משגב היא מועצה איזורית, לא ישוב.

כמה דברים שארצה להוסיף בתור מישהו שהוריו גרים בישוב קציר, מכיר ברגליו את הגיאוגרפיה עליה מדובר ועקב אחרי הסיפור בחלקים מסוימים שלו.

אין בדברים שאכתוב ולו כלום עם הסכמתי שלא היה רצון לקבל אותם בגלל שהם ערבים ועם זה שזה גזעני ולא מקובל בעיני.
1. יש 5 ישובים ערביים מסביב לקציר . זאת בטווח של קילומטר בקו אווירי. יש עוד כחמישה בטווח של מספר קילומטרים ספורים נוספים. הבית האחרון בישוב אחד מהם נמצא כעשרים מטר מהבית הראשון בקציר.

2. בקציר יש והיתה ועדת קבלה גם לפני שהזוג ניסה להתקבל (ווועדה זו דחתה זוגות נוספים אם כי לא על רקע מוצא). למעשה, קציר מורכבת משני חלקים כשרק לאחד מהם יש ועדת קבלה. בחלק שבו ההורים שלי גרים , יכול כל אחד לקנות בית ושטח (מרחק של חצי קילומטר מהבית של הזוג היום).
3. זו שמועה, אבל היא נאמרה לי ע"י אנשים שאני מאד סומך עליהם : הזוג התבטא בעבר שרצונו לגור במקום שבחר הוא לא מכיוון שהוא מעדיף את איכות או סגנון החיים בישוב היהודי אלא ממניעים לאומניים. לצערי אני לא זוכר את הציטוט המדויק.

יש עוד הרבה דברים שבעיני מפחיתים מ"טוהר" כוונותיהם של הזוג או הסוגיה אבל זה בנפרד מהסוגיה הפשוטה שזה לא טוב שלא מאפשרים לאנשים לגור במקום מסוים ממניעים של מוצא.

זה הרבה יותר גרוע בנגב, עם חוות הבודדים, שם משפחה אחת מקבלת שטח עצום, כדי למנוע אותו מהבדווים, ועל הדרך השטח מגודר וגם מטיילים או חובבי טבע לא יכולים להכנס.

בכפרים הערבים גבר שיצא מהארון או בחורה שתבגוד יספגו אלימות נוראית,לארגן שם מסיבת רחוב או ללכת עם מחשוף נחשבים בכלל כמחזות דמיונים , שלא לדבר רחמנא לצלן על להניף את דגל ישראל . כל הכותבים בבלוג הזה מודעים לכך , אבל אף אחד לא פוצה פה . מבחינתכם זה מובן מאליו שבכפרים הערביים(כן גם בערים החרדיות)יש ציוויון מסויים עם חוקים משלו ומי אנחנו האנשים מבחוץ שנשנה את זה. אז מדוע כאשר ישוב יהודי רוצה לשמור על ציוויון ציוני אתם מתחילים לנבוח?

כמה שטויות והטעיות במאמר אחד.
סיפור קעדאן שונה מאוד מהסיפור שסיפרת והפסיקה שונה משתיארת !!!, לידיעתך למרות שקעדאן רצה לעבור לקציר למען חינוך ילדיו, אז עברו כבר 15 שנים והוא עדיין לא גר בישוב (ואפילו לא בשכירות שבה לא צריך ועדת קבלה), ילדיו כבר גדלו אבל אישתו עדיין לא שולטת בשפה העברית. והוא עדיין בונה את ביתו בעצלתיים (במימון של …).
החוק מדבר על בחינת יכולת לבנות כי אתה יכול לטייל בהרבה ישובים בהם תראה הרבה התחלות בנייה ללא יכולת כלכלית לסיימה ואין כאן שום רמיזה להפליה ובודאי לא לערבים.
פשוט נמאס מכל מי שכותב שטויות!!! וחושב שהוא חכם הוא הוא מבקר את החוקים !!!

אני בבעיה עם החוק הזה.

מצד אחד, ברור לכל מי שעיניו (עדיין) בראשו למי החוק הזה מכוון ואת מי הוא מנסה להדיר מהמרחב הציבורי. מצד שני, אני גר במושב, עם קהילה חזקה ומפותחת, שלפני כמה שנים (בעקבות בג"צ קעאדן) נאלץ לבטל את וועדת הקבלה שלו, והתוצאות לא משהו*. במקומות קטנים יש משמעות לא מבוטלת ל"תחושת ההומוגניות" של הקהילה. אפשר להתדיין שעות על כמה קטן צריך מקום כדי להצליח לעמוד בזה, אבל הגבול מאד אפור (יש ישובים עם כמה מאות משפחות שמצליחים לשמור על הקהילתיות, ויש כאלו עם עשרות בודדות שלא מנסים אפילו). צריכה להיות דרך בחוק לאזן בין הזכות לשוויון לבין הזכות לחיות בקהילה שאתה מרגיש שייך אליה.

אחת הדרכים למצוא איזונים כאלו היא להפוך את ההגדרה "יישוב קהילתי" למשהו שקנס בצידו- יישוב שרוצה להקים וועדות קבלה ולמיין את האוכלוסיה, שיתכבד וישלם. אבל זו דרך גרועה, שתוצאתה היחידה תהיה חיזוק ההגמוניה של העילית הכלכלית של ישראל, והדרה של כל מי שאין ח"י מיליונים בכיסו מהמשאבים היקרים של המדינה (בעצם, זה בדיוק המצב היום ברוב תחומי החיים). שתי הדרכים הקיצוניות (וועדות קבלה ללא הגבלה, כמו החוק המוצע, או איסור כמעט מוחלט על מיון, כמו המצב מאז בג"צ קעאדן) גם הן גרועות. אני מתקשה לחשוב על מנגנון, חוקי או וולונטרי, שיאזן בצורה ראויה בין שני הצדדים.
באסה.

*באיזור ביישוב בו יותר מחצי מהתושבים הם אנשים בפנסיה או קרובים אליה, בנה מישהו את ביתו, והוא עורך פעם בכמה שבועות מסיבות רועשות, לרוב עם הופעות חיות, עד השעות הקטנות של הלילה. פעם אחת, כשאחת השכנות ביקשה ממנו לכבות פרוז'קטור שהיה מכוון לה לתוך חלון חדר השינה, הוא ענה לה "תשימי ווילון". השיחה הזו התנהלה אחרי חצות. לדידי זה עונה יפה מאד על ההגדרה של "אינו מתאים למרקם התרבותי-חברתי של היישוב".