החברים של ג'ורג'

האמריקאים פוצצו את הבלון של נתניהו וברק

בשבועיים האחרונים רווחה בישראל קדחת מלחמה עם איראן, שלובתה על ידי שני מחרחרי המלחמה מהממשלה, בנימין נתניהו ואהוד ברק, ועל ידי סייעניהם בתקשורת. זכור לרע במיוחד ארי שביט, כתב " הארץ" לענייני אפוקליפסה, שקיבל לאחרונה טור קבוע לענייני הפצצת איראן (אני רציני לגמרי): הלז יצר מבלי משים פרודיה על עצמו, כשראיין בסוף השבוע את אהוד ברק, כשהלז מחופש לצרכיו של שביט כ"מקבל ההחלטות." לשביט יש רקורד רע במיוחד בחיזוי הנושא: מאז 2005 בערך הוא מכריז על כל שנה כ"שנת ההכרעה", הכרעה שלעולם איננה באה. על פי חישוביו של שביט, האיראנים כבר היו אמורים להחזיק בנשק גרעיני לפני ארבע שנים לפחות. איתמר שאלתיאל כתב היטב את שצריך לומר: "השנה זו שנת ההכרעה. אם ארי שביט לא יפוטר השנה, ישראל עלולה לצאת למלחמה עם איראן."

לשיא חדש של חוצפה הגיע חרחור המלחמה אתמול (ג'), כש"מעריב" פרסם ידיעה על כך שישראל הציבה לארה"ב אולטימטום: על ממשל אובמה להתחייב לתקוף את איראן עד יום כיפור, או שישראל תתקוף את איראן בעצמה. כאן המקום להזכיר שוב את העובדה שראש ממשלתנו ממומן חלקית על ידי אותו הטייקון חורש הרע שמממן גם את מיט רומני, יריבו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

מה קרה כאן בעצם? ישראל הודיעה שאם ארה"ב – מעצמה טיפה יותר גדולה ממנה – לא תתקוף מדינה שלישית, ישראל תתקוף את אותה המדינה. היא ניסתה, בקיצור, לגרור את ארה"ב בכוח ובגלוי למלחמה שהממשל האמריקאי כבר אמר שוב ושוב שהוא איננו רוצה בה.

אז האמריקאים בעטו חזרה, כי כמה כבר אפשר. הרמטכ"ל האמריקאי אמר אמש (ג') בגלוי את מה שכולם יודעים כבר שנתיים ויותר, ומה שאפילו ברק – בראיון המגוחך עם שביט; צריך לשאול אם הוא הגיע אליו מחופש לאשה – לא הכחיש: לישראל אין יכולת להפסיק את תכנית הגרעין האיראנית. היא מסוגלת לכל היותר לעכב אותה לשנה-שנתיים.

עד כה, הדברים נאמרו בעיקר מאחורי הקלעים, על ידי מומחים למיניהם. עכשיו הם נאמרים בגלוי, מבלי להתנצל, על ידי אישיות אמריקאית בכירה. העובדה הזו היא עכשיו חלק שאי אפשר להתעלם ממנו בדיון: לישראל אין אופציה צבאית נגד תכנית הגרעין האיראנית. דמפסי קילף את המסכה מעל פניה של ישראל: הבריון השכונתי של המזרח התיכון, הוא אמר, חזק באיומים אבל לא בהרבה יותר מזה. קשה להאמין שהוא היה יוצא באמירה כזו מבלי עדכון של משרד ההגנה והבית הלבן; ראוי לציין גם את השתיקה הרשמית בקריה בנושא. המשחק נגמר, הבלוף נחשף. במהלכיהם, אילצו נתניהו וברק את ארה"ב לפגוע בהרתעה הישראלית.

אז עכשיו, כשברור לכולי עלמא שלישראל אין את היכולת שברק ונתניהו מדברים עליה שוב ושוב, צריך לשאול מה בעצם עשה הצבא עם כל הכסף שנתנו לו בנושא. איראן עומדת במוקד ההכנות הצבאיות הישראליות כבר 20 שנה. היא האויב האולטימטיבי. אגמים של כסף נשפכו על ההכנות להתקפה באיראן. כפי שכבר כתבתי, בין השנים 2006-2010 צה"ל חרג מתקציבו בכ-57 מיליארדי שקלים. חלק ניכר מהכסף הזה, צ'וזבט לנו, היה מיועד למלחמה באיראן. גם עכשיו, עם דיוני התקציב החדש, מיהרו במשרד הבטחון לנפנף שוב בדחליל האיראני. הם לא מוכנים לקצץ בתקציב – ובאופן חריג, ברק הורה לאנשי משרדו לא לנקוט במספרים, כי "הדיון הוא על המשימות."

צה"ל דפק אותנו 20 שנה ושתה את דמו של דור שלם, כשהוא מעמיד פנים שהוא מתכונן למלחמה עתידית באיראן. כשמגיע הזמן, מסתבר שהצבא בעצם לא מסוגל לבצע את המשימה. עכשיו, אם הגנרלים שהיו אחראים להכנת הצבא לא ידעו שהם לא מסוגלים לבצע את המשימה, אז הם לא ראויים לתפקידם והם צריכים להיות מודחים. אם הם ידעו, ושתקו, אז הם צריכים לעמוד לדין על שיתוף פעולה עם אחד מתרגילי ההונאה הגדולים ביותר בהיסטוריה של ישראל.

אבל רק טיפש מושלם יניח עכשיו, אחרי שהנקודה הזו כבר הובהרה, לצה"ל ולאהוד ברק לכייס אותו שוב תוך שימוש בדחליל שרק אמש הוכרז פומבית ככזה. לא ברור אם אפשר לצפות מצה"ל שיחזיר לנו את הכסף שאבד לשווא, אבל ברור שאסור לתת לו עוד שקל אחד בכיוון הזה – ושהגיע הזמן לוועדת חקירה, שתברר איך, לאן ולמה אבד תקציב ציבורי גדול כל כך.

הערה מנהלתית: אתמול התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • תומר דותן

    שלא במפתיע, רק הישראלים חסרי המודעות הפוליטית ושטופי המוח *לא* חושבים שישראל היא הבריון השכונתי.

    • י. אברושמיק

      טרול נמחק.

    • שלא במפתיע, הישראלים חסרי המודעות הפוליטית ושטופי המוח הם הרוב. שיט.

      • י. אברושמיק

        והטרול נמחק שוב.

    • א. מאירוב

      טרול נמחק.

  • א.ב.
    • א. מאירוב

      טרול נמחק.

  • ד"ש

    אני אעשה את זה קצר: האיראנים הם שחקן לא רציונלי וכל האמצעים כשרים בדרך לעצירת התגרענותו. בראיה כזו גם עיכוב של "שנה-שנתיים" הוא לא דבר של מה בכך.

    הזוג ביבי-ברק שיחקו פוקר והבלוף נחשף אבל אני לא מאשים אותם על שניסו. (אני *כן* מאשים אותם בהרבה דברים אחרים אבל זה לא ממין העניין כרגע)

    • אריאל

      אין שחקן לא רציונלי. זאת אומרת ייתכן שחקן כזה – מישהו שמחליט, לדוגמא, לצאת למלחמה לפי הטלת מטבע – אבל מעטים המקרים בהם אתה פוגש מישהו שבאמת יעשה משהו נגד סולם ההעדפות שלו עצמו (האמיתי, לא המוצהר, כן?)
      לאיראן ולך אין את אותו סולם העדפות, או אותםם ערכים בסיסיים, אבל כל אחד מכם רציונלי בדרכו על פי הסולם שיש לו.

      • ד"ש

        מהו בדיוק אותו "סולם העדפות אמיתי" שאתה מדבר עליו? האם אתה מוכן להמר – בחייך – שהוא באמת נראה כמו שאתה חושב שהוא נראה?

        אפילו אם נניח שרטוריקת חרחור המלחמה האסלאמיסטית היא כלפי חוץ בלבד ובתוכם פנימה שליטי איראן הם מופת של אתאיזם, עדיין המשטר האיראני נעדר כל איזונים או בלמים ואני בספק אם הם עצמם מבינים את תהליך קבלת ההחלטות במדינה שלהם.
        אין כל קושי אפוא להעלות על הדעת עשרות תסריטים בהם מישהו לוחץ על הכפתור האדום, כתוצאה ממאבקים פנימיים נניח.

        שחקן לא רציונלי הוא כזה שאין דרך לצפות מה יעשה, איראן צולחת את המבחן הזה בלי כל קושי.

        • fafner

          לא תוקפים מדינה בגלל שהיא איום בפוטנציה.

          • ד"ש

            במשפט הזה שללת לחלוטין תקיפת מנע (preemptive strike) מכל סוג שהוא ובהקשר של מניעת התגרענות אין סוג אחר של תקיפה. כלומר, לפי דבריך, עדיף להכנע מראש שהרי איראן לא תספק לך את הקסיוס-בלי שאתה כל כך חפץ בו עד לנקודת זמן שבה תקיפה תהפוך לא רלוונטית.

            אם מה שהתכוונת לאמר למעשה הוא: " לא תוקפים מדינה בגלל איום עם פוטנציאל *נמוך* " אז יש על מה להתווכח, אם כי בסופו של דבר מספיק להאזין להכרזות הפומביות שלהם כדי להיווכח שהפוטנציאל הוא אכן גבוה.

            • fafner

              במלחמה הקרה בריה"מ הייתה איום פוטנציאלי מאוד גבוה (הרבה יותר מאיראן), ובכל זאת עשו בשכל שלא תקפו אותה.

              • ד"ש

                המהלך שלי היה:

                שחקן לא רציונלי (משטר אייטולות)
                +
                כוונה לתקוף (איומים מאד מפורשים)
                =
                פוטנציאל תקיפה גבוה

                אני בטוח שאתה יכול לראות לבד איפה הכשל באנלוגיה שלך לברה"מ.

                • גיל

                  מה עושים לגבי הנשק הביולוגי? תאורטית, אם הם כל כך רוצים להשמיד אותנו וכל כך לא רציונליים, הם היו אמורים לכסות את המדינה הקטנה שלנו עם אנתרקס או איזה סיוט אחר כבר שלשום, לא? על פי וויקיפדיה, לאיראן יש תעשייה רפואית ומחקר מדעי ביולוגי שמאפשר לה לייצר (ולהסתיר!) נשק ביולוגי בקלות יחסית, מזה שנים רבות. איפה היתה החרב על הצוואר וכל דיוני תורת המשחקים אה-לה שנות החמישים בכל הזמן הזה? איך אנחנו בכלל בחיים ומדברים על זה? מה אנחנו אמורים לעשות לגבי קיומו של "פוטנציאל סף" ביולוגי? הרי גם זה מוגדר כנשק להשמדה המונית, והוא נמצא בידיים של משוגעים לא רציונליים שרק רוצים להשמיד אותנו (?) . איך זה מסתדר? הם רציונליים בביולוגיה ולא רציונליים כשזה מגיע לפיזיקה?

                  • א. מאירוב

                    טרול נמחק.

                • סטאלין לא היה המהניג הכי רציונלי בהיסטוריה, אבל מאו גרם לו להיראות כמו שיא השפיות.

                  • נועם א"ס

                    נראה שהבחירה היא בין ה"אי-רציונאליות" בגזרת סטאלין/מאו/האייטולות [המוכחת מעל לכל ספק אצל שני הראשונים, אבל נעדרת בדל של עדות היסטורית לגבי ההנהגה האיראנית, למעט, כמובן, עצם היותם מוסלמים] לבין הציניות חסרת הבושה של אימפריאליסטים של ההון מגזרת דבליו בוש, דיק צ'ייני וסתם טכנוקראטים של הכוח כמו אהוד ברק.

                  • מני זהבי

                    במה בדיוק סטאלין היה לא רציונלי?
                    זה שהמטרה העיקרית שלו הייתה השגה וביצור של שלטון היחיד שלו, והיא האפילה על מטרות אחרות שמקובל לייחס לשליט — זה כבר סיפור אחר.

            • ערן

              המשטר האיראני הוא משטר מרושע ואכזרי – בעיקר כלפי אזרחי איראן – אבל אני לא מכיר הכרזות פומביות של השלטון האיראני מהן ניתן ללמוד שבכוונתן להפציץ את ישראל בנשק גרעיני. אני מכיר הכרזות קשות מאוד נגד המשטר הציוני, שאני גם לא חסיד שלו. אני מכיר גם הכרזה של אחמדינג'אד לפיה זו תהיה איוולת להפציץ את ישראל משום שכך ייפגעו פלסטינאים רבים, וכן ירושלים. מנגד, אני כל בוקר קורא הכרזות חדשות ומאוד קונקרטיות של השלטון הישראלי על כך שבכוונתו להפציץ את איראן. האם דמנו מותר בשל כך?

              • א. מאירוב

                טרול נמחק.

        • קרבוקטור

          "אין כל קושי אפוא להעלות על הדעת עשרות תסריטים בהם מישהו לוחץ על הכפתור האדום, כתוצאה ממאבקים פנימיים נניח."

          אתה מדבר על איראן או על ישראל?

          • ד"ש

            זה משעשע ברמת האנקדוטה אבל לא באמת בר השוואה. בישראל עדיין קיימים איזונים ובלמים (לא יודע כמה זמן עוד יחזיקו אבל זה כבר דיון אחר).

            • ערן

              על אילו איזונים ובלמים אתה מדבר למשל (תשובה קונקרטית אם אפשר)? ועד כמה אתה מכיר את המשטר האיראני, שאתה משוכנע שיש בו פחות איזונים ובלמים מאשר במשטר הישראלי?

              • ש"ד

                טאול נחסם.

        • בשנות ה-50, מאו אמר שמלחמה גרעינית דווקא יהיה טוב כי סין כל כך גדולה שהיא תשרוד ורק הקפיטליזם ייהרס. נחש מהי המדינה הגרעינית היחידה עם מדיניות מוצהרת שלא לתקוף ראשונה?

    • אמיר מלנקי

      ונגיד ואתה היית אותו מקבל החלטות אנונימי. מה המחיר שהיית מוכן לשלם בשביל עיכוב בלבד שהוא בעיניך "לא עניין של מה בכך"?
      כמה הרוגים אזרחיים בשני הצדדים היו מבחינתך fair game כדי להשיג את העיכוב הזה?
      וכמה היו יותר מדי?

      • ד"ש

        יש אנליסטים שמתמחים בחישובי העלות\תועלת האלה ואני לא אחד מהם. בגדול מדובר בחישובי תוחלת נוסח:

        A = הסיכוי לתקיפה גרעינית איראנית x מספר ההרוגים המוערך בתקיפה כנ"ל

        B = הסיכוי שאיראן לא תבליג על התקפת מנע ישראלית x מספר ההרוגים המוערך כתוצאה ממכת הנגד האיראנית

        אם A גדול משמעותית מ-B יש לתקוף.

    • נתן.

      "לא רציונלי" זה מונח רחב. יש אנשים בעולם שיחשבו שממשלה שלפחות שליש משרייה מאמינים ששיער של אישה זה דבר מגונה ואחת לחודש היא בגדר טמאה היא ממשלה לא רציונלית בצורה קיצונית.

      • ד"ש

        עקרונית: מסכים.
        למזלנו הם עדיין לא הרוב ולכן האלמנט הלא רציונלי עדיין לא דומיננטי. (כמו שכבר כתבתי כאן, לא יודע כמה זמן זה עוד יחזיק אבל נכון לכרגע זה המצב)

  • כמה דברים מעניינים על הראיון עם ברק:
    1. ברק עצמו מודה שלישראל אין יכולת להשמיד, רק לדחות, והוא נוקט במספר 8 שנים.
    2. שביט נופל בפח שמציב ברק כבר הרבה זמן – מרחב החסינות. ברק טוען שהזמן שבו איראן תחצה את המרחב הזה הוא בדיוק ערב הבחירות בארה"ב – איזה צירוף מקרים מוזר! שביט קורא לזה טרגי.

    נראה שברק ונתניהו מגבירים את האיומים כדי לסחוט הבטחות פומביות מאובמה. לא בטוח שזה יילך להם, אבל אני לא לגמרי משוכנע שהכל בלוף ושאין אופציה אמיתית לתקיפה.

    עוד יש לציין שהאמריקאים הופתעו מהיכולות של חיל האויר במבצע אופרה (הכור העיראקי ב-81). אבל גם המבצע הזה, שנעשה בהפתעה גמורה (בניגוד לעכשו), ושהיה פשוט בהרבה, כמעט ונכשל אופרטיבית. כתבתי על זה כאן, מי שמעוניין:
    http://arbitrarylife.wordpress.com/2012/03/04/reassessing-attack-on-iraq-nuclear-plant-part-1/

    • ד"ש

      סיכום מצוין. ממליץ.

    • א. מאירוב

      טרול נמחק.

    • א. מאירוב

      טרול נמחק.

  • אברושמיק, כשאוהבים את ישראל הדברים האלה כואבים שבעתיים.
    זה דמנו, כספנו ושמנו הטוב שהאנשים האלה זורקים לכל רוח….

  • ניר

    הפוסט הזה מבוסס על דיווח לא מחדש בעליל, כי לישראל היכולת לעכב ולא לחסל כליל את תכנית הגרעין של איראן. בניגוד למה שטוען כותב הבלוג, הדיווח על ההתבטאות האמריקנית לא ציינה שמדובר רק בשנה-שנתיים. נא לדייק!

    ככל שזכור לי מעולם ישראל לא טענה משהו אחר. גם עיכוב של כמה שנים הוא משמעותי ולמעשה אנחנו משחקים על זמן ועל עיכובים מזה כעשור ומחצה.

    כל הקביעות של הכותב לגבי מה ישראל יכולה לעשות או לא יכולה לעשות הן קשקושים בלתי מבוססים ונובעים מבורות מוחלטת. אתה רק עושה צחוק מעצמך בקביעותך בסוגייה שאינך מבין ואין באפשרותך לקבוע, בדיוק כמו מרבית העם היושב בציון, דבר וחצי דבר לגבי סיכויי ההצלחה של מהלך ישראלי ואם ומתי הוא בכלל יקרה.

    במקום להסוות את התנגדותך הפוליטית לממשלה הנוכחית (ההתנגדות כלשעצמה כמובן לגיטימית לחלוטין) עם כל מיני פלפולים אודות סיכויי ומתווה התקיפה, תהיה כנה עם קוראיך ותעסוק בעניין המרכזי והוא תפיסתך שאיראן גרעינית אינה מהווה איום על ישראל. אולי היא אף דבר רצוי מבחינתך אם אתה דווקא רואה בישראל "בריון שכונתי".

    • MuyaMan

      מצטרף לשאלה — מאיפה הנתון של שנה-שנתיים?

  • אלעד

    במקרה אתמול כתבתי שמה שביבי עושה זה ברינקמנשיפ (Brinkmanship) גם נגד איראן וגם נגד ארה"ב כדי שתפעל נגד איראן. לטענתי, על ממשל אובמה היה לחשוף את הבלוף של ביבי, ובמפתיע הם עשו את זה כמה שעות אח"כ. מהלך מעניין. עכשיו רק נקווה שביבי רציונלי, כי אם לא הוא עוד עלול, כמו שחקן פוקר שיודע שחשפו את הבלוף שלו, ללכת עד הסוף.

    ואגב, אני בכלל עוד לא הבנתי למה מדברים רק על מה שחיל האוויר הישראלי מסוגל לעשות למתקני הגרעין האיראנים ולא מה עלול לקרות למטוסינו. מבלי להיכנס לפרטים מסווגים מדי, ידוע לכל שאין לישראל מפציצים אסטרטגיים בעלי טווח ארוך, כמו, למשל, B-2 או B-52 שיש לאמריקאים. אם נפציץ, סביר להניח שזה יהיה עם מטוסים כמו F-15 או F-16, שיש להם כושר נשיאה מוגבל למדי (עיינו בערכים בויקיפדיה), במיוחד כשצריך לטוס כל כך רחוק ולשאת חימוש אוויר-אוויר לצורכי הגנה מול חיל האוויר האיראני. כדי ממש לגרום נזק במספר מקומות שונים באיראן בו זמנית יהיה צורך במספר רב של מטוסים, אינני יודע כמה, אבל סביר להניח שרוב מטוסי הקרב של חיל האוויר יהיו מעורבים במבצע הזה. זה לא עוד כור אחד בעיראק, שגם אותו תקפו עם (למיטב זכרוני) כמה רביעיות של מטוסים. יש להוסיף לזה עוד מטוסי תדלוק אווירי בגלל הטווס, שליטה ובקרה בגלל המרחק, ביון, התרעה, קשר ול"א ומן הסתם גם מל"טי ריגול ואולי גם מסוקים לחלוץ למקרה שלא נדע, ואנחנו מדברים על באמת חלקים ניכרים מהחיל. כל זה הולך לטוס מרחק של 1000-1500 ק"מ מישראל, במדינה ענקית מבחינת שטח ומבוזרת מבחינת שליטה, ואני מקווה שאני לא היחיד שחושש ממצב בו האיראנים יפילו לנו מטוסים. אפילו אם רוב רובם של מטוסינו ישובו בשלום לבסיסם (ואני מאד מקווה שזה יהיה המצב אם וכאשר), הרי שאצלנו אפילו טייס אחד בשבי האיראני זה מצב בלתי קביל, ראה רון ארד. ומה יקרה אם האיראנים יפילו רבים ממטוסינו או אולי אפילו את רובם? האם מישהו מבין מקבלי ההחלטות אצלנו בכלל חושב על היום שאחרי מבחינת חיל האוויר ויכולותיו?

    • ד"ש

      בגדול זה ניתוח נכון. יחד עם זאת צריך לזכור שאם קיימת אפשרות להמריא מאחת משכנותיה של איראן, המבצע הופך להיות פשוט יותר בכמה סדרי גודל. זה פחות מופרך משזה נשמע, אחרי הכל ישראל איננה המדינה היחידה במזה"ת שמאוימת על ידי האיראנים.

      • פלג ספיר

        בשסר האחון שהסעודים או התורכים רוצים זה להיות מסווגים כשמת"פים רשמיים של ישראל – לעזאל, סעודיה הכריזה כי היא בעצמה תיירט מטוסי קרב ישראלים מעל שטחה. אני בספק אם תורכיה תסכים לכך, ולהם גם יש חיל אוויר לא רע, מערבי, שטרח להתאמן עם חיה"א שלנו יותר מכמה שנים. באיזו עוד מדינה תשתמש? עיראק? ירדן?.. בלתי סביר בעליל.

        • פלג ספיר

          *הדבר האחרון שהסעודים רוצים […]
          (מקלדת חדשה וכו')

        • דניאל ר
          • אלעד

            דניאל, המרחק מאזרבייג'ן למרכז איראן הוא כ- 1000 ק"מ גם כן, פלוס מינוס כמה מאות ק"מ תלוי לאן רוצים לטוס. כן, זה קצת יותר קרוב מישראל (בערך 2000 ק"מ) אבל זה לא הרבה יותר טוב. יש לזכור, שוב, שפרויקט הגרעין האיראני, לפחות על פי הפרסומים בעיתונות הישראלית, מבוזר במספר מקומות שונים במרחקים שונים מהגבול עם אזרבייג'ן.

            ועם כל הכבוד לנו, למה לאזרבייג'ן להסתבך עם מדינה הרבה יותר גדולה ממנה בעקבות תקיפה ישראלית משטחה?

  • יואב

    אני מאמין שבסוף נתקוף את אירן

  • יואב

    dd

  • נתן

    פוסט נהדר!
    חזק ואמץ.

  • אלעד דקר

    וחשוב לציין במקרה הזה את חוצפן העל איתן בן אליהו, שלא היתה לא שום בעיה להודות בנונשלנטיות
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4263545,00.html
    שלחיל האוויר אין יכולת להרוס לבד את הגרעין באירן וזאת מבלי להתייחס במילה לכל הכסף שהוא לקח כמפקד חיל האוויר כשאירן היא התירוץ העיקרי לכך.

  • יותם

    איראן, איראן, איראן, איראן.
    כמו שגורביץ אומר – כבר 20 שנה הם עוד שנתיים מגיעים לנקודת האל חזור.
    תעשו גוגל על שנים עברו ותמצאו את הכתבות האלה באינטרנט.

    צריך להפסיק לדבר על איראן – ביבי וברק מרוויחים מסדר יום של ביטחוני. זאת הסיבה שכל שני וחמישי יש הרגשה שאוטוטו *עוד שנייה* מטוסים בדרך לאיראן ואם לא אז *עוד שנייה* האיראנים משמידים אותנו.

    הרי זה לא קרה עד עכשיו – וזה לא יקרה בעתיד. הם הצליחו להעשיר אורניום לדרגה של 20%, זה יחסית קל. מה שקשה זה להעשיר אורינום לרמה של נשק גרעיני שזה 90%. אני לא יודע – אבל הייתי מהמר שאפילו אין להם את המשאבים הטכנולוגים להגיע לשם. זה לא קל לייצר פצצה גרעינית, אבל גם השליטים האיראנים מרוויחים הון פוליטי בעימות השקט הזה מול ישראל.

    בקיצור – מספיק להיסחף כמו עדר. מורחים אותנו עשרות שנים בשטות הזאת ואנחנו לא לומדים.
    צריך להתייחס לשטויות של איראן כמו לטרולים – להתעלם.

    • סוסו

      העשרה של 90% לא שונה טכנולוגית מהעשרה של 20%.
      הם לא עושים את זה כי הם בפיקוח סבא"א, ואין להם כוונה לפתח נשק גרעיני.
      הסברתי את זה כבר כמה פעמים בעבר. ההנהגה האיראנית מתנגדת מוסרית לנשק השמדה המוני (לכן אין להם נשק כימי וביולוגי, והם לא הגיבו להתקפה הכימית האיומה של עיראק).
      בבסיס תפיסת הרפובליקה האיסלאמית עומד העקרון של נצחון רוחני על העולם המערבי החומרני. הם חושבים שככל שהם מפגינים מחוייבות גבוהה לאיסלאם ומוסר איסלאמי, בעוד שהצד השני נגרר לשימוש בכח, כך מעמדם יתחזק.
      ברור שזו טעות, כי העולם מתרחק מהדת, אבל זו תפיסתם וחשוב להבין אותה כדי להיות מסוגלית לפענח את המהלכים שלהם.

      • It's great to find an eprxet who can explain things so well

  • Pingback: אני לוזר? הנרטיב הפוליטי בצל הגרעין האיראני | חיים שרירותיים()