משרד החינוך נגד זכויות האדם
משרד החינוך שלח מכתב נזיפה למנהל בית התיכון בערערה, ששלח את תלמידיו למצעד זכויות האדם שנערך בתחילת החודש. במכתב, נאמר כי "התלמידים נשאו שלטים נגד גזענות, הריסת בתים ועוד, דבר אשר נוגד את חוזר המנכ"ל."
במכתב התגובה של בית הספר, ציטטו המורים את דבריו של קומישר החינוך, גדעון סער, לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי: "תפקידכם כאנשי חינוך המשמשים מורי דרך לתלמידים, לחנכם כי לצד השמירה וההגנה על זכויות האדם, ישנה ציפייה מהם לגלות מעורבות ואחריות אישית, חברתית, אזרחית ולאומית. מעורבות זו תביא אותם להשתתפות, ועליהם להאמין כי השתתפותם אכן תתרום לעיצוב דרכה של המדינה. זכותם להשתתף היא בעצם גם חובתם לגלות מעורבות ואחריות כלפי המדינה והחברה." אחת המורות אף אמרה כי "אלף שיעורי אזרחות לא מסוגלים לתת את מה שנתנה השעה שבה היינו שם. התלמידים ניגשו אלי בסוף ואמרו: ‘לא ידענו שהיהודים כל כך נחמדים וטובים'. תלמידים ערבים ויהודים שרו יחד: ‘ערבים ויהודים זה לזה אוהבים' – זה היה מדהים איך שהם צעקו ככה יחד, למען זכויות אדם."
המורים בערערה, למרבה הצער, לוקים בתמימות ממארת. הם היו צריכים לדעת את שהבין כבר ישוע, שכלפי הצבועים כמו גדעון סער יש לנקוט את הכלל של "עשו כדבריהם, לא כמעשיהם." מעשיו של גדעון סער – מכתב הנזיפה הזה – מעידים על כוונותיו האמיתיות הרבה יותר מאשר פרסום רשמי מתלקק.
יתר על כן, כאשר המורה אומרת שהתלמידים שלה צעקו "ערבים ויהודים, זה לזה אוהבים" – האם היא לא הבינה שזה בדיוק מה שמפחיד אנשים כמו סער? גדעון סער מוכר את עצמו לציבור הכללי כשר חינוך ליברלי ביחס, ולזכותו ייאמר שבניגוד לשרת החינוך הקודמת של הליכוד, לימור "הסוטרת" לבנת, הוא לא בילה את נעוריו בהתפרעויות בתיאטרונים שהציגו מחזות שלא מוצאים חן בעיניו.
אבל גדעון סער, צריך להזכיר, הוא שר החינוך של "אם תרצו." הוא השר שמשרדו פסל חוברת על הצהרת זכויות האדם הבינלאומית, משום שהיא כוללת שני סעיפים שהוא לא יכול לחיות איתם: זכותו של אדם להמיר את דתו וזכותו של אדם להגר למדינה אחרת. במקביל, העלה סער את האינדוקטרינציה של התלמידים (הוא קרא לכך, כמובן, "הקניית ערכים") והוא מאלץ גם תלמידים חילונים ללמוד את מסכת אבות, קובץ הבורות המזוקק של היהדות שמכיל פנינים כמו "מרבה נשים, מרבה כשפים" – מה שוודאי יעלה את הדימוי העצמי של התלמידות במערכת החינוך של סער. יוזמה ידועה אחרת של סער היא לשלוח את התלמידים לטיול חובה בחברון – ולא מדובר בסיור של "שוברים שתיקה", אלא בנסיון לאינדוקטרינציה (סליחה, "הקניית ערכים") של התלמידים שישראל חייבת להמשיך ולשלוט בחברון.
והאמת, קשה לצפות משר שדוחה את הצהרת זכויות האדם בגלל הזכות להמרת דת, שיגלה סובלנות כלשהי כלפי זכויות אדם, על אחת כמה וכמה כאשר – אבוי לאותה בושה – תלמידים יהודים ופלסטינים מגלים שהם מסוגלים להתעלות מעל חומות השנאה. אם ניתן לזה להמשך, עוד יגדלו כאן תלמידים שיחשבו, רחמנא ליצלן, שזה לגמרי בסדר אם יהודים ולא-יהודים יתחתנו אלה באלה, ואז אנא אנו באים? יש להודות לסער על כך שמכתב האיומים של משרדו חושף את עמדתו האמיתית כלפי זכויות האדם.
ועוד דבר אחד: המנהיג היקר, בנימין נתניהו, אמר בחידון התנ"ך ש"אנו עדים היום לתופעה פסולה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי – והדבר נוגד את רוח המסורת של התנ"ך, נוגד ערכים דמוקרטיים וסותר את עקרונות היהדות, שאחד המרכזיים בהם הוא 'ואהבת לרעך כמוך'. אני מברך על כך שרבנים ומנהיגים חרדים יצאו בתקיפות נגד תופעה זו." הטקסט הזה מכיל שקר וספק שקר-ספק בורות. השקר, כמובן, הוא הטענה ש"רבנים ומנהיגים חרדים יצאו בתקיפות נגד תופעה זו." זה לא קרה. להיפך, כפי שחזיתי, הרבנים החרדים צופפו שורות סביב בריוני בית שמש. זה קרה באמצעות השטיק הישן של יללות על "הסתה." צריך לומר זאת במפורש: כל זמן שמנהיגי החרדים יודעים מי הפורעים, יודעים מי הרבנים שעומדים מאחוריהם ומעניקים להם גיבוי – לידיעת המשטרה: מדובר ביצחק טוביה וייס, שמתהדר בתואר "גאון אב בית דין" של העדה החרדית – אבל אינם מוכנים להסגיר אותם למשטרה מחשש "דין מוסר," הם נושאים באחריות למה שמתרחש. אני יודע, התחביר העברי איננו סובל את צירוף המילים "רבנים" ו"אחריות" באותו המשפט, אבל בכל זאת. עדכון: ה”ספק שקר ספק בורות”, כמובן מתייחס לטענה המגוחכת ש"הדרת נשים “נוגדת את רוח המסורת של התנ”ך.” ספק אם יש משהו שפגע בזכויות נשים לאורך ההיסטוריה יותר מהתנ”ך, עם תפיסת האשה כרכוש שלו.
(יוסי גורביץ)
שמו המדויק הוא גדעון בער – כמקדם הבערות בארצנו
אסור להכניס פוליטיקה לבתי ספר, מותר רק לשלוח תלמידים להתקרבן באושוויץ, לסייר בהתנחלויות, ולעודד שירות צבאי בשטחים הכבושים. אבל זכויות אדם? זאת פוליטיקה מלוכלכת שאין לה מקום בבתי ספר.
המורים חשבו להעביר לילדים שיעור אזרחות אופטימי במצעד, אבל שר האינדוקטרינציה העביר להם שיעור אזרחות מאלף פי כמה בתום המצעד.
ההתחככות בגבולות הצרים שמציב משרד החינוך הם החינוך הטוב ביותר לדמוקרטי שאפשר להציע לתלמידים. כאשר הזמנו מרצה על הנכבה לבית הספר, התלמידים נחרדו לשמוע שלו היינו משלמים לו על ההרצאה, היה בית הספר בסכנת תביעה מהמדינה. דרך טובה ללמוד על חוק הנכבה.
אגב, אני סקרנית לדעת אם בתי ספר אחרים כתבו משהו למנהל בערערה כאות סולידריות. ניחוש: לא.
יוסי, חבל שאין כאן כפתור של לקבל אימיילים על תגובות, זה היה יכול לסייע לדיון יותר רציני..
קצת מפליא אותי דווקא ההתנגדות שלך למסכת אבו. מרבה נשים מרבה כשפים? אתה מוזמן לשאול את שכנינו הבדווים והפלסטינים על כך, אני די בטוח שהם יאשרו ספציפית את הטקסט הזה (אני לא מדבר על קיום דבר שנקרא "כישוף" או אפקטיביות של הדבר, אלא העיסוק בכך).
מפליא אותי גם שאתה מתנגד ללימוד המסכת עצמה. אף אחד לא מצפה שמלימוד מסכת זו או אחרת התלמידים ירוצו ללמוד גמרא ומשניות. הם לומדים את זה כטקסט, זה לא אומר שהם הולכים להחיל את זה לחייהם.
אם כבר ללמוד משהו "כטקסט", למה לא את הדיאלוגים של אפלטון למשל?
אין סיבה ללמד נונסנס רק כי הוא יהודי. אם רוצים ללמד טקסטים קלאסיים שהם שהם באמת בעלי ערך תרבות, וכאלה שיכולים לעצב בדרך חיובית את השקפת העולם של התלמידים, יש מבחר גדול של דברים שעולים פי כמה על "ארון הספרים היהודי". מטרתה של מערכת החינוך היא לעשות את התלמידים לאנשים ולא יהודים יותר טובים.
נכון, אין סיבה לא ללמוד משהו רק כי הוא יהודי. גם אין סיבה לא ללמוד אותו רק כי הוא יהודי.
היה ראוי אם חלק מכם היוצאים נגד מסכת אבות היו לומדים אותה קודם, ולו בשביל שתוכלו לרדת עליה בצורה מבוססת יותר, כי אין יותר מגוחך מטיעונים המתבוססים בבורות.
בתור התחלה, משנה א' בפרק א' מדברת על מתינות, מחנכת להשכלה ולמידה.
משנה ב' שמה את חיי העבודה ואת העזרה לזולת, ואף את ההשכלה כבסיס לקיום העולם.
משנה ג' מטיפה נגד מטריאליזם מוגזם.
משנה ד' מדברת על היררכיה חברתית לגיטימית: הצורך להתקרב לאלה שיודעים יותר ממך (בניגוד להיררכיות חברתיות בהן מי שמעליך הוא בעל ההון)
אפשר להמשיך ככה עוד הרבה – מה שבטוח, המשניות שמשקפות תפישה שיוסי גורביץ לא יסכים איתה – הן כנראה המיעוט, אבל הוא ממש ממש רוצה להראות כמה הוא נגד יהדות באשר היא, אז הוא עושה קצת מאמץ וכשפים בשביל זה.
כן, יש שם כמה אפוריזמים נחמדים, אבל גם המון שטויות ועניינים דתיים שאין להם ערך או עניין בשביל חילונים. זה כמו להכריח ללמד את האיגרות של פאולוס.
הזכרתי את אפלטון כי אלו טקסטים שיכולים באמת לתרום הרבה, ובעיקר ללמד את התלמידים לחשוב, לנהל דיון, ולהחשף להשקפות שהם לא נחשפים אליהן לא בבית ולא במערכת החינוך. פילוסופיה מעודדת חשיבה ביקורתית ועצמאית, טקסטים יהודיים (החל מהתנך) הם לא יותר מאינדוקטרינציה דתית. האם היהדות הוציאה אי פעם לפחות טקסט אחד שטרם משהו לאנושות? (ולא, זה בכלל לא ברור האם התנ"ך הביא לעולם יותר תועלת מנזק)
*תרם
"הבדווים והפלסטינים יאשרו ספציפית את הטקסט הזה" – אתה מתכוון, יאשרו שהטקסט קיים? כי גברים מכל הדתות והתרבויות עסקו ועוסקים בכישוף לא פחות מנשים אם לא יותר. רק שהם קוראים לזה בשמות אחרים כמו מיסטיקה, קבלה, שמאניזם, גירוש שדים, אלכימיה, העלאה באוב ועוד כמה עשרות שאין לי כוח לפרט. רדיפת מכשפות בכל התרבויות, כולל ה"רוב הנשים כשפניות" של היהדות, זה רק עוד ביטוי לדיכוי נשים בחברות פרימיטיביות.
שכחת הומיאופתיה 😉
אבל לנושא עצמו – יש אספקט אחר בהודעה הנ"ל שהרגיז אותי. וזה שוב, השימוש בכך שמקומות אחרים (וביחוד – ה"אויב הערבי") עושים משהו לא בסדר, אז זה מכשיר את הפסיכים שלנו.
לכו תחפשו.
קודם כל יצויין שבתור תלמיד בבית-ספר אני לגמרי נגד שטיפת המוח שמשרד החינוך מעביר, אין בכלל שאלה, שטיפת המוח *קיימת*.
מצד שני מתעוררת פה בעיה. כמו שהראת גדעון סער באמת מתנגד לזכויות אדם וכנראה בכלל לא ליבראל כמו שמנסה להציג את עצמו, מצד שני הוא מעלה נקודה חשובה: על פי חוזר מנכ"ל אסור שתתקיים שום התערבות פוליטית בבתי-הספר. דעתו של גדעון סער, במיקרה הזה, אינה מעניינת. תאר לעצמך שכל מורה היה בונה את השיעורים שלו ע"פי גישה פוליטית מסויימת, כאשר התלמידים עוד אינם חושבים (אם בכלל בעתיד יחשבו)?
כן, תאר לך שבתי ספר דתיים היו… לא יודע, נניח, מעלים את התלמידים שלהם על אוטובוסים ולוקחים אותם להפגנות נגד ההתנתקות\אוסלו\חקירת רבני תורת המלך או משהו כזה. ואז, אנה אנחנו באים?
ברוך שכיוונתי לדעת גדולים 🙂
מה שכמובן קורה כל הזמן בבתי ספר דתיים, וכנראה לא רלוונטי כלל למקרה פה. אבל כמו שכתבו מעלי: "אסור להכניס פוליטיקה לבתי ספר, מותר רק לשלוח תלמידים להתקרבן באושוויץ, לסייר בהתנחלויות, ולעודד שירות צבאי בשטחים הכבושים. אבל זכויות אדם? זאת פוליטיקה מלוכלכת שאין לה מקום בבתי ספר."
מה שהעלת כלל לא רלוונטי.
אתה מצדיק התערבות פוליטית בהתערבות פוליטית אחרת?
העובדה שבית-ספר X עובר על החוק מצדיקה שבית ספר אחר יעבור על החוק?
אני אנסה להסביר עוד פעם, אפילו שאני מסתכן באי-קיום "לא תאכיל (את הטרול)":
גדעון סער מעודד פעילות פוליטית א' ו-ב', ומגנה פעילות פוליטית ג'. הסלקטיביות הזו, והערכים שהיא חושפת, הם שורש הבעיה.
הצביעות/נאיביות של חוזר המנכ"ל היא סיפור אחר: האם ניתן לחנך לערכים כלשהם ללא מעורבות פוליטית מסוימת? האם, בשם הסטריליות הפוליטית, נמשוך מתוכנית הלימודים את שיעורי ההיסטוריה? האזרחות? ספרות? תנ"ך? שאלה לדיון בכיתה.
אז יפה, אתה מסכים איתי שזו בעיה ויש לטפל בה בלי קשר.
השאלה הנשאלת היא האם אתה מצדיק התערבות פוליטית בהתערבות פוליטית? אתה חושב שזה לגיטימי שבגלל שתלמידים כאלו וכאלו יעברו על חוזר מנכ"ל יהיה זה מן הראוי שגם מן הצד השני יעבור על חוזר מנכ"ל?
יש לציין גם שאני בעד חינוך המושתת על דמוקרטיה זכויות אדם וכל המשתמע מכך, אך מתנגד לכך ברגע שבית הספר ממן נסיעות ופעילויות עם מגמתיות שעלולה לפגוע לגמרי ברעיון של "לחשוב בעצמך". זוהי הגישה האובייקטיבית שלי.
ביום שתבין שכבר אין חיה כזאת 'אובייקטיביות' ושהכל סובייקטיבי, כולל מה שאתה קורא לו 'אובייקטיבי', אז אולי הסובייקטיבים יתחילו לשתף פעולה במקום לצעוק אחד על השני בגלל שלכל צד ה-'אובייטיביות' שלו נראית יותר צודקת מה'סובייקטיביות' של הצד השני
'דמוקרטיה זכויות אדם וכל המשתמע מכך' זה מאוד מאוד סובייטיקיבי והשאלה היא מה עושים את זה בפועל – אז שכל אחד יקבע מה הגבולות שמתאימים לו ולא ינסה לכפות את הגבולות שלו על מישהו אחר שרואה את הדברים אחרת
איש קש זה דבר נפלא.
האמת היא ש"מצעד זכויות אדם" ו"שלטים נגד הגזענות" אמורים להיות – ולכאורה הינם – חלק מלימודי האזרחות ז"ל שמשרד החינוך עצמו אמור לעודד. מה שנשאר הוא שכמה תלמידים העזו להניף שלטים נגד הריסת בתים. נגיד שזה פוליטי. ביג דיל.
מה שנורא בתגובת משרד החינוך אינו רק האיפה-ואיפה, אלא העדר חוש המידה, והאדנות הבריונית (על מי הם חכמים, הקומיסרים שלנו. הו, על מי הם חכמים…).
נ.ב.
וזה מה שהופך את תגובת המשרד לפופוליזם וחלק ממסע השיסוי הגזעני והאנטי-דמוקרטי. רואים להם את הבריונות מטעם.
והקטע של פוליטיזציה מפה ומשם מסיח את הדעת מבחינה זו.
אני איש קש?
אתה יודע כמה אלפי מילים שפכתי פה? 🙂
ההצהרה בסוף הפוסט מוגזמת וחסרת התייחסות לתקופה. התנ"ך ממש לא היה הגוף המפלה ביותר, בתקופתו. רוב התרבויות הסובבות לא רק התייחסו לאשה כרכוש, אלא מנעו ממנה רווחה בסיסית. בתנ"ך מקובלים מאד חוקי רווחה המגנים באופן מינימלי על אלה שזכויותיהם נשללות, כמו נשים, עבדים, לא יהודים ובעלי חיים שאינם אנושיים. כמובן שזה לא מודל לחיקוי עבור חברה מודרנית שמכירה בזכויות של חלק מהציבורים שהזכרתי, אבל זה בהחלט לא הדבר המפלה ביותר שניתן היה למצוא באותה תקופה. בתור כותב מוערך, הייתי מצפה ממך לקצת יותר פתיחות מחשבתית, ולא לשלילה מוחלטת ומיידית של כל מה ששונה ממך (או כל מה שמכיל דת).
רחל, כמי שמכיר את התרבות הקלאסית אני יכול לומר לך ללא היסוס שהתנ"ך הסיג את זכויות הנשים לאחור. בחברה הרומאית, ובמספר ניכר של ערים יווניות, נשים יכלו לקבל רכוש ולרשת אותו. הן מעולם לא היו רכוש כפי שהיהדות עשתה מהן. אולי התנ"ך היה מתקדם בתקופתו, וזה מוטל בספק ניכר, אבל התקופה, רצוי להזכיר, היתה ימי אשור ובבל.
אה, הוא כתב 'לאורך ההיסטוריה' כלומר אפשר לפרש את זה כך שלאורך כל ההיסטוריה התנ"ך היה המפלה ביותר או שלאורך כל ההיסטוריה מהתנ"ך והלאה נגרם נזק כבד למעמד האישה.
אריסטו היה אחד מאנשי הרוח הגדולים של תקופתו ובהחלט פורץ דרך ואינטלקטואל גדול. היום אנחנו יודעים שהוא טעה כמעט בכל מה שכתב.
הבעיה לטעמי היא לא באריסטו האיש אלא באלו שהפכו אותו לסמכות שאין עוררין עליה מה ש'תקע' את ההתקדמות המדעית לאלף שנים בערך באירופה.
כך גם התנ"ך כשלעצמו אולי מהווה טקסט יוצא דופן באיכותו יחסית לתקופה שבה נכתב. אם היו מתייחסים אליו כאל עוד אחת משורת יצירות היסטוריות אולי לא היה בסיס לאמירתו של יוסי אבל לרוע המזל הוא אחד הספרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה. בהחלט יכול להיות שספר אחר היה מעצב היסטוריה גרועה יותר אבל אין לנו אפשרות לבדוק את זה. אז אנחנו נשארנו עם הספר ועם ההשפעות השליליות שלו על מעמד האישה.
מה שכן. בעוד שבתורה יש דווקא סממנים של הכרה במעמד האישה (נקרא לנערה ונשאל את פיה, דבורה הנביאה ועוד מקרים בודדים כאלו) הרי שבהמשך עושה רושם שמעמדה מתערער כך שלגבי החברה היהודית אני ממש לא בטוח שזה התנ"ך שאשם. פסוקים כמו 'אין חכמה לאישה אלא בפלך' ו'קול באישה ערווה' לא הגיעו מהתנ"ך.
עדו, אני מתפלא עליך. אריסטו לא טעה בדבר ממה שכתב.
הפיזיקה האריסטוטלית אמנם אינה בשימוש כיום, אך זאת בשל החלפתה ראשית בפרדיגמה הניוטונית, ושנית בפרדיגמת היחסות. במסגרת הפיזיקה של אריסטו לא היה קיים מושג של אינרציה, ועם אימוץ המושג הזה של ניוטון נזנחה הפיזיקה שלו לחלוטין. אך אין פירוש הדבר כי היא "מוטעית", לא פחות מן ה"טעות" של ניוטון כאשר השתמש בזמן כקבוע. פירוש הדבר הוא כי במונחים המודרניים, כאשר מדברים על תנועה, מדברים במושגים שונים לחלוטין מאלו של אריסטו.
שנית, כמעט בכל תחום צלו הגדול של אריסטו נוכח: לא תראה כמעט שום דרמה בקולנוע או מחזה מודרני שאינו מהווה ביטוי ישיר לכתבי אריסטו ב"פואטיקה", או, לחלופין, התנגדות מכוונת אליו (ברכט, למשל, או קאופמן בקולנוע).
המפנה הלשוני של המאה העשרים, ותפיסת העצם בפילוסופיה, כולם מתייחסים ישירות למונחים האריסטוטליים, שלא לדבר על המחקר הבלשני.
למעשה, מה שוויטהד טען לגבי אפלטון (כי הפילוסופיה המודרנית אינה אלא הערות שוליים אליו), צריך היה להיטען לגבי אריסטו.
אולי אני קנאי, אך אריסטו הוא סמכות עצומה, אינטלקטואל דגול שלא נראו כמותו ב2000 השנים שלאחריו, וללא ספק סמכות שאין עליה עוררין.
אריסטו טען שזבובים נוצרים מתוך בשר רקוב. עובדה – שמים בשר רקוב בשמש ואחרי כמה זמן יש עליו זבובים.
רחל, הטענה הזאת שבה ונשמעת כל פעם. אבל היא קצת לא רלוונטית כיוון שאף אחד לא בא בטענות לאלו שקיימו את התנ"ך *בתקופתו*, אלא לאלו שהתקבעו בגללו ונשארו מאחור (בהקשר של זכויות נשים ואדם בכלל) *היום*.
יופי, הגיע הזמן לשים סוף לחינוך הממשלתי ולאפשר חינוך פרטי ואיכותי בתנאי תחרות. אני לא מאמין שהפשיזם הזה "הממשלה צריכה לחנך ילדים" עדיין קיים.
מסכת אבות מכילה את העצה הפיננסית הכי טובה שאי פעם תקבלו.
אני סקרן. איזו עצה?
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי, מה אני?
ללא ספק, הסעריזם הוא פניה היפות של הגזענות והאפרטהייד, אשר מתהדרת בנוצות "תל אביביות" מזויפת או אהדה לפורטיס, ובד בבד כופה אינדוקרינציה לאומנית ואלימה על מערכת החינוך.
אגב: לא התרוצץ סיפור בזמנו על גדעון סער בועל קטינה במועדון? לאן הוא נעלם? (הסתייגות: בועל לכאורה, נא לא לתבוע).
אגב שני, כשאני כותב דבר מה מוצלח, אינני מתבייש לקדם אותו בגסות כאן:
http://orshachar.com/2011/06/20/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%A2%D7%A8/
אכן מוצלח . וגם נכון.
תודה
מבריק.לך כבר לפוליטיקה