החברים של ג'ורג'

בחוזרו לימי עלומיו כמסית על שלוליות של דם פיגועים, מיהר בנימין נתניהו להודיע – עוד לפני שפינו את האוטובוס המפויח בבולגריה – כי האחראיות לפיגוע מוטלת על איראן או על שלוחיה. זו הנחה סבירה, בהתחשב בסדרת הפיגועים שישראל מבצעת באיראן מזה שנים ובהתחשב בכך שהיא מפעילה נגדה את ארגון הטרור ג’ונדאללה, אבל היא רחוקה מלהיות וודאית. זה לא הפריע לנתניהו לצאת בהצהרות.

לא בטוח שלהצהרות האלה יש בסיס. בתקשורת הבולגרית נטען, כמעט בוודאות על סמך הדלפות מהמודיעין שלהם, שהמחבל המתאבד הוא מהדי מוחמד גזאלי, אזרח שוודי שהיה מעורב בג'יהאד העולמי והוחזק בגוואנטנמו במשך כשנה. שוודיה מכחישה, וגם בולגריה הוציאה הכחשה. אבל המודיעין הבולגרי, אף שמוקד החקירה העיקרי שלו הוא החיזבאללה – שמכחיש, אגב – שוקל גם את האפשרות שמדובר בפיגוע שתוכנן על ידי אל קאעדה או על ידי טרוריסטים טורקים, כנקמה על הטבח על המרמרה. התקשורת הישראלית לא התייחסה בכלל לאפשרויות האלה.

למה? כי נתניהו מסגר את הסיפור תוך שעה: איראן, חיזבאללה. העניין הוא שאנחנו עדיין לא יודעים. "גורם ישראלי בכיר" אמר לוויינט ש"על פי האינדיקציות" מדובר בפעולה של חיזבאללה אבל "הבדיקה עדיין נמשכת וטרם הסתיימה." כלומר, הבדיקה עוד לא הסתיימה, אבל ראש הממשלה הכריז מראש על תוצאותיה, יממה קודם להצהרה הזו.

שוב: בהחלט יכול להיות שהפיגוע בוצע על ידי חיזבאללה או על ידי סוכנים איראניים. אבל נתניהו ביצע מניפולציה מודיעינית. עכשיו, גם אם יתברר שהפיגוע בוצע על ידי ארגון אחר, זרועות המודיעין הישראליות לא יוכלו להודיע על כך לציבור מבלי להוציא את ראש הממשלה שקרן – או, אם לדייק, עוד יותר שקרן מבדרך כלל.

המניפולציה המודיעינית הגדולה של העשור האחרון היא זו שבה נטען שלסדאם חוסיין היה קשר כלשהו לפיגועי ה-11 בספטמבר. על פי עדותו של האחראי למלחמה בטרור שלו, ריצ'רד קלארק, ג'ורג' וו. בוש פחות או יותר הורה לו למצוא קשר כזה למרות שקלארק אמר לו שהחשד העיקרי הוא כלפי אל קאעדה. מכאן התחיל השקר הגדול שהוציא את ארה"ב למלחמה בעיראק. המניפולציה המודיעינית לוותה בהפצת פרטים שקריים על החקירות, כולל טענות שמוביל הפיגועים בניו יורק, מוחמד עטא, נפגש בפראג עם נציג של המודיעין העיראקי – ידיעה שהוכחה מאוחר יותר, מאוחר מדי, כשקרית.

מעצם טיבו של המידע המודיעיני, ומעצם גישתן של ממשלות אליו, היכולת שלהן לבצע בו מניפולציות לצורך תעתוע בדעת הקהל הוא עצום. על כן, חובתו של הציבור העירני להיות ספקן וחשדן כלפי כל טענה ממשלתית שמתיימרת להיות מגובה במודיעין – אחרי הכל, זו טענה שבפועל אי אפשר להפריך. זו טענת "סמכו עלינו, אנחנו יודעים יותר ממכם." אסור להעניק לאף ממשלה, ודאי לא לממשלת נתניהו, את הפריבילגיה הזו. אייברהם לינקולן, בהביעו את התנגדותו למלחמת השולל במקסיקו, מחה על האפשרות לתת לנשיא סמכויות מופרזות בשל טענות מודיעיניות: " If, today, he should choose to say he thinks it necessary to invade Canada to prevent the British from invading us, how could you stop him? You may say to him, 'I see no probability of the British invading us'; but he will say to you, 'Be silent; I see it, if you don't." ×–×” מה שממשלת נתניהו מנסה לומר לנו: שתקו, אנחנו רואים את מה שאתם אינכם רואים. זו, כמובן, לא תהיה המניפולציה המודיעינית הראשונה של ממשלה ישראלית: ממשלת בן גוריון ביימה פיגועים קודם למלחמת סיני, רפול הפטיר את ×”"אבו נידאל-אבו שמידל, צריך לדפוק את אש"×£!" המפורסם שלו בזמן שממשלת בגין טענה שההתנקשות בשגריר ארגוב בוצעה ×¢"×™ אש"×£, וממשלת נתניהו טענה שהפיגוע ליד אילת בוצע על ידי עזתים – מה שהצדיק, לטענתה, את התקיפות בעזה – בעוד שהוא בוצע על ידי מחבלים מסיני.

למניפולציה של נתניהו יש מטרה. היא מקדמת את המלחמה עם איראן. אם המודיעין הישראלי ימצא שנתניהו שיקר, ושהפיגוע בוצע על ידי מישהו אחר, חובתם של בכירי המודיעין להודיע על כך לציבור – מה שבהכרח יגרור התפטרות. אני בספק אם ראשי המודיעין שלנו מחזיקים בתודעה אזרחית גבוהה מספיק כדי לוותר על כסא ולהיות מוגדרים כבוגדים על ידי מכונת ההשמצות של נתניהו – תראו מה עשו ליובל דיסקין ומאיר דגן על הרבה, הרבה פחות. על כן חובתנו להיות עירניים במיוחד, ולסרב לקבל את הטענות הממשלתיות עד שיוצגו להן הוכחות.

עדכון: נתניהו יצא בהצהרה שלו על האחריות האיראנית לפיגוע בערב יום רביעי. שעות לאחר מכן, כשנשאלה השגרירות הישראלית בארה”ב בנושא, היא ענתה כך: “Israel's U.S. Embassy said Wednesday that it had no proof that Iran was the instigator of the attack”. או שנתניהו לא עדכן את השגרירות בארה”ב בראיות שבידיו – אותן ראיות שהוא לא הציג לאף אחד אחר אבל טען שיש לו זמן קצר להפתיע אחרי הפיגוע – או שאין ראיות כאלה. אם יש לו ראיות והוא לא עדכן את השגרירות, מדובר בפאשלת Hasbara יוצאת דופן. אם אין ראיות – טוב, זה הרבה יותר גרוע.

עדכון שני: בטעות ייחסתי לישראל תמיכה בארגון הטרור מוג’האדין אל חלק. המדובר בתמיכה בארגון הטרור ג’ונדאללה. הקישור תוקן בהתאם.

(יוסי גורביץ)

כוחות מצריים בסיני: שורה של דיווחים מעידים על כך שכוחות צבא מצריים נכנסו היום לעיר שארם א שייח' שבסיני. על פי השמועות, שם נמצא גם מובארק.

כניסה של כוחות צבא מצריים לסיני אסורה על פי הסכם השלום בין ישראל ומצרים. נסיונות לקבל תגובה רשמית מצה"ל נכשלו; שם אמרו שצריך לדבר עם משרד החוץ. ליסה גולדמן קיבלה מיגאל פלמור, דובר משרד החוץ, את התגובה הבאה: "אנחנו צריכים לבחון את המצב. יש לנו הנחיות ברורות לא להעיר כל הערה על המצב במצרים, לא משנה מה, כך שלא סביר שתהיה לנו תגובה אחר כך. פשוט נצטרך לחכות ולראות". לדברי גולדמן, פלמור נשמע כאילו הידיעה הפתיעה אותו.

קשה מאד להאמין שצה"ל לא מודע לכך שכוחות צבא מצריים נכנסו לסיני, מה שטכנית מהווה פלישה והפרת הסכם השלום. אם הפעולה המצרית בוצעה ללא תיאום, זו ידיעה בטחונית מדאיגה מאד; מהלך כזה, אחרי הכל, הוביל למלחמת ששת הימים. אם היה תיאום, אז מישהו בממשלת ישראל צריך להסביר באיזו סמכות הוא פועל. הסכם השלום אושר, כזכור, על ידי הכנסת ושינוי שלו מצריך הסכמה שלה. יתר על כן, עולה כאן השאלה האם ישראל מסייעת למשטר מובארק מול אזרחיו.

לול או פחחחח? ב-25 בינואר, יצאו המצרים ברצינות לרחובות. התאריך העניק להתקוממות את ההאשטג שלה בטוויטר, #Jan25. באותו היום עצמו, פתח האל האכזר את פי האתון, ראש אמ"ן האלוף אביב "לונדון לא מחכה לי" כוכבי, והוא אמר לוועדת החוץ והבטחון ש"אין כרגע חשש ליציבות השלטון במצרים".

נו. את ההמשך אתם יודעים. עכשיו, לאמ"ן ולמודיעין הישראלי בכלל יש שורה ארוכה של פשלות בחיזוי העתיד, תחום שיש להודות שהוא לא פשוט. ב-1967, אמ"ן העריך שלא תפרוץ מלחמה. על מלחמת יום הכיפורים מיותר להרחיב את הדיבור. בתחילת מלחמת עיראק-איראן, הוא העריך שהיא תמשך מספר שבועות. שמונה שנים לאחר מכן, הוא העריך שהיא תמשך עוד שלוש שנים. היא הסתיימה כעבור מספר שבועות. המודיעין – ספציפית, המוסד – הכניס אותנו ללבנון, מולך שולל על ידי באשיר ×’'ומאייל והפלנגות שלו; אמ"ן לא ×—×–×” את טבח סברה ושתילה. השב"×› לא ×—×–×” את האינתיפאדה הראשונה. או, בעצם, גם את השניה. ערב מלחמת המפרץ הראשונה, ×—×–×” אמ"ן שסדאם חוסיין לא יירה טילים לעבר ישראל. ערב מלחמת המפרץ השניה, הוא הזהיר שיש סיכוי שחוסיין יפעיל, ברגע של יאוש, את כל הארסנל שיש לו כנגד ישראל – מבלי לדעת שאין ארסנל ×›×–×”. מידע שגוי שהעביר אמ"ן לאמריקנים ×”×™×” אחד הגורמים ליציאה למלחמה בעיראק. וכמובן, יש את התחזית השנתית של ראש אמ"ן, על פיה איראן תגיע לפצצה בסתיו הבא.

ועדת אגרנט כבר קבעה שיש להקים מועצה לבטחון לאומי, שתשמש כמעריך לאומי במקום אמ"ן. צה"ל הצליח למסמס את ההחלטה הדי ברורה הזו במשך 37 שנים מרשימות. ועדת שטייניץ, שקמה אחרי הכשלון הקולוסאלי ערב מלחמת המפרץ השניה, קבעה שיש להפוך את יחידת מודיעין האותות של אמ"ן, יחידה 8200, לגוף מודיעין עצמאי, שאינו כפוף לראש אמ"ן. זה כמובן לא קרה. הרמטכ"ל דאז, בוגי "משה" יעלון, שיבש את דיוני ועדת שטייניץ בכך שסירב לאפשר לקצין בכיר באמ"ן לענות לשאלות הוועדה: הוא הורה לו לשתוק.

עכשיו, אחרי שראינו שוב מה שווה המודיעין הצבאי, אולי הגיע הזמן לשלוח את אביב כוכבי לגמלאות, לפרק את אמ"ן – שנזקו לישראל עולה משמעותית על תועלתו – ולהקים יחידת הערכה לאומית חדשה, שלא כפופה לגנרלים ושמסוגלת לחשוב גם על החברה האזרחית. חיל המודיעין, מצידו, יוכל להמשיך לעשות את מה שהוא טוב בו: לעקוב אחרי יחידות האויב.

לא שזה יקרה. אחרי הכל, זה לא קרה אחרי מלחמת יום הכיפורים, אז עכשיו?

(יוסי גורביץ)