×¨×•× ×™×ª "דמיקולו" תירוש, שהדבר היחיד ×©×–×•×›×¨×™× ×ž×ž× ×” ×”×•× ×יך × ×¡×” בדמעות מדיון שהיו בו ש×לות קשות בוועדת ×”×—×™× ×•×š של ×”×›× ×¡×ª, שלפה ×”×™×•× ×ž×”×‘×•×™×“×¢× ×”×¤×•×œ×™×˜×™ ×ת רעיון עברות השמות, ×•×”×™× ×ž× ×¡×” לבייש ב×מצעותו ×ת חברי ×”×›× ×¡×ª. ×–×” ×œ× ×›×œ כך מפתיע, בהתחשב במגמת הזומביפיקציה של הפוליטיקה הישר×לית – ×–×•×›×¨×™× ×ת "ישר×ל מחכה לרבין?" – ×בל עדיין די מ×וס. תירוש × ×ª×œ×™×ª ב×ילן × × ×¡×™, דוד בן גוריון, ×©×”×ž×“×™× ×™×•×ª הזו ×כן היתה פרי מורעל שלו.
בכך חוזרת תירוש לחלק הב×וש ביותר של ×”×¦×™×•× ×•×ª, שלילת הגלות. בית התפוצות ×™×•×¦× ×ž×’×•×—×š במיוחד, ×›×©×”×•× ×ž×›×™×Ÿ שורה של שמות ××œ×˜×¨× ×˜×™×‘×™×™× ×œ×—×‘×¨×™ ×”×›× ×¡×ª. בוז'×™ הרצוג ×מור להפוך לבוז'×™ רוזן. למה רוזן? ×›×™ הרצוג ×–×” תו×ר ×צולה.
×בל רגע, "הרצוג", במשמעות המקובלת שלו, ×”×•× ×“×•×›×¡. ×œ× ×¨×•×–×Ÿ. ××– למה ×ž×•×¨×™×“×™× ×ת בוז'×™ המסכן בדרגה? מה, כשבבית התפוצות הלכו לברר מה ×–×” ×‘×¢×¦× "הרצוג", ×”× ×œ× ×¨×ו שמדובר בדוכס? ×”× ×¨×ו, ×בל ×”× ×—×©×‘×• שמדובר במילה זרה. מקורה, ×חרי הכל, ב-dux ×”×œ×˜×™× ×™. ××œ× ×©×ž×“×•×‘×¨ בתו×ר של ×”×ימפריה הרומ×ית המ×וחרת, שמופיע ×’× ×‘×ª×œ×ž×•×“ (בשתי צורות: דוכס ודוכוס). ועכשיו מסתבר ×©×’× ×ž×™×œ×™× ×ª×œ×ž×•×“×™×•×ª ×œ× ×ž×¡×¤×™×§ טובות בשביל תירוש ובית התפוצות. מוזר: ×‘×©× ×•×ª השישי×, שבהן הקפידו על הברבריות החדשה הזו הרבה יותר, ×œ× ×”×™×• בעיות ×¢× ×”×ž×›×•× ×™×ª הידועה כרמל דוכס. בקצרה, בתירוש ×× ×—× ×• רו××™× ×ת ×”×¦×™×•× ×•×ª בשלב ×”×©× ×™ שלה, ×©×‘× ×™×’×•×“ לדעתו של מרקס ×“×•×•×§× ×ž×¦×œ×™×— לשלב היטב ×ת הטרגדיה ×¢× ×”×¤×רסה.
(יוסי גורביץ)