הדרוזי עשה את שלו, הדרוזי יכול ללכת
את רוב השירות הצבאי שלי העברתי ביחידת המנהל האזרחי בדיר אל בלאח, במרכז רצועת עזה. מאחר והעבודה כללה מגע יומיומי עם האוכלוסיה הפלסטינית – כמעט מאליו, עולה פתאום הביטוי מאז, "האוכלוסיה המקומית" – היחידה הכילה שיעור גבוה יחסית של חיילים וקצינים דרוזים. היחסים היו טובים. באחת השבתות, סמיר הקת"מ הדרוזי נעתר להפצרות החיילים החילונים וערך את הקידוש.
אני זוכר שיחה ארוכה שניהלתי עם אחד החיילים הדרוזים. הוא התעקש להביע תמיכה בכהנא, ואני ניסיתי להסביר לו שכהנא לא מפלה בין מוסלמים ודרוזים: שהוא שונא את כל הערבים ושהוא ישלול את הזכויות של כולם. השיחה התגלגלה לדרוזים ושירות בצה"ל. שאלתי אותו למה כל כך הרבה מהם משרתים בצבא. הוא אמר במרירות שכל זמן שהם במדים, זה "בוא הנה, חייל, תאכל משהו, קבל הנחה"; ברגע שהם משתחררים, היחס מתהפך ל"רוצה עבודה? אבל אתה ערבי." הוא אמר שיש בישראל כמה מעמדות: במקום הראשון נמצאים החרדים, שלא משרתים בצה"ל אבל מקבלים שירותים מהמדינה; במקום השני, יהודים לא חרדים, שמשרתים ומקבלים; במקום השלישי, ערביי ישראל, שלא משרתים ולא מקבלים; ובמקום הרביעי היו הדרוזים, שמשרתים ולא מקבלים. ובכל זאת, הוא אמר, במדים הם מקבלים יחס טוב יותר מהאזרחים, אם לא מהמדינה.
או, במילים אחרות, במדי צה"ל לא רואים שאתה ערבי.
זה היה, כאמור, מזמן. הרבה דברים השתנו. האזרחים הדרוזים התחילו לקלוט כבר אז שמדינת ישראל רוצה בהם בתור חיילים, אבל לא תתן להם שוויון אמיתי. שנות התשעים היו השנים של ההפגנות השנתיות של מנהיגי העדה מול הכנסת, שנגמרו באיזו פשרה מפא"יניקית שהשתיקה את המחאה לעוד שנה.
הדרוזים לא מטומטמים. בשנים האחרונות אנחנו שומעים שוב ושוב על ירידה בשיעור הדרוזים המעוניינים להתגייס, ומחקר שנערך בשנים האחרונות באוניברסיטת חיפה מצא שרק 36% תומכים בהמשך גיוס החובה, 47% אמרו שהשירות צריך להפוך להתנדבותי ו-17% רצו לבטל אותו כליל. כלומר, רוב האוכלוסיה הדרוזית הבינה שמברית הדמים יוצא להם רק דם והם רוצים לסגת ממנה.
לפני 20 ומשהו שנה, כשדיברתי על כהנא ויחסו לדרוזים, זה היה דיון בעלמא. האיש עצמו יסוכל ממוקדות כמה חודשים אחר כך. אבל ארבע שנים אחר כך, אחרי הטבח של ברוך גולדשטיין, למדנו שהוא סירב לתת טיפול רפואי לחיילים דרוזים – משום שכלא יהודים, אסור היה לו לרפא אותם על פי עיקר ההלכה אפילו בשכר. הנושא הוצנע. כמה שנים אחר כך, חיילים דרוזים הפכו למטרה קבועה להתקפות של מתנחלים, בדיוק משום שהם לא יהודים. ב-2004, ראיינתי את איתמר בן גביר. בהמתנה במשרד שלו מצאתי חוברת שהקפידה להתייחס לדרוזים כאל לא-יהודים שגם תורם יגיע לגירוש. בן גביר התנער ממנה במהירות ואמר שהיא סתם היתה שם ושאין לו מושג מי אחראי לה.
כהנא נהג לומר שבתוך כל יהודי יש כהנא קטן. בליל הסדר האחרון הוא הגיח. קבוצה של חיילים יהודים סירבה לאכול באותו השולחן עם חיילים דרוזים במחנה 80. אחת הקצינות הורתה לחיילים לאכול סביב אותו השולחן. אחד החיילים הודיע שהוא לא מתכוון לאכול עם ערבים. במקום שהוא ייאזק ויילקח למעצר עד למשפט, הקצינים האחרים שנכחו במקום נכנעו לחייל היהודי, והורו לחיילים הדרוזים לעבור לשולחן אחר, צדדי ומלוכלך.
הבעיה היא לא החיילים הגזענים, או ליתר דיוק הם לא עיקר הבעיה. לב הבעיה הוא הקצינים שנכנעו לגזענות. ככה זה: כשיש לך מדינה יהודית, והצבא שלה הוא צבא יהודי יותר ויותר, אז זה מה שקורה ללא יהודים. אחרי הכל, מבחינת רוב היהודים החיים בישראל יהדותם היא גאוותם, הם משוכנעים שהמקור שלה הוא גזעי, תורשתי, ושהם העם הנבחר. האידיאולוגיה הרשמית של המדינה אומרת שהיא קודם כל יהודית, ודמוקרטית אחר כך. אז מה, פתאום הם צריכים לחלוק שולחן אוכל אחד עם לא יהודים? מה, הם ישראלים?
זה מה שקורה כשמדינה עושה מאמצים של שנים לחסל את התודעה האזרחית של תושביה ולהעלות במקומה תודעה אתנית. אין שדה שנקי מההשפעה של התפיסה הממארת הזו. מי שחשב שהיא לא תגיע לצבא, השלה את עצמו.
לצה"ל יש עכשיו רק דרך אחרת לצאת מהמבוך הזה: להמנע מהטעות שהוא עשה בפרשת הדרת הנשים, כשהוא נכנע חצי דרך. הוא צריך לתפוס את הקצינים האחראים לפרשה הזו, ולנקנק אותם באופן כזה שאף אחד לא יחשוב על זה אפילו. הם צריכים הורדה פומבית בדרגה בגלל פגיעה בערך הרעות של צה"ל, ולשבת בכלא כמה חודשים טובים בשל אפליה גזענית כלפי החיילים שלהם.
אבל, כמובן, אם זה יקרה, הקצונה הבכירה של צה"ל תמצא את עצמה מואשמת בכך שהיא מעדיפה חיילים לא יהודים על פני חיילים יהודים שבסך הכל רצו לשמור על טוהר הגזע שלהם. הרעיון של צבא שנאמן לערכים רפובליקניים הוא מגוחך במדינה שמזמן השליכה אותם מאחורי גבה.
אם הקצונה הבכירה תעשה את חובתה, היא תסתבך עם רבני ההסדר. אבל אם היא לא תעשה את זה, היא יכולה – צריכה – להפרד לשלום מהחיילים הדרוזים שלה. ספק אם יש סיבה טובה יותר, מבחינת הדרוזים, להתרת הברית החד צדדית שנכפתה עליהם על ידי מדינת ישראל מאשר הודאה רשמית למחצה מצד צה"ל שהם חיילים סוג ב'.
וכשזה יקרה, ישראל תמצא את עצמה עם מיעוט ממורמר, שיודע שהוא מקופח בכל תחומי החיים ושהוא חי באתנוקרטיה גזענית. בניגוד לפלסטינים, המיעוט הזה יודע להלחם – למעשה, הוא גויס לצה"ל בין השאר בשל המוניטין של העדה הדרוזית ללוחמנות. כשיגיע הפיצוץ, כמובן, ישראל היהודית תספוק כפיים ותאמר בקול שבור: ואחרי כל מה שעשינו עבורם.
ועוד דבר אחד: שר הפנים, אלי ישי, הורה להכריז על גינתר גראס כפרסונה נון גראטה. אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך שמאמצי ה-Hasbara הישראלים כלל לא מיועדים לעולם אלא רק לשכנוע עצמי של הישראלים, הנה היא. אחרי ההיסטריה הדומה, שבה נאסרה כניסתם לישראל של נורמן פינקלשטיין ונועם חומסקי, אולי הגיע הזמן לקבוע שלישראל לא ייכנס מי שמעז לחלוק על מדיניותה של ממשלת ישראל.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תמיכה בבלוג באמצעות קרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
יוסי, נפלה טעות סופר: כהנא "שונא את כל הערבים" (לא "כל היהודים" כפי שכתבת בשוגג). אנא תקן, ומחק את תגובתי – אין צורך לפרסמה.
תוקן, תודה.
"ואני ניסיתי להסביר לו שכהנא לא מפלה בין מוסלמים ודרוזים: שהוא שונא את כל היהודים ושהוא ישלול את הזכויות של כולם." שגיאה?
אכן, והיא תוקנה.
יוסי – שתי שגיאות בפסקה השניה. החייל *הביע* תמיכה, וגם כהנא שנא את כל *מי שאינם* יהודים.
תוקן, תודה!
"שהוא שונא את כל היהודים ושהוא ישלול את הזכויות של כולם"
לא חסרה פה המילה "לא" לפני "היהודים"?
אה, וחומסקי לא ניסה להכנס לישראל, אלא לגדה דרך ירדן. אחת הסיבות שמנעו ממנו היתה שהוא בא להרצות בביר-זית, אך לא בישראל.
חוץ מזה, מאמר מצויין.
מעניין, חשוב ועצוב כאחד. תודה.
שום ניקנוק ושום נקניק.
הקצין שהפריד בין החיילים לא ראוי לשרת בצה"ל אפילו דקה נוספת.
לגבי החלק הראשון, יהונתן גפן אמר את זה עוד בשנות ה- 70' (http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=311&wrkid=13493)
לגבי הסיפא, אני תמה אם (ומתי) יתחילו להפעיל את זה על אזרחים ישראליים, ויסגרו את השערים בפני כל ה"סמול"…
להגיד שחרדים הם "מעמד עליון" במדינה זה מגוחך. נכון שהכוח הפוליטי שלהם מאפשר להם להתחמק מחובות שחילונים חייבים בהם וגם להקצות להם תקציבים בצורה לא שוויונית. אבל החרדיות שלהם גם עומדת להם כמכשול כשהם מנסים להשתלב בכלכלה החילונית (וכמעט מחצית מהחרדים אכן עובדים). חרדיות, ממש כמו מוצא ערבי, היא מחסום בפני השתלבות באליטה החילונית הישראלית. יש פה כמובן אלמנט של בחירה של מי ששם את לימודי התורה לפני ההשכלה הכללית, ויושב מאחורי חומה של איסורים שמקשים עליו את ההתערבות בציבור החילוני – אבל בסופו של דבר, מחוץ לפוליטיקה, יש מעט מאוד חרדים בעמדות כוח.
לא ניתן להשוות, להיפך. חרדי נתון שמסיבה כלשהי למד הנדסה/כלכלה/רפואה וכו', לא יופלה בד"כ על סמך חרדיותו ואפשר לראות את זה במוסדות וחברות שבהם מועסקים חרדים כנ"ל. יכול להיות שלהם לא יהיה נאה לשבת ליד מהנדסות/רופאות/כלכלניות; יכול להיות שמרבית החרדים לא קיבלו – מטעם המדינה – השכלה מתאימה כדי להשתלב (אבל ה"אפלייה" הזו, מעצם היותה נובעת מבחירתם של הוריהם שלא לשלוח את ילדיהם לחינוך שמקנה תעודת בגרות, היא מורכבת); יכול להיות שיש עוד פקטורים. אבל בניגוד לערבים, שעם נתונים זהים, יש סיכוי טוב שיופלו, הסיכוי שחרדי יופלה שווה לזו שיפלו אנשים בגלל סיבות אחרות (שבגללן אכן מפלים בראיונות עבודה, אך לא בצורה ממוסדת): מצב בריאותי, מצב משפחתי (למשל חד-הוריות), גיל, משקל עודף, וכו'. יש יותר סיכוי, למשל, שיפלו מהנדסת מאשר שיפלו מהנדס חרדי.
ברור שהמצב של שתי האוכלוסיות שונה (ערבים הם כמובן האוכלוסיה השנואה והנחשדת ביותר במדינה).
ובכל זאת, אני די משוכנע שבהרבה חברות הייטק יחשבו 10 פעמים לפני שיעסיקו חרדי (בעיקר בסטרט-אפים קטנים שבהם הדינמיקה החברתית יותר חשובה מעקרון ה-diversity האמריקאי). אם לתת עוד דוגמא – עבדתי עם נשות QA חרדיות שעשו עבודה נהדרת, אבל השכר שלהם היה נמוך יותר כיוון שהן עבדו דרך חברת השמה בסביבה "סטרילית" שנבנתה עבורן. שוב – יש כאן אלמנט של "בחירה" (עד כמה שעולם הערכים שספגת בבית הוא בחירה) – אבל כל עוד אדם הוא חרדי, יהיה לו קשה לטפס לאליטה הכלכלית/חברתית בארץ (מלבד, שוב, המקרה של הפוליטיקה הייצוגית).
ככה רואה את זה החייל הדרוזי הפשוט.
גם אותו הרי לא משלבים כל כך מהר בהייטק.
גם היהודי היקר ריצ'ארד פאלק, שליח האו"ם, נאסרה כניסתו לישראל.
אני חושב שגם הפעם אתה טועה גורביץ
אני הייתי לוקח את בעל הדרגה הבכירה בחדר האוכל בעת התקרית וזורק אותו מהצבא לקיבינימאט.
יש לו אחריות פיקודית לנושא, וזה פשוט לא יתכן שהוא ישאר בצבא.
היחס המחפיר לדרוזים אינו חדש,וכבר התלונן עליו השייח' אמין טריף.אז, ב 1982 .
http://www.youtube.com/watch?v=cfZwyUikpzQ#t=3m27s
אכן. הדרוזי עשה את שלו,והוא אף יודע זאת.
http://www.youtube.com/watch?v=5QLuVvqfMG8#t=4m19s
נו באמת. אני לא טוען שזה בסדר לשנוא דרוזים ושאין כאן כפיות טובה על התרומה האדירה שלהם לביטחון ישראל, אבל אתה לא יכול להתעלם מזה שפרט לעניין הדת – הם ערבים לכל דבר. אתה באמת מצפה שבמדינה שבה שונאים ערבים לא ישנאו דרוזים?
זאת ועוד, האירוע הזה התרחש בבסיס מחנה 80, שזהו בסיס טירונות כלל צה"לי, כך שכנראה החייל הזה הוא אדם לא משכיל במיוחד שבא ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ותופעות כאלה בקרב המעמד הזה מתרחשות בכל העולם.
כך שאם הביקורת שלך היא לא נגד הקצינים בבסיס שאפשרו כזה דבר, היא אמנם לגיטימית, אבל היא מבקרת תופעה מאוד שגרתית.
אה, זה מאד שגרתי שבצה"ל חייל אחד לא רוצה לשבת ליד חייל אחר מסיבות גזעניות. יופי, נרגעתי.
הבעיה היא לא במקרי הקצה הללו. הבעיה הנפוצה יותר היא בפירמידה שלמה של הפקרות גזענית, שעוברת חלק על בסיס יומי. עד היום מסתובב קצין בצה"ל שלא מבין למה השבצ"ק שלו היה מזועזע מהרעיון המבריק שהיה לו לשבץ את הדרוזים לשמירה בערב שבת, כדי שיהודים יוכלו להתארח אצל המתנחלים. וזה עובר בשקט ב99 אחוז מהמקרים. אז אי אפשר לספוק כפיים שזה נמתח למסקנה הלוגית של מעשים קטנים שכאלו כשזו רוח הארגון
כח הרעיון של טירונות הוא להוציא את האזרח מהשגרה ולהפוך אותו לחייל ממושמע. אם הקצינים לא מסוגלים לשמור על משמעת סביב השולחן איך לעזאזל הם יכפו אותה תחת אש?
גם גזענות תוך יהודית היא תופעה נפוצה. מה לדעתך היה קורה לחייל רוסי שהיה מסרב לשבת ליד חייל אתיופי?
אכילת חמץ בפסח נפוצה אפילו יותר (וגם חוקית). מה היה קורה לחייל שהיה נכנס לחדר האוכל בפסח עם סנדוויץ'?
כשנוח לצבא אין לו בעייה לכפות נורמות גם אם הן שונות מהנורמות המקובלות באזרחות.
צ"ל כנראה: "לצה"ל יש עכשיו רק דרך אחת לצאת מהמבוך הזה".
אני כופר לחלוטין בטענתך: "אם הקצונה הבכירה תעשה את חובתה, היא תסתבך עם רבני ההסדר."
על הספקטרום שבין הרב דב ליאור לרב יהודה עמיטל ויורשיו, עדיין תמצא קונצנזוס שיגנה את היחס המחפיר הזה.
אני חושב שבקרב הימין החילוני תמצא גינויים עוד יותר חריפים – הרי הדרוזים בליכוד ובישראל ביתנו הם עלה התאנה של הימין החילוני כנגד טענות הגזענות.
בהתבוננות רחבה יותר, יוסי, כמי שקורא ומעריך את הכתיבה שלך, אני חושב שהסירוב שלך להבחין בין הזרמים הדמוקרטיים והחרד"ליים בציונות הדתית (או לפחות בספקטרום שקיים בין הקצוות) הוא בעוכרי הכתיבה והפרשנות שלך.
אז לא יסתבכו עם 'כל' רבני ההסדר. רק עם חלק מהם.
ב97 חייל בשם נועם פרידמן התחיל לירות בשוק של חברון. לגודל המזל, קצין צעיר שהיה במקום השתלט עליו במהירות. הקצין יכול היה לירות בפרידמן אבל נמנע מזה ועדיין ספג איומים לאחר מכן מאחד מתושבי חברון (כי הפריע לפרידמן להרוג ערבים).
אז אולי רוב רבני ההסדר לא יגידו כלום אבל זה לא אומר שלא יהיו כאלו שכן יהיה להם מה להגיד בנושא ולא לשבחם של הקצינים.
הברית החד צדדית שנכפתה עליהם? על מה אתה מדבר לכל הרוחות?
הדרוזים מגוייסים בגיוס חובה לצה"ל (נכון, ההנהגה שלהם הסכימה ואפילו יזמה את זה בשנות החמישים), כלומר כפו עליהם ברית עם הציבור היהודי אבל בפועל דרוזי מקבל פחות מיהודי במדינה. הישוב שלו מקבל פחות תקציב, הסיכויים שלו למצוא עבודה (עם השירות הצבאי הקרבי ביותר) נמוכים מזה של יהודי וכן הלאה.
אני דווקא מוצא במקרה המעציב והמחריד הזה נקודת אור.
עכשיו אפשר לראין חיילים יהודים בצבא הגרמני שלחמו במלחמת
העולם הראשונה.
טוב אז את אלו שמקבלים בישראל את אותו היחס.
מה שמוביל אותי לחקות בסכרנות לדרישה שהערבים יוצאו מצה"ל,
שכן הם מדרדרים את בנותינו להתבוללות.
יוסי,תה בנקודה נכונה מאוד,
בצה"ל ובכלל בישראל יעדיפ
[
את היהוד נגע אור
עעכשיו ניתן לבצע ראיונות עם חיילים יהודים בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.
זז
טוב. היות והיה לי קשה לתפעל את כתיבת התגובה שלי לפוסט הזה שלשום, היא יצאה לא ברורה ומקוטעת.
כמה דברים. ראשית, היחס לחיילים הדרוזים שבאה לידי ביטוי בגירושם משולחן החג בליל הסדר במחנה 80 מזכיר מדיי את האפליה שננקטה כנגד חיילים יהודיים בצבא הגרמני ובעוד צבאות בעת מלחמת העולם הראשונה. גם שם יהודים כמעט ולא קודמו לתפקידי קצונה, נידחו הצידה על ידי אחיהם הלא יהודיים לנשק וכל העת טרחו להזכיר להם שהם בני מיעוט דחוי.
בתגובה הערתי בציניות כי אם באפליה תוך כדי ואחרי השירות כנגד חיילים דרוזים ישראל דומה לגרמניה של ראשית המאה הקודמת, בעתיד הלא רחוק אנו עלולים לשמוע דרישה להוצאת החיילים הערבים מצה"ל מחשש התבוללות. וחשש זה, שהוא לגיטימי בקהילות יהודיות בחו"ל שהן מיעוט, מסוכן במקומות בהם היהודים הם הרוב. אינני בא חלילה להשוות את ההסטוריה היהודית לגרמניה תחת השלטון הפשיסטי, אך עלינו להיזהר.
כהנא זה וכהנא זה. בשמאל פשוט שונאים אותו על מה שהוא עשה לסובייטים ביחסם ליהודי ברית המועצות. אני תוהה כמה זמן יקח עד שיקראו גם למרדכי אנילביץ פשיסט.
מה שהוא עשה לסובייטים? מזכיר את הבדיחה ההיא על זבוב, שור ו"כמה מעייף זה לחרוש".
בתגובה לאבי.
אני לא יודע מה בדיוק עשה כהנא לסובייטים ביחסם ליהודים, אבל אני כן מכיר את המשנה הגזענית שלו. אותה מישנה גזענית, ורק המשנה הגזענית שלו, היא הגורם לתיעוב שלי מהאיש.
אני לא יכול שלא להתעלם מהערתך בקשר למרדכי אנילביץ'. סגנו של אנילביץ' מארק אידלמן שרד את המרד והשואה, אבל למרבה המבוכה הוא לא היה ציוני והעדיף להשאר בפולין. התוצאה: השכחת חלקו במרד, עד כדי ביטול נאומו בטקס במלאת 50 שנה למרד.
הפעם (בניגוד לטורים האחרונים שלך…אבל זה לא העניין פה) אני מסכים לגמרי. אם הקצינים האחראים לא יבואו על עונשם זה יהיה בזיון אדיר, ועוד צעד ענק בדרך לפשיטת הרגל המוסרית שלנו. חד וחלק.
אפשר לקבל סימוכין לקטע עם ברוך גולדשטיין (שסירב לרפא דרוזים)?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F
זה הכי טוב שמצאתי.
אין שום איסור בהלכה לטפל בלא-יהודים – הרמב"ם בעצמו שימש רופא של שליט מצרים המוסלמי.
לאור העובדה שכתבת לפחות שני פוסטים שאני זוכר על ערך הרעות כמקור רקבון מוסרי ממעלה ראשונה, אולי עדיף למצוא סעיף אחר בגינו יש להדיח קצינים זוטרים.
תפיסה יפה. ואולי הערך הזה אינו רקוב כל-כך בעצמו אלא רק בעל סכנה להתפתחות שלילית.
ואולי אפשר לראות את זה באבחנה המצויינת שעשתה פעם שולמית הראבן במאמרה "חיפוי ולויאליות".
כדאי מאד לקרוא, נסו לפי הקישור הזה :
http://tinyurl.com/cwe5n3y
שתדע כל אם דרוזית…..שהפקירה את גורל בניה בידי מפקדים גזעניים בצה"ל שלא ראויים לכך
דרוזי שמתגייס לצהל הולך ליחידה קרבית כי זה בדם שלו וזה גאווה בשבילו.לעומת יהודי אוהב להיות ג'ובניק קל"ב .לא להזכיר ש 35 אחוז משתמטים מגיוס בקרב הנוער היהודי ו 95 אחוז גיוס בקרב הנוער הדרוזי. בזה בטוח שאין אפליה וגזענות