החברים של ג'ורג'

יידישע פיראטען

ישראל מנהלת מתקפה פיראטית מזה מספר שנים כנגד ספינות איראניות. מי שהחריש, לא יכול להתלונן כשנתניהו מעלה את גובה הלהבות לצרכיו המשפטיים

יהופיץ כמרקחה: בכיר ישראלי הדליף לניו יורק טיימס מידע על התקפה על ספינה איראנית, ככל הנראה הסאוויז, כדי להתרברב בה. דא עקא, המתקפה (שעל פי מקורות זרים, בוצעה על ידי שייטת 13) נדחתה ביום, וכתוצאה מכך הניו יורק טיימס למד על ההתקפה לפני שהתרחשה, מה שעשוי היה להעמיד בסכנה את הכוחות המעורבים. צבא אחראי באמת היה מבטל את ההתקפה או דוחה אותה, אבל אנחנו מדברים על צבא היהיה בסדר לישראל. בורסת ההימורים בשאלה מיהו ה”בכיר” המדליף כוללת את בנימין נתניהו ואת ראש המוסד, יוסי כהן.

וכרגיל במדינת הקסרקטין שלנו, הדיון הוא על ההדלפה, לא על המבצע עצמו. התקפה בלתי מזוהה על כלי שיט מוגדרת לרוב כפיראטיות, אם לא כטרור. אבל ההתקפה על הסאוויז רחוקה מלהיות ההתקפה היחידה שבוצעה על ידי ישראל כנגד ספינות איראניות: מספרן של הספינות שהותקפו נאמד בעשרות. ההתקפות, על פי ההדלפות של מערכת הבטחון לתקשורת הישראלית, מתבצעות מזה שלוש שנים. מערכת הבטחון היתה כל כך מרוצה מעצמה, שהיא התרברבה בתקשורת – בשיטה המוכרת של “מקור בטחוני בכיר.”

ואף אחד פה לא עצר לרגע כדי לשאול כמה שאלות. קודם כל, מי מוסמך להחליט על מתקפת פיראטיות נרחבת? אילו דיונים נערכו בנושא? האם הכנסת ידעה על כך? האם הממשלה? האם ההתקפות בוצעו בהחלטה בין ראש הממשלה והרמטכ”ל, תוך ויתור בבוז קר על הרעיון של פיקוח פרלמנטרי על פעולות הצבא? נתניהו, אחרי הכל, כבר יישם כמה וכמה החלטות בשנה האחרונה שהעציצים המשמשים כשרי הבטחון והחוץ למדו עליהן בדיעבד.

מדי כמה שנים אני מזכיר שוב שבין ישראל ואיראן אין מצב מלחמה. יש יחסי איבה, בהחלט, אבל הם לא מלחמה. כשישראל רוצחת בכירים איראניים באיראן על ידי סוכנים חשאיים או שכירי חרב, משהו שהיא נוהגת להתרברב בו מעת לעת, היא משחקת לפי הכללים של מאבקים חשאיים. כשהצבא שלה מפגע פעם אחר פעם בכלי שיט שנמצאים בינלאומיים, ישראל נעה בין פיראטיות ובין מלחמה גלויה. וכמקובל אצלנו, הכל נעשה ללא דיון, בקריצה בולטת לציבור, שמצידו מרוצה מאד – עד שמגיע הרגע שבו האיראנים מגיבים. עד כה, התגובות האיראניות היו באמצעות פגיעה בכלי שיט – לא ישראלים, עד כה; ספינות שמפליגות תחת דגל זר, שרשומות במדינת-קש כלשהי, שלא משלמות מסים בישראל, אבל שבין שלל הבעלויות הצולבות שלהם יש גם אנשי עסקים ישראלים. ההתקפות הללו, משום מה, מוצגות על ידי ראש הממשלה ומערכת הבטחון כהתקפה על נכסים ישראלים.

המטרות של <פתח מנטרה: על פי מקורות זרים> שייטת 13 <סגור מנטרה> היו בדרך כלל – על פי הטענות שאין לנו דרך לאשש – ספינות איראניות שהובילו נפט לסוריה, או ציוד צבאי לחיזבאללה. הטענות הללו, צריך לשוב ולהזכיר, הן הטענות של הפיראטים. מעת לעת, גורמים ישראלים טוענים שההתקפה לגיטימית משום שהאיראנים מפרים סנקציות על סוריה. על כך צריך להשיב, ראשית כל, שכאמור אין לנו מושג האם יש אמת בדברים; פיראטים אינם ידועים באמינותם; ושנית, שהפרת סנקציות בינלאומיות, ככל שהיו כאלה, איננה נענית בפיגועים. אם ישראל רוצה להוכיח מעורבות איראנית בהפרת סנקציות, כל מה שהיא צריכה לעשות הוא לבצע פשיטה גלויה על ספינה כזו ולהציג את השלל, ואז לטעון שהוא הצדיק את הפשיטה.

אבל פשיטות הן עסק מסוכן, הן משום שאנשי הספינה המותקפת עשויים להגיב בחוסר סובלנות מסוים, והן משום שבאחת הפעמים האחרונות ששייטת 13 פשטה בגלוי על ספינה – הנאבי מרמרה – זה נגמר בטבח ובמכה איומה ללגיטימציה של ישראל, שנאלצה להפסיק את האמברגו על שוקולד וצעצועים לרצועת עזה, ולהגדיל במידה ניכרת את כמות הקלוריות שהיא מספקת לתושבי גטו עזה. אז בחרנו בפיראטיות.

ההתקפה על הסאוויז חורגת מההתקפות הללו. הסאוויז שרצה סמוך לתימן, ועל פי הפרסומים – ששוב, אין לנו יכולת עצמאית להעריך מה מהם בולשיט תעמולתי ומה מהם אמת – היא שימשה כספינת סיוע איראנית למורדים החות’ים שם. או, אם ננסח את זה במילים ברורות יותר, אין שום קשר בין ההתקפה על הסאוויז ובין בטחון ישראל.

ההתקפה הזו עוררה חשש גם בקרב מערכת הבטחון עצמה שמא בנימין נתניהו, שחושש מהרגע שבו יצטרך להריח את הליזול, מבצע בה מעשים מגונים ומשתמש בה לצרכים שאין להם דבר עם בטחון. ההתקפה על הסאוויז היא בלי שום ספק הסלמה: אחד הפרשנים היותר מאולפים של מערכת הבטחון קרא לה באורווליאניות מוגזמת “דיפלומטיה קינטית חשאית.” לטובת הקוראים שאינם בקיאים בז’רגון הצבאי האמריקאי החודר למערכת הבטחון שלנו, “קינטיות” היא פתיחה באש או חילופי אש. לפיגועים הם קראו דיפלומטיה.

הבעיה של מערכת הבטחון היא שהיא איננה מסוגלת להבחין בין צרכיו האישיים של אבו ילד זין ובין שיבוש הדיפלומטיה האמריקאית על ידי פיגועים נגד איראן. מותר להאמין שגם נתניהו עצמו איננו מסוגל עוד להבדיל בין השניים. ואין למערכת הבטחון ולציבור על מי להלין אלא על עצמם: זה טיבן של מלחמות חשאיות, מלחמות שאין עליהן כל ביקורת ובקרה, שהן חשופות למניפולציות פוליטיות בוטות. אם נתגלגל למערכה רחבה מול איראן כדי לאפשר לבנימין נתניהו לקנות כמה עריקים, הציבור יוכל להאשים בעיקר את עצמו.

אחרי הכל, נתניהו עצמו הוא שהזהיר אותנו: “ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההשרדות שלו, ולא על פי האינטרס הלאומי.” נתניהו אמר את הדברים על אולמרט, אבל הם חלים הרבה יותר עליו-עצמו. וכמובן, על ציבור שלא טורח לערוך דיון מינימלי בשאלה מהו בעצם האינטרס הלאומי.

ועוד דבר אחד: פרסמתי השבוע פוסט קצר בפטראון. הנה הוא לעיונכם.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • שחר כ.

    כמו שאין ספק לאף אחד כמעט, גם לתומכיו המושבעים, שנתניהו מנצל לטובתו את נסיבות מגיפת הקורונה, כדי לחזק את מעמדו, כדי להעיף או לעייף את מתנגדיו או כדי לחמוק ממשפטו, כך הוא מנצל לטובתו גם את הסיטואציה האירנית: אין לו תוכנית לבסס יחסים מסוג כלשהו עם האירנים, הם קיימים רק כדי שיוכל לחזק את מעמדו, להעיף או לעייף את מתנגדיו ובראש וראשונה כדי שהוא יוכל להתחמק ממשפטו שכבר התחיל.

    • Kobi Marom

      אין לו תכנית כי לא יכולה להיות כזו. לא לביבי ולא לזהבה גלאון. המשטר האיראני רוצה אותך בים והוא לא מסתיר את זה.

      • Y.

        יחסים יש לו עם החמאס, אז למה לא עם איראן?
        המשטר האיראני, ממש כמו נתניהו, רוצה אויבים כדי לחזק את מעמדו.

      • ygurvitz

        זו תעמולה ישראלית עייפה. ישראל קונה מאיראן נפט ופיסטוקים. לאיראן אין תכניות מלחמה כנגד ישראל, מה שאי אפשר לומר לגבי ישראל. אפילו הטענה שאיראן קראה להשמדת ישראל שקרית, כפי שנאלץ להודות בשעתו שר המודיעין דן מרידור.

        • Kobi Marom

          אוי תעשה לי טובה עם הסנגוריה על משטר האייתולות. ההנהגה האיראנית לא מסתירה את שאיפותיה למחוק את ישראל מהמפה. לעזאזל הם כותבים את זה על הטילים שלהם. מי שמפיץ תעמולה פה זה אתה, לא אני.

          • Y.

            אומרים, אז אומרים. הם רוצים למחוק את ישראל כמו שהיהודים רצו במשך אלפיים שנה שהיהודים יחזרו כולם לארץ ישראל. אידיאל נחמד לחשוב עליו לעתיד של יום כי יבוא, אבל לא מעשי, ובעצם אפילו לא רצוי.

            • Kobi Marom

              אומרים ועסוקים בלחמש את אויבי המדינה.

              • Y.

                בטח, אבל לא החמאס ולא חיזבאללה ״ימחקו את ישראל מהמפה״, וזה ברור לכל הצדדים.

                • Kobi Marom

                  זה שכרגע אין להם את היכולת זה ברור, הם כבר היו עושים את זה אחרת. זה עדיין הרבה יותר מסתם "אידיאל שנחמד לחשוב עליו", הם באמת מנסים לממש אותו.

                  • Y.

                    אם ברור ש״אין להם את היכולת״, אז הם לא ״מנסים לממש אותו״.

                    • Kobi Marom

                      אתה רציני עם הטיעון הזה? זה שכרגע אין להם את היכולת לעשות את זה לא משנה את זה שהם עובדתית מנסים לעשות את זה.

                    • Y.

                      איך הם מנסים למחוק את ישראל מן המפה? מדרום בטילים שמפחידים אבל לא פוגעים הרבה, מצפון באיומים. ככה כבר שנים בלי שינוי.

                    • Kobi Marom

                      אה, אוקיי, הם "רק" מפציצים את אזרחי ישראל באמצעות הפרוקסים שלהם, במטרה מוצהרת לחיסולה של המדינה וטיהור אתני של אזרחיה. חוסר הצלחה אינו חוסר כוונה.

                    • Y.

                      זה כאילו שאני אחבוט בהר עם מקל ״במטרה מוצהרת״ לשחוק אותו לאבק. חיסול ישראל וגירוש יהודיה היה אולי בעבר דבר שאפשר להעלות על הדעת. עכשו זה חלום באספמיה. בתור השוואה, אפילו בין החרדים שבחרדינו והציונים שבציונינו, מעט חושבים ברצינות שאפשר להעלות ארצה את כל יהודי התפוצות, למרות שזה חלום מרכזי ומשמעותי, ולמרות שהסוכנות היהודית עבדה ועובדת במרץ לעודד ולאפשר זאת לכל יהודי שירצה.

                    • Буряад үнэн

                      בדרך כלל יש לך טיעונים טובים, הפעם אתה נתלה בקלישאות. אתה טוען ש200 אלף טילים ורקטות המכוונות לישראל הן חסרי כל משמעות מבחינה צבאית. פרויקט דיוק-הרקטות הוא "שובר שוויון" שעלול אפילו לאיים על התפקוד השוטף של חיל האוויר.
                      כבר עוד ב2019 ראינו את עזה מצליחה לייצר מטחים של 500 רקטות ליום ("גטו". ממש!).
                      אם נכניס את יתר האיזורים שאיראן חולשת עליהם למשוואה – לבנון, סוריה, עיראק, תימן, ואפילו איראן עצמה – נקבל מטחי טילים של אלפי רקטות ביום, כמעט מכל כיוון אפשרי.

                      אבל מה עם כיפת ברזל ויתר מערכות ההגנה? לא בטוח כלל וכלל שאלו יעמדו במטחים האדירים. כמו כן, יש לקחת בחשבון אפשרות של מטחים "משולבים", שיכילו רוב של רקטות "טיפשות" ויתר רקטות שעברו הסבה לרקטות "חכמות" ומדויקות. כיפות ברזל עלולות "לשרוף" את התחמושת על הרקטות הטיפשות בעוד שהרקטות החכמות יגיעו ליעדן, שיהיו כנראה יעדים אסטרטגיים.

                      המצב שאני מתאר כאן הוא אינו פנטזיה, אלא מסר שמועבר לציבור מזה שנים רבות, על כך שהמלחמה הכוללת הבאה עלולה להיות קשה מאוד.

                      ואפילו לא התחלנו לדבר על הכוחות הקרקעיים של חמאס וחיזבאללה, המיוצדים בכל טוב.

                      לא בטוח שהציבור הישראלי יעמוד במלחמה שכזו, אולי נהיה עדים לבריחה המונית לעבר נתב"ג והים. ככה בדיוק משמידים מדינה.

                    • Буряад Үнэн

                      "לא פוגעים הרבה"

              • ygurvitz

                כאילו שישראל לא מחמשת את אויבי איראן, ומפעילה מיליציות ושכירי חרב בתחומה.

                • Kobi Marom

                  כתגובה ישירה לתוקפנות האיראנית. אם איראן רוצה שישראל תעזוב אותה, כל מה שהיא צריכה לעשות זה להפסיק לאיים על ישראל. ההפך אינו נכון.

                  • ygurvitz

                    ההנהגה הישראלית צריכה אויב. הצבא הישראלי צריך תקציב וסיבת קיום. איראן מספקת את שניהם נהדר, בלי קשר למה שהיא עושה. מערכת הבטחון מקשקשת על גרעין איראני מאז 1984, ותמיד הוא מעבר לפינה. דחליל ותו לא.

          • ygurvitz

            סנגוריה על משטר האייטולות? אני אשמח מאד אם כולם יתנדנדו מחר על עמודי חשמל. אתה מפיץ תעמולה ישראלית בת 35 שנים שטוענת שאיראן היא אויב קיומי. לרוב מוחלט של האיראנים לא אכפת מאיתנו, ואנחנו גם לא במקום בולט בסדר היום של המשטר.

            מצד שני, אם נמשיך לבצע תקיפות על נכסים איראניים, זה לגמרי עשוי להשתנות.

            • Kobi Marom

              אמירה חסרת משמעות כשאתה לוקח את הצד האיראני באופן עקבי, עד כדי שימוש בטענות שלהם.
              להגיד שאיראן מתכוונת לעשות את מה שהיא אומרת שהיא מתכוונת לעשות ומגבה את זה במעשים זו לא תעמולה, זאת מציאות.

              • ygurvitz

                לא, זה חוסר היכרות משווע עם איראן והשענות למידע עליה על התעמולה הישראלית.

                • Kobi Marom

                  היום למדתי שמה שאיראן בעצמה אומרת זאת תעמולה ישראלית.

    • Corpus Luteum

      אזכיר נשכחות …

      נתניהו ביקש מאובמה להכניס להסכם הגרעין סעיף שמאלץ את איראן להכיר בישראל.

      אובמה סירב בטענה שהמשטר האיראני לא ישנה את טבעו.

      https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2609171

      אובמה דחה את דרישת נתניהו לכלול בהסכם הגרעין הכרה איראנית בישראל
      לדברי נשיא ארה"ב, תהיה זו "טעות שיפוט בסיסית" להתנות את ההסכם עם איראן בדרישה שהציבה ישראל: "זה כמו שלא נחתום על העסקה אלא אם המשטר האיראני ישנה לחלוטין את טבעו"

      • Y.

        להסכם, שגם ככה דרש מאמצים גדולים, היה יעד אחד: למנוע פיתוח נשק גרעיני. לא למנוע תמיכה באירגוני טרור, לא למנוע פיתוח טילים לטווח ארוך. אני די בטוח שאנשי ממשל אובמה צמצמו את דרישותיהם למינימום ההכרחי, וגם ככה זה עלה להם בדמים. אז סתם להוסיף עוד דובדבן למעלה, בלי השלכה מעשית, שמבחינת האיראנים יהיה חתימה על הסכם כניעה משפיל (ומבחינת נתניהו יהיה ניצחון סמלי מהסוג שהוא אוהב) – זה רעיון אבסורדי.

        • Corpus Luteum

          מכיר את הבדיחה על האיש שהיה אומלל ואז הרב ייעץ לו להכניס עז לבית שלו? לאחר מכן האיש נתבקש להוציא את העז מן הבית, ונהיה מאושר.

          אז האבסורד הוא דווקא בהסכם, שלא מטפל בבעיות האקוטיות בהתנהגות של איראן, אלא רק מוציא את העז החוצה.

          • Y.

            הגרעין היה הבעיה הכי חמורה, והאיראנים ידעו היטב שאפשר להשתמש בו כקלף מיקוח ובתמורה לוויתור עליו לזכות בשווקים פתוחים. לדרוש מהם שיהפכו את כל התכניות לטווח ארוך שלהם לא היה אפשרי.

            • Corpus Luteum

              אתה כנראה צודק בקשר לעניין של שימוש בגרעין כקלף מיקוח. אני חושב שהכל חלק מן האסטרטגיה האיראנית הכוללת.

              הטענה החוזרות של נתניהו שאיראן עלולה להשתמש בגרעין כדיי להשמיד את ישראל או לחילופין, למסור פצצה מלוכלכת לידי ארגוני טרור, עלולה להיות נכונה תאורטית (ואסור להתעלם ממנה), אך מעשית אני לא בטוח שהם מכוונים לשם. אני חושב שהאסטרטגיה האיראנית מתבססת על ייצובה של איראן בתור מדינה סף-גרעינית, כזו שבכל רגע עלולה לפרוץ לפצצה ושלא כדאי להתעסק איתה.
              בד בבד, הם ישתמשו בגרעין כקלף מיקוח בכדיי להלבין את שאר הפעולות הזדוניות שלהם, ואף בכדיי לזכות במימון עבורם.

              כאמור, משל העז. אין גרעין, אבל יש את כל השאר. מימון המיליציות והטרור, ההתפשטות הטריטוריאלית, והאידיאולוגיה הרצחנית והבלתי-מתפשרת נגד הישראלים.
              כל זאת תחת הגושפנקא של המעצמות ופתיחת השווקים האיראניים למסחר.

              רואים היטב שמדובר באומה שהביאה לעולם את משחק השח-מט.

              • Y.

                אמנם כן, ולמרבית הצער השחקן האמריקאי בארבע השנים האחרונות לא ידע את כללי המשחק ותקע אותו במצב יותר קשה.

                • Machine Bias

                  אותו שחקן אמריקאי הוציא כלי חזק מאוד מלוח המשחק – קסאם סולימאני.

                  האיראנים עוד ישובו לשולחן המשא ומתן, אין להם הרבה ברירות.

                  • Y.

                    הם יוכלו לקבל ויקבלו יותר מאשר קודם בעד הקפאה מפוקחת של תעשיית הגרעין. בזכות ביטול ההסכם ע״י טראמפ היו להם כמה שנים טובות לשפר את הטכנולוגיה שלהם, כך שבפעם הבאה שמישהו יחליט לבטל את זה ככה הם יוכלו להתקדם לפצצה הרבה יותר מהר. הם למדו שאפשר לממשל לשרוד גם עם סנקציות, ועכשיו סין תרכך את השפעת סנקציות עתידיות. בסה״כ היה הרבה עדיף אם טראמפ לא היה שובר את הכלים.
                    ולסולימאני, כמו לכל אדם יחיד, יהיה תחליף.

                    • Machine Bias

                      יש לזכור שמטרתו של טראמפ הייתה להביא את האיראנים לחתימת הסכם חדש, תחת תנאים טובים יותר עבור הצד שנלחם באיראן.
                      טראמפ פרש מההסכם ב2018 ואני חושב שבזמנים ההם הדעה הרווחת הייתה שהוא יזכה לכהונה שניה. הנחת העבודה הייתה שהאיראנים לא יעמדו בסנקציות הקשות ולבסוף יגשו לחתום על הסכם.

                      לו טראמפ היה זוכה לכהונה שניה האיראנים כנראה היו מתקפלים שכן הם לא היו שורדים עוד 4 שנים של סנקציות.
                      כך שבדיעבד, ייתכן וניתן להגיד כי טראמפ אכן יצר יותר נזק מאשר תועלת בפרישתו מן ההסכם מכיוון שהמלאכה המתוכננת מעולם לא הושלמה. חצי-עבודה, כמו שאומרים.

                      ממשל ביידן לא פועל באותה רוח של דברים, אך נראה שגם הם לא רצים להשיב את ההסכם המקורי, והם בעמדה של לדרוש יותר מאיראן.

                      בקשר לסולימאני, כן, יש תחליף, אך סולימאני פיקד על כלל הכוחות הכפופים לאיראן ברחבי המזה"ת. קשה להכנס לנעליים שכאלו ויש פה גם עניין של מכה מוראלית קשה.

                  • Y.

                    …רגע, שוב אתה?

                    • Machine Bias

                      בוודאי. האם תוכל להאיר את עיניי ולהגיד מדוע בעל-הבלוג ממשיך למחוק את הודעותיי? האם אני משתמש בשפה לא-נאותה או משתלח במגיבים אחרים? אני רק משמיע את דעתי בצורה מנומקת.

                    • Y.

                      זה עסק שלו.
                      מה שאני רואה מצדי הוא שאתה שב וחוזר למרות שבעל הבית לא רוצה בך. זהו חוסר כבוד. אם בעל חנות או כל עסק היה דורש ממני לצאת ולא לחזור, הייתי עושה כך.

                    • Machine Bias

                      יש נקודה בדברייך.

                    • שחר כ.

                      אני משער שיוסי מעוניין שתשתמש בזהותך האמיתית. עובדה שאינו מוריד את קובי מרום, חברך לקרב.

                    • Machine Bias

                      קובי הוא נהדר. אך מניין לנו ששמו באמת קובי? ומניין לנו שאתה אכן שחר? ומה הוא שמם של מגיבים בדויים אחרים כמו .Y או Wabbit?

  • Y.

    אלמד סנגוריה על השרץ ואומר שזה לא רק נתניהו, זה רק עוד פרק במסורת הארוכה של ישראל כמתעלמת מן החוק הבינלאומי, כולל את הכור הגרעיני והברחות והתנקשויות למיניהן. כמובן, יאמרו אנשים, מדינה תחת איום קיומי, שאויביה לא מתעדנים בחוקים האלה אף הם, צריכה לעשות ככל שביכולתה להגן על אזרחיה. אולם, אחרי שמתרגלים למעשים כאלה, עושים אותם לא רק כי צריך אלא גם כי מתחשק. לנתניהו מתחשקים הרבה דברים, כך שאני לא בהכרח אאמין לממשלתו אם תאמר שמה שעשו היה נחוץ לבטחון תושבי ישראל.

  • רותם פ

    מה זה יהופיץ ?

    • Y.

      שם של שטעטל שהמציא שלום עליכם.

      • Y.

        ליתר דיוק: אצל שלום עליכם כתריאליבקה היא הכפר, יהופיץ היא העיר הגדולה (מבוססת על קייב), אבל בגלל השם המצחיק משתמשים לפעמים ביהופיץ בתור שם של שטעטל.

        • רותם פ

          תודה.