החברים של ג'ורג'

עוד עכבר של השב"כ

ב"הזמן הצהוב", מתאר דוד גרוסמן דיון בבית משפט צבאי בגדה, שבו מתחוור כי הנאשם לא יכול להיות אשם בעבירה המיוחסת לו. אם יזוכה, עם זאת, הדבר ישפיע לרעה – בנוסח אורוול והפיל שלו – על מעמדו של הכובש, שפתאום יתגלה כמסוגל לשגות. מצד שני, עוול ברור גם הוא ישפיע לרעה על מעמדו של הכובש. השופט, על כן, מרשיע את הנאשם בעבירה שכלל לא הואשם בה – ודן אותו לכליאה למספר הימים שכבר ישב במעצר. כך, מצד אחד, אדם חף מפשע משוחרר, אבל מעמדו של הכובש נשמר.

משהו מעין זה התרחש אתמול (ב'). סאמר עלאווי, מנהל אל ג'זירה באפגניסטן, נעצר בחשאי בתחילת אוגוסט. איפול חלקי הוטל על הפרשה. השב"כ טען בשעתו כי יש "חשדות חמורים" נגד עלאווי וכי בחקירתו מעורבים "גורמים שונים" (רמז לגופי מודיעין זרים?), והתנגד לשחרורו ממעצר. בין השאר, התלונן עלאווי כי לא קיבל טיפול רפואי הולם, ועמותת "רופאים לזכויות אדם" עתרה עבורו לבית המשפט, כדי שיוכל לקבל רופא שיבדוק אותו עצמאית – זכות המוקנית לכל עציר. נציגת "רופאים לזכויות אדם" אמרה לי הבוקר כי מניעת הטיפול הרפואי, שגם בית המשפט מתח עליה ביקורת, נראתה להם כנסיון להפעיל לחץ על עלאווי.

במה שהפך לנוהל כאשר השב"כ מנסה לשבור עציר, נמנעה ממנו במשך חלק מתקופת מעצרו גישה לעורך דין – שיטה שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם כיעילה בגביית הודאות, והוכיחה את עצמה גם הפעם. עלאווי, יש לציין, הגיע לבית המשפט לראשונה שמונה ימים לאחר מעצרו. חוקריו גם נמנעו מלומר לו במה הוא חשוד, וננזפו בשל כך על ידי בית המשפט. במהלך החקירה ננקטו האמצעים הרגילים: חקירה במשך שעות בלתי סבירות תוך כדי כבילה (חקירה ארוכה – אנחנו מדברים פה על 20 שעות – מהווה, יש לציין, גם מניעת שינה), איומים בלקיחת בני ערובה (מעצר של בני המשפחה) ועוד.

אתמול, שוחרר עלאווי ממעצרו, אחרי שבעסקת טיעון הוא הורשע ב"קשירת קשר לביצוע שירות עבור התאחדות בלתי חוקית", קרי החמאס. אחת העובדות שהועלו היא הפגישה של עלאווי, במסגרת מסיבת עיתונאים, עם בכיר בחמאס – איך לומר, משהו שעיתונאי צפוי לעשות. פלסטיני שהיה מורשע במשהו דומה לזה – וגם הסעיף הזה הוא רק אחד מסעיפים ארוכים שבהם הואשם עלאווי מלכתחילה – היה יושב בכלא תקופה ארוכה מאד. על עלאווי גזר בית המשפט רק את הימים שכבר ישב במעצר, בתוספת כמה חודשי על תנאי. עורך דינו של עלאווי, סלים וקים, אמר על הפרשה ש"ההר הוליד עכבר, וגם העכבר מת". קשה שלא להגיע למסקנה דומה. וקים ציין עוד כי מרשו ורשת אל ג'זירה הסכימו לעסקת הטיעון מחשש שהמשפט יימשך חודשים ארוכים, אותם יבלה עלאווי כמובן במעצר. השיטה הזו, של איום במעצר ארוך אם יעמוד החשוד על זכותו לצדק ובצידה הבטחה לשחרור מיידי אם יסכים לעסקת טיעון, מלווה את מערכת המשפט בגדה כבר זמן רב.

הדבר הראוי ביותר לתשומת לב כאן הוא העובדה שעקב מעמדו של עלאווי כעיתונאי ברשת טלוויזיה בינלאומית, המקרה שלו זכה לתשומת לב גדולה מאד ביחס. לפלסטינים מן השורה, שעל מעצרם (או, בהתחשב בכך שנמנעת מהם שגרתית גישה לעורך דין, צריך לומר חטיפתם) מדווח דובר צה"ל אגבית מדי בוקר, אין מזל כזה. חוסר הצדק במקרה שלהם, צפוי להיות רב עוד יותר. עלאווי, אחרי הכל, שוחרר אחרי חודש וחצי בלבד.

כשהישראלים לא מפסיקים את הכיבוש, זה חלק קטן מהעוולות שהם תומכים בהן. לא פלא שהם מעדיפים לא לדעת.

ועוד דבר אחד: יש תחנת רדיו בשם "קול ברמה", תחנה חרדית. לתחנה הזו יש מדיניות: לא משמיעים נשים כלל. לא רק בשירה, גם לא בדיבור. לתשומת לבם של מי שעדיין חושבים שצריך לגלות רגישות לצווחני "קול באשה ערווה". המטרה מעולם לא היתה מניעת שירת נשים; היא היתה השתקת נשים, נקודה. העובדה שלאג'נדה הזו, כמו לכל אג'נדה, יש אידיוטים מועילים לא צריכה להסתיר את המטרה הסופית שלה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו

    נו באמת. נראה לך שלישראלים שתומכים בכיבוש אכפת מאיזה ערבי שישב סתם במעצר או שנחקר בברוטליות?

  • נעה

    ח"כ אורי אורבך הודיע שהוא מחרים את "קול ברמה" בגלל מדיניות האנטי-נשים שלהם

    • גלעד ב.

      אין איזה חוק נגד זה?

      • א.ה.

        לא.

    • זו אני

      על פי מה שאני יודעת הוא מחרים רק בגלל האיסור על דיבור נשים. עם מניעת השמעה של שירת נשים הוא דווקא סבבה. לא ראוי לתת לו יחסי ציבור חיוביים בגין שנאת נשים חלקית.

      • רוזנברג

        מזכיר את ההגדרה האנגלית לאנטישמיות: מי ששונא יהודים ממה שנחוץ…

        • רוזנברג

          צ"ל: מי ששונא יהודים יותר ממה שנחוץ….

      • ערן טרבלסי

        אם אני זוכר נכון הוא עזב את רדיו קול חי (בו שידר) בדיוק על הרקע הזה – לא איפשרו לו להשמיע שירת נשים בתוכניתו).
        קחי בחשבון שאני לא לגמרי בטוח בזיכרון הזה.

  • מורה נבוכים

    מתוך נארג':
    "על פי כתב האישום, נפגש עלאווי עם מקורבים לחמאס, שביקשו ממנו לשדר חדשות מסיתות נגד ארצות הברית כדי להפנות את דעת הקהל העולמית נגדה. עלאווי השיב להם כי יחשוב על כך, אך לא מסר להם תשובה."

    זאת בהחלט עבירה בטחונית חמורה. בושה! (ופוסט טוב).
    אין מה לומר – כל הכבוד לשב"כ.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הדריסה של לי זייתוני היא תמצית הימין:

    עבריין זר שמגיע לכאן בחסות חוק השבות, מגלגל מליונים (ומשלם חוב לעבריין אחר) בעסקים מפוקפקים שהקפיטליסט היומי היה בוודאי מאונן עליהם שעות כי זו "יזמות", נוסע ברכב יקר ומזהם ביבוא אישי ומשתולל בכביש, דורס מישהי מהפריפריה שעובדת כשכירה, בורח לחו"ל (כמו שמאיימים עלינו שהטייקונים יעשו אם נפריע להם לדרוס אותנו) ומספר שהוא יהודי טוב שמניח תפילין.

    רציתם אליטות חדשות מהימין – קיבלתם.

    • יד ימין

      וגם רצחנו את רבין, הרי.

      • עדו

        אני מסכים לגמרי שאי אפשר להכליל ולומר שמי שדרס את לי זייתוני הוא 'מייצג' של הימין יותר ממה שאסף גולדרינג מייצג את השמאל.
        בכלל, כשרב עושה מעשים מגונים בתלמידים שלו זה לא 'מוכיח' כלום לגבי הדת היהודית כי הדת היהודית דווקא מתנגדת לזה במפורש.
        זה שאולי מכסים על העבריין כדי לא לשמח את החילונים, זה שסוגרים דברים מביכים בתוך הקהילה, זה יכול להיות קשור לנושא אבל לא עצם המעשים המגונים.
        באותה מידה, מי שדרס את לי זיתוני לא עשה את זה בשם אידאולוגיה ימנית או דתית כלשהי ולכן המקרה לא מוכיח כלום.

      • MuyaMan

        ולגבי רבין – טוב, זאת ממש עלילה; הוא היה חולה והתאבד, לא?

  • "פלסטיני שהיה מורשע במשהו דומה לזה – וגם הסעיף הזה הוא רק אחד מסעיפים ארוכים שבהם הואשם עלאווי מלכתחילה – היה יושב בכלא תקופה ארוכה מאד."

    אכן. אמיר מחול נשפט לתשע שנות מאסר על זה. אולי זה עוד עונש על כך שהוא אזרח ישראלי, בשונה מעלאווי, שהוא "רק" פליט מפלסטין (אם אני זוכרת נכון, משפחתו מירושלים).

    • חיים ו.

      מח'ול נשפט "על זה" כמו שקצב נשפט "על זה" שחיבק את עובדותיו.

  • אני מציע שבפעם הבאה שתתפוצץ "פרשת ריגול" – תציע לכל מי שמעוניין בכך התערבות על 50 שקלים שהעניין מסתיים במשהו מינורי (מחליטים מראש מה יחשב למשהו מינורי).

    נראה לי שבטווח הארוך תעשה כסף קל.

    (זו וריאציה על זה)

  • עוד דבר שני – אתה הולך רחוק מדי בשביל להוכיח את הטענה שלך – בבקשה הרשה לי להציג בפניך את ערוץ הילדים "היהודי":
    http://www.meirkids.co.il/
    אתה מוזמן לחפש נשים שאינן בובות (ואני מכיר את הערוץ מאחר ויש לי ידידה טובה כבולת שיער שכותבת עבורו – תמיד יש משת"פים).

  • אזרח

    יש גבול מאוד אפור בין עיתונאי לדובר. אין עיתונאי ללא אג'נדה, והעיתונאי הזה הלך קצת רחוק מדי בדברור חמאס. תעודת עיתונאי אינה מקנה חסינות על שת"פ עם ארגון טרור, גם אם העבירה שהצליחו להוכיח מעל לספק סביר היא פעוטה יחסית. כל הרשת הזאת תומכת בטרור. נדהמתי לראות איך המראיינת של ראש מנגנון הבטחון של דובאי אומרת לו "זו עמדה מסוכנת" כשהוא אומר שיתריע אם ישמע כל כוונה לפגוע באזרחים בתל אביב, בראיון ששודר בערוץ 10. לרשת הזאת לא צריכה להיות דריסת רגל בישראל, בדיוק כמו שאין פה עיתונאים של אל-מנאר.