דמוקרטית ליהודיה
שר הפנים, אלי ישי, אסר היום (חמישי) בצו מנהלי על צאתו מהארץ של אמיר מח'ול, מנכ"ל ארגון הגג של העמותות הערביות בישראל. ישי נימק את הצו בכך ש"ששוכנעתי כי קיים חשש ממשי שיציאתו מן הארץ עלולה לפגוע בביטחון המדינה".
מופתעים? אל תהיו. ישי עשה שימוש בתקנות שעת חירום (1945), המקנות לו סמכויות מפליגות. הן משתלבות עם הסמכויות הרחבות מאד שיש לשר הפנים כירושה ממשטר המנדט, אבל זה כבר סיפור אחר.
תקנות שעת חירום הן דוגמא חריגה לחקיקה שקיימת הסכמה רחבה שהמונח הנדיב ביותר כלפיה הוא "בזיון". הן נועדו, אבוי לאירוניה, לדכא את המרד היהודי כנגד ממשלת המנדט, והופעלו כנגד ארגוני המחתרת. לימים, יגדיר מנחם בגין – אחד הלוחמים החשובים לזכויות האדם בישראל, מי שאסר על השב"כ לענות (השב"כ שיקר לו) ומי שהצביע בקביעות בעד ביטול המשטר הצבאי על ערביי ישראל – את תקנות שעת חירום כגרועות מאלו של הנאצים.
אבל הוא לא ביטל אותן, כשעלה לשלטון. אף אחד לא ביטל אותן. הן נוחות מדי למנגנונים. יוסי ביילין, כשר המשפטים של ממשלת הבדיחה של אהוד ברק, ניסה; וכמו כל דבר אחר בממשלה ההיא, שום דבר לא יצא מזה. הן מופעלות בשטחים דרך קבע – אבל הן תקפות גם בישראל. מדי פעם המפלצת מעלה את ראשה מעל המים, כמו למשל במעצרה המנהלי של טלי פחימה.
מה שמעניין פה הוא העובדה שמנגנוני החושך שלנו – שהם אלה שעומדים מאחורי ההחלטה הזו, ושישי משמש להם חותמת גומי, אם כי
חותמת גומי מרוצה מעצמה – לא ניסו כלל להסתיר את האפליה. אם הם היו מנסים את התרגיל הזה – ענישה ללא משפט, פגיעה ללא האשמה, שלילת זכויות ללא יכולת להתגונן – על אזרח יהודי, הארץ היתה רועשת. אמנם, רק למשהו כמו 24 שעות, כי למנגנונים יש כבר נסיון בהכתמתם של אנשים שהוא חפץ ברעתם, והם היו ממהרים להבהיר – בסיועה הנמרץ של התקשורת – שמדובר בבוגד מסוכן לבטחון המדינה, שחתם פעם על עצומה של מצפן, אמר משהו נגד צה"ל, וצולם בעדשת טלה מטושטשת כשהוא מפגין לצד ערבים.
השב"כ השתמש כנגד מח'ול, שהוא בכל זאת אזרח ישראלי, בכלים שהוא רגיל להפעיל כנגד פלסטינים מהגדה. כלומר, הוא השתמש בכלים שעוקפים את ההליך המשפטי, והסתפק בהצגת צד אחד בלבד – "חומר סודי" – לישי. מעצם היותו של החומר סודי, מח'ול לא יכול להתגונן נגדו. במובנים מסוימים, ההליך הזה גרוע מזה של האינקוויזיציה: גם שם הנאשם לא ידע מה ההאשמות נגדו ומי התלונן כנגדו, אבל הוא יכול היה לציין את רשימת אויביו, ואם המלשינים הופיעו ברשימה הזו, הוא היה משוחרר והם היו מועמדים לדין. השיטה של השב"כ, ששוכללה במאה ה-20 של הטוטליטריות, גרועה יותר: ההאשמות כרוכות סביב מח'ול כמטלית סביב עיניו.
העקיפה הזו של המשפט הפלילי הרגיל, שבו אדם יכול להתגונן, צריכה להעלות חשד כבד שהמידע שנמצא בידי השב"כ לא עומד בקנה מידה משפטי, ושאנחנו חוזים כאן במה שיובל דיסקין כבר הצהיר: שהארגון שהוא עומד בראשו ידכא "חתרנות" וחתירה לשינוי פניה של מדינת ישראל גם אם הדבר יהיה בניגוד לחוק.
רצוי לשים לב לשתיקה סביב הפגיעה במח'ול. הידיעה הופיעה, עד כמה שידיעתי מגעת, רק בוואלה ובכמה פורומים שציטטו את הידיעה של וואלה. נסו לדמיין מה היה קורה אם היורש של כהנא המכהן בתפקיד שר הפנים היה מפעיל אותן סמכויות כנגד איזו עמותת צדקה יהודית עם קשרים לארגונים קיצוניים, ואחרי זה הרהרו במנטרה שאומרת שהתקשורת בישראל "שמאלנית".
(יוסי גורביץ)
באמצעים הללו נעשה שמוש, גם אם מועט יותר, נגד ישראלים – נדמה לי שנעם פדרמן הוא הנפגע העיקרי, ונדמה לי שאתה כבר יצאת נגד המעצרים הללו גם שהם נעשים כנגד נבלה מסוגו.
שנית – אם כבר גזרת על עצמך לכתוב 300 מילה מדי יום, מדוע לא להרחיב את היריעה – הייתי שמח לשמוע את קולך על עוולות כלכליות, על שיעבוד לתאגידים (מלבד דאחקות על אפל). ביקורת שנוגעת לא רק ליחסי ישראלים-פלסטינאים, דתיים-חילונים או יהודים-ערבים – אולי על תופעות שחורגות מהרבה מהמציאות הישראלית.
רק הערה קטנה – גם כאן יוסי יצא נגד השימוש בתקנות נגד ישראלי
מודה ומתוודה – נפלתי. צריך היה להיות "ישראלים סוג א".
על טכנולוגיה אני כותב לכלכליסט, על כלכלה לנענע. אני מתקשה למצוא חומר ראוי גם כך.
איך מוצאים את כתיבתך בנענע?
(הוספתי את הטור הטכנולוגי שלך לRSS שלי הייתי רוצה לעשות דבר דומה לגבי הכתיבה שלך בנענע)
אני חייב להודות לך ולומר שאני מאושר על עונג הקריאה היומי שנפל בחלקי כתוצאה מההתערבות שלך עם עצמך. הלוואי שתזכה ל-300 צימוקים בגן עדן רק על המרגליות שהפקת החודש.
אכן ואכן.
תודה :-). החודש עוד ארוך, ארוך.
הו כן.
יש לי רק בעייה אחת: אני מרגישה כאילו אני שודדת את עמלך כשאני קוראת תכנים כאלה מבלי לשלם עליהם. אולי תעשה מגבית חצי-שנתית, כמו שגרינוולד עושה? אם יש תוכן *אחד* באינטרנט שאני מוכנה לשלם עליו, אתה כותב אותו.
שונרא, מי מונע ממך לשלם? יש קישור בשם "מלאו כיסי טבק" בצד שמאל.
טבק ואלכוהול קטלו כמה וכמה מהאנשים הקרובים לי ביותר. הייתי מעדיפה שלא להרעיל את יוסי, הוא חביב עלי ביותר.
תשלמי למיברג.
את זה אני כבר עושה, וגם הבהרתי למיברג את הסיבה לכך שהוא מקבל תשלום ממני.
(יש פה ושם גם ניצוצות אחרים ב"אחר", אבל כל עוד הוא מפרסם את כתביו של יוסי, יש לו אותי כמנוייה.)
גם אני משלם למיברג בגלל יוסי. את מיברג הפסקתי לקרוא.
מדינה יהודית ודמוקרטית – יהודית לערבים ודמוקרטית ליהודים
כבר זמן רב שאני חושב שקמפיין לביטול "שעת החירום" הוא הדבר הראוי כעת בשמאל (ואף במרכז ובימין הדמוקרטיים), ושיש לדבר כזה פוטנציאל רב.
נו באמת…
חוקים נועדו להסדיר התנהגות חברתית.
כל החוקים שאנחנו מכירים נוצרו לאחר שמישהו עשה מעשה.
לא נראה לי שיש נציג ציבור דמוקרטי שחזה אפשרות שעמו ששולט בארץ יחשוש מאזרח או תושב של עם אחר שמנסה לפגוע בסיכויים לשרוד כנגד מלחמה או שטף אלימות.
אנחנו מספיק מפוכחים לדעת שכל ארגון המודיעין והביון בעולם לא באמת סופרים את החוק.
זה גם נכון שחלק מהחוקים במדינה לא קשור למציאות.
יכול להיות שלאיש אין כוונה רעה ופשוט נעשה כאן עוול.
אבל להגיד שהחוקים והתקנות לא תקינים לנוכח מה שתיארת בעצמך בכמה מקומות בצורה לא רעה…
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?page_id=124
זה כמו לצעוק זאב זאב כשמדובר בלהקת נמרים.
מה שייכות הבעיות של האיסלאם הקיצוני לתקנות שעת חירום?
זה בדיוק הנקודה עם הבלוג שלך – הוא הפך ליותר אמין ורציני מכל העיתונים שנשלטים על ידי דובר צהל.
אתה מקור מידע למה שבאמת מתרחש כאן, וכמו קוראים רבים, גם אני סבור שזה מאוד לא נעים לגלות שקצת עבדו עלי כשהייתי ילד: מתברר שזה הרבה יותר קרוב לאפרטהייד מאשר לדמוקרטיה.
אחלה כרגיל
רק הערה – המשפט האחרון בפסקה הלפני אחרונה לא מאוד ברור תחבירית.
אם אני תורמת לבלוג ואחר כך קונה באיקאה, אני יכולה להגיד שיש לבלוג קשרים כלכליים עם ארגונים בשבדיה?