הבהמה הדביקה את הכנסת
אחרי שהאתון הרשמית של צה"ל, האלוף אלעזר שטרן, הודיע שלא היו מספיק הלוויות בתל אביב, ושאין עיר בישראל שיכולה להרשות לעצמה לחיות בלי הרוגים בירוק; אחרי שניפחו מכלום היסטריה על "השתמטות"; אחרי שמתנגדי המיליטריזם הותקפו פיזית; אחרי שהודיעו לנו שהחיילים יקבלו תעודות שחרור בצבעים שונים, על פי טיב שירותם, ושתעודות אלה אמורות לקבוע את עתידם; אחרי שהוחלט שגם מי שקודם לכן לא התאימו לכך, ישרתו מעתה בחזית, ושנשקל גיוסם של אוטיסטים, משותקי מוחין וחרשים; אחרי שמפקד בית הספר לקצינים הודיע כי מי שיכול להיות קצין ואינו רוצה הוא פושע – עכשיו גם יינתן העונש.
חבר הכנסת איתן כבל, בעוונותינו מזכ"ל מפלגת העבודה, יידה בסוף השבוע אבן בליסטרא כבדה בדמוקרטיה הישראלית. בהצעת חוק שזומם כבל, יחד עם הבהמה הירוקה ומשרד הבטחון, יוגדרו רשמית סוגי אזרחות שונים בישראל.
במקום העליון יעמדו חיילים. מי שיימצא בלתי ראוי לשרת כחייל, יידרש לשרת שירות לאומי. מי שלא ישרת בצה"ל ולא ישרת שירות לאומי, תשלל ממנו זכות ההצבעה, הוא לא יוכל לקבל רשיון נהיגה, ולא יוכל ללמוד רפואה או פסיכולוגיה. יש להניח שכאשר תעלה רשמית ההצעה בכנסת, ותגיע לוועדה עמוסת פטריוטים, ימצא מי שיציע שלילת זכויות נוספות. למשל, הזכות לעסוק במקצועות חופשיים כעריכת דין והנדסה; למשל, הזכות ללמוד באוניברסיטאות; למשל, זכותם להיות מועסקים על ידי הממשלה. הצעות כאלה כבר מנסרות בחלל האוויר, אבל טרם קודדו בחקיקה.
החוק הישראלי אינו שולל את זכות ההצבעה גם מרוצחים ואנסים. רוצח, כי ישלם את עונשו לחברה, יוכל לעסוק ברפואה – אם ימצא לקוחות – ויוכל גם לנהוג. הנה כי כן, אנו נמצאים למדים שאליבא דכבל מי שמסרב לומר "ההולכים למות יברכוך, רס"ר", נמצא בדרגה נמוכה יותר מרוצח בתו התינוקת.
על המיליטריזם הגלום בהצעה הזו – תועמלנים אנטי-ישראלים שטוענים שהמדינה הציונית היא מדינת קסרקטין ודאי חיככו ידיהם בהנאה – מיותר להרחיב את הדיבור. אבל, במחילה, ארבע נקודות אחרות.
ראשית, שהצעת החוק של כבל מעגנת את אי הרצון לשרת: היא קובעת כי "מי שאינו דתי ואינו ערבי" יהיה חייב לשרת בצה"ל. היא קובעת הבדל ברור בין דם לדם, ובין סוגי אוכלוסיות על פי אמונה דתית. בקצרה, היא נותנת לצעיר החילוני-מסורתי, זה שנושא בנטל כבר עכשיו, עילה ברורה להתחמק משירות.
הנקודה השניה – נקודה שהועלתה פה ושאני אמשיך לחזור עליה כל זמן שהבהמה ודובריה ימשיכו בשקריהם – היא שאין שום משבר מוטיווציה. הסיבה היחידה לעליה במספר הלא-מתגייסים היא עליה במספרם של החרדים – דבר שהצעת החוק של כבל במוצהר איננה פותרת. המשבר האמיתי הוא ביציאה לקצונה וליחידות קרביות, ומאחר ואי אפשר לאלץ אנשים להיות לוחמים או קצינים, הבהמה תצטרך למצוא פתרון אחר.
שלישית, על פי נתוניו של הצבא עצמו, הבלתי-מגויסים (אין דבר כזה, משתמטים) סובלים משמעותית יותר מבעיות בריאות ובעיות בריאות נפש – וזו, בסופו של דבר, הסיבה שהצבא לא גייס אותם. עכשיו כבל רוצה להקשות עליהם את חייהם עוד יותר.
ורביעית, בהנתן שאין ממשות למשבר המוטיווציה, ובהנתן שהצעת החוק של כבל לא פותרת את בעיית אי-גיוס החרדים, צריך לשאול ממה נובע מסע השיסוי של חצי השנה האחרונה שכבל הוא שיאו. הנה הצעה לפתרון החידה: דו"ח וינוגרד המתקרב יאמר דברים רעים מאד על הבהמה הירוקה, שנחשפה בקוצר טלפיה במלחמה האחרונה. הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, אחרי הכל, לא רצה להפעיל כוחות קרקע בלבנון, כי הוא ידע מה הם שווים מול אויב שמסוגל להשיב מלחמה. חלוץ, אחרי הכל, יזם את המתקפה הנואשת של 60 השעות האחרונות, הורה לקציניו לא לחלוק עליו בישיבות ממשלה, וסירב לדון בהצעת-הנגד של מופז בישיבת הממשלה האחרונה במלחמה. והכשלים של חלוץ חלחלו לכל אורך שדרת הפיקוד – אבל הם לא היו רק כשליו-שלו.
במלחמה האחרונה, התגלה צה"ל ככוח שיטור כושל, שעיקר משימותיו הם מזעור אבדותיו תוך שהעורף אמור לספוג אבידות במקומו. בשש השנים שבהן התמסר צה"ל בחדווה למשימות ציד של פלסטינים, הוא שכח כיצד להלחם. קצינים שהתאימו לפקד על פלוגה הפכו לאוגדונרים, כי אוגדות פעלו לא כאוגדות אלא כאסופה של פלוגות.
ב-30 בינואר ועדת וינוגרד תאמר כמה דברים, כנראה לא נעימים, על כל זה. הסנגוריה הצבאית נלחמה בה בשיניים ובציפורניים, והלכה לבג"צ כדי למנוע מהוועדה להדיח קצינים בכירים. כנראה שהבכירים הללו ידעו למה. ובקרוב ההמון ירצה לראות ראשים עפים; הדו"ח, שהתבשל שנה וחצי, מגיע. אז מה עושים?
מטביעים אותו ברעש. יוצרים מצג-שווא. מסיטים את האש. אומרים שהצבא נבגד על ידי אליטות צפונבוניות ששותות לאטה – ולא משנה שנתוני הצבא עצמו אומרים שרוב אלה שאינם מסיימים את שירותם מגיעים, איך לומר, לא מרמת אביב. יוצרים, בקצרה, אגדת סכין בגב ואת ההיסטריה הנלווית אליה. לא בפעם הראשונה, אגב: לאורך כל תבוסתו בלבנון (בפעם הראשונה, הכוונה) טען הצבא שהוא נכשל במשימות צבאיות טהורות משום שבעורף היתה תנועה שולית שהתנגדה למשימות הללו, ושהתנגדות זו הפכה את טובי בחורינו לערימת ג'לי נטולת מוטיבציה ויכולת תפקוד.
ציני? בהחלט. בזוי? ללא ספק. פוגע במדינה? לא נכחיש זאת. אלא שכאשר אני אומר שאהוד אולמרט, בציניות בזויה, עוקד את הדמוקרטיה הישראלית אל מזבח השרדותו האישית, רוב האנשים מהנהנים; את ההנחה שלמעלה ידחו רוב האזרחים מיד.
אבל מדוע אנו מניחים שקברניטי הבהמה ציניים פחות ממנו? מדוע כאשר שאול מופז במדים, הוא מנהיג נחוש – ומשפשט אותם הוא רכיכה חסרת חוליה? הרי מכל הרמטכ"לים ב-40 השנה האחרונות, רק אחד – משה לוי, שנפטר לאחרונה – לא הלך לפוליטיקה. מה ההבדל בין גנרל במדים לפוליטיקאי בלעדיהם?
אין הבדל, ואף פעם לא היה. אבל הבהמה בונה את עצמה על אגדת הפוליטיקאים המושחתים והגנרלים הטהורים. בניגוד לכל דבר אחר שהיא עושה, זה דווקא הצליח.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
גם דן שומרון לא הלך לפוליטיקה.
מיכאל: אהה. חוץ מהרומן המזהיר שלו עם מפלגתו הדוחה של אביגדור קהלני, שהוא ניסח את מצעה, אתה מתכוון. אה, וכהונתו הלא-פוליטית-בכלל כיו"ר ועדת ההיגוי הישראלית-פלסטינית ומעורבותו בהסכמי חברון.
דן שומרון תמך בפומבי בנתניהו.
ומשה לוי עשה מעשה נבלה אולי כמו הגנרלים כמעט – והיה יו"ר הנהלת כביש חוצה ישראל, פשע סביבתי וחברתי נוראי.
איתן כבל עשה טעות מרה בהצעה הזאת. מוטב היה אילו היה נושם עמוק וסופר עד עשר לפני שהמשיך במהלך הטיפשי הזה. יש לי הרגשה שהוא יודע מראש שההצעה הזאת תיפול והיא נועדה למטרות שבינתיים ניסתרות מעינינו. אולי הוא הקצין אותה בכוונה על מנת שנוסח ממותן יותר אכן יתקבל בסופו של דבר. אבל בכל מקרה, טעות חמורה.
הצבא ארגון כושל בעיניך? קל להגיד (במיוחד לשונא צה"ל מקצועי), אבל הכל תלוי באילו סטנדרטים אתה שופט את הצבא. אם הוא היה נבחן תחת אותם קריטריונים בהם בוחנים את כל המערכות שבשירות המדינה הצבא היה עובר בהצטיינות. משרד החינוך, משרד התחבורה, תהליך קבלת ההחלטות באוצר.
אתה מצטט הרבה את שטרן. הוא באמת טרף קל ורק מההתבטאויות האומללות שלו אפשר לפרנס בלוגיה. הוא דוגמא לקצונה הבעייתית של צה"ל במחזורי המטכ"ל האחרונים. הבעיה הזו רק תחריף לדעתי משום שהחברה שלנו, בייחוד בניה האיכותיים, נוטשת את הצבא. זה כבר לא נחשב כמו פעם, שירות הקבע. הביקורת לא הוגנת, התדמית שלילית, אתה עלול להיחשב פושע מלחמה במקומות מסויימים ולעולם לא תוכל לשבות על מנת לשפר את תנאיך. כמובן שיש גם יתרונות, אבל הם נשחקים עם הזמן.
לאנשים שאינם חובבי המערכת הצבאית ושמעולם לא שקלו קריירה כזו יש בעיה לבוא בטענות לאיכות הצבא. הצבא הוא אתם, אנחנו, רוב החברה בישראל. הצבא גרוע? אנחנו נחוצים על מנת לשפר אותו וברור שלא נגיע. מקסימום למילואים. הצבא מתעלל בערבים במחסומים? אולי זה בגלל החומר האנושי שמשרת בהם. נטשנו את הצבא, קיצצנו ואנחנו ששים לבוא בטענות.
מצב בעייתי. זה קר הולך להחמיר. נחטוף כאפות גם במלחמות הבאות.
לגבי תיאוריית הקונספירציה שלך, גורביץ, או שתציג נימוקים משכנעים, או שתתבגר.
שמרלינג – ההכרה בכך שלגופים שונים יש אינטרסים שונים וביחוד אינטרס השימור העצמי – שמשותף לכל אירגון, איננה תיאוריות קונספירציה. היא אפילו לא מתקרבת לזה.
"גם דן שומרון לא הלך לפוליטיקה." דן שומרון היה ממקימי מפלגת הדרך השלישית.
אכן, הצעת חוק מרתיחה. זו סיבה לצאת להפגין.
הלאה הפאשיזם!
שמרלינג,
אני ממש לא בטוח שבמבחן ביצועים השוואתי בין הצבא ובין משרד ממשלתי (עד כמה שניתן לקיים מבחן כזה) צה"ל ינצח. נראה לי שההנחה שלך יוצאת מאותה נקודת המוצא שיוסי תיאר: הרבה יותר מקובל בתרבות הישראלית ללכלך על "אוכלי החינם" שיושבים במשרדי הממשלה, לעיתים קרובות בצורה פרועה ומוגזמת, ובו בזמן להלל את אנשי הקבע של צה"ל.
לצה"ל יש יתרון תקציבי מובהק, אבל בו-בזמן הוא סובל מחסרון משמעותי – הוא כמעט ולא חשוף לביקורת ממלכתית או ציבורית (מסיבות מובנות. לא הייתי חושף את הצבא לחלוטין, לפחות לא באופן ציבורי). משרדי הממשלה, לעומת הצבא, פועלים תחת זכוכית מגדלת ציבורית וממלכתית, ובסופו של דבר העניין משפר את ביצועיהם. בנוסף, במשרדי הממשלה יש כח אדם שמשרת וצובר ניסיון בתפקידו במשך עשרות שנים, בעוד בצבא רוב המשרתים הם רק מעט יותר מנערים, ורוב השאר לא משרתים יותר מ-25 שנים, בוודאי שלא באותו התפקיד או באותו התחום ברצף.
כאמור, יש נטייה להשמיץ את כח האדם הממשלתי, הרבה פעמים מעבר ממה שמגיע לו. פגשתי במשרדי הממשלה, לצד הסטריאוטיפ המוכר, גם לא מעט פקידים שמסורים לתפקידם, ואפילו לשירות הציבור (כן, כן!). מזווית הראייה האישית שלי, החלמאות והשלומאליות שפגשתי בהן כמילואימניק בצה"ל עולה לאין שיעור על זו שפגשתי כאזרח הנזקק לשירות המדינה.
יוסי: מה קורה עם קורא הר.ס.ס? כבר כמה שבועות שהוא לא מעדכן.
"הצבא ארגון כושל בעיניך? קל להגיד (במיוחד לשונא צה“ל מקצועי), אבל הכל תלוי באילו סטנדרטים אתה שופט את הצבא. אם הוא היה נבחן תחת אותם קריטריונים בהם בוחנים את כל המערכות שבשירות המדינה הצבא היה עובר בהצטיינות. משרד החינוך, משרד התחבורה, תהליך קבלת ההחלטות באוצר." בהנתן שלצבא יש יותר תקציבים והרבה יותר השפעה מלכל גוף אחר, אני חולק על ההנחה שלך.
"אתה מצטט הרבה את שטרן. הוא באמת טרף קל ורק מההתבטאויות האומללות שלו אפשר לפרנס בלוגיה. הוא דוגמא לקצונה הבעייתית של צה“ל במחזורי המטכ“ל האחרונים." לא אני מיניתי את שטרן, ואני לא שר הבטחון שנמנע מלצוות עליו לסתום את הפה.
"לאנשים שאינם חובבי המערכת הצבאית ושמעולם לא שקלו קריירה כזו יש בעיה לבוא בטענות לאיכות הצבא." טענה בעייתית מאד. על פי אותו הגיון, מי שלא שקל קריירה בהוראה לא יכול לבואבטענות למורים, ומי שלא חלם להיות דוור איבד את זכותו למתוח ביקורת על דואר הצב.
"לגבי תיאוריית הקונספירציה שלך, גורביץ, או שתציג נימוקים משכנעים, או שתתבגר." מי צריך קונספירציה, כשיש את רוח המפקד? שמת לב, אגב, שמבעד לבדממת האלחוט שכפה אשכנזי על כל האלופים נשמע רק קול אחד, זה של שטרן? מקרה?
צה"ל הוא גוף פוליטי, תמיד היה גוף פוליטי. הוא אף פעם לא מסרב פקודה, אבל הוא יודע היטב איך לבצע אותה על הצד הגרוע ביותר. ראה כאן – http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=114839&sid=126
צה"ל גם רגיש מאד לעונת התקציב. הראתי כאן פעם איך איומים מצד איראן צצים, תמיד, באוגוסט-אוקטובר. הטענה שלך, על פיה הצבא נקי משיקולים של מעמדו וסמכותו, לא היתה נכונה לגבי אף ארגון בהיסטוריה – ודאי לא ארגון כוחני כמו הבהמה שלנו.
נמרוד א' ונמרוד ב' – כל מה שציינתם לא מעיד שהוא הלך לפוליטיקה. כל אחד יכול להביע תמיכה במועמד זה או אחר, או לנסח מצעים של מפלגות. זאת לא הליכה לפוליטיקה. הליכה לפוליטיקה היא הצטרפות למפלגה קיימת או הקמת מפלגה חדשה. ומעורבות בהסכמי חברון מצד רמטכ"ל בעת האינתיפאדה הראשונה, מה יכול להיות יותר מתבקש? הממשלה הייתה עושה שטות אם לא הייתה נזקקת לשירותי האיש.
מגיעה השעה שבה על כל אזרח להגדיר מהו הקו האדום מבחינתו, מהו הקש שישבור את גב הגמל ויהפוך את המדינה שלו לאויבת שלו בפועל. הקו שלי הוא זה – אם תישלל ממני זכות ההצבעה על כך שלא הייתי בצה"ל, זה יהיה היום שבו הגירה תהפוך מפנטזיה ערטילאית לתהליך ממשי. לא אחיה במדינה פשיסטית. ודווקא בתקופה שנראה שעניינים משתפרים מבחינה אישית, אעזוב הכל ואקדיש את כל מרצי לבריחה. לא אחיה במדינה פשיסטית. לעולם.
ספייסמונקי, האם מדינת ישראל היתה נראית לך פשיסטית לו היית ערבי עם תעודת זהות כחולה?
אם לא, למה לא? (כלומר, מהי הגדרת פשיזם מבחינתך)
ואם כן, למה יש הבדל כאשר המדינה היא פשיסטית לערבים אך דמוקרטית ליהודים?
"כל בעלי החיים שווים. אבל יש כאלו ששווים יותר"
אני קורא בבלוג הזה תקופה ארוכה, מר גורביץ' היקר, אבל הפעם לא יכולתי להתאפק להגיב
בתור סדירניק, אני מתבייש בצבא שלי, מתבייש במפקדים הבכירים שלי (למשל אותו ראש אכא)
ואחרי המהלכים העתידיים כמו תעודות שחרור שונות, גיוסם של מוגבלים (לא חס וחלילה כי הבעיה היא בהם), אני מתבייש ומפחד מהמצב שבו האנשים האלו מפקדים עליי.
שונרא,
מבחינתי ההבדל הוא שערבי עם תעודת זהות כחולה יכול לבוא לקלפי ולהצביע. אפילו אין איזשהו "מס קלפיות" שמונע ממנו בפועל להצביע, כמו שהיה בזמנו בדרום ארה"ב נגד השחורים. הערבים הישראלים הם אמנם קבוצה מופלית מוקצית, אבל הקולות שלהם נספרים. זכות הצבעה משמע הכרה בריבונות שלך כאזרח רציונלי, שמסכים למסור חלק מזכויותיו לממשל עצמי לרשימת נציגים, אשר ינהלו עבורו את טובת הכלל. העןבדה שזכות ההצבעה מוקנית לכולם משמעה שכולם אזרחים שווים, משמעה הענקת זכות שווה לכל אחד ואחת להשפיע על החיים הציבוריים. כאשר נשללת ממישהו בפועל זכות ההצבעה, הרי שבו-במקום המדינה הופכת מאגליטרית להיררכית – וזו מבחינתי ההגדרה לפשיזם. היררכיה פורמלית, ממוסדת וגלויה לעין כל היאא פשיזם. יותר מכך: מכיוון שזכות ההצבעה – הזכות להשפיע על החיים הציבורים – היא למעשה השלכה של הזכות של אדם לקבוע את גורלו, כלומר הגדרת האדם כאוטונומוי ומסוגל לממשל עצמי, הרי ששלילתה היא למעשה שלילת מעמדו של אותו אזרח כמסוגל לשלוט על עצמו. במילים אחרות – היא הופכת אותו מאזרח לנתין. עבורי, זה יהרג ובל יעבור.
ספייס מונקי, תודה על ההסבר.
עמדתי שונה: ברגע שאדם בעל אזרחות כביכול-שווה נתון לבקרה משטרתית/שב"כית עקב מוצאו הלאומי – ואילו התינוק שנולד בחדר הלידה הסמוך לא, בגלל שאמא שלו יהודייה ושל השני ערבייה – נראית לי חמורה יותר משינוי זכויות ההצבעה.
מישהו ראה עוד מאמרים על החוק הזה? מצאתי את זה רק בהארץ והצעת חוק כזאת אמורה לעורר יותר בלגן מזה או לפחות כתבות זהות בעיתונים המתחרים. משהו פה נראה מוגזם קצת או לפחות מסריח
אני כתבתי: ”לאנשים שאינם חובבי המערכת הצבאית ושמעולם לא שקלו קריירה כזו יש בעיה לבוא בטענות לאיכות הצבא.“
גורביץ ענה : "טענה בעייתית מאד. על פי אותו הגיון, מי שלא שקל קריירה בהוראה לא יכול לבואבטענות למורים, ומי שלא חלם להיות דוור איבד את זכותו למתוח ביקורת על דואר הצב."
ההבדל בין ביקורת על הדואר לבין ביקורת על הצבא הוא גדול מאוד. הדואר הוא מעסיק ככל מעסיק, לצבא מתגייסים מתוקף חוק ואין לו אפשרות לגייס עובדים מהשוק. קצינים בכירים נבחרו מתוך המאגר הקצינים הזוטרים שהיו מעוניינים להתקדם.
עכשיו, איך לעזאזל אפשר לזלזל באנשי הקבע ולהשלים עם הדימוי המאוד ירוד שיש לנו על אנשים שמשרתים בצבא הקבע, לכנות את הארגון 'הבהמה הירוקה' (אגב, יש לך משהו נגד בהמות? ) ולצפות – שאנשים איכותיים ירצו לקשור את חייהם לארגון? לא ירחק היום בו בין שורות הצבא לא יהיו קוראי בלוגים כלל. ואז מה?
כנ"ל לגבי המורים (בנוגע להערתך, גורביץ). מעמדם נשחק לחלוטין ואני לא מדבר רק על שכר. מורים רבים בארץ התרגלו לקבל איומים מתלמידים והוריהם בכל פעם שעבודתם לא נראתה להם. אין להם גב, אין להם 'כבוד'. אם יחליטו בטעות להפריד בין תלמידים בקטטה עשויים לפטר אותם. אם ינסו להעניש, על מנת לחנך, הפופולריות שלהם תרד. ההקבלה ברורה?
אסכם בזה שהביטחון והחינוך ישתפרו מאוד אם החברה תעמוד מאחוריהם.
לגבי הקונספירציה, התגובות פה למעלה פספסו את כוונתי. קונספירטיבי מידי להניח שהצבא יציף את התקשורת בטענות שגויות על מוטיבציה של 'צפונבונים' על מנת לגנוב פוקוס או לרכך את מסקנות וינוגרד. נראה לי מוגזם לחשוב שרעיון כזה עלה בראשו של שטרן או שהעניין עלה בדיון של אשכנזי עם דובר צה"ל או כל פורום אחר.
אילו רק הם היו כאלה חכמים… 🙂
אבל החברה בהחלט עומדת מאחורי צה"ל. קרא טוקבקים באתרי חדשות, תראה מה דעתו של "העם" על הצבא, ומה ההתייחסות למי שמעז לבקר אותו.
שמרלינג – לא פיספסתי את כוונתך – לך כנראה עולה תמונה בראש של ישיבה בה נערך דיון על דרך להתמודד עם מסקנות וינוגרד ומישהו מעלה החלטה כזו. זו אכן תיאוריית קונספירציה. וזה לא מה שעולה מטענתו של יוסי.
YP
איתן כבל מכחיש את הדברים שהתפרסמו בהארץ:
http://www.blacklabor.org/?p=2030