החברים של ג'ורג'

מחה תמחה

האתר החם היום בימין היהוויסטי הוא "הקול היהודי", שהסיסמא שלו היא "חדשות ליהודים שמחים", ואם להסתמך על מה שנכתב בו, השמחה הזו היא מזן "פורים שמח, יהודים" של חנן פורת לאחר טבח גולדשטיין. האתר מנוהל על ידי "עמותת יהודים שמחים" המסתורית, שהיא עצמה, לדברי האתר, תולדה של "תנועת 'דרך חיים'". זו האחרונה היא שותפה להוצאת הספר היהודי של השנה, "תורת המלך", והיא מתארת את עצמה כמי שהוקמה (זהירות, PDF; עמ' 4) על ידי תלמידי יצחק גינזבורג. הלז הוא התיאולוג הרציני שמאחור הפלג הקיצוני של החרד"לניקים, ומי שיוצר את השילוב המהודק בין תנועת חב"ד ובין תומכי כהנא. בתקופת ההיסטריה שלאחר רצח רבין, הורה שר הבטחון דאז שמעון פרס על מעצרו המנהלי, שבוטל לאחר מכן בהוראת בג"צ. מאז גינזבורג, שנתן את ההשראה ל"ברוך הגבר" והיה בין החותמים על "הסכמות" ל"תורת המלך", הקפיד לשמור על פרופיל נמוך יותר.

שלשום פרסם "הקול היהודי" מאמר מאת יוסי פלאי – אחד הר"מים בישיבת "עוד יוסף חי" של גינזבורג – שעוסק, ברוח חג הנקמה המתרגש ובא עלינו (ופורים היה חג נקמה הרבה, הרבה לפני שקיבל אלמנטים של הקרנבל הקתולי) בעמלק ובמצוות מחייתו.

לפרשנים יהודים לדורותיהם, מכותבי התלמוד והלאה, היתה אובססיה עם עמלק. הם בנו תיאולוגיה שאומרת שכל זמן שעמלק לא יושמד, שלטון יהוה בעולם לא יהיה מושלם. אחד התפקידים של המלך המשיח העתיד לבוא, אליבא דרמב"ם, הוא ניהול מלחמת השמדה נגד עמלק; הוא מציין כבדרך אגב ששאר העמים שהיהדות מצווה להשמיד "כבר אבדו, ואבד זכרם", מה שאין כן בעמלק.

הבעיה הזו, חוסר היכולת לזהות עמלקים, הטרידה הוגים – אם זו המילה הנכונה – יהודים לאורך הדורות. זו, אחרי הכל, מצווה מהודרת: מצוות עשה שתוקפה איננו פג אלא בימי העולם האחרונים ממש. למרות המאמר התלמודי על "סנחריב שבלבל את האומות", רבנים נטו לזהות את עמלק עם אומה ספציפית: הארמנים (אולי משום שזו קבוצה אתנית מזרחית ששמרה בעקשנות על דתה הנוצרית, גם תחת כיבוש מוסלמי), או גרמנים (הייחוס הזה קודם לעלייתם של הנאצים לשלטון, ואולי הוא מהדהד את התפיסה הרבנית שגרמניה היא מגוג).

פלאי הולך בעקבות המסורת הזו: הוא מוצא את העמלקים של ימינו, שהם כמובן הערבים הנלחמים בישראל. הפלסטינים, יש להניח, נקלעו לתפקיד הזה משתי סיבות: מסגד אל אקצא מונע פיזית את הקמת בית המקדש השלישי; ומלחמתם של הילידים הפלסטינים בקולוניאליסטים הציונים, שנעזרו על ידי האימפריה הבריטית, נתפסת על ידי כל קוקיסטי סביר כמלחמה בראשית צמיחת גאולתנו, קרי הרמת יד ביסוד כסא יהוה בעולם.

פלאי מזכיר את התפיסה הרווחת למדי שהנאצים היו עמלק (תפיסה משונה, שמספקת הצדקה לשואה: אם הגרמנים הם עמלק, בהתחשב בכך שהיהודים רוצים להשמיד אותם, וגם הוכיחו יכולת בעבר, "מכה מקדימה" מצידם הגיונית לגמרי. באופן מעוות, התפיסה הזו מאמצת את השקפתו של היטלר). הוא גם מדבר על "קרבתם המיוחדת של הערבים לנאצים". על זו של אנשי הלח"י, שמנהיגם יאיר שטרן הפך לקדוש מעונה במחנה שלו, הוא מעדיף לא להרחיב את הדיבור.

פלאי לא עוצר שם: הוא מטיל אלומה צרה של אור על מושג אפל במיתולוגיה היהודית, "ערב רב" – הוא איננו משתמש במילים ישירות, ועל כך מיד – ומציין ש"אפשר גם להתעמלק", כלומר להפוך לעמלק; ושפעולה כזו מתבצעת על ידי מי ששונא את "עם ישראל" ומי שכופר בקיומו של החבר הדמיוני יהוה. "הערב רב", על פי התנ"ך, הם ערימה של חבר'ה לא סימפטיים בקרב בני ישראל, ובהחלט יתכן שמדובר במשמעות של "אספסוף". כותבי התלמוד מיהרו להשליך כל פעם שהולכי-הרגל-של-ים-סוף הביאו ליהוה את הסעיף אל חיקו של הערב-רב המאד מועיל הזה, ולטהר בכך את עם ישראל משורת העוונות שיהוה ומשה מטיחים בו לאורך ארבעה ספרים משמימים. מדובר, נזכיר, באנשים שהביאו לכם את התפיסה שכותב ספר שמואל לא ידע על מה הוא מדבר ושדוד לא חטא בפרשת בת שבע (והיו להם כמה תירוצים יצירתיים מאד).

בקבלה, כל העסק הסתבך. פתאום, הערב רב הופך למקבילה של עמלקים שהם חלק מהעם היהודי. יש אפילו תפיסה שאומרת שהגלות האחרונה של היהודים תהיה תחת שלטון הערב רב: כלומר, אנשים שנראים יהודים במהותם, יש להם את השמות, ברית מילה והכל, אבל בפועל הם עמלקים שחותרים תחת קיומו של העם היהודי.

נשמע לכם מוכר? בדיוק. זו פאתווה עלי ועל חלק ניכר מהשמאל הישראלי. ולכן פלאי, שזורק לקוראים שלו את המטען הזה – שהם מכירים היטב, הלכות עמלק וערב רב הן להיט במגזר הזה – מקפיד לא לומר שום דבר במפורש, אלא רק לרמוז ולקרוץ. הוא מציין שהוא כבר נחקר בעבר בעקבות דברים שכתב בנושא, ונשאל אם הערבים הם בעיניו עמלק. הוא משאיר את התשובה לקוראים שלו, ומסיים בקריאה לגלגנית למחנכים להבהיר שמדובר "רק בעמלקים הקדמונים", קריאה שמתכתבת ישירות עם התפיסה של "מעייני הישועה" שיהיו רבנים שישתמטו מחובתם להקים מחנות השמדה לעמלקים.

כך תסית לרצח ותשאר מחוץ להישג ידה של מערכת המשפט. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שאיזה חב"דניק ינסה לשכנע אתכם שהוא "אוהב כל יהודי".

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: בנימין נתניהו תוקף בחריפות את שיחות האחדות בין הרש"פ לחמאס, וצווח באוזני כל מי שמוכן להתייחס אליו – מספרם מתמעט מדי יום, למרבה השמחה – ש"אחדות פלסטינית לא תאפשר לקדם את תהליך השלום". נניח עכשיו לשאלה על איזה תהליך שלום לעזאזל הוא מלהג, ונזכיר – כפי שודאי עשו בתגובה בלשכות שרי החוץ האירופאיים, למשל – שבאוקטובר האחרון הכריז שר החוץ שלו, אביגדור ליברמן, שהפילוג הפלסטיני קובר כל סיכוי להסדר. לקומדיה הזו, שבה ישראל מסוגלת לתרץ את סרבנותה בדבר והיפוכו, הגיע הזמן לשים קץ.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עמית

    בגדול צודק לגבי ענייני הדת.

    לגבי ההערה האחרונה ("ועוד דבר אחד"):
    אכן אי אחדות פלסטינית, כאשר ארגון "מתון" שולט בגדה וארגון טרור רצחני שולט בעזה, מונעת כל סיכוי למו"מ רציני.
    ואכן, התאחדות של הארגון ה"מתון" שבגדה עם ארגון הטרור הרצחני שבעזה, לא תשפר את זה במאומה.
    איפה יש כאן סתירה, איפה הדבר והיפוכו שדיברת עליו?
    הכל חוזר לאותה שורה תחתונה שהיא גם דעתם של האישים שציינת. עם ארגון כמו החמאס – ארגון טרור רצחני לכל הדעות – ככוח המרכזי בקרב הפלסטינים, אין שום סיכוי למו"מ רציני. האם זו טענה מנותקת מהמציאות? מסופקני..

    • MuyaMan

      בקיצור, כל עוד הפלשתינים לא יתגיירו, נאלץ (בלב כבד) להמשיך ולהעמיק את אחיזתנו ביו"ש.

      • עמית

        לא עד שיתגיירו.. ולא בלב כל כך כבד.
        אבל כן, עד שהכוח המרכזי בקרב הפלסטינים יהיה כוח סביר מבחינת דעות מדיניות, הפלא ופלא, לא יוכל להיות הסכם מדיני (מלבד כמובן כל מיני שטויות זמניות כמו שהיו עד היום).

        • א.ה.

          ונגיד שלא יכול להיות הסדר מדיני (נגיד) – איך זה מכשיר את התנהגות ישראל בשטחים? (גזל אדמות, מים, וכו')

          יכלה ישראל להחזיק בשטחים כפיקדון צבאי, או לסגת מהם ולבנות חומה. מה שאסור לה לעשות הוא לגזול אותם מן האוכלוסיה המקומית ולשלוט בה מבלי להעניק לה זכויות אזרח.

          • הדס

            לא מכשיר, סתם בעייתי.

            • גיל

              בעייתי, אכן, אלא שהצד שמנגד איננו בלתי תלוי בצד הישראלי, אחרת אנו כבר בתחומי המיסטיקה.
              בין שניתן להגיע להסכם ובין שלא, בין שניתן מבחינה צבאית לסגת מהשטחים ובין שלא, אינני מבין מדוע בינתיים הורסת ישראל בארות בגדה המערבית ושומרת באדיקות על כך שיהודי יקבל יותר מים מערבי מתוך המקורות המשותפים. לא ברור מדוע על ישראל לגזול אדמה ולהגביל התפתחות של קהילות במשך עשרות שנים, או מדוע עליה להקים מחצבות בשטחי הגדה על מנת להוציא משם חצץ לבניה בישראל. את כל אלה יכולה ישראל להפסיק גם מבלי להזיז את כוחות צה״ל אפילו במילימטר, שום דבר לא מונע מהמדינה שלנו לנהוג על פי מידת ההגינות והצדק, אפילו היום, וללא שום מחיר בטחוני.

              אז אפשר להתחיל מזה, ואז לראות מה חושב האין-פרטנר בצד השני. מי יודע, אולי הדמיוני מכל מתרחש ויש קשר בין מעשי היהודים ליחס הגויים אליהם.

        • ג'וני הפרד

          וזה להבדיל מהדיעות המדיניות הסבירות של שר החוץ הישראלי, למשל?

    • דניאל ר

      הדברים שלך נכונים מאיזשהי זווית אקדמית פדנטית. הפרטנר המאוחד לא יכול להבטיח, והפרטנר המפולג לא יכול לקיים. וגם יש לזה תשובה אקדמית: אחד הפרטנרים חייב להיות עדיף בעיניך. לכן או הפילוג או האיחוד צריכים להיות "טובים לתהליך". ואם שניהם שווים – אז הילוג והאיחוד לא מעלים ולא מורידים. בעיני נתניהו וליברמן, לא משנה מה הפלשתינאים עושים – זה פוגע בתהליך השלום.

      אם בכלל תושג פשרה בין הרשות לחמאס, מן הסתם הרשות תלך לקראת חמאס והחמאס ילך לקראת הרשות. אם התוצאה טובה ל"תהליך השלום" או לא – נחיה ונראה.

      • MuyaMan

        האפשרות השלישית היא, כמובן, שמנסים בכוח להפטר מפתרון שתי המדינות, ולחתור למדינה דו לאומית.

        • ממשלת נתניהו לא טרחה ללמוד לוגיקה בסיסית על מנת להבחין במופרכות המגוחכת של טענותיה (כנראה שהחיזוק הפילוסופי בצורת שטייניץ לא עזר יותר מדי, אבל למה כבר אפשר לצפות מפילוסוף כושל).

          תנאי הכרחי ראשון להסכם השלום הוא כי הפלשתינים יהיו מאוחדים. תנאי הכרחי שני הוא כי הפלשתינים יהיו מפולגים. ארגו, הפלשתינים חייבים להיות מאוחדים ומפולגים, מעין שד קוונטי, על מנת שיהיה הסכם שלום.

          הנה טענה חלופית, שזקוקה לתנאי מספיק בלבד: מספיק שנתניהו וממשלתו הארורה ילכו לאלפי עזאזל על מנת שיהיה הסכם שלום.

          אגב, קראתי בעיון את כל הפמפלט המזעזע והמטורף בעריכת אותו פלאי, חכם התורה הגדול. מעניין במיוחד היה לקרוא את הפרק על המושג הטמא של טוהר הנשק והלכות הריגת גוי במלחמה, אשר טוענים כי הריגת נער היא לגיטימית מאחר ובלאו הכי הוא חשוד בכך שיסכן את הכוח, ואף טוענת כי הריגת חפים משפע היא רצויה וראויה כאשר מדובר ב"אנשי רשע" (הממ.. ניחשתם נכון, מדובר בערבים).

          אך אבוי, אני וודאי נוהג פופוליזם זול בכבוד הרב אשר מבקש לפנות לתלמידי תורה רציניים ולא למקטרגים בורים.

          טוב עוד יותר לדעת, כי אם חשבנו בעבר כי צה"ל מכשיר את השרץ באצמעות הצביעות של הקוד האתי של אסא כשר, הלא שנציגי הס.ס בצבא כבר אינם נזקקים לכסת"ח של הקוד האתי הבזוי, אלא יש להם כבר אידאולוגיה סדורה המסבירה מדוע מותר להרוג ילדים פלשתינים.

  • YahooShafat

    "כך תסית לרצח ותשאר מחוץ להישג ידה של מערכת המשפט."
    די דומה למה שאתה עושה בבלוג הזה עם המתנחלים והפאתווה שהוצאת עליהם.
    בקיצור – תרשה לי לפהק לנוכח מה שכתבת בפוסט הזה.

    • עדו

      צודק, באמת יש חשש כבד שאיזה נחנח שמאלני ממושקף יגיע להתנחלות ויפתח במטח כבד של נאצות שלא לדבר על איזה פרופסור שמאלני שיכתוב מאמר חתרני ואפילו יפיץ אותו באוקספורד דבר שמהווה רתימת גורמים זרים כנגד המדינה ושיתוף פעולה עם האוייב. בקיצור די כבר להתרת הדם של המתנחלים.

      • אלכס ז.

        אתה לא מבין, ברור שהשמאלנים לא ירצחו מתנחלים – הם משתמטים גם מזה – הבעיה היא שזה משפיע על הפליסטינים. כל מחבל פלסטיני מחכה בכיליון עניים לפוסטים חדשים כדי לברר את מי מותר לו להרוג היום.
        כל ימני יודע שרק ככה זה עובד.

      • YahooShafat

        אז אתה טוען שאין שום ערך מעשי למה שאתם כותבים ואומרים כל הזמן. במילא לא תשפיעו אל אף אחד כי אתם סך הכל חבורה של חנונים פטתים. אם ככה למה אתם מבזבזים את הזמן שלכם על מטרה אבודה ? אולי תעשו משהו יותר פרודוקטיבי עם עצמכם כמו לקחת חופשה ללא הגבלת זמן באיזה מדינה אחרת 🙂
        בכל אופן, השורה התחתונה היא שגורביץ הוא צייד עמלקים מובהק, רק שהעמלקים שלו הם "המתנחלים".
        רטורית אין הבדל גדול בינו לבין הרב גינזבורג.

        • מעניינת הגישה שלך: אם זה לא יגרום למישהו להתחיל לירות, זה לא נחשב השפעה. מעניין מי מוציא לימין שם רע…

        • נירה

          קודם כל – ברוך הבא למאה ה-21, מאה שבה המלחמה האמיתית מתנהלת בשדה הקרב של דעת הקהל. ובזירה הזו לחנון פתטי עם בלוג או ערוץ ביוטיוב יש הרבה יותר השפעה מלכל פורע "תג מחיר" מסוקס שעוקר עצי זית בזרועותיו החסונות. דברים השתנו מאז תקופת הברונזה וכיבוש הארץ בידי יהושוע, תתקדם.
          דבר שני, ההבדל בין הרטוריקה של יוסי לרטוריקה של גינזבורג הוא ההבדל בין הסתה לרצח לבין קריאה לשינוי מדיניות הממשלה. אחד מהם חוקי ולגיטימי בדמוקרטיה, השני לא.

  • נעם

    מסכים עם הרוב. לא הבנתי טענתך על כך שאם הגדירו את הנאצים כעמלק זה בעצם מצדיק את השואה. ההגדרה של נאצים כעמלק הייתה אחרי שהם התחילו לרצוח את היהודים, ככל שידוע לי זוהי הגדרה שניתנה לאחר השואה ולא לפניה. הנאצים הגדירו את היהודים כאויב שרוצה להשמיד אותם עוד מ-1923. איך בדיוק זה שבמהלך השואה או לאחריה הגדירו את הנאצים כעמלק מצדיק את הזיותיו של היטלר על כך שיהדות הממון הבינלאומית הולכת להשמיד אותו?

    לעניין הערב רב מומלץ בחום לקרוא את מאמרו של אסף תמרי בנושא: http://mafteakh.tau.ac.il/wp-content/uploads/2010/08/2-2010-04.pdf

    • עדו

      עמלק הם 'זרע' כלומר ישות גנטית. אם הגרמנים הם גנטית מזרע עמלק אז מצווה להשמידם, אם העם היהודי חושב שמצווה להשמיד את הגרמנים בשל הגזע שלהם אז השואה לא הייתה יותר מפעולת התגוננות. הציווי 'מחה תמחה את זרע עמלק' קצת יותר עתיק מ1923.

      • נעם

        הרוב המוחלט של מי שטוען היום שהגרמנים הם עמלק מביא את השואה בתור הוכחה מרכזית לכך. הטענה שהנאצים הם עמלקים היא טענה שיכולה להיאמר רק אחרי השואה ולא לפניה. לכן אי אפשר לומר שהם רצו להגן על עצמם מהיהודים. איך אפשר להגן על עצמך מהגדרה שעוד נתנו לך?

    • גיל

      מצדיק כנראה שלא. האנטישמיות הושפעה כמובן ממה שכותבים היהודים עצמם, ואין ספק שהיה לכתובים הללו מקום אצל ״חוקרי היהודים״ האנטישמים, אולם ברור שפעולות הצורר הנאצי כנגד העם היהודי אינן ניתנות להצדקה על סמך אי אילו מילים שכתב יהודי זה או אחר.
      מה שכן, ועמדה על זה כבר חנה ארנדט בפתיחת ספרה על האנטישמיות (חלק מהספר על יסודות הטוטאליטריות), הגישה הזו מסירה את האחריות מהגרמנים. אם האנטישמיות הינה תופעה חוץ-היסטורית, וכל עוד יש יהודים תהיה אנטישמיות ועמלק, הרי כנאצים העמלקית אינם אלא מכשיר אלוהי, עוד גלגול של הצורר הנצחי. מבחינת הגישה הזו, אומרת ארנדט, השואה לא היתה אלא ״פוגרום עצום מימדים״, עוד אחד בשרשרת החוץ הסטורית המנחה את קיומו של העם היהודי, ולא ארוע היסטורי ממשי אשר בפעם הראשונה שם את האנטישמיות במוקד של מערבולת פוליטית נוראה.
      כיום, ההסבר הזה באשר למהות האנטישמיות מקודם במרץ ע״י נתניהו ונאומי ההיטלר-עמלק-אחמדינג'אד שלו.

      • וההסבר הזה גיל, לא נראה לך הגיוני ? לא שאני חושב שאנחנו צריכים את תואר הבכיינות הזאת יותר, אבל בראיה היסטורית אי אפשר להכחיש שליהודים במקומות וזמנים שונים היתה סיבה טובה להיסטריה.

        וזה לא משנה אם כתבו, התפללו או טיגנו לביבות בלי לאוורר את החדר.

  • אור

    פוסט מבריק באמת.
    אולי שווה להקים עמותת "עמלקים אנונימיים"?

    • עדו

      איפה נרשמים?

  • הייתי אומר שגינזבורג כבר לא ממש שומר על פרופיל נמוך. הוא עצמו אולי, אבל תלמידיו הם בין אנשי השטח הפעלתנים ביותר בסביבה (והוא זה ששולח אותם). הם עומדים מאחורי הרבה מהגועל שמגיע מהימין הקיצוני לאחרונה, ובוחשים באינטנסיביות בתוך צה"ל.

  • אור

    אל תדאג עמלק אתה לא, אפילו שהיית רוצה, אין מה לעשות לא כל אחד יכול.

  • אזרח

    אני חולק על קביעתך שפורים הוא "חג הנקמה". כמובן שבשביל החבר'ה מקרית ארבע כל חג הוא פוטנציאל להיות "חג נקמה", אבל קריאה זהירה של המגילה ממש לא תומכת בכך.

  • בלי קשר להתחמקות הידועה של נתניהו-ליברמן-ברק מכל משא ומתן בשלל תירוצים עלובים, ההגינות הבסיסית אומרת שלא לתפוס אדם בטיעון שסותר את זה שאמר אדם אחר (גם אם הוא כפוף לו), בפורום אחר, חצי שנה מוקדם יותר.

    ובכלל, מותר לשרי הממשלה ולראש הממשלה לסתור אלו את אלו (עד גבול מסויים) – זה חלק מדרכה של דמוקרטיה.

    • כן, אבל אתה מצפה מכל אחד מהם להיות קולה של הממשלה. דבריהם נתפסים כרשמיים, ואם לא כך – אז גם אבוי לנו.

      • כיוון שבשני המקרים מדובר בדמגוגיה זולה, לא ממש מעניין להתייחס לתוכן הדברים. מי שמתרץ את התנהגותו בשלל תירוצים בלתי רלוונטיים סופו שיסתור את עצמו.

        ובכל זאת, כמעט לכל פוליטיקאי, טוב או רע, הצליחו ליצר את תעלול קמפיין הבחירות שבו מראים אותו סותר את עצמו, או נסתר על ידי חברי ממשלתו בשלל אירועים. כשכל משפט מוקלט ומתועד, קל לעשות את זה גם למי שמנסה לשמור על עקביות ואמינות (רמז, לא ביבי).

    • עדו

      האמת? אתה צודק, הרי ליברמן מצפצף על נתניהו בכל הזדמנות אז למה שפה יהיה יחס שונה? אין טעם לסנוט בנתניהו על מה שאמר ליברמן לפני חצי שנה אלא לשאול אותו כמה זמן הוא מתכוון להמשיך לספוג השפלות משר החוץ שלו.