החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: קום התנערה עם חלכה

(הפוסט פורסם לראשונה באקטיביסמוס).

ההורים שלי היו באיטליה כשהם גילו שאמא שלי בהריון איתי. אבא שלי למד שם, ואם הם רצו, הם יכלו למשוך עוד קצת, ולהעניק לבן שלהם אזרחות איטלקית. הם בחרו לחזור לארץ, כדי שאוולד בישראל. פעם זה היה סיפור על פטריוטיות. היום זה סיפור על איך איבדתי את הסיכוי להיות אזרח של האיחוד האירופי.

ויש המון סיפורים כאלה. אני שומע אותם כל הזמן מסביבי. הסבתא שלא הוציאה אזרחות פולנית, ההורים שלא התאמצו מספיק בשביל לקבל אזרחות אמריקנית. לכולם יש סיפור כזה, מלבד לאלו שכבר הסתדרו. הוצאת אזרחות זרה נעשתה נושא שיחה. בהינתן מספיק זמן בין שני אנשים, גם הנושא הזה יעלה.

***

בחנו את עצמכם – מה מבין הדיווחים הללו לא התרחש עדיין:

יואב גלנט, הרמטכ"ל המיועד, מואשם בהשתלטות על אדמות ציבור ובהקמת חומה לא חוקית בשטח המושב.

ח"כ אורי אריאל אמר שיש לחוקק חוק כדי להיאבק ביכולתם של ערבים לרכוש קרקעות בישראל.

משרד הפנים ביטל את ההכרה בבצלם כמלכ"ר בטענה שמדובר ב"ארגון פלסטיני קיצוני".

ח"כ דני דנון אמר ש"הגיעה העת לסגור כל ברז מימון ערבי או אירופאי שמזין את ההסתה נגד ישראל וכופה עלינו את משנתו דרך הנאיביות הקיימת במשטר הדמוקרטי".

אם קשה לכם להחליט, ככל הנראה כל הידיעות הללו נראות סבירות בעיניכם. כולן יכולות היו להתרחש. אם כל הידיעות הללו סבירות, מדוע שלא כולן יתרחשו? כמה זמן יקח עד שגם הידיעה הדמיונית היחידה כאן תקבל גוף ומליצי יושר? שבוע? חודש?

***

אקטיביזם, בעיני, הוא אופטימיות. אתה לא יוצא להיאבק אלא אם אתה מאמין שיש סיכוי לשנות. ההורים שלי חזרו לישראל מכיוון שהם האמינו שאני אוכל לחיות כאן, ומכיוון שהם רצו שאהיה חלק מהמדינה הזו. והאופטימיות שלי הולכת ונמוגה בשבועות האחרונים, עם כל ידיעה במדרון. ויותר ויותר אני מרגיש שלא כולם רוצים שאהיה כאן, שלא לגיטימי עוד להיות שמאל בישראל. ואני לא יודע אם יש משהו שאני יכול לעשות שיעזור, אבל אני יודע שאני לא רוצה לעזוב. לא בגלל שאני לא רוצה לתת למיכאל בן-ארי את התענוג, אלא בגלל שאני אוהב את המקום הזה. אני אוהב את האנשים, ואת השפה ואת עצי הזית, ואני אוהב את כל האנשים המדהימים שיצא לי להכיר כאן. אני לא מתכוון ללכת, לא בלי מאבק.

ומאחורי כל זה, יש גם סיבות לאופטימיות. מחנה השמאל קטן, אבל, אולי לראשונה, ערני. יותר ויותר אנשים מוכנים לנסוע לשטחים כדי להפגין. יותר ויותר אנשים מגיעים לשיח ג'ראח, בלעין, נעלין, מעסרה. יותר ויותר אנשים בשמאל לא מדברים עוד "שלום", אלא "צדק". עבור יותר ויותר אנשים, ערבים הם כבר לא מושג דמיוני, אלא שותפים לדרך. וזה מעט מדי, ואולי גם מאוחר מדי, אבל זה עדיין קורה כאן, בישראל.

ביום שבת הקרוב, ה-15 בינואר, בשעה 19:00 בערב, תתקיים הפגנה נגד הגזענות, חקירת ארגוני השמאל ומה לא. ההפגנה יוצאת מגן מאיר (רח' קינג ג'ורג' 38), והיא יכולה להיות גדולה. היא יכולה אפילו להיות ענקית. זה תלוי בכם. אתם יכולים להישאר בבית, כי אולי ההפגנה הזו לא תועיל בכלום וכי יש דברים אחרים לעשות. ואתם יכולים לבוא, ולהביא חברים, ולגרור את ההורים שלכם.

אם לא תבואו עכשיו, מתי כן תבואו? כי אם עכשיו אתם לא מרגישים צורך לצרוח, לצרוח כך שישמעו אתכם, שהעיר תרעד, אתם חייבים לברר מתי כן תרגישו כך. והאם אז עוד ניתן יהיה לעשות זאת.

(איתמר שאלתיאל)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

32 תגובות על ”פוסט אורח: קום התנערה עם חלכה“

  1. גל הגיב:

    חותם על כל מילה.
    רק הערה אחת מנהלתית. למה?, למה בפייסבוק? למה אני חייב להצטרף להירשם לפייסבוק אם אני רוצה לראות את הלינק האחרון?
    אפשר לתת לינק למקום באינטרנט הפתוח?

  2. דור הגיב:

    Inspiring.

  3. גלעד ב. הגיב:

    אה, בשבת יהיה קר.

  4. תהל אילן הגיב:

    נהניתי מכל מילה, הצלחת להחדיר עוד קצת אופטימיות ::)

  5. א.ב. הגיב:

    כתוב יפה מאוד.

  6. יריב הגיב:

    קשה שלא להסכים עם העקרונות, אבל אני חייב להעיר שלא היה שום קושי לזהות את הידיעה המזויפת. הידיעות האמיתיות נראות לא רק סבירות אלא מתבקשות ממש. כמובן, ידיעה דומה למזויפת אבל עם העתקת הנימוק מנימוק רשמי לטענות של "גורמים בצמרת המשרד" הייתה נשמעת מתקבלת על הדעת. בכל מקרה, המצב קשה.

    • ידידיה הגיב:

      אני לא מצליח לפתוח את הלינקים, אבל מניח שהידיעה המזויפת היא זו על "בצלם". קל לנחש זאת, כי האחרות הן מזן "אמר". ער זוגט.

      • אזרח הגיב:

        גם השניה מזוייפת. אמנם יש קישור, אבל הדברים של ח"כ אריאל סולפו במידה כזו שזה כבר זיוף. ה"ערבים" הם לא אזרחי ישראל שרוצים לבנות בית, אלא נדל"ניסטים מחו"ל עם כוונות פוליטיות. האמת היא שאני לא יודע עד כמה התופעה הזו באמת נפוצה, במיוחד כשרוב הקרקעות שעליהן יושבים יהודים שייכות למנהל מקרקעי ישראל בלאו הכי. אבל בכל מקרה, הבדל די גדול בין הציטוט לבין מה שמשתמע מה"דיווח".

        • פלג ספיר הגיב:

          (לא קשור לגמרי אבל) אני די בטוח שח"כ אריאל לא מתנגד לכך שיהודים עשירים מחו"ל קונים כאן אדמות בשביל ליישב בהן יהודים, או לחלופין – תורמים לקק"ל ולסוכנות למטרה זו בדיוק (כל ההיסטוריה – גם וביחוד זו הרשמית – של ההתיישבות הציונית מתבססת על זה בדיוק, לא?)

        • עדו הגיב:

          מה מזוייף כאן בדיוק?
          כתוב "ח"כ אורי אריאל אמר שיש לחוקק חוק כדי להיאבק ביכולתם של ערבים לרכוש קרקעות בישראל"
          תקרא בזהירות ותגיד לי איפה המילה 'אזרחים' מופיעה בידיעה כי אני לא רואה אותה בשום מקום.

          • אזרח הגיב:

            אפשר להתחכם, ואם זה הקטע שלך (כמו של איתמר שאלתיאל) אז סבבה. אני, כשקראתי את המשפט, הבנתי שמדובר בערבים אזרחי ישראל, לא באילי נפט מסעודיה או קטאר. אני גם יכול לכתוב שאני בעד השארות ישראל בשטחים הכבושים, ובלינק תראה שאני מדבר על שטחים שנכבשו במלחמת העצמאות.

  7. א.ה. הגיב:

    לא רוצה להרוס את הפתיחה, אבל אין בעולם המערבי (למעט קנדה וארה"ב) מדינות שמעניקות אזרחות רק על בסיס לידה בהן.

    אם היית נולד באיטליה לשני הורים ישראלים היית יכול, לכל היותר, לטעון שאתה מבין יותר בפסטה. אזרחות לא הייתה יוצאת לך מזה.

    • TOHLI הגיב:

      אולי הוא מתכוון להגיד שאם ההורים שלו היו בוחרים לא רק ללדת אותו באיטליה, אלא גם להישאר שם אחרי הלימודים ולקבוע בה את מרכז חייהם, הוא היה מקבל לפחות תושבות קבע וסיכוי לאזרחות.

      אני אומנם מחבקת עצים זרים כבר כמעט שנה, מתנה מסבים וסבתות, אבל להרבה מאיתנו יש בני/ות זוג שיכולים להגר איתנו, לישראלים רבים יש אהבות זרות (טפו) ויש כאן גם פעילי שמאל מקומיים שמציעים את אהבתם הרשמית מתוך סולידריות. אף אחד לא חייב להישאר ולהילחם.

      ואני לא בטוחה למה בעצם להישאר ולהילחם כשברור שהישראלים מתעקשים ללמוד על בשרם את המחיר הנורא של פאשיזם

      • TOHLI הגיב:

        -המשך (נשלח מוקדם מידי)-
        ונראה שכמו במדינות אחרות, זה לא יקרה עד שישראל לא תגיע לתהום. אז אני תוהה אם נרוויח הרבה מזה שאיתמר ויוסי ושכמותם יהיו כלואים שנים בעילות משונות של בגידה ויניחו פסי רכבת במדבר יהודה.
        ובאמת קר בגלות, סיוט..

  8. תרזה הגיב:

    לגלעד ב. (4): באירופה ומקומות גלות פוטנציאליים אחרים עלול להיות קר יותר…

    חוץ מזה, האיחוד האירופי לא כזה כיף בזמן האחרון, למרות שכשמסתכלים ממקום השמאל הארץ כמעט כל מקום בעולם נראה יותר טוב.

    העניין הוא כמו שאמר א.ה. (8) שאפילו לגלות לאיחוד האירופי כבר כמעט לא אפשרי בגלל מדיניות ההגירה האיומה שלהם, משמע – מי שלא עשה זאת כבר פחות או יותר חייב להישאר ולהילחם…

    • א.ה. הגיב:

      מה איום במדיניות שלהם, אגב? היא דומה לזאת של האמריקאים. יש לך מעסיק שרוצה אותך וחסרים עובדים בתחום הזה? אז בוא.

      רק בסביבה שלי שניים מהחברה (שניהם בלי אזרחות אירופית) עברו לבריטניה בחודש האחרון.

      • Alon Levy הגיב:

        The horrible thing is that countries like Germany have people who have been in the country for three generations and still don't have citizenship. In contrast, I have a German citizenship, without having lived in Germany or speaking any German, because I have a yekke grandfather.

        Britain does give jus soil citizenship, like the US and Canada, as long as your parents immigrated legally. France will give you citizenship at 18. It's the other European countries that require your parents to be citizens.

        • ידידיה הגיב:

          בבריטניה אפשר לקבל אזרחות מכוח מקום הלידה רק אם הוריך היו תושבי קבע, לא כן? (זאת להבדיל מתיירים או מעובדים זמניים, למשל)

        • א.ה. הגיב:

          בריטניה נותנת אזרחות רק אם ההורים הם תושבי קבע. בדרך כלל – לאחר שנים רבות על ויזת עבודה, קרי – לא רלוונטי למקרה התיאורטי של איתמר – הורים שיולדים וחוזרים לישראל.

          מדינות רבות באירופה (צרפת, לדוגמא) יתנו לך אזרחות אם נולדת שם ואז גדלת במדינה (לדוגמא – עד גיל 18) – שוב, לא רלוונטי למקרה של התיאורטי של איתמר – הורים סטודנטים שיולדים וחוזרים לישראל.

          ולגבי גרמניה – קרא קצת על התיקונים שהם ערכו בחוק האזרחות שלהם בשנת 2000, ושנועדו להתמודד עם התופעה שאתה מתאר.

          ובאופן כללי – כל זה רלוונטי לגבי השאלה של הגירה דרך לידה (שהמדיניות של אירופה לגביה לא שונה מזאת של אוסטרליה, לדוגמא, וטובה בהרבה מישראל). אני התייחסתי להגירה דרך עבודה.

  9. יניב הגיב:

    מזדהה עם כל מילה, וכמובן שאבוא, אבל רק הערה קטנה לגבי האבחנה בין "שלום" לבין "צדק". אני לא כל כך יורד לסוף דעתך בנושא. לעניות דעתי, שלום וצדק הם דברים מנוגדים, וזה מפני שצדק הוא אבסולוטי לפי בעיני המתבונן, ואילו שלום הוא הסדר הדדי שמבוסס על פשרה. אני מעדיף שלום.

  10. סמילי הגיב:

    אני מתקשה לראות איך ההפגנה, גם אם תהיה ענקית, תשנה במשהו את המצב. למיטב הבנתי הממשלה של נתניהו נהנית מרוב פרלמנטרי יציב ותמיכה ציבורית הולכת וגדלה. אולי זה הזמן להתחיל ללמוד לאהוב עצים אחרים…

    • אדר שלו הגיב:

      מר סמילי צודק.

      אופטימיות? בטח: לפני כמה שנים גיליתי שיש לי אזרחות זרה של אוסטרליה, מלידה. ההורים הסתירו את זה מטעמים ציוניים, הם פחדו שאעזוב. צדקו. בקרוב אחבק עצים זרים.

      אין אצלי מחשבות של "למרות הכל אני אוהבת את המדינה הזו ורוצה להישאר פה". אין. המדינה היא לא הסובייקט, האדם הוא הסובייקט. מדינה, לפי תומאס הובס וג'ון לוק, היא מכשיר שיצרנו במסגרת האמנה החברתית הבלתי-כתובה כדי שמישהו ישגיח עלינו מלחסל אחד את השני, וכדי לחלק את המשאבים באופן הוגן. אם המכשיר הזה לא מתפקד ולא בר תיקון (ואל תגידו לי שעוד הפגנה תשנה משהו), הוא קליפה ריקה בעיניי. אין לי שום ייסורי מצפון על זה שאני לא פטריוטית.

      • אלעד-וו הגיב:

        +1 (חוץ מהקטע עם האזרחות האוסטרלית. ממזרה ברת מזל!)

        • yankel הגיב:

          ++1 (ולא צריך מזל. אני השקעתי, בזמנו, 4 שנות לימודים ועבודה בארץ להשגת אזרחות דומה. מסיבות דומות)

  11. א.ה. הגיב:

    אגב, את הפיגוע הזה החמצתם?
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/199/941.html?hp=1&loc=8&tmp=7377

    טוב, בכל זאת זה פיגוע הפוך (שאיכשהו יש יותר ממנו מאשר מהסוג השני). לא משהו שרוצים לשים לב אליו בארץ.

  12. סמולן הגיב:

    אתה משחק באש, שאלתיאלוס. גם הציונים היו אקטיביסטים (למעשה, בהשוואה אליהם אתה והחברה צריכים להקרא "פסיביסטים"). וגם הם היו אופטימיסטים. ותראה כמה רוע חסר תוחלת הם זרעו…

  13. חזון איש הגיב:

    נו טוב, יהודים תמיד היו פליטים, במשך 2000 שנה חינכו אותם לכך ו 60 שנות עצמאות לא מספיקות להוציא את הנגע.
    לבריאות למי שהולך כי כבר נמאס לו מכאן, ותאמינו או לא , לרבים גם נמאס לשמוע אתכם ואת הבכיינות שלכם.
    אני מקווה שהימנעות ממלחמה בערבים כאן על אדמתו, לא תגרום למותו בידי מוסלמים, אי שם, כאשר הם ישלתלטו על ארצו החדשה, בייחוד של הלומות העצים למיניהן.

טראקבקים/פינגבקים

  1. אלטנוילנד | ספר חברה תרבות