגם היו מאוד פרסונליות. והם לא עשו זאת על ידי העמדת פנים או שקרים. הם אמרו לציבור בדיוק את מה שהם מאמינים בו (ובמקרה אחד הם אפילו אמרו שהם לא מאמינים שהם צריכים מצע, ועדיין קיבלו קולות, באמת שאין יותר שקוף מזה).

          ברור שהם חסמו הרבה מאוד נציגים ומנעו ריבוי דעות. הן בהתנהלות הקמת הממשלה והן בעזרת הצעות החוק המעלות את אחוז החסימה. יכול שהם ירו לעצמם ברגל.

          זו בהחלט ביקורת עצמית שיכולה וראויה להגיע ממחנה המצביעים הגדול שלהם (ובינתיים לא שמעתי אותה. שמעתי רק ההיפך ממצביעי לפיד וגם ממתנחלים שאני מכיר והצביעו בנט).

          הביקורת של כותב הרשומה לא במקום. אם הם לא היו עומדים במילתם הוא היה מלין על יושרם. וכשהם עומדים במילתם (לפחות לפי ההסכם החתום) הוא מלין על תוכנם.

          • מני זהבי

            אתה באמת חושב שהצבעתי לפיד? עכשיו במקום להתרגז אני צוחק.
            יש לי מעט מאוד סימפטיה לאיש הזה. בסיעתו דווקא יש אנשים שאני מחבב, אבל הוא בנה את כל הרשימה שלו כמועדון מעריצים. אפילו בש"ס יש כנראה יותר דמוקרטיה פנימית.
            לא שהייתי שוקל להצביע ש"ס.

          • א.ה.

            אין בעיה עם זה שכשהם עומדים במילתם הוא מלין על התוכן. זה בסדר גמור.

            רק מצחיק לעשות את זה מזווית בה יש עתיד אמור לייצד את עמדות מר"צ או חד"ש, והשפיטו אותם במו"מ. במציאות העמדות שלהם הם עמדות מרכז ישראלי קלאסי והם יצאו מהמו"מ יפה מאד (בשביל עמדות כאלה, כאמור).

  • אדי

    אין שום קריסה במדינת ישראל, אפשר להרגע

  • עדו

    לפיד לא מייצג את העמדות של מר"צ או חד"ש אבל עושה רושם שהוא מתכוון ללכת בדרכי אביו. להיכנס חזק בחרדים לקול תשואות ההמון ואם אני החילוני ארצה תחבורה ציבורית בשבת או נישואים אזרחיים אז אין. אבח העיקר שהחרדים בוכים אז לא להתלונן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אתה יודע מה אומרים – כאשר הפוליטיקה היא של אחים כנראה שהיו יותר מדי נישואין בתוך המשפחה.

    עוד לא ברור לי אך בדיוק הברית עם בניטו היקר עוזרת ללפיד לקדם את השוויון בנטל. הרי ברגע שתיאורטית, החרדים יגויסו ל3 שנים יגיע הקץ על ישיבות ההסדר, דבר שבנט והציבור שהוא מייצג לא יתנו לו לקרות.

    לפחות מדינת ישראל תסתיים בזיקוקים ותמרות עשן. הילד שבי עדיין חושב שפיצוצים זה מגניב.

  • עדו
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    במאמר הקודם גורביץ תקף למפרע את לפיד על כך שהממשלה שתוקם תהיה של 25 שרים ולכן לפיד לא עומד בעקרונותיו ולכן הוא (כל עלבון שעולה על הדעת כאן).

    מסתבר שהממשלה היא של 22 שרים ומעט מאד סגני שרים, כך שלפיד אכן עמד במילתו. מין הראוי שאדם שמצא לנכון לבקר אדם (מראש וללא כל בסיס) על נושא כלשהו, שיתן קרדיט או לפחות יחזור בו כאשר התברר ששגה או חשד בכשרים. אבל, לא אדם כגורביץ יטריד עצמו בהגינות בסיסית.

    אני חושב שנעה שינדלינגר – פרוטוטיפ ומופת של השמאל הישראלי סיכמה זאת במשפט אחד יוצא דופן בכנותו, "נדאג לשטויות כמו 'צלם האנוש' שלי אחר כך".

    יפי נפש, חה.

    • חיליק

      שמע, יכול להיות שגורבית היה צריך לציין את זה, אבל חוץ ממראין עין אין פה כלום.

      ונועה שיינדלינגר היא לא פרוטוטיפ לכלום, רד מזה.

      • חיליק

        *גורביץ, מראית עין. נו

    • עדו

      22 שרים! איזה מופת של חסכון וצניעות. כך למשל גלעד ארדן הוא שר התקשורת והגנת העורף סילבן שלום שר האנרגיה והמים אורי אורבך הוא השר לענייני אזרחים ותיקים ויובל שטייניץ השר לענייני יחסים בינלאומיים.
      צודק, השמאלנים האלו רק להשמיץ הם יודעים.

      • השר לענייני עניינים

        חלק מהקמפיין להקטנת הממשלה הוא לגמרי פופוליזם. שר בלי תיק, למשל, הרבה יותר חסכוני משר עם משרד מומצא (הנגב והגליל) שדורש תקציבים מנהלה וכו'. אם רוצים שבנאדם איקס יהיה מעורב בהחלטות הממשלה, תהיה לו זכות הצבעה ואחריות מיניסטריאלית להחלטותיה, למה לא למנות לשר בלי תיק במקום לפרק איזה זנב ממשרד אחר?

        ההגבלה על מספר השרים דווקא הגיונית: אם רוצים לקיים דיון מושכל ולקבל החלטות, אי אפשר לעשות זאת בפורום רחב מדי. התוצאה של ממשלה רחבה היא שההחלטות האמיתיות מתקבלות בכל מיני מטבחונים, שביעיות, חמישיות וספרי אניד בלייטון אחרים, תוך עקיפת המנגנון הרשמי של ישיבות ממשלה ודיונים. סגני שרים, שאין להם אחריות מיניסטריאלית, אפשר למנות כיד הדמיון הטובה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        לחלוטין לא הנקודה.
        לפיד לא התחייב שלא יהיו שרים עם משרדים מטופשים, הוא התחייב שיהיו פחות מהם. בכך הוא עמד.

    • ygurvitz

      "מעט מאד סגני שרים"? בממשלה היוצאת היו חמישה. בממשלה הנוכחית יש שמונה. באיזה יקום מקביל זה "מעט מאד"? נתניהו מינה יותר סגני שרים כי לא יכול היה למנות שרים. בין סגני השרים, אגב, יש גם אנשי "יש עתיד."

      יתר על כן, מספר *משרדי* הממשלה לא צמח ויש מצב שאפילו תפח – וההוצאה העיקרית היא לא על השר, אלא על המשרד. תקנים, מזכירות, מנכ"לים וכו'.

      וזה עדיין גרושים. 40 עד מאה מיליון. פרומיל מהתקציב. איפה הכסף, חסידיו השוטים של יאיר? בהתנחלויות, בתקציב הבטחון, ובסובסידיות של תאגידי הענק.

  • דני

    אני סקרן ביחס ל"גם לא העובדה שלרבנים בישראל יש מנהג נסתר למחצה של פסילת הקידושין, בדרך כלל על ידי בחירת עדים לא כשירים הלכתית, כדי שבמידת הצורך אפשר יהיה אחר כך לבטל את הנישואים ולא להפוך את האשה לשבויה של אישה". אפשר להוסיף הסבר או לינק ?

  • חיליק

    זה בסדר, הממשלה הבאה בוודאי תחוקק עוד כמה חוקים שימררו ללא מעט אנשים את החיים ותעשה כל מה שהיא יכולה כדי להנציח את הכיבוש והסטטוס קוו, אבל למזלנו הימין אף פעם לא היה מסוגל לשלוט, למרות שכל פעם הוא משתעשע ברעיון. אז סיפוח לא יהיה, חוק המדינה היהודית כנראה לא יעבור, ויש סיכוי סביר שגם העלאת אחוז החסימה.

  • מני זהבי

    לפיד מייצג את הציבור שעבורו מחאת הקוטג' ומחאת הדיור מוצדקות באותה מידה, וראויות לאותה מידה של טיפול ממשלתי. עם תפיסה כזאת, פלא שהמחאה הסתיימה כמעט ללא הישגים (*) והעלתה לגדולה שר אוצר ללא תואר ראשון?

    (*) ההישג היחיד של המחאה הוא החלת חינוך חינם מגיל 3 (לא, הרפורמה בשירותי הסלולר אינה הישג; לכל הפחות, היא אינה הישג ראוי לשמו).

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      כי תואר ראשון הוא ערובה למה בדיוק?

      • מני זהבי

        למידה מסוימת של אינטליגנציה.
        לא שזה מספיק; הייתי מעדיף ממשלה שכל חבריה הם בעלי תואר שלישי לפחות. אבל לפיד פשוט מגוחך.

  • Pingback: telavivtimes: כל החדשות במקום אחד()