החברים של ג'ורג'

1 במאי 2010

45 Comments

1. 

   זה אולי בולט במיוחד בעיתונות הכלכלית אבל אני לא חושב שזה מוגבל רק אליה. זו דינמיקה של התמודדות של כתב עם כל גורם בעל כוח יחסי יהא זה במערכת המשפט בצבא או בפוליטיקה.

   התגובה שלך by אור ברקת — 1 במאי 2010 @ 18:56

2. 

   והנה עוד דוגמה לאנשי העסקים המתייעצים במעוננים:

   מתוך כלכליסט:
   http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3402812,00.html

   ניצלתי עכשיו בנס ממכת חשמל בגינת ביתי בלונג איילנד. עץ נפל בגינה של השכן שלי וגרם לשריפה. רצתי החוצה במכנסיים קצרים עם מטף לכיבוי אש, נתקלתי בכבל חשמלי, חטפתי מכת חשמל ונהדפתי לאחור. למזלי לא נתקלתי בגדר המתכת הסמוכה, ולכן יצאתי רק בכוויות קלות שטופלו בבית החולים. ניסיתי לתפוס את הרב פינטו כדי להבין את פשר הדברים, אבל בינתיים לא הצלחתי. אלך בבוקר לבית הכנסת לברך ברכת הגומל". עופר ירדני ל"מוסף כלכליסט", יום שני השבוע

   ובכן, פשר הדברים הוא שאתה אידיוט וביידיש היו קוראים לך שלימאזל.

   התגובה שלך by אסף רזון — 1 במאי 2010 @ 19:15

3. 

   מה שנפלא בציטוט הזה הוא שחרף העובדה שהוא נתקל בהשתלשלות של ארועים מקריים ובלתי נעימים בעליל, הוא עדיין חושב שאיכשהו אלוהים היה כאן *לטובתו*.

   התגובה שלך by דובי — 1 במאי 2010 @ 19:37

4. 

   "טיעון מתוך הרס בלתי-מושלם" – מטוס התרסק ושלוש-מאות נוסעים נספו. ילד אחד ניצל עם כוויות קשות. לכן, אלוהים קיים.

   התגובה שלך by איתמר קרביאן — 1 במאי 2010 @ 22:39

5. […] This post was mentioned on Twitter by ygurvitz, Amitai Sandy, ĎÚβĨŐÚŚ Dod, ĎÚβĨŐÚŚ Dod, Omer Kabir•עומר כביר and others. Omer Kabir•עומר כביר said: RT @ygurvitz: פוסט חדש בחברים של ×’'ורג', לקראת האחד במאי. http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1407 […]

   פינגבאק by Tweets that mention אל תתפתה ללהג, חקור בעצמך! » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com — 1 במאי 2010 @ 23:23

6. 

   הבעיה קיימת בכל השדות של העיתונות אבל בעיתונות הכלכלית היא גרועה במיוחד מסיבה פשוטה – העיתונאי הכלכלי הממוצע לא מבין מהחיים שלו במושאי הסיקור שלו וחצי מהזמן לא מבין את רוב המונחים אותם הוא רושם. ×–×” יוצר תמריץ חזק מאד פשוט להעתיק את ההודעה לעיתונות או לצטט את דברי המנכ"ל ×›×™ כל ניסיון לפרש אותם או לבקר אותם עלול לחשוף את העובדה שה"עיתונאי" לא ממש הבין מה נאמר.

   התגובה שלך by זיו פ — 2 במאי 2010 @ 8:59

7. 

   אגב המחלה הזאת אינה רק ישראלית. תראו מה כתב דן כספי:

   "כשברקע הסיקור של פרשות דני דנקנר והולילנד, ספר בדיוני על תחלואי העיתונות הכלכלית בשבדיה נקרא כאילו נכתב ממש כאן, תחת אור השמש העזה "

   http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/250410_Journalism_with_a_tycoon_tattoo.aspx?RetUrl=/DAILYCOLUMN/Pages/Bottom_line_lobby.aspx

   במקרה קראתי גם כן את הספר "נערה בעלת קעקוע דרקון" (ספר מתח מרתק!), וכספי צודק לגמרי (כדאי לקרוא!) למרות שהוא נכתב ב-2001 הוא כל-כך רלבנטי למה שמתגלה ב-2008, עם הגילויים על "גאונים כלכליים" שבעצם בנו את המוניטין שלהם בסיוע כתבים חסרי מוטיבציה וחסרי אחריות שמהללים אותם בלי לחקור מה עומד בעצם מאחוריהם.

   "ואולם בעולמם של הכתבים הכלכליים לא חלים הכללים המקובלים, כגון הצורך לבחון דברים בעין ביקורתית ולדווח על הממצאים בענייניות. במקום זה משבחים את הנוכל המצליח ביותר. כאן גם מתהווה שבדיה של העתיד וכאן גם מתערערת שארית האמון שהציבור רוחש לעיתונאים כגוף מקצועי".

   התגובה שלך by אסף רזון — 3 במאי 2010 @ 6:51

8. 

   כזה כתב הגנה על הפרשנים הצבאיים במדינה שלנו לא קראתי מזמן. הרי מה כבר אפשר לדרוש מהם שבאמת חיים במדינה מאויימת אם אפילו עיתונאים כלכליים מיישרים קו ומדקלמים כמו תוכים מה שאומרים להם?

   התגובה שלך by עדו — 2 במאי 2010 @ 10:52

9. 

   אפל היא חברה מסחרית והביקורת על התנהלותה נובעת מהתנפצות של ציפיות מופרכות – כביכול אפל היא "הטובים" וכל ייעודה בעולמנו הוא לעזור לאנשים מאגניבים לא להיות כמו כולם (=לקנות אפל במקום וינדוז). ללא הציפיות האלה, ההתנהגות של אפל רגילה ונפוצה, ולא מעוררת שום ביקורת מעבר להסתייגויות הידועות ממשטרנו הקפיטליסטי.

   התגובה שלך by אזרח — 2 במאי 2010 @ 12:16

10. 

    לא חושב שזאת הסיבה. משתמשי אפל, בדרך כלל, אינם אלו שכותבים מאמרים וטורים יומיים כנגד אפל. יוסי איננו משתמש של מוצרי אפל ואין לו שום ציפיה כל שהיא.

    הערכה שלי היא שהמוטיבציה של יוסי נובעת מרצון לפוצץ בועה שהוא מזהה אצל משתמשי אפל – בועה של שביעות עצמית ונאמנות עיוורת, לכאורה. זו סוג של משימה דתית עבורו.

    מה שיוסי לא מבין הוא שאותם משתמשים, בדרך כלל מרוצים באמת. אבל ×–×” כבר עניין אחר. הגבתי לא מעט בטור של יוסי בהקשרים הללו ובשלב מסויים נמאס לי – ×›×™ אין פה דיון ראציונאלי. יוסי מסתמך על המיץ לש הזבל במקורות אינטרנטית, למצוא סיפורים. הוא מתייחס לניתוחי אנאליסטים בעלי אינטרס, בלי להפעיל שיקול דעת, ולפעמים סתם ממציא (היום למשל הוא כותב שאפל הודיע שהיא לא תתמוך בפלאש על המק. WTF?)

    לעיתים הביקורת מוצדקת, במידה מסויימת. למשל הטיפול בעניין גיזמודו, כרגע נראה מוזר – לא ברור לי למה המשטרה בכלל היתה צריכה להחרים ציוד מהכותב של גיזמודו. על פי חוקי קליפורניה די ברור שבוצעה גניבה על ידי ×”"מוצא" (הוא לא ניסה להחזיר את המכשיר), ועבירה של מסחר, השחתה ושימוש ברכוש גנוב על ידי גיזמודו. היתה סיבה טובה לכך שאנגדג'ט וויירד לא קנו את הסיפור.

    ולגבי גיזמודו כבלוג האמיץ ובעני – אמיץ: בהחלט. ×¢× ×™? המממ… לא ממש. http://en.wikipedia.org/wiki/Gawker_Media

    התגובה שלך by הירנוט — 2 במאי 2010 @ 17:37

11. 

    אני לא משתמש של מוצרי אפל ומה שידוע לי על החברה שמדובר בחברה עם תדמית מחתרתית שנלחמת במיקרוסופט המרושעת. לגבי מיקרוסופט – אני ממש לא מתכוון להפריך את התדמית השלילית שלהם אבל ×”× ×” מסתבר שגם אפל לא צדיקים גדולים.
    בכל אופן לא זה העניין, כשאני קורא כתבה על מוצר מסויים של חברה מסחרית , בין עם זה כתב רכב שמדווח על ביצועיה של המאזדה החדשה (אני במילא לא יכול להרשות לעצמי) או מבקר מסעדות שנותן ביקורת על מקום חדש שנפתח אני מניח שאני מקבל דעה אוביקטיבית של מי שאין לו פניות וכותב כמומחה.
    הטענה שלא הפרכת היא שאותם כתבים שיוסי מציין הם כתבים 'מטעם' ומשמשים כדוברים באיצטלה של כתבים אוביקטיביים. אם זה נכון זה חמור בין אם משתמשי אפל מרוצים ובין אם לאו. הנקודה הזאת היא המהותית בפוסט גם אם אותם לקוחות היו קונים בכל מקרה את מוצרי אפל .

    התגובה שלך by עדו — 2 במאי 2010 @ 18:15

12. 

    "אני לא משתמש של מוצרי אפל ומה שידוע לי על החברה שמדובר בחברה עם תדמית מחתרתית שנלחמת במיקרוסופט המרושעת"

    אוקי. ×–×” התדמית שצרובה אצלך בראש לגבי אפל. אני מקבל את ×–×” שיש אנשים אחרים שבוחנים את אפל על פי איזה תפיסה תדמיתית שיש להם בראש ולא, × × ×™×—, על איכות\הצלחת\שביעות הרצון של המשתמשים במוצרים שלהם. אני לא מקבל את ×–×” מעיתונאים. במיוחד לא מעיתונאים שאני מעריך את הכשרון שלהם. יוסי יוצר אצלי דיסונאנס קוגניטיבי – אני מעריך את הכתיבה שלו בדרך כלל, והשטויות שהוא כותב בכלכליסט קשות לי לעיכול.

    "בכל אופן לא ×–×” העניין, כשאני קורא כתבה על מוצר מסויים של חברה מסחרית…
    …אני מניח שאני מקבל דעה אוביקטיבית של מי שאין לו פניות וכותב כמומחה"

    אתה מניח הנחה מוטעת. אתה לא צריך להסתכל רחוק מדי.

    התגובה שלך by הירנוט — 4 במאי 2010 @ 16:41

13. 

    בישראל זה עדיין לא כל כך נהוג, אבל בעולם הרחב יש מושג שנקרא "צרכנות אתית". צרכנים שלא קונים מוצרים שבמהלך ייצורם נעשה שימוש בחוסר אתיקה (עבדות, עבודת ילדים, תנאי שכר לא נאותים וכו'). יש מקומות בעולם קשה למצוא שוקולד שלא נמכר תחת הסמל של "Fair Trade" (חפש בגוגל). ההתנהגות של אפל בהחלט לא "רגילה ונפוצה" מדובר בהתנהגות חריגה וחסרת אתיקה. הביקורת על התנהגותה לא נובעת מ"התנפצות של ציפיות מופרכות" אלא מצפיות אחרות, שאנשים יהיו מודעים לזה שמדובר בחברה שלא מחוייבת לאתיקה כלשהי, ולכן יחרימו אותה. (ולכן, בגלל שהיא חברה מסחרית, היא תפסיק עם ההתנהגות שלא אתית הזאת).

    (גילוי נאות, כותב תגובה זאת מועסק על ידי חברה שמפסידה כל פעם שאתם קונים iPhone ובכל זאתף עד כמה שידוע לי, מנסה לשמור על כללי אתיקה מסויימים).

    התגובה שלך by עוד אחד.. — 2 במאי 2010 @ 17:58

14. 

    זה שתייגת תחת 300 אומר שהפרוייקט ממשיך?

    התגובה שלך by רונה — 2 במאי 2010 @ 14:40

15. 

    כן. התחלתי אותו, אחרי הכל, ב-14 באפריל.

    התגובה שלך by ygurvitz — 2 במאי 2010 @ 15:04

16. 

    תאריך עגול ויפה.

    התגובה שלך by רונה — 3 במאי 2010 @ 14:34

17. 

    הפוסט הזה מעלה אצלי את השאלה כמי שלמד כלכלה ועוסק פחות או יותר בנושאים שקשורים לתחום ומתפלץ מדי פעם מהעיתונות הכלכלית,
    היא איך אפשר לסייע?
    כלומר יש דברים שנראים לי בורות נפשעת:
    1. קבלה של תיאוריות מצוצות מהאצבע כעובדתיות,
    2. ביטול של ביקורת על זרמים בכלכלה
    3. חוסר פרספקטיבה היסטורי
    4. שאלות מהותיות (ברות קיימא וכן הלאה שכמעט לא קיימת בעיתונות הכלכלית הרגילה).
    5. כל הנושא של הנתונים שמעבר לתחקיר העיתונאי נראו מופרכים ויש מקום לחקירה(סתם דוגמה השכר הממוצע של עובד בקופת גמל – הוא 14000 טוען גלובס- אני עובד צמוד עם עובדי קופת גמל כולל דרך ניהול זוטר הם לא מגיעים לחצי מזה)
    הייתי מאוד שמח להרים את הכפפה יחד עם עיתונאי בלוגר שמעוניין בכך, אבל אני מודה שלא ברור לי מה ניתן לעשות לגבי הדבר.

    התגובה שלך by אבשלום — 2 במאי 2010 @ 15:50

18. 

    בהקשר הזה, יש לציין את אחת הדוגמאות הברורות להטייה אידיאולוגית בעיתונות הכלכלית, הפרסום החודשי(!) של נתוני השכר הממוצעים, בהם מתברר כל חודש שעובדי מקורות משתכרים בממוצע מיליון וחצי שח.

    ההטייה העיקרית היא במונח ממוצע, כל סטטיסטיקאי מתחיל ולמעשה כל בוגר תיכון צריך לדעת כי למונח ממוצע יש משמעות רק בהנתן התפלגות נורמלית (כלומר גאוסית) או התפלגות הקרובה לזו. אם ההתפלגות היא שונה מאד מהתפלגות נורמלית, שזה המצב השכיח בהתפלגות שכר עבור רוב הארגונים, למספר המציין את הממוצע של השכר אין יותר משמעות מאשר למספר המציין את מספר בעלי השיער הבלונדיני.

    למה בכל זאת מדברים על ממוצע השכר ולא על חציונו או רבעונו או האם ההתפלגות דועכת כחוק חזקה (מקרה קיצוני של חוסר שיוויון)? יש לכך כמה תשובות "הם לא יודעים סטטיסטיקה" היא לא אחת מהתשובות, מדובר בין היתר דרך מתוכמת להעלים את המציאות.

    התגובה שלך by ×’'ו — 2 במאי 2010 @ 16:39

19. 

    לא הייתי מזניח את טיעון ה"הם לא יודעים סטטיסטיקה", יצא לי לדבר אם כתב בדה-מרקר(!!!) שאמר לי שיש להם הוראה ברורה להימנע מכל דיון בסטטיסטיקה או אפילו אזכור של מונח סטטיסטי אם אפשר להימנע מזה כי "זה מרחיק קוראים שלא מבינים בזה".

    התגובה שלך by אבנר לנגוט — 2 במאי 2010 @ 17:49

20. 

    זה די מפתיע בהתחשב בכמות הג'יבריש הפסוודו מדעי שהם מאכילים את הקוראים שלהם, מצחיק שדווקא מונחים סטטיסטיים יפחידו אבל 'עקומת תמיכה' ו'עקומת התנגדות' ושאר מונחי קבלה דומים אתה קורא שם כל הזמן.

    התגובה שלך by ×’'ו — 3 במאי 2010 @ 7:01

21. 

    "ההטייה העיקרית היא במונח ממוצע, כל סטטיסטיקאי מתחיל ולמעשה כל בוגר תיכון צריך לדעת כי למונח ממוצע יש משמעות רק בהנתן התפלגות נורמלית (כלומר גאוסית) או התפלגות הקרובה לזו. אם ההתפלגות היא שונה מאד מהתפלגות נורמלית, שזה המצב השכיח בהתפלגות שכר עבור רוב הארגונים, למספר המציין את הממוצע של השכר אין יותר משמעות מאשר למספר המציין את מספר בעלי השיער הבלונדיני."

    מה זה הקשקוש הזה? למונח ממוצע יש משמעות ברורה לא משנה מה ההתפלגות. ממוצע זה סכום של k מספרים, מחולק ב-k. הממוצע מוגדר, ויש לו הרבה משמעות, לכל ההתפלגויות. למעשה, גם למספר בעלי שיער בלונדיני יש משמעות (אם הגדרת "בלונדיני" כיאות). אל תזנה את ה"משמעות" של מונחים מתימטיים.

    מה שאתה מנסה לטעון זה שממוצע השכר באירגון לא מלמד אותנו את מה שאנחנו בדרך כלל מעוניינים בו, ושהחציון הוא נתון מעניין בהרבה. זה כמובן נכון.

    התגובה שלך by עכברוש — 2 במאי 2010 @ 18:47

22. 

    העובדה שקיימת הגדרה למושג לא מעניקה לו משמעות.

    התגובה שלך by ×’'ו — 2 במאי 2010 @ 19:08

23. 

    והעובדה שסטטיסטיקאים, מתמטיקאים, פיזיקאים, כלכלנים, ובעצם כל אנשי המדע, משתמשים במושג הזה בצורה המניבה תועלת מאוד גדולה, האם היא מעניקה לו משמעות?

    הטענה שממוצע הוא דבר חסר משמעות עבור התפלגות שאינה נורמלית היא טענה מגוחכת בעליל.

    התגובה שלך by Quercus — 2 במאי 2010 @ 20:15

24. 

    למשל חוק המספרים הגדולים ומשפט הגבול המרכזי מעניקים משמעות (גם מעשית) לממוצע של כל התפלגות.

    התגובה שלך by אייל — 2 במאי 2010 @ 20:35

25. 

    משפט הגבול המרכזי אומר כי סדרת משתנים מקריים מתכנסת אל ההתפלגות הנורמלית. כפי שאמרתי בהתפלגות נורמלית לממוצע יש משמעות.

    חוק במספרים הגדולים (החלש) לא רלוונטי להתפלגות.

    התגובה שלך by ×’'ו — 3 במאי 2010 @ 6:54

26. 

    אם 'איש מדע' כלשהו מחשב את הממוצע של התפלגות שאינה נורמלית הוא לא מקבל שום ערך בעל משמעות. נכון שגם עבור התפלגויות קרובות לנורמלית כמו התפלגות גאוסית הממוצע רלוונטי באותה מידה.

    אבל אם ההתפלגות דועכת כחוק חזקה, נניח. או שההתפלגות מפורקת למספר מקבצים נפרדים זה מזה, חישוב הממוצע לא אומר דבר.

    התגובה שלך by ×’'ו — 3 במאי 2010 @ 6:59

27. 

    אתה אמיתי?

    נניח שיש לי משתנה מקרי שמתפלג באופן אחיד על הקטע [0,1]. התוחלת (כן כן, ממוצע!) שלו היא 1/2.
    האם לדעתך זה לא אומר כלום?

    נניח שיש לי משתנה מקרי סימטרי, משמע הסיכוי שהוא יקבל כל ערך, שווה לסיכוי שהוא יקבל את הערך הנגדי.
    זה אומר שהתוחלת שלו היא 0.
    האם לדעתך זה לא אומר כלום?

    אני מסכים, במקרה שהמשתנה מפורק למספר מקבצים נפרדים, לממוצע יש *פחות* משמעות, אבל איך אפשר להסיק מזה ש*רק* עבור משתנים שמתפלגים נורמלית, יש לממוצע משמעות?
    יש המון משתנים שלא מתפלגים נורמלית, ושההתפלגות שלהם לא מופרקת למספר מקבצים נפרדים.
    אתה מנסה להוכיח טענה חזקה בעזרת טיעון חלשלוש.

    דרך-אגב, גם כשהמשתנה מפורק למספר מקבצים נפרדים – יש משמעות נהדרת לממוצע שלו.
    רק אתמול ראיתי משפט בקורס של הסתברות, שאומר שבהילוך מקרי בגרף קשיר, תוחלת זמן החזרה לנקודת ההתחלה ×”×™× ×” מספר הקדקדים בגרף. ×–×” נכון בין אם הקדקדים מקובצים במקום אחד (ואז התפלגות זמני החזרה באמת תהיה מרוכזת סביב התוחלת), ובין אם קדקדי הגרף מקובצים לכמה קבוצות (כמעט) נפרדות – ואז ההתפלגות לא תהיה מרוכזת סביב התוחלת.
    אתה טוען שבמקרה השני אין למשפט הזה משמעות?

    בכל מקרה, אני ממליץ לך להתרענן בקשר למהו ממוצע, ולמה זה מעניין את בני האדם (בניגוד אליך).

    התגובה שלך by Quercus — 3 במאי 2010 @ 9:08

28. 

    Quercus: נשמע משפט נפלא. אבל אתה בטוח שזה בדיוק מס' הקודקודים, או שמא O(n) c ?

    התגובה שלך by אסף רזון — 3 במאי 2010 @ 9:37

29. 

    אוי נו,
    יש משמעות מאוד ספציפית, לומר שכר ממוצע בסקטור מסווים שזה משקף באופן סביר את אופן ההשתכרות באותו תחום.
    כאשר התפלגות השכר היא לא שוויונית, להגיד שהשכר הממוצע בתחום הוא לדוגמה 14000 כאשר בפועל 90-95 מהעסוקים בתחום יגרדו אולי חצי ממנו כל מהלך חייהם המקצועי הוא הטעיה פר אקסלנס.
    שלא לדבר על כך שכל מה שאמרת רלוונטי לניתוח כאשר כל הנתונים נמצאים ואז תעשה ניתוחים כאוות נפשך.
    אבל זו בדיוק הנקודה לא מספקים את הנתונים האלו.

    התגובה שלך by אבשלום — 3 במאי 2010 @ 12:28

30. 

    Quercus גם אם אני מקבל את הטענה שלך שלממוצע יש משמעות ברוב המקרים (ואני מקבל, אני כלכלן- זה אומר שמשפט הגבול המרכזי זה האלוהים שלי) אתה חיים להסכים שבלי צירוף הערכה כלשהי למומנט השני (סטיית תקן, שונות, T סטטיסטי וכ"ו) לממוצע אין באמת משמעות?

    התגובה שלך by אבנר לנגוט — 3 במאי 2010 @ 16:08

31. 

    אסף – אין כאן שום O – תוחלת מספר הקדקדים עד לחזרה היא מספר שידוע במדויק, והוא פשוט מספר הקדקדים (אני לא יכול להתחייב לגמרי עדיין, ×›×™ טרם ראיתי את ההוכחה 😉 )

    אבשלום ואבנר – אני לחלוטין מסכים שהמספר ×”×–×”, "ממוצע", *אינו* משקף את כל ההתפלגות של המשתנה המקרי. ודאי שאני לא טוען את ×–×” ובחיים לא אטען שטות שכזו.
    ודאי שאני מסכים שאסור ליחס לממוצע *יותר מדי* משמעות.
    אבל מכאן ועד להגיד שלממוצע אין *שום*, משמעות – ×–×” כבר מגוחך בעליל.
    במיוחד קשה לי להבין (ולמי שתהה – אני לא חושב שהבעיה בי) את ההפרדה בין משתנים בעלי התפלגות נורמלית ובין משתנים שאינם בעלי התפלגות נורמלית. מהיכן מגיע הקשר העלום ×”×–×” בין ההתפלגות הספציפית הזאת (שהיא אכן חשובה ומעניינת) ובין הקניית משמעות לממוצע? לא ברור.

    התגובה שלך by Quercus — 3 במאי 2010 @ 18:40

32. 

    מן הסתם בהפלגות גוסיאנית הממוצע קרוב לחציוני כאשר, מדברים בנתונים כלכליים -שבהם למרבה הצער המערכות הם היררכיות, יש משמעות מאוד גדולה לדעת את ההתלגות,אם נחזור לדוגמה שלי, אם מציגים שכר ממוצע כשכר מייצג כאשר הוא בפועל הוא מייצג רק מיעוט, מדובר בסוג של מצג שווא.

    התגובה שלך by אבשלום — 3 במאי 2010 @ 22:29

33. 

    Quercus יש קצת בעיה אם השימוש שלך במושג של "משתנה מקרי" כי לא באמת מדובר פה במשתנה מקרי שמתפלג כך וכך אלא בהצגה של נתונים ידועים- כאשר אנחנו מדברים על ה"משכורת הממוצעת בחברה X" אנחנו לא מדברים על הצגה של התפלגות של משתנה מקרי כי אנחנו יודעים את כל הנתונים, את המשכורת של כל העובדים, אין כאן שום דבר מקרי

    התגובה שלך by אבנר לנגוט — 3 במאי 2010 @ 23:22

34. 

    אבנר – חזור ועיין בהגדרה של משתנה מקרי.
    אין *שום* הבדל בין התפלגות ידועה של שכר בין עובדי החברה ובין הקונספט האבסטרקטי של משתנה מקרי.
    המשתנה המקרי בדוגמה זו, למשל, הינו השכר של עובד שייבחר באקראי בין עובדי החברה.

    משמע – גם במונח "משתנה מקרי" אין שום דבר מקרי. ההתפלגות של המשתנה ידועה גם ידועה.

    התגובה שלך by Quercus — 5 במאי 2010 @ 0:53

35. 

    גם אני הייתי נזהר מיותר מדי תיאוריות קונספירציה. הממוצע הוא מונח מקובל מאד היסטורית, בין השאר כי הוא פשוט ורוב האנשים מכירים או מסוגלים לתפוס בקלות. לצערנו הם לא מכירים את חסרונותיו.

    התגובה שלך by אסף רזון — 3 במאי 2010 @ 6:45

36. 

    נו, וחציון זה לא מספר מובן?

    לא שלחציון אין את המגבלות שלו אבל הוא בדרך כלל יותר רלוונטי.

    התגובה שלך by ×’'ו — 3 במאי 2010 @ 7:03

37. 

    לא, חציון אינו מספר מובן.

    לאנשים בעלי ידע מתמטי מופתעים לעתים קרובות עד כמה לציבור הרחב, אפילו בעלי השכלה לא-נמוכה, אין מושג לגבי המושגים האלה.

    התגובה שלך by אסף רזון — 3 במאי 2010 @ 9:32

38. 

    לי אישית, בתור סטודנט לתואר שני במתמטיקה, לא כל-כך היה מושג מה זה חציון עד לעת האחרונה. וחייתי מאוד טוב עם עצמי.

    התגובה שלך by Quercus — 3 במאי 2010 @ 18:44

39. 

    כמה מאמרים אתה מכיר שבהם החציון הוא הנתון העיקרי? כמו שכבר נאמר, רובו הגורף של המחקר האקדמי הכמותי מתרכז בניתוח רגרסיה ובהלשכה בממוצע. נתונים כמו תוצר גולמי לנפש, אורך חיים, שנות לימוד וכ"ו כמעט תמיד ניתנים בממוצע. העיתונאים פשוט עושים גזור/הדבק..

    התגובה שלך by אבנר לנגוט — 3 במאי 2010 @ 16:17

40. 

    דוגמא לא טובה , כי כל הנתונים שנתת נוטים להתפלג נורמלית או לפחות זה מה שמניחים לגביהם בד"כ .
    בואו נסכם שממוצע הוא דבר מוגדר מתמטית היטב , תמיד יש לו משמעות ויש משפטים שהוא שחקן מרכזי בהם ללא שום קשר למהי ההתפלגות כולה.
    אבל כמודל שעוזר לנו לתאר את המציאות הוא לא תמיד יעיל ויש לצרף לו פרמטרים נוספים (למשל סטיית תקן) או להתבונן במדד אחר כמו חציון .
    במקרה והתפלגות היא נורמלית אז הממוצע מספר הרבה על המציאות ואם גם ידועה סטיית התקן לפנינו גם התמונה השלמה .

    התגובה שלך by אייל — 3 במאי 2010 @ 18:44

41. 

    אייל, אני מסכים איתך לחלוטין. הבעיה שזה לא מה שג'ו טוען בכלל.

    התגובה שלך by Quercus — 3 במאי 2010 @ 18:47

42. 

    אני חושב שהנקודה של ג'ו היא שהחציון הוא מדד יותר שיוויוני של איכות חיים מהממוצע במקרה של התפלגות חזקה. אם אתה רוצה לדעת איך האזרח הקטן מרוויח, אז החציון יספר לך יותר מהממוצע, כי הממוצע יוקפץ על-ידי קבוצה קטנה של מאוד עשירים.

    התגובה שלך by אילן — 3 במאי 2010 @ 19:52

43. 

    גם אתה עם מחלת הדאבל י' בשיוך זכר??? ממך אני לא מוכן לקבל את זה. העם נקעה רגלו והוא מוחה בתוקף! או במלים אחרות: עליך, לא עלייך. (אחלה פוסט, חוצמזה, וברטולד זה תמיד טוף).

    התגובה שלך by רחביה ברמן — 2 במאי 2010 @ 22:34

44. 

    תוספת לשיר של ברכט: http://www.youtube.com/watch?v=9u0Y33Fr690

    התגובה שלך by איתי קנדר — 3 במאי 2010 @ 18:07

45. 

    שאלה של ניסוח. "המשכורת של העובד הממוצע" זו המשכורת החציונית, לפי הבנה של האדם הסביר.

    התגובה שלך by עדי סתיו — 13 במאי 2010 @ 16:49

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

• תגובות אחרונות
  • playmobil על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
  • סמולן על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
  • רועי על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
• קישורים
  • 972Magazine
  • אמת מארץ ישראל
  • אתר "דעת אמת"
  • אתר "הלל"
  • בחזרה ללאמיה
  • הבלוג של "יש דין"
  • הטלוויזיה החברתית
  • הסיפור האמיתי והמזעזע של
  • חדו"ש – לחופש דת ושוויון
  • לא מזיק ברובו
  • עמודו!
  • פרויקט בן יהודה
  • קרוא וכתוב, הבלוג של נעמה כרמי
  • תניח את המספריים ובוא נדבר על ×–×”
• קטגוריות
  קטגוריות בחירת קטגוריה מחאה וחברה  (67) איך הגענו לפה  (94) סגירתה של המחשבה הישראלית  (390) פקס ישראליאנה  (314) צבא שיש לו מדינה  (154) ללא גבולות  (337) העם הנבחר  (183) כללי  (78)

• יולי 2025

  א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
  		1	2	3	4	5
  6	7	8	9	10	11	12
  13	14	15	16	17	18	19
  20	21	22	23	24	25	26
  27	28	29	30	31