כלב השמירה של הדמוקרטיה? צ'יוואוואה, אולי
דודו אלהרר, גזען יהודיסט מוצהר, התראיין הבוקר בתכניתו של רזי ברקאי, וקרע לו את הצורה.
אלהרר הגיע לברקאי אחרי שהתפרסם שהוא אמר כל מיני דברים לא נעימים לקבוצת מתחזים של "שלום עכשיו", כנראה אותה קבוצה שהגיעה ללשכתו של ח"כ מיכאל בן ארי (כך/כהנא חי) ונעצרה שם. מ"שלום עכשיו" נמסר שהמטרה היתה לייצר משהו נוסח בוראט, ולגרום לחברי כנסת מהימין לומר דברים מביכים. קשה להחליט מה גרוע יותר – הפרובינציאליות הבועתית או הקלילות שבו התאדה שם טוב שנצבר בעמל של שנים ארוכות.
כך או כך, מאלהרר הם הוציאו את מה שהם רצו להוציא. הוא גידף את אריאל שרון – צריך לברר מתי הפך האחרון לאיקונין שמאלני, כזה שמוגן דווקא על ידי "שלום עכשיו"; הזכרון ההיסטורי שלי על היחסים בין האחרונים ובין שרון שונה בתכלית – והציע באותה הזדמנות להוציא להורג בתליה, אחרי משפט הוגן כמובן, את יוסי ביילין, פרופ' זאב שטרנהל, גדעון לוי, וכנראה ששכחתי מישהו.
כשאלהרר הגיע לברקאי – אפשר לשמוע את זה כאן – הוא הגיע ערוך לקרב. הוא היה ארסי ועוקצני מהשניה הראשונה. ברקאי, מצידו, היה פשוט מ ז ו ע ז ע. כל כך מזועזע, שהוא לא שם לב שאלהרר חג סביבו.
למשל, הנקודה העיקרית של אלהרר: הוא טוען שבקשר לביילין, הוא בסך הכל ציטט את חוק העונשין, סעיף 97 ב', שקובע ש"מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ [הדגשה שלי – יצ"ג], מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם."
זה תרגיל ישן של הימין הקיצוני. התחיל בכך אדיר זיק, שהשמיט את סעיף 94 ("אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה…"), וטען מעל גלי ערוץ 7 שדינו מוות. המשיך אריה אלדד, לפני כשנה וחצי, והפנה את אותה האשמה כלפי אולמרט כשהלז ניסה – או שמא העמיד פנים כמנסה – להגיע להסכם שלום עם סוריה, וכבר דנו בכך.
כלומר, מדובר בטענה די סטנדרטית. גם התשובה סטנדרטית למדי: אליבא דכולי עלמא, הגדה המערבית ורצועת עזה אינן בריבונות ישראלית. השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ונמצאים בריבונות ישראלית – ירושלים ורמת הגולן – סופחו בחוק מיוחד. כלומר, ביילין יכול היה לדון עם פלסטינים על כל הגדה כולה מבלי שמישהו יוכל לטעון באיזשהו אופן שהוא בוגד על פי סעיף 97. הלאה. אלא שברקאי היה עסוק מדי בלהיות מזועזע מהדברים הנוראים שנאמרו לו, שהוא לא שם לב – ובמקום לתקן מיד את השגיאה הבסיסית, היה עסוק במחאה. גול עצמי מספר שתיים.
הבעיה, כמובן, עם כל הסכם ז'נבה היא לא סעיף 97; היא העובדה שיוסי ביילין היה אז אזרח פרטי, שלא נשלח על ידי אף אחד בעל סמכות, ונשא ונתן עם נציגים רשמיים של הרש"פ, תוך נקיטת עמדה מנוגדת לחלוטין לעמדתה של הממשלה הנבחרת. אני לא יודע מה אומר החוק, וסביר שביילין נופל בין הכסאות, אבל כשאריאל שרון אמר אז ש"גורמים בשמאל" חותרים תחתיו באמצעים לא לגיטימיים, הוא צדק בכל מילה. ברקאי לא הכיר את העובדה הקטנה הזו, שהיתה יכולה להפוך את הגלגל ולהזכיר לאלהרר את החרפה הגדולה של הימין הישראלי – שהם תמכו ב"צורר", בנבל ובגנב הזה לאורך כל הדרך, שהגניבות שלו כלל לא הפריעו להם, ושהם שינו את כיוונם רק אחרי שהכריז על תכנית ההתנתקות. כלומר, כל זמן שהוא היה החמור של המשיח, הרחיב התנחלויות, ניהל מלחמת התשה איומה מול הפלסטינים והבטיח שלנצח תאכל חרב, כל מעשי הנוכלות שלו לא הפריעו להם.
אבל מילא זה. כשברקאי ניסה להגן על ביילין – למה, בעצם? – הוא אמר שאלהרר ודאי תומך ברצח רבין, כי רבין הוא זה ששלח את ביילין. אלהרר התחמק בקלילות, ואף אחד לא שם לב לטעות ההיסטורית הגסה של ברקאי: רבין לא שלח אף אחד לז'נבה ב-2003, כי הוא כבר היה מת איזה שמונה שנים.
אחר כך שלף אלהרר את האמירה של שלמה גזית, על כך שהכיפות הסרוגות בצה"ל מזכירות לו את צלבי הקרס בצבא הגרמני, וברקאי שוב לא הכיר את הציטוט, שוב לא ידע שהוא הוצא מהקשרו (גזית דיבר על כך שהכיפה היא סימן השתייכות פוליטי בדיוק כמו צלב הקרס). לצפות ממנו לענות נכון לטענה שאיש שמאל אמר פעם שהחרדים מזכירים לו את הנאצים – כלומר, לומר שההשוואה במקומה – כנראה היה מוגזם מדי.
ואם זה השמאל בתקשורת, כנראה שאפשר לתת לו תפקיד של שמאלני מחמד בעיתונות שעליה הוזה אלהרר. אפילו כלב התקיפה-עאלק שלו בקושי מצליח לנבוח. אולי הגיע הזמן שבמקום להזדעזע כל הזמן יתחילו לקלוט שהטענות הללו קיימות, שיש להן קהל נרחב, ושהגיע הזמן להתמודד איתן. קוראים לזה פולמוסנות. ביללות לא מנצחים בה.
(יוסי גורביץ)
נאה דרשת. יהודהד בפוסטי הבא.
אמתין בכליון.
עוד שנה ככה…
בו'נה, חצי או יותר מהפעמים שאני בא להעלות פוסט ברשימות הזה, זה לא עולה, כולל אתמול בלילה. הכל ניסיתי. סעמממו. ולאחרים שפתחתי אתם לא באים. מה לעשות?
פשוט תירגע. זה קורה לכולם, לא אומר שאתה לא גבר או משהו…
ברקאי מעולם לא היה הסכין החדה במגירה. אפילו בתור סכין חמאה הוא לא מצטיין. לא צריך לצפות ממנו לתגובה אחרת.
אם כבר, עדיף לקוות ששאר השידורים בידיים טובות יותר (התשובה, כמובן, מאכזבת)
כה משעשע שיוסי גורביץ אינו יודע את מה שפורסם בראש חוצות: שבמסגרת הסכם ז'נבה הציע יוסי ביילין למסור שטחים בתוך קווי 67 שנמצאים בריבונות ישראלית:
http://www.heskem.org.il/UserFiles/map13.gif
נו, העיקר שגורביץ מלגלג על ברקאי על כך שאינו בקי בעובדות 😆
הפוסל, במומו פוסל 😆
[ התגובה הזו נעלמה פעמיים ב"דרך פלא" מהבלוג של יוסי זמן קצר לאחר פרסומה. מעניין למה 😆
אני מפרסם אותה בשלישית :lol:]
1. יוסי ביילין לא עבר על החוק. זה לא "בין הכסאות", זה חד משמעי. זה גם לא קשור לריבונות של השטח, זה קשור לעובדה שהוא במפורש ניסה לפעול "בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה". החוק מונע ממך למסור שטחים למדינת אוייב, אבל לא לנסות ולשנות את החוק כך שהשטחים יעברו למדינת אוייב.
2. כמובן שאין שום דבר לא לגיטימי שמעשים של ביילין. הוא לא התחזה לניג ממשלת ישראל, הוא בא כאזרח בעל דעה פוליטית ולא העמיד פנים שהוא מייצג אף אחד מלבד עצמו.
3. השערורייה האמיתית היא שהמשטרה עצרה את הפעילים של שלום עכיו. למיטב ידיעתי הם לא עברו על שום איסור בחוק.
"אליבא דכולי עלמא" לא מעניין את פרשנות החוק. אם ישראל סיפחה את הגולן, הרי שלפי החוק הישראלי הוא מסופח. החוק הוא בכל מקרה טפשי ביותר, ואם השמאל לא היה מחובר באופן סיאמי לרעיון של שלטון החוק (כמין קומבינה של מיעוט זעיר להשאר בשליטה, או הזיה על קומבינה שכזו), ברקאי היה מסוגל לומר את המילים הללו.
מה שגזית אמר על הכיפות הסרוגות וצלב הקרס הוא אנטישמי באופן דוחה, אם כי באתר הזה לא מדובר בביטוי חריג, נאמרים בו דברים דוחים פי כמה. לכן, ברור למה אתה חושב שזה ביטוי, דימוי, השוואה לגיטימית. היא לגיטימית רק במובנים משפטיים, מתוך סובלנות עמוקה, ומתוך סלחנות לגזית ולשמאלנים בוטים בכלל.
ואללה, דבר מעניין הסעיף 97 הזה. כי בעוד ביילין, עם כל הכבוד, לא עשה שום "מעשה שיש בו כדי להביא" למסירת שטחים שבריבונות ישראל לריבונות אחרת כלשהי (כיצד העובדה שאזרח פרטי נפגש עם נציגי מדינה זרה ומסכם אתם משהו יכולה להביא לשינוי גבולות?), עושה רושם שמישהו אחר דווקא עשה מעשים כאלה. כידוע, כל השטח שנכלל בתחום השיפוט של עיריית ירושלים סופח עפ"י החלטת הכנסת למדינת ישראל. וראו זה פלא: תוואי גדר ההפרדה ("עוטף ירושלים"), הקובע לכל עניין מעשי את גבולות השליטה של ממשלת ישראל בתחומי ירושלים רבתי, אינו כולל כמה אזורים הכלולים באופן רשמי בתחום השיפוט של עיריית י-ם: כפר עקב, וחלקים ממחנות הפליטים קלנדיה ושועפט (המפה כאן:
http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/GreaterJerusalem2009Heb.JPG).
אז מה, "פושעי הגדר לדין"? (ויש לי רושם שגדר ההפרדה באזור ירושלים תוכננה ע"י אנשים שאינם חברים באירגוני השלום)
גדר ההפרדה לא תוכננה על ידי חברים בארגוני שלום, אבל מן הסתם גם לא על ידי יודונאצים למיניהם. אני מניח שהגדר שלהם היתה עוברת באזור נהר הפרת או משהו…
אה, אתה רוצה להתנגח עם "יודונאצים" (ביטוי שאינו אהוב עלי). אני רוצה להראות שהסעיף הנ"ל אינו בר-יישום במציאות הישראלית (במידה מסוימת, כמו הסעיף הקובע עונש פלילי על משכב זכר, בעשור או שניים לפני ביטולו הרשמי). וכן, גם שחלק מהשיקולים שהנחו את תכנון גדר ההפרדה באזור ירושלים היו גזעניים לחלוטין, כאשר ההשתייכות הפוליטית של בעלי השיקולים הללו היא בעלת חשיבות משנית לכל היותר.
ולגבי ההשוואה בין צלבי קרס לכיפות סרוגות, מדובר בהשוואה אידיוטית. סקירה מהירה של מכריי חובשי הכיפות הסרוגות מגלה שטווח ההזדהות הפוליטית שלהם נע בין שמאל מובהק ("נתיבות שלום") לימין קיצוני (מעריצי מרזל ושות'). קיומן של מסגרות אידיאולוגיות בתוך הצבא (ישיבות הסדר) הוא בעייתי, אבל גם ביניהן אין אחידות פוליטית מלאה. מה שכן, אינני חושב שכל איש שמאל צריך להיות אחראי לכל אמירה אומללה של כל איש שמאל אחר.
אני לא כל כך חד בהשוואה בין יהדות לנאציזם כפי שיוסי. אבל ביודונאצים התכוונתי לפלג הכהניסטי אותו מייצגים בן ארי בן גביר מרזל וכנראה גם אלהרר (שלא הכרתי עד כה). וההשוואה הזו תקפה גם תקפה.
הבעיה עם "יודונאצים" שזה מהווה יותר סוג של קללה מאשר ניסיון להתמודד עם הגזענות הכהניסטית. לא שאין צורך בקללות לפעמים, אבל בד"כ הן לא מקדמות שום דבר לשום מקום.
ובכל מקרה, ההשוואה בין בעלי הכיפות הסרוגות באשר הם למפלגה הנאצית היא קישקוש מוחלט, כפי שציינתי קודם. לא כולם בעלי אותן דעות פוליטיות (אפילו אם הם למדו בישיבות הסדר, ולא כולם למדו בהן).
נראה שמצלמות נסתרות הם הטרנד החדש בוויכוח הפוליטי…
http://news.il.msn.com/article.aspx?cp-documentid=150467557
זה לא בוראט, זה חנה ג'יילס וג'יימס או'קיף
(http://en.wikipedia.org/wiki/ACORN_2009_undercover_videos_controversy)
אבל שם זה קינק אמיתי, וכאן בקושי פרודיה
"השם הטוב שנצבר בעמל של שנים ארוכות", הכוונה לבוראט?
רזי "נתקשר למנהל של האינטרנט לגבי עניין האנטישמיות" ברקאי הוא אכן לא הסכין החדה במגירה, וקשה לי להאמין שהוא היה מצליח להסביר ,לו היו שואלים אותו מה ההבדל בין עפרה לגדרה, מדוע הדיון על פינוי האחת הוא לגיטימי (והכרחי) והשנייה לא.
טוב התגובה הזו בטח לא ראויה לשלוש העתקים (אחד בקושי), אפשר למחק?
בז'נבה ביילין בסך הכל ניהל תרגיל אינטלקטואלי, בתקווה שממשלת ישראל תאמץ אותו. מכוני מחקר פרטיים בישראל, מימין ומשמאל, עושים זאת מדי יום ביומו – הם מציעים תרחישים ותוכניות פעולה, חלקן לאחר דיון עם גורמי חוץ, בתקווה שממשלת ישראל תאמץ אותן. י מכוני מחקר המזוהים עם הימין שמציעים תרחישים שכוללים פתיחה במלחמה יזומה, וזאת ללא שום סמכות ממלכתית. אולי כדאי להוציא גם אותם להורג באשמת בגידה?
ההאשה מימין כאילו הוא בוגד היא תרגיל דמגוגי. באף שלב הוא לא התיימר להיות נציג רשמי של מדינת ישראל. הוא ניהל משא ומתן דמה, בלתי רשמי ובלתי מחייב בכל מובן שהוא. ההסכם מעולם לא נחתם, בוודאי לא בשמה של מדינת ישראל, ואף לא בשמו של יוסי ביילין כאזרח פרטי. לפי ההגיון העקום של האשמת ביילין בבגדיה, אם תנהל דיון עם בלוגר איראני או פלסטיני על דמותה העתידית של מדינת ישראל, אתה צפוי לעמוד לדין על בגידה.
אם ביילין היה מנהל את הדיון האינטלקטואלי שלו עם אזרחים פלסטינים מן השורה, כפי שלמשל עשו עמי איילון וסרי נוסייבה ביוזמת "המפקד הלאומי", לא היתה לי שום בעיה עם זה. כששר לשעבר נפגש עם שרים בפועל של ישות שנמצאת ביחסי איבה עם המדינה שלו, זה דבר אחר לגמרי. יש רק גוף אחד שמוסמך לנהל משא ומתן עם ממשלות זרות, וזו ממשלת ישראל.
למה אתה מגדיר את זה כמשא ומתן כאשר ברור לשני הצדדים שביילין חסר סמכויות? או שאתה רומז לנטילת סמכויות בדרך כלשהי?
יוסי, נראה לי שאתה טועה כאן. אני לא סובל את ביילין, כמו שאתה יודע, אבל אני לא מכיר חוק שאוסר לדבר עם נציגים רשמיים של מדינה זרה, ואפילו מדינת אויב.
אולי אתה יכול להאשים אותו ב"מגע עם סוכן זר", וזאת סמטוחה משפטית בפני עצמה היות שהרש"פ איננה מדינה ו"ישות" זאת קטגוריה משפטית שרק השד יודע מה היא אומרת.
מה אתה בעצם אומר, שחזרנו לימי שמיר העליזים ונתחיל לשים בכלא ישראלים שנפגשו עם אנשי אש"ף?
אז מה בעצם קרה כאן? פעם אחת איש ימין יצא וידו על העליונה בראיון ברדיו.
א. לא ברור לי למה ברקאי בגלי צה"ל הוא מייצג השמאל (חשבתי שזאת טענת הימין שהתקשורת שמאלנית)
ב. מי אמר שרק לאיש שמאל מותר לצאת טוב בראיון ו'להכניס' לצד השני?
עדו, נדמה לי שיוסי בסך הכל מנסה להביע את תסכולו מכך שנציגי השמאל בתקשורת עושים עבודה גרועה למדי: לא שואלים את השאלות הנכונות ונמנעים מקונפליקטים באורך מסורתי כמעט, כך שששני צדי המטבע לא מוצגים. מה שכן מוצג בדיון בין השמאל לימין הוא שהימין טוען שהשמאל בוגד והשמאל "מזועזע" עד כדי כך שהוא לא טורח להשיב בכלל. במקום שבו יש חופש דיבור דודו אלהרר יכול להגיד את הדברים שלו ולקבל עליהם תשובה אמיתית במקום ה"שברת את הכלים ולא משחקים" של ברקאי.
ואני שוב שואל: מי מינה את רזי ברקאי לנציג השמאל בתקשורת? לא אני זה בטוח.
לא נציג השמאל. אבל מראיין טוב, לדעתי, אמור לנסות לאתגר את המרואיין ולשאול אותו שאלות קשות.
אגב צ'יוואוואה, מדהים איך עוולות כאלה עוברות בקלילות, בלי מחאה ציבורית או תקשורתית.
שר הפנים מציג: ראש מועצה לכל החיים
הכנסת תדון מחר בהצעתו של אלי ישי שלא לקיים בחירות במועצה האזורית אבו בסמה "עד להודעה חדשה". המשמעות: הבדואים ברבים מיישובי הנגב ימשיכו לעד לחיות תחת ראש המועצה הממונה – מקורבו של השר ישי
http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/958/773.html?hp=54&loc=21&tmp=5530
אמנם נכון שעמרם קלג'י הוא מקורבו של ישי אבל יצא לי לשמוע מיותר מתושב אחד (בדווים כולם) שבחים רבים לאיש, וטענה שיש בו שילוב נדיר של פקיד שגם יכול וגם רוצה.
וזה לא נאמר בנוכחות נאמניו או משהו, סתם בשיחות חופשיות.
אם הוא איש טוב הוא אמור להיבחר בבחירות הבאות, לא?
לא מבין מה קשר בין איכותו של האיש לבין השמדת בדמוקרטיה באזור המדובר.
הצלחתי לעשות כל-כך הרבה שגיאות הקלדה בתגובה הזאת…
קשר ==> הקשר
בדמוקרטיה ==> הדמוקרטיה
עקרונית ברור שאתה צודק, מעשית, לאור משטר החמולות החזק והמצמית באיזור, ולאור קשיי שיתוף הפעולה והסכסוכים הפנימיים של הציבור שם, השורה התחתונה היא שיתכן שעבור האזרחים הפשוטים, להשאיר את קלג'י בתפקידו היא האופציה היותר מוצלחת.
אולי כמו מצנע בירוחם.
אני מסכים. קלג'י עושה עבודה שהרבה מאוד אחרים לא היו מסכימים לעשותה גם תמורת שכר גבוה בהרבה. בשורה התחתונה ראוי להשאירו בתפקידו כרגע, גם אם זה לא הכי דמוקרטי בעולם.
(גם החמאס נבחר באופן דמוקרטי. הממשל האמריקאי מצטער עד היום על שדחף לבחירות חופשיות בסגנון איסלאמי-מזרח תיכוני. גם לנו מותר להסיק מסקנות )
אין לי מושג מיהו קלג'י, אבל אני משוכנע שאריאל שרון, כשהגה את תוכנית ההתנתקות, שאף בדיוק למצב שבו החמאס משתלט על רצועת עזה, באופן זה או אחר. אלמלא רציתי להימנע מלעג לאדם שנפגע ממחלה, הייתי אומר שבלילה, כשאף אחד לא רואה, שרון מחייך עכשיו בהנאה.
כן, לצפות מרזי ברקאי שישאל את השאלות הנכונות זה באמת לצפות ממנו ליותר מדי. וזה נכון לא רק בראיון עם דודו אלהרר, אלא כמעט בכל ראיון שהוא מקיים. דרך אגב זה נכון גם לגבי שאר מגישי תוכניות החדשות ברדיו (אריה גולן, גולן יוכפז, מיכה פרידמן…) – כולם נבחרו בזכות הקול הרדיופוני ולא בזכות איכות אינטלקטואלית כלשהי. זו הסיבה שהפסקתי להקשיב לחדשות ברדיו לפני 4 שנים. פעם בכמה חודשים אני דוגם אותם שוב וממשיך לא להצטער על החלטתי זו.
דודו אלהרר – הפתעות כאלה בטלפלא.
כבר אז לא אהבתי אותו!
ת'כלס, כל האירוע הזה נשמע לי כמו קרקס ססגוני ושווה צפייה. יש אודיו או וידאו של זה איפשהו, למי שפיספס?
יוסי צודק לגבי יוסי ביילין. לא הייתה שום כוונה תמימה ביוזמת ז'נווה – היא נועדה לעשות בדיוק את מה שעשתה, קרי כפייה של הסדר מדיני אחר מזה שממשלת ישראל רצתה להוביל תוך משא ומתן עם נציגים עמם אנו במצב איבה. הטענה לבגידה לא שלולת הגיון במקרה זה, למרות שכאדם פרטי אני בהחלט שמח שהיא התקיימה.
לגבי דודו אלהרר…נו באמת. אם כבר הטענה צריכה להיות שבכלל ראיינו את הליצן ההזוי הזה. אין בו כל נזק, הוא סתם ליצן.
מישהו כפה הסדר מדיני על ממשלת ישראל ולא סיפרו לי?
"להזכיר לאלהרר את החרפה הגדולה של הימין הישראלי – שהם תמכו ב"צורר", בנבל ובגנב הזה לאורך כל הדרך, שהגניבות שלו כלל לא הפריעו להם, ושהם שינו את כיוונם רק אחרי שהכריז על תכנית ההתנתקות. כלומר, כל זמן שהוא היה החמור של המשיח, הרחיב התנחלויות, ניהל מלחמת התשה איומה מול הפלסטינים והבטיח שלנצח תאכל חרב, כל מעשי הנוכלות שלו לא הפריעו להם. "
וחבר דתי-ימני הוציא ממני פעם את אותם דברים בניסוח אחר (שכבר צוטט אבל שווה אזכור מחדש):
כשהיה יקירו של הימין, כל אותן תכונות – דורסניות, ערמומיות, התעלמות מהחוק, עצימת עין – היו רק כתרים שנקשרו בשמו. כי זה היה "נגד השמאל", וכי המרמה והרמייה עבדו פול-טיים להוסיף עוד ועוד התנחלויות, להזרים תקציבים בדרכי עקיפין, לסבן את הצבא, להכשיר שרצים.
ואריק היה אז "מלך ישראל".
וכטרגדיה יוונית משובחת, חטאיו של הגיבור בשנות ה-70, ה-80, וה-90, חזרו והיכו בו בשנות האלפיים והאפסיים.
ועל זה נאמר על דאטפך אטפוך. ואין אני מתיירא אלא מן הצבועים.
מדאיג שיוסי גורביץ מערער על הלגיטימיות של יוזמת ז'נבה. ביילין לא התחזה לרגע אחד לנציג של ממשלת ישראל, ולא התחייב בשם ממשלת ישראל ליישם את ההסכם.
לפי יוסי גורביץ, פלסטינים וישראלים לא יכולים להתדיין ולהסכים ביניהם על מתווה לסיום הסכסוך…
הבעיה כמובן שמהצד הפלסטיני המתדיינים לא היו סתם אזרחים פלסטינים תמימים עם סקרנות אינטלקטואלית גרידא אלא נציגים רשמיים של הרשות הפלסטינית.
ברפובליקת בננות אחרת ששמה ארה"ב יש חוק )Logan Act( אשר אוסר מפורשות על אזרחים לנהל מו"מ עם ממשלות שלהם יש סכסוך עם ארה"ב. אבל אלה אמריקאים, מה הם מבינים בסדרי ממשל תקינים….
כבודו רוצה להיות גירסה אינטרנטית של דודו אלהרר?
"חוק לוגן" מעולם לא שימש להגשת כתב-אישום פלילי נגד אדם כלשהו. וניסיונות להשתמש בחוק הזה נגד אישי ציבור שניהלו מגעים עם ממשלות, אתן יש לארה"ב סיכסוך, נבלמו בד"כ ע"י הממשל האמריקאי עצמו, גם כשהממשל התנגד למגעים האמורים. הנה, למשל:
In 1975, Senators John Sparkman and George McGovern were accused of violating the Logan Act when they traveled to Cuba and met with officials there. In considering that case, the U.S. Department of State concluded:
The clear intent of this provision [Logan Act] is to prohibit unauthorized persons from intervening in disputes between the United States and foreign governments. Nothing in section 953 [Logan Act], however, would appear to restrict members of the Congress from engaging in discussions with foreign officials in pursuance of their legislative duties under the Constitution. In the case of Senators McGovern and Sparkman the executive branch, although it did not in any way encourage the Senators to go to Cuba , was fully informed of the nature and purpose of their visit, and had validated their passports for travel to that country. Senator McGovern’s report of his discussions with Cuban officials states: "I made it clear that I had no authority to negotiate on behalf of the United States — that I had come to listen and learn…." (Cuban Realities: May 1975, 94th Cong., 1st Sess., August 1975). Senator Sparkman’s contacts with Cuban officials were conducted on a similar basis.
(http://en.wikipedia.org/wiki/Logan_Act)
ודרך אגב, באותן הזדמנויות מעטות שבתי המשפט בארה"ב דנו ב"חוק לוגן", הם העלו ספק בדבר חוקתיותו של החוק הזה.
נו באמת…… דודו אלהרר, לא פחות הא? למה שלא נלך ישר על יגאל עמיר, יחסוך לנו זמן.
תקרא שוב את מה שכתוב בוויקיפדיה, ותראה שלמרות כל ההזדמנויות שנקרו בדרכו שום קונגרס לא מחק את החוק. והדוגמאות שאתה מביא משם מראות רק שהאמריקאים די שומרים על החוק. משרד החוץ האמריקאי הודיע שהביקור של הסנאטורים בקובה היה ידוע לו וניתן לו אישור כחוק.
עד כמה שידוע לי, גם ממשלת הצללים הבריטית מעולם לא פתחה במו"מ עם ממשלה זרה שהיתה אויבת של אנגליה. לא ידוע לי אם יש שם חוק מקביל לחוק לוגן אבל המסורת מחייבת (אולי נמרוד יוכל להאיר את הנושא). אפילו בני משפחת המלוכה לא חסינים כפי שגילה הדוכס מווינדזור שמצא את עצמו נופש באיים הטרופיים.
הכל ענין של סדר תקין ומי אחראי על מה.
לאחר כל זה, אפשר לציין שלפי דעתי, לעומת יוזמת ז'נבה, המשאל הלאומי היה לגיטימי לחלוטין.
שוב, הבעיה אינה במפגש עם אנשים מהצד השני או אפילו אנשי ממשלה של הצד השני. הבעיה היא שנפגשים עם אנשי *ממשלה* מהצד השני ל*סכסוך* ומנהלים איתם *משא ומתן* בנושאים שהם בסמכותה הבלעדית של הרשות המבצעת.
אגב, כדאי להזכיר שלמרות כל ההזדמנויות שנקרו בדרכה שום כנסת ישראלית לא חוקקה את חוק לוגאן הישראלי. המסקנה המתבקשת – בישראל זה חוקי למהדרין.
אין ספק, ולא הטלתי ספק בחוקיות מעשיו של ביילין. שוב, הבעיה היא לא בחוקיות אלא בסדרי ממשל תקין.
זה שמדינת ישראל חוקקה חוקים דרקוניים יותר מחוק לוגאן לגבי מפגש עם אנשי הצד השני, וציפצפו עליהם בחוצות העיר בריש גלי רק מחזק את הטענה שסדרי ממשל תקין ומדינת ישראל הם שני קווים מקבילים שכנראה לא יפגשו.
בכל העולם יש רק מדינה אחת שיש בה חוק לוגאן. אם זה היתה עבירה על סדרי הממשל התקין, מן הסתם היו עוד מדינות שהיו מחוקקות חוקים שכאלה, אם זאת היה מובן מעליו שזאת עבירה על הממשל התקין, מן הסתם החוק לא היה מחוקק בארצות הברית, ובטח שלא היה מוטל בספק.
אוי נו באמת. לא עשיתי מחקר מקיף מה קורה במדינות מערביות אחרות. ציינתי אמנם שממשלת הוד מלכותו לא ראתה בעין יפה את התערבותו של הדוכס מווינדזור כשניסה לנהל מו"מ עם הנאצים בזמן המלחמה והגלתה אותו לבהאמאס. קשה לי גם לראות את דה-גול למשל מקבל התערבות כזו של האופוזיציה בזמן המשבר באלג'יר. אני רק יכול לשער ששום ממשלה לא רואה בעין יפה אנשים פרטיים המנהלים משא ומתן עם ממשלה זרה על נושאים מדיניים בשעת קונפליקט.
תראה לי ממשלה שרואה בעין יפה את פעולות האופוזיציה ואראה לך אופוזיציה לא פעילה.
"משא ומתן" שאין לו, ולא יכולות להיות לו, שום השלכות מעשיות אינו משא ומתן אלא תרגיל אינטלקטואלי לכל היותר. כדי להוכיח שביילין ושות' ביצעו עבירה פלילית כלשהי (אפילו תחת ההגדרות של "חוק לוגאן" בהנחה שהיה מדובר באזרחי ארה"ב), יש להראות שהם גרמו, או לפחות היה ביכולתם לגרום, התפתחות כלשהי בסיכסוך הרלוונטי המנוגדת לעמדת הממשלה.