החברים של ג'ורג'

הכניעה השקטה הזו

נסעתי השבוע לתל אביב, והבחנתי בתופעה משונה: שלטי הבחירות של קדימה, בצידי הדרכים, נשאו בפתח תקווה את תמונתה של ציפורה לבני, בבני ברק התמונה נעדרה מהם, ברמת גן ובתל אביב שבה שוב.

 

זה היה מתמיה לרגע, ואז נזכרתי בידיעה הזו. היא אמנם עוסקת בירושלים, אבל אין ספק – מהביטוי "מקומות אחרים" – שגם בני ברק היא חלק מהדיל המשפיל, במסגרתו מסכימה ציפי לבני שיש מקומות שבהם אסור לפרסם את פרצופה, והכל כדי ש"לפגוע ברגשותיו של הציבור החרדי במקומות הללו".

 

הנה כי כן, בשנת 2008, שישים שנים לאחר שחוקי מדינת ישראל העניקו זכות הצבעה לנשים – ואל יהיה הדבר קל בעיניכם, הוא לא היה ברור מאליו כלל ועיקר – מסכימה בהכנעה מועמדת לראשות הממשלה, כזו שמתיימרת להיות פמיניסטית, שיש ציבור שבעיניו היא טמאה מעצם קיומה, שעצם מראה פניה עשוי לעורר בו (אמנם, מדובר בציבור ששיעור התקיפות המיניות בו גבוה בכ-30% מהממוצע ששיעור התלונות על הטרדה מינית בו גבוה בכ-30% מהממוצע, ורבות בו הסטיות האחרות) התרגשות מינית פראית – ושברגשות האספסוף הנתעב הזה יש להתחשב.

 

כן, כן – יש להתחשב בדעה שהאשה היא "חמת מלאה צואה, פיה מלא דם"; יש להעניק את מלוא הכבוד לתפיסה ש"אין לעבור בין שני כלבים ושתי נשים"; יש להצדיע לתפיסה ש"נשים דעתן קלה", להתרפס בפני הסבורים שלנשים אין זכות להספיד את קרוביהן, לקוד אפיים ארצה לאלו הסבורים שהן מטמאות את בית הקברות בעצם נוכחותן. אין, חס וחלילה, להיאבק בברברים הללו; אין להעמיד בפניהם מכשול; אין להתעמת עמם; אין לומר שהם פסולים מחמת מיאוס; יש להתרפס, ורצוי בחיוך, בפני האנשים שאומרים כל בוקר "ברוך שעשני גבר", ושדורשים ממך לומר "ברוך שעשני כרצונו".

 

אפשר שזו פוליטיקה. אם כן, זו פוליטיקה גרועה. אפשר שזה דבר יועץ או לחש יחצ"ן; אם כן, רצוי להחליף רועץ. החרדים לא יצביעו לציפי לבני. שרידי מצביעי "שינוי", אולי דווקא כן. גרוע מכך, זה מעיד על רפיסות וחוסר עמוד שדרה. מי שלא מסוגל להתמודד עם השבאב החרדי, איך יתמודד עם נסראללה ופוטין? ואם סבורה לבני שיש להחריש ולבלוע, כדי שייקל עליה לנהל משא ומתן עם החרדים אחרי הבחירות, היא כנראה שאפה הרבה יותר מדי אדי חיים רמון. החרדים תמיד ילכו עם הימין – אלא אם לא תהיה להם ברירה אחרת. אם ייאלצו לתמוך בלבני, ינהגו בנוהל העקרב המקובל אצלם תמיד: הם יעקצו אותה באמצע הנהר. זה טבעם. חיים רמון יוכל, אם תלחץ עליו, לספק לה את כל הפרטים המדכאים.

 

על כל פנים, אם למישהו חסרה סיבה להצביע נגד לבני, הנה היא. היא מוכנה, לשם רווח פוליטי קצר טווח, למכור את מעמדן של 51% מאזרחיות המדינה ולהשפיל את עצמה. שפל כזה מצד פוליטיקאי לא נראה כאן מזה זמן רב.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אעז ואפנה אותך, ידידי, לפוסט האחרון שלי בנושא… http://vandersister.blogli.co.il/archives/128

    מן הסתם, אני מסכימה עם כל מילה; ונמאס לי מההתעללות המוסכמת הזו, גם אם סימבולית. כפי שהיטבת לתאר, המשמעויות שלה חורגות הרבה מעבר לתחום הסימבולי.

    • ygurvitz

      למרבה הפדיחה, מסתבר שקורא ה-RSS שלי כלל לא קורא אותך. כלומר, הוא קורא משהו שטוען שהוא הבלוג שלך, אבל לא התעדכן מאז יולי. אנא קבלי את התנצלותי.

  • מסכים עם כל מילה.
    מה גם שממילא לא נראה שיש לי למי להצביע בבחירות הקרובות…

  • מקלאוד

    דווקא פה אני לא מסכים איתך
    האם אני חושב שזה מגוכח שמישהו חושב שתמונתה יכולה לעורר רגשות מיניים? בוודאי
    אבל מישהו חושב כך והמישהו הזה גר בבית מסוים שבמקרה זה הוא עיר חרדית וזכותו להחליט מה הוא רוצה שייאמר או ייראה בביתו
    לא מדובר כאן בעיר מעורבת שאז הייתי מסכים איתך במאת האחוזים אלא עיר שרובה ככולה חרדית ולכן בתוך תחומי העיר הזאת יש להתחשב ככל הניתן בתושביה

    כמובן שאין זה כולל דברים כמו אוטובוסים אלא אם כן ה פנימיים לבני ברק בלבד

    • רגשותיו המיניים המתעוררים של מאן-דהוא חלים אצלו בלבד. אין לי פוסטר של ציפורה מלכה לבני בבית, וזו בחירה לגיטימית. שלטי חוצות הם במרחב הציבורי, ותמיכה בהדרה החרדית של נשים ממנו היא פסולה. רחובותיה של אף עיר לא שייכים לאיש.
      שלא לדבר על כך שב"ב היא עיר מעורבת, ושצירי התנועה בעיר בוודאי מעורבים הם – הם יושבים בדרך בין פתח תקווה לרמת גן ותל אביב. אני מניח, למשל, שאם יש שלטי פרסומת של ציפי לבני באלעד, שהוא יישוב חרדי לחלוטין, והם משוללי תמונה, יוסי בכלל לא היה יודע על זה. שלא לדבר על כך שזה בדיוק המצב גם בבירת ישראל, ומדובר בעניין בזוי לכל הדיעות שם.
      ואילו הייתי רוצה לקבור לחלוטין את גופת טיעוני ההתחשבות, הייתי אומר שממילא אין לקדימה מה לפרסם במקומות חרדיים בלבד, ולכן כל מה שכתבתי לעיל תקף לכל מקום בו קדימה רוצה לשים שלטי פרסומת.

    • ygurvitz

      אין לזה שום קשר לחוק. למעשה, החוק אוסר על כך: מועמדת – דתית – שהתמודדה לעירית ירושלים עתרה לבג"צ נגד הנחיית העירייה שלא לפרסם תמונות נשים על גבי אוטובוסים, וניצחה.

      ולא, לא, לא – יש רגשות שאסור להתחשב בהם. יש רגשות שחובה למעוך. יש דעות שחובה להודיע שהן לא לגיטימיות.

      לא ראיתי סטטיסטיקה, אז אני מניח – על סמך נסיון אישי אנקדוטלי והמצב הכללי – ששיעור הנשים בקרב החרדים דומה לזה שבציבור הכללי: 51%, היינו רוב. מה *הן* חושבות על זה? מדוע אנחנו מניחים שהבריונים הם לא רק הנציגים דה פקטו של החרדים, אלא גם הנציגים דה יורה?

      הסיבה שלבני ואחרים הסכימו לסחיטה הזו, וחסיטה היא בדיוק מה שזה, היא שאם לא כן, שלטיהם היו צפויים להשחתה. זה לא לגיטימי, לגיטימי אפילו פחות מהיהדות האורתודוקסית.

      • מקלאוד

        כבר כתבתי שברגע שהאוטובוסים עוברים גם באזורים חילוניים אז כמובן שאין על מה לדבר

        אני לא מאמין שבג"צ היה פוסק כך אם האוטובוס היה רק אוטובוס פנימי בשכונה החרדית

        ציבור גדול בארץ חושב שהדעות שלך ושלי ושל השמאל הישראלי הם לא לגיטימיות ויש למעוך אותם ואסור להתחשב בהם

        אז מה? הדעה שלנו היא חוקית וכך גם הדעות של הציבור החרדי ברגע שתחליט לצנזר ולמעוך דעות כי הם לא נראות לך איפה עובר הגבול?

        אני לא מכיר נשים חרדיות יותר מדי אבל אני מכיר אחת ומבחינתה לפחות אם יש משהו שיכול לפגוע בבעלה אז היא נגדו(ואין צורך להזכיר שלשיטתם תמונה של אשה יכולה לפגוע בבעלה)

        מגוכח – כן , חוקי גם כן

    • אילן בכר אבנטור

      זה אבסורד, לדעתי, שתמונה של שרת החוץ אמורה לפגוע ברגשותיו של אדם מפני שהיא אישה וטמאה לפי אמונתו, ואנחנו אמורים לכבד זאת – אבל העובדה שהדמות השנייה בבכירותה בממשלה הישראלית נתפשת כטמאה עד כדי כך שאין לחזות בפניה, זה לא דבר שאמור לפגוע ברגשותינו שלנו.

      בדרך כלל נוהגים לומר לנו שגם החרדים היו מכבדים את רגשותינו אם המצב היה הפוך. ובכן, לקרוא למועמדת המרכזית לראשות הממשלה, לאדם השני בהיררכיה הממשלתית בישראל, טמא – קשה לי לחשוב על הרבה דברים שאמורים לפגוע ברגשותינו באופן מובהק יותר מזה. גם מדינת ישראל וסמלי ריבונותה הם דבר שהרבה אנשים מעורבים בו רגשית באופן עמוק. גם להם מור להפגע לפעמים.

  • מקלאוד

    בירושלים וודאי שאתה צודק, אבל בבני ברק שרובה הגדול
    חרדי יש מקום להתחשבות

    נמרוד, האם אתה טוען שהעיר לא שייכת לתושביה?
    כי אם כן אז גם הרחובות שייכים להם וברחובות הנ"ל יש רוב גדול מאוד של אנשים שזה מפריע להם ובדעת הרוב יש להתחשב כל עוד היא לא מהווה עבירה על החוק

    • בוודאי שערים אינן שייכות לתושביהן. איזו אמירה משונה זו. אני מניח שתתנגד לפינוי התנחלויות, כי הן שייכות לתושביהן ותושביהן אינם רוצים להתפנות? או אולי תתמוך בגביית תשלום כניסה לערים ממי שאינם תושבי אותן ערים? או שמא נמנע מפתח תקוואים לנסוע בתל אביב (או בבני ברק, לצורך העניין), מפני שגם כך לתל אביבים אין היכן לחנות?
      אני מוכרח לומר, הטענה כאילו ערים שייכות לתושביהן מפתיעה אותי מאד. אני לא מצליח לחשוב על שום טענה שיכולה לחזק אמירה שכזו.

      • מקלאוד

        בסדר,צודק הייתה פה בחירה רעה של מילים
        ועדיין אם אני מצטט מהבלוג שלך אז
        "הנכס הציבורי היקר ביותר שיש לעיר הוא תושביה"

        ואם כך אז לתושביה יש זכות לקבוע במסגרת החוק מה הם רוצים או לא רוצים לראות ברחוב

        בהרצליה לדוגמא אסור להחנות מכונית עם שלט למכירה ברחוב לדעתי האישית זה פוגע בציבור מסוים(של מוכרי רכבים) יותר מאשר האם פרצוף מסוים ייראה או לא ייראה על שלטי החוצות

        אבל על זה אתה לא תצא למאבק כי זה לא משמש לך כלי לנגח את הדת

        ושיהיה ברור אין לי שום בעיה עם ניגוח הדת אבל צריך לדעת לבחור איפה לעשות זאת

        • "ועדיין אם אני מצטט מהבלוג שלך אז
          ”הנכס הציבורי היקר ביותר שיש לעיר הוא תושביה“

          ואם כך אז לתושביה יש זכות לקבוע במסגרת החוק מה הם רוצים או לא רוצים לראות ברחוב"
          איך מכלל א' (שהוצא מהקשר, אבל ניחא) הגעת לכלל ב'?
          למי יש זכות לקבוע מה יהיה ברחוב? האם היית יוצא להגנתם התיאורטית של, נניח, תושבי עפולה – עיר יהודית לחלוטין, שמשרתת לא מעט מערביי הסביבה – אילו היו דורשים שלא יוצגו תמונותיהם של ערבים על פרסומות בעיר? או, נניח, אילו היו תושבי צפון תל אביב דורשים שלא יוצגו בשטחם תמונות של חובשי כיפה?
          המרחב הציבורי שייך לכול, ואין לאיש זכות להדיר אחר או את ייצוגו ממנו.
          "הרצליה לדוגמא אסור להחנות מכונית עם שלט למכירה ברחוב" – לא מכיר את זה – על פניו זה נשמע לי מגוחך, תושב הרצליה שרוצה למכור את האוטו לא יכול לחנות ליד ביתו? אבל גם אם זה החוק, הוא לא מדיר אף אחד מהמרחב הציבורי (כל אדם יכול להסיר את שלט המכירה ממכוניתו כשהוא חונה, ובכל מקרה לא נפגעת זכותו להציג את השלט ברחובות הרצליה), הרציונל מאחוריו מן הסתם נוגע לחניה ולא לקיבתם של ההרצליינים המתהפכת למראה שלט "מוכרים אותי", ואפילו העקרון היורידי מאחוריו שונה (הנה משימה: תשאל חבר משפטן איך רואה החוק מכונית חונה).
          "אבל על זה אתה לא תצא למאבק כי זה לא משמש לך כלי לנגח את הדת" – מעבר להסבר שכתבתי למעלה מדוע זה נושא פחות חשוב בעיניי למאבק, זו חכמה קטנה מאוד לומר שקיימת עוולה א', ולכן מי שיוצא למאבק נגד עוולה ב' ולא נגד עוולה א' הוא כנראה צבוע.

        • מקלאוד

          א – כן כל עוד זה במסגרת החוק וגם אם אני חושב אחרת מהם
          (לצורך העננין אני לא בטוח שניתן להחליט על אי הצגת ערבים בפרסומות באופן חוקי)

          שלא תבין אותי לא נכון, אני נגד כפייה דתית אבל גם אתה מתעקש לכפות עליהם את דעותיך
          למה אתה חייב להתעקש שבעיר חרדית יציגו תמונה של אשה על שלטי חוצות?
          הם הרוב והם לא רוצים לראות את התמונה – וזאת זכותם המלאה
          האם גם תתעקש שיתלו בבני ברק את הכרזה לסרט החדש "זאק ומירי עושים פורנו"?

          דרך אגב הרציונל בהרצליה הוא אסטטי למיטב ידיעתי

        • מה בין ערבים ונשים? ואיזו עמדה אתה תופס כאן, לפיה כל קבוצה באוכלוסיה יכולה להדיר לחלוטין קבוצה אחרת?
          ומה, בעצם, בין הצגת תמונות של נשים למעבר של נשים? האם תסגור את ציר ז'בוטינסקי למעבר נשים – שהרי מראה אישה פוגע בחרדי ב"ב?
          "שלא תבין אותי לא נכון, אני נגד כפייה דתית אבל גם אתה מתעקש לכפות עליהם את דעותיך" – לא, אני לא. אני מתעקש על כך שבמרחב הציבורי יהיה מקום לכולם. אתה טוען שתושביה של עיר יכולים לקבוע למה מותר להיות נוכח בעיר. זו טענה שקשה מאוד להגן עליה, ואכן עושה רושם שאתה נכשל בכך.
          "דרך אגב הרציונל בהרצליה הוא אסטטי למיטב ידיעתי" – אצטרך לראות הוכחות לכך. מה בין מכונית הנוסעת ברחובות הרצליה עם שלט ובין מכונית החונה?

        • מקלאוד

          אני לא אסגור את ציר זבוטינסקי כי לנשים יש זכות לחצות אותו אבל לאותם נשים וגברים יש זכות להחליט איזה שלט יעמוד להם מול העיניים

          למה אתה חושב שקשה לי להגן על הטענה שלי? העובדה שאתה לא מסכים איתי לא אומרת שלא הגנתי על הטענה

          בקשר להרצליה, אני רק מכיר את השלטים שנמצאים בעיר

          מכיוון שאני לא הרצלייני אני לא מכיר מעבר לכך

        • "אני לא אסגור את ציר זבוטינסקי כי לנשים יש זכות לחצות אותו" – למה? אם זה פוגע ברגשותיהם של רוב דיירי הרחוב?
          "אבל לאותם נשים וגברים יש זכות להחליט איזה שלט יעמוד להם מול העיניים" – כלומר, אם אין שם אף מצביע "קדימה", הם יכולים לדרוש שלא תוצג שם תעמולה של המפלגה, ואתה תתמוך בבקשתם?
          "למה אתה חושב שקשה לי להגן על הטענה שלי?" כי היא מביאה אותך בהכרח להגבלת חופש הביטוי של מיעוטים, שזו עמדה שקשה לטעון בזכותה.

        • מקלאוד – יאללה, הפסדת. אתה לא מסוגל להגן על הטענה שלך. אתה שוב ושוב מתחמק ומתפתל. הטענות שלך הן _בדיוק_ הסיבה שגורביץ אומר שהרלטיביזם הוא רעה חולה, ושיש דעות שאסור לקבל. כי אם מתמידים בשיטת הנראטיבים, מקבלים אנשים שטוענים כמוך.

          לא, לא בסדר, לא מוסרי, וכנראה גם לא חוקי, להדיר ולהפלות ציבור מסויים מהמרחב הציבורי. לא רוצים תושבי בני ברק לראות נשים, על כרזות או בחיים האמיתיים, יתכבדו נא ויכסו את עיניהם. לנו לא תהיה זכות לחייב אותם לפקוח את עיניהם. אם הם לא רוצים לשמוע קול נשים, הם גם יכולים לפזם "נא נא נא, לא שומעים אותכן" בהולכם ברחוב.

          (ותודה לגורביץ על מבנה המשפט "ירצו … יתכבדו נא ו…", שחביב עלי מאד בזמן האחרון.

        • מקלאוד

          יש הבדל בין הגבלת תנועה לבין צפייה בתמונה
          כמו ששמת לב הדיון הוא לא אם יש שם שלט אלא איזה שלט יש שם

        • מקלאוד

          למה הפסדתי?
          כי אני מוכן להתפשר? כי אני לא חושב שדעות קיצוניות יובילו אותנו לשום מקום? כי אני חושב שאפשר גם להתחשב ברגשות של אנשים?

          שים לב שאני לא מדבר על ערים מעורבות
          אני מניח שרוב תושבי בני ברק גרים שם כי הם רוצים לחיות במקום שחושב כמוהם ושבו יהיה להם נוח ולא יהיו שם דברים שפוגעים בהם

          אני אישית לא רואה כאן את הבעיה ואת הפגיעה הגדולה

        • מקלאוד

          וכדי להבהיר אני לא מדבר על ירושלים אלא על בני ברק

  • ירון

    ניטפיקינג: כתבת "ברוך שעשני גבר", בעוד שהמתפללים אומרים כל בוקר "ברוך שלא עשני אישה" – שזה, לדעתי, אפילו יותר גרוע.

  • "שפל כזה מצד פוליטיקאי לא נראה כאן מזה זמן רב."
    נו, באמת..

    • ygurvitz

      הנה הקבלה (מופרכת, אבל היי): נניח שקבוצת לסביות זועמות היתה מצליחה להשתלט על רובע בעיר, והיו דורשות שתמונות גברים לא יופיעו על קירותיו. איך היית מתייחס לפוליטיקאי ממין זכר שהיה מקבל את הדרישה הזו? לא כהתרפסות חסרת תקדים?

      • מקלאוד

        לא ממש, הייתי מתייחס לזה כאל רצון הרוב

        שוב – רצון הרוב חייב להיות חוקי אחרת כמובן שאין על מה לדבר

        • רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לנו תה.

          כותרת טובה לעבודה סמינריונית: "רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לנו תה — על תפיסת הדמוקרטיה בישראל בעשור השישי לקיומה". לא, דמוקרטיה היא _לא_ הרוב קובע. ראה הפוסט האחרון בבלוג שלי.

          (היי, פתחתי בלוג, כנסו כנסו).

      • Sir Simon

        התרפסות חסרת תקדים – בהחלט. כניעה נלעגת – גם. למרבה הצער זה לא שפל יוצא דופן בפוליטיקה הישראלית. לבד מהמשפט הזה אני חושב שכל מילה בסלע אבל ה-overstatement בסוף הציק לי בעין.

        • Sir Simon

          סליחה, התכוונתי לכתוב "התרפסות", ללא "חסרת תקדים".

  • תעזבו את שלטי החוצות.

    תארו לכם שהיא תהיה ראש ממשלה.

    לא יוכלו להראות תמונה של ראש הממשלה בעיתונים של החרדים.

    אבל להיפגש איתה ולבקש ממנה הטבות למגזר? למה לא?

    • אסף

      יודע מה, בפראפרזה על דבריו של יוסי – אם צריך סיבה אחת להצביע בשבילה, זאת סיבה מעולה.

      הצורך להתמודד עם ראש ממשלה שהיא גם אישה, אולי יביא לקצת שינוי גם בחברה החרדית. לא מיד, אבל תהליכים הדרגתיים הם איטיים, שקטים, וסוחפים בסופו של דבר.

  • אמיר וקסמן

    האמת היא שקראתי במוסף הראשי אידיוט אחרונות שלבני ביקרה בחריפות את הורדת תמונתה משלטי החוצות של קדימה בריכוזי חרדים, ופסקה כי הם הם לא מוכנים לשאת שם את תמונתה, לא יהיה שם שלטי חוצות של המפלגה. פתרון מתחמק, אבל גם זה משהו ברפיסות הכללית של ימינו.

    • למה מה היא עוד תעשה, תתלונן במשטרה על השחתה? (בהנחה שהיא היתה מחליטה לתלות שם שלטים עם תמונתה והם היו מושחתים)

  • שיעור התקיפות המיניות *אינו* גדול יותר בקרב החרדים, לפי הידיעה שאליה קישרת:
    שיעור התלונות על הטרדות מיניות בקרב הציבור הדתי והחרדי הוא גדול יותר ב-30%, אבל שיעור התלונות על אונס הוא קטן בהרבה (לפי דברי ד"ר חנה קהת).

    • ygurvitz

      צודק, תוקן.

  • אסף

    אתה מציג מציאות של שחור ולבן. וחבל.

    בינתיים, מכלל המועמדים, היא המועמדת היחידה שמעיזה לצאת כנגד החרדים (לדוגמא, לבקר בחריפות את התבטאויותיו של מנהיג ש"ס כנגד המורים החילוניים).

    המציאות היא לא שחור-לבן. היא מורכבת מהרבה גוונים של אפור. יש ללבני די מאבקים לחודשים הקרובים, והיא בחרה שלא להתעסק גם בהשחתת שלטים.

    בהשוואה לביבי או ברק, אין לי בכלל ספק שהיא זאת שראויה לצאנס. את שניהם כבר ניסיתי, והיא, למרות שגם יודעת להיות פוליטיקאית (וזה לא תמיד רע), אולי עוד תביא לנו משהו אחר.

    אגב, אולי כדאי להזכיר שגם ברק אובמה יקיר המדור ידע גם ידע להיות פוליטיקאי, ואחד מלוכלך עד מאד. זה לא מנע ממך לתמוך בו, מתוך הכרה במורכבות של המציאות. ללבני (ולכלל הפוליטיקאים שלנו) מגיע לא פחות.

    • ygurvitz

      בהשוואה לביבי או ברק, אין לי בכלל ספק שהיא זאת שראויה לצאנס. את שניהם כבר ניסיתי, והיא, למרות שגם יודעת להיות פוליטיקאית (וזה לא תמיד רע), אולי עוד תביא לנו משהו אחר.

      אולי. אתה רוצה להמר על זה?

      אגב, אולי כדאי להזכיר שגם ברק אובמה יקיר המדור ידע גם ידע להיות פוליטיקאי, ואחד מלוכלך עד מאד. זה לא מנע ממך לתמוך בו, מתוך הכרה במורכבות של המציאות. ללבני (ולכלל הפוליטיקאים שלנו) מגיע לא פחות.

      ההשוואה לא עומדת. לבני בפוליטיקה כבר כמעט עשור, והחליפה משרדים במהירות מסחררת אפילו מהמקובל אצלנו. היא כבר נבחנה. בכל המבחנים היא נכשלה. היא יצאה למלחמה שלא האמינה בה, אבל לא הצביעה נגדה. היא התחילה לקלוט שהצבא עובד על הממשלה כבר מהיום השלישי, אבל החליטה לא לעשות גלים. אחרי המלחמה, היא דרשה מאולמרט להתפטר, והוא אמר לה "תתפטרי את". היא לא התפטרה, והמשיכה לשרת ראש ממשלה שלדבריה אין לה כל אמון ביכולותיו. לשווק את הפוליטיקאית הבינונית הזו, שהגיעה אלינו כשהיא אוחזת בכנפות חולצתו של אריאל שרון, שמקפידה תמיד לומר את הדבר הפחות מסוכן ביותר, כאובאמה הישראלי – את זה אפילו אדלר לא יצליח לעשות.

      יתר על כן, אני פשוט לא רואה את אובאמה מסכים לעסקה במסגרתה הוא לא יפרסם את פרצופו בשכונות שבהן לא רוצים לראות שחורים, מתוך תקווה שאולי בכל זאת יצביעו עבורו או שאיזה חבר קונגרס אדום צוואר יתמוך בו לאחר מעשה. יש גבול להשפלה העצמית. לבני – או אנשי הפרסום שלה, אבל היי, היא חתומה על זה – חצתה אותו.

      • אסף

        " אולי. אתה רוצה להמר על זה? "

        אני *חייב* להמר על *מישהו*. גם אתה. זאת השיטה הדמוקרטית. אם אני לא אצביע, עדיין תהיה ממשלה. כך שאני, כמו כל אחד, צריך לחשוב מי, בכל זאת, עדיף.

        ומה עדיף? להצביע לליכוד, על הקיפאון המדיני שהוא מביא עמו? או אולי לעבודה ולגוש השמאל המצומק והעלוב (בכל הרמות)? אני מעדיף לחזק את מפלגת המרכז, שמי שעומדת בראשה לא מתביישת לדבר על תהליך מדיני, בתקווה שגם אם לא תרכיב ממשלה תוכל להיות גורם מאזן למפלגות הדתיות ו/או הימניות בקואליציה.

        " ההשוואה לא עומדת. לבני בפוליטיקה כבר כמעט עשור … היא כבר נבחנה … בכל המבחנים היא נכשלה. "

        כאמור, גם לאובמה היקיר לא היו הצלחות יוצאות דופן (יודע מה, לא היו לו הצלחות משמעותיות כלל עד לזכיה במועמדות הדמוקרטית ובנשיאות), וגם הוא היה פוליטיקאי בינוני, שהגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, ועם כריזמה שופעת (שאני אהיה הראשון להודות שאין ללבני, אגב).

    • "בהשוואה לביבי או ברק, אין לי בכלל ספק שהיא זאת שראויה לצאנס" – זהו? שלוש מפלגות רצות לכנסת? כמה עוורון צריכים הלוויתנים, שהצבעת "הרע במיעוטו" האידיוטית הזו מרסקת אותם אל החוף פעם אחר פעם, כדי להמשיך לעשות אותה?
      מערכת השיקולים הקוואזי אסטרטגית של הפסאודו שמאל הישראלי מגעילה אותי. עם מערכת שיקולים כזו, אתה ראוי ללבני בתור ראש ממשלה. הנה לכם ססמת בחירות: מנהיגות עלובה לעם שמגיע לו.

      • אסף

        נמרוד,

        בוודאי שיש עוד מפלגות. לי יש שיקולים כבדי משקל (לטעמי) דווקא בעד הצבעה לאחת המפלגות הגדולות. אני מבין שיש לך שיקולים אחרים, ומאד הייתי שמח לשמוע אותם.

        אבל לא באופן בו אתה בוחר להתבטא. אני אוותר על המשך הדיון, ואאחל לך שתזכה לבואו של יום בו לא תהיה מוקף בעלובים עמוסי שיקולים מגעילים. מי יתן.

  • איך שלא יהפכו את זה מדובר באפליה. אם לרוב יש בעיה עם משהו אולי ראוי לפתור את הבעיה בצורה שוויונית. למה שלא תאסור העירייה על הצבת שלטי פרסום באופן גורף או אולי רק שלטי פרסום ללא בני אדם.

  • "שגם יודעת להיות פוליטיקאית (וזה לא תמיד רע)"

    למעשה, אם זה נכון, זה אפילו טוב. פוליטיקאי הוא המקצוע של כל ראש ממשלה ותנאי מקדים להצלחתו. פוליטיקאים לא מקצועיים כמו ביבי וברק בקדנציה הראשונה שלהם לא מצליחים לקדם את האג'נדה שלהם, בלי קשר לתכנים שלה. מועמד חסר קישורים פוליטיים, הכוללים כמעט בהכרח שלדים מסויימים בארונו, הוא (עוד) כשלון ידוע מראש.

    • אסף

      אבל זה בדיוק העניין – אצלנו להיות "פוליטיקאי" הפך לכינוי גנאי. ולנבחרים שלנו אין איך לנצח במשחק התקשורתי הזה.

      אם הם "פוליטיקאים", הם זוכים לבוז. ואם הם לא "פוליטיקאים" הם זוכים לבוז גם כן (תחת שמות התואר – תמים, כושל, וכו').

      • הגדרת זו בצורה הכי מתומצתת ונכונה. וזו אחת הבעיות של העם המחורבן שלנו.

      • מסכים, וחשוב להשמיע את הדעה ההפוכה. הזלזול בפוליטיקאי באשר הוא אינו בריא בדמוקרטיה.

  • MuyaMan

    אגב, עכשיו מרגי מש"ס הגדיל לעשות וטוען שמבחינת קדימה "אם אתה לא לבן אתה לא קיים". פשוט מדהים איך הבנאדם אפילו לא ממצמץ עם הקורה בין העיניים.

  • אתמול נסעתי באזור גאולה בירושלים, ונתקלתי לראשונה בשלט בחירות שהולך, נדמה לי, ללוות אותנו בקרוב:

    ברקע: דגל כחול לבן
    מצד שמאל: פתק בחירות עם האותיות 'שס'
    מצד ימין: "כן, אנחנו יכולים!"

    התגובה הראשונית שלי הייתה התהיה עד כמה יוסי ישתנק כשהוא יראה את השלט הזה.

    (והנה ידיעה מ'הארץ' עם התמונה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1039718.html)

    • ככה מתנהגים עם ידידים ותיקים על הבוקר? בלי איזה דיסקליימר? משהו בנוסח "קריאת תגובה זו עשויה לאלץ אותך לנגב מרק מצג המחשב שלך"?

      • ברדיו הסבירו שהסיסמא הזו תהווה בסיס לסיסמאות-בת. אחת מהן, כמה הולם, היא "כן, אנחנו יכולים לערכים".

      • המציאות הישראלית היא כל כולה דיסקליימר אחד גדול, כפי שאתה מאבחן בחדות וסגנון טובים משאוכל לגייס לעולם.
        אני הייתי משקיע בצג מחשב חסין מרק.

  • אף לא מודעה אחת? אתה בטוח בזאת?

    חרדים הם ציבור השונא שנאה יוקדת כל סממן של קדמה. פרצוף של אישה חילונית זה הדבר הכי קרוב שיש לפורנו ברחובות חרדיים. לא שאני בספק שישנם חרדים הצורכים פורנו דרך קבע (אני משער שאף יותר במקרים רבים, שכן כל הרפרסיה הזאת צריכה פורקן כלשהו).

    אני חושב שזה יהיה טרגדיה לבחור בציפי לבני אחרי שהמפלגת אד-הוק המיותרת שלה הובילה אותנו למבוכה בה אנחנו נמצאים היום (בין היתר, כמובן). אני פשוט לא יודע מה עדיף. אין מפלגה אחת בימינו, ויש מבחר כה גדול, שנראית לי כשווה את קולי.