החברים של ג'ורג'

מועל באמון הציבור

מצעד להיטי האתרוגנים החולף לנגד עינינו מציג תחרות קשה בין המתמודדים. הבוקר הוסיף יואל מרקוס עוד מתחרה ראוי לפרס אתרוג הזהב (מסורתית, הפרס מוגש על ידי תורם זר, המוציא אותו מתוך מעטפה). 

מרקוס טוען שפארסת איסור הפירסום "נראית כמלחמה פסיכולוגית מצד היועץ המשפטי כנגד ראש ממשלה שנבחר כחוק". הלוואי שמזוז היה מסוגל לנהל מלחמה פסיכולוגית אפקטיבית, או להתנהלות אפקטיבית בכלל. אם היתה כאן מלחמה פסיכולוגית, איוולתה הגיעה למדרגת איוולתו של הפילדמרשל הייג. מזוז הפסיד בגדול.

"אולמרט… נהפך לאסקופה נדרסת… גם במערכת הפוליטית, שכידוע כולם בה צדיקים גמורים", תוקף מרקוס. רוב רובם של חברי הכנסת לא הואשמו בדבר וגם לא נחקרו. גם אם אכן נחקרו, נניח על אי סדרים, אני מוכן להאמין שרובם יזדעזעו מהרעיון של ראש ממשלה שמקבל מעטפות עמוסות מזומנים.

"אולמרט הוא חף מפשע עד שלא הוכח אחרת וכבר פוליטיקאים מחלקים את עור הדוב". אין קשר בין משפט למשפט. חפותו של אולמרט היא, בצדק, עניין של אמת משפטית. אי אפשר יהיה לכלוא את אולמרט בטרם יורשע, אבל זה לא אומר שאולמרט הוא לא גוויה פוליטית, ופוליטיקאים מתנהלים בהתאם. 

"הוא [שרון – יצ"ג] הקים את קדימה, לא לצרכי שיפור טוהר המידות אלא לצורך השגת רוב להתנתקות מגוש קטיף…" נראה שבודקי העובדות ב"הארץ" ישנו הלילה. ההתנתקות הושלמה בספטמבר 2005, שרון פרש מהליכוד ב-21 בנובמבר 2005. זה לא היה כל כך מזמן. האם זכרונו של מרקוס לא עומד לו בעובדה הפשוטה הזו, או שהטענה שלו – אליה נגיע מיד – מצדיקה את עיקום העובדות?

"… שמתנגדיה טענו בריש גלי שהמהלך שלה נולד כדי להמלט מהחקירה המשטרתית". אבל מרקוס לא תמך בתפיסה הזו במהלך ההתנתקות. הוא תמך אז בשרון. עוד בדצמבר 2007, כתב מרקוס ששרון פינה את רצועת עזה "כדי לגאול את בני עמו מחלום ארץ ישראל השלמה". אז למה הוא מעלה את הטענה הזו עכשיו? אה, הנה:

"לבני תמכה בשרון… היא ידעה ששרון ושני בניו מצויים תחת חקירה. היא גם הכירה היטב את חולשותיו של אולמרט… היא לא הרימה יד בממשלה נגד מלחמת לבנון ב'… היא לא כבשה תמימה". עכשיו הכל ברור. במאבק על הגנת האתרוג החדש ובהטלת רפש בכל מתנגדיו, רושם מרקוס שיא חדש: הוא רומס את האתרוג הישן. אף אחד לא יזכור – ובכל מקרה, הוא לא במצב להגיב. אגב, זמן קצר אחרי דו"ח וינוגרד הראשון, כתב מרקוס מאמר שהטיל – בצדק – את רוב האשמה ברמטכ"ל, דני חלוץ, וניקה את הממשלה. אז מה הוא רוצה עכשיו מלבני? אותו דבר שרצה אז: להגן על אולמרט.

מרקוס טוען שאולמרט "גזר על עצמו סטנדרט חמור", כשהודיע שיתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום, משום שהחוק מאפשר לו הכרזת נבצרות. נו, באמת. האם מרקוס לא מכיר את פסיקת בג"צ, הקובעת כי שר שהוגש נגדו כתב אישום צריך להתפטר או שיש לפטרו? האם הוא לא מסוגל להבין את הקל וחומר שדעת הקהל היתה עושה במצב דומה מול ראש ממשלה?

"המקהלה של ההדלפות המגמתיות שמקורן במשטרה או בפרקליטות…"  אכן, התנהגות בעייתית – שהופכת למובנת כשנזכרים שקודם לקרב המשפטי יש קרב תקשורתי, שמי שמנצח בו מסוגל להשפיע על ההחלטה האם להעמיד אדם לדין. אין לשכוח, מרקוס, שגם אולמרט ומקורביו לא נקיים מהדלפות.

"… על פרשיות שמלפני שנים…." למה זה רלוונטי? כל זמן שאין התיישנות, מה הרלוונטיות של מועד ביצוע העבירה? אנחנו לא מדברים על גניבת שסק כשאהוד הילד גר בבנימינה. אנחנו מדברים על קבלת כסף במעטפות ממאכער אמריקני כשאולמרט החזיק בסמכויות ממשלתיות.

"…פוגעת, כפי שכבר כתבנו כאן, בחזקת החפות שלו, כל זמן שלא הורשע". הבל הבלים, שטות ורעות רוח. מילים שטוב שלא נכתבו משנכתבו. אין הדלפה שמסוגלת לפגוע בחזקת החפות של אולמרט. הדבר היחיד שמסוגל לשנות זאת הוא הרשעה בבית משפט מוסמך. בית הדין של הציבור, מצד שני, שאיננו כפוף לכללים המחמירים במיוחד של השיטה המשפטית – כללים מחמירים וראויים, משום שהם היחידים המסוגלים לגזול מאדם את חירותו או, במקרים קיצוניים, את חייו –  יושב תמיד בדין. ואף שהוא איננו מסוגל לשלוח אנשים למאסר, הוא יכול לדון אותם לקלון ולבוז. האם מרקוס לא מבדיל בין הדברים?

"המדינה נמצאת במצב הדורש הכרעות קשות," פוצח מרקוס בגאמביט האפוקליפסה, הנשק החביב על האתרוגנים. המדינה תמיד נמצאת במצב הדורש הכרעות קשות. על כן ראוי שלא יעמוד בראשה אדם החשוד בכך שהוא מקבל מעטפות מלאות מזומנים.

"אולמרט גזר על עצמו סטנדרט חמור ממה שקובע החוק ואין להשאיר את גורלו לשפיטה על ידי נורמה ציבורית אמורפית". או: הנה הגענו לאבסורד המוחלט. אין, לשיטתו של מרקוס, שום קנה מידה שאיננו משפטי. אם אתה זכאי, אתה זכאי; אם הורשעת, הורשעת. אין מוסר, אין ניקיון כפיים, אין, בעצם, שום שיקול של דעת הקהל. אז מדוע, אם כן, טרח מרקוס לציין קודם לכן ששרון ובניו נחקרו במשטרה? הוא הרי לא הורשע ואף כתב אישום לא הוגש נגדו.

"… הוא הסיר מהמערכת המשפטית כל תירוץ לסחבת…" אני לא יודע. אתמול הודיעה לשכת אולמרט שהוא עובר בדיקת הדמיה בערמונית, ובשל כך ככל הנראה נדחו החקירות. ככה שנראה שאולמרט, שמנהל עכשיו מאבק משפטי כדי למנוע גביית עדות מוקדמת מטלנסקי, משתמש בעצמו בכל תירוץ לסחבת. בהערת אגב: יופי של משמעת מפגינה הערמונית הזו. את השטיק הזה גנב כנראה אולמרט מבן גוריון, שנהג להתחלות בעת כל משבר פוליטי. על הפולנים של הדור ההוא ה"אני מרגיש רע" הזה עבד כנראה יותר טוב משהוא עובד על הדור העצבני הנוכחי.

"אם יש בסיס לכתב אישום, שיוגש מיד." ואז, כמובן, יואשם מזוז – כבר ראינו שלמרקוס אין בעיה לשנות את עורו – בפזיזות ובלהיטות להרשעת ראש ממשלה. אין להוציא מכלל אפשרות שמרקוס ושאר האתרוגנים יאשימו אותו בנסיון מכוון להפלת ראש ממשלה. אחרי הכל, הוא כבר הואשם על ידי מרקוס בניהול מלחמה פסיכולוגית כנגד אולמרט.

עיתונאים אמורים להיות שליחי ציבור. הם אמורים להיות לו לפה. הם אמורים לחשוף שחיתויות ולהגן עליו מפני נבחרים שסרחו. כשעיתונאים – כמו מרקוס, כמו יאיר לפיד, כמו נחום ברנע, שקשה יותר ויותר לקרוא אותו; אולי האבדה הכבדה ביותר במלחמה הזו – משתמשים במלוא כוחם, במלוא ה-gravitas שלהם ובמלוא כישוריהם הרטוריים כדי להגן על המושחתים הם מועלים בתפקידם כטריבונים, הם מועלים באמון הציבור. את הבוז שירחש הציבור למקצועם, את ראייתם כחלק מהמערכת המושחתת, הם ירוויחו ביושר.

 

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

16 תגובות על ”מועל באמון הציבור“

  1. גילגיל הגיב:

    יופי של פוסט. כל מילה בסלע.
    מדהים לראות איך כל מיני "אי-תונאים"(?) שנחשבו רציניים מתגייסים באופו כה בוטה (!) ועגום לטובת הפטרון הפוליטי

  2. עמית הגיב:

    אמנם אי אפשר לחשוד בי כתומך אולמרט גדול אבל אני חושב שלקרוא לבדיקה רפואית אצל אדם שמצאו אצלו גידול סחבת נשמע קצת כמו רדיפה

    וחבל כי באופן עקרוני אתה צודק, אבל לפעמים אתה כל כך להוט שאתה מתעקש למצוא דברים גם במקומות שהם לא נמצאים בהם

    חוץ מזה אני מסכים איתך בשאר הדברים

  3. דודי קינג הגיב:

    אכן פוסט משובח, ואכן אחד הדברים הדוחים ביותר בכל הפרשה הזו היא הטקטיקות הבזויות שנוקט אולמרט על מנת למרוח את החקירה ואת התהליך המשפטי. קשה לו למצוא זמן ביומן העמוס לחקירה… אם היה חשוב לו להוכיח את חפותו ואת נקיון כפיו הוא היה מתייצב מיוזמתו ומרצונו על מנת להשאיר את הסיפור מאחוריו בהקדם האפשרי. את מרקוס הפסקתי לקרוא מזמן, חבל לי על העצבים והבריאות בהם הוא עולה לי. יאיר לפיד, מנגד, הוא כל כך אידיוט שזה כבר מבדר.

  4. Sir Simon הגיב:

    אי אפשר להגן על לפיד, וקל וחומר על מרקוס האוויל. למעשה, אין טעם לקרוא את מרקוס. הוא לא מסוגל לנסח פיסקה קוהרנטית, ואפילו טיעון הפופולריות לא עומד לו לזכות.
    אבל, אם "קשה יותר ויותר לקרוא" את נחום ברנע, שאינו טיפש ואינו מושחת, אולי זה בגלל שהזעם הקדוש (והמוצדק) על אולמרט מפריע לך לבחון בשיקול דעת כל בדל טיעון שעלול לחצוץ בין אולמרט להתפטרות מיידית.

  5. אור ברקת הגיב:

    צודק, אבל מרקוס לפחות טען משהו אחד נכון. האמירה המצוטטת של לבני שקדימה הוקמה כדי לנקות את הפוליטיקה, היא אכן קשקוש.

  6. אסף רזון הגיב:

    "האמירה המצוטטת של לבני שקדימה הוקמה כדי לנקות את הפוליטיקה, היא אכן קשקוש."

    אני מנחש שאולי הכוונה היתה להשתחררות מעולו של מרכז הליכוד שהפך להיות בור-סחי של שחיתות שקשה היה להיפטר ממנה בדרכים קונבנציונאליות.

  7. אור ברקת הגיב:

    הליכוד אולי הוא בור סחי אבל זו לא הייתה הסיבה לקדימה.

  8. אסף הגיב:

    קדימה הוקמה כי תריסר ח"כים בחרו להקים אותה. בזמנו היפטרות משחיתות מרכז הליכוד הוצגה בפומבי ובגלוי כאחת הסיבות העיקריות להקמתה של התנועה, ואני מאמין ללבני (בטח לגבי המניעים שלה להצטרף לקדימה).

    נכון שבינתיים אולמרט הוא לא ממש הצלחה בתחום הזה, אבל אולי לא צריך עדיין לשפוך את התינוק עם המים, בטח כשהאלטרנטיבה (מבין המפלגות הגדולות) היא הליכוד או העבודה. אני אישית חושב שצריך לחכות ולראות את הרשימה של קדימה בבחירות הבאות.

  9. Sir Simon הגיב:

    "אבל מרקוס לפחות טען משהו אחד נכון."

    אפילו שעון עומד מדייק פעמיים ביום.

  10. יהושאפט הגיב:

    עיתונאים מועסקים ע"י העיתונים, שבתורם שייכים לאחת מ"המשפחות" שבתורן כנראה שיחדה פוליטיקאי כזה או אחר. אם להעמיק את הקונספירציה – אולי שווה לעיתון כזה או אחר שאולמרט לא ייחקר.

  11. אסף הגיב:

    כאילו אתמול הרימה שרי אריסון (נניח) טלפון למרקוס וביקשה ממנו לעשות גסטה ולכתוב משהו בעד אולמרט. לא הגזמנו קצת? האם בכל פעם שלא נסכים עם דעתו של מישהו מיד נרמוז שהוא שוקל שיקולים זרים? האם כל מי שחושב אחרת הוא עיתונאי מגוייס? מדוע עיתונאים שמביעים את הדעה "הנכונה" לא זוכים לכינוי הגנאי הזה? הרי גם הם מגוייסים (פשוט, לצד השני).

    גם אני, לדוגמא, חושב שאולי עדיף לקבוע בחוק שחקירות בנוגע לראש ממשלה מכהן תידחנה עד לאחר תום כהונתו. אז מה, גם אני קשור לפמיליה? זאת לא קונספירציה, אלא סתם מגוחך. עדיף להתמודד עם טיעוני הצד השני, במקום ללהג בנוגע ליושרו.

  12. אור ברקת הגיב:

    אסף לא מאחורי כל הצבעה על אינטרס מסתתרת הקריאה : קונספירציה!

    בעתונאי הכותב סדרתית לצד השלטון ראוי לחשוד ביושרה ביחוד כשכל טיעוניו נעים בין המגוכחים לשקריים.

  13. ygurvitz הגיב:

    אסף, קונספירציות קורות. במקרים רבים הן קורות מעצמן. דוגמא קלאסית: במהלך הקמפיין של 1996, אחרי שחיילי צה"ל הפגיזו פליטים בכפר קנא וערביי ישראל איימו להחרים את הבחירות, התלוו עשרות עיתונאים אל פרס לסיור בצפון. פרס שתה יותר מדי בירות – לפחות זה מה שאמרו אחר כך – ובאיזשהו שלב הוא פלט "הערבים המזוינים האלה לא יודעים מה טוב להם". עשרות עיתונאים שמעו את זה. אף אחד לא פרסם – עד אחרי הבחירות, כשזה כבר לא היה רלוונטי.

    יש עוד: התרופות של בגין, הסרטן של אשכול, השחיתות של עמוס בן גוריון (שנחשפה על ידי מתנדבים, לא על ידי העיתונות). לא חסר. זה לא מצריך קונספירציה. אף אחד לא גרר את מרקוס לחדר אפל ואמר לו מה לא לכתוב. ברנע לא מקבל הוראות במעטפה שנדחפת מתחת לדלת. נוצר מעין group think שכולם יודעים לא לחרוג ממנו.

    אני יכול להבין את ההגיון בחוק שאומר שראש הממשלה לא ייחקר במהלך כהונתו. אני לא מסכים – אם אפשר היה לחקור את ניקסון באמצע המלחמה הקרה, כשקצת יותר היה מונח על הכף, אז אפשר לחקור גם את אולמרט – אבל אני יכול להבין ולקבל שזו עמדה של אדם הגון.

    בתנאי, כמובן, שמדובר באדם הגון. אני חושב שהדוגמאות שהבאתי מכתיבתם של לפיד ומרקוס מראה שהם אינם אנשים הגונים, שמושא הכתיבה שלהם מעוות את כתיבתם וקובע את טיעוניהם. ואת זה יש לחשוף ולהוקיע, כי זו בגידה במקצוע.

  14. Sir simon הגיב:

    "אני חושב שהדוגמאות שהבאתי מכתיבתם של לפיד ומרקוס…"

    ברגע שהפוסט על לפיד ומרקוס ולא על אולמרט – כולם כאן בעצם מסכימים (+/-).

  15. אסף הגיב:

    אור ויוסי,

    אולי זה לא היה ברור מדברי (ואני מתנצל על כך) אבל הגבתי לדבריו של המגיב שלפני (יהושאפט).

  16. יהושאפט הגיב:

    אסף – אני ניסיתי להיות פרקליט-שטן ולהקצין מעט. בהרבה מקרים חושבים שעיתונאים הם כלילי-היושר ואבירי האמת, ולא כך הוא. ואם לא קונספירציה, לפחות הליכה-בתלם כפי שיוסי הדגים היטב.