החברים של ג'ורג'

החרפה; צה"ל מסבן אותך, מותק; כן, מדינת אפרטהייד: שלוש הערות על המצב

לעמורה דמינו: האגדה היהודית מייחסת לאנשי סדום שורה של מעשי ברבריות, כשהאירוע שחתם את גורלה של העיר היה זה: נערה מבנות המקום העניקה, בניגוד לחוק, סיוע לקבצן. משנתגלה הדבר, קשרו אותה הסדומיים בקרבת כוורות ומרחו אותה בדבש. זעקותיה, על פי האגדה, הן שעוררו את יהוה לומר "ארדה-נא ואראה, הכצעקתה הבאה אלי עשו".

במהלך מלחמת העצמאות, הפעיל קצין פלמ"ח – מי שלימים היה רמטכ"ל – נוהל דומה. הוא קשר שבוי פלסטיני, משח עליו דבש והשאירו לדבורים. נחום ברנע, שנזהר מאד מלכתוב שמדובר ברפאל איתן, כתב לימים שהמעשה הביא את הפוליטרוק של הפלמ"ח, בני מהרשק, להתקף של זעם.

זעם או לא, הקריירה של אותו קצין לא נפגעה. גם לא הקריירה של אריה בירו, שפיקד על רצח שבויים מצרים, ביניהם כפותים, במהלך מלחמת השולל הראשונה, מלחמת סיני. הוא הגיע לדרגת תת אלוף. האל"מ שנתן את פקודת "אללה ירחמו" הידועה לשמצה ערב טבח כפר קאסם, ישכה שדמי, אמנם נאלץ לפנות לקריירה שניה מוקדם מהצפוי, אבל יצא מהעסק בעונש מגוחך ברשעותו: קנס של עשר אגורות. גם כשנאלץ צה"ל לכלוא רוצחי פלסטינים, רק לעיתים רחוקות הם ריצו את מלוא עונשם. במקרים רבים, הם הוגדרו כ"מטורפים תורנים". הנה, כעת מתגייסים כל מיני קצינים להגנתו של עמרי בורברג, הפושע מניעלין, בין השאר בטענה התמוהה עד למאד שמדובר ב"אירוע חמור" אך כזה שאינו "מעיד על עמרי כמפקד".

כך שגזר הדין שהוטל הבוקר על שני פושעי המלחמה החדשים של חטיבת גבעתי, שהשתמשו בילד פלסטיני כמגלה מוקשים, לא צריך להפתיע. מדובר במסורת, אחרי הכל. מסתבר ששני המעורבים אפילו יוכלו להמשיך ולשמש כמפקדים בצה"ל, כי על שיקול הדעת של חייל שהשתמש במריחואנה אי אפשר לסמוך, אבל על זה של חייל שבדעה צלולה וללא כל סכנה החליט להשתמש כך בילד, דווקא אפשר. הדבר היחיד שאפשר להתנחם בו כעת הוא שככל הנראה, אחרי התרגיל הזה, מערכת הדין הצבאית איבדה את יכולתה לשמש כעלה תאנה, ומעתה תאבד ישראל את יכולתה לטעון שהיא חוקרת ושופטת מעשים כאלה כיאות. בתוך כך, מן הראוי לתהות מדוע עתה, אחרי שמדובר בפושעים מורשעים, שמם ותמונתם של שני החיילים אינם נחשפים, והאם מדובר בצנזורה משונה במיוחד, או בצנזורה עצמית של העיתונים מתוך התחשבות ברגשותיו של דובר צה"ל. מה שמוביל אותנו ל…

צה"ל מרמה אותך, מותק: דובר צה"ל ממשיך לנהל מלחמה פסיכולוגית כנגד הציבור הישראלי, ספציפית תוך נפנוף בדחליל הלא-קיים של "השתמטות". בכל העיתונים בסוף השבוע, הופץ הנתון הצה"לי על פיו תל אביב נמצאת במקום ה-53 ברשימת הערים הנאמנות לצה"ל. למשל, כאן.

אבל, כפי שיבהיר עיון בתמונה משמאל (רצוי להקליק עליה כדי להגיע לגודל המלא), זהו מצג שווא. התמונה היא מתוך רשימת הערים כפי שפורסמה בידיעות אחרונות ביום שישי, והיא מופיעה בקיצורים הנדרשים עקב גודלה. exposing IDF lies

הכותרת של ידיעות, כפי שצה"ל רצה שתהיה, היא ש"רהט עוקפת את תל אביב". רק שמדובר בשקר. הנתון בעמודה הימנית, זו שלפיה מסודרת הטבלה, הוא "מדד הקרביות". מה זה? שקלול – שלא מוסבר לנו איך צה"ל מגיע אליו – של "שיעור הגיוס, ההתנדבות לקרבי והיציאה לקצונה". בנתון הזה, רהט מקבלת ציון של 46.7% לעומת 45.3%.

מה, רק 45.3% מהתל אביבים מתגייסים? לא, לא ממש. הנתון בטור השמאלי – זה שלצה"ל לא היתה ברירה אלא לפרסם, אבל מאד רצה שלא יבחינו בו, ולכן הפך את סדר הנתונים – מעיד ששיעור הגיוס בתל אביב עומד על 70.5%. ברהט הוא עומד על 59.5% בלבד. רהט עקפה את תל אביב? רק אם אתה חי ביקום המקביל של ראש אכ"א, שחושב שאם לא עשית מעבר לנדרש ממך בחוק, לא שרפת עוד שנה מהחיים כקצין או התנדבת למסגרת שלא מתאימה לך, אתה פושע ראוי לגנאי.

יתר על כן, יש מקום להטיל ספק בנתונים של צה"ל לגבי רהט. בדואים אינם מתגייסים, הם מתנדבים. ספק אם "שיעור הגיוס" הרגיל של צה"ל רלוונטי כאן, ספק עוד יותר אם הוא לא מעוות את הסטטיסטיקה של "מדד הקרביות", ואם הנתונים נכונים הרי שיחסה של ישראל כלפי הישוב היחיד בישראל שכמעט 60% מבניו מתנדבים לשירות בצה"ל הוא נפשע אפילו יותר משהורגלנו לחשוב.

שימו לב על מה צה"ל לא מדבר: על שיעורי הגיוס בירושלים. בעיר הנצח עומד שיעור הגיוס על 41.8% בלבד. בערים החרדיות האחרות הוא נמוך אפילו יותר. אבל עם החרדים צה"ל מעדיף לא להתעסק. הם מאורגנים והוא עסוק בהתחנפות אליהם. הוא מעדיף להסית כלפי תושבי תל אביב, אלה שבשירותם הצבאי אחראים לעובדה שהוא צבא הייטקי. הם בטח התרגלו; אחרי הכל, אלעזר שטרן שפך עליהם קיתונות של שופכין אחרי מלחמת לבנון השניה, והם ממילא היו שק האגרוף החביב של הציונים לדורותיהם. הרומנטיקה של הדם והאדמה, אחרי הכל, מתקשה לפרוח באקלים עירוני ובהתאם היא חשדנית כלפיו.

כן, מדינת אפרטהייד: בג"צ צפוי בקרוב לאמץ את הפשרה של משרד התחבורה בפרשת קווי המיזוגנים – הידועים בשמם "קווי המהדרין" – ולקבוע שההסדר שבו מותר לחרדים לקבוע שנשים ישבו בסוף האוטובוס יימשך, "ללא כפיה או אלימות".

לפעמים אתה תוהה אם שופטי בג"צ חיים ביקום משלהם, שבו אין קשר בין המציאות ובין הנתונים המגיעים לבית המשפט. אהרן ברק כבר הודה שבמבט לאחור, נראה שמערכת הבטחון סיבנה אותו לא מעט לאורך השנים – עובדות שכל אדם שעיניו בראשו יכול היה לדעת כבר בזמן אמת. אלימות בקווי המהדרין היא מציאות מתועדת. אפילו החברה שבחנה את ההליך מטעם משרד התחבורה הודתה שבשש מתוך 17 נסיעות – כלומר, יותר משליש – הבקרים שלה "התבקשו/נדרשו לעבור מקום, וכך עשו על-מנת לא להגיע לעימותים עם האוכלוסייה המקומית". במילים מכובסות פחות, הם נכנעו לאלימות.

אבל אם שופטי בג"צ אינם מסתפקים בכך, הם יוכלו להסתכל על התגובה החרדית להצעת הפשרה. הם אינם מסתפקים בה: הם דורשים שלא להתנות את הפשרה במניעת אלימות. ככה זה, כשהם מצפים להתקל בקיר ברזל ומוצאים את עצמם מול שמיכת פוך: במהלך הדיונים בבג"צ קודם להודעה על ההחלטה הצפויה, הדגישו הנציגים החרדיים שהרבנים כולם מתנגדים לאלימות ושהם יבלמו אותה. עכשיו, פתאום, הם כבר מתחילים לדבר על כך שאין להם שליטה על "השוליים".

אם בג"צ אכן יקבל את ההחלטה, ישראל תהפוך רשמית למדינה שבה מונופול ציבורי מתנהל על פי חוקי טומאה וטהרה שקובעים שנשים פסולות מלבוא בציבור. 55 שנה אחרי רוזה פרקס, אשה ישראלית שתרצה לשבת במושבים הקדמיים של קווי אוטובוס לא תוכל לעשות זאת, לא בלי סכנה. ושופטי בג"צ יאשרו זאת בחתימתם.

הערה: בעוד כשלושה שבועות, ביום שישי ה-10.12.10, ייערך מצעד זכויות האדם השני. המיקום עדיין לא ידוע, אבל השעה תהיה ככל הנראה 12:00. פרטים אפשר לראות כאן.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • דוד

    אז לא הבנתי על סמך מה מבוסס הטיעון לפיו רהט "קרבית" יותר מתל אביב.

    • נועם

      לא אתה ולא אף אחד אחר

      • אני מניח שהמתנדבים מרהט מתנדבים בדרך כלל לגדודי הסיור הבדואיים שהם יחידות קרביות ולא לממר"ם

  • Pingback: Tweets that mention החרפה; צה"ל מסבן אותך, מותק; כן, מדינת אפרטהייד: שלוש הערות על המצב | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • שחר

    גם אני מופתע מהנתון התלאביבי. חשבתי שאחוז הלא מתגייסים גבוה יותר. מאוד מאכזב. כדי לצאת מהחור שאנחנו מבוססים בו עלינו לשאוף להכפיל את שעור הלא מתגייסים. כאשר ששה מתוך עשרה לא יתגייסו יווצר סיכוי להוריד את צה"ל ונספחיו מהשלטון

  • אריק

    2 נקודות:
    1. לשפוט מישהו מ-56' ו-48' בסטנדרטים של היום זה על גבול הפאטתי, אבל היי – זה מתאים לאג'נדה.
    1. לגבי מדד הקרביות: אותו עורך שפירסם את הכותרת הוא הבעייתי, לאו דווקא צה"ל. אבל יש אנשי תקשורת כל כך כל כך מנוונים, שהנתונים מול עינייהם והם עדיין שוגים (התאפקתי לא להשתמש במילה "מרמים", אופס… נפלט לי).
    לשם מה לדקדק בפרטים הקטנים, אם אפשר "להיכנס" כרגיל באותם דברים. אבל עיקביות זה דבר חשוב בחיים, אולי תגיע מתישהו, לאנשהו.

    • אני מבין שב-48 ו-56 זה היה נוהל מקובל ככל הנראה, עובדה אפילו אז היו כאלה שנזעקו.

      ועל מה אתה מבסס את טענתך השנייה?

    • 1. וואלה. אני מבין שאתה חושב שאין טעם לשפוט פושעי מלחמה מהתקופה של שלוש שנים קודם ל-48', כי התקופה השתנתה וזה פאתטי וכו'?

      2. אם היית טורח לראות את הקישור להארץ, היית רואה שהוא משתמש באותם נתונים (תל אביב במקום ה-53 וכו'). כלומר, הם הגיעו מאותו מקור. אפשר להאשים את העורכים שלא טרחו לברר (אם כי הארץ דווקא ניסה), אבל האשמה היא קודם כל במפיץ השקר.

      בנימה זו, אודה לך אם תכתוב מעתה תוך ציון שמך המלא וכתובת המייל שלך. אני לא אוהב טרולים ואתה נראה כמו טרול.

    • ואני משער שכל השערה שצה"ל צירף קומוניקט שאלו הם חלק מעיקרי הדברים בו היא מופרכת לחלוטין, במיוחד התחשב במסע הצלב של ראש אכ"א הקודם כנגד התל אביבים ובעובדה שבטח יש שם עוד כמה אנשים ששירתו תחת פיקודו.

      • ידידיה

        כל כך קשה להשיג את הקומוניקט המקורי ולבדוק? יש פה כמה כותבים עם קשרים בעיתונות הממוסדת.

  • צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בישראל!

    • יוני

      יותר מוסרי מחיל האוויר?

  • אזרח

    כמה הערות:
    1. לגבי רצח שבויים במבצע קדש, אני זוכר (אבל לא מוצא לינק) לראיון עם מאיר פעיל, לא בדיוק הסמן הימני במפה, שבו הוא טען שהרג שבויים אז היה מוצדק, שכן לא היו משאבים להחזיק בשבויים, ולהשאיר אותם חופשיים מאחורי הכוחות הלוחמים לא היה ניתן. דברים דומים עשו גם בעלות הברית בפלישה לנורמנדי. זה נורא, אבל ככה זה,

    2. קצת סתירה לוגית בין חומרת העבירה של החיילים לבין תיאור ה"ללא כל סכנה" שמגיע מיד אחריו.

    3. מתולוגיית הסקר לא צורפה לכתבה. מה שכן, אם בודקים את אחוז המתגייסים מתוך אחוז החייבים בגיוס, די ברור שברהט (שם כמעט כולם מתנדבים מתוקף הסכמים כאלו ואחרים) המדד יהיה גבוה מבתל אביב. אני לא חושב שיפו (פחות מעשירית האוכלוסייה) משפיעה כל כך על המדד, כפי שהציע עדיגי.

    • רצח שבויים אינו מוצדק, לא חשוב מי אמר את זה ולמה.

      החשיבה שמצדיקה את זה מעוותת וחולנית.

      • אזרח

        לא בטוח שאתה צודק. אתה יכול לשים 10,000 חיילים בגבול ולהורות להם להכנע מיד עם פלישת כוחות זרים, כדי לעכב את הפלישה. צריך לזכור שלא מדובר באזרחים, בשני מובנים: אתה לא יכול להשאיר אותם בלי השגחה, והם אנשים שבכל מקרה היו כנראה מתים בהפצצה או הסתערות. זה עצוב מאוד, אבל מלחמה בכלל זה סיפור עצוב. צריך כמובן להבדיל בין מקרה כזה לבין רצח מתוך סאדיזם לשמו, שהוא פסול לחלוטין.

        אני זוכר סיפור על כך שבאחת המלחמות בין אנגליה וצרפת, אחד הצדדים שחרר את השבויים אחרי שכרתו להם את האצבע המורה והאמה, כדי שלא יוכלו לירות. מאז, תנועת וי עם גב היד כלפי מישהו נחשבת תנועה גסה באנגליה.

        • עדו

          הממ.. כלומר אולי לא כדאי לפלוש לארץ שיש לה צבא גדול כי במקרה של כניעה המונית אין לך מספיק אנשים כדי לשמור על השבויים? לא יותר פשוט?

        • א.ב.

          שונרא צודקת!
          מה זאת אומרת: זה נורא אבל זה ככה?
          גם אונס זה נורא, אבל זה ככה?

          • עומר

            השוואה קצת מטופשת, אני לא יכול לחשוב על שום מצב שבו אונס יהיה בעל צידוק פרקטי, בעוד שבמקרה של רצח שבויים מדובר בהחלט על דילמה של מוסר מול נסיבות. אני בהחלט יכול להבין למה לשחרר כמות עצומה של חיילים שבויים באמצע מלחמה בגלל חוסר במשאבים היא פעולה בעייתית עד כדי סיכון חיים, ולהגיד משפט כמו "לא כדאי לפלוש מלכתחילה" כמו התשובה של עדו זו פשטנות ילדותית ומטופשת.

            עם זאת, אין ספק שמדובר בפעולה סופר לא מוסרית שצריכה להישקל רק במידה והאלטרנטיבה היא סיכון ממשי של חיי כוחותינו, ועד שלא יוכיחו שזה המקרה, מדובר בפשע מלחמה לכל דבר ועניין.

            • ארז הוכמן

              לפתרונות שלך לדילמות יש ריח סופי אחי. כדאי לך לא להגיד את הדברים האלה בקול רם.

              • עומר

                אנא ממך, סתום פיות של אנשים אחרים. תודה.

                • ארז הוכמן

                  הייל!

                • עומר

                  יוסי, אתה כ"F מקפיד למחוק טרולים בבלוג הזה, מה המדיניות לגבי מגיבים מזדהים שעוברים כל גבול כמו החלאה הזאת?

                • ארז הוכמן

                  אחי, אני אומר לך איך הדברים שאתה אומר מצטיירים בעיניי, אם זה לא מוצא חן בעיניך אתה יכול לשנות את הדברים שאתה אומר או פשוט לא לשים לב לדעתי ולא להגיב לי. אישית אני ממליץ לשנות את ההתנסחות, שוב ושוב אתה קורא לדעות של אנשים אחרים "ילדותיות", להשוואות שלהם "טפשיות", לאנשים שפונים אליך בנימוס "חלאות" וכו' וכו' ביטויים מעליבים, חבל. אנחנו מנסים לנהל פה דיון של מבוגרים וזה מפריע מאוד.

                • עומר

                  אוקיי, אז לגופו של עניין – אני לא רואה איך להגיד שלסיטואציה יש שתי פנים הופך אותי לתומך בהשמדה המונית. או שלא הבנת אותי נכון, או שזו טענה דמגוגית שנועדה כדי שלא יהיה כאן דיון, לא של מבוגרים ולא של פחות מבוגרים.

                  אבל בכלל, כל הנושא הזה לא רלוונטי מן הסתם לעניין החיילים מגבעתי. אין כאן שום אלמנט הגנה עצמית שיכול לעלות על הדעת.

        • ארז הוכמן

          חד משמעית לא. לא צריך להבדיל בין מקרה כזה לבין רצח מתוך סאדיזם לשמו. בשני המקרים אתה הורג אדם אחר כדי לספק את צרכיך שלך. למדינה תמיד יותר נוח לא לטפל בשבויים אבל אין לה ברירה, ואגב אותו עניין אני פוסל גם את גם המשפט "יש לזכור שלא מדובר באזרחים", לחייל שנכנע יש זכויות והגנות הקבועות בחוק הבינלאומי ובמוסר האנושי ולא אתה (וגם לא המדינה) מסוגלים להחליט מתי ואיך צריך להשעות אותן כי זה יותר נוח.

      • איש אחד סיפר לי פעם שכשנלחם בגולן, 67 נדמה לי, השאירו אותו לשמור לבד על קבוצה די גדולה של שבויים ושכחו לחזור. הם לא היו כלואים או קשורים ולדבריו התחילו לדבר בינהם על להרוג אותו ולברוח אחרי רדת החשיכה, מתוך הנחה מוטעית שהוא לא דובר ערבית. היות שנעשה חשוך והכוח לא חזר, הוא החליט להרוג אותם.

        לא בהכרח הדבר הנכון, אולי היה יכול לברוח מהם, אבל שווה להזכיר שגם פשעי מלחמה לא תמיד מסתדרים עם הסטריאוטיפ.

        • א.ב.

          קוראים לזה רצח

          • עומר

            ולך קוראים איש שיושב מול המחשב שלו ולא מסוגל לראות בעובדה שיש תחומים אפורים בחיים שבהם אמות מוסר מוחלטות לא מחזיקות מים. אני בטוח שהיית שש להקריב את חייך כדי לא לקחת חיים, וכל הכבוד לך, אבל אתה כנראה היחיד בעולם.

            • ygurvitz

              איך זה לא רצח? איך הריגה של אדם לא חמוש ולא מסוכן איננה רצח? אתה יכול לומר שזה רצח מוצדק, אתה יכול לומר שלא היתה לך ברירה, אתה יכול לומר שהמשימה עומדת מעל חוקי המלחמה, אתה יכול לומר שזה רצח שמוצדק על ידי הממלכה, אבל איך זה לא רצח?

              • אזרח

                אם הם תכננו להרוג אותו אז זה לא רצח…

              • שקט אבל

                לא חמוש, אולי. לא מסוכן? אנשים שמתכננים בדם קר להרוג אותך, מדברים על זה, מארגנים תכנית כיניהם שתמומש בשעות הקרובות??

                (אישית אין לי בעיה עם השימוש במונח רצח במקרה הזה, אבל "לא מסוכן" חרה לי מאוד)

              • עומר

                אני מוכן לזרום עם רצח מוצדק, אבל לא ברור לי למה אתה חושב שזה "לא מסוכן" לשבת לבד ליד קבוצת אנשים, בלתי חמושה ככל שתהיה, כשברור לך שהם מחכים להזדמנות הראשונה להרוג אותך.

                יש כאן יותר מדי מגיבים (לאו דווקא אתה האמת) שיש להם נטיה לשפוט כל סיטואציה במונחים של שחור ולבן, מוסרי ולא מוסרי. בעיניי זה פשוט ילדותי.

                • א.ב.

                  במוסר יש רק שחור לבן, אחרת זה לא מוסר.

                • עומר

                  לא יכול להגיב לתגובה שלך משום מה, אז מגיע כאן:

                  במוסר יש שחור ולבן, ולכן השיפוט של מוסרי לא-מוסרי לא מקובל עליי. זה מה שאמרתי.

    • אני זוכר במעומעם משהו דומה דווקא מהסיפור המפורסם והלכאורה-נורא של בירו. הטענה בראיון היתה שהם היו באמצע מבצע צבאי חשאי ולא יכלו לא לטפל בשבויים ולא לשחרר אותם בלי לסכן את המשימה.

      אכן נורא, אבל רחוק מאד מהמיתוס של סאדיזם חסר סיבה שהוא הפך להיות.

      • א.ב.

        אז הם היו צריכים להפסיק את המשימה.

      • ygurvitz

        לא חשאי ולא נעליים, הם צנחו במיתלה. וכן, אם פירוש הדבר שכדי לבצע משימה אתה צריך לבצע פשע מלחמה, אז לא מבצעים את המשימה. זה לא מסובך.

  • עדו

    אני דווקא חושב שאם היו נותנים עונש חמור לחיילים מגבעתי היה כאן כסת"ח של הצבא, הרי עד לא מזמן היה בצבא 'נוהל שכן' כלומר אשכרה נוהל של התחבאות מאחורי אזרחים, נוהל שבוודאי היו שותפים לו מספיק קודקודים בכירים שאישרו,ידעו והשתתפו. אז פתאום הצבא המוסרי שלנו לא עושה דברים כאלו? זה כמובן מצטרף לדברים שכתבת על מוסר הלחימה של צה"ל לדורותיו, קצת מצחיק שעכשיו פתאום יזעקו כולם להיכנס בשני חיילים שלא ידעו שהכללים השתנו.

    • בדיוק.
      החיילים האלה, כמו שהחברים שלהם אמרו, היו קורבנות גולדסטון – במובן שהקריבו אותם כשעיר לעזאזל כדי "לרצות" כביכול את שולחיו של גולדסטון.

      הרי ברור שהם לא המציאו את הנוהל, ולא היו היחידים או הראשונים שהשתמשו בו.

      הם היו יוצאים מלכים אם היו פונים לשוברים שתיקה במקום להתבצר בצדקתם, אבל אולי זאת דרישה קצת מרחיקת לכת בנסיבות האלה.

      אבל הספין של הצבא הצליח, במידת מה, כי עכשיו ה"שיח הציבורי" עסוק בעיקר בשני שטופי המוח האקראיים האלה, ופחות במי ששטף להם את המוח.

  • נכון שאין חידוש בעונשים המגוחכים שנגזרים כאן על פושעי מלחמה. אבל נראה לי שיש שינוי בדעת הקהל בהקשר לסיפורים האלה: אם בעבר היה זעזוע מסוים מסיפורים של רצח והתעללות בשבויים, ולכן ניסו להסתיר אותם, לתרץ אותם, וכו', כיום נראה שרוב הישראלים מזועזעים לא מהמעשה של אותם החיילים, לא מהסעיפים המגוחכים בהם הואשמו, ולא מה"עונש" המגוחך שקיבלו, אלא מהעובדה שבכלל הועמדו לדין.

  • רון

    מה שמעניין זה איך זה מסתדר עם העניין של המין:

    אם ברהט 50% מתנדבים, והם כולם גברים – אז זה 46% מהגברים או 46% מכלל השכבה, דבר שנראה מאוד לא סביר, כי זה אומר שכמעט 100% מהגברים ברהט מתנדבים…

    ואם מדובר רק בגברים, אז (א) מה זה אומר על היחס של דובר צהל לנשים, ו (ב) איך זה משנה את הססטיסטיקה? כי ברהט 0% נשים מתגיסות, ובת"א סביר להניח שקצת (?) יותר…

    ובעצם כנראה זה בכלל לא משנה כי, כמו שנאמר בחלק האחרון, חשיבותן של הנשים בישראל הוא היותן רחם לאומי – מין כלי נשק במלחמה על הדמוגרפיה, בגלל זה כנראה אין שום סיבה שלא לזרוק אותן לאחורנית של האוטובוס.

    רון

    • גלעד ב.

      "מדד הקרביות" הזה זו איזו המצאה צה"לית שאתה לא יודע איך רקחו אותה.
      סביר להניח שחלק מהחישוב כולל הוצאה מהכלל של בנות או בעלי כושר לקוי.

  • ידידיה

    בנוגע לבורברג, כדאי להבהיר שהוא לא הורשע בהוראה לירות בשבוי. השופטים קיבלו את גרסתו שהוא התכוון רק לאיים עליו, ולא את גרסת קוראה שטען שבורברג פקד עליו לירות. לא קראתי את פסק הדין, אבל גרסת בורברג נשמעה לי משכנעת יותר, בעיקר בשל עדות הצלם, שסיפר כי בורברג נראה נסער וכועס מאוד על מעשהו של קוראה, מיד לאחר הירי.
    מכיוון שכך, כריכתו של בורברג בצוותא עם אחראים למעשי טבח היא זילות מעשיהם.

    • ידידיה

      (לא צלם כי אם צלמת)

      • אזרח

        הבלוגר הימני יהונתן דחוח-הלוי כותב כי מתמלול הוידאו של הצלמת עולה כי היא אומרת למשפחתה שהיא צילמה את בורברג מכה את קוראה לאחר הירי, אך הצילום הושמט מהוידאו שנמסר דרך "בצלם".
        http://www.news1.co.il/Archive/003-D-53934-00.html

  • ידידיה

    יש מקור לסיפור על רפול והדבש?

    • ציינתי מקור. מאמר של נחום ברנע. זה היה ב"פוליטיקה", סוף שנות ה-80. אם אני זוכר נכון, ברנע הוא זה שחשף את הסיפור בכותרת ראשית, אבל מאחר ולא קראתי את זה, אני לא בטוח.

      • ידידיה

        אתה אומר שברנע נזהר מלכתוב שמדובר ברפאל איתן. על סמך מה אתה רומז כי הוא זה?

        וחשוב מכך, האם דברי ברנע הם דברי אלוהים חיים, שאתה מביאם כעובדות אפילו בלי לקרוא אותם? מי סיפר לך על הכתבה של ברנע?

        • ygurvitz

          זה בדיוק מה שאמרתי: שברנע נזהר מלכתוב שמדובר ברפאל איתן. הוא ציין שמדובר ברמטכ"ל שגדל בכפר עדשים. את המאמר ב"פוליטיקה" קראתי בעצמי. איתן היה אז פוליטיקאי בכיר. תביעת דיבה לא הוגשה. עשה את החשבון בעצמך.

          • ידידיה

            אז לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "לא קראתי את זה". היתה חשיפה בעיתון שלא קראת ומאמר ב"פוליטיקה" שקראת?
            אני חושב שהסימוכין שנתת קלושים ביותר. הנחרצות שבה ייחסת את המעשה לרפול אינה במקומה, ומוטב היה לו סייגת את דבריך (די אם היית כותב "לטענת נחום ברנע, במהלך מלחמת העצמאות וגו'"). הניסוח הנוכחי אינו במקומו ואינו מכבד אותך.

            • ידידיה

              אה, התכוונת לשבועון "כותרת ראשית". עכשיו ברור יותר, תודה. על כל פנים, אני עדיין חושב שמוטב שתתקן את הפוסט ותסייג את הדברים.

              • ygurvitz

                אני חושב שאם טענה הועלתה לפני 20 שנה, ולא הוגשה תביעת דיבה או עורער עליה, אפשר להתייחס אליה כעובדה.

                • ידידיה

                  נו באמת. אתה לא עיתונאי? הגישה הזו מעידה על סטנדרטים נמוכים מאוד.

                • ידידיה

                  שים לב לציטוט הבא מספרו של צביקה דרור:

                  ה"פוליטרוק" בני מהרשק הקפיד "על יחס הוגן לשבויים. כאשר לוחם הרג ערבי זקן לאחר שוך הקרב, תבע אותו בני לדין, וכאשר לוחם התעמר בערבי והטיל אותו לכוורת דבורים – הכריח אותו לגרור את הערבי החוצה".

                  אני מנחש שמדובר בגרסה אחרת לאותו הסיפור. מפתיעה הנכונות שלך להציג כעובדה ברורה איזו גרסה ישנה של ברנע שאפילו אינה בפניך כעת (רפול, ולא סתם לוחם, קשר ומרח בדבש, ולא הטיל לכוורת), מבלי לסייג כלל.

                  http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=534671&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

                • זהו שהטענה לא הועלתה ממש, הלא כך? הוא בטח רק רמז עליה כדי שלא יוכלו לתבוע אותו לדין.

  • ygurvitz

    ידידיה, זה גם הסטנדרט החוקי. טענה שלא היה עליה ערעור היא טענה שאפשר להשתמש בה.

    • ידידיה

      מי מדבר על הסטנדרט החוקי? כן, אני מניח שרפול לא יעלה מהמצולות לתבוע אותך לדין. אני מדבר על הסטנדרט העיתונאי.

      • ygurvitz

        מפתיעה הנכונות שלך להציג כעובדה ברורה איזו גרסה ישנה של ברנע שאפילו אינה בפניך כעת (רפול, ולא סתם לוחם, קשר ומרח בדבש, ולא הטיל לכוורת), מבלי לסייג כלל.

        עצם הציטוט של ברנע הוא הסתייגות. הוא מעיד על כך שזה לא סיפור שהייתי עד לו או ששמעתי בעצמי. ברנע כתב את הסיפור כעשרים שנה לפני ההיסטוריה הזו של הראל, ואני מתייחס לטענות שלו ברצינות רבה יותר מזו שאני מייחס להיסטוריה רשמית-למחצה, שנערכה בהשתתפות אלןפי צה"ל.

        אגב, חוק לשון הרע מאפשר לא רק לנפגע עצמו לתבוע, אלא גם לקרובי משפחתו ובמקרים מסוימים גם ידידים ומוקירי זכרו. ושוב, שים לב, לא אמרתי שמדובר ברפאל איתן. גם ברנע לא כתב את זה.

        • ידידיה

          ההיתממות "לא אמרתי שמדובר ברפאל איתן, גם ברנע לא כתב את זה", אינה במקומה. ככל הידוע לי, היה רק רמטכ"ל אחד מתל עדשים ששירת בפלמ"ח.
          המשפט הראשון שלך ("במהלך מלחמת העצמאות…") אינו מסויג כלל, והוא הבעייתי. אין טעם שנמשיך לדוש בזאת, רק אציין ששוב התאכזבתי.

          • ygurvitz

            נכון, המשפט לא מסויג – ולמעשה, אתה אוששת אותו לפני כמה דקות עם מקור נוסף! מה אתה רוצה?

            • ידידיה

              המקור הנוסף לא סיפר על רמטכ"ל מתל עדשים, אלא על סתם לוחם (וגם לא על העינוי הציורי "קשר ומשח בדבש", אלא סתם "הטיל לכוורת", אבל זה פחות חשוב).
              מה אני רוצה? לא הרבה. רק שהמשפט הראשון יראה כך:

              "על פי נחום ברנע, במהלך מלחמת העצמאות, הפעיל קצין פלמ"ח – מי שלימים היה רמטכ"ל – נוהל דומה. הוא קשר שבוי פלסטיני, משח עליו דבש והשאירו לדבורים."

              ואפשר גם לחסוך את ההיתממות ולכתוב כך:

              "על פי נחום ברנע, במהלך מלחמת העצמאות, הפעיל רפאל איתן נוהל דומה. הוא קשר שבוי פלסטיני, משח עליו דבש והשאירו לדבורים."

              והכי טוב (אבל זה באמת אקסטרה) זה לציין את הערפל ששרוי בו הסיפור:

              "לפי עדויות שונות, במהלך מלחמת העצמאות עונה שבוי פלסטיני בעקיצות דבורים בידי לוחם פלמ"ח. העיתונאי נחום ברנע טען כי הלוחם היה רפאל איתן, אשר כפת את הערבי, משחו בדבש והפקירו לדבורים".

              • עדו

                נפט! מצאת נפט!

                • ygurvitz

                  לול!

                • ידידיה

                  לא הבנתי, אפשר הסבר?

                • מצטרף לבקשת ההסבר

                • טוב, הבנתי

                • ידידיה

                  אני עדיין מבקש הסבר. אני מרגיש כאילו יש בדיחה על חשבוני וזה מאוד לא נעים.

                • עדו

                  אם הגעת לנפט אתה יכול להפסיק לחפור

                • ידידיה

                  אה. מצטער, אני לא כל כך טוב בהבנת בדיחות קרש.

                  יוסי, עוד לא מאוחר לתקן.

          • אגב, גם הפוסט על "חוק שוברים שתיקה" לא תוקן עדיין…

  • גוי גדול

    איך צה"ל מצליח שוב להתבכיין על אחוזי הגיוס הנמוכים (שמעתי שמירי רגב גם הציעה לשלול ל"משתמטים" את הרשיון בעקבות הפרסומים האחרונים) כשרק לפני חודש-חודשיים זכורה לי הכתבה הבומבסטית "צהל ניצח את ההשתמטות"

  • משום מה הטבלה המלאה לא מופיעה בשום ברשת. יש סיכוי לקבל סריקה שלה?

  • שחר

    לגבי שיעור הגיוס בתל אביב, היה פרסום מוקדם יותר כאן:
    http://news.walla.co.il/?w=/1/1753624
    על פי התגובה של עיריית תל אביב, מה שמדדו הוא לא את אחוז הגיוס מבין תושבי תל אביב, אלא מבין אלו הלומדים בתל אביב, שלא כולם תל אביבים. זה יכול להסביר את הפער בין הנתון לבין התפיסה של חלק מהמגיבים כאן.

  • סתם אחד/האחד

    יוסי,אתה יכול לתקן את הפוסט-כולנו טועים לפעמים-
    נכון לעכשיו ,זה הפוסט הכי תועמלני שקראתי אצלך ,רדיו קהיר בגרסת הבלוג.

  • cypher

    מעצבן אותי שהדיון מתרכז כמעט בלעדית בפוליטיקה של באיזה מקרה מותר להתעלל בעצורים ואיך צה"ל מחשב "משתמטים" ובכלל לא בקווי האפרטהייד, לא עדיף לפרסם כל דבר בפוסט נפרד כדי לעורר דיון בכל אחד מהם?

  • Pingback: עד כמה מפחידה התנגדות לא אלימה את צה"ל? | החברים של ג'ורג'()

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    "אם לא עשית מעבר לנדרש ממך בחוק, לא שרפת עוד שנה מהחיים כקצין או התנדבת למסגרת שלא מתאימה לך…"
    גם לא כל כך מדויק.
    קראתי במקור כלשהו (נראה לי בהארץ, אני לא מצליחה למצוא אותו מאז, אבל יש מצב שהוא פורסם פה פעם), שבת"א יש את אחד האחוזים הגבוהים לתפקידי עילית, שהרבה פעמים דורשים קד"צ, קבע ואפילו קצונה.