הפטאליזם של כת השוק
מפעל קטן ביחס באילינוי, The Republic Windows and Doors שמו, נסגר לפני כשבוע. לא סיפור גדול: בסך הכל 240 עובדים שהושלכו לרחוב. גוגל, לשם השוואה, עומדת לפטר כ-10,000, אבל אלה רק עובדים זמניים. מחר תפטר יאהו 1,500. כאמור, לא סיפור גדול, והוא היה אמור לעבור בשקט.
אלא שהוא לא. 200 מתוך העובדים המפוטרים השתלטו על המפעל, והם מחזיקים בו במשמרות, מסרבים לעזוב עד שיובטחו להם פיצויי פיטורים וישולמו להם ימי החופש שצברו. והם צוברים אהדה ציבורית ניכרת, כולל הצהרת תמיכה מפורשת מנשיא ארה"ב המיועד, ברק אובאמה.
יש מי שלא מסתפקים בפיצויים. רפאבליק קרס משום שבנק אוף אמריקה חתך במפתיע בשבוע שעבר את קו האשראי שלו. הזעם מופנה לא כלפי בעלי המפעל, אלא כלפי הבנק. מושל אילינוי, רוד בלאגוג'ביץ', ביקש מכל סוכנויות המדינה להשעות את עסקיהם עם בנק אוף אמריקה. 
ההגיון של בלאגוג'ביץ' פשוט: בנק אוף אמריקה קיבל מיליארדים מכספי משלם המיסים כדי שלא יתמוטט. על כן מן הראוי שהוא ישתמש בכסף הזה כדי להקצות אשראי למפעלים שנמצאים בקשיים. זה, אחרי הכל, כסף של אותם פועלים שעומדים להיות מושלכים, רבים מהם לעת זקנה.
ואתה משפשף את העיניים: נשיא שמוצאו משיקאגו ומושל מהמדינה שבה נמצאת אותה עיר שהפכה לסמל הקפיטליזם – הם שטוענים שלבנק יש תפקיד חברתי, שהוא לא רק מוסד למטרת רווח, שאפשר להתערב בגסות בשיקוליו העסקיים ולאיים להביא עליו חורבן, אם הוא יפעל כנגד הקהילה. הם אלה שאומרים שלא יכול להיות שהממשלה תציל רק את המשקיעים ותיתן לכלל האזרחים לקרוס, בגלל תאוות הבצע חסרת המעצורים של הראשונים.
מי במעמדם יעז לומר דבר כזה בישראל? מישהו מסוגל לחשוב על ראש עיר שיודיע למפעל ש"מתייעל" על ידי פיטורי עובדים – כמעט תמיד מבוגרים – שהוא יכול לשכוח מההנחות בארנונה? ראש עיר שמודיע לסניף בנק ששותה את דמם של עסקים קטנים שהעיריה לא תעבוד איתו יותר?
התרגלנו לפטאליזם הזה של כת השוק, שאומר שהשוק – ישות מיסטית, נזכיר – תמיד מאזן את עצמו, ושאסור לממשלה להתערב בו, אחרת יקרה משהו נורא. צדיק בדינו השלח, הם אומרים, על "איזון" השוק, ושוכחים ש"תמיד בעוברו שותת/ הוא משאיר כמו טעם מלח/ את דמעות החפים מחטא". בליטורגיה של כת השוק אין עובדים, יש רק יחידות ייצור; אין בני אדם וזכויות, רק מאזנים סופיים; ואין רחמים או אנושיות. מה שעומד ליפול, הם אומרים, יש לבעוט בו. השוק הוא תכלית ראשונה, הוא היה והוא הווה והוא יהיה לתפארה, לבדו ישכון ובחברה לא יתחשב.
הפרידמניזם הזה מעשן עדיין בכמה שרידים של המחנה השמרני המצומק בארה"ב. רוב האמריקנים כבר עברו הלאה. שישה חודשים של סופה כלכלית שהעירה את רוחות הבלהות של 1929 גרמו למוחות להצטלל במהירות. רק בישראל עדיין חושבים כמו הרפובליקנים של הרברט הובר. לישראל מגיע הכל מארה"ב באיחור של 15 שנה. בכלל לא בטוח שבמקרה של המשבר הכלכלי, יש לנו את הזמן הזה.
עדכון: בנק אוף אמריקה הלווה לריפבליק 1.35 מיליוני דולרים, שילכו לפיצויי העובדים. בנק אחר הלווה עוד 400 אלף לצרכים אלה. נראה שבארה"ב הבנקאים מתחילים לחוש את הלחץ העממי. טוב.
(יוסי גורביץ)
יוסי
כיצד הפך ליברל כמוך לסוציליסט?
יוסי,
פאני מיא ופרדי מאק היו, להזכירך, בנקים אם "מודעות חברתית". לאור הנחיית אדוניהם הפוליטיים של הבנקים הללו הם קנו, ובכמויות עתק, כל משכנתת סאב-פריים (ניוספיק בפני עצמו). הבנקים הללו היו האידיאל החברתי בהציבם את הצורך של המלווה למשכנתא לפני יכולת הפירעון.
אנחנו יודעים לאן זה הוביל אותנו.
הניו-דיל של פ.ד.ר לא חילץ את כלכלת ארה"ב מהמיתון אלא העמיק אותו והאריך את משכו. במקום לעודד יצור ומתן תנאים לעסקים קטנים לשרוד יצר הניו-דיל עול כבד מנשוא על המגזר היצרני – התמוטטות המפעלים, אגב, לא קרתה ב-1929 אלא ב – 1937.
פול קרוגמן מנתח את זה אחרת, וטוען שהבעיה ב – 1937 היתה נסיון לאזן את התקציב ולקצץ בהוצאות לפני תום המשבר.
רוגל,
לומר שה"ניו דיל" של רוזוולט לא הציל את כלכלת ארה"ב מהמיתון אלא העמיק אותו זה כמו לקרוא למלחמה "שלום" ולשחור "לבן". לפני הכרזות קיצוניות כאלו אני מציע לחזור ולבדוק את הנתונים הכלכליים, ולקרוא קצת על התאוריה הקיינסיאנית. תחייתו של קיינס מתרחשת במימים אלו ממש, אחרי שהניאו-ליברלים הרייגניסטים והתאצ'ריסטים ירקו על גופתו במהלך שני העשורים האחרונים. הם גם אלו שנהנו כל כך גם ללכלך על רוזוולט ועל הצלתו את המשק האמריקאי, מאחר וגם הוא וגם קיינס פגעו בעולם המדומיין והמושלם של ה"יד הנעלמה" שניסו לשכנע את עצמם שקיים במציאות.
עם זאת, אפילו הניאו-ליברלים הרדיקאליים ביותר, שטוענים שמה שרם לפריחה הכלכלית האמריקאית היא מלה"ע ה-2, לא יכולים להכחיש שהאבטלה במשק האמריקאי ירדה למחצית כבר ב-1936, שש שנים לפני כניסת ארה"ב למלחמה (שרוזוולט היה הנשיא גם במהלכה, אגב, ויורשיו האידאולוגיים ידעו למנף אותה לפריחת ה"בייבי-בום" שאחריה). רוזוולט היה המנהיג הראשון שהעז ליישם את התיאוריה הגורסת שעל ממשלה לערות כסף למשק המצוי במיתון, והצלחתו שינתה את מדע הכלכלה לבלי הכר.
הערה לסדר,
לרוזוולט לא היתה תיאוריה
קיינס פרסם את התיאוריות שלו יותר מאוחר.
רוזוולט פשוט פעל כבן אדם. יש אנשים ש*עכשיו* רעבים ללחם ורוצים לעבוד. אז אני *עכשיו* אספק להם עבודה בעבודות ציבוריות.
לאחר מכן קיינס הראה למה זה עבד.
אוטו פוקוס: "רוזוולט היה המנהיג הראשון שהעז ליישם את התיאוריה הגורסת שעל ממשלה לערות כסף למשק המצוי במיתון"
כמעט. מי שהקדים אותו בכמה חודשים מבחינת אימוץ של המודל הכלכלי הנ"ל היה אחד קורט פון שלייכר, שאלמלא הבוגדנות של כמה מחבריו להנהגה הגרמנית, המאה ה-20 יכלה להיראות הרבה פחות זוועתית משהיא יצאה בפועל. אגב, דווקא המדיניות הכלכלית שהתווה שלייכר זכתה למימוש גם אחרי ה-30 לינואר 1933, בזכות תבונתו של היאלמר שאכט והעובדה שהיטלר מיעט להתערב בענייני כלכלה
לצערי התיאוריה הקיינסיאנית, והצרכנות הפתולוגית שהיא מעודדת, לא נקברה בקבורת החמור שהיא הייתה ראויה לה. לא רק שהיא לא נעלמה אלא שהיא הכתיבה חלק גדול מהאסונות הכלכליים של המאה שעברה. לצערי לא רייגן ולא תאצ'ר התנערו ממנה לחלוטין והשאירו את הפתח לחזרתה המלאה, ולנזקים שתוביל.
קפיטליסטים מושבעים טוענים שאת נזקיה הכלכליים של מלחה"ע השניה שלמה ארה"ב בשנות השבעים ולא תולים את היציאה מהמיתון של שנות השלושים בה. לעומת זאת לטעון על ירידת האבטלה ב – 1936 ולהתעלם מעלייתה ב1937 מרמז על ידע חלקי ביותר (במקרה הטוב).
התיאוריה הקיינסיאנית, כמו כל תיאוריה, רק באה להסביר תהליכים. עידוד "הצריכה הפאתולוגית" הוא רק אחד הפתרונות למיתון שהוצעו על סמך התיאוריה, ומאחר ובמובן הכלכלי הוא עבד לא רע בכלל (מעטים יטילו ספק שצריכה מוגברת מובילה לפריחה כלכלית), הוא גם הוכיח את תוקפה. החוליים החברתיים והתרבותיים שנובעים מאותה צריכה הם עניין אחר לחלוטין, שלא נוגע לתיאוריה. קובעי המדיניות, ולא התיאורטיקנים, צריכים להתמודד עמם.
אני מסכים בלהט שחברת הצריכה המודרנית היא עניין מתועב, אבל לירות בשליח ולפסול את כל התיאוריה המבריקה שלו רק בגלל השימוש הבעייתי שנעשה הוא לא מעשה חכם כלל וכלל. באותה המידה, לנסות ולפתור את בעיות הצריכה המודרניות בעזרת כלים ניאו-ליבראליים זה כמו לנסות לרפא שחפת על ידי הקזת דם. יש לנו פניצילין, למה להשתמש בשיטות חסרות התועלת של ימי הביניים?
בנוגע ל-1937, צר לי לאכזב אותך, אבל הידע לי נרחב יותר ממה שקפצת להסיק. עופרון כבר ענה לך בקצרה בנידון, וקצרה היריעה מלפרט את כל עליות ומורדות המשבר הגדול והניו-דיל. בכל מקרה, רק אוטופיסט יכול לצפות לפתרון קסם ללא עליות ומורדות. עם זאת, מעטים יערערו על כך שרוזוולט הוביל לא פחות ממהפך בכלכלה ובחברה האמריקאית, ושארה"ב לאחר ימיו כנשיא היתה שונה ללא-הכר מהמדינה המוכה והמעורערת שלפניו.
טוב, בלגוגוביץ' יכול להגיד מה שהוא רוצה. יהיה לו קצת קשה לנהל את הענינים מהכלא. המר בחור נעצר היום בבוקר בחשד לנסיון לקבל רווח כספי כחלק מתהליך הבחירה של מחליפו של אובמה. זה רק מראה עד כמה האיומים שלו באמת מזיזים למישהו (די מזכיר איזה ראש ממשלה לא?)
בסה"כ הולך בעקבות המושל אותו הוא החליף לא מזמן (ראיין) שהלך לכלא על עברות שוחד.
אילינוי ושיקגו ממזמן לא בירת הקפיטליזם האמריקאית (כל המסחר אפילו בסחורות עבר ברובו לניו-יורק לפני הרבה זמן)
היום שיקגו ידועה יותר כמרכז השחיתות האמריקאית, וזו הביצה הפוליטית ממנה צמח הנשיא הנבחר…..
לעזאזל! אפילו לא שעתיים מכתיבת הפוסט!
אולי היית צריך לכתוב יותר פוסטים שמשבחים את אולמרט. מן הסתם היינו נפטרים ממנו יותר מהר.
אני לא עומד להיכנס לדיון על הניו דיל, תילי תלים של מאמרים נכתבו על נושא זה מכל זווית אפשרית ואני אשמח להפנות את המעוניינים למאמר הרלוונטי. אבל….
יוסי, אני באמת לא מבין אותך, הכסף שהועבר לבנק או אמריקה לא הועבר אליה כדי שתשתמש בו לצורך צדקה ונדבה. הוא ניתן לה כדי שלא תתמוטט ותוכל להחזיר את הערבויות שלה. מה שאתה מציע זה שהבנק ילווה לחברה כסף רק כדי שהיא תוכל להחזיר את החובות שלה לעובדים ואז לפשוט את הרגל. הרי הבנק לא ביטל את קו האשראי של המפעל, זאת אומרת מנה ממנו ללוות עוד כסף, רק כי בא לו. הוא ביטל את קו האשראי כי הוא צפה שהמפעל בכל מקרה עמד לפשוט את הרגל ורצה למזער את נזקיו. מה שאתה אומר זה שבנק צריך להיות ערב לכל שאר החובות של כל בעל חוב שלו.
כבר היום החוק בישראל (ובארה"ב) קובע, ובצדק, שבסדר הנושים (הסדר של מי מקבל כסף קודם במקרה של פשיטת רגל) משכורות ופיצויים קודמים לחובות בנקים.
לכן לא מדובר בדרישה מהבנק שיוותר על החובות הקיימים בשביל העובדים, אלא שילווה עוד כסף , בלי כל ציפייה לקבל אותו בחזרה, רק כדי לשלם את החוב לעובדים, זאת אומרת שייתן כסף למפוטרים. זה לא בנק, זה ביטוח לאומי.
מי אמר שהבנק לא יקבל את הכסף חזרה? לכל עסק יש תזרים מזומנים שנשען על אשראי שהבנקים מוכנים לתת לו. הבנקים תמיד מקבלים את שלהם.
ואם הבנקים לא מוכנים להלוות, אם הם פועלים נגד החברה שבה הם חיים, אז שישאו בתוצאות: החברה הופכת לאויבת של האנשים שעושקים אותה דרך קבע.
כלומר אתה מוכן שהבנק יקח את הכספים המופקדים בו ע"י האזרחים (הרי מאיפה יש לבנק כסף להלוות? מהאוויר?) ויתן את הכסף למפעל שאין לו סיכוי להצליח (דלתות וחלונות בזמן שלא בונים כלום?) רק שבסופו של יום הבעלים יחתכו קופון עם בונוסים שמנים ודיוודנדים לכל המשפחה, ואותם עובדים (שגם הם מן הסתם מפקידים באותו בנק) ובסוף בכל זאת ימצאו את עצמם ללא עבודה?
לא בזה מדובר.
מדובר בזה שאחרי שבזמן הפריחה הבנקים הלוו לכל מי שרצה (ובעיקר ל"טייקונים" ממונפים) כמויות ענק של כסף שפתאום לא ברור אם יוחזרו, עכשיו הם נזכרו לקבל פיק-ברכיים, לפחד על כל שקל ולעצור את האשראי הכללי למשק, בטענה של "סיכון". עכשיו הם נזכרים פתאום לתמחר סיכונים ולבדוק בשבע עיניים כל הלוואה לפי קריטריונים מחמירים הרבה יותר מאשר לפני שנה-שנתיים.
אבל בזמן שהם יושבים על ערימות של מזומנים ומשקשקים מפחד, אלפי עסקים נקלעים למחנק אשראי שבסופו של דבר, כנבואה שתגשים את עצמה, יגרום להתמוטטותם.
על זה אני קורא הרבה במדורי הכלכלה, ושומע מאנשים שמתקשים לקבל הלוואות. למשל על העובדה שלמרות שהריבית במשק ירדה, הריבית למשכנתאות לא ירדה באותו קצב כי הבנקים העלו את המרווחים (שמשקפים גם רווח אפשרי וגם "אלמנט סיכון").
אסף לא הבנתי חלק מהטענות שלך אבל בו ננסה לעבור אחת אחת.
א) הבנקים הלוו בלי חשבון וזה דפק את כולם- מסכים לחלוטין. במצב אידיאלי הם היו צריכים לשלם על זה בקריסה, אבל בגלל הקריסה שלהם תפיל את כולנו צריך לפחות לדרוש טיהור מוחלט של חדרי המנהלים וביטול הטבות.
ב)עכשיו הבנקים נזהרים וזה רע- את החלק הזה לא הבנתי. למה שבנק שעומד על סף קריסה לא יהיה זהיר? למה כשקופת המזומנים שלו קטנה והחובות שלו גדולים בנק לא צריך להיות זהיר? כמו ש"חרטא ברטא" אמר, מפעל דלתות וחלונות זאת לא בדיוק המפעל הכי יציב תקופה ששוק הנדל"ן מתכווץ כמו בלון שהוציאו ממנו את האוויר. וליוסי- לא להלוות למפעל כושל כסף שהוא בבירור לא יחזיר זה לא "לפעול נגד החברה בא אתה חי".
ג) הריבית במשק ירדה אבל הריבית על משכנתאות ממשיכה לעלות- כאן התשובה קצת יותר מורכבת ומכילה כמות מגוחכת של טמטום. בפועל קיים היום פער מאוד גדול בין הריבית הפדראלית, הריבית שבא הFR מלווה לבנקים, ובין הריבית שבא הבנקים מלווים ללקוחות שלהם. הסיבה לזה היא פשוטה ומגוחכת כאחת. כדי לדעת כמה כסף אני יכול להרשות לעצמי להלוות כל חודש אני צריך לדעת כמה כסף אני אקבל מקבל בתחילת אותו חודש. הבעיה שעבור רוב הבנקים הגדולים היום התשובה לזה היא "אני לא יודע". הבנקים התרגלו לקבל בתחילת כל חודש תזרים מנכסים בשם CDO. כל CDO כזה מורכב מעד 10,000,000 משכנתאות שונות כאשר אין באמת קשר בין המשכנתאות השונות (הם לא מאותו אזור גיאוגרפי למשל). הבנקים לא באמת טרחו עד המשבר לברר מאיזה מן משכנתות מורכבים הCDO האלה, הם סמכו על שרשרת המתווכים הארוכה שהרכיבה אותם. פתאום הCDO מתחילים לגמגם, תזרים המזומנים שמגיע מהם כל חודש משתנה באופן פרוע ורשת המתווכים נעלמה כמו קורי עכביש אחרי הגשם. עכשיו, כשאתה לא יודע כמה כסף יהיה לך במאזן בתחילת החודש, איך בדיוק אתה יכול להחליט כמה כסף אתה יכול להרשות לך להלוות? ולכן גם כשהפד מוריד את הריבית כמעט ל0 הבנקים לא ממהרים להלוות, פשוט כי הם לא בטוחים כמה כסף באמת יהיה להם בתחילת החודש. כל בנק מחזיק היום לגיון קטן של רואי חשבון ובלשים פרטיים שכל תפקידם הוא להתרוצץ בארה"ב ולאתר בשביל הבנק משכנתות שהיו בבעלות הבנק והבנק לא הכיר. מטומטם אבל נכון.
אבנר, תודה על התגובה המפורטת.
נדמה לי שבדיאלוג הזה אני מדבר על בנקים ישראלים ואתה על בנקים אמריקניים.
א. מסכים.
ב. הבנקים הישראלים ממש לא על סף קריסה. הם גם לא ביצעו הפרשות ענק לחובות מסופקים, אף טייקון לא התמוטט עדיין ועימו שוק האג"ח, והם רושמים רווחים של מיליארדים (אם כי נמוכים מרווחי השנה הקודמת עקב מחיקות שונות). לדעתי – כסף יש להם.
אבל מה ששמטריף את האיש הפשוט הוא שיותר קל לבנק להלוות לטייקון 200 מיליון שקל להשקעה ממונפת ב-90% לחוות אווזים ברומניה, מאשר 50,000 שקל לבעל עסק לתריסים שמשלח ידו עתיד להגדע. שלא יכול לעבור פתאום ללונדון ורוב הסיכויים שגם אם העסק שלו ייקלע לחובות יעבוד שנים כדי להחזיר אותם ולא יחזור בגלגול חדש עם עוד עסקה ממונפת.
ג. תקן אם אני טועה, בנקשים ישראליים לא תלויים בתזרים של מזומנים מאג"ח של משכנתאות אמריקניות. היו להם קצת השקעות כאלה, חלקן נמחקו וחלקן לא, אבל זה ממש לא בסיס חשוב לתזרים. החשיפה שדווח עליה בעיתונים היא של (לכל היותר) כמה מאות מיליוני שקלים לבנקים הגדולים, פחות מן הרווח השנתי ובטח מן ההון העצמי.
והערה נוספת לאבנר: דווקא לפי תיאורך ואם מסתכלים על בנקאים ישראלים, נראה שהם רק צוברים כסף. הרי רוב האנשים ממשיכים להחזיר הלוואות, ומצד הלוואות חדשות לא כל-כך ניתנות כרגע, כלומר כסף מצטבר.
אני מניח שבנקאים יטענו כי הם מכינים את הקרקע למצב שבו יותר ויותר עסקים יהיו חדלי פרעון, טייקונים לא יפדו אג"ח ויהיו הרבה הפרשות לחובות מסופקים – ואז התזרים שלהם בבעיה. אבל זה מאד בעתיד וכפי שאמרתי, עוד יכול להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
הרי מאיפה יש לבנק כסף להלוות? מהאוויר?
כן! (צפה ב money as debt)
"יכול להיות שהממשלה תציל רק את המשקיעים ותיתן לכלל האזרחים לקרוס, בגלל תאוות הבצע חסרת המעצורים של הראשונים. "
ומי הם אותם "משקיעים" אנונימיים? וורן באפט? כולה שווה 40 מיליארד. ביל גייטס? גם כן.
ה"משקיעים" הם בדיוק כלל האזרחים שמשקיעים דרך "גופים ממסדיים" כמו קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות שלהם בבורסה.
עד כמה שאני זוכר (אני מחפש את המספרים המדויקים) ב 1929 הלוהטת רק כ 15% בתי אב היו חשופים להשקעה בורסאית. היום זה עומד על קרוב ל 60%.
"הם שטוענים שלבנק יש תפקיד חברתי, שהוא לא רק מוסד למטרת רווח, שאפשר להתערב בגסות בשיקוליו העסקיים ולאיים להביא עליו חורבן, אם הוא יפעל כנגד הקהילה"
זה כבר נטען ב 1977 (ימי קרטר העליזים) כשה CRA (Community Reinvestment Act) עבר, וחייב בנקים להתחיל להלוות לקהילות עם דירוג אשראי נמוך – אם הם רוצים לספק לקהילה שירותים בנקאיים אחרים.
אין ספק כיום שהחוק הזה על גלגוליו תרם למשבר הנכחי בשוק המשכנתאות (לא יודע אם הוא הגורם המרכזי, אבל בהחלט גורם משמעותי).
הממשלה דרך פאני מיי ופרדי מאק עודדה למעשה הלוואות מטורפות ע"י הורדת הקריטריונים לקניית משכנתאות ע"י החברות האלה, ובסופושל יום כולם מתיישרים לפי השחקן הכי גדול בשוק.
מה שגרם לקריסה הוא לא רק מתן משכנתאות הסאב-פריים, אלא הנסיון למנף אותן מבלי לנהל את הסיכונים.
על משכנתאות הסאב פריים גבו ריבית גבוהה ממשכנתאות רגילות, ולא בכדי – שולי הרווח הגבוהים היו אמורים לספוג את הסיכון.
(ואגב, חלק ניכר ניכר מההלוואות ניתן דווקא לבני מעמד בינוני שקנו בית שני, מתוך הנחה שערך הדירות יעלה)
אילו היו נותנים את ההלוואות בריבית היותר גבוהה, ומכסים עם התשואות על הלוואות שלא ניתן לפדות – לא היינו מגיעים למצב הזה.
אלא שכחלק ממדיניות של "קידום מכשירים פיננסיים חדשים", הממשל איפשר לעטוף קבוצות של הלוואות כמכשיר פיננסי אחד שהתשואה שלו כלל לא מתחשבת בסיכון.
האם אתה טוען שגם את זה הליברלים עודדו?
(ואני מדבר על הליברלים ולא על הממשל שהקפיד על היעדר פיקוח כחלק מהמילטוניזם שפשה בו)
ככלל, הרעיון שלפיו יש לספק אשראי גם לחלקים חלשים יותר בחברה תוך ניהול סיכונים סביר, הוא רעיון נכון.
גם הרעיון שלפיו מערכת יציבה שצומחת לאט יותר, ממערכת שצומח מהר אבל קורסת ברטסטרופליות כל כמה שנים (זוכרים את בואת האינטרנט?) הוא רעיון הכון.
הרעיון לפיו הדרך הנכונה לנהל חברה היא אלגוריתם חמדן פרימיטיבי ומבוזר היא חתיכת קשקוש.
סליחה על הדיסלקטיות
רטסטרופלית=קטסטרופלית
מערכת צומחת ולא צומח.
לא, מה שקרה זה שהסאב-פריים לא היה מתחיל בריבית גבוהה (אחרת מלכתחילה אי אפשר היה לעמוד בתשלומים).
כדי להראות שהם נותנים הלוואות גם לכאלה שלא מסוגלים לקחת אותם, במקום לתת ריבית קבועה ל 30 שנה (שזו היתה המשכנתא הסטנדרטית עד אז) ולדרוש 20% מראש, הם נתנו בריבית התחלתית מאד נמוכה: היו אפילו משכנתאות עם ריבית שלילית!(ובכך להוריד דרמטית את התשלומים ובכך להראות שהקונה יכול לעמוד בתשלומים) אבל רק ל 5 שנים. כמו כן, הרבה פעמים הם דרשו פחות מ 20% תשלום ראשוני (לפעמים 0%). אחרי חמש שנים (לעיתים אחרי 3 שנים) הריבית קפצה – לפעמים ב 10%) ואז לדייר היו שתי אופציות: למכור את הבית או לשלם דרך האף. העיקרון המנחה היה שההלוואות האלה הן הלוואות מגובות (יש נכס שמגבה אותם) וערך הנכס תמיד עולה – לכן לבנק יש סיכון נמוך. מה גם הבנק מציג את האג"ח כנושאת תשואה גבוהה.
כמובן שהבעיה היא בהנחה שערך הבתים תמיד עולה. ברגע שהקונה לא יכול לשלם והבית חוזר לבנק, הבנק מוכר אותו. בשנים הטובות זו לא היתה בעיה. היו הרבה קונים ומעט בתים. אבל כשכמות בתים אדירה מעוקלת – הערך שלהם יורד פלאים ואלה שמחזיקים באג"ח מגובה משכנתאות אוכלים אותה.
למה זה קרה? חמדנות לשמה, זה ברור. אבל גם הממשלה אשמה בכך שהיא איפשרה לפאני מיי ולפרדי מק לקנות את המשכנתאות האלה ( בכוונה – כדי לעודד את הבנקים להלוות לאלה שלא מגיע להם ולהגדיל את אחוז בעלי-הבתים באוכלוסיה, דבר שנותן לממשלה להראות על עליה ברמת החיים של העניים) ולשחק במשחקים של ערבוב אגרות חוב מגובות משכנתא. באיזהשהוא שלב, בהתחלת המשבר התגלו אי סדרים רציניים בפאני מיי והמנכ"ל פוטר. הסתבר שהם עסקו בקניית משכנתאות שאפילו הרגולטור הממשלתי השתווץ. זה גרם להפסקה כמעט מיידית לקניית משכנתאות ע"י פאני.
זה גרם לשני דברים: היצע הבתים בשוק עלה בצורה דרסטית (אין כסף לקונים)
איתות לשוק המשכנתאות שיש ספק רציני לגבי שווי האג"ח (זו עדיין פאני מיי, לא איזה בנק נידח). זה גרם למפולת והרבה משקיעים הפסיקו גם הם להזרים כספים לשוק והתחיל כדור שלג.
זה שההלוואות ניתנו בריבית משתנה, לא משנה את העובדה שבמבט על כל חיי המשכנתא – הריבית יוצאת גבוהה יותר – בד"כ גבוהה בהרבה.
הריבית הממוצאת על משכנתא רגילה הייתה באזור ה6%.
הריבית על משכנתאות סאב-פריים הייתה, אחרי השנתיים שלוש הראשונות, 4 או 5 אחוז מעל הריבית בבריטניה.
לגבי האג"ח – אף אחד, כאמור, לא הכריח גופים פיננסיים למכור או לקנות אג"ח מגובה במשכנתאות.
אף אחד גם לא הכריח את חברות דירוג האשראי לתת דירוג גבוה לגופים שסוחרים בהן.
ומה עם הבונוסים העצומים למנהלי הקרנות?
איך אותה יד נעלמה לא אירגנה את השוק כך שאנשים שיפסידו את כספך בשמחה בשביל בונוס לא יהיו מנהלי קרנות?
הטענות שבהכל אשמה התערבות הממשלה, מזכירות לי איך אחרי התמוטטות אולם ורסאי היו דתיים שהכריזו שזה בגלל שגברים ונשים רקדו יחד.
מי שלא טהור, לא ראוי כביכול להינצל.
כשהכלכלה קרסה בצורה חמורה בהרבה מבעבר, ודווקא בתקופה שהפרידמניזם תפס חזק – פתאום מתחילים להסביר שהמשבר קרה בגלל שלא היינו מספיק טהורים.
"הטענות שבהכל אשמה התערבות הממשלה, מזכירות לי איך אחרי התמוטטות אולם ורסאי היו דתיים שהכריזו שזה בגלל שגברים ונשים רקדו יחד."
אולי תקרא שוב מה שכתבתי:
"למה זה קרה? חמדנות לשמה, זה ברור"
"אין ספק כיום שהחוק הזה על גלגוליו תרם למשבר הנכחי בשוק המשכנתאות (לא יודע אם הוא הגורם המרכזי, אבל בהחלט גורם משמעותי)."
או יותר טוב תקרא מה אמר הנרי ווקסמן (דמוקרט) אתמול לנשיאים הנוכחיים של פרדי ופאני.
כשאני קניתי בית בארה"ב, הברוקר אמר לי שמה שחשוב להם (ל"מייצרי המשכנתאות" Loan originators) זה אם פאני מיי תקנה את המשכנתא. גם הוא לא הבין איך הם מסוגלים לקנות חלק מהמשכנתאות שהוא ראה. אבל כל עוד הממשלה דרך פאני ופרדי מגבה אותם…….
שוב אני חוזר: המשבר הנכחי נגרם בגלל חמדנות לשמה מצד כולם (קונים, מוכרים, בנקים, פרדי ופאני). עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהממשלה דחפה לתת הלוואות לאנשים מעוטי יכולת שמלכתחילה לא היו צריכים לקבל את המשכנתאות.
"ה'משקיעים' הם בדיוק כלל האזרחים שמשקיעים דרך 'גופים ממסדיים' כמו קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות שלהם בבורסה."
כלומר, אתה טוען שהבעיה האמיתית היא בהפרטת קרנות הפנסיה והכנסתן לבורסה? טוב מאוד, אני מסכים.
מדובר כאן בארה"ב, לא בישראל. מבנה מערכות הפנסיה בארה"ב שונות מהארץ. בסופו של יום תכניות ה 401K הם סיפור הצלחה יחסית. לפי התחשיבים של מקום העבודה שלי אני אמור להרוויח הרבה יותר מה 401 שלי מאשר הפנסיה והביטוח הלאומי ביחד (טווח פרישה של 30 שנה בערך).
שיקגו אינה סמל הקפיטליזם, למרות שהיא אכן משכנה של אוניברסיטת שיקגו ומעריציו של הנביא מילטון פרידמן.
שיקגו הייתה תמיד עיר דמוקרטית, ואם תבדוק תמצא שמקורו של האחד במאי הוא בעיר זו.
ומזוית אחרת,
http://www.notes.co.il/mati/50386.asp
האם המציאו האשמות נגד מושל אילינוי ?
אמנם הממשל הפדרלי הוא יחסית יעיל (בטח לעומת ארץ הקודש), אבל בכל זאת לפתוח בחקירה פדרלית, להביא ראיות ולעצור תוך 24 שעות, נו באמת.
יש לזכור שאותו בלגוגוביץ היה תחת חקירה פדרלית כבר הרבה זמן בגלל סוג העברות הללו בדיוק (מי אמר רזקו ולא קיבל?) ועכשיו כשהמושל אמור להחליט את מי למנות במקום אובמה אתה יכול להיות בטוח שטלפונים רצו ופיות נפתחו.
אם זה היה כל מקום אחר חוץ מניו אורלינס הייתי אולי מהרהר בדבר. אבל שיקגו ואילינוי זה שמות נרדפים לשחיתות שלטונית מבוססת. תשאל את המושל הקודם…..
בכלל – אולי זה בדיוק להפך? המושל ידע שהולכים לעצור אותו ולכן החליט לתקוע פוזה של מגן החלשים א-לה רובין הוד?
איזה רוד בלגוביץ'?
אותו רוד בלגוביץ' שהולך לכלא עוד מעט כי הוא ניסה למכור את מושבו בסנאט האמריקאי?
http://www.nytimes.com/2008/12/09/us/politics/10Illinois.html
אז הוא ניסה לעשות איזה צעד פופוליסטי יום לפני שהוא נעצר כדי אולי ליצור איזו אהדה ציבורית כלפיו. אז מה?
לול, מה איין ראנד הייתה אומרת?
המדינה נותנת כסף לבנק כדי שישתקם ואז מתפלאת שהוא לא משרת את האינטרסים שלה? שילאימו כבר ודיי. מה זה החצי חצי הזה?
"הטענות שבהכל אשמה התערבות הממשלה, מזכירות לי איך אחרי התמוטטות אולם ורסאי היו דתיים שהכריזו שזה בגלל שגברים ונשים רקדו יחד."
אולי תקרא שוב מה שכתבתי:
"למה זה קרה? חמדנות לשמה, זה ברור"
"אין ספק כיום שהחוק הזה על גלגוליו תרם למשבר הנכחי בשוק המשכנתאות (לא יודע אם הוא הגורם המרכזי, אבל בהחלט גורם משמעותי)."
או יותר טוב תקרא מה אמר הנרי ווקסמן (דמוקרט) אתמול לנשיאים הנוכחיים של פרדי ופאני.
http://www.marketwatch.com/news/story/lawmakers-fannie-mae-ceo-made/story.aspx?guid={4648F3CC-B1AE-4026-9917-3695DAE20C3D}
כשאני קניתי בית בארה"ב, הברוקר אמר לי שמה שחשוב להם (ל"מייצרי המשכנתאות" Loan originators) זה אם פאני מיי תקנה את המשכנתא. גם הוא לא הבין איך הם מסוגלים לקנות חלק מהמשכנתאות שהוא ראה. אבל כל עוד הממשלה דרך פאני ופרדי מגבה אותם…….
שוב אני חוזר: המשבר הנכחי נגרם בגלל חמדנות לשמה מצד כולם (קונים, מוכרים, בנקים, פרדי ופאני). עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהממשלה דחפה לתת הלוואות לאנשים מעוטי יכולת שמלכתחילה לא היו צריכים לקבל את המשכנתאות.
טוב אחד טוב כבר יצא מהמשבר הכלכלי הזה: יוסי גורביץ התגלה כסוציאליסט.