מתחפשים לליברלים: פוסט ליום האשה הבינלאומי
בשנים האחרונות נפוץ בקרב מקדמי הטוטאליטריות טריק ייחודי: הם אומרים שבעצם אילוצם לפעול לפי קודים ליברליים, יש דיכוי. הם משתמשים בלקסיקון של זכויות האדם כנגד עצמן, במיוחד בתפיסה של זכויות קולקטיביות. התרגיל לא חדש במיוחד: כבר בשנות השלושים של המאה ה-20, ג'נטלמניים דרומיים טענו לזכות קיומה של "דרך החיים הדרומית", שמבוססת על אביריות מיושנת, אהדה לכפריות וסלידה מעירוניות, רדניקיות עדינה ו"שמירה על השחורים במקומם". הם לא אהבו לינצ'ים, הם היו עדינים מדי, אבל הם סיפקו לתופעה של הלינצ'ים את התחמושת האינטלקטואלית.
יש שיטה בדוקה לזהות מה עומד מאחורי תביעות שהן לכאורה לזכויות אדם: יחסו של התובע לנשים. כשמישהו מדבר על זכויות מוסלמים אבל בו זמנית מגן על התביעה לחבישת רעלה – אמצעי מובהק לדיכויין של נשים – כ"שמירה על זהות תרבותית", די ברור מה עומד מאחורי התביעות שלו. כשמתנחלים מדברים על זכויות אדם – בין השאר באמצעות הארגון הגרוטסקי ל"זכויות אדם ביש"ע" – אבל בו זמנית מסרבים לשרת עם חיילות או לקבל מהן הוראות בצבא, לאף אחד אין ספקות מאיפה הם באים.
זכויות הנשים הן אחד החלקים החדשים יותר של התנועה לזכויות האזרח. אפשר, אמנם, למצוא מבשרים במאה ה-19 או אפילו במאה ה-18 (המכתב המפורסם של אביגייל אדמס), אבל זכויות הצבעה הוענקו לנשים לאט ובמאוחר במאה העשרים, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. התנועה לשחרור האשה הגיעה לשיאה אפילו אחרי התנועה לשוויון השחורים בארה"ב.
"האשה היא הכושון של העולם," שר לנון בתחילת שנות השבעים. בישראל יש מי שרוצה להחזיר אותה אחורה, לתקופת חוקי ג'ים קרואו בדרום. בג"צ עדיין דן, מזה זמן רב, בעתירה שמיועדת לאסור על הפעלת "קווי מהדרין", שם נקי לשרץ של קווים שמטרתם השפלת נשים. ישראל כץ, שמקפיד לרשום את שמו לדראון בכל תפקיד שהוא ממלא, הגדיש את הסאה וכנראה הצליח לוודא ששמו יירשם בהיסטוריה, כשהודיע לאחרונה לבג"צ שמשרדו לא מתנגד למנהג המגונה הזה, כל זמן שהוא לא מעוגן בחקיקה ו"יתבצע בהסכמה".
אלא, כמובן, שבחרדים עסקינן, ואין שום שאלה של הסכמה. החרדים – חסידים, ליתר דיוק, הפלג המפגר יותר והאלים יותר של החרדים – מפעילים איומים ואלימות על נשים או גברים שמסרבים לדעת את מקומם. כפי שכתב היטב שחר אילן בפוסט מוצלח במיוחד, להפרדה בין נשים וגברים אין שום תקדים הלכתי. בערים שבהן רוב החרדים הם ליטאים, אין הפרדה. הסיבה לכך פשוטה מאד: אם גדולי ההלכה של הדורות הקודמים יכלו לנסוע באוטובוסים עם נשים, גם בטלני הישיבות של היום יכולים. אני זוכר היטב סיפור של אחד הר"מים שלי, הרב מנשה רשובסקי, על ראש הישיבה שלו – ישיבת חברון? לא בטוח – שכאשר התיישבה לידו אשה נאה בלבוש בלתי צנוע, הוא בירך אותה לשלום, קם – וירד מהאוטובוס. "יבוא עוד אוטובוס", הוא אמר. את החומרות שלו הוא הטיל על עצמו, והוא גם הקפיד שלא לפגוע ברגשותיה של הנוסעת.
שום דבר מזה לא נשאר בתפיסת קווי המהדרין, רק התפיסה של השפלת האשה – הושבתה מאחור. בסוף השבוע, פרסמה "נעמי בן עמי" – אם היא אכן קיימת; השם הזה מופיע בגוגל כשמה של מנהלת "נתיב", ובעליל לא מדובר באותה אשה, אם אכן באשה מדובר – מאמר בוויינט, שבו ניסתה להגן על "קווי המהדרין". מדובר בדמות מפוקפקת, שמתיימרת לדבר בשם עמותה או אגודה שאין לה כל זכר – "שדולת הנשים העולמית למען התחבורה המוסדרת" – וב"חדרי חרדים" נטען שמדובר בהמצאה של חסידות גור, הפסיכית שבין החסידויות בכל הקשור למעמד נשים.
מדובר, אם כן, במאמר תעמולה מובהק. "בן עמי" טוענת כמה טענות: ראשית, יש בעולם נוהג של הפרדה בין גברים ונשים בתחבורה ציבורית, בכלל זה במדינות דמוקרטיות; שנית, ההפרדה היא למטרת הגנה על הנשים מפני הטרדה מינית; שלישית, לאף אחד לא היו תלונות על ההפרדה בישראל עד שהגיעו "רפורמיות" ואנשי "הקרן החדשה לישראל"; רביעית, ביטול ההפרדה יסכן משרות של עובדים בחברות תחבורה ויוביל להעלאת פליטת גזי החממה.
הרשו לי לא להתייחס לטיעון הרביעי. נתחיל עם הראשון. קרונות לנשים בלבד אכן קיימים ביפן, דרום קוריאה, מצרים, הודו, טאיוואן, ברזיל, הפיליפינים, דובאי ובלארוס. בניגוד לטענתה של "בן עמי", לא מצאתי אזכורים לקרונות רכבת נפרדים או אוטובוסים נפרדים בארה"ב, צרפת, ספרד ויוון; סביר להניח שמדובר בשקר חרדי, מעורבב בקצת אמת להגברת אפקט התעמולה.
בטיעון השני "בן עמי" נופלת. היא מתארת מצב של קרונות ואוטובסים נפרדים לנשים. זה לא המצב בישראל: גברים ונשים נוסעים באותו כלי רכב, והנשים אמורות לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס. הסיבה לקרונות נפרדים ביפן היא תופעה רחבת היקף של הטרדה מינית של נשים על ידי סוטים בקרונות הצפופים – כמו גם תופעה של האשמות שווא בהטרדה – ובכלל לא בטוח שזו התשובה הנכונה לבעיה. לא כל היפנים מסכימים עם רעיון ההפרדה; יש הרואים בו חרפה.
אבל כאן השקר: "קווי המהדרין" לא מיועדים לבלום הטרדה של נשים על ידי גברים. כמובן, מאחר ומדובר בגברים חרדים, ששיעור העבירות המיניות שלהם גבוה במובהק מהמקובל באוכלוסיה, החשש הזה לא בלתי סביר; אבל ההפרדה מיועדת למשהו אחר לגמרי – למנוע מהגבר החרדי לסבול ממראה של אשה, העשוי להביא להתפרצות היצר הרע שלו. כלומר, המטרה היא לשמור על הפרדה משום שאשה, "חמת מלאה צואה ופיה מלא דם והכל רצין אחריה" (תמיד טוב לצטט את חוכמת היהדות), היא מפתה וטמאה מעצם קיומה. אם הבעיה היתה הטרדה מינית, לא היתה לחסידים בעיה שהנשים ישבו בראש האוטובוס והגברים בסופו. העובדה שהן יושבות מאחור – העובדה שאף אחד לא שקל להציע היפוך – מעידה גם על כוונה להשפילן, להחזירן למקומן ההיסטורי.
כדי לחזק את הטענה השקרית, מצטטת "בן עמי" מסמך כלשהו של הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה, בו לכאורה נכתב ש-60% מהנשים חוו הטרדה מינית בתחבורה הציבורית או היו עדות לה. שוב, ערבוב אמת בשקר: המסמך הממשלתי מעלה נתון מזעזע – 25% מהנשים חוו הטרדה מינית, ו-20% היו עדות לה – אבל זה לא בדיוק אותו הדבר.
אפשר היה לעצור את הפוסט כאן, אבל לא. "בן עמי" טוענת שעצם המחאה כנגד "קווי המהדרין" – שנמשכת, ברמות שונות, מימי הקמתם – היא תופעה חדשה, יציר כפיהן של "רפורמיות" ו"ארגוני נשים", בשליחות הקרן החדשה לישראל. התלונה האחרונה היא כנראה נסיון לעלות על רכבת השקרים של בן כספית ו"אם תרצו"; שאר הטענה היא העתק, אחד לאחד, של טענותיהם של הדרומיים במדינות ג'ים קרואו: שהשחורים בעצם מרוצים ממצבם, ושרק המלומדים שבהם, מוסתים על ידי גורמים מבחוץ, מעוררים צרות.
מ.ש.ל.
(יוסי גורביץ)
לפעמים אני קורא פוסט שלך וחושב שראוי ללמד אותו בבתי ספר. זה בהחלט אחד מהם.
תודה.
האם במדינות בהם ישנם קרונות נפרדים לנשים, נאסר על נשים בכל זאת לשבת בקרונות שאינם נפרדים? הרי אילו מדובר בהגנה מפני הטרדה מינית, הגיוני שאישה תוכל לבחור אם היא מעוניינת בה או לא.
עד כמה שהבנתי, אתה צודק. נקודה טובה.
אם לאישה מותר לבחור והגבר מוגבל לקרון אחד מסויים, זה נשמע לי כמו חזרה למצב גרוע יותר
לא לקרון אחד, אלא לכל הקרונות מלבד בודדים. ולמה זה מצב גרוע? הגברים מטרידים מינית את הנשים. לא להפך.
לאישה מותר לבחור.
האמת שביפן יש גם תופעה רחבה של האשמות שווא כלפיי גברים, אז זה טיפה יותר מסובך.
זהו, שהאפליה היא גם כלפי הגברים שאינם מטרידים.
ביפן, בערים הגדולות, יש קרון אחד בכל רכבת (בחלק מהקווים בלבד) ששמור לנשים בשעות העומס. העומס ברכבות (התחתיות והעליות) ביפן בשעות הלחץ הוא אדיר, אנשים נדחפים אחד על השני, ויש נשים רבות שזה מפריע להן (גם בלי האלמנט הנוסף של שיעור ההטרדות המיניות הגדול ביפן).
כמובן שהאישה יכולה לשבת בכל קרון, ולכן מדובר בעצם אך ורק בהגבלה על הגברים. כמו כן, כשאין עומס אז ההגבלה יורדת וכל אחד יכול לשבת היכן שהוא רוצה.
בהודו הבחירה אם ליסוע בקרון נשים או בקרון מעורב נמצאת בידי האישה עצמה וזה הבדל גדול, אפילו במדינה מפגרת כ"כ כמו הודו בכל מה שקשור למעמד האישה ולמעמדות בכלל.
מלבד זאת, בהרבה אכסניות נוער במערב מציעים dormitory לנשים בלבד. שוב, הבחירה נשארת בידי האישה וברצותה יכולה גם לקחת מיטה בחדר מעורב.
מסכים איתך לחלוטין, אבל למה לערבב שמחה בשמחה? יש חרדים מתנחלים אך לא כל מתנחל הוא חרדי או חרד"לניק. יש מתנחלים דתיים ואפילו, שומו שמיים, מתנחלים חילוניים.
למה תמיד לערבב את יושבי גבעות יהודה ושומרון וכלל הציבור הדתי לאומי?
איפה ראית ערבוב כזה?
פסקה שנייה: "מתנחלים מדברים..", "בו בזמן מסרבים לשרת עם חיילות.."
אין ספק שמתנחלים עושים גם את זה וגם את זה.
זה כהדגמה לכלל. שים לב שהוזכרו גם מטיפים מוסלמים, עד כמה שחברתם לא נעימה לחובשי כיפות.
כמו שאמרתי, לא כל מתנחל הוא דתי ולא כל דתי מתנחל.
מה גם שדתיים רבים משרתים עם חיילות – רק החלק היותר בדלני-חרדי מתנגד לכך.
מעניין אם בן-עמי נהנת מהיחס המושפל לה היא זוכה ע"י ההלכה עליה היא כה מגנה.
מעניין גם מדוע העותרות ספציפיות רפורמיות (כינוי הגנאי לכל יהודי מסורתי-קונסרבטיבי, רפורמי, רה-קונסטרקשוניסט וכד') הוזכרו כאן בתור הנוראיות שמבשרות, חלילה, קידמה כלשהי שבאה אך ורק לטובתה.
מוזר לי הניסיון שלה לירות למין שלה בברכיים.
קטונתי, בכל אופן.
אני כלל לא אופתע אם אין אשה כזו, ושמדובר בגבר חרדי מתחזה.
איזה סיבה יש לך לחשוד בזה. לא נשמע מופרך שיש אישה חרדית שתומכת בהפרדה.
ממה שאני מכיר בהודו, שם יש קרונות רכבת נפרדים לנשים, אין שום חובה על הנשים לנסוע דווקא בהם. מדובר בשירות שנועד לעזור לנשים המעוניינות בכך להימנע מהתחככות בגברים ברכבות העמוסות עד להתפקע.
הרשו לי דווקא כן להתייחס לטיעון הרביעי…
"ביטול ההפרדה יסכן משרות של עובדים בחברות תחבורה ויוביל להעלאת פליטת גזי החממה"
בשורה התחתונה אני נגד הטיעון הזה. אבל יוסי דווקא לא כל כך היה נגד הטיעון הזה בטור הטכנולוגי שלו בכלכליסט מהיום (איזה צירוף מקרים) http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3395164,00.html
בקטע על האתר ארס טכניקה:
"כאשר המשתמש נכנס לעמודיו של אתר, אבל חוסם את הפרסומות שלו, הוא מנצל את משאבי האתר ועולה לו כסף, אבל לא מכניס לו קופיקה שחוקה. כפי שאומרים בבלוג, הדבר פשוט מביא לפיטוריהם של אנשים. חד וחלק. אם הפרסומות של האתר לא מוצאות חן בעיניך, הפסק לבקר בו."
נכון שיוסי גם לא בדיוק היה בעד. הוא ציטט את ארס טכניקה. אבל הוא בטח לא דחה את הטיעון הזה בלי בכלל לדון בו. אז למה כשזה מגיע לנהגים של אוטובוסים חרדיים אין מה לדון?
טיעון מהסוג הזה מופיע תמיד בדיון על הורדת מוזיקה וסרטים: אם כולם יורידו, זה יפגע בתעשיית המוזיקה ויגרום לפיטוריהם של הרבה אנשים. בדיון הזה, יוסי (לדעתי בגלל הזדהותו עם יצרני התוכן) תמיד בעד הטיעון הזה. אני (בגלל הזדהותי עם מפירי זכויות היוצרים, אלה שיוסי תמיד מכנה [בטעות] "גנבי תוכן") בדרך כלל נגד. מכל מקום, בטח שיש מקום לדיון.
אם יבוטלו קווי ההפרדה, אז יקרה אחד משני דברים: או שתקום מערכת תחבורה ציבורית חלופית לחרדים, שתעסיק לא פחות נהגים מאשר אגד היום, או שהחרדים ימשיכו לנסוע בתחבורה ציבורית כמו שהם נסעו עד עכשיו. בכל מקרה, כמות הנהגים לא תפחת.
מה שאהרן אמר.
מעבר לזה, הטיעון שיפוטרו עובדים בגלל הפסקת ההפרדה בקווים הוא א. שטותי. החרדים לא יפסיקו לנסוע בתחבורה ציבורית אם ההפרדה תופסק; לכל היותר כמה מאות מהם יעשו זאת. ב. לא מוסרי. זה לא טיעון שבגללו מסכימים להשפלה של 51% מהאוכלוסיה.
מה שעניתי לאהרן.
מסכים שהטיעון הוא שטותי. את מה שכתבת בתגובה היית צריך לכתוב ישר בפוסט שלך, במקום לנפנף את הטיעון הזה.
אפרופו בן כספית, שמעתי שהוא מפרסם עכשיו עוד "דו"ח". לפיו, תקשיבו טוב: הקרן החדשה מנסה להחליש את צה"ל באמצעות קידום שוויון לנשים בצבא.
נראה שההתחרפנות הקולקטיבית בעיצומה.
בשירותי בצבא דווקא נתקלתי בדו"ח ישן שאמר בדיוק את אותו הדבר, לא לגבי הקרן החדשה אבל לגבי גורמים מסוימים שבוחרים בדרך הזאת כדי להחליש את הצבא.
דווקא מסכים, יוצאו הנשים מהצבא לאלתר.
למה הן צריכות לסבול בגלל הרשעות והטמטום של המין הגברי?
אגב בן כספית, מסתבר שהוא נחשב לשמאלני בחוגים מסויימים: http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=84&FID=433
ראיתי, עם קצת מזל אתייחס לזה בקרוב.
הדו"ח נגד שירות נשים בצבא, שכולל פנינים כמו "זה מחליש את המיליטריזם הגברי" נדחף לצה"ל ע"י שדולה חצי-חשאית של קציני מילואים דתיים ורבני מכינות.
אם בן כספית הוא מדד להתרפנות של קולקטיב כלשהו, אז נראה שההתחרפנות הקולקטיבית נמצאת כאן לפחות מ-99.
זו נשמעת דווקא כמו הערכה סבירה
עוד בקשר לטיעון הרביעי של הדחלילה, רק לי קצת קשה לקבל טיעון סביבתי מנציגת המגזר שראשיו מונעים בעקשנות את החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, וששריפת פחים הוא ספורט עממי אצלו? (ואף מילה על "אלפי" העובדים שייפוטרו כי כמה מאות גברים יאלצו ללכת ברגל)
וחוצמזה, נכון שישראל כץ רושם את מקומו לדראון עולם בדפי ההיסטוריה, אבל איזה עוד אפשרויות יש לך להרשם בהיסטוריה כשאתה ישראל כץ?
צוחק בקול רם מהמשפט האחרון! D:
האמת שבין כל היריות-באפלה של כ"ץ יצא לו גם משהו טוב פעם – הסדרת החובה של אוטובוסים בין עירוניים לשאת אופניים ללא תוספת תשלום.
איזה הערה מוזרה, מי ידרוש תוספת תשלום על אחסון האופניים בתא המטען?
אגד. וכל נושא האופניים (המתקפלים או לא מתקפלים) מאד בעייתי ולא-מוסר.
<code<
I've always paid half ticket price for my bicycle. What's so wrong about it?
כתוב "מוסר" היה צריך להיות "מוסדר".
האמת אני מוכן לשלם, אם כי זה הופך את השימוש להרבה פחות כדאי כלכלית (וסתם מתסכל). הבעיה היותר חמורה היא שלא היו תקנות מחייבות. גם היום לא ברור מה המצב באוטובוסים שאינם בין-עירוניים.
מה ההיגיון בזה? לא הבנתי מה ההבדל בין אופניים למישהו ששם בתא המטען מספר תיקים גדולים.
אני מניח שהרעיון הוא לעודד אנשים לא להכניס רכב לעיר. ההנחה, הקצת בעייתית לדעתי, היא שאנשים ייסעו ברכבת או באוטובוס בין עירוני ובעיר יסתובבו עם האופניים וכך יוקל על העומס בעיר.
אה, מצטער, הבנתי את השאלה לא נכון.
אור, לא מבין למה זה בעייתי. אני עושה את זה (עם אופנים מתקפלים) וגם השפעתי על חבר מהעבודה לנהוג בצורה דומה (אם כי בסוף הוא נשבר וקנה רכב (*) ). בפאריז יש פרוייקט די מצליח של אופניים להשכרה לפי שעה, ובאירופה יש קרונות רכבת עם מקום לאופניים, דבר שמאד חסר בארץ.
בכל מקרה, המודעות לאפשרויות כאלה עלתה מאד ואני מניח שאם התנאים ישופרו, גם אנשים שלא חשבו על זה עד היום יתחילו לשקול בחיוב. תשתית נוחה מעודדת שימוש.
(*) הוא דוס עם כמה ילדים, הרכב שלו עונה בדיוק להגדרה הזאת: http://www.dorbanot.com/?p=13335
אה, התפיסה עצמה לא בעייתית. סתם ההרגשה שלי שהסיכויים שזה יתפוס בקנה מידה גדול נמוכים. אמנם, זו הרגשה לא מבוססת, אבל אם כבר הייתי רוצה לראות השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית עירונית יעילה.
בתור קורא אדוק של הטור בכלכליסט, (וקצת יותר מזה למען האמת), אני מרשה לעצמי להתערב.
הטיעון נגד מורידי הקבצים ("גנבי התוכן") אינו בכך שהם עלולים לפגוע בפרנסתם של אנשי תעשיית המוזיקה או בגופים כלכליים אחרים, אלא על עצם היותם "גנבים" – משתמשים ביצירה של אחרים ללא רשותם ובלי לתגמל אותם על כך. כשזה נוגע לתעשיית המוזיקה והסרטים עצמה – "דו"ח טכנולוגי" לא מהסס לתקוף גם אותה, על הבריונות והצביעות של אנשיה (לדוגמה – http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3391274,00.html).
בקשר לאייטם על ארס טכניקה – באופן נדיר במיוחד, יוסי כמעט לא נקט בו עמדה, וזה יהיה דחוק מאוד לטעון שהצגת העמדה של ארס טכניקה בלי לבקר אותה היא הסכמה איתה.
נראה לי שכולם כאן יסכימו שאין בסיס לטיעון ששוקל זה כנגד זה פרנסה של כמה נהגי אוטובוס חרדים לאוכלוסיה שלמה שמוצאת את עצמה מופלית לרעה ומושפלת יום יום. מה שבאתי לומר זה שחוסר הבנה של טיעונים מורכבים מוליד הרבה פעמים את המסקנה שיש בהם סתירה פנימית, והניסיון שלך להראות שהעמדות של כותב הבלוג הזה אינן עקביות עם אלה שהוא מציג במסגרת אחרת שהוא כותב בה נכשל.
(אמורה להיות תגובה לא.כ)
בתור קורא גם כן אדוק של הטור בכלכליסט, וקורא אדוק של כל התייחסות ברשת (בעברית וגם קצת באנגלית) לנושא של הורדת קבצים, אני מרשה לעצמי להתעקש. הטיעונים נגד מורידי קבצים הם רבים, ואחד מהם הוא בפירוש כן ששמיעת שירים בלי לשלם עליהם פוגעת בפרנסתם של האמנים והתעשייה הנלווית (ובסרטים, התעשייה הנלווית כוללת הרבה יותר תפקידים מסביב). אם תכריחו אותי אני גם אצא למסע חיפוש בגוגל ואביא לכם לינקים רבים ככל שתרצו להוכיח שהטיעון הזה עולה תמיד. כולל לינקים לכתבות או טורים של יוסי.
כמו שניסיתי להגיד, השאלה היא לא אם הטיעון הזה נכון או שהוא אינו נכון (לדעתי בגדול הוא לא נכון, אבל זה לא העניין). העניין הוא שלא ברור למה לפסול על הסף את הדיון בו. בפוסט הזה יוסי פסל על הסף את הדיון בו. לעומת זאת בטור בכלכליסט הוא לא פסל על הסף את הדיון בו. נכון שהוא לא אמר את עמדתו בטיעון הזה, אבל כפי שאמרתי זו לא הנקודה. הנקודה היא שבטור בכלכליסט הוא כן חושב שצריך להתייחס לטיעון הזה.
נפגעתי מהנסיון להציג אותי כמי שאינו מבין טיעונים מורכבים.
לא היתה כוונה לפגוע, אלא להעמיד דברים על דיוקם.
אתה צודק שבהקשר של תעשיית המוזיקה והסרטים הטיעון לגבי הפגיעה בפרנסה בעקבות שיתוף קבצים נפוץ יותר וראוי להתייחסות, אבל קשה להשוות בין אלפי המועסקים בתעשיות אלה ובין כמה נהגי אוטובוס בודדים (אני לא מכיר את המספרים, אבל קשה לי להאמין שזה יותר מכמה עשרות) שמתפרנסים מקווי ההפרדה.
שוב – גם כאן וגם כאן אני לא מסכים לטיעון הזה, אבל יותר קל להתעלם ממנו כשמדובר בכבודן של הנשים החרדיות לעומת סיכויי פרנסתם של כמה נהגים (שאני מניח שבין כה מועסקים בחברות פרטיות, ובמקרה שיבוטלו קווי ההפרדה פשוט יועברו למשימות אחרות), מאשר זכותם של הגולשים לשמוע איזה מוזיקה שבא להם ואילו סרטים שמתחשק להם בלי לשלם עבורם – שעומדת כנגד תעשיות של מיליארדים, ומספר מועסקים בהתאם.
ואני לא הבנתי משרתו של מי אמורה להיות תלויה בהפרדה.
גם לי זה לא ברור. אולי דמגוגים מעצבנים שכותבים בווינט?
או שכבר הכשירו שורה של מפקחי הפרדה שעלולים להיות מחוסרי עבודה
הלינק ל'קיים ביפן' לא עובד.
תוקן, תודה.
יוסי, כתבת "אבל בו זמנית מסרבים לשרת עם חיילות או לקבל מהן הוראות בצבא", תוכל להפנות אותי למקרה שבו חיילים מסרבים לקבל הוראות מחיילות?
תודה
בשמחה.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/693/232.html
וברמה הפרקטית של יישום החוק – נשים קשישות או הרות אמורות להעביר נסיעה בעמידה – גם כשיש מקומות ישיבה פנויים ב'צד הגברי'. ולחילופין גברים קשישים או סתם אנשים עייפים אחרי יום עבודה – יאלצו לנסוע בעמידה גם כשיש מקום פנוי בירכתי האוטובוס. (בעצם אם במגזר החרדי עסקינן, מדובר בדר"כ בנשים תשושות אחרי יום עבודה..)
ובכלל לגירסת המורים שלי בביצפר – יהדות פירושה הומניות וסוציאליזם שהקדים את זמנו. נו, אז הם טעו.קורה.
יהדות היא אכן הומניות וסוציאליזם שהקדים את זמנו. רק שיש פלג גדול שבכוונה חוזר אחורה.
יהדות היא הרבה דברים סותרים לחלוטין.
למרות שלא יכולתי להסכים יותר לרוח הדברים וכאמור "יש ללמד בבתי ספר" את הפוסט שלך, כמה דברים קטנטנים:
– אתה (או למעשה אותו כותב מסתורי המכנה עצמו "נעמי בן-עמי") מתייחס ליפאן, קוריאה וכו' – אבל במדינות אלו נשים לא חייבות לשבת בקרון לנשים בלבד. ניתנת להן הבחירה, בדיוק כמו שניתנת לנשים (חילוניות) הבחירה ללכת לבריכת שחייה בשעה שמיועדת לנשים בלבד, או ללכת עם הבעל/חבר בשעה "מעורבת". ב"קווי מהדרין" אין לנשים בחירה – כולל חילוניות שצריכות לנסוע בקו הזה. אם הן לא רוצות לחטוף מכות וקללות (ר' הפוסט של שחר אילן באותו נושא), הן תשבנה מאחור.
– הפתיח שלך יפה ונשמע הגיוני, אבל לא יכול להיות מצב הפוך? של אדם שמכתיר עצמו "פמיניסט" ומצדד בזכויות נשים, אבל איכשהו שוכח את ה(א)נשים "בצד השני"? הייתי יכולה לחשוב על כמה נשים שנחשבות לחלוצות פמיניסטיות בישראל שמתאימות להגדרה, נגיד מניה שוחט (לא, אל תתנפלו עלי בהרצאות היסטוריות ששוחט לא הייתה פמיניסטית אמיתית, אני לא מומחית לקורות שוחט).
לפחות דבר אחד יצא טוב מקווי המהדרין. אנחנו יכולות להבין כמה מדהימה הייתה רוזה פארקס על בשרנו.
OK, ראיתי שיש דיון ארוך בנושא הנקודה הראשונה שלי. לקרוא עד הסוף פעם הבאה, סליחה…
אני חושב שהדרישה שמישהו יקרא לא רק את הפוסט, אלא גם את כל התגובות, היא מוגזמת משהו.
"לפחות דבר אחד יצא טוב מקווי המהדרין. אנחנו יכולות להבין כמה מדהימה הייתה רוזה פארקס על בשרנו."
עם כל הכבוד, ויש כבוד, לרוזה פרקס, היא לא קמה יום אחד בבוקר וחטפה את הג'ננה והחליטה שזהו, היא לא קמה יותר.
יש לזכור שהיא היתה המזכירה של הסניף של ה NAACP המקומי במונטגומרי, ולמרות שהיא עשתה את המעשה כאזרח פרטי (ועל כך הכבוד), היא ידעה שיהיה לה את הגב של הארגון. וזה חשוב – לדעת שיש מי שיגבה אותך.
וזה מביא אותי לשאלה הבאה: למה לאות מחאה קבוצות של חילוניות וחילונים (רצוי גברתנים) לא יעלו על אותם אוטובוסים ויעמדו על זכותם הבסיסית לשבת איפה שמתחשק להם? עד כמה שידוע לי אין שום מניעה על שום אדם להשתמש בתחבורה ציבורית בכל מקום בארהע"ק תותב"א.
אגב, ציטוט מהזכרון, קראתי פעם שרוזה פארקס נבחרה בכוונה להיות לסמל. היתה מועמדת אחרת שגם היא היתה שחורה אבל היא היתה אם חד-הורית (פשע לא-יסולח באותה תקופה) וידעו שיתחמקו מדיון במעשה שלה ע"י רצח-אופי ובכך יסיטו את הנושא.
שים לב, תומכי "התערבות" מוצגים אצלם כנחש שמנצח על "תזמורת של השטן":
http://imgur.com/gqESI.jpg
טים, העברתי את הקישור לאתר 'דעת אמת' , הם רוצים לדעת מה המקור שלו כדי להשתמש בתמונה וחוששים שמא זו פרובוקציה. יש לך מושג מי עומד מאחורי התמונה הזאת?
הנה מישהי שכן מזדהה בשמה :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3796605,00.html