כשזכויות נדרסות
השתתפתי אמש (א') בהפגנת צדק חברתי שנערכה סמוך למשרדי הממשלה בתל אביב, ברחוב קפלן. קיבלתי את הידיעה על ההפגנה זמן קצר לפני שהתרחשה, ומה ששכחו לספר לי זה שהיא היתה אמורה להיות הפגנה רעשנית במיוחד: אנשים הגיעו עם סירים ותופפו עליהם. התוצאה היתה כאב ראש שהתפתח במהירות, ואחרי שעה ורבע בערך של הסתופפות בהפגנה שנראה היה שהיא לא הולכת לשום מקום, החלטתי לחתוך.
אלא שאז גיליתי שהמשטרה – שהגיעה למקום בכוחות גדולים מאד, כולל סוסים שהמתינו בקרבת מקום – יצרה מעין מכלאה סביב המפגינים: היא העמידה מחסומים ומאחוריהם שוטרים, ואי אפשר היה לעזוב. הלכתי מצד לצד של המכלאה, כשאני מבקש לצאת, ובכל פעם אמרו לי "שיוצאים משם", בהצבעה על הצד השני. מוסי רז, שהיה במקום, התבדח שזו ההפגנה היחידה בהיסטוריה שבה מספר העצורים עולה על מספר המפגינים, כי גם כמה עוברי אורח מסכנים שרק הגיעו למקום מצאו את עצמם כלואים גם הם.
בסופו של דבר, אחרי כרבע שעה, ניגשתי לשוטר ושאלתי אותו באיזו סיבה הכריזו עלי כמעוכב, כי אם אני מעוכב אני רוצה את זכותי החוקית לדעת למה. הוא הסתכל עלי, מבולבל: "אף אחד לא מעכב אותך." אמרתי לו שאם כן, שיתן לי לצאת. הוא לא הסכים, אז שאלתי אותו באיזה מובן אני לא מעוכב ודרשתי שיביא קצין. הגיע כזה, חזרתי על השאלה שלי, הוא שאל "לאיפה אתה הולך" עניתי שאני הולך הביתה, והוא הורה לתת לי לצאת.
עקרון הגוואדלבמבה, כמובן, עשה את שלו וזמן קצר אחרי שהגעתי למאורתי והתחלתי לערוך תמונות, התחלתי לשמוע סירנות מייבבות. כשעה בערך לאחר תחילת הכליאה, התירה המשטרה למפגינים ללכת. רובם התפזרו, אבל מיעוטם התנקז לאבן גבירול ואחר כך לדיזנגוף. שם אירעה סצינה הזויה אחרת, שתוארה לי על ידי אחד המשתתפים: המשטרה יצרה שוב מכלאה סביב המפגינים, ובעוד קצין אחד מכריז על ההפגנה רשמית כבלתי חוקית ודורש מהמפגינים להתפזר, קצין אחר הודיע למפגינים שאסור להם ללכת לשום מקום. השילוב בין שתי ההכרזות הוליד, כמצופה, מצוקה מסוימת בקרב המפגינים. זה נגמר בעשרה עצורים, שכולם שוחררו עד הערב ואחד מהם הואשם ב"שימוש פחזני באש", קרי הצתת פח. העצור מכחיש בתוקף, ומהיכרותי איתו הצתת פח היא אחד הדברים האחרונים שהוא יעשה.
אבל שניה, זה לא התחיל שם. בין העצורים היה גם יגאל רמבם, ואף אחד לא הופתע שהוא נעצר. זאת, משום שהמשטרה זימנה אותו ביום חמישי לשיחת איומים, ללא נוכחות עורך דינו, ובו היא טענה כי הוא מארגן ההפגנה (טענה שרמבם הכחיש), וכי אם הוא יגיע להפגנה הוא ייעצר במקום. בשיחה איתו, אמר רמבם כי השוטרים נמנעו מלומר לו באיזו עבירה הוא חשוד, כמו גם מלחקור אותו תחת אזהרה. זו היתה שיחת הפחדה ותו לא.
עיכובם של אנשים שלא חשודים בדבר ושאין כל כוונה לעצור אותם הוא פעולה בריונית, שוות ערך להגדרה החוקית של חטיפה. כל זה, מעבר לכך שהרעיון של יצירת מכלאה סביב מפגינים הוא מופרך טקטית – אתה רוצה שהם יתפזרו, אחרי הכל. הוא הגיוני, רק אם אתה מבקש לדרדר את המצב לאלימות או להטיל אימה.
המקרה של רמבם חמור יותר. הרעיון שהמשטרה יכולה להלך אימים על אדם שבסך הכל מבקש ליישם את זכותו הבסיסית להתכנס ולמחות בשלווה על מדיניותה של הממשלה חותר תחת כל הרעיונות הבסיסיים של משטר דמוקרטי. זכויות נקובות שהרשות המבצעת מרשה לעצמה לאייד כאוות רוחה, משום שהן אינן נושאות חן בעיניה, לא שוות את הנייר שעליהן הן כתובות. העובדה ששוטרים יכולים להשמיע איומים כאלה, וגם ליישם אותם, ללא חשש, אומרת הרבה על מצבן של זכויות שאמורות להיות מובנות מאליהן בישראל, על סף 2012.
למשטרה יש בעיה עם זכות ההפגנה. הבעיה הזו שבה וצפה בכל פעם שעולה החשש שהמשטרה תצטרך לעשות משהו. המשטרה הפרה, פעם אחר פעם, את צווי בית המשפט שהורו לה לאפשר הפגנות בשייח' ג'ראח. היא עשתה כמיטב יכולתה כדי לבטל את מצעדי הגאווה בירושלים, בהפריחה סיפורי זוועה על הסכנות הצפויות לצועדים, סיפורים שלטענתה נשענו על מודיעין מוצק. האיומים לא התגשמו. אין זה אומר שהטענה המשטרתית על מודיעים בנושא היא שקרית בהכרח – לא מעט תחזיות מודיעיניות לא התגשמו – אבל היא אומרת שצריך להתייחס במידה ניכרת של ספקנות לטענות כאלה.
המשטרה, וזה לא חדש, רואה את עצמה כמשרתת הממשלה, לא משרתת הציבור. הרעיון של הטרדת מפגינים איננו חדש: ימיו כימי משטר בן גוריון. לפני כחמש שנים, הטריחו שני קציני משטרה את עצמם לביתו של משה מוסקל, אב שכול שהיה פעיל בתנועה להפלת אולמרט, כדי "לשאול" אותו האם בכוונתו להפגין במהלך טקס קרוב. למשה מוסקל היתה כל זכות להפגין מול כל טקס ממלכתי שהוא. במשטרה לא הבינו מה הבעיה במהלך שלהם.
ניסיתי להשיג את תגובת המשטרה. כשהתקשרתי למספר של דוברות מחוז תל אביב, ענה מישהו, אמר שאכן מדובר במשרדי הדוברות ושאל מה אני רוצה. שאלתי אותו האם יש למשטרת תל אביב מדיניות חדשה של גידור מפגינים והטרדה שלהם. בתגובה, הוא אמר "תשמע, אדון, אני לא יכול לדבר איתך" וניתק את הטלפון.
ביום שישי הקרוב ייערך מצעד זכויות האדם השנתי. אם הן חשובות לכם, בואו בהמוניכם. פרטים אפשר למצוא כאן.
ועוד דבר אחד: אדוננו מורנו ורבנו, תומר פרסיקו זכותו תגן עלינו, כתב את הפוסט האולטימטיבי בכל מה שקשור להבלי "קול באשה ערווה" והאופן שיש להגיב על נסיונותיהם של החרד"לניקים לדחוף אותו לגרוננו. אוצו וקראו.
(יוסי גורביץ)
יצירת המכלאה – kettling – היא טקטיקה משטרתית שהולכת ונהיית נפוצה יותר ברחביי העולם.
עד כדי כך שיש כמעט תחושה שכל המשטרות מדברות זו עם זו על אופן ההתמודדות עם הצרה החדשה הזו, אנשים שרוצים ממש ליישם את זכויות האזרח שלהם.
http://en.wikipedia.org/wiki/Kettling
רק אספר שכצופה מהצד על ההפגנה בקינג ג'ורג, הבחנתי בשוטרים סמויים עם ברדסים על הפנים (מחופשים למפגינים) נתמהים בקהל, לי זה לא היה סימפטי לראות שימוש שכזה במתיהדים בטיפול בקומץ קטנטן של מפגינים רעשניים אך לא מזיקים במיוחד.
מה שקורה היום זה פוטיניזציה של ישראל.
אפילו ברוסיה זה החל להימאס על הרוסים ולמרות מסע ההפחדות והזיופים מפלגת פוטין בקושי השיגה מחצית הקולות.
מה עוד צריך לקרות כדי שגם הישראלים יתעוררו?
שהנציג של פוטין פה בארץ יגיע לשלטון?
בולשיט.
מה שקורה זה "שטחימיזציה" של ישראל. ועדיין המצב בת"א טוב לאין ערוך מאשר באום-אל-פאחם או מזרח י-ם או שייח ג'ראח, שלא לדבר על חברון. וגם במקומות הללו, מצבם של ישראלים יהודים טוב לאין ערוך מאשר של פלסטינים.
מעניין שהאסוסיציה שלנו היא תמיד "פוטין" או איזה רודן רחוק. הברוטליות כבר כאן, ממזמן.
יפה אמרת ידידי, כתבתי דבר דומה בתגובה לתגובה לאחד הפוסטים האחרונים של יוסי. אנחנו מאוד לוקים במחלקת האינטרוספקטיבה, לא צריך ללכת רחוק מדי, לא צריך להגיד דברים כמו "בקרוב יהיה פה כמו באירן". בואו נדאג לשנות את המצב הקיים ונפסיק לנחם את עצמנו בזה ש(אולי) המצב יכל להיות יותר גרוע.
סליחה, אבל למה צריך לעניין אותי מי נדפק יותר על ידי המשטרה – אם מישהו גנב ממני 100 ש"ח וממך רק 10 ש"ח הוא עדיין גנב משנינו ולא היה צריך לגנוב מאף אחד. אם גם ימנים סובלים מאלימות משטרתית אולי שווה במאבק הספציפי הזה לשתף איתם פעולה.
לא רק,
היו בהפגנה לפחות 8 צלמים משטרתיים שאני צילמתי שזה אומר צלם משטרתי לכל 25 איש, בהחלט מעורר פרנויה.
שלא לדבר על ה7 שוטרים ללא תג שאני תפסתי.
http://www.flickr.com/photos/eyals_photostream/sets/72157628273296287/
שתי התמונות מוצלחות.
הבחורה בתמונה דפקה כמה פוזות מאד משעשעות מול השוטרים. חבל שלא צילמת עם פחות זום.
לטעמי לפחות זה היה הקטע הכי מוצלח בהפגנה.
ההגחכה המוחלטת של כל הסיטואציה ההזויה, עם חיקוי פוזות הדיגמון המפתות בלוק הפרוטסט-שיק אל מול ערימת יסמניקים בשיא פוזת הקשיחות והכעס מול 100 מפגינים מיואשים.
יוסי, יש כתובת אימייל ליצור איתך קשר? השארתי את שלי. אשמח לדבר איתך בנושא התפקדות שמאלנים לליכוד.
השקר הוא בהפיכת התפרעויות בשטחים (מול אש חיה!) למלחמה כמו עם סוריה בהבל פה (תרתי משמע), השקר הוא הפיכת הפגנות והתפרעויות בארץ למרד, השקר הוא בהכרזה "זה מרד" כהצדקה ללקחת בחור לשדה ולירות בו (לקרוא זה עוזר, את יודעת).
עפנו איך שהוא למעלה…
מוחמד א-דורא עליו השלום נקלע לאש צולבת. חיילי צה"ל ושוטרים/חמושים פלסטינים ירו זה על זה.
אני מניחה שאתה קורה לזה מהומות בלבד.אני לא.
מוצב צה"ל בקבר יוסף הותקף באבנים,ובאש חיה ונכבש …אני מניחה שאתה קורא לזה התפרעות.אני לא.
צר לי,מהרגע שמעורבים חיילים , חמושים,שוטרים ואש חיה-מדובר בלחימה לכל דבר! מכבסת המילים לא תעזור לך.
את יודעת שמוחמד א דורה זה אולי הסרט הכי מפורסם תוצרת פליווד? (אולי שני לו המקרה של הבחור שנופל בהלוויה שלו, קם, וחוזר לאלונקה).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93_%D7%90-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94
נכון ללפני כמה שנים מוחמד א דורה נצפה מנהל בסטה ברצועה.
מכירה ועקבתי גם אחרי המשפטים בצרפת. היה גם את הסיפור הזה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F
כל זה לא קשור למכבסת המילים של רוזנברג…היתה לחימה נקודה.
יה רייט. לחימה. קרבות עמק הבכא. ("נקודה" זה לא נימוק, "לחימה" זה במקום "מלחמה" שהבנת שהיא שטות? ולא – גם זה לא היה. היו מעט מאד חילופי אש ספורדיים, ובעיקר הפגנות והתפרעויות וירי צלפים עליהם וירי סתם כך (ר' הרעיון עם פלוגת המילואים בידיעות, או עם הצלפים ב"הארץ", שלא לדבר על "מיליון כדורים ב..").
מכבסת מילים זה לקרוא לפעולת שיטור קטלנית וברוטאלית מלחמה כדי להצדיק 5-10 הרוגים ביום, כל יום, במשך שבועות. ואז בלוויות, ואז בהפגנות, ועוד יום ועוד יום. ואז באו הפיגועים, והכל הוצדק בדיעבד.
"ואז באו הפיגועים, והכל הוצדק בדיעבד"…אתה קצת מתבלבל עם הזמנים.הפיגועים היו לפני ,תוך כדי וגם אחרי.
בכל אופן ישראל טוענת שהיתה לחימה.
הפלסטינים טוענים שהיתה לחימה.
כולל כוחות מאורגנים (משטרה פלסטינית) חמושים.
טוב שיש אותך ועוד כמה אידיוטים שימושיים שטוענים שלא היתה לחימה!
אגב ימי אוגדות השיריון שמסתערות זו מול זו וכותשות אחת את השניה עברו חלפו מהעולם,רצוי להתעדכן.
לא נכון. הפיגועים היו אחרי שלושה חודשים לערך.
לגבי העדכון – אולי הלחימה חלפה מהעולם. גם זו אופציה. אבל לקרוא ללירות על מפגינים לחימה זו בדיחה. לכי תבדקי היכן וכיצד נהרגו מי שנהרגו. בעצם, נראה לי שאת יודעת וסתם קוראת לשחור "לבן". שיהיה. נו שוין.
גם אלביס נצפה מופיע במועדון לילה בטיבט יחד עם יטי.