החברים של ג'ורג'

התחמן

כשהתפרסמה הטענה שחיים רמון, אזרח פרטי, נפגש עם סאיב עריקאת, נציג רשמי של הרשות הפלסטינית, וביקש ממנו שלא לנהל משא ומתן עם ממשלת ישראל הנבחרת, לא הופתעתי. רמון תמיד היה כזה: איש של רווח פוליטי בטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך.

קצת הופתעתי, עם זאת, שאף אחד לא שם לב שרמון לא הכחיש את המיוחס לו – לא בצורה ישירה, על כל פנים. הוא אמר ש"מדובר בעדות שמיעה מסולפת של אדם שטוען שישב לידי במסעדה וחושב ששמע את מה שהוא שמע. למען הסר ספק – חלק מן הדברים לא היו ולא נבראו, בחלק האחר מדובר בפרשנות של אדם שטוען ששמע את מה שהוא שמע". רמון מקפיד לא לומר מה מהדברים "לא היה ולא נברא", וזה חשוב.

בנוסף, הוא אומר "מגוחך לחשוב שבגלל דבריו של אדם אחד, חשוב ככל שיהיה, מחליטה ישות מדינתית אחרת לקבל החלטות. הפלסטינים מעריכים את הערכותיהם ביחס לנתניהו בהתבסס על דבריו ופעולותיו, ולא בהתבסס על דעות פוליטיות של אדם פרטי". לסוג הזה של הצהרה התחילו לקרוא, בימי ווטרגייט, a non-denial: משהו שנראה כמו הכחשה אבל בעצם איננו, כדי שלא לסבך את המצהיר. רמון אומר, בעצם, שהוא לא היה הגורם היחיד שגרם לפלסטינים לקבל את ההחלטה. אבל הוא יכול להיות אחד הגורמים. גם ציפורה לבני, מנהיגת המפלגה של רמון, הסתפקה באי-הכחשה: "מדובר בעדות שמיעה מאדם בלתי מזוהה, אותה שמענו מעל גבי האתר".

למה כל הזהירות הזו? כי בהקלטה, שאפשר לשמוע בקישור למעלה, האיש שהאזין לרמון מתחמק בעקשנות מהשאלה האם יש לו הקלטה. מה שאומר שיש סיכוי סביר שהקלטה קיימת, ואם רמון ולבני לא רוצים למצוא את עצמם מסובכים עד צוואר, מוטב להם לא לומר שום דבר שאפשר לסתור. הדבר היחיד שרמון מכחיש בתקיפות הוא שהוא נשלח למשימה על ידי נשיא המדינה, שמעון פרס.

מה שלא הפתיע אותי הוא ההתגייסות התקשורתית לצד רמון: היא התגייסה לצידו גם בפרשת המעשה המגונה, השתיקה את העובדה ששלוש מהעדות שהביא רמון נמצאו עדות שקר ושהעלימה את העובדה שכנגד רמון היתה מתלוננת שניה, מה שהופך את חיימון לעבריין מין סדרתי. סימה קדמון, גרופית נלהבת של רמון, אפילו ניסתה לטעון הבוקר שכאשר הודיע נתניהו בתחילת השבוע שיש אנשי שמאל שמחבלים בשיחות עם הפלסטינים, הוא עשוי היה לחשוף "מידע מודיעיני אסור" ובכך ביצע עבירה פלילית.

זה קשקוש מוחלט. נתניהו לא חשף שום מידע פרטני, ואם אכן עקב השב"כ אחרי רמון בפגישתו עם עריקאת, והוא המקור למידע – הרי שהוא עשה את עבודתו נאמנה. מעקב אחרי פגישות בין בכירים של ספק-מדינה עוינת ובין בכירים חסרי תפקיד רשמי בישראל בהחלט נמצאים בתחום סמכותו.

ההאשמות כלפי רמון כל כך חמורות, שאין מנוס מפתיחת חקירה פלילית בנושא. רמון ניסה להקריב את האינטרסים של ישראל על מזבח האינטרסים של מפלגתו. הוא הלך בדרכו של ריצ'רד ניקסון, שנציגיו הבטיחו לנציגי צפון ויאטנם ויתורים מסיביים – אם רק ימשכו את השיחות שניהלו בפאריס עם נציגי הממשל הדמוקרטי עד אחרי הבחירות של 1968. אם הדברים נכונים, רמון אמר לעריאקת, בעצם, "חכו עד שנגיע לשלטון".

זה מעשה שקרוב מאד לבגידה. רמון אולי חושב שהוא וציפורה מתאימים יותר לנהל את המדינה, אבל מה לעשות והבוחר החליט אחרת. רמון וציפורה יכולים לעשות הרבה מאד דברים – לארגן הפגנות, להחתים על עצומות, להגיש שאילתות, לנאום בזעם, להגיש הצעות אי אמון ובמקרה שכלו כל הקיצים, לצאת לשביתת רעב. הם לא יכולים, במדינה שפויה, לחתור תחת סמכותה של ממשלה נבחרת לנהל מדיניות חוץ. הם לא יכולים לנהל מדיניות חוץ עצמאית משלהם. (מה גם, במאמר מוסגר, שהיכולת המדינית שלהם, כשהיו בתפקיד, לא היתה מזהירה במיוחד).

החתירה של ניקסון תחת ג'ונסון ב-1968, שעה שהנשיא האמריקני הפורש כבר היה מוכן לסגת מוויאטנם, האריכה את המלחמה שם בחמש שנים נוספות והעלתה בעשרות אלפים את מספר האמריקנים שנהרגו שם ובמאות אלפים – את מספר הוויאטנמים. רמון מהמר על כך שממשלת נתניהו תיפול בקרוב; אחרי הכל, ההישג הפוליטי היחיד שלו היה הפלתה של ממשלת נתניהו הקודמת. הוא לא חשב מה יקרה אם הוא ייכשל, אם ממשלת נתניהו תשרוד, הפלסטינים יקשיבו לעצת חושי הארכי שלו ויסרבו למו"מ, וכתוצאה מכך המצב יסתחרר לאינתיפאדה שלישית. כמה שווה רצינותו ואחריותו ערב מלחמה, ראינו כבר ערב ישיבת הממשלה ביולי 2006.

אם עשה חיים רמון את המיוחס לו, יש להעמיד אותו לדין ולכלוא אותו לתקופה ארוכה, סיום ראוי לקריירה שלו. אם ציפורה לבני היתה מודעת לכך, היא צריכה לפרוש בחרפה מהחיים הפוליטיים. טובת המפלגה לא יכולה לעמוד מעל טובת המדינה ואזרחיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • זבולון

    פוסט מוזר שלא מסביר מדוע אסור לחבר אופוזיציה להפגש עם אישים פלסתינים ולהציג בפניהם עמדות שונות מזו של הממשלה.

    על סמך איזה חוק יש לתבוע את רמון? במה שונה החלפת הדעות הזו מסתם פגישה בין הד"ר טיבי לידידיו ברשות הפלסתינית.

    יתכן ואני חסר ידע בנושא, יתכן והרשות הוכרזה כמדינת אוייב ועריקת הוא בעצם סוכן זר אבל בהתחשב בעובדה שאלו אנשים הנכנסים לשטח המדינה הציונית כדבר שבשיגרה ומסבים לארוחות גורמה במסעדות יוקרתיות, קשה לראות בעריקאת נציג של מדינה עוינת.

  • Pingback: Tweets that mention התחמן » החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • Pingback: למה לקפוץ? « חיוך רציני()

  • Pingback: מבחר ציטוטים « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ()

  • נתנאל

    לא מבין מדוע אתה חושב שהמעשה פגע במדינה. יש סיבה שביבי כל כך רוצה שיחות ישירות – זה לא כדי לקדם פה שלום.

    אדרבה – עם רמון שכנע את אבו-מאזן שהוא יכול להמנע מהמלכודת של משא ומתן ישיר בבטחה, הוא ראוי לשבח.

    • ושוב יוסי גורביץ מגזים בסוגיה הזו.

      איך אפשר לשכוח את תיוגך כבגידה, או כספק בגידה, את המעשה הלגיטימי לחלוטין של חותמי יוזמת ז'נבה, שחתמו על מסמך שאינו מחייב את ממשלת ישראל ושברור שהוא אינו מחייב את הממשלה.
      אבל משעשע שיש גם סמולן אחד ששולף את נראטיב הבוגדים (בשילוב תת-נראטיב קידוש הממשלה) בדברו על יוסי ביילין (שהוא אגב, אופורטוניסט לא קטן, שכוחו רק בהסכמים ולא בפעילות למען זכויות אדם ונגד מלחמות בררה).

      ובחזרה לענייננו, במטותא ממך, הואל נא לפרט איזה סעיף בדיוק תפעיל נגד חיימון. אני בטוח שתמצא כזה, ויש לי הרגשה שהוא יהיה אחד הדרקוניים שבחוק העונשין, ושזה יישמע כמו אישום שדודו אלהרר שולף באחת מתכניותיו.
      (ועוד אגב+דיסקליימר, חיים רמון הוא תככן נתעב, עבריין מין, ומסית לפשעי מלחמה אם לא שותף של ממש בהם).

  • בניגוד לטענותיו רמון הוא לא "אדם פרטי" אלא בעל תפקיד פוליטי. למרות ההתפטרות מן הכנסת הוא עדיין מכהן כיו"ר מועצת קדימה.

  • חוני

    אני דוווקא רוצה להגיב על היבט חמור אחר בפוסט ובפרשת רמון והוא – "ההטרדה המינית".
    רמון לא הטריד מינית, ולא ביצע שום פשע – לא פשע שמיליוני גברים אחרים בישראל לא מבצעים, על כל פנים.
    רמון פלירטט עם בחורה (כן, צעירה ממנו, ועל כך ראוי כמובן שיועלה על המוקד – מה שמשטרת המוסר שלנו כבר עשתה פעמים רבות), ובאקט של פרשנות שגויה לכוונותיה – ניסה לנשקה.
    מרגע שבו נדחה ע"י הבחורה (אגב, גם זה לא ברור שקרה) – הוא לא הפעיל נגדה כל אלימות, הוא התנהג, למעשה, כמו בחור ממוצע שבחורה אומרת לו "לא" – גמגם משהו ועזב אותה במבוכה לנפשה.

    מכיוון שבמדינת ישראל גברים ונשים לא נוהגים לבקש אישור בשלושה העתקים לפני שהם מתנשקים – לא ניתן לפרש את הפסיקה נגד רמון בצורה הבאה:
    א. בית המשפט מנותק לחלוטין מנורמות של יחסי המינים בישראל, ומנסה להכתיב נורמות שהציבור הישראלי לא מקבל ולא יקבל
    ב. בית המשפט שונא את רמון

    כנראה ש(ב) היא התשובה.

    אגב, גם הלינק שהבאת מספר אותו סיפור בערך: צעירה, פלירטוט, הזמנה לחדר, פירוש מנותק מהמציאות של כוונותיה, מין סטייל מגוחך של "אני-חיימקה-הגדול-כל-הבנות-רוצות-אותי", שום אלימות, שום כפיה.

    בישראל הפמיניסטית אישה יכולה צריכה וחייבת להגיד "לא" למה שלא מתאים לה – ומבחינה זו הפסיקה בעניינו של רמון היא אנטי-פמיניסטית וכלנו צריכים להתבייש בה.

    • ארז הוכמן

      באיזה סרט אתה חי ? אדם נורמטיבי אינו מנסה לנשק בחורה שפגש לפני 20 דקות. על אדם נורמטיבי יעברו 20-30 דקות של חיבוטי נפש בטרם ינסה לנשק בחורה בדייט הראשון שלו איתה.
      נדמה לי שאתה הוא זה שמנותק לגמרי מהנורמות המקובלות בישראל או במציאות. לנשק בחורה שפגשת לפני 10 דקות זה משהו שעושים רק בסרטי פורנו.

      • אילן

        הוא לא הכיר אותה 20 דקות קודם לכן, הם עבדו ביחד תקופה – היא אשת קבע במשרד ראש הממשלה, הוא שר המשפטים – וכנראה שהיו ביחסים שלפחות לכמה עומדים מן הצד, וכנראה שגם לרמון, נראו כמו פלרטוט.
        משהסבתר שלא כך היה, לא נותר לו אלא לסגת במבוכה.

      • סליחה, ארז, אל תקבע לי מה נורמטיבי ומה לא בענינים שבהם אתה לא מבין כלום. חיבוטי נפש, אה? אל תשליך את הנוירוזות שלך על שאר העולם.

        • ארז הוכמן

          זיהיתי פה עוד מטריד מינית, למי מדווחים ? 🙂

    • אילן

      יפה אמרת

  • רון

    ברור לחלוטין שאתה מתעב את רמון, אחרת אין לי שום מושג איך יכולת להגיע למסקנות מעוותות כאלה.

    אולי זה לא יפה, לא אתי, לא קולגיילי וכו' וכו' – אבל מכאן עד לחקירה פלילית – על מה? הרי לכל היותר שבועיים אחרי תום הפגרה אתה תקדיש פוסט בבלוג לחוק לאיסור עידוד חרמות על ישראל – בו תנמק בצורה משכנעת מאוד איך החוק פוגע בדמוקרטיה וכו' וכו'

    התנהלות הממשלה של נתניהו שברה הרבה כללים שאיפשרו שיווי משקל בין הממשלה לכנסת – כולל חקיקת חוקים שיועדו במפורש להחלשת יריבים פוליטים – אז אם זה חוקי, אז לדבר עם עריקאת ולומר לו: "אתם מבזבזים זמן עם נתניהו" זה אסור?

    תהנה, רון

  • גל

    יוסי, תודה רבה ששינית את הנוסח ב – rss לנוסח הפוסט המלא.

  • אלון מ

    אתה טוען "…העובדה שכנגד רמון היתה מתלוננת שניה, מה שהופך את חיימון לעבריין מין סדרתי."

    איפה חזקת החפות שאתה נוהג להלל (ובצדק)?

    נעזוב את זה שגם העבירה שבה הורשע היא בעיקר עדות שקר ולא עבירת מין (כמו שהסבירו לפני), אבל גם אם נניח שאכן היתה זאת עבירת מין, האם קיומה של *מתלוננת* שניה אוטומטית מרשיע אותו בתלונתה והופך אותו לעבריין מין סדרתי?

    אם כך אז אני מבין שוודאי תסכים עם הגישה דה פקטו שרווחת בהרבה מקומות למהר ולהרשיע את מי שכבר הורשע בעיקר על סמך הרשעתו הקודמת.

    כמו במקרים אחרים, הרגש הסובייקטיבי שלך כלפי אדם מסויים האפיל על הרציונל ועל ההגינות המתבקשת כלפי מי ש*עדיין* חזקת החפות שמורה לו (כמובן, ככל האמור לגבי המתלוננת השניה).

    • ygurvitz

      איזו חזקת חפות? האיש הורשע!

      • חזקת החפות במקרה השני, שעליו אתה מסתמך כשאתה מכתיר אותו כ"סדרתי".

  • ר

    אני רואה שהסיפור עם המתקפה העיר כל מיני מגיבים בשכר

  • shirbi

    אז מה בעצם ההבדל המהותי בין השיחות של רמון עם בכירים פלשתינים לבין יוזמת ז'נוה למשל?

    • גורביץ כתב בשעתו דברים דומים על ביילין.

  • מאיה

    הפונט הכה קטן של התגובות מעיד על חשיבותן עבורך?
    אני מקוה שלא.
    מאד לא נוח לקרוא אותן בצורה זו וחבל, ישנן תגובות ומגיבים בעלי ערך מוסף ומכובד, למה להקשות?

    • ygurvitz

      לחיצה משולבת על כפתור CTRL ו + פותרת בדרך כלל את הבעיה.

      • מני זהבי

        לא, היא לא. היא מגדילה את הפונט של כל הדף, מה שהופך את הפונט של הפוסט עצמו לגדול מדי (כן, יש אנשים שחוזרים לקרוא קטעים מהפוסט אחרי שהם קוראים את התגובות).

      • מאיה

        תודה, אכן מקל.

  • עדו

    בניגוד לכל השאר, אני יודע בדיוק מה חמור במעשהו של רמון, הבעיה היא שאותם הדברים נאמרו גם על ליברמן ואהוד ברק, בדרך כלל סמוך לבחירות.
    לכל אלו שלא מבינים, נבחרה כאן ממשלה (לא בקול שלי דרך אגב) והיא זו שמוסמכת לנהל משא ומתן בשם המדינה, בשביל זה היא קיימת. אם למשל רוב מצביעי הליכוד רוצים שלום עם סוריה בלי לרדת מהגולן (אין סיכוי לדעתי השמאלנית) ונתניהו מנסה להשיג להם את זה זו לא רק זכותו, זה מילוי רצון הבוחרים.
    עכשיו, נניח שהוא יכול להשיג את מה שהבוחרים שלו רוצים ונניח שפתאום מישהו מהאופוזיציה יבוא ויגיד לסורים שחבל להם לוותר על הגולן כי ממנו הם יקבלו את זה, זאת תיהיה בגידה לא פחות, העם הצביע בשביל מפלגה מסוימת ושם באופוזיציה מפלגות אחרות וזהו רצון הבוחרים, כפי שכתוב כאן האופוזיציה יכולה לפעול בגלוי (בדוגמה שאני נתתי היא תצטרך לקום ולהצהיר שזו טעות לא לרדת מהגולן להפגין ולמחות ולספוג את זעם הציבור על זה)בכלים שמותרים במדינה דמוקרטית, במקרה הזה אין למעשה שום כינוי אחר חוץ מ'תקיעת סכין בגב'

    • מיקי

      יש בזה משהו, ומאידך יוסי נסחף בפראות. יש שטח אפור בין לומר לעריקאת "אין לכם מה לחפש אצל ביבי, מקדימה אתם תקבלו יותר" שזו אכן חבלה במו"מ, ובין לומר לו "לא נראה לי שביבי רציני", שזו הבעת דעה שהיא ככל הנראה נכונה.

      אני חושב שרמון זכאי להינות מהספק, בין היתר משום שממילא הוא לא בפוזיציה להבטיח הבטחות. אין שום וודאות שקדימה אי פעם תחזור לשלטון, וגם אין סימן שזה יקרה בקרוב. עריקאת מן הסתם יודע את זה. על כן יש לשער ששני הצדדים הבינו את האמירה הזאת כהבעת דעה בלבד.

    • י.א

      הבעיה היא שזה בדיוק מה שביבי עשה – הבטיח לאסד ירידה מהגולן ואיים שאם יגיע להסכם עם אולמרט אז הוא כראש ממשלה לא יקיים כלום. זוכר?
      לא שזה מצידק מעשהו המשונה של רמון.
      החמור הרבה פחות מהחתרנות של אטינגר וגולד שליחי ביבי בגבעת הקפיטול בזמן ממשלת רבין.
      הממ. דילמה.

  • שי

    נכון, זה לא מאוד קשור – אבל האם אני היחיד שמוצא את ההתייחסויות לחיים רמון בתור 'רמון' וההתייחסויות לציפי לבני בתור 'ציפורה' או 'ציפורה לבני' מעט מסריחות משוביניזם?