החברים של ג'ורג'

על קדושה והשתקה: שתי הערות על היסטריית שליט

קדושה וחוסר רלוונטיות: המון שמאלנים טובים הזדעזעו הבוקר עד עמקי נשמתם, כשנעצר שבואל סחיווסחורדר לאחר שריסס כתובות "תג מחיר" ו"לשחרר את יגאל עמיר" סמוך לאנדרטה ליצחק רבין בתל אביב. סחיווסחורדר גם שפך צבע לבן על האנדרטה. התגובה הראשונה של ראש העיריה, רון חולדאי, היתה ש"יש לגדוע את הידיים המרשות לעצמן לפגוע במקום הקדוש והחשוב לעם ישראל."

נניח עכשיו לטון הסעודי של ההערה של חולדאי – נראה שהוא מאוהב בו; הוא אמר דברים דומים גם על חילול בתי הקברות ביפו – ונתמקד בצד השני של ההערה שלו. האם האנדרטיה של יצחק רבין היא אכן "מקום קדוש וחשוב" לעם ישראל? רק אם אתה חסיד שוטה של כת רבין, זו שהתפתחה מיד אחרי הרצח ושימים ספורים לאחריו הדפיסה כרזה מהממת בחרשותה: תמונה של רבין עם הכיתוב "עושה שלום במרומיו." התואר הזה, כפי שיודע כל חובש כיפה, שמור למי שאמר והיה העולם. חברי הכת הציבו את רבין לימין האל.

הסגידה לרבין היתה שגיאה גסה. רבין לא היה הנושא. הרצח שלו היה הנושא. אבל לדבר על הרצח, על ההסתה שהובילה לו, על הרבנים שקראו לרצח, על הקנוניה של בחורי הישיבות לרציחתו (שלושה הורשעו, ארבעה חמקו), על רבני הישיבות ששחררו את תלמידיהם מהלימודים כדי שיוכלו ללכת ולקרוא "בדם ואש/את רבין נגרש" בכל צומת ותחת כל עץ רענן – זה היה מסוכן. זה היה סוג הדברים שיכולים לגרור, ובצדק, מלחמת אזרחים.

אז השמאלנים הטובים דיברו על הנרצח במקום על הרוצח ועל הציבור ששלח אותו, וכתוצאה מכך החשיבות של הרצח דהתה. בשנים האחרונות כבר מדברים על ביטול העצרת השנתית, כי כמה אפשר לבוא שוב לטקס סגידה ולשמוע שירים עצובים. רצח פוליטי, בחברה בריאה, הוא קריאה למעשה פוליטי; בישראל הוא היה קריאה להצטנפות ולבכי. מותר לחשוד שההתרפקות על זכר רבין היא אמצעי שמיועד לפטור את הנוקטים בו מהצורך לחשוב מחדש על הסכמי אוסלו ועל המשמעות המתחוורת לאיטה של הסיסמה של רבין, "אנחנו כאן, הם שם."

רבין לא היה קדוש. ידיו דמים מלאו. השלום היחיד שהשיג היה עם ירדן, וזה בינינו לא דרש מאמץ גדול במיוחד. כשר בטחון, הוא הורה לחייליו "לשבור ידיים ורגליים" של מפגינים פלסטינים, ואחר כך התחמק מהאחריות לפשעים שבוצעו. כראש ממשלה, הוא אישר מבצע בלבנון – דין וחשבון – שיועד במפורש לפגיעה באוכלוסיה בלתי מעורבת, להפגזתה עד שזעקתה תעלה עד לממשלה שבביירות. קברו איננו קדוש (צריך סטיה מיוחדת במינה כדי להיות חילוני שמייחס קדושה לקבר), והאנדרטה שלו ודאי איננה קדושה. מי שמתעקש לדבר על האיש ולא על הרצח, שמתרפק על זכר של סב חביב, שלא יתפלא שיום החגא שלו מקבל במהירות מעמד נמוך יותר מזה של הצום לזכר המשת"פ הבבלי גדליה.

ההשתקה: בתקשורת מיהרו להתייחס לסחיווסחרודר כאל אדם לא שפוי. בכלל לא בטוח שזה המצב: הנטיה לסווג מתנגדים פוליטיים – וסחיווסחרודר מסתמן כאיש ימין מובהק – כמשוגעים היא נטיה טוטאליטרית מוכרת.

מדבריו של סחיווסחרודר עולה שאת המעשה שלו הוא עשה בדעה צלולה. הוא רצה למחות על שחרורם של רוצחי משפחתו כחלק מעסקת נתניהו. הוא ידע שהוא צריך לפרוץ חומת השתקה מסיבית של התקשורת, שדחקה את מתנגדי העסקה לשוליים. ההגיון שלו היה פשוט: התמיכה המסיבית בעסקה מגיעה מהשמאל, צריך פרובוקציה – ומה פרובוקטיבי יותר מחילול האנדרטה של אליל השמאל?

עבדכם הנאמן לא תומך בהשחתת אנדרטאות, ברוב המקרים, אבל הוא לגמרי לא היה מזועזע כשמישהו, שאת שמו שכחתי, השחית אחרי רצח רבין את האנדרטה לברוך גולדשטיין בקריית ארבע. להיפך. אין לי בעיה מיוחדת עם הפלת פסלי סטאלין בשטחים שנכבשו על ידי הצבא האדום, ואם מישהו יעלה בסערה השמיימה את הפסל של הקצב סר דגלאס הייג, אני אתרום לקרן ההגנה שלו. כאבם של נפגעי עסקת נתניהו צריך להתבטא איכשהו, והוא לא מתבטא בתקשורת הממסדית. הכהניסטים אוהבים לומר ש"כאשר סותמים את הפה, הידיים נכנסות לפעולה." יש בכך לא מעט אמת. חלקים ניכרים של האוכלוסיה מתנגדים לעסקה, ואנחנו לא שומעים אותם, כי התקשורת עסוקה באורגיית שליט (הנה דוגמא דוחה במיוחד) ובשכנוע נמרץ שכל מי שמתנגד לעסקה הוא ימני קיצוני, או קוקו.

קודם כל, מותר להיות ימני קיצוני. שנית, בין המחבלים שמשחרר נתניהו, כותב הבוקר אלכס פישמן במוסף לשבת של ידיעות אחרונות, יש 279 אסירי עולם. הם רצחו 599 ישראלים. משוחררי עסקת ג'יבריל רצחו, לשם השוואה, 178 ישראלים "בלבד". השב"כ מעריך, שוב אליבא דפישמן, שכ-60% מהמחבלים המשוחררים יחזרו לבצע פיגועים. בהנחה שהם יהיו יעילים כמו בעבר, מחיר העסקה צפוי להיות 359 ישראלים הרוגים. אם השב"כ יהיה יעיל באופן קיצוני וימנע את פעילותם של 99% מהם – שיעור בלתי סביר, במיוחד אם היחסים עם הרשות הפלסטינית יקרסו – אז מספר ההרוגים צפוי להיות ארבעה. שהם, בספירה המקובלת, שלושה יותר מאשר אחד. הסתברותית, אנחנו מעלים ארבעה ישראלים לפחות למולך שליט. החמאס, נודע הבוקר, אפילו לא היה מוכן להתחייב להמנע מחטיפת חיילים בעתיד; עד כדי כך היה נתניהו נחוש, תקיף ומנהיגותי.

אבל תמיד קל הרבה יותר להזדהות עם האדם שאנחנו מכירים מאשר עם קורבנות עתיד בלתי ידועים. קמפיין הכת של שליט הצליח מעל למצופה: אין ישראלי היום שאיננו מכיר את שליט, וחלק ניכר מהציבור שוכנע שהוא "הילד" שלנו.

שנית, יש את משפחות הקורבנות, שמתבקשות עכשיו בנימוס לסתום את הפה (הכתבלב של הגברת, חנוך דאום, כתב כך ממש בידיעות הבוקר). דביר וולק, שחשב – בטעות, למרבה הרווחה – שרוצחי אביו יהיו בין המשוחררים, כתב אמש במרירות ש"אם היה לי שקל על כל שנה שהאנשים שרצחו את אבא שלי ישבו בכלא, זה לא היה מספיק לנייר טואלט כדי לנגב את השתן של ביבי מהפרצוף שלי." כמוהו, יש להניח, מרגישים אלפי אנשים שקרוביהם וידידיהם נרצחו, ומאות אלפי אנשים – אם לא מיליונים – שחושבים שעסקת נתניהו היא איוולת ועוול.

ואם התקשורת סותמת להם את הפה, שלא תתפלא כשהידיים מדברות.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • שי

    הכתובת הייתה "לשחרר את יגאל אמיר" – טעות במקור.

    • מייק

      קורבנות עתיד יהיו או לא ,
      זה לא ממש תלוי בשיחרור האסירים הנתעבים .גם היום ,לפני שחרור ,יש מספיק ערבים שיש להם את היכולת להוציא פיגוע התאבדות או סוג אחר של פיגוע.אני מדבר על עשרות אלפים ערבים מהרצועה שיש להם יכולת ורצון לפיגועים .למשוחררים אין קשר ליכולת לפיגוע עתידי,זה תלוי ,כמו תמיד ביכולת שלנו למנוע את הפיגועים ולא ברצון של הערבים ,כי רצון יש להם תמיד .
      היתי שמח אם הינו מצליחים לשחרר את גילעד בנוסח אנטבה אך לצערי זה לא קרה ,לכן אין בררה אחרת .

      • רשף

        תאונות דרכים יהיו בכל מקרה, גם אם אנהג בזהירות, וגם אם אדהר עם משאית ללא ברקסים באמצע המדרחוב בירושלים.

        הטענה כאילו יש ממילא עשרות אלפי מחבלים בעלי כוונה ויכולת לבצע פיגועים היא מופרכת. כמה מאות מחבלים בעלי "ניסיון קרבי" יכולים להיות משמעותיים מאוד, כפי שהוכיחה עסקת ג'יבריל.

        מה גם שכל פלסטיני שמתלבט בין התנגדות אלימה למאבק בדרכי שלום (כן, יש כאלה) קיבל רמז עבה למה עובד ומה לא.

  • נירה

    אני לא מבינה למה כל כך הרבה תמיכה בעסקה הזו מגיעה מהשמאל מלכתחילה. אני מתנגדת לעיסקה הזו נמרצות. בעיניי הנכונות לשחרר חייל שבוי "בכל מחיר" היא בדיוק תמונת מראה של הנכונות לצמצם פגיעה בחיילים ישראליים "בכל מחיר". במקרה של עיסקת שליט המחיר הוא לא-מעורבים ישראלים הרוגים (חלקם ילדים) ובמקרה של "עופרת יצוקה" המחיר הוא לא-מעורבים פלסטינים הרוגים (חלקם ילדים).

    זו בדיוק אותה תפיסה מעוותת כאילו אפשר להכין חביתה בלי לשבור ביצים.
    במלחמה מתים ונשבים לוחמים. משני הצדדים. מי שלא מוכן לשלם את המחיר הזה – שישקיע מאמץ בהשכנת שלום במקום בהשתלטות על רגבים קדושים.

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1522211

  • אריאל

    לא יודע. לא נראה לי שהדעיכה היחסית של הטרור בשנים האחרונות נגרמה עקב כליאתם של המשוחררים, ואני לא בטוח שהוא ינסוק שוב עקב שחרורם. ישנו כמובן העניין המוראלי, "פרס לטרור" וגו', אבל שוב – אלה לא האנשים עצמם. למיטב ידיעתי אף מנהיג בכיר של חמאס לא ישוחרר בעסקה.
    כל זה לא בא כמובן כדי להקל ראש בזעמם המובן של יקירי הקורבנות

    • נועם

      מה יותר חשוב, מנהיג אחד או מאתיים פעילי שטח עם ותק?

      • אלכס ז.

        איזה ותק יש להם? הידע שלהם התיישן עוד כשהם היו פעילים – עובדה שהם נלכדו. אני מניח שמאז החמאס וצה"ל כבר התקדמו בתו"ל שלהם, מה שהופך אותם ללא רלוונטיים.
        ככל הנראה הם יעשו בדיוק מה שסמיר קונטאר עושה עכשיו: יסתובבו בעזה ויסבירו כמה זה סבבה להיות טרוריסט. לא נראה לי שזה משהו שאפשר לתרגם בקלות להרוגים ישראלים.

        • נועם

          "תנסה, מה אכפת לך. אם תצליח, תקבל 72 בתולות בגן עדן, ואם האויב הציוני יתפוס אותך, נשחרר אותך תוך כמה שנים, ותחזור כגיבור עטור תהילה"

          • אלכס ז.

            אז זהו, שפיגועי התאבדות וחישובים רציונליים של עלות-תועלת לא מסתדרים זה עם זה. המפעילים יכולים לחשוב כך, אבל מבחינת זה לא מעודד במיוחד כי פצצה ששורדת היא פצצה שמדברת וזה מסוכן.
            לעומת זאת, משגרי קסאמים כן מסוגלים לחשוב רציונלית. אבל אם הם מתגלים יש סיכוי הרבה יותר גדול שהם פשוט יחוסלו ולא ילכדו, והם יודעים את זה. ככה שגם במקרה שלהם לא תהיה השפעה גדולה במיוחד.

  • עדו

    ברור שהתמיכה בעיסקה מגיעה משמאל. לימין יש הצעות אחרות לשחרר את שליט – למשל להפגיז את עזה יום וליל, למשל לחנוק אותה במצור לנתק את החשמל והמים, להתחיל בקמפיין חיסולים וחטיפות של ערבים בחו"ל וכן הלאה.
    הנקודה היא שגם הימין וגם השמאל מסכימים שזה בלתי נסבל שחייל ישראלי יהיה מוחזק בידי אירגון טרור.
    כמובן שחלק מהקטע של השמאלנים הוא שאתה לא חותם על סטיפה של עקרונות בלי להסתכל אלא יש לך את השקפת העולם המקורית שלך. אז זה בסדר עקרונית לא לתמוך בעיסקה הזאת אבל אז צריך לשאול מה אתה כן מציע כדי להחזיר את החייל.
    התשובה מהמאמר הזה – גלעד אמור להישאר בשבי עד מותו.
    עכשיו נשאלת השאלה, האם נירה/יוסי וכל שאר אנשי השמאל שמתנגדים לעסקה חושבים ששליט אשם במשהו ושמגיע לו עונש על כך שהעז להיות חייל קרבי בצה"ל?

    • נירה

      אתה לא באמת שואל את זה, נכון? מה, אשמתו של מי שנהרג בקרב שהוא התגייס לקרבי?

      שבויים משתחררים כשמסתיימת המלחמה כחלק מהסכם השלום. ישראל רוצה גם להמשיך את הסכסוך לנצח, גם להחזיק בשבי אלפי פלסטינים, גם להתיישב בשטחים הכבושים, גם לא לאזרח את הילידים שחיים בשטחים האלה וגם שלא תיפול שערה משערות ראשו של אף חייל. זו לא אשמתי ולא אשמת יוסי שכל הדברים האלה לא מסתדרים ביחד.

      • עדו

        הייתה לך נקודה עם שליט היה בשבי הפת"ח. אבל הוא בשבי החמאס שמבחינתו גם נסיגה מלאה לקווי 49, היא לא עילה לסיום הסכסוך. מה בדיוק מדינת ישראל צריכה לעשות כדי שהחמאס יקום ויכריז על תום הסכסוך עם ישראל?

        • נירה

          נו, ומבחינת חצי מהממשלה מדינת ישראל צריכה להשתרע מהים עד הירדן, אז? אם וכאשר יהיה שלום – יהיה שלום גם עם החמאס וגם עם מועצת יש"ע.

          • עדו

            הנה הוצאת את המרצע מהשק. לדעתך ממשלת ישראל לא צודקת (גם לדעתי) ולכן שליט 'אשם' בכך שהוא הלך להיות קרבי בשירותה של הממשלה הזאת. אם הוא היה מסרב (או מהגר לשוודיה) זה לא היה קורה לו. היות והוא נפל בשבי והממשלה שלנו מתנהלת כפי שהיא מתנהלת אז את לא רוצה שישחררו אסירים כי זה מסוכן לך.
            אם לעומת זאת החמאס יסכים באורח פלא להכיר בישראל וידרוש (כמובן מאליו) את שחרור כל האסירים שלו מהכלא את תתמכי בהסכם הזה בשתי ידיים ולעזאזל כל הנודניקים מהימין שצועקים שזו איוולת ועוול לשחרר רוצחים.

            • נירה

              אל תכניס לי מילים לפה. פושעים צריכים לרצות את עונשם בכלא, וטרוריסטים הם פושעים. יש לא מעט פלסטינים שלא היו צריכים להיכנס בכלל לכלא הישראלי, וטוב שהם משוחררים. ויש כאלה שצריכים להישאר שם או מקסימום לעבור לכלא הפלסטיני.
              ובנוגע ל"אשמה" של שליט – קודם כל אם גלעד היה משתמט הוא עדיין היה יכול לההרג בפיגוע בתל אביב, וגם זה תוצאה של הסכסוך הבלתי נגמר. ובאופן כללי, לגור במדינה מסויימת ולצפות שהמדיניות שלה לא תשפיע על החיים הפרטיים שלך זה לא מציאותי. אני גרה בארגנטינה ויודעת שהשחיתות והפערים הכלכליים העצומים עלולים להביא לכך שילד מסומם בן 14 ירצח אותי ברחוב בשביל הארנק שלי. יש כמה עשרות מקרים כאלה בשנה בבואנוס איירס. זו לא אשמתי אם זה יקרה לי, אבל אף אחד לא מכריח אותי לגור כאן.
              מצד שני אפשר למות בתאונת דרכים בשוודיה. אין ביטוח בחיים.

      • +1

      • שחר

        נו, באמת. היו עסקאות שבויים עם מצרים הרבה לפני הסכם השלום איתה, שלא לדבר על עסקאות שבויים מאוד נרחבות עם סוריה. ממתי שבויים רק בהסכם שלום?
        ואת בעצם טוענת שגלעד שליט צריך לשלם את המחיר על האידיאולוגיה של הממשלה שלו, שבמקרה הנוכחי היא אפילו לא הממשלה שכיהנה כשנשבה מלכתחילה? מה ההיגיון בזה? הוא נכנס לשירות קרבי כדי לשרת את מדינת ישראל, ולא את ממשלת ישראל.

        • שחר

          *ממתי שבויים משוחררים, כמובן

          • נירה

            לא אמרתי *רק* בהסכם שלום, אבל מכאן ועד העיסקה שנחתמה (שלא דומה בכלום לעסקאות השבויים עם מצרים או סוריה) המרחק גדול מאוד.
            גלעד שליט נפל בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה, לרוע מזלו. כך גם כל חייל אחר שנהרג או נפל בשבי. זו לא "אשמתו", זה פשוט היה חייב לקרות מתישהו למישהו (סטטיסטית) וזה קרה דווקא לו. וכן, הוא משלם מחיר על מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן, כמו כל מי שחי בישראל. בשוודיה זה לא היה קורה לו.

      • תומר

        אשמתו של חייל שנהרג בקרב דומה לזו של נהג שנהרג בתאונת דרכים – והטענה שלא צריך לפעול למען שבויים דומה לטענה שאין צורך בתמרורים ורמזורים.

        נירה, אני קורא את הבלוג הזה כבר כמה שנים טובות ולא מגיב בד"כ.
        התגובות שלך והגישה שלך לחיילים ישראלים מדהימה אותי, את מזלזלת בהם (כבני אדם) וב"קדושת חייהם" כאילו הם מכונות שיצאו מאיזה פס יצור.
        אז חדשות. חיילים הם בני אדם. הם חיות די מורכבות. הם לא מכילים רק רוע טהור, והם לא אשמים בכל עוולה צבאית. את זה יודע מי ששירת בצבא.

        והקטע המצחיק, או העצוב, תבחרי את, הוא שאת לא מהססת להתייחס לחיילי צה"ל כאל קלגסים, וזה מקומם אותך – הם לא מספיק אנושיים, הרובוטים האלו!

        • נתי

          הטענה היא כנראה הפוכה, כלומר – הם (ו/או משפחותיהם)יותר מדי דורשים לעצמם זכויות אנוש הרובוטים האלו!

    • אלכס ז.

      אתה מנסה להפוך החלטה מדינית חשובה למשהו אישי וזה פשוט מגוחך. שליט לא צריך אשם במשהו או שמגיע לו למות. השאלה היא האם העסקה הזאת תעודד חטיפות נוספות ו/או תוביל ליותר הרוגים ישראלים. זה גם לא קשור לכמה זמן תמשך המלחמה עם החמאס והאם אנחנו רוצים שלום או לא, כפי שנירה מנסה להציג את זה.

      השאלה פשוטה: יש מצב מדיני שיכול להשתנות, אבל סביר שלא ישתנה. איזה מעשה יגרום למינימום אבידות לישראל בהתחשב במציאות בשטח?
      יש לכך מספר תשובות אפשרויות, אבל לשלם כל מחיר עבור כל חייל היא לא בהכרח התשובה הטובה ביותר גם אם אתה חושב שאסור שיפגע ולו חייל אחד, כי זאת עמדה בלתי מציאותית בעליל.

      • עדו

        טוב, לימין יש תשובה די ברורה בעניין – אם נהרוג את כל תושבי עזה זה יביא לפחות אבידות מאשר אם ניתן להם לחיות. כפי שאתה מציג את זה צריך רק לשאול אם עמדת הימין נכונה (לא אם היא מוסרית או שטויות כאלו).

        • אלכס ז.

          לדעתי, ההיסטוריה מלמדת שרצח עם לרוב לא טוב גם לרוצחים.

          אבל שליחת יחידת מחסלים כדי להרוג את כל החוטפים, גם במחיר חייו של החטוף, היא לא בהכרח פחות יעילה או מוסרית משחרור המוני רוצחים. זאת הייתה העמדה של הימין השפוי (טוב, הימין שמסוגל לדבר מבלי להגיר ריר) והיא בהחלט ראויה.

  • יואב

    לדעתי הבעיה עם שליט היא אחרת. אני , בעל תפיסת עולם שמאלנית (בדרך כלל) יכול להעיד על עצמי שבמידה וממשלות ישראל לא היו עושות את המקסימום לשחרר אותו, אני את בני לא הייתי שולח לצבא, להיפך הייתי עושה הכל כדי לדאוג שהוא לא יתגייס. אחרי הכל איך מדינה שמחייבת אותי להתגייס לא רואה את חובתה המוסרית לשחרר אותי במידה ושובים אותי. נקודה אחרת ולא פחות חשובה – ממשלת רבין ובייגה שוחט היו ההתחלה של סיום זכויות העובדים, ואת זה אסור לשכוח

    • עמית

      היא כן רואה את שחרורך כחובתך המוסרית, אבל לא ב"כל מחיר", ושטויות כאלה. גם לא במחיר מוגזם.

      • עמית

        צ"ל חובתה

    • אם הוא הולך לקרבי הוא יכול למות בהרבה נסיבות אחרות, ואני מניח שלא היית מתייחס לזה כהפרת חוזה בלתי כתוב. אני לא רוצה להיות לא אמפטי כלפי הרגשות האלו- אני לגמרי יכול להבין רצון להגן על הבן שלך- אני רק לא מבין מה נבדל גלעד שליט מהמון קורבנות אחרים, שמתו בשם הביטחון של ישראל (והשאלה מותם של כמה מהם היה הכרחי לא רלוונטית לצורך העניין).

      • יואב

        נוי ועמית
        אני מבין הכל- אני יכול להבין את הקושי בשחרור מחבלים שרצחו לא מעט אנשים, אני יודע שנוי אתה צודק כשאתה אומר שהוא יכול למות בהרבה מאוד דרכים, אבל אני אישית רואה בזה בעיה מאוד חמורה שהמדינה שלך מכריחה אותך ללכת לצבא, אבל לא רואה צורך בהגנה על אותם אנשים שהיא אומרת להם שהם חייבים ללחום למענה. אתם תלחמו ותמותו או תפלו בשבי ומה אנחנו נעשה? כלום – יש בזו בעיה חמורה

        • עמית

          היא כן רואה צורך בהגנה על אותם אנשים שהיא מחייבת להלחם למענה. היא כן רואה את זה כחובתה המוסרית לשחרר אותם במידה והם נחטפים. היא עושה יותר ממה שכל מדינה אחרת עושה, ומפעילה משאבים מודיעינים וצבאיים אדירים בשביל למצוא ולחלץ אותם. היא עורכת מו"מ עם מי שאנחנו רואים כאויבנו המרים ביותר, וגם מנסה להגיע לעסקה איתם (בה אנחנו מוכנים לשלם מחיר נוראי וגבוה מאוד, אך עד גבול מסוים). היא מוכנה לשחרר אסירים ולו בשביל לקבל אות חיים מהם. במקרים קיצונים, היא אפילו מוכנה לסכן את חייהם של חיילים וסוכנים אחרים עבורם.
          אבל יש גבול.

          זה לא עניין דיכוטומי, או שמשחררים 400 רוצחים המוניים או שלא עושים כלום. אנחנו מוכנים לעשות הרבה מאוד עבור שיחרור חייל חטוף, אך יש לזה גבול מסוים. לדעתי הגבול צריך לעבור כאשר שיחרור החייל מגביר את הסכנה לחיי אזרחים.

          • יואב

            שוב אתה צודק ולא ממש יורד לסוף דעתי.
            מה שאני אומר הוא פשוט, כרגע יש לי אמון (נמוך) בעניין השבויים והחטופים. כולם משווים אותנו לארה"ב שלא מנהלת משא ומתן עם מחבלים, אני לא רואה כ"כ מקום להשוואה. כשמשהו הופך להיות חובה, נקודת המבט ממנה מסתכלים עליו היא שונה
            אם המדינה מכריחה אותי ללכת לצבא היא חייבת לפחות לדאוג לי. אז נכון ש"משכורת" שחיל מרוויח היא ממש נמוכה, וחיילים קרביים (כמו שאני הייתי) חוזרים הביתה פעם ב… ואין בעיה ככה זה. אבל באמת , עכשיו שיש את האופציה האחרת וזה כבר לא כמו פעם, למה..למה שמישהו ילך לקרבי אם המדינה לא עוזרת לי לא במגורים, לא בפרנסה ואם ישבו אותי באחד מהמקומות חשוכי האל (למרות שרוב המתגוררים שם מאמינים באיזשהו אל) שידעו כי הם חייבים- תחת חוזה לשחרר אותי. איך זאת בעיה של המדינה ששלחה אותי לשם – שוב זאת לא התנדבות….

  • אוגי

    1. "אנחנו כאן, הם שם" זה של ברק.

    2. לגבי הרקורד של סחיווסחורדר: הנה ההופעה השפויה הקודמת שלו, כשצעק "זונה, זונה" למנכ"לית המשרד לביטוח לאומי בטקס יום הזיכרון האחרון
    http://www.youtube.com/watch?v=5HjK4G8wHjA

    (אם אינני טועה, באותו הטקס נרשמה עוד הפרעה – של אחיו של שליט ובת זוגתו).

    • אוגי

      שלא לדבר על ההחלקה של קרן פלס.

    • "אנחנו כאן הם שם" זה דווקא של רחבעם זאבי.

  • דביר

    יוסי, הערה קטנה לגבי הציטוט שלי: ידוע לי רק שם אחד מתוך שלושה של החוליה שרצחה את אבא שלי וארבעה אנשים נוספים. פעם היה לי את כתב האישום נגדם והיו לי כל השמות, והוא אבד לי ולא ניתן למצוא אותו ברשת כבר. אגב, אף גורם רשמי מעולם לא דיבר עם המשפחה שלי על התפיסה או המשפט שלהם.
    בכל מקרה, היה שם דומה ברשימות, אבל הרשומה שלו היתה נראית מקושקשת לגמרי – תאריך הלידה ותאריך המעצר היו זהים, והיה כתוב שהוא מלוד. אני עוד לא הסרתי חשש ואני מחכה לרשימות של ישראל ביום ראשון.
    לא שזה באמת משנה תכלס, שוחררו שם אנשים שמקומם הפער בין מה שהם עשו לבין העונש שהם קיבלו. אחד הדברים החשובים במדינת חוק זה שתהיה תחושה שהדברים עובדים בכיוון מסויים של צדק. לשחרר רוצחים של מאות אנשים, חלקם היו בכלא מספר שנים מגוחך ביחס לפשע שלה, זה מערער את האמון בממסד לא פחות מחייל שלא יודע אם יחלצו אותו מהשבי או לו.

    • Quercus

      ואני דווקא חושב שלשפוט אנשים שהם במוצהר *לא* אזרחי המדינה שלך, ולהכניס אותם לכלא על פשעים שלדעת מערכת המשפט שלך, שהם בכלל לא כפופים לה, הם ביצעו, זה לא הכי צודק בעולם.

      • דביר

        תודה על הרגישות, אתה מתוק

      • הא?

        אם אני ארצח מישהו בבריטניה למשל, אני לא אתחמק מעונש רק כי אני לא אזרחית בריטית.

  • ראסול

    אני מצפה בכיליון עינים להלם שיורגש במדינת ישראל כשהמילים הראשונות שגלעד יגיד למצלמות אחרי שיחרורו יהיו: "לה אללה איל אללה"

    • ראסול

      now that's a good troll, you heard it here first folks.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא שאני מת על עסקת שליט, אבל הנסיון לגונן על על השחתת האנדרטה, ולו במרומז, די מקומם.

    לגבי רבין – כדאי לזכור גם שהוא זה ששבר את הטאבו המטופש של ההכרה בפלסטינים ובנציגים שלהם והיה הראשון להציע לישראלים משהו מלבד דם, יזע, דמעות ו"אף שעל". זה בלי להזכיר צמיחה כלכלית והשקעה בתשתיות וחוק ביטוח בריאות וכאלה.

    ואם רבין בעצם לא היה חמוד כמו שזכרנו (או שמאלני מספיק במונחי 2011), אז זה בסדר? האנדרטה לא נועדה רק להנצחת הנרצח, אלא בעיקר להנצחת הרצח ("יהודי חובש כיפה"), ואת זה מבין גם הוונדליסט שקרא לשחרור עמיר. אגב, כחילוני שלא מייחס קדושה לקברים, אני מבין שאין טעם שאזדעזע מחילול בתי הקברות ביפו.

    אגב, ההגיון מאחורי ההשחתה הוא בדיוק זה שמוביל לתגי מחיר למיניהם. וגם כאן לא באמת משנה במי נוקמים: ממשלת נתניהו שחררה מחבלים, האנדרטה של רבין מחוללת. הוא שכתבת – "איש ימין מובהק".

    בעניין טיעוני המתנגדים, ממש לא מסכים. נשמעו המון, גם בתקשורת הממוסדת, מאז החטיפה ועד היום.

  • אלעד דקר

    יוסי ונירה תחליטו: אם אתם לא מוותרים לממשלת נתניהו על המדיניות הגרועה שלה, אז הדבר שצריך להטריד אותכם זה חוסר הנכונות שלה להגיע לאיזשהו הסכם (קבע או ביניים) שימנע את המשך ההתדרדרות.
    לעומת חוסר הנכונות הזה, הנכונות לחתום על עסקת שליט (ודרך אגב דווקא חשוב לציין את ההתעקשות של הממשלה שאכן הצליחה שהמשוחררים עם הפוטנציאל הכי גבוה לבצע פיגועים לא יחזרו לגדה) היא פשוט דבר זניח.
    ולדביר עם כל הכבוד לכאב שלך אני חייב להתייחס למשפט:
    "מקומם הפער בין מה שהם עשו לבין העונש שהם קיבלו"
    מקומם גם הפער בין עשרות אלפי ההרוגים הפלשתינאים מקום המדינה ועד היום לבין כמות הישראלים שבכלל הועמדו לדין על כל ההרג (ובמקרים מסוימים פשוט רצח) הזה.
    שלא לדבר על כמות הישראלים שהועמדו לדין על כל הפרות זכויות האדם שישראל מבצעת מקום המדינה וביתר שאת מאז תחילת הכיבוש.
    אני לא חושב שאפשר למצוא יותר מחמישה אנשים שבזמן שהם טוענים שבשם הצדק אסור לשחרר את האסירים הפלשתינאים הם גם דורשים למצות את הדין עם כל הישראלים שפשעו (ורק לשם דוגמה לפני שבועיים בערך פורסמה ב7 ימים כתבה על הפקודה שהובילה למה שנקרא "המרד ב8200" אני ממליץ לכולם לקרוא תא הכתבה הזאת ולהבין כמה הפער בין הפשע להעמדה לדין הוא רחוק כשמדובר בישראלים ובמיוחד בישראלים בכירים)

    • נירה

      אבל העיסקה היא ממש לא דבר זניח בעיניי.
      תראה, אם היה מדובר בשני כוחות לוחמים אז עסקת חילופי שבויים היא הגיונית. במקרה כזה הבעיה היחידה היא שמדובר בעסקת שבויים מחורבנת במיוחד עבור אחד הצדדים, שנובעת מכך שאחד הצדדים פשוט לא מסוגל לספוג אבדות והצד השני יודע את זה.
      אבל זה לא המצב. בניגוד למלחמה בין צבאות, יש להניח, על סמך נסיון העבר, שהשבויים המשוחררים יפגעו (אם וכאשר) בעיקר באזרחים ולא בלוחמים.
      אז המצב דומה יותר למשטרה שנלחמת (באלימות ותוך פגיעה רחבה בלא-מעורבים) בארגון פשע. תאר לעצמך שהמאפיה הסיציליאנית היתה לוקחת שוטר כבן ערובה ודורשת שישחררו את אנשיה היושבים בכלא?
      לדעתי העיסקה הזו היא עוד ביטוי למדיניות של צבא ההגנה לעצמו, שמגן על חיי חייליו היקרים בכל מחיר. והמחיר הוא תמיד חיי לא-מעורבים, וכבר לא משנה מאיזה צד.

    • דביר

      אני לגמרי בעד להעניש ישראלי שביצעו פשעי מלחמה. מי שמכוון נשק על אזרחים במודע, מכוון לראש של ילדים ופוגע – הוא רוצח ומבחינתי שיירקב בכלא.

  • ג'ו

    מכל הדברים שממשלת ישראל עושה כנגד בטחונם של תושבי ישראל דווקא עסקת שליט היא לא עניין כזה דרמטי.

    ישראל מנהלת כיום טיהור אתני רחב היקף בבקעה ודרום הר חברון. פעולות כאלה תורמות באופן משמעותית לסיכוי להתדרדרות מחודשת ובכך עלול לגרום להרבה מוות של ישראלים, הציבור הישראלי לא רק שזה לא מעניין אותו הוא בקושי יודע.

    האם זה יכנס למשוואה כשימותו ישראלים? או רק הכוח הצבאי של החמאס?

    הסכנה הגדולה בעסקת שליט היא שייתכן שמדובר בצעד בדרך לתקיפה באירן, כפי שרומזים מספר כתבים.

  • מזכיר לי את חוסר הנוחות שאני חש כשמתארים שריפת מסגד/בית כנסת/קישקוש על קברים כעליית מדרגה וחציית כל הקווים האדומים.

    איכשהו אני הייתי מרגיש רע יותר אם הייתי יודע שיש גל התקפות שמכוון לפגוע בי או ביקרים לי פיזית. או אפילו רק ברכושם. אבל אולי אני במיעוט

    • מני זהבי

      גל התקפות נגד מבני דת מיועד ליצור מצב שבו הרבה אנשים יעשו ככל יכולתם כדי לפגוע בך וביקרים לך פיזית.
      זה שאתה לא מייחס לדת חשיבות אינו אומר שאין לה חשיבות בעיני החברה, או שניתן להתעלם מחשיבותה בעיני החברה.

  • גיל ב'

    לא מקובלת עלי המתמטיקה הזאת. לפי מה שאני קראתי מדברי ראש השב"כ, ב-הארץ, הוא אמר שתוספת של 200 פעילים לאלפים שיש כבר בעזה היא חסרצ משמעות. המחשבה שיש שיש קשר לינארי פשוט, שכל פעיל טרור נוסף משמעו עוד X הרוגים היא פשטנית להחריד. במיוחד בזמן שרב הפעילות נגדנו היא רקטית.

    דבר נוסף שתמיד מפריע לי היא ההתנגדות האוטומטית לשחרור אסירי עולם. בלי קשר לעיסקה הספציפית הזו, יש לזכור שבישראל מאסר עולם פירושו 20-25 שנים בכלא. רק כשמדובר ברוצחים פלסטיניים הכלל הזה לא תקף. יכול להיות שמישהו שישב 30 שנה בכלא עדיין מסוכן לציבור, אבל זה נכון גם לישראלים, לא רק לפלסטינים. יוסי, רק לפני יומיים התנגדת להמשך הענשת וענונו, גם אם הוא יכול להוות סכנה לישראל. אבל זה בסדר מצידך להעניש רוצחים פלסטיניים לנצח. כמובן שחלק מהמושחררים לא ישבו יותר מ-20 שנים בכלא, אבל חלק גדול כן.

    בנוסף, אני לא חושב שדעתו של מי שנפגע באופן אישי היא רלוונטית. ברור שאם מישהו היה פוגע בי או ביקיריי הייתי רוצה לפגוע בו בכל הכח. אם תתן לקרבנות ולמשפחתם לקבוע את הענש, נקבל פה ענשי מוות על ימין ועל שמאל. מעניין אותי מה תגיד ותכתוב אם הסכם שלום ישראלי-פלסטיני יבוטל בגלל לחץ של משפחות שכולות.

  • אזרח

    אף מילה על 9 מחבלים, אזרחים ישראלים, שישוחררו לביתם במסגרת ההסכם? מחר כל סוחר סמים יתפוס איזה בן ערובה כדי להשתחרר בחתימת הנשיא. פעם, כשבש"ס הציעו לשחרר מחבלים יהודים כתגובה לשחרור פלשתינאים, הייתי נגד. עכשיו שמדובר באזרחים ישראלים, אני כבר לא בטוח בכלל.

    • רשף

      זה אכן הפרט הבעייתי ביותר בעיסקה הרקובה הזו.

      זו בעצם הכרזה שערביי ישראל הינם נתינים של חמאס, ושכדאי להם לפנות אליו ולא אל ממשלת ישראל מעתה והלאה.

  • מיכאל ג

    יוסי, לא היתה השתקה. ההפך. עוד באותו ערב שפורסמה העסקה (אבל קצת יותר מאוחר באותו ערב) כבר רואינו בני משפחות ההרוגים של מחבלים שישוחררו ומתנגדים אחרים, והם הביעו את דעתם, באריכות יתרה. רואינו גם פוליטיקאים מתנגדים כמו לנדאו. אתה פשוט אומר משהו שאינו נכון עובדתית.

    בנוסף, החישוב המתמטי של "כל פעיל חמאס הורג שניים נקודה ארבע ישראלים לשנה" שעשית מתאים אולי לתרנגולות מטילות אבל לא לבני אדם.

  • עדי סתיו

    מה שמפתיע אותי זה שהלחץ לשחרור שליט מיוחס לשמאל. ממה שאני מכיר, רוב התמיכה הציבורית לזה מגיעה דווקא ממי שרואים את עצמם כאנשי ימין. לשמאל פחות אכפת.

  • ד ניר

    בניגוד לתמיד – הפעם איני מבין את י. ג. : הרי הרוצח האמיתי הוא הכיבוש וכל מעשי התועבה הנעשים בגינו יום וליל 44 שנים למען הרבה פגוע בפלסטינים. הרוצח האמיתי הנו כל ממשלות ישראל והאזרחים התומכים בכיבוש – שכן כל ה"מחבלים" ומעשיהם נעשו רק על מנת להשתחרר מהחנק העלוקתי על חייהם וכרכיב במאבק על זכויות היסוד ואדמתם הגזולות. אז אנא – כל חסידי הכיבוש – שאו באחריות!

    הצביעות של המקוננים מתעצמת שבעתיים אם נקח בחשבון שכל אדם שפוי ואמיץ דיו – לו היה במקומם של הפלסטינים – היה נאבק לא פחות מהם בכל אמצעי למען שחרורו מתועבת הכיבוש. האצ"ל והלח"י חילקו פרחים ובונבוניירות?

    • עדו

      בגלל זה החשד האפל שלי שהיות ומדובר בחייל קרבי בשירות המדינה שלנו אז 'מגיע לו'.

    • רשף

      האצ"ל והלח"י היו אירגוני טרור נפשעים (אני אומר זאת אף שסבי היה חבר באצ"ל), שהוקעו ונרדפו ע"י המוסדות של היישוב היהודי.

      לפי ההגיון שלך הטרור מצדיק את הכיבוש לא פחות ממה שהכיבוש מצדיק את הטרור, שכן על כל אלימות מותר ורצוי להגיב באלימות קשה יותר.

  • דור

    ניצוץ של אומץ אינטלקטואלי מול עדרי הזומבים, תודה.

  • Pingback: שעתם הגדולה של הדמגוגים « חיוך רציני()

  • מימי

    כאשר אין כמעט ענישה למעשי טרור יהודי בשטחים, כאשר טרוריסטים יהודים זוכים לתנאים מועדפים בחקירה ובכלא (תיאור בספרו של כרמי גילון) , אם הם בכלל מואשמים, ראה מקרי התקיפה כנגד הצבא היום ובזמן פינוי גוש קטיף, וכאשר טרוריסטים יהודים זוכים לחנינה ולשחרור מוקדם – ראה מקרה המחתרת היהודית אם הם נתפסים בכלל, אני לא רואה שום פסול בכך שמשחררים טרוריסטים פלשתינים. מי שיכול ויש לו כח מכופף את המערכת.

  • קצת משעשע לשמוע שאתה מרכין ראש בפני אותם טיעונים שהיו לדיסקין,לישראל הראל ולדן מרגלית כל השנים הללו. בפועל שחרור האסירים הללו הוא חסר משמעות מבחינת "הסכנה הביטחונית" המומצאת, הרבה פחות משמעות משחרורו של משעל בכדי לכסות על התחת של נתניהו בפשלה ההיא. חסר רק היה שתוסיף "דם על הידיים" בכדי להשלים את קבלת המיתולוגיה השקרית הזו. פעילי שטח לא חסרים לחמאס, והמשמעות היחידה של השחרור הזה היא סמלית או מוראלית. הטעות היחידה בעסקה הזו, היא שהיא הייתה צריכה להיחתם כבר ב2009 על ידי ממשלת אולמרט וב2010 על ידי ממשלת נתניהו, ושמדובר היה באותה עסקה בדיוק, פרט ששוכחים להזכיר לנו.

    הומניזם איננו נעצר רק באכפתיות כלפי מעצרים בלתי חוקיים ופשעים בשטחים. כאשר מדינה לוקחת לעצמה בעלות על חייו של הפרט לטובתה בשם תואנות של "הסכם חברתי", היא לא יכולה להפר לפתע את ההסכם כאשר זה איננו נוח לה. חשוב להבחין בין הביקורת על צה"ל כמכשיר לכיבוש, לבין השנאה שנוצרה כאן כלפי חייליו, כאילו דמם מותר יותר מזה של האחרים.

    יתרה מזאת, אני גם אינני מסכים עם ההצבה של ההתנגדות לעסקה כרציונליזם לעומת כביכול ה"כת המשיחית" וה"הזדהות הרגשנית" עם שליט. ובכלל, מה עניין "משפחות הקורבנות" להר סיני? כאילו כאשר הללו יטענו שיש להפגיז את עזה ולהרוג ילדים משום שהם קרבנות לטילי החמאס, גם אז תקפוץ ותתרעם על כך שהם אינם מקבלים פתחון פה?
    אין להם זכות יתרה על החלטת ההחלטות או החשיפה התקשורתית,
    דווקא אופן המחשבה הזה הוא בלתי רציונלי בעליל, וכן קלישאתי.

    את שליט יש לשחרר משום שזו האפשרות היחידה לעשות כן, ומשום שחיי אדם חשובים יותר מאגו פוליטי או מנקמת המתים באלו שישוחררו. משפחות שמפגינות נגד החזרת בן למשפחה אחרת, בעיניי, אינן ראויות ליתר כבוד או ערבות הדדית.

    • גלעד ב.

      מה זאת אומרת אותה עסקה? פעם החמאס לא הסכים לגירוש אסירים, היום הוא כן.
      ב2009 העסקה של היום לא הייתה מקובלת על החמאס.

      לדעתי, למעשה החמאס הרוויח יותר מ"אין עסקה" עד ממש הזמן האחרון שהבשילו התנאים הפוליטיים (שבכלל לא קשורים לכמה ואילו אסירים ישראל מוכנה לשחרר) לעסקה.

      אנחנו אוהבים לחשוב בארץ שהכל סובב סביבנו ותלוי בנו, אבל במקרה הזה ממש לא נראה לי שזה היה המצב.

      • ב2009 דובר על עסקה בה משוחררים 450 אסירים, ראה לינקים שם: http://orshachar.com/2011/10/11/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8/

        ב2010, הצעת המתווך הגרמני הייתה זהה כמעט לחלוטין להצעה הנוכחית. לפני מספר חודשים, החמאס הסכים לשחרור 82 עצירים ב2011:

        http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/260/417.html

        וגם, לפי טענות החמאס בכתבה זו(במקרה זה אין לי אישוש נוסף) הסכים לכך כבר בתקופת אולמרט.

        באפריל סירב נתניהו לשחרר ערבים ישראלים, וכן סירב לשחרר עצירים "כבדים", שבהסכם הנוכחי שוחררו.

        בקצרה, כל אותה "עמידה על התנאים" לא הייתה אלא שקר מוחלט, ניתן היה לחתום על העסקה כבר לפני שנתיים וכמעט שלוש. הססנותו של נתניהו עליה דיבר אפילו החמאס, ופחדו של אולמרט לבצע מהלכים לפני סיום כהונתו, הן הגורם העיקרי לכך שלא הושגה עסקה.

        • "החמאס הסכים לשחרור 82" וגו' צ"ל: "החמאס הסכים לגירוש".

        • גלעד ב.

          450 אסירים לבחירת החמאס. זה גם מה שכתוב בלינק שהבאת מערוץ 7 וגם מה שתמיד הייתה העסקה אם אני זוכר נכון. 450 מהרשימה שלהם + 550 מרשימה שלנו.
          (הלינק שהבאת: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/186754)

          בנוסף על ה80 שחמאס הסכים לגרש ביבי דרש עוד 70 (גם כתוב, אגב, בלינק העדכני שהבאת), ועכשיו החמאס התגמש והסכים ש40 מתוכם יגורשו ו30 לא (או ההפך, לא קריטי).

          כל זה לא משנה את העובדה הבסיסית כפי שאני רואה אותה – העסקה הזו הייתה תלויה ברצון החמאס, כשהמטרה של החמאס לא הייתה מקסום האסירים שישוחררו, אלא מקסום הרווח הפוליטי (שתלוי גם במי וכמה משוחררים, אבל לא רק). בזכות השינוי במצב הפוליטי לחמאס השתלם סוף סוף לקיים עסקה, ופוף.

          • א. לא מצאתי שום אזכור ל40 מגורשים נוספים, אף כי כפי שציינת, זה לא קריטי, ולא נדמה כמו הישג כלשהו בכל מקרה.

            ב. מה זאת אומרת העובדה הבסיסית כפי שאתה רואה אותה? עובדה: נתניהו כבר סירב לעסקה בעצמו ברגע האחרון, ושלח אז את מיטב הכותבים שלו להסביר מדוע עסקה כזו היא מסוכנת לישראל. מה השתנה עכשיו?

            ג. לעמית: לא זכור לי כי עסקאות בעבר התפוצצו בגלל נושא ברגותי. הדיון על ברגותי היה שם כל הזמן (גם בעסקה האחרונה), אך אני לא זוכר שפעם האחרונה שנתניהו פוצץ את המו"מ הוא טען שזה משום שהוא אינו מוכן לשחרר את ברגותי. לפי הטענה אז, הוא סרב לשחרר ערבים ישראלים ודיבר על נושא הגירוש, שכאמור לעיל, לא השתנה בצורה משמעותית.

            • גלעד ב.

              נו, גם בקישור שהבאת מנרג: "בנוסף ל-82 המגורשים שכבר הוסכם עליהם, דרש נתניהו לגרש 76 אסירים נוספים", ועכשיו סגרו על איזה חצי חצי שכזה.

              זה באמת לא השג גדול – אבל כל העניין הוא שחמאס עד כה אמרו לא. תראה מה חמאס אומרים על העסקה ולמה פתאום היא כן קוראת:
              "פריצת הדרך במשא ומתן לשחרור שליט הגיעה בעקבות המסר שהעבירו האסירים הכבדים של החמאס לאחמד ג'עברי, בו נאמר שלא לפוצץ את העסקה בגלל שמותיהם ושהם מוכנים להישאר בבתי הסוהר" (מ"הארץ" של היום).

              ברור לך שזה בולשיט טהור? שזו בסך הכל דרך לרדת מהעץ ולהציג משהו חצי סביר לציבור שלהם? הייתה עסקה על השולחן במרחק צעד מהשלמה (כל הפער הוא שבעים מגורשים – אז בוא נסגור חצי חצי), והצעד הזה החמאס לא לקח עד שהשתלם לו פוליטית (בקרוב בחירות, אבו מאזן נראה גבר באו"ם, אסד מתנדנד ומוסיף אי וודאות). סה טו.

    • עמית

      "אותה עסקה"? מאיפה לך?
      אף אחד מהשמות הגדולים ביותר (ברגותי, סעדאת וכו') לא כלול בעסקה. ב2009 דובר על זה שהם דווקא כן כלולים. בין העסקה שהיה רושם שתהיה, לעומת העסקה שנחתמה היום, יש פער עצום. לא יודע איך ומי גרם לזה, אבל עובדה היא שחמאס לא הצליח לשחרר את בכירי האסירים.

      • רוזנברג

        ישראל לא רוצה את מרואן ברגותי. והחמאס לא רוצה אותו בחוץ. ומאותה סיבה…
        כמובן שהאינטרס השיראלי היה לשחרר אותו, ואם הוא עדיין רלוונטי אז הוא נותר כזה…
        לגבי סעדאת – כנ"ל רק הרבה יותר ב"קטנה". ובמקרה שלו ההתעקשות הישראלית היא סתם נקמנות של בכירים שרוצים חסינות ממה ש"עמך" חשוף אליו. לא יותר.

        • רוזנברג

          תיקון: ישראל לא רוצה את ברגותי בחוץ, והחמאס לא רוצה אותו בחוץ. ומאותה סיבה – כי הוא עשוי להגיע לעמדת הנהגה ולקדם הסכם שתי מדינות.

          • עמית

            ואת עבדאללה ברגותי, איברהים חאמד, חסן סלאמה ועבאס סאיד, חמאס גם לא רצה לשחרר? אלה האסירים הבכירים ביותר בכלא הישראלי, והחמאס לא הצליח לשחרר אותם.

            לגבי ברגותי וסעדאת; לא נראה לי יש "סכנה" כזו. ברגותי מתנגד ל-2 המדינות במידה ואחת מהן לא תהיה עם רוב פלסטיני (כלומר, אם לא תיושם "זכות" שיבה מלאה).

            • רוזנברג

              עם ברגותי כן אפשר (היה) להגיע להסכם כמו עם עוד רבים אחרים. סעדאת ד"א ישוב בכלא כי….כי מה?
              וגלבי האחרים – כתבתי לך על הללו אז אתה שואל על מישהו אחר? אני אומר לך שברגותי בפנים כי טוב לשני הצדדים שיישאר בפנים: לישראל המספחת, ולחמאס המתנגד לכל הסכם עם ישראל.

              • עמית

                הנקודה שלי הייתה שחמאס וויתר על הדרישה שלו לשחרר את המחבלים הבכירים ביותר מהכלא הישראלי. לגבי השניים שציינתי כדוגמא אמרת שיש סיבה (החמאס לא באמת רצה לשחרר אותם), אז שאלתי האם יש סיבה דומה גם לגבי ארבעה אחרים (כולם חברי חמאס בכירים).
                אחמד סעדאת יושב בכלא כי בית המשפט הרשיע אותו בתכנון רצח השר רחבעם זאבי, הוא ישב זמן מה בכלא הפלסטיני מאותה סיבה, והועבר לכלא הישראלי אחרי שחמאס השתלט על עזה.

                • רוזנברג

                  ההרשעה של סעדאת, גם אם נתעלם משאלת מידת חומרת מעשהו בכלל ובהקשר בפרט, היא מהיותר מפוקפקות. הוא כנראה "תכנן" בערך כמו שהר-שפי תכננה את רצח רבין. אבל נעזוב זה…
                  הבנתי בידוק מה כתבת. זה הזכיר לי שלגבי הללו זה לא תקף, ועד כמה העסקה הזו בין סרבני השלום היא גם סוג של חיזוק הדדי.

    • נירה

      אור – הטיעונים שלך היו תקפים באותה מידה לו המאפיה הסיציליאנית היתה מחזיקה שוטר כבן ערובה. פושעים צריכים לרצות את עונשם בכלא, לא להשתחרר כשהשותפים שלהם לפשע חוטפים מישהו. אין בעסקה הזו לא צדק ולא הגיון, עם כל הצער על גלעד שליט.

  • מוני

    יוסי, לא הבעת את דעתך על העיסקה. אני משער שאתה נגד (?). אשמח להבהרה
    מוני

    • ygurvitz

      אכן, נגד.

  • Pingback: שחרור גלעד שליט, עיסקת מספרים וספין תקשורתי()

  • Pingback: יהונתן קלינגר | משחק המספרים של בנימין נתניהו וגלעד שליט ‏ :: Intellect or Insanity‏()

  • אחד

    הערת אגב, רבין הניע את תהליך השלום עם מצרים, ע"ע הסכם הביניים מ75

  • Pingback: Israel: · Global Voices()

  • Pingback: Israel: Joy and Anger Continue Over Shalit Deal · Global Voices()

  • Pingback: Israel: Joy and Anger Continue Over Shalit Deal - DaringSearch - Free to publish()

  • Pingback: Israel: Joy and Anger Continue Over Shalit Deal | Current Affairs()

  • Pingback: Israel: Joy and Anger Continue Over Shalit Deal :: Elites TV()