החברים של ג'ורג'

הרמטכ"ל החליט בימים האחרונים על קידומו של אל"מ איתי וירוב, לשעבר מפקד חטיבת כפיר, לדרגת תת אלוף. וירוב ימונה לתפקיד קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי.

אם השם וירוב נשמע לכם מוכר, זה משום שהוא היה הקצין הבכיר שהודה כי נתן הוראה לחייליו לענות. הוא התיר, לצורך "תשאול", "סטירה, לעיתים מכה בעורף או בחזה, לפעמים ברכיה או חניקה לצורך הרגעה." התעוררה סערה, קידומו של וירוב עוכב, והוא ננזף על ידי אלוף הפיקוד. חלפו שנתיים, והנה גם וירוב בגנרלים.

מסתבר שבצה"ל, אם אתה נותן פקודה לחיילים שלך לעבור על אמנת ז'נבה והם אכן עושים זאת – ההוראה של וירוב נחשפה בעת משפט נדיר של חיילי כפיר שעינו פלסטינים; אי אפשר לדעת כמה פלסטינים עונו בהוראותו של וירוב מבלי שנדע על כך – העונש על כך הוא לא העמדה לדין, לא הדחה משורות הצבא המוסרי יותר מהחמאס, לא הורדה בדרגה; הוא עיכוב בקידום. וכשמגיע הקידום, כפיצוי, אתה מקבל בומבה של תפקיד.

אבל זה לא כל הסיפור. כשווירוב אמר את שאמר בבית המשפט, הוא זכה להערכה מצד כתבים צבאיים וחמושים כמי ש"אומר את האמת מהשטח", בלי לטייח, לשופטים שיושבים בחדרים ממוזגים (העובדה שווירוב, כמו כל קצין בכיר, מבלה את עיקר זמנו בחדרים ממוזגים נשכחה, למרבה הנוחות). הוא נתפס כמי שהגן על חמושיו.

אבל זה לא המצב. בשקט בשקט, הרחק מהזרקורים, שינה וירוב את גרסתו. הוא זומן לעדות במשפטו של אחד החמושים האחרים, ושם – אחרי הנזיפה שספג – הוא מסר גרסה אחרת לגמרי. בית המשפט הצבאי נזף בקצינים שנזפו בו על "התערבות בהליך שיפוטי" – פעולה תמוהה כשלעצמה – ורמזו בגסות שווירוב שיקר בעדותו השניה.

אז מגן החמושים הגדול מתברר, במיטב המסורת הצה"לית מימי אפי איתם ומשפטי גבעתי, כמי שמוכן למכור את החמושים שלו במורד הנהר, אם זה רק יביא לו את האיקס הנכסף על הכתף. כדאי שהחמושים יזכרו את זה, בפעם הבאה שאיזה קצין מבטיח להם שמותר להם לבצע פשעים ושהוא יהיה שם בשבילם. וכדאי שבפעם הבאה שמישהו יגיד לכם שצה"ל הוא צבא מוסרי ושהוא מסוגל לחקור את עצמו, תצחקו לו בפרצוף.

אשר לצה"ל עצמו – הוא קידם עכשיו את הקצין שאמר בגלוי שהוא הורה לחייליו לבצע עינויים. בפעם הבאה שידלגו, בצדק, על מערכות המשפט שלו וילכו ישר להאג, בנימין גנץ מתבקש להאשים רק את עצמו.

ועוד דבר אחד: כת שליט – יש כבר מי שקרא להם "גדודי עז א דין אל שליט" – השתלטה הבוקר על אוטובוס של משפחות אסירים בטחוניים ומנעה ממנו להגיע לכלא, לפגישה הנכספת. חלק מהאסירים הבטחוניים הם ודאי אנשים נתעבים. חלקם, ללא ספק, הם לוחמי חירות. תומכי שליט העדיפו היום לגרום סבל נפשי לילדיהם של אנשים שמעולם לא ראו, רק כדי להוכיח שישראל משתלבת היטב במרחב ושגם היא יודעת לקחת בני ערובה.

הערה מנהלתית: מעבר הדירה הושלם, ואני מקווה לשוב לכתיבה סדירה במהלך השבוע.

(יוסי גורביץ)